סתיו בלבי

פורסם לפני 3266 ימים מאת danarod אין תגובות

הסדרה "סתיו בלבי" (הידועה בשמות Autumn in My Heart או Endless Love 1 / Autumn Tale) שודרה ברשת KBS2 בין החודשים ספטמבר-נובמבר 2000, ויש לה 16 פרקים. הסדרה שנחשבת לאחת מחלוצות הגל הקוריאני, זכתה לרייטינג ממוצע של 38.6% (46.1% בשיא) ולהצלחה רבה ברחבי אסיה. זו אחת מארבע הסדרות הקרויות ע"ש עונות השנה בבימויו של יון סוק-הו. שלוש הסדרות האחרות הן: Winter Sonata, Spring Waltz, Summer Scent. אין קשר עלילתי בין הסדרות.
הדרמה מתורגמת לעברית באתר ASIA4HB.

דמויות/ שחקנים עיקריים:

און-סו (סונג היי קיו הידועה גם בכינוי שירי, "פול האוס", All in, The world they live in)

ג'ון-סו (סונג סונג הון, "הנסיכה שלי", "ממזרח לעדן", Summer scent)

טה-סוק (וון בין, "אג'ושי", "חברים")

יו-מי (האן נה-נה, מלכת יופי שזה תפקידה היחיד)

שין-אה (האן צ'ה-יונג, "בחורים רעים", Delightful Girl Choon Hyang ותפקיד אורח ב"החברה שלי")

עלילה (כולל ספויילרים):
און-סו וג'ון-סו גדלים כאחים במשפחה אוהבת ומאושרת. בעקבות תאונה קלה שעוברת און-סו, מתברר שהיא לא הבת הביולוגית של המשפחה, ושהיא הוחלפה בבית החולים עם ילדה אחרת – שין-אה, שלומדת יחד איתה בכיתה. הגילוי גורם הלם לכל המעורבים – ובסופו של דבר און-סו עוברת לגור עם אמה קשת היום ואחיה הגנגסטר, ואילו שין-אה שמחה להתנתק מחיי העוני לטובת החיים עם משפחתה המבוססת. זמן קצר אחר כך, המשפחה נוסעת לארה"ב והקשר עם און-סו מתנתק.

בערך עשר שנים אחרי, ג'ון סו חוזר לקוריאה ומתארס ליו-מי, שעוסקת באמנות ממש כמוהו. און-סו עובדת בבית מלון בעיירה קטנה, שם היא פוגשת את טה-סוק, הבן הצעיר של בעלי רשת המלונות, פלייבוי מפונק שהוא גם חבר טוב של ג'ון-סו. בהמשך חוזרת לקוריאה גם שין-אה, האחות הביולוגית של ג'ון-סו, היישר לתפקיד מנהלת בכירה באותו מלון.

ג'ון-סו ואון-סו נפגשים שוב לאחר הנתק הממושך ומתאהבים. הם מנסים להתעלם מרגשותיהם, אבל לא ממש מצליחים. ג'ון סו מנסה להמשיך בזוגיות עם יו-מי, ואון-סו נענית לחיזוריו של טה-סוק, אבל מכתב שכתבה און-סו ומתגלה על ידי שין-אה, חושף את הרגשות האמיתיים ומעורר מהומה רצינית... וזה לא המכשול היחיד שעומד בדרכה של האהבה העצובה הזו.

רשמים אישיים:
כתבתי כבר בעבר שלא הייתה לי שום כוונה לצפות בדרמה הטרגית הזו, בעקבות דברים שקראתי ברשת. מה לא כתבו עליה? שהיא מיושנת, משעממת, איטית, מלודרמטית עד גיחוך (הסדרה זכתה ללא מעט פרודיות), המשחק גרוע וכו' וכו'. אבל הייתה לי סיבה אחת טובה להוריד את הסדרה הזו: וון בין. אחרי שראיתי את השחקן המקסים הזה בסרט "אג'ושי" ובדרמה הקצרצרה "חברים", חטפתי קראש רציני ונשארתי עם טעם של עוד. מאחר שהרזומה של הבחור קצר במיוחד, החלטתי לנסות את הסדרה הזו.

הסדרה הזו התייבשה כמה חודשים טובים על הכונן, כשבכל פעם דחיתי אותה לטובת סדרה אטרקטיבית יותר. אבל הנה, אחרי נפילת מגה, הגיע רגע האמת. ניגשתי לסדרה הזו עם ציפיות ברצפה, אבל להפתעתי ממש התחברתי אליה ובכלל לא המרצתי. אני חושבת שסוד הקסם של הסדרה היה נעוץ בשלושה גורמים עיקריים: המוזיקה, הצילומים וון בין כמובן לב_עיניים

אבל נחזור ל"סתיו בלבי" ולזוג הראשי. קראתי שצופים רבים ראו באהבה שלהם משהו חולני וכסוג של גילוי עריות – מאחר שהם גדלו כאחים עד גיל 14-15 בערך. אבל אני דווקא הייתי בעדם. גם כי חשבתי שהם נענשו מספיק בפרידה שנכפתה עליהם, והדבר החיובי היחיד שיצא מהגילוי הזה, הוא שהם יכולים לאהוב. וחוצמזה הדמויות הבוגרות גולמו על ידי שחקנים שונים, כך שזה הקל עליי בסוגיה הזו. הם הופרדו בראשית גיל ההתבגרות, ונפגשו שנים אחר כך, כגבר ואישה.

מה שכן, עם כל הסימפטיה של לג'ון-סו, לא ברור לי איך אפשר להעדיף אותו כשטה-סוק המקסים נמצא בסביבה... אם ג'ון-סו הוא הסתיו הסגרירי והמלנכולי, אז טה-סוק הוא אביב קסום ויפהפה עם קרני שמש חמימות. אבל מאחר שזו סדרה סתווית, אז נראה שג'ון סו אמור להיות הבחירה הנכונה.

לגבי המשחק – סונג היי-קיו וסונג סונג-הון היו צעירים מאוד בדרמה הזו (היא בת 18 והוא בן 24), ואולי גם חסרי ניסיון, אבל אני די התחברתי למשחק שלהם, הם שכנעו אותי כזוג והייתה להם כימיה לא רעה יחד. אבל שוב – וון בין (שהיה אז בן 22) גנב מבחינתי את ההצגה ומיקד את רוב תשומת הלב שלי, והתפקיד הזה גם איפשר לו להראות כמה צדדים, והוא יפה גם כשהוא בוכה וגם כשהוא מחייך.

השחקנים שגילמו את הזוג הראשי בצעירותו היו טובים מאוד, וזה לא מפליא שמון גון-יונג (השחקנית שגילמה את און-סו בילדותה), ממשיכה בקריירת משחק מוצלחת. הנה תמונות שמשוות בין הדמות הצעירה והבוגרת בסצנות דומות:

אגב, אחרי שישה פרקים בערך של "סתיו בלבי" עשיתי הפסקה לצורך צפייה ב"ניחוח אישה" שעמדה לרדת מהיוטיוב (ספויילרים קלים לשתי הסדרות לפניכם).

אמנם מדובר בדרמות בסגנון שונה מאוד, ויותר מעשור מבדיל ביניהן (וזה נצח במושגים טלוויזיוניים) - אבל בשתיהן מחלת הסרטן תופסת חלק עיקרי, ולכן קצת היססתי כשעברתי מאחת לשנייה (אני מעדיפה לגוון בין סדרות ולא לעבור מדחי לדחי ומבכי לבכי). אם "ניחוח אישה" היא הגרסה האופטימית של ההתמודדות עם המחלה, הרי ש"סתיו בלבי" היא הגרסה האולטרה-פסימית. ואם ב"ניחוח אישה" מתייחסים למחלה כאל הזדמנות, הרי שב"סתיו" יש מי שרואים במחלה עונש, וזה מקומם מאוד. אבל אין באמת מקום להשוואה בין שתי הסדרות לדעתי (ואם שואלים לגבי מבחן התוצאה – אני התחברתי ל"סתיו בלבי" יותר, למרות הכל).
כשהסתכלתי בדרמויקי מה קרה עם השחקנים מאז, היה עצוב לי לגלות שלי אה-ג'ונג, השחקנית שגילמה את שין-אה בילדותה, נפטרה בגיל 20 מגידול במוח. עצוב.

הנה השיר שהתמכרתי אליו (כל הסרטונים מספיילרים):

ובכלל אהבתי את הפסקול:

והנה קליפ שמוקדש לוון בין:

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: danarod

הסדרה "סתיו בלבי" (הידועה בשמות Autumn in My Heart או Endless Love 1 / Autumn Tale) שודרה ברשת KBS2 בין החודשים ספטמבר-נובמבר 2000, ויש לה 16 פרקים. הסדרה שנחשבת לאחת מחלוצות הגל הקוריאני, זכתה לרייטינג ממוצע של 38.6% (46.1% בשיא) ולהצלחה רבה ברחבי אסיה. זו אחת מארבע הסדרות הקרויות ע"ש עונות השנה בבימויו של יון סוק-הו. שלוש הסדרות האחרות הן: Winter Sonata, Spring Waltz, Summer Scent. אין קשר עלילתי בין הסדרות.
הדרמה מתורגמת לעברית באתר ASIA4HB.

דמויות/ שחקנים עיקריים:

און-סו (סונג היי קיו הידועה גם בכינוי שירי, "פול האוס", All in, The world they live in)

ג'ון-סו (סונג סונג הון, "הנסיכה שלי", "ממזרח לעדן", Summer scent)

טה-סוק (וון בין, "אג'ושי", "חברים")

יו-מי (האן נה-נה, מלכת יופי שזה תפקידה היחיד)

שין-אה (האן צ'ה-יונג, "בחורים רעים", Delightful Girl Choon Hyang ותפקיד אורח ב"החברה שלי")

עלילה (כולל ספויילרים):
און-סו וג'ון-סו גדלים כאחים במשפחה אוהבת ומאושרת. בעקבות תאונה קלה שעוברת און-סו, מתברר שהיא לא הבת הביולוגית של המשפחה, ושהיא הוחלפה בבית החולים עם ילדה אחרת – שין-אה, שלומדת יחד איתה בכיתה. הגילוי גורם הלם לכל המעורבים – ובסופו של דבר און-סו עוברת לגור עם אמה קשת היום ואחיה הגנגסטר, ואילו שין-אה שמחה להתנתק מחיי העוני לטובת החיים עם משפחתה המבוססת. זמן קצר אחר כך, המשפחה נוסעת לארה"ב והקשר עם און-סו מתנתק.

בערך עשר שנים אחרי, ג'ון סו חוזר לקוריאה ומתארס ליו-מי, שעוסקת באמנות ממש כמוהו. און-סו עובדת בבית מלון בעיירה קטנה, שם היא פוגשת את טה-סוק, הבן הצעיר של בעלי רשת המלונות, פלייבוי מפונק שהוא גם חבר טוב של ג'ון-סו. בהמשך חוזרת לקוריאה גם שין-אה, האחות הביולוגית של ג'ון-סו, היישר לתפקיד מנהלת בכירה באותו מלון.

ג'ון-סו ואון-סו נפגשים שוב לאחר הנתק הממושך ומתאהבים. הם מנסים להתעלם מרגשותיהם, אבל לא ממש מצליחים. ג'ון סו מנסה להמשיך בזוגיות עם יו-מי, ואון-סו נענית לחיזוריו של טה-סוק, אבל מכתב שכתבה און-סו ומתגלה על ידי שין-אה, חושף את הרגשות האמיתיים ומעורר מהומה רצינית... וזה לא המכשול היחיד שעומד בדרכה של האהבה העצובה הזו.

רשמים אישיים:
כתבתי כבר בעבר שלא הייתה לי שום כוונה לצפות בדרמה הטרגית הזו, בעקבות דברים שקראתי ברשת. מה לא כתבו עליה? שהיא מיושנת, משעממת, איטית, מלודרמטית עד גיחוך (הסדרה זכתה ללא מעט פרודיות), המשחק גרוע וכו' וכו'. אבל הייתה לי סיבה אחת טובה להוריד את הסדרה הזו: וון בין. אחרי שראיתי את השחקן המקסים הזה בסרט "אג'ושי" ובדרמה הקצרצרה "חברים", חטפתי קראש רציני ונשארתי עם טעם של עוד. מאחר שהרזומה של הבחור קצר במיוחד, החלטתי לנסות את הסדרה הזו.

הסדרה הזו התייבשה כמה חודשים טובים על הכונן, כשבכל פעם דחיתי אותה לטובת סדרה אטרקטיבית יותר. אבל הנה, אחרי נפילת מגה, הגיע רגע האמת. ניגשתי לסדרה הזו עם ציפיות ברצפה, אבל להפתעתי ממש התחברתי אליה ובכלל לא המרצתי. אני חושבת שסוד הקסם של הסדרה היה נעוץ בשלושה גורמים עיקריים: המוזיקה, הצילומים וון בין כמובן לב_עיניים

אין כאן עלילה מתוחכמת או מקורית במיוחד, ונכון שהקצב איטי ומינורי, ויש כאן את כל מרכיבי המלודרמה: ים של דמעות, סחטנות רגשית, מחלה מסכנת חיים וכו', אבל באופן כללי הסדרה הייתה יותר מאופקת ממה שחשבתי שתהיה, ה"רעים" לא היו רעים כל כך, והדמויות שאמורות להיות פתטיות אפילו הפתיעו לטובה לפעמים.

מעל לכל, אני חושבת שהבמאי מצליח להשרות קסם בסדרות שלו, שנשען על יצירת אווירה שמשתלבת להפליא במוזיקה, ומצליחה לרתק (לפחות אותי) אל המסך. אם ב"סונטת חורף" הייתי מהופנטת בעיקר מהצילומים החורפיים והמושלגים ומהמוזיקה, גם כאן האווירה הסתווית (עם עלי השלכת האדמדמים) והפסקול משכו אותי לתוך הסדרה. רק מהסיבה הזו אני סקרנית לנסות את שתי הדרמות העונתיות הנוספות – Summer scent ו-Spring waltz. חוצמזה שהבמאי מתכנן סדרה חדשה בקרוב יחד עם התסריטאית של "סתיו בלבי" - Love Rain עם ג'אנג גון סוק ("אתה יפהפה") ואין יו-נה ("שתי טיפות מים").

אבל נחזור ל"סתיו בלבי" ולזוג הראשי. קראתי שצופים רבים ראו באהבה שלהם משהו חולני וכסוג של גילוי עריות – מאחר שהם גדלו כאחים עד גיל 14-15 בערך. אבל אני דווקא הייתי בעדם. גם כי חשבתי שהם נענשו מספיק בפרידה שנכפתה עליהם, והדבר החיובי היחיד שיצא מהגילוי הזה, הוא שהם יכולים לאהוב. וחוצמזה הדמויות הבוגרות גולמו על ידי שחקנים שונים, כך שזה הקל עליי בסוגיה הזו. הם הופרדו בראשית גיל ההתבגרות, ונפגשו שנים אחר כך, כגבר ואישה.

מה שכן, עם כל הסימפטיה של לג'ון-סו, לא ברור לי איך אפשר להעדיף אותו כשטה-סוק המקסים נמצא בסביבה... אם ג'ון-סו הוא הסתיו הסגרירי והמלנכולי, אז טה-סוק הוא אביב קסום ויפהפה עם קרני שמש חמימות. אבל מאחר שזו סדרה סתווית, אז נראה שג'ון סו אמור להיות הבחירה הנכונה.

לגבי המשחק – סונג היי-קיו וסונג סונג-הון היו צעירים מאוד בדרמה הזו (היא בת 18 והוא בן 24), ואולי גם חסרי ניסיון, אבל אני די התחברתי למשחק שלהם, הם שכנעו אותי כזוג והייתה להם כימיה לא רעה יחד. אבל שוב – וון בין (שהיה אז בן 22) גנב מבחינתי את ההצגה ומיקד את רוב תשומת הלב שלי, והתפקיד הזה גם איפשר לו להראות כמה צדדים, והוא יפה גם כשהוא בוכה וגם כשהוא מחייך.

השחקנים שגילמו את הזוג הראשי בצעירותו היו טובים מאוד, וזה לא מפליא שמון גון-יונג (השחקנית שגילמה את און-סו בילדותה), ממשיכה בקריירת משחק מוצלחת. הנה תמונות שמשוות בין הדמות הצעירה והבוגרת בסצנות דומות:

אגב, אחרי שישה פרקים בערך של "סתיו בלבי" עשיתי הפסקה לצורך צפייה ב"ניחוח אישה" שעמדה לרדת מהיוטיוב (ספויילרים קלים לשתי הסדרות לפניכם).

אמנם מדובר בדרמות בסגנון שונה מאוד, ויותר מעשור מבדיל ביניהן (וזה נצח במושגים טלוויזיוניים) - אבל בשתיהן מחלת הסרטן תופסת חלק עיקרי, ולכן קצת היססתי כשעברתי מאחת לשנייה (אני מעדיפה לגוון בין סדרות ולא לעבור מדחי לדחי ומבכי לבכי). אם "ניחוח אישה" היא הגרסה האופטימית של ההתמודדות עם המחלה, הרי ש"סתיו בלבי" היא הגרסה האולטרה-פסימית. ואם ב"ניחוח אישה" מתייחסים למחלה כאל הזדמנות, הרי שב"סתיו" יש מי שרואים במחלה עונש, וזה מקומם מאוד. אבל אין באמת מקום להשוואה בין שתי הסדרות לדעתי (ואם שואלים לגבי מבחן התוצאה – אני התחברתי ל"סתיו בלבי" יותר, למרות הכל).
כשהסתכלתי בדרמויקי מה קרה עם השחקנים מאז, היה עצוב לי לגלות שלי אה-ג'ונג, השחקנית שגילמה את שין-אה בילדותה, נפטרה בגיל 20 מגידול במוח. עצוב.

הנה השיר שהתמכרתי אליו (כל הסרטונים מספיילרים):

ובכלל אהבתי את הפסקול:

והנה קליפ שמוקדש לוון בין:

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל: אני מתלבטת מה לראות עכשיו מאת: zilpa

יש לי כזו רשימת המתנה עכשיו Smiley_Smile

בחיים לא הייתי במצב כזה. יש לי אולי 20 סדרות שמחכות לי... וטרם התחלתי עם דונג צ'ול, אבל גם זמנו יגיע Smiley_Happy

אתמול סיימתי את הסדרה החמודה Flower boy ramyun shop (הסקירות שלי תמיד מגיעות בדיליי...). חוצמזה סיימתי לתרגם את פרק 3 של Thank you ובדקתי חצי ממנו. אחרי התלבטויות צפיתי בפרק הראשון של Can you hear my heart. הדרמה הזו אמנם נמצאת ברשימה של אסיה, אבל לצערי אני לא מסתדרת עם השרת החדש שאליו מועלות הסדרות - ראפידשייר. איזה ראפיד ואיזה נעליים... כבר שלושה ימים אני מנסה להוריד את הפרק הראשון של "לשאוף אל החלום" ולא מצליחה (מסתבר שבמפגש הייתי שקועה יותר בלדבר מאשר בהלעביר סדרות Smiley_Smile

כשהגעתי הביתה לא הייתי בטוחה אילו סדרות העתקתי ואילו לא... אני עפיפון Smiley_Silly

).
קראתי שבראפידשייר הגבילו משמעותית את מהירות ההורדות של המשתמשים החינמיים וההורדה תמיד נתקעת לי באמצע. אבל זה בסדר. אני לא לחוצה על הסדרה הזו ויש לי המון מה לראות - פשוט רציתי לראות איך זה עובד עם הראפידשייר, ובינתיים זה לא כ"כ עובד... בזמן שניסיתי להוריד את הפרק הזה, הצלחתי להוריד שתי סדרות אחרות משרת אחר (עם תרגום לאנגלית כמובן). אם תרצי, אני אשלח לך לינקים להורדה - בצפייה ישירה אני פחות מתמצאת. אולי באתר הזה?

ועדיף פרק וחצי אילם מאשר שליש פרק בלי תרגום בכלל! זה קרה לי עם מיני סדרה שראיתי בצפייה ישירה - Father's House. אח"כ נמצא התרגום, אבל המומנטום פוספס...

מחכה לסקירה שלך Smiley_Happy

iDana לשעבר Butterfly_S6