כבוד המשפחה

פורסם לפני 3277 ימים מאת danarod אין תגובות

הסדרה Family's Honor, הידועה גם בשם Glory of the Family (לפי דרמויקי, חשבו לקרוא לה גם Marrying the Mafia - ואני שואלת WTF?), שודרה ברשת SBS בין החודשים אוקטובר 2008-אפריל 2009. לדרמה המשפחתית הזו יש 54 פרקים והיא זכתה לרייטינג ממוצע של 21.2%. הסדרה תורגמה לעברית באתר ASIA4HB, אך כידוע עקב סגירת אתר מגהאפלואוד בטרם עת, הפרקים לא זמינים עד להעלאתם מחדש.

העלילה:
במרכז הדרמה עומדות שתי משפחות שונות לחלוטין: משפחת הא הענפה והמכובדת, ששומרת בקפידה על המנהגים המסורתיים, ומשפחת לי הנובורישית והשאפתנית. שני אירועים קשורים זה לזה מתניעים את העלילה: הסבא רבא של משפחת הא נמצא על ערש דווי, בזמן שחלק מבני משפחתו מוצאים עצמם בתחנת משטרה בנסיבות מביכות למדי. מהנקודה הזו מתחילות כמה מערכות יחסים שאי אפשר להגדיר כ"אהבה ממבט ראשון", אבל הן בהחלט ישנו את חיי המעורבים בהן, כפי שאפשר לקרוא גם בסקירה המקסימה של זלפה.

התרשמות אישית:
טוב, עם הסדרה הזו עברתי כמה גלגולים. ההתחלה הייתה די איטית, לקח זמן עד שקלטתי מי זה מי ואיך הדמויות קשורות, וגם היו לא מעט טקסים שתפסו זמן מסך, ולא היו כל כך מרתקים. ככל שהפרקים התקדמו, למדתי להכיר את הדמויות והעלילה הפכה מעניינת יותר. בשלב מסוים ממש נכנסתי לזה, הייתי מרותקת לסדרה, התלהבתי מהדמויות, וחשבתי על הדרמה הזו גם מחוץ לשעות הצפייה...

ואז התסריטאים כנראה החליטו שאין מספיק אקשן, והוסיפו כמה מהלכים שהורידו לי את ההתלהבות מהסדרה בבת אחת ובצורה דרסטית. אני לא זוכרת אפילו באיזה פרק זה בדיוק קרה (מתישהו בשליש האחרון של הסדרה?), אבל התחושה שלי היא שמרוב שהתסריטאים ניסו להוסיף מתח (לכאורה), הם יצרו בדיוק את האפקט ההפוך מבחינתי, ואני איבדתי עניין. אולי מכיוון שמדובר בקו עלילה לעוס והיסטרי שצופת טלנובלות כמוני ראתה אינספור פעמים, אולי מכיוון שכמו כדי להוסיף חטא על פשע, הם השתמשו באותו שטיק ממוחזר פרק אחר פרק.

בכל אופן, אחרי 2-3 פרקים מעצבנים (שראיתי בהמרצה מקסימלית), הסדרה חזרה לעצמה, אבל אני לא... הפרקים הבאים היו נחמדים והכל, אבל זה כבר לא היה אותו דבר מבחינתי. ובכל זאת, בסיכום כללי, אני חושבת שזו סדרה חמודה ומהנה רוב הזמן, עם צוות שחקנים מגוון ומיומן, מהצעיר ועד המבוגר שבחבורה. הכי נהניתי מפארק שי-הו, שהיה נהדר בתור איש העסקים הקר והשאפתני שמתאהב מעל הראש. אהבתי לראות גם את הדינמיקה המשעשעת שלו עם הוריו, ואת הדאגה המרגשת שלו לאחותו. עוד פייבוריט שלי בסדרה היה קים סונג מין שגילם טיפוס ילדותי, חמום מוח וקורע מצחוק.

בבלוג הזה יש סקירה נוספת של הסדרה – גם שם מדברים על יחסי אהבה-שנאה עם הדרמה. בזמנו הייתה שם תחרות שבה הציעו DVD של הדרמה למי שיכתוב תגובה עם המילים הבאות:
Family Honor; Shin Goo; blood; Park Shi-hoo; babies; Go-Stop

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

שרשור אסייתי

חייכני

מאת: Rebeccan

הדרמה התקופתית Warrior Baek Dong Soo שודרה ברשת SBS בין החודשים יולי-אוקטובר 2011 ויש לה 29 פרקים. הדרמה זכתה לרייטינג ממוצע של 18.2%.

העלילה:
כפי שניתן לשער משמה של הסדרה, העלילה עוקבת אחרי בק דונג-סו, מהולדתו ועד הפיכתו לגיבור אמנויות לחימה. בק דונג-סו והקרובים לו היו בין התומכים של הנסיך סאדו ובנו, שלימים הפך למלך ג'ונג-ג'ו (יי-סאן). והם נאלצו להתמודד מול הכוחות הפוליטיים שרצו לתמרן את ממלכת ג'וסון כרצונם. אותם כוחות לא בחלו באמצעים, והשתמשו אף בארגון של רוצחים שכירים מיומנים לכל מטרה.
בסדרה הזו שכתבו את ההיסטוריה בכיף לעומת סדרות אחרות שראיתי, בצורה שגרמה לסנטר שלי להישמט בהלם, אבל על כך בהמשך.

דמויות/ שחקנים:

בק דונג סו (מגולם ע"י יו ג'ין גו בילדותו, ובבגרותו על ידי ג'י צ'אנג ווק, שמוכר גם מ- Bachelor's Vegetable Store, The Sons of Sol Pharmacy House ועוד). זהו הגיבור שחולם להיות הלוחם הכי טוב בג'וסון. האם יצליח במשימתו?

יו-וון (מגולם ע"י פארק גון-טה בילדותו, ובבגרותו על ידי יו סונג הו – המוכר מהמלכה סון דוק, God of study ועוד). כבר בהיותו תינוק אביו מזהה שיש לו "כוכב הרג" במזלו. האם מדובר בנבואה שתגשים את עצמה?

הוואנג ג'ין-ג'ו (מגולמת בצעירותה על ידי לי היי אין, ובבגרותה על ידי יון סו-יי, המוכרת מסדרות כמו Hero, Color of a woman ועוד). טום-בוי חמודה ומומחית באמנויות לחימה.

יו ג'י-סון (מגולמת בצעירותה על ידי נאם ג'י-היון ובבגרותה על ידי שין היון-בין, וזהו תפקידה הראשון בדרמה). שומרת סוד משפחתי שקשור גם למשפחת המלוכה.

צ'ון, הידוע בכינוי Sky Lord ונמנה על הרוצחים השכירים (צ'וי מין סו – Samdglass, Father's House)

קים קוואנג טק, הידוע בכינוי "קדוש החרב"/איש החרב הטוב ביותר בג'וסון (ג'ון קוואנג-ריון, King of Baking, Kim Tak Goo, Jumong ועוד)

התרשמות אישית (ספויילרים קלים):
הסדרה אמנם נקראת "הלוחם בק דונג סו", אבל היא מתארת מגוון דמויות מעניינות ואת הקשרים ביניהן. הדרמה מתחילה סמוך ללידתו של דונג סו, ומסתיימת באופן שרירותי למדי בנקודת זמן היסטורית מסוימת, ומבחינתי זו סדרה שהיא יותר מבוססת דמויות מאשר מבוססת עלילה, והדמויות הן שהיוו את מוקד המשיכה והעניין שלי, ובזכותן אהבתי מאוד את הסדרה.

בסדרה הזו היו שני תהליכים שמאוד אהבתי. האחד הוא צמיחתו והתפתחותו של הגיבור הראשי, שכבר בילדותו מכריז שהוא רוצה להיות הלוחם הכי טוב בג'וסון (הכרזה די יומרנית בהתחשב בנתוני הפתיחה שלו). בשום שלב הוא לא גיבור על, ואת הדרך שלו הוא עושה עם הרבה דם, יזע ודמעות, אבל גם עם חברות טובה וסיבות לחייך.

התהליך השני הוא הברומנס מול היריבות הרב דורית שמתקיימת כאן. "קדוש החרב" חונך את בק דונג-סו, ומהעבר השני "שליט השמים" חונך את יו-וון. "קדוש החרב" ו"שליט השמים" הם יריבים מרים זה שנים – האחד מייצג את הכוחות החיוביים, והאחר את כוחות האופל (ולא סתם הוא לובש שחורים). אבל יחד עם זאת, הם גם היריבים הטובים ביותר. יש ביניהם כבוד והערכה הדדיים, ויש איזה איזון, אולי אפילו שוויון כוחות.

ולגבי הדור הצעיר, דונג-סו ויו-וון גדלים יחד, כמעט כמו אחים. בין שניהם מתפתחת יריבות, שבתחילה שמורה לשדה האימונים (וזו לא מערכת שוויונית רוב הזמן, כי יו-וון הוא לוחם טבעי שעולה על דונג סו בכל פרמטר). בהמשך הם מוצאים את עצמם משני עברי המתרס, אבל הברומנטיקה נשארת ועומדת יפה במבחנים שהחיים מציבים להם. וכן, בתוך הרביעייה הזו יש סצנות קרב מרהיבות ומרגשות.

השחקנים שגילמו את הארבעה היו מעולים! ג'י צ'אנג ווק כבק דונג-סו היה משכנע בתור הגיבור הרגיש שצומח ומתפתח, וחוצמזה היה נעים מאוד להסתכל עליו ועל גופו המדוגם.

יו סונג הו כבש הרבה לבבות כיו-וון, ובמשאל ב-Soompi הוא נבחר לדמות האהובה בסדרה. אגב, לשחקן הוצע בתחילה התפקיד הראשי, והוא בחר דווקא בתפקיד המשני לכאורה והאנגוניסטי. זו בחירה אמיצה ואני חושבת שהיא בהחלט השתלמה. כשראיתי את השחקן הזה היה לי קשה להאמין שהוא רק בן 18 (ויש כבר רזומה מכובד מאחוריו). יש בו כל כך הרבה עומק, כריזמה, בגרות וממזריות. הייתה לו רעמת שיער מפוארת ביותר בסדרה (אני מניחה שמדובר בתוספות, אבל זה נראה מצוין). מבחינתי הוא ראוי לתואר Mane of glory לשנת 2011... אני יודעת שהכינוי שלו הוא "סו ג'י-סוב הצעיר", אבל באמת נראה לי שהילד המוכשר הזה עומד כבר בפני עצמו.

את צ'ון מגלם צ'וי מין סו – השחקן שהורס לי באופן קבוע את הבריאות, ויש לו כריזמה חורכת מסך שמספיקה לכמה וכמה שחקנים. הוא יכול להגיד עד מחר שהוא משתתף בסדרות רק בשביל הכסף, אבל מרגישים שזה כל כך בדם שלו. הוא מסוג השחקנים שנותן את כל כולו, ולא מחפש להיראות אסתטי ופוטוגני מול המצלמה. אגב, הוא נראה לי בין השחקנים הבודדים שצריכים להסתפר ולהתגלח לקראת התפקיד בדרמה היסטורית (ולא זקוקים לתוספות שיער למיניהן...).

את הרביעייה המצוינת משלים השחקן ג'ון קוואנג-ריון כ"קדוש החרב", שמאוד ריגש אותי בשקט ובמבט העמוק שלו. שחקן נהדר.

אני חייבת לציין משהו לגבי הליהוק הנשי בסדרה הזו. את יו ג'י-סון הייתה אמורה לגלם בתחילה השחקנית לי ג'יה ("בטהובן וירוס", "אתנה"), אבל השתתפותה ירדה מהפרק בעקבות הסקנדל לגבי בעלה לשעבר. את מקומה תפסה השחקנית הטירונית שין היון-בין, שחוסר ניסיונה במשחק הורגש היטב, ולטעמי היא הייתה החולייה החלשה בסדרה הזו. מעבר לכישורי המשחק הלא מזהירים שלה (לפחות בעיניי), הדבר הכי בולט אצלה זה האוזניים. כמעט כל פעם שהיא הופיעה על המסך יכולתי לחשוב רק "אוי, האוזניים, האוזניים...".

אגב, באחת הסצנות הדמות של ג'ין ג'ו אומרת משהו שממנו משתמע שהיא מקנאה ביופיה של ג'י סון, וזה נשמע אבסורדי, כי השחקנית שגילמה את ג'ין ג'ו הרבה יותר יפה, זה מעליב אפילו להשוות בין השתיים.

משעשע לראות שבהצגת הסדרה הצעירים התלבשו אלגנטי, והמבוגרים בג'ינסים משופשפים וקרועים...

טוב, כשאני חושבת על זה, יש חולייה חלשה נוספת – יותר נכון מעצבנת בסדרה – וזו דמות בלתי נסבלת בגילומו של השחקן פארק צ'ול מין שזכה לכינוי "יאצק" (אחרי תפקידו ב"שובו של אילג'ימה"). 99.99% מזמן המסך שלו הוא דוחה ביותר, עם קולות והעוויות מעצבנים. רציתי לאיין אותו מהמסך.

קליפ מספיילר עם שיר הנושא היפה:

אותו שיר ללא ספויילרים:

השיר האהוב עליי בפסקול:

ועוד אחד:

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

Warrior Baek Dong Soo War

מאת: danarod

אז כמו שכתבתי קודם, כמה מהאירועים בסדרה גרמו לי להלם קל...

מי שראה את "יי סאן" זוכר בוודאי איך הנסיך סאדו מצא את מותו – לאחר שהורעב למוות בתיבת האורז בפקודת אביו, שהאשים אותו בבגידה. בסדרה "הלוחם בק דונג-סו" יש להם גרסה קצת שונה לאירועים. כן, הנסיך סאדו נשלח לתיבת האורז הידועה לשמצה, אבל אחד מחבריו של בק דונג-סו, התחלף בשלב מסוים עם הנסיך שבתיבה. הנסיך ברח אבל נקלע לקרב אבוד עם הרוצחים השכירים, ובסופו של דבר גופתו הוחזרה לתיבת האורז, והבחור שהיה שם במקומו יצא משם.

אותו בחור – צ'ו ריפ – היה חברם הטוב של דונג סו ויו וון ולמד יחד איתם אמנויות לחימה. אלא מה? ביום בהיר אחד הוא החליט לעזוב ולחזור לחייו הקודמים ולשמו הקודם - הונג גוק יונג. למי שהשם הזה לא מצלצל לו מוכר, מדובר באותו הונג, היועץ הבכיר של המלך ג'ונג-ג'ו (יי-סאן). לפחות לפי הדרמה "הלוחם בק דונג-סו", הוא היה ילד די חלש, שהחליט ללמוד אמנויות לחימה, ולצורך כך התחזה למישהו ממעמד נמוך בשם אחר. אחרי שהוא חזר לשמו המקורי, הוא ניגש למבחנים הממשלתיים והתקבל לתפקיד זוטר. הוא הפך לאחד מאנשי אמונו של יורש העצר, אחרי שהציל אותו מעימות רציני עם סבו המלך. המהלך הזה דווקא תאם לסיפור היסטורי שקראתי פעם באחד הפורומים. תואר שם איך הנסיך הצעיר הכעיס את סבו כשקרא ספר שנאסר על ידי המלך (היה שם סיפור שהזכיר למלך את מוצאה הנחות של אמו). ומה עשה הונג? לפי הסיפור שקראתי הוא קרע מהספר את הדפים הבעייתיים, ולפי הסדרה הנוכחית – הוא פשוט צבע אותם בלבן.

אגב, האופי של הונג ב"לוחם בק דונג-סו" שונה לחלוטין – הוא בחור חנון, ביישן, רודף צדק, וחוש הומור הוא לא ממש הצד החזק שלו. ומי מגלם את הונג בסדרה הזו? גם זו הייתה הפתעה (לקח לי די הרבה זמן לזהות את השחקן) זה השחקן צ'וי ג'ה הוואן שמוכר מ"פסטה", "קין והבל" ועוד סדרות.

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

שרשור אסייתי

חייכני

מאת: Rebeccan

הסדרה Family's Honor, הידועה גם בשם Glory of the Family (לפי דרמויקי, חשבו לקרוא לה גם Marrying the Mafia - ואני שואלת WTF?), שודרה ברשת SBS בין החודשים אוקטובר 2008-אפריל 2009. לדרמה המשפחתית הזו יש 54 פרקים והיא זכתה לרייטינג ממוצע של 21.2%. הסדרה תורגמה לעברית באתר ASIA4HB, אך כידוע עקב סגירת אתר מגהאפלואוד בטרם עת, הפרקים לא זמינים עד להעלאתם מחדש.

העלילה:
במרכז הדרמה עומדות שתי משפחות שונות לחלוטין: משפחת הא הענפה והמכובדת, ששומרת בקפידה על המנהגים המסורתיים, ומשפחת לי הנובורישית והשאפתנית. שני אירועים קשורים זה לזה מתניעים את העלילה: הסבא רבא של משפחת הא נמצא על ערש דווי, בזמן שחלק מבני משפחתו מוצאים עצמם בתחנת משטרה בנסיבות מביכות למדי. מהנקודה הזו מתחילות כמה מערכות יחסים שאי אפשר להגדיר כ"אהבה ממבט ראשון", אבל הן בהחלט ישנו את חיי המעורבים בהן, כפי שאפשר לקרוא גם בסקירה המקסימה של זלפה.

התרשמות אישית:
טוב, עם הסדרה הזו עברתי כמה גלגולים. ההתחלה הייתה די איטית, לקח זמן עד שקלטתי מי זה מי ואיך הדמויות קשורות, וגם היו לא מעט טקסים שתפסו זמן מסך, ולא היו כל כך מרתקים. ככל שהפרקים התקדמו, למדתי להכיר את הדמויות והעלילה הפכה מעניינת יותר. בשלב מסוים ממש נכנסתי לזה, הייתי מרותקת לסדרה, התלהבתי מהדמויות, וחשבתי על הדרמה הזו גם מחוץ לשעות הצפייה...

ואז התסריטאים כנראה החליטו שאין מספיק אקשן, והוסיפו כמה מהלכים שהורידו לי את ההתלהבות מהסדרה בבת אחת ובצורה דרסטית. אני לא זוכרת אפילו באיזה פרק זה בדיוק קרה (מתישהו בשליש האחרון של הסדרה?), אבל התחושה שלי היא שמרוב שהתסריטאים ניסו להוסיף מתח (לכאורה), הם יצרו בדיוק את האפקט ההפוך מבחינתי, ואני איבדתי עניין. אולי מכיוון שמדובר בקו עלילה לעוס והיסטרי שצופת טלנובלות כמוני ראתה אינספור פעמים, אולי מכיוון שכמו כדי להוסיף חטא על פשע, הם השתמשו באותו שטיק ממוחזר פרק אחר פרק.

בכל אופן, אחרי 2-3 פרקים מעצבנים (שראיתי בהמרצה מקסימלית), הסדרה חזרה לעצמה, אבל אני לא... הפרקים הבאים היו נחמדים והכל, אבל זה כבר לא היה אותו דבר מבחינתי. ובכל זאת, בסיכום כללי, אני חושבת שזו סדרה חמודה ומהנה רוב הזמן, עם צוות שחקנים מגוון ומיומן, מהצעיר ועד המבוגר שבחבורה. הכי נהניתי מפארק שי-הו, שהיה נהדר בתור איש העסקים הקר והשאפתני שמתאהב מעל הראש. אהבתי לראות גם את הדינמיקה המשעשעת שלו עם הוריו, ואת הדאגה המרגשת שלו לאחותו. עוד פייבוריט שלי בסדרה היה קים סונג מין שגילם טיפוס ילדותי, חמום מוח וקורע מצחוק.

בבלוג הזה יש סקירה נוספת של הסדרה – גם שם מדברים על יחסי אהבה-שנאה עם הדרמה. בזמנו הייתה שם תחרות שבה הציעו DVD של הדרמה למי שיכתוב תגובה עם המילים הבאות:
Family Honor; Shin Goo; blood; Park Shi-hoo; babies; Go-Stop

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

שרשור אסייתי

חייכני

מאת: Rebeccan
טוב, כבר הפרק הראשון היה בעיני פרק של וואו. פוליטיקה ותככים בשלטון, קונפליקטים של נאמנות, כל אלה כשהם עשויים היטב הם ממתק אמיתי שמעורר מחשבה (וחלחלה) לגבי כוחם של פולטיקאים לשלוט בחיינו, והעובדה שגם מי שטובת הציבור לנגד עיניו באמת- לא חף משחיתות וממעשים שאיש הרואה עצמו ישר ומוסרי לא יכול לעשותם.
על חמישה פוליטיקאים דיברה הסדרה הזו. ואני הסתכלתי עליהם וחשבתי על הפוליטיקה אצלנו.
סיפור המסגרת של הנקמה באותם פוליטיקאים, שאב מאמץ מכשיר אליה את ילדו מגיל רך בשנים לעשות- מלא בטויסטים. ולא כאן המקום לכתוב ולספר אותם, למה לספיילר כשאפשר לראות?

לצד חמשת הפוליטיקאים ישנו תובע מחוזי, משרד התובע שם נראה הרבה פחות מכובד מהמשרד של הנסיכה התובעת, אבל חלק מהתובעים נשארו כשהיו.
(אם כי ראש המדור ההוא משחק פה כאג'אשי חביב המסייע רבות ללי מין הו. שחקן מעולה- קים סאנג הו)
ובכלל, כאן אפשר להתרשם מכל השחקנים המופיעים בסדרה. חובבי הדרמות הקוריאניות יזהו שם לא מעט פרצופים מ"סיטי הול", "הנסיכה התובעת" ועוד..)
http://asianmediawiki.com/City_Hunter_%28Korean_Drama%29

לצד ה"וואו" שהיה והמתח שנשמר יפה לאורך כל הדרך, היו גם לא מעט של רגעים של "אוף איתם".
מבחינה רומנטית, הסדרה די "יבשה", ואם בהתחלה (עד פרק 6 לערך) עוד צפיתי לגיבורים הראשיים עלילות משעשעות משותפות, הרי שככל הזמן עבר, זה הפך לקשר מתסכל ביותר.
במסגרת ה"אוף איתם" יש בהחלט מקום של כבוד לרומנטיקה שחסרה.

ושוב- זו סדרה מעולה, שמאוד נהניתי לצפות בה, ואני נהנית לחזור עליה, כי צריך צפיה של יותר מפעם אחת כדי להבין חלק מהטויסטים.

ועכשיו להערות אישיות וקטנוניות:
לי מין הו, גיבור הסדרה. האם העובדה שהלבישו אותך בטייטסים שונים ומשונים (כולל בצבע אדום) רומזת לכך שאתה סופרמן?
מאיזה סיבה מונעים ממך ללבוש ג'ינסים? לא שמעו על זה בקוריאה? אני מציעה לך להחליף את הסטייליסט שלך ויפה שעה אחת קודם.
וחברתך, קים נא-נא,, היא נראית חלשה חולמנית ושברירית. איך אתם רוצים שנאמין שהיא אלופת ג'ודו שיכולה לפרק כל עובר ושב?

ואם מישהו מתקנא בלי מין הו שרוכב על פיל, צריך רק להזכר שב"בחורים רעים" הראו בספיישל איך במקום לרכוב על סוס, הוא יושב על אוכף אוטומטי שזז קצת אחורה וקדימה, ואח"כ כבר מחברים את התמונה- ולנו נראה שהבחור דוהר.
כשראיתי את הפילה חשבתי רק: "מעניין על איזה כורסא הושיבו אותו..."
במדד זלפה: 4 וחצי כוכבים מתוך חמש.

בתגובה ל: My Asian סוגרת את האתר, לתמיד מאת: Rebeccan

אתר שהשתמשתי בו לא מעט. זה מה שהם כתבו:

It is with heavy hearts that we have to make this official announcement to all our members. As of 1st February 2012, AM-Addiction will no longer continue to upload and will close its doors for the final time.

We would have really liked to carry on uploading at AM-Addiction but with the recent seizure of MU, the loss of all our files and all major uploaders deciding to retire, we have decided that this is the perfect time to say goodbye. We know a lot of you were hoping we would continue uploading as usual but after much deliberation, we know this is the best route for us to take. It really saddens us to leave so suddenly under these circumstances but we really do hope you understand where we're coming from.

We would like to take this opportunity to thank all our current/former staff members, donators, uploaders, subbing teams and friends who have supported us these 3 years. We will never forget all of you who so tirelessly devoted your time, effort and money to share and contribute dramas, soundtracks, MVs, music albums, news articles and subtitles with the whole community - you were the true backbone of AM-Addiction and we couldn't have done any of this without you.

To all our members: We hope that in some way, AM-Addiction has made a difference in your lives because all you wonderful people have certainly made an impact in ours! You made AM-Addiction a truly wonderful place to visit daily and it was our greatest pleasure to have been able to share dramas, movies and music with you since 2009.

From the bottom of our hearts again - Thank You.

Goodbye, AM-Addicts.

With love and gratitude,
AM-Addiction Admin.

נשאר רק להודות לכל האתרים שנסגרים על כל מה שהם נתנו לנו, ולקוות שבמקום שנסגרת דלת, ייפתחו כמה חלונות ואתרים חדשים לטובת המכורים...

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

שרשור אסייתי

חייכני

מאת: Rebeccan

כתבה מ"בלייזר" עם כמה ציטוטים מעניינים Cinema

שלושה מגדולי הבמאים של קוריאה הדרומית עושים כרגע סרטים מעבר לים - ביניהם הקאמבק הגדול של ארנולד שוורצנגר. אז לפני שהיא מתרוקנת מנכסיה, הנה כמה מילים על תעשיית הסרטים האסייתית המדממת והמגניבה מכולן

הכתובת הייתה על הקיר: מאז "שבעה צעדים" מ-2003, שחזר מפסטיבל קאן עם הפרס הגדול של חבר השופטים, אי אפשר להתעלם ממה שקורה בקוריאה הדרומית. או ליתר דיוק מהאגף האלים בתעשיית הקולנוע הענפה שלה, שב-2011 יצרה לא פחות מ-115 סרטים.

מהצד האפל של הכוח הדרום-קוריאני יוצאים סרטים מגבירי דופק ועוצרי נשימה שלא דומים לשום דבר אחר: זה לא האקשן המופרז-מופרך של הונג קונג, זאת לא האסתטיקה המדממת של היפנים. זה גל קוריאני ייחודי, מרגש ומטלטל לא פחות מאשר מכה ומדמם, שהחל עוד בסוף המאה הקודמת ולא עושה סימנים שהוא מתכוון לעצור.

"נטירת הטינה נטועה עמוק בפסיכולוגיה הדרום-קוריאנית", אומרת ד"ר ליאורה צרפתי, מומחית לתרבות קוריאה מאוניברסיטת תל אביב, כשאני מנסה לחלץ ממנה את המוטיב הכי בולט בקולנוע שבא משם. היסטוריה של דיכוי והשאיפה לפגוע במדכא, אומרת צרפתי, הן דבר שמחלחל לתוך הלך הרוח הנפשי של אומה. וזה בטח לגבי עם שנהנה מ-600 שנות שקט.

כל אולם קולנוע בקוריאה הדרומית מחויב להקרין סרטים מקומיים לפחות 73 ימים בשנה. אם מישהו מחפש סיבות לחוסנו של הקולנוע המקומי, זאת אחת מהן. אחרת היא אהבת קולנוע: על פי סקר שפורסם לאחרונה ב"הוליווד ריפורטר", 27 אחוזים מאזרחי המדינה מעדיפים יציאה לסרט על פני כל בילוי אחר (במקום השני, עם 21 אחוז: שופינג). ויותר מזה: 47 אחוזים מעדיפים סרט קוריאני, לעומת 38.1 אחוזים שמעדיפים תוצרת הוליוודית. חוסן זה לא מילה.

ואיזה כיף לראות את וון בין Smiley_Love_A