Taereung National Villag

פורסם לפני 3353 ימים מאת danarod אין תגובות

המיני דרמה Taereung National Village שודרה ברשת MBC בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2005. הסדרה שודרה במסגרת פרויקט MBC’s Best Theater, והיא כוללת 8 פרקים בני חצי שעה כל אחד.

דמויות/ שחקנים:

הג'ודוקא הונג מין-קי (לי מין-קי, Dal Ja's Spring)

הקשתית באנג סו-אה (צ'וי ג'ונג-יון, Bad Couple, Smile You)

השחיין לי דונג-קיונג (לי סון-קיון, השפ! ב"פסטה", קופי פרינס ועוד)

המתעמלת בהתעמלות מכשירים, ג'ונג מה-רה (קים ביול, Strongest Chil Woo)

העלילה:
החיים, האהבות והתחרויות של אתלטים מצטיינים בכפר האולימפי טארנג, שבו הספורטאים עובדים קשה כדי לממש את החלום לזכות במדליה. הג'ודוקא הונג מין-קי סובל מחוסר מזל כרוני (תמיד לפני התחרות הוא נהיה חולה). אז הוא מנסה לגנוב את המדליה של הקשתית באנג סו-אה, כדי לקבל משהו מהמזל שלה. ותוך כדי הוא גם נדלק עליה, אבל לה יש חבר צמוד בדמות השחיין לי דונג-קיונג – הקוריאני הראשון שהגיע לגמר האולימפי בתחומו, אבל השיא שלו כבר מאחוריו. ויש גם את הילדונת ג'ונג מה-רה, אתלטית מצטיינת שלא מסתדרת עם אף אחד, ונדבקת למין-קי אחרי שהוא עזר לה פעם.

התרשמות אישית:
האמת שצפיתי בסדרה הזו כי רציתי לראות זווית נוספת של מרכז האימונים טארנג, שהכרתי באחת הסדרות האהובות עליי, ד"ר צ'אמפ. ומהבחינה הזו, בהחלט ראיתי זווית אחרת, הרבה פחות זוהרת. אם בד"ר צ'אמפ הצילום שדרג את החוויה, הרי שב- Taereung National Village, הכל נראה פחות פוטוגני. כאילו בחמש השנים שמפרידות בין הסדרות, חברות ההפקה בקוריאה הצטיידו בציוד הרבה יותר משוכלל. אי אפשר להשוות בכלל.

אבל עם כל הכבוד למצלמה, העיקר זו העלילה, לא? אז גם ההיבט הזה לקה בחסר לטעמי. סדרה כ"כ קצרה (גם במספר הפרקים וגם באורך כל פרק), ועדיין הרגשתי כאילו אני תקועה בדרמה ארוכה נורא. שתי דקות בתוך הפרק, ואני מרגישה איך העיניים נעצמות... ציפיתי שסדרה ספורטיבית תספק קצת אקשן, שיאים ואווירה תחרותית, אבל כאן האווירה הייתה מנומנמת רוב הזמן, עם כמה רגעים של "כמעט" שהסתיימו באנטי קליימקס.
השחקנים סימפטיים, הדמויות חביבות, אבל מבחינתי הסדרה הזו נשארה מפוספסת. מפרויקט שמגדיר עצמו Best Theater ציפיתי ליותר.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: ההרצליינית

(כן, החלטתי לנסות לחדש את מסורת הספיישלים לסדרות שצפיתי בהן לאחרונה, במתכונת מקוצרת משהו)

הסדרה "49 ימים" שודרה ברשת SBS בין החודשים מרץ-מאי 2011 ויש לה 20 פרקים (וגם תרגום לעברית...). הדרמה זכתה לרייטינג ממוצע של 14.1% בסיאול.

דמויות/שחקנים:

ג'י היון (נאם גיו-רי, Life is Beautiful)

יי-קיונג (לי יו-וון, "המלכה סון דוק", "Bad Love")

המתזמן (ג'ונג איל-וו, "גברתי הנאווה", Return of Iljimae)

האן-קאנג (ג'ו היון-ג'ה, "אמא אחת, שלושה אבות")

קאנג מין-הו (בה סו-בין, "דונג יי", Brilliant Legacy)

העלילה:
החיים של ג'י-היון נראים מושלמים. היא צעירה, יפה, עשירה ועומדת להתחתן עם אהובה, קאנג מין-הו, מנהל מבטיח בחברה של אביה. אבל אז היא מעורבת בתאונת דרכים שמשאירה אותה בתרדמת. אז מופיע בפניה המתזמן, עם הצעה שקשה לסרב לה: יש לה 49 ימים כדי לאסוף 3 דמעות טהורות של אנשים שאוהבים אותה, ולא נמנים על בני משפחתה.

לצורך המשימה היא נכנסת לגופה של יי-קיונג, שישנה בימים ועובדת בלילות בפיצוצייה, וחיה כאילו על אוטומט. ג'י-היון, בטוחה שמדובר במשימה קלה מאין כמוה, אבל מגלה עד מהרה כמה אמיתות כואבות, ובעצם מכירה מחדש את האנשים המשמעותיים בחייה, כשהיא בגוף אחר: הוריה, ארוסה, חברותיה הטובות, וגם האן-קאנג, הבחור שהיא מכירה מהתיכון, והם ביחסי חתול ועכבר מאז.

התרשמות אישית:
כל כך אהבתי ונהניתי מהדרמה הזו! כשאני חושבת עליה, אין לי הרבה מילים, אבל עולים בי צלילים, צבעים ותמונות, והרגשה חמימה ונעימה מתפשטת בלב. זו סדרה שבה עברתי דרך יחד עם הדמויות המרכזיות, שכל אחת מהן עוברת מסע אישי משלה. הדמויות נכנסו לי ללב והמהלכים שלהן הפתיעו אותי לא פעם. למרות המימד העל-טבעי בעלילה, יש בסדרה הזו משהו מאוד ריאליסטי ואנושי, ואולי דווקא המימד הזה הוא שמעניק לסדרה את הקסם שלה.

השחקנים הראשיים עשו עבודה נהדרת לטעמי, ואם בתחילה היה נראה לי שג'ונג איל-וו גונב את ההצגה כמתזמן הכי מגניב, הרי שכבר בפרקים הראשונים התרשמתי שהוא חלק מצוות מצוין.
העלילה הייתה מעניינת ומסקרנת לאורך כל הדרך, ואם יש לי ביקורת, זו רק לגבי ההתעקשות של התסריטאים לסגור הרמטית את כל הקצוות, גם כאלה שבכלל לא ידענו שהם קיימים עד לפרקים האחרונים. לטעמי, דווקא בסדרה הזו, היה מקום להשאיר חלק מהדברים פתוחים...

הסדרה היא יפהפייה מבחינה ויזואלית, והפסקול משלים את העלילה. אולי לא מדובר בשירים הכי מקוריים, אבל הם משתלבים היטב בסיפור, וכשאני שומעת אותם, הם מעלים בי זיכרונות ורגשות. אהבתי במיוחד את השיר הזה:

השיר היפהפה הזה הושמע בכמה גרסאות, בין השאר באיטלקית ובקוריאנית (וגם בביצועה של השחקנית נאם גיו-רי).

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: ההרצליינית
מלכתחילה לא רציתי לראות סדרה שידוע לנו מהפרק הראשון שלה שגזר הדין של הגיבורה הוא מוות.
אבל באיזשהו שלב - כשהבנתי שאהובתי, קים סון אה, הלא היא סאמסון המתוקה ושין מי רה המרגשת ("סיטי הול") מככבת שם, היה לי ברור שאני לא יכולה באמת לותר על ההזדמנות לצפות בה.
חיכיתי שיעלו 16 פרקים, ואז אמרו לי שבאתר "כרמית נוסעת לקוריאה" (היי, כרמית, מה קורה עם הנסיעה הזו באמת?)
יש את כל הפרקים.
אז נתחיל מהסוף: אין שם. חסרים שני הפרקים האחרונים והשלמתי צפייה באחד מערוצי הסטרימינג הקיימים, בתרגום לאנגלית.
תוך כדי גיליתי שהקוריאנית שלי השתפרה פלאים.
ראשית, כמה דברים כלליים:
1. כל הכבוד לכרמית ולרבקה על התרגום המושקע. עוד לא ראיתי השקעה כזו ותשומת לב לכל פרט ופרט. השירים תורגמו, שמות של ספרים תורגמו, לכל מילה קוריאנית שהופיעה ניתן הסבר בכוכבית. מה שיכול להקל מאד את הצפייה על מי שטרם נחשף ל"נונה", אוני, אג'ומה ושאר מילים שאנחנו כבר מכירים...
אז באמת, יישר כוח.
2. הגיבור של הסדרה- יש לו עפעפיים משולשים. באמת. כנראה שהוא עשה ניתוח שלא הצליח או משהו. בהתחלה חשבתי שהמאפרת עשתה לו פס שחור של איפור לא מוצלח, אבל עם הזמן הבנתי מה קרה שם. הוא גבר נאה ועדין, אבל העפעפיים הללו...
3. למה קוראים לסדרה "ניחוח אשה"? אין שם ניחוחות, אין שם התייחסות לריח כמעט, ואין שום הגיון בשם הזה, שלקוח מסרט מצליח שנעשה בשנות ה-90. (כמובן שאין גם שום קשר לסרט...)
אם חפצים הקוריאנים בשמות של סרטים הוליבודיים, הייתי מציעה להם לקרא לסדרה "הטנגו האחרון". שלל ריקודי הטנגו שממלאים את המסך יכלו להלום להפליא את השם.

ועכשיו- ספויילרים, למי שנזהר- שיתרחק.

קים סון אה באמת מופלאה, והסדרה התחילה בקצב שהקשה עלי להיפרד ממנה. כבר מזמן לא שקעתי בדרמה ככה, בכזו התלהבות. לרגע חשבתי ש"היי, הנה מצאתי שוב סדרה שווה באמת."
ואז, התחילו פרקים מ- ש- ע- מ- מים.
סלחו לי, אבל השיעמום פשוט חגג. היו כל כך הרבה קטעים מיותרים בעיני, שמצאתי את עצמי שוב צופה "כדי לסיים עם זה כבר" ולא מתוך התלהבות ומתח.
ספיילרו לי שהסוף איננו רע, ונורא רציתי להבין איך יעשו את זה סוף טוב שלאורך כל הסדרה מתייחסים לזה שימיה ספורים.
בסוף הסתבר שהסוף איננו כזה טוב. כשמסיימים את הסדרה היא עדיין חולה, פשוט ממשיכה לחיות חודש וחצי מעבר למה שהרופאים נתנו לה, ובעצם לא ידוע מה יהיה בגורלה.
מצד אחד, זה סוף הגיוני. מחלות לא נעלמות סתם כך. מצד שני, זה לא ממש סוף סכריני.
לפחות חסכו מאיתנו את הסצינות הנוראיות של הפרדות מהאהובה והבכי הכללי של כל המשפחה והמכרים. (אני, עם הרגשנות שלי, מסוגלת לבכות פשוט כי מישהו אחר בוכה. אז תבינו שבכיתי לא מעט במהלך הסדרה. שכן היה שם ים של דמעות...)
אהבתי בסך הכל את הרעיון הכללי של הסדרה, היו שם לא מעט קטעים מרגשים ונוגעים ללב, קטעים מצחיקים וקטעים חביבים, אבל בסיכומו של דבר- אהבתי את סאמסון וסיטי הול הרבה הרבה יותר. ואפשר להגיד שאפילו קצת התאכזבתי.

בתגובה ל: חשוב מאוד לעשות הגהות מאת: zilpa

זה מה שעצבן אותי בצפייה בסדרות שפורסמו באתר אסיה.

לכן הצעתי להגיה לפני צפייה.

אני לא רוצה לספר לך כמה טעויות מוזרות שלפתי מהתרגום של -

לב_לב_2

עץ גן העדן

לב_לב_2

שלושה אבות ואמא אחת

לב_לב_2

נשיקה שובבה

והתחלתי ולא סיימתי הגהה (אגיע לזה מתישהו) של "גן סודי" -

אבל רק דוגמית - בפרק הפתיחה - החזאית מדברת על "קיץ אינדיאני"

המתרגמת כתבה "קיץ הודי" ... וכבר דיברנו ודנו על זה בפורום כאן בעבר.

בקיצור - תרגום לעברית זה נחמד, אבל טעויות מוזרות זה מעצבן.
אני אפילו לא מדברת כבר על החלפה של "עם" ב"אם" ולהפך ...

אבל מי שמתרגם חייב לדעת קצת מעבר לתרגום נטו ...

אם אוסקה מתפלא שג'ו וון מכין לו ארוחת (כשהתחלפו הדמויות בין גיל רא-אים לבינו) - אז זה לא סתם:
"האם זו הארוחה האחרונה?" אלא "האם זו הסעודה האחרונה?"
רמז לסעודה האחרונה של ישו, שלאחריה הובל אל הצליבה.

כאמור - יש עוד טעויות חבויות ... אבל לא מצאתי עדיין את הזמן לטפל בסדרה הזו, וזה על הכוונת.

זו גם הסיבה אגב, שלמרות שסיימתי את התרגום של "צייד עירוני" עדיין לא הפצתי את התרגום ... רק לאחר שאגיה לפחות פעם אחת.

מה לעשות, אני מתעקשת על מוצר הכי טוב שאפשר, במגבלות האנושיות.

Jerusalem Sights & Scents

힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!

מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם

תרגום סדרות מקוריאה:
מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם
דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20]
Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]

אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ
זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּתּוֹרָה

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: ההרצליינית

המיני דרמה Taereung National Village שודרה ברשת MBC בין החודשים אוקטובר-נובמבר 2005. הסדרה שודרה במסגרת פרויקט MBC’s Best Theater, והיא כוללת 8 פרקים בני חצי שעה כל אחד.

דמויות/ שחקנים:

הג'ודוקא הונג מין-קי (לי מין-קי, Dal Ja's Spring)

הקשתית באנג סו-אה (צ'וי ג'ונג-יון, Bad Couple, Smile You)

השחיין לי דונג-קיונג (לי סון-קיון, השפ! ב"פסטה", קופי פרינס ועוד)

המתעמלת בהתעמלות מכשירים, ג'ונג מה-רה (קים ביול, Strongest Chil Woo)

העלילה:
החיים, האהבות והתחרויות של אתלטים מצטיינים בכפר האולימפי טארנג, שבו הספורטאים עובדים קשה כדי לממש את החלום לזכות במדליה. הג'ודוקא הונג מין-קי סובל מחוסר מזל כרוני (תמיד לפני התחרות הוא נהיה חולה). אז הוא מנסה לגנוב את המדליה של הקשתית באנג סו-אה, כדי לקבל משהו מהמזל שלה. ותוך כדי הוא גם נדלק עליה, אבל לה יש חבר צמוד בדמות השחיין לי דונג-קיונג – הקוריאני הראשון שהגיע לגמר האולימפי בתחומו, אבל השיא שלו כבר מאחוריו. ויש גם את הילדונת ג'ונג מה-רה, אתלטית מצטיינת שלא מסתדרת עם אף אחד, ונדבקת למין-קי אחרי שהוא עזר לה פעם.

התרשמות אישית:
האמת שצפיתי בסדרה הזו כי רציתי לראות זווית נוספת של מרכז האימונים טארנג, שהכרתי באחת הסדרות האהובות עליי, ד"ר צ'אמפ. ומהבחינה הזו, בהחלט ראיתי זווית אחרת, הרבה פחות זוהרת. אם בד"ר צ'אמפ הצילום שדרג את החוויה, הרי שב- Taereung National Village, הכל נראה פחות פוטוגני. כאילו בחמש השנים שמפרידות בין הסדרות, חברות ההפקה בקוריאה הצטיידו בציוד הרבה יותר משוכלל. אי אפשר להשוות בכלל.

אבל עם כל הכבוד למצלמה, העיקר זו העלילה, לא? אז גם ההיבט הזה לקה בחסר לטעמי. סדרה כ"כ קצרה (גם במספר הפרקים וגם באורך כל פרק), ועדיין הרגשתי כאילו אני תקועה בדרמה ארוכה נורא. שתי דקות בתוך הפרק, ואני מרגישה איך העיניים נעצמות... ציפיתי שסדרה ספורטיבית תספק קצת אקשן, שיאים ואווירה תחרותית, אבל כאן האווירה הייתה מנומנמת רוב הזמן, עם כמה רגעים של "כמעט" שהסתיימו באנטי קליימקס.
השחקנים סימפטיים, הדמויות חביבות, אבל מבחינתי הסדרה הזו נשארה מפוספסת. מפרויקט שמגדיר עצמו Best Theater ציפיתי ליותר.

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל: תהני! Smiley_Fancy

מאת: danarod
טוב, אז הייתי היום בסרט "המלך והליצן" שהוקרן במסגרת פסטיבל הקולנוע הקוריאני בסינמטקים והיה מעולה...

אני שמחה שבסוף ראיתי את הסרט ואני עוד יותר שמחה שחיכיתי עד הלום כי הייתה לי את ההזדמנות לראות אותו על מסך גדול וזה פשוט סרט מרהיב ביופיו (לא רק ג'ונקי...). בכל מקרה, הסרט מומלץ ואפשר לראות אותו אפילו עם תרגום לעברית (של ג'ני ולכן ברור לי שהוא לעילא ולעילא).

ג'ונקי היה מקסים והצדיק את כינויו "יפה יותר מכל אישה", גאם היה נהדר ובעצם כל הקאסט עשה עבודה נהדרת. מעניין שהשחקנית שגילמה את דמותה של נוק סו ג'אנג, הזונה/פילגש של המלך (ימנית בפוסטר) הייתה מוכרת לכולנו וכולנו חשבנו שהיא אולי האן היו ג'ו מ"אילג'ימה" (ואני חשבתי שאם זו באמת היא אז עלי לקחת בחזרה את מה שאמרתי על הכשרון העיצי שלה) אבל זו שחקנית אחרת בשם קאנג סיונג הון שלא ראיתי אותה בשום דרמה או סרט קודם לכן.

אני לא אחזור על תקציר העלילה וגם לא רוצה לספלייר לכם אז רק אומר שמי שאהב את הסדרות התקופתיות יאהב כנראה גם את הסרט הזה, שהוא מאוד מרגש ונוגע ללב ובהחלט מומלץ.

תוקן על ידי asole 20/11/2011 1:21