The Devil פורסם לפני
3305 ימים
מאת danarod
אין תגובות
הסדרה The Devil (שידועה גם בשמות /Satan / Lucifier / Devil Times / Mawang) שודרה ברשת KBS2 בין החודשים מרץ-מאי 2007, ויש לה 20 פרקים. הסדרה זכתה לרייטינג ממוצע של 7.4% (אגב, התחילו לתרגם אותה לעברית בבלוג הזה).
עו"ד או סונג-הא (ג'ו ג'י-הון, "הנסיכה", "עתיקות ומתוקים")
הספרנית סו הא-אין (שין מין-אה, "החברה שלי היא גומיהו", "A love to kill" ועוד)
העלילה: קאנג או-סו הוא בלש נחוש במחלק הרצח. הוא מכור לעבודה עד כדי כך, שלפעמים הוא לא מגיע ימים שלמים הביתה, והמפקד מורה לו ללכת להתקלח בפקודה. יום אחד הוא מקבל חבילה מסתורית עם קלף טארוט ומסר חידתי. כשאותו קלף בדיוק נמצא בזירת הרצח של עורך דין ותיק, החשדות מתחילים להתעורר. הקלף הזה הוא התחלה של סאגה מותחת ומורטת עצבים, כשבאורח מוזר כמה וכמה חשודים מיוצגים על ידי או סונג-הא – עורך דין מוכשר שאף פעם לא מפסיד, ונוהג לייצג אנשים חסרי אמצעים בחינם.
הבלשים במחלק הרצח, שנקלעים למבוי סתום, נעזרים בכוחות העל טבעיים של סו הא-אין, ספרנית שבאמצעות נגיעה בחפצים רואה חזיונות שקשורים למה שקרה לאותו חפץ בעבר ולמי שהחזיק בו. החקירה הולכת ומסתעפת, כשעד מהרה מתברר שכל האירועים מההווה קשורים באופן ישיר לאירוע טראומטי מהעבר.
לפני שאכתוב את ההתרשמות האישית שלי, הנה שאלון בנוסח "בחן את עצמך" שאימצתי בתרגום חופשי מהפוסט של Serendipity בבלוג Thundie's prattle – כך תדעו אם Mawang היא סדרה בשבילכם (ייתכנו ספויילרים כלליים וקלים).
1. אנשים מצטטים מהגיהינום של דנטה ("הקומדיה האלוהית"), והסדרה שזורה בתמונות מתוך "שערי הגיהינום" של רודן, ויש רפרנסים למיתולוגיה היוונית. הדרמה מעזה להעלות שאלות לגבי גאולה ומחילה. האם אתם… א. נמלטים על נפשכם, תוך צרחות "כואב לי המוח"! ב. נופלים על הברכיים ומודים לאלוהי הדרמה שעדיין יש דברים אינטליגנטיים בטלוויזיה.
2. כבר מההתחלה, אפשר לדעת שהסדרה הזו לא תסתיים בסוף קליל ויפה, ארוז כמו קשת בענן, שבו כולם זוכים לסליחה שטחית וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. האם אתם... א. לוחצים על ה"סטופ" וממהרים לתפוס בפעם המי יודע כמה את הדי.וי.די של "בחורים רעים". ב. מתיישבים ומצפים בכיליון עיניים למסע מרתק למקום מעניין.
3. הדרמה לא מספקת הרבה רגעים רומנטיים או סיבות לצחוק. למעשה, כמעט מובטח שתרגישו עצובים, אם לא מוכי יגון. הטון של הסדרה הוא אפל ומבשר רעות. האם אתם... א. צופים ב"קופי פרינס" בפעם השביעית או בודקים את שק הצחקוקים האחרון של האחיות הונג. ב. באנחת ציפייה, אתם מוודאים שחבילת הטישו בהישג יד, ולוחצים "פליי".
4. במהלך הצפייה, קשה לפעמים להבין מה שחור ומה לבן, ואחרי זמן מה, גם מי הגיבור ומי הרשע בסיפור הזה. האם אתם מרגישים... א. כאילו מישהו מבלגן לכם את הראש ואתם לא אוהבים את זה. ב. מאושרים שיש תסריט שמעז להיות מתוחכם, ותסריטאי שלא מזלזל בכם.
אם רוב התשובות שלכם הן ב' – זו סדרה בשבילכם. ואם בחרתם בא' – אני בטוחה שתסתדרו ותמצאו מה לראות
דעה אישית: וואו, אפשר לומר שהסדרה הזו החזירה לי את האמון בדרמות המלוכסנות, אחרי רצף סדרות שראיתי בהמרצה יתרה. ופתאום מגיעה סדרה גורמת לי לצפות בריכוז של 100%, כשלפעמים אני משתהה על קטע מסוים, וחוזרת אחורה כדי להבין. העלילה הייתה מרתקת בעיניי, ונכנסה יותר ויותר לעומק, כשהיא מעוררת אצלי כצופה שאלות, ספקות וסקרנות רבה לקראת ההמשך. את הסדרה הזו התחלתי בקצב איטי יחסית (פרק ליום), כי הרגשתי שכל פרק דורש התרכזות, מחשבה וזמן לעיכול. אבל לקראת הסוף הייתי במתח לראות לאן כל זה יוביל, כך שהגברתי את הקצב מעט.
הסדרה הזו באה מבית היוצר של התסריטאית והבמאי שאחראים גם ל-Resurrection (עוד סדרה מצוינת לטעמי בכיכובו של אום טה-וונג), וגם כאן הם הצליחו ליצור לדעתי דרמה מקורית, מהודקת, מפתיעה ועם שפה ויזואלית שמשדרגת את העלילה. לכך מתווסף הליהוק המצוין והמשחק המשובח שמפגינים כל השחקנים – מהראשיים ועד המשניים.
זה לא סוד שאום טה-וונג הוא אחד השחקנים האהובים עליי, וגם כאן הוא היה מעולה לטעמי. מתמסר לדמות באלף אחוזים, ויוצר דמות מורכבת – חזקה, עקשנית וגם מאוד פגיעה ורדופה על ידי שדים מהעבר. יכולתי להזדהות איתו, ומצד שני הוא עורר בי ספקות ופקפוקים, וממש היה אפשר להרגיש איך העולם שלו מתמוטט, ואיך הוא מוכן לשלם כל מחיר ולהגיע אפילו עד שערי הגיהינום... גם אם אין משם דרך חזרה (ובנימה אישית: אום טה-וונג, תחזור לעשות דרמות בבקשה!).
ג'ו ג'י-הון הוא ללא ספק ההפתעה הגדולה בסדרה הזו, במיוחד לכל מי שזוכר אותו כנסיך שינגונה העציצי מ"הנסיכה" (איך אסול קראה לו אז? הוד שמוקיותו). כאן הוא מוכיח שהוא שחקן מוכשר ומשכנע במלוא מובן המילה, עם דמות שעוררה בי מגוון רגשות סותרים – כעס, צמרמורת, חמלה, חיבה...
לשין מין-אה יש רזומה מכובד, אבל זו פעם ראשונה שיוצא לי לראות אותה בפעולה, והיא הייתה מצוינת. היא מגלמת בחורה רגישה עם כוחות מיוחדים, שלפעמים גם מכבידים עליה וגוזלים ממנה אנרגיה, ויחד עם זאת היא מאוד אמפתית ומוכנה לשאת על כתפיה את צער העולם, ויש בה גם הרבה אור. במידה מסוימת, היא הייתה המקלט של שני הגיבורים, והם חשפו בפניה צדדים ורגשות שלא חשפו בפני אף אחד אחר. החלק שלה בסדרה הייתה קריטי, והכימיה שלה עם שני הגיבורים הייתה חזקה ומעניינת.
אחד הדברים שאהבתי בסדרה הוא שהכוחות העל טבעיים לא מהווים פתרון קסם לפענוח מעשי הפשע. מדובר בחזיונות שהם לפעמים חלקיים, קטועים ואף מטעים. וחוץ מזה הם גם לא מהווים ראיה משפטית מוצקה... החזיונות האלה מהווים עוד חלק ועוד חלק בפאזל המורכב.
ולגבי הסוף: בלבן מדובר בסוף רע לתפארת, אבל בדומה לסקירה בבלוג של Serendipity – גם אני הרגשתי שזה הסוף הנכון והמספק, שאפשר לחיות איתו בשלום. כי הרגשתי שהגיבורים סוף סוף הצליחו לסלוח אחד לשני וגם לעצמם, וזכו בשלווה המיוחלת. אני באמת לא יודעת איך הם יכלו להמשיך לחיות אחרי ששילמו מחיר יקר כל כך ואיבדו כמעט את כל האנשים האהובים עליהם, בזה אחר זה. סוף
הסדרה The Devil (שידועה גם בשמות /Satan / Lucifier / Devil Times / Mawang) שודרה ברשת KBS2 בין החודשים מרץ-מאי 2007, ויש לה 20 פרקים. הסדרה זכתה לרייטינג ממוצע של 7.4% (אגב, התחילו לתרגם אותה לעברית בבלוג הזה).
עו"ד או סונג-הא (ג'ו ג'י-הון, "הנסיכה", "עתיקות ומתוקים")
הספרנית סו הא-אין (שין מין-אה, "החברה שלי היא גומיהו", "A love to kill" ועוד)
העלילה: קאנג או-סו הוא בלש נחוש במחלק הרצח. הוא מכור לעבודה עד כדי כך, שלפעמים הוא לא מגיע ימים שלמים הביתה, והמפקד מורה לו ללכת להתקלח בפקודה. יום אחד הוא מקבל חבילה מסתורית עם קלף טארוט ומסר חידתי. כשאותו קלף בדיוק נמצא בזירת הרצח של עורך דין ותיק, החשדות מתחילים להתעורר. הקלף הזה הוא התחלה של סאגה מותחת ומורטת עצבים, כשבאורח מוזר כמה וכמה חשודים מיוצגים על ידי או סונג-הא – עורך דין מוכשר שאף פעם לא מפסיד, ונוהג לייצג אנשים חסרי אמצעים בחינם.
הבלשים במחלק הרצח, שנקלעים למבוי סתום, נעזרים בכוחות העל טבעיים של סו הא-אין, ספרנית שבאמצעות נגיעה בחפצים רואה חזיונות שקשורים למה שקרה לאותו חפץ בעבר ולמי שהחזיק בו. החקירה הולכת ומסתעפת, כשעד מהרה מתברר שכל האירועים מההווה קשורים באופן ישיר לאירוע טראומטי מהעבר.
לפני שאכתוב את ההתרשמות האישית שלי, הנה שאלון בנוסח "בחן את עצמך" שאימצתי בתרגום חופשי מהפוסט של Serendipity בבלוג Thundie's prattle – כך תדעו אם Mawang היא סדרה בשבילכם (ייתכנו ספויילרים כלליים וקלים).
1. אנשים מצטטים מהגיהינום של דנטה ("הקומדיה האלוהית"), והסדרה שזורה בתמונות מתוך "שערי הגיהינום" של רודן, ויש רפרנסים למיתולוגיה היוונית. הדרמה מעזה להעלות שאלות לגבי גאולה ומחילה. האם אתם… א. נמלטים על נפשכם, תוך צרחות "כואב לי המוח"! ב. נופלים על הברכיים ומודים לאלוהי הדרמה שעדיין יש דברים אינטליגנטיים בטלוויזיה.
2. כבר מההתחלה, אפשר לדעת שהסדרה הזו לא תסתיים בסוף קליל ויפה, ארוז כמו קשת בענן, שבו כולם זוכים לסליחה שטחית וחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה. האם אתם... א. לוחצים על ה"סטופ" וממהרים לתפוס בפעם המי יודע כמה את הדי.וי.די של "בחורים רעים". ב. מתיישבים ומצפים בכיליון עיניים למסע מרתק למקום מעניין.
3. הדרמה לא מספקת הרבה רגעים רומנטיים או סיבות לצחוק. למעשה, כמעט מובטח שתרגישו עצובים, אם לא מוכי יגון. הטון של הסדרה הוא אפל ומבשר רעות. האם אתם... א. צופים ב"קופי פרינס" בפעם השביעית או בודקים את שק הצחקוקים האחרון של האחיות הונג. ב. באנחת ציפייה, אתם מוודאים שחבילת הטישו בהישג יד, ולוחצים "פליי".
4. במהלך הצפייה, קשה לפעמים להבין מה שחור ומה לבן, ואחרי זמן מה, גם מי הגיבור ומי הרשע בסיפור הזה. האם אתם מרגישים... א. כאילו מישהו מבלגן לכם את הראש ואתם לא אוהבים את זה. ב. מאושרים שיש תסריט שמעז להיות מתוחכם, ותסריטאי שלא מזלזל בכם.
אם רוב התשובות שלכם הן ב' – זו סדרה בשבילכם. ואם בחרתם בא' – אני בטוחה שתסתדרו ותמצאו מה לראות
דעה אישית: וואו, אפשר לומר שהסדרה הזו החזירה לי את האמון בדרמות המלוכסנות, אחרי רצף סדרות שראיתי בהמרצה יתרה. ופתאום מגיעה סדרה גורמת לי לצפות בריכוז של 100%, כשלפעמים אני משתהה על קטע מסוים, וחוזרת אחורה כדי להבין. העלילה הייתה מרתקת בעיניי, ונכנסה יותר ויותר לעומק, כשהיא מעוררת אצלי כצופה שאלות, ספקות וסקרנות רבה לקראת ההמשך. את הסדרה הזו התחלתי בקצב איטי יחסית (פרק ליום), כי הרגשתי שכל פרק דורש התרכזות, מחשבה וזמן לעיכול. אבל לקראת הסוף הייתי במתח לראות לאן כל זה יוביל, כך שהגברתי את הקצב מעט.
הסדרה הזו באה מבית היוצר של התסריטאית והבמאי שאחראים גם ל-Resurrection (עוד סדרה מצוינת לטעמי בכיכובו של אום טה-וונג), וגם כאן הם הצליחו ליצור לדעתי דרמה מקורית, מהודקת, מפתיעה ועם שפה ויזואלית שמשדרגת את העלילה. לכך מתווסף הליהוק המצוין והמשחק המשובח שמפגינים כל השחקנים – מהראשיים ועד המשניים.
זה לא סוד שאום טה-וונג הוא אחד השחקנים האהובים עליי, וגם כאן הוא היה מעולה לטעמי. מתמסר לדמות באלף אחוזים, ויוצר דמות מורכבת – חזקה, עקשנית וגם מאוד פגיעה ורדופה על ידי שדים מהעבר. יכולתי להזדהות איתו, ומצד שני הוא עורר בי ספקות ופקפוקים, וממש היה אפשר להרגיש איך העולם שלו מתמוטט, ואיך הוא מוכן לשלם כל מחיר ולהגיע אפילו עד שערי הגיהינום... גם אם אין משם דרך חזרה (ובנימה אישית: אום טה-וונג, תחזור לעשות דרמות בבקשה!).
ג'ו ג'י-הון הוא ללא ספק ההפתעה הגדולה בסדרה הזו, במיוחד לכל מי שזוכר אותו כנסיך שינגונה העציצי מ"הנסיכה" (איך אסול קראה לו אז? הוד שמוקיותו). כאן הוא מוכיח שהוא שחקן מוכשר ומשכנע במלוא מובן המילה, עם דמות שעוררה בי מגוון רגשות סותרים – כעס, צמרמורת, חמלה, חיבה...
לשין מין-אה יש רזומה מכובד, אבל זו פעם ראשונה שיוצא לי לראות אותה בפעולה, והיא הייתה מצוינת. היא מגלמת בחורה רגישה עם כוחות מיוחדים, שלפעמים גם מכבידים עליה וגוזלים ממנה אנרגיה, ויחד עם זאת היא מאוד אמפתית ומוכנה לשאת על כתפיה את צער העולם, ויש בה גם הרבה אור. במידה מסוימת, היא הייתה המקלט של שני הגיבורים, והם חשפו בפניה צדדים ורגשות שלא חשפו בפני אף אחד אחר. החלק שלה בסדרה הייתה קריטי, והכימיה שלה עם שני הגיבורים הייתה חזקה ומעניינת.
אחד הדברים שאהבתי בסדרה הוא שהכוחות העל טבעיים לא מהווים פתרון קסם לפענוח מעשי הפשע. מדובר בחזיונות שהם לפעמים חלקיים, קטועים ואף מטעים. וחוץ מזה הם גם לא מהווים ראיה משפטית מוצקה... החזיונות האלה מהווים עוד חלק ועוד חלק בפאזל המורכב.
ולגבי הסוף: בלבן מדובר בסוף רע לתפארת, אבל בדומה לסקירה בבלוג של Serendipity – גם אני הרגשתי שזה הסוף הנכון והמספק, שאפשר לחיות איתו בשלום. כי הרגשתי שהגיבורים סוף סוף הצליחו לסלוח אחד לשני וגם לעצמם, וזכו בשלווה המיוחלת. אני באמת לא יודעת איך הם יכלו להמשיך לחיות אחרי ששילמו מחיר יקר כל כך ואיבדו כמעט את כל האנשים האהובים עליהם, בזה אחר זה. סוף
ואהבתי גם את הפסקול...
פתיח הסדרה
השיר האהוב עליי (הקליפ כולל ספויילרים):
iDana לשעבר
בתגובה ל: The Devil מאת: danarod שכזו. השאלון במיוחד היה מרתק. כי מצאתי את עצמי עונה ב' הרבה פעמים, למרות שחיבתי לרומנטיקה ולסופים טובים ידועה...
בעיני זו לא רק הרומנטיקה. צריך להיות משהו מעבר. אני מבינה שזו סדרה עם נפתולים בלשיים וחזיונות. קמצוץ של על טבעי... קצת הזכרת לי את "אנג'ל" ו"באפי", הסדרות שהכי אהבתי פעם.
וזה שיש תרגום לעברית- בכלל טוב.
נראה לי שאני בהחלט אתן לה צ'אנס.
ואני שמחה שחזר לך האמון במלוכסנות. גם אני חווה קצת קושי מול כמה סדרות שראיתי לאחרונה וזכו לשבחי הביקורת - אבל בעיני היו נחמדות ובסדר, ותו - לא.
בתגובה ל: תודה רבה על סקירה מושקעת מאת: zilpa
והוא מאוד מתקשר למציאות (העגומה למדי, יש לציין). בשלב מסוים, גם כשהתעלומה המרכזית מתבררת, הגיבורים עדיין עוברים מאבק פנימי ולא ברור עד לאן הם יגיעו.
לא צפיתי ב"אנג'ל" וב"באפי" כך שאין לי מושג אם יש דמיון מזערי כלשהי. אגב, בזמנו דובר על כך שרשת אמריקאית רכשה את הזכויות לתסריט, אבל לא נראה לי שיצא מזה משהו.
בינתיים אגב תורגמו רק שני פרקים... ואם לא נדשדש מדי פעם בסדרות פחות מוצלחות, איך נעריך את הסדרות הטובות באמת? אם תחליטי לצפות, אני מקווה שתאהבי, אבל אי אפשר לדעת מראש...
iDana לשעבר
בתגובה ל: The Devil מאת: danarod קראתי את ההודעה שלך כבר אתמול בערב אבל כשניסיתי להגיב בפורום הופיעה לי הודעת שגיאה...שמחה לראות שהבעיה הסתדרה...
איזה יופי שמצאת סדרה שגרמה לך לצפות בלי הצורך להריץ קטעים סתמיים...גם אצלי חוזר מידי פעם האמון בסדרות...מתוך כ-10 סדרות אני מגלה סדרה מאוד מרתקת!
אום וא-וונג הוא גם אחד מהשחקנים שאני הכי אוהבת...ראיתי את כל הסדרות שלו ותמיד יש לו תפקידים מעולים. אם כי הכי פחות אהבתי את התפקיד שלו בד"ר צ'אמפ.
השחקן מהנסיכה שיחק תפקיד מורכב ומעניין...אין בכלל מה להשוות בין התפקיד הזה לצפקידו בהנסיכה. כמו שציינת, הרגשות כלפי דמותו היו סותרים כשבכל רגע הורגש כלפיו רגש שונה.
בתגובה ל: תודה על הסקירה המעולה, דנה! מאת: MyGirl
(כנראה שהוא שמע את בקשותיי בטלפתיה...) ושוב הוא אמור לגלם רופא, הפעם נוירוכירורג... רק שלא בטוח שהדרמה תצא לפועל כי אין לה בינתיים ערוץ שעומד מאחוריה (בהתחלה דובר על כך שצ'ה סונג-וון יהיה בתפקיד הראשי, וכשזה לא הסתדר הערוץ חזר בו מהכוונה לשדר או משהו כזה). אני מקווה שבכל מקרה נראה בקרוב את אום טה-וונג על המסך הקטן
וכן, לפעמים יש לי הרגשה שככל שצופים ביותר דרמות, זה נהיה קשה יותר למצוא דרמה ממכרת שאוהבים באמת (זה לא היה אמור להיות ההפך?).
iDana לשעבר
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod
לכבוד סוף שנת 2011 הרשתות השונות בקוריאה ערכו טקסי פרסים עם אינסוף קטגוריות. הנה מקבץ תמונות לא ממש מייצג, וכמה חבל שאין לי את הכישורים לעשות ביקורת אופנה...
הזוכות הגדולות: Brain, The Princess Man, Ojakkyo Brothers
השחקנים הטובים ביותר והזוג הטוב ביותר – פארק שי הו ומון צ'ה וון (The Princess Man)
ג'אנג נארה ודניאל צ'וי (Baby-Faced Beauty)
UEE (Ojakkyo Brothers)
קים סו-היון (Dream High)
לי שי-יאנג
פארק מין יאנג (Man of Honor , צייד עירוני)
צ'ון ג'ונג מיונג (Man of Honor)
iDana לשעבר
בתגובה ל: פרסי סוף השנה מאת: danarod אני רואה שאת רוב הסדרות כבר דגמתי או לפחות שמעתי עליהן. על "עץ עמוק שורשים" שמעתי המון דברים חיוביים. (הוא בהחלט ברשימת הממתינים לי, מחכה שיתרגמו אותו לעברית ויודעת שעובדים על זה בימים אלה...) "בסט לאב", טוב, בעיני היתה מאכזבת משהו. בעצם מאד מאכזבת. אבל אני מחבבת את השחקנים, אז אחלה בשבילם, שזכו.
את "להגן על הבוס" חיבבתי, אם כי לא מצאתי את הזוג- או הסדרה- כה ראויים לציון, אבל שיהיה. על "ניחוח אשה" אפשר רק לומר שאי אפשר בלי קים סון אה. ושכל הפרסים בעולם מגיעים לה. היא וירטואוזית אמיתית. החבר שלה אנמי לחלוטין. אני מתארת לעצמי שרבקה שמחה בשמחתו של לי מין הו:) אבל הסיפוק הגדול מכולם הוא הידיעה שאהובי פארק שי הו עדיין צועד בסך על השטיח האדום, ושמקומו לא נפקד. למרות שטרם ראיתי את הנסיכה שלו... טוב לדעת שיש למה לצפות:)
בתגובה ל: יפה, יפה מאת: zilpa
שבהם למיטב הבנתי כל רשת מפרגנת ככל האפשר לעצמה, עם אינספור פרסים כדי שכמעט כולם ייצאו מרוצים - בעיקר שחקנים ודרמות שזכו לרייטינג גבוה ובאזז (ולא עשו בעיות מיוחדות לרשת...).
מהסדרות של 2011 צפיתי רק ב"49 ימים" וב"הלוחם בק דונג-סו" ואהבתי את שתיהן בתכנון לטווח הקרוב (כשיושלם התרגום) גם "גייבק" עם מר גומות ו"הבטחה של אלף ימים" (עם שני שחקנים שקשה לי לעמוד בפניהם - רועיקי ולי סאנג-וו). שמתי עין גם על סדרות הכבלים Flower boy ramyun shop (ג'ונג איל-וו!), "פאדאם פאדאם" (עם האן ג'י-מין) ו"משפחת קימצ'י" או איך שלא קוראים לה, עם התסריטאית והבמאי של DEVIL.
כל שאר הסדרות יחכו לתורן, אם בכלל...
iDana לשעבר
בתגובה ל: פרסי סוף השנה מאת: danarod זאת השנה השניה ברציפות שאני זוכרת את הטקסים האלה כחודש לפני שידורן. אך כשמגיע תאריך שידורן זה פשוט פורח לי מהראש...
לא ראיתי הרבה סדרות משנת 2011 כך שיש לי עוד מה להשלים...את רוב הסדרות שזכו בפרסים לא ראיתי. לחלקן אני ממתינה בסבלנות לכתוביות בעברית
בתגובה ל: פרסי סוף השנה מאת: danarod דנה יקרה, כרגיל את נהדרת, פעם שאלתי אותך היכן אפשר לדעת יותר על חיים אישיים של השחקנים והנה את מספקת את ה"סחורה", אז שוב תודה ובהערכה אלה.
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod
אם יש תכונה אחת שפרופ' ג'אנג האסאנג יכול להעריך, הרי שזאת התמדה. ג'אנג, האיש שהפך את המאבק בריכוזיות בקוריאה הדרומית למשימת חייו, הוא אצן למרחקים ארוכים, מהפכן שחושב בשנים ולא בחודשים, פרופסור לפיננסים שנשבע להשתמש בכלים המסורבלים שנתנה לו המערכת כדי לשנות אותה מבפנים - ייקח כמה שייקח.
הוא נלחם כבר 13 שנה נגד סמסונג, הקונגלומרט העצום שחולש על חמישית מכלכלת קוריאה הדרומית, ואף יותר זמן נגד הנורמות הבעייתיות בקהילת העסקים במדינה, שעדיין נשלטת על ידי אליטה סגורה של משפחות ספורות ורבות עוצמה. הוא איבד במשך השנים חברים, משפחה ועמיתים לדרך. ובכל זאת הוא ממשיך בשלו, צובר ניצחון קטן אחרי ניצחון קטן.
מתוך דה מרקר - כתבה שמדברת על המאבק נגד תרבות הג'ייבול (Chaebol), כפי שמכונות חברות הענק המשפחתיות השולטות בכלכלת קוריאה הדרומית. בהמון סדרות רואים את היורש העשיר שהוא בן למשפחת ג'ייבול כזו...
iDana לשעבר
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod
אז אחרי שתי סדרות כבדות למדי, חשבתי שאולי כדאי לנסות משהו קליל יותר. בהחלטה של רגע בחרתי ב"טעם אישי", שכמעט כל העולם ואשתו ראו כבר, נהנו והתלהבו (ולכן לא אסקור שוב את העלילה. יש מספיק ספיישלים במרתפי הפורום ).
אז איך היה? לא נרשם אצלי קליק או חיבור משמעותי לעלילה ולדמויות הראשיות, ודי השתעממתי (למעט כמה רגעי חסד נדירים ביותר). בעיניי זו קומדיה די מסורבלת וחסרת ברק, שלא ממש הצחיקה או ריגשה אותי. אחרי הפרק הראשון שבו התאפקתי, המרצתי יותר ויותר עד שהגעתי לסיום המיוחל, ומיד מחקתי ופיניתי מגה בייטים יקרים. הדמויות היחידות שסימפטתי קלות הן של צ'אנג ריול (השחקן חמוד ) ואת החברה הטובה של הראשית, ששכחתי את שמה...
iDana לשעבר
בתגובה ל: עניין של טעם (אישי) מאת: danarod "טעם אישי". זו ממש חתונת הדמים שהיתה שם...והחברה שלה עם הבעל המוזר שלה. מאוד הפתיעו אותי בסוף. זו סדרה מאוד חמודה בעיני. אולי זה גם עניין של תקופות ומצב רוח. כי לפעמים דוקא אחרי משהו כבד ומעולה, מאוד קשה להתחבר להבלים של הרומן הרומנטי... אבל כל הכבוד לך, שאת משלימה השכלה!
וחשבתי שתנסי את "כבוד משפחתי" (אני? לוחצת? מה פתאום...סתם, מתעניינת.)
בתגובה ל: אני מאוד אהבתי את הפרק הראשון של מאת: zilpa
אם כי בדיעבד, יש כאלה שעדיף לא למלא...
"כבוד המשפחה" היא הסדרה הבאה שלי, ואני מקווה להתחיל אותה מחר (בלי נדר). רציתי לאגור כמות מכובדת של פרקים (יש לי בערך חצי), ולהתחיל לראות אותה עם ראש רענן יותר. אני מתארת לעצמי ששם לא רואים את פארק שי-הו בספידו...
בתגובה ל: כן, אני בהחלט סותמת חורים בהשכלה מאת: danarod אבל לא ויתרו לו על סצינה של מקלחת..אז כן, עדיין רואים לו את הקוביות.
יש לי הרגשה שתמריצי כמה קטעים (בכ"ז, כ"כ הרבה פרקים, בטח יהיו דברים שלא תהיה לך סבלנות בשבילם) אבל אני ממש אהבתי אותו ועוד לא מעט אנשים מהקאסט. שבה את ליבי במיוחד האבא שלו, נובוריש חובב דרמות. יש איזה קטע שמאוד הזדהיתי איתו, כשהוא צופה בדרמה כלשהי ואשתו אומרת לו: "לא ראית את זה כבר? והוא עונה: "כן, אבל בפעם השניה אני מבין יותר טוב ויכול להעריך יותר את המשחק של השחקנים..."
בתגובה ל: לא רואים לו את הספידו מאת: zilpa
ובינתיים לא המרצתי... עדיין לא קלטתי את כל ענייני המשפחתולוגיה במשפחה הרב דורית הענפה הזו, וגם טרם נשאבתי לסיפור, אבל נראה שיש פוטנציאל.
היה לי מאוד מוזר כשקראו לאישה הזו "סבתא" ואפילו "סבתא רבתא", ומהצצה בדרמויקי, השחקנית הייתה בסך הכל בת 40 בזמן הצילומים.
iDana לשעבר
בתגובה ל: צפיתי בפרק הראשון מאת: danarod אבל מסתבר מאוחר יותר, שהיא האחות הצעירה של הסבא- ולכן קוראים לה סבתא - ככינוי כבוד, למרות שבעצם היא לא נשואה וצעירה אפילו מהאחיין שלה(האבא של דן אה והתאומים)
אני חושבת שלוקח כמה פרקים להבין מי נגד מי, וממש לא מומלץ להמריץ. אני כאמור התלהבתי מההתחלה. לא ידעתי שמגיעה משטרה כי גבר בוגד באשתו בבית מלון...אבל מסתבר שחוקי הניאוף שונים בקוריאה :)
בתגובה ל: גם לי זה היה מוזר מאת: zilpa
קומאו על ההבהרה!
וחוקי הניאוף בקוריאה הם עניין עגום למדי... בזמנו נגזרו שמונה חודשי מאסר על תנאי על השחקנית אוק סו-רי בגין ניאוף (היא שיחקה בעיקר בסרטים).
בידיעה נכתב בין השאר: השחקנית אוק עוררה סערה בארצה לאחר שהודתה כי בגדה בבעלה וקראה לבית המשפט החוקתי לבטל את החוק המתיר לשלוח נואפים לשנתיים בכלא. התובעים ביקשו, בשם בעלה לשעבר הזמר המקומי פרק צ'ול, לגזור עליה 18 חודשי מאסר בגין העבירה "החמורה". נדיר מאוד שנואפים נכלאים בדרום קוריאה, אך זה לא מונע מאלפי בני זוג נבגדים להגיש תביעות מדי שנה. מאהבה של השחקנית נידון אף הוא לעונש מאסר על תנאי, של חצי שנה.
iDana לשעבר
בתגובה ל: צריך עץ משפחתי בסדרה הזו מאת: danarod לפי הסדרות שלהם לפחות, לא נראה לי שזה משנה משהו, החוק הזה. אנשים עדיין בוגדים...
מעניין שהמארחות שלהם בברים שהם כ"כ אוהבים ללכת אליהם, לא נחשבות ל"מחוץ לחוק"...
בתגובה ל: וואו. איזו התערבות בחיי הפרט! מאת: zilpa
נושא המארחת בבר נדון בכמה וכמה סדרות וכמעט תמיד, על הצד השלילי.
בסדרה צייד עירוני מוזכרת אחת כזו בתור מאהבת של גבר נשוי והיא שואלת את הבן שלה: אתה לא כועס עלי שהייתי אשה כזו ?
ובל נשכח שגם הגיישה היפנית - עיסוק אקזוטי מכאן, עסק חשוב ביפן... ואפילו "מוסד" אך לא תמיד דמות עם אאורה חיובית.
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: ענין של תרבות ... מאת: Rebeccan ממדינה שיש בה מיסוד של בר מארחות, שכבר ראינו לא פעם שהן לא רק רוקדות ושרות קריוקי, אלא מוכנות ליותר מזה, ושעיקר אמנותן זה לארח אנשי עסקים עשירים ונשואים- לא ציפיתי שיפסקו עונש של שנתיים בכלא (!) על ניאוף.
בתגובה ל: צפיתי בפרק הראשון מאת: danarod כאמור, לא התחברתי לסדרה בפרקים הראשונים...למעשה, עד פרק 10 די השתעממתי...לאחר מכן העלילה התחילה יותר לעניין אותי. הסדרה בסה"כ נחמדה...לצערי, אי אפשר לומר שאני מרותקת לטלויזיה בגללה...למשל, אתמול במקום לצפות בעוד פרק ממנה העדפתי דווקא לצפות ב"Duas Caras" הברזילאית.
אני חושבת שזה נובע מהעובדה שהסדרה נראית לי יותר מידי צפויה...הכל די ברור מראש ואין מבחינתי שום הפתעה. למשל, ברגע שהוזכר נושא מסויים אז כבר הבנתי מה הולך לקרות בעתיד וזה אכן התרחש כ-20 פרקים מאוחר יותר...
גם לי היה מוזר שקראו לאישה "סבתא", אבל אז הבנתי שהיא בעצם אחות של הסב ולכן מכנים אותה "סבתא-דודה".
הזוג הראשי מקסים יחד! לגבי דמות הבחורה, היא זן נדיר שכבר כמעט ולא קיים...אבל לעיתים זה נראה לי מוגזם מידי. אני אוהבת את הרומנטיקה והעדינות של הסדרות הקוריאניות אבל פה הרומנטיקה די מוגזמת...המשפטים חוזרים על עצמם ופשוט נוצר מצב שזה התחיל לשעמם.
מלבד הזוג הראשי אבל גם מאוד אהבתי את יתר הזוגות...לכל זוג סיפור משלו וכולם סיפקו סצינות יפות!
בתגובה ל: אני בפרקים האחרונים של "Family's Honor". מאת: MyGirl כשזה נע בין מגוחך וטראשי לרומנטי ומרגש. מה שמדגיש איך אהבה יכולה להיות אחרת. כשתסיימי את הסדרה תביני שיש עוד דברים לא צפויים שקורים שם. אותי בכל אופן, הצליחו להפתיע.
אני חושבת שדן אה היא בהחלט נצר לסופרוומן הקוריאנית האצילית. מרצה באוניברסיטה ביום, אשה משכילה, שמצחצחת את הבית ומבשלת כמו שפית פרטית, ומתנהגת לפי קוד ההתנהגות האצילי בכל רגע נתון. אני באמת לא יודעת איפה קיימות כאלה נשים. אבל היה כיף לראות אותה ואת פארק שי הו ביחד.
אגב, היא שרה די גרוע בסדרה וכולם מעירים על כך, אבל הבנתי במציאות היא זמרת קאנטרי...כנראה בדיחה קוריאנית נוספת שעוברת לנו "מעל הראש"...
בתגובה ל: לכל הזוגות יש שם סצינות יפות מאת: zilpa אהבתי את הפרק האחרון ואת כל ההתרחשויות בו...סיום מאוד יפה!
זה היה כל כך משעשע לראות את דונג-דונג עם שני התינוקות שהאחד הוא אחיו הקטן והשני הוא הדוד שלו...
הדבר היחיד שנראה לי הזוי הוא הלידה של דאן-הא בבית...מילא שהיא ילדה בבית אבל להסתמך על הסבתא החולה במטלה כל כך קריטית וחשובה?
המחשבה של בעלה של מאל-סון למסור את התינוק שלו לאחיו הייתה מזעזעת! איך הוא בכלל חשב לקחת את הילד מאשתו? חשבתי שהוא עבר שינוי משמעותי אבל ההערה שלו הראתה את ההפך. הוא שוכח שבשביל אשתו מדובר בילד בכור? וגם אם זה היה הילד החמישי שלה גם אז הוא לא יכול להציע הצעה כזו בלי לשאול אותה קודם.
אבל נעבור לדברים הטובים...
ג'ין-הא מאוד ריגשה שהפגינה את אהבתה לתינוק שתאמץ עוד לפני שהיא יודעת עליו משהו...שמחתי לראות אותה מגיעה לבית עם התינוק המקסים בזרועותיה.
איזה יופי שדאן-הא ילדה תאומים! הדרך ל-7 הילדים התקצרה במקצת! החמים שלה עברו את השינוי הכי גדול לאורך הסדרה...מאנשים תעבי בצע הם הפכו לאנשים הרבה יותר טובים ומתחשבים.| אצבעלמעלה|
גם בתם הצעירה הפסיקה להיות כל כך ביישנית. היא התגברה על הטראומה מהעבר וזכתה באהבתו של הבחור אותו היא אהבה מהרגע הראשון שראתה אותו.
חשבתי שישדכו לסבתא-דודה את ההוא שעובד איתה...כנראה שויתרו על זה...
בתגובה ל: סיימתי את הסדרה מאת: MyGirl ונהנית מהסוף ובכלל.
ספויילרים קלים:
אותי הם הצליחו לחלוטין להפתיע עם הטויסט הסופי שלהם. אם כי בסופו של דבר אצילות של אדם וכבוד שלו לא נמצאים בשושלת הדם של אנשים, אלא בהתנהגותם בפועל. וזה המסר שהיה לאורך כל הסדרה.
עצם העובדה שהם הכניסו אשה בת חמישים להריון בסדרה הזו, היתה מרעננת ולא צפויה.
והכי צחקתי בקטע שבו הגיסים של קאנג סוק טוענים שהוא דומה לסמור... קודם כל מי שראה אותו רק החמיא לו כמה שהוא יפה. והדודה סבתא כ"כ השתפכה שראתה אותו לראשונה...מעניין אם זה בגלל שיש טוקבקים שמתארים אותו ככזה בקוריאה.
בתגובה ל: אני בפרקים האחרונים של "Family's Honor". מאת: MyGirl
ובאמת ההתחלה קצת איטית ויש תחושה של הקדמה מתמשכת ודגש רב על טקסים... לקראת סוף הפרק השני רמת העניין שלי קצת עלתה, והאבא הנובוריש די משעשע.
והנה "הקשר הישראלי" שזלפה הזכירה בסיכום שלה:
iDana לשעבר
בתגובה ל: צפיתי בפרק השני... מאת: danarod אורה ראתה את זה בשלושה (!) ימים...שערי לך.
ותודה על הקשר הישראלי. לולא המלך סאן זר הקוצים על הראש היה נראה לי ממש משונה, אבל במשפחה אצילית כנראה מקפידים על המנהגים הישנים...
ואחד הדברים שהפתיעו אותי בצפיה הראשונה היתה העובדה שהאבא הנובוריש הזה מדבר שטויות בעליל, ומקשקש בשעת האבל, וכל האבלים נראים תוהים לחלוטין מאיפה הוא צץ עם השטויות שלו, והבן היקר שלו יושב לצידו ולא נראה מתפדח בכלל. אלא מבסוט וגאה, למרות שברור שהוא מבין שאבא שלו מדבר שטויות.
מאוחר יותר שהכרתי את הדמות יותר זה כבר לא הופתעתי מזה בכלל. אבל בהתחלה זה נראה לי מוזר...גם את שמת לב לזה?
בתגובה ל: יהיו פרקים שקשה יהיה להתנתק מהמסך... מאת: zilpa
יחי ההבדל הקטן
לי נראה שהבן משועשע למדי מההתנהגות של ההורים הנובורישים שלו. אני במקומו הייתי מתפדחת קשות.
והתמונה היומית - מפרק 3:
iDana לשעבר
בתגובה ל: ואני צפיתי בשלושה פרקים תוך שלושה ימים מאת: danarod אני מקוה שתמשיכי להתקדם ולהביא את "תמונת היום", והזוג שהבאת - ההורים של פארק שי הו, הם פשוט מדהימים. היו להם כמה דיאלוגים מופלאים לחלוטין. במיוחד אחד שמתייחס לבת שלהם, המוזרה. (שאגב, היא בעיני האשה הכי יפה על הסט שם)
בתגובה ל: זה הגיוני, יקירה מאת: zilpa
והנה הגעתי לפרק 4. בחיי שכל המשפחה הזו נשענת על דן-אה שדואגת לכולם ולא מתעייפת. היה לי מוזר איך היון אוק (? אני עוד לא סגורה על השמות) מפילה על דונג-דונג את זה שהיא לא אמו האמיתית, ושולחת אותו הביתה לבד במונית...
והנה תמונת היום (הדמות הזו מככבת אצלי - יש לה משפטי מחץ):
iDana לשעבר
בתגובה ל: אני מתקדמת לאט אבל בטוח מאת: danarod ואני חושבת שבסדרות קוריאניות לא ממש מרחמים על ילדים. באף סדרה אמריקאית אני לא מעלה בדעתי שהיו נוהגים כך בילד.
בתגובה ל: צפיתי בפרק השני... מאת: danarod
(אני מעדיפה את השם ג'יי אין המהוללת - כי הוא מתאים יותר לרוח הסדרה ולסיפור. השם הזה מבוסס על משחק מילים של שמות הדמויות הראשיות)
הסדרה חמודה ועשויה היטב - הגעתי כבר לפרק 11
אם מדברים על יהודים ועניינים יהודיים -
היה באחד הפרקים הקשר מהתלמוד: "איזהו העשיר השמח בחלקו" - רק שהם ציטטו איזה ספר סיני עתיק.
וכעת בפרק 11 - מדברים על דוד וגוליית.
נחמד
Jerusalem Sights & Scents
힘내 이스라엘! 아자 아자 화이팅!!
מדריכה ישראלית בספרדית פורטוגזית ואנגלית גם
תרגום סדרות מקוריאה: מלך האפייה: חובת צפייה [30/30] עוד פרוייקט הושלם דרגה 7 בשירות הציבורי / סוכן זוטר: הושלם [20/20] Faith רופאה שליחת האלים: הושלם [24/24]
בתגובה ל: אגב, בסדרה "ג'יי אין המהוללת / איש של כבוד" מאת: Rebeccan ...שהקוריאנים מתים על על מה שקשור לישראל, ליהודים וליהדות. לפני כמה חודשים פורסם, שכל האזרחים הקוריאניים, לומדים תלמוד ומחזיקים תלמוד בביתם. אתמול או שלשום, פורסמה בידיעות אחרונות, כתבה קטנה שסיפרה כי הקוריאניים מעוניינים ללמוד ממרכזי הקליטה בישראל, איך לקלוט את הפליטים הצפון-קוריאניים שמגיעים למדינתם. לשם כך הם ישלחו נציגים מיוחדים לישראל.
בתגובה ל: אני בפרקים האחרונים של "Family's Honor". מאת: MyGirl
כן, אני מתקדמת, והסדרה נהיית יותר מעניינת... רואים עד כמה מכביד להיות הבן הבכור במשפחה מסורתית, ולא קל להיות גם הבת הצעירה במשפחה נובורישית.
והנה כמה תמונות שמדברות בעד עצמן:
איזו משפחה קרועה (ואיזה עיצוב פנים)...
מה שנכון - נכון
הולם אותו הסינר
לשוטרת הזו יש אופי... הפתיע אותי איך היא מכניסה את הבחורה ההיא לדירה, בלי להכיר אותה בכלל.
iDana לשעבר
בתגובה ל: ובפינת "תמונות מספרות" מפרקים 5-6 מאת: danarod לשחקנית שהיא גם זמרת קוראים מאיה. עד כה היא השתתפה רק ב-4 סדרות (ראיתי 2 מתוכן)...הראשונה הייתה "Bodyguard", אח"כ "Magic" (שראיתי שיש לה תרגום בעברית באיזה בלוג). אח"כ היא השתתפה ב"כבוד המשפחה" והסדרה האחרונה היא "Dandelion Family" שהיא על הכוונת שלי
בתגובה ל: ובפינת "תמונות מספרות" מפרקים 5-6 מאת: danarod הופכת לשלל תמונות. ואכן - יש הרבה מאוד משפטים ששווה לצטט בסדרה. אותי הכי קרע שהאמא אומרת לאבא: "אולי החליפו לנו את התינוקת בבית חולים?" והוא נוזף בה: "אבל ילדת בבית!"
והאח הילדותי והחמוד של דן אה - גם לו יש קסם רב בעיני, והוא ומאל סון, השוטרת, היו צמד משעשע ביותר בעיני.
בתגובה ל: אני רואה שהתמונה היומית מאת: zilpa
גם אני מסמפטת את האח הילדותי, ומאמינה שמיטב הסצנות שלו ושל השוטרת עוד לפניי (אני בפרק 9).
הנה המקבץ היומי:
אזרח שאכפת לו
אפשר להוציא את הבנאדם מהשוק אבל לא להפך...
הגן הכי יפה בקוריאה?
חיבוקי
משהו לקינוח...
iDana לשעבר
בתגובה ל: בסוף עוד יהיה אלבום מאת: danarod לא? והגן הזה באמת יפה עד מאוד. ופארק שי הו יפה גם כן:)
בתגובה ל: עניין של טעם (אישי) מאת: danarod היו בסדרה סצינות שאהבתי אבל העלילה לא הייתה להיט...הסדרה אכן הייתה קלילה...יתר על המידה אפשר לומר. אבל לי מין הו היה ממש חמוד!
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod בשעה טובה ומוצלחת, סיימתי את הצפיה ב"נסיכה התובעת" (יצא לי מין חרוז כזה...). צפו לספיישל מושקע, שיגיע בתחילת השבוע הבא (כן, אני יודעת שכבר נכתבו כאן בפורום, איזה מיליון ואחד ספיישלים, אודות הדרמה המצוינת הזאת. אבל עוד ספיישל אחד לא יזיק- במיוחד שהוא יכתב מתוך אהבה עזה וכנה :-)).
נ.ב. כדי לחסוך מכם את השאלה, אני כבר אענה לכם את התשובה: כן, אני במחנה פארק שי הו.
תוקן על ידי ההרצליינית 4/1/2012 22:23
בתגובה ל: Goodbye, Goodbye My Princess... מאת: ההרצליינית אסול חשבה שדמותו של סו אין וו היא הדמות הגברית הנוראית ביותר שיש. הוא רמאי מתועב בעיניה, מלא במניפולציות, וגם חטא חטא בל יכופר בכך שלא נלחם עליה והסכים לותר עליה בתמורה להסגרתו של האבא. אורלי לא ראתה אותו ככה נורא, אבל גם היא צידדה בכך שהוא לא בסדר. אני לעומת זאת מאוד הבנתי אותו ואת המניעים וההתנהגות שלו. כך שכל מי שמצטרף אלי למועדון חובבי דמותו, מתקבל בברכה רבה:)
איזה כיף של סדרה, אה? מלאה בטויסטים שקשה לשער...
בתגובה ל: Goodbye, Goodbye My Princess... מאת: ההרצליינית
כל ספיישל שנכתב באהבה לסדרה המקסימה והכייפית הזו, מתקבל אצלי בברכה וכך גם כל חברה שמצטרפת למועדון הנכון - מועדון פארק שי הו
iDana לשעבר
בתגובה ל: איזה כיף מאת: danarod ללא תוכן
בתגובה ל: איזה כיף מאת: danarod ללא תוכן
בתגובה ל: Goodbye, Goodbye My Princess... מאת: ההרצליינית ולפני כמה רגעים, סיימתי לקרוא את הביקורת של אסול, בקשר לסידרה. היא ממש הגזימה בקשר למה שכתבה על דמותו של אין וו ("הדמות הגברית הנוראית ביותר שיש"??? היא שכחה כבר את בהואן השמוק מ"הדרך להודו"???). היא גם קצת הגזימה, בקשר למה שכתבה על הזוג המשני בדרמה- התובע יון והתובעת ג'ין. לפי דעתי הם היו זוג חמוד והקטעים איתם היו חביבים (אם כי, לא היה מזיק לתובע יון, לחייך קצת יותר)
The Devil 
בלבן מדובר בסוף רע לתפארת, אבל בדומה לסקירה בבלוג של Serendipity – גם אני הרגשתי שזה הסוף הנכון והמספק, שאפשר לחיות איתו בשלום. כי הרגשתי שהגיבורים סוף סוף הצליחו לסלוח אחד לשני וגם לעצמם, וזכו בשלווה המיוחלת. אני באמת לא יודעת איך הם יכלו להמשיך לחיות אחרי ששילמו מחיר יקר כל כך ואיבדו כמעט את כל האנשים האהובים עליהם, בזה אחר זה. סוף 
השרשור האסייתי .gif)
מאת: MyGirl
פרסי סוף השנה 
מאת: danarod
מאת: danarod
מאת: danarod
מאת: danarod.jpg)
מאת: MyGirl
מאת: danarod
מאת: danarod
מאת: danarod
מאת: danarod
מאת: danarod
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
