Flower Boy Ramyun Shop

פורסם לפני 3248 ימים מאת danarod אין תגובות

הסדרה Flower Boy Ramyun Shop שודרה בערוץ הכבלים TVN בקוריאה בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2011. הסדרה זכתה לרייטינג נאה ומכובד ביחס לערוץ שבו שודרה, והיא הדרמה הראשונה בסדרת ה-Flower Boy (בימים אלה משודרת בערוץ הסדרה Shut Up Flower Boy Band). הסדרה מתורגמת בימים אלה בעברית ע"י צוות אתר אסיה.

דמויות/שחקנים:

צ'ה צ'י-סו (ג'ונג איל-וו, "שובו של אילג'ימה", "49 ימים", The Moon That Embraces the Sun)

יאנג און-בי (לי צ'ונג-אה, That Fool)

צ'וי קאנג-היוק (לי קי-וו, Star's Lover)

קים בה-וול (פארק מין-וו, My Princess)

וו היון-וו (ג'ו יון-וו – תפקיד ראשון בדרמה)

עלילה (כולל ספויילרים קלים):
יאנג און-בי היא סטודנטית לחינוך, שאמורה להתחיל את הסטאז' שלה בתיכון נחשב, ונתקלת בנסיבות מביכות משהו בצ'ה צ'י-סו, בחור שגורם לה לשמוע צלצולי פעמונים, פשוטו כמשמעו. היא קוראת לו "אופה", אבל מגלה לחרדתה שלא רק שהוא צעיר ממנה בכמה שנים טובות, הוא גם לומד באותו תיכון נחשב שנמצא בבעלות משפחתו, ורגיל לקבל יחס של אליל מכל הסובבים.
בתחילה הבחור המפונק והיהיר לא שם קצוץ על המורה, מה גם שהיא בוכה בפניו (ואין דבר שהוא שונא יותר מבנות בוכיות), אבל עד מהרה מתפתחים בו רגשות כלפי הבחורה עם אגרוף הברזל.
לא רחוק מבית הספר נמצאת חנות הראמן, שבה מתאספים כמה "נערי פרחים", שכולם קשורים איכשהו לאון-בי: צ'וי קאנג-היוק שמגיע מיפן בעקבות הראמן ואבא שלה; קים בה-וול, נער רחוב שאון-בי מכירה מהשכונה; היון וו שהוא בעצם החבר הנאמן של צ'י-סו.

וכך הדברים מתבשלים להם – במטבח ובחדרי הלב. כי כמו שאומרים בסדרה: "הראמן הכי טוב כשהוא נאכל מיד. כשהלב שלך מבעבע ורוגש, תכבד את ה"בעבוע" הזה ותפעל בהתאם. אל תחשוב יותר מדי, אל תהיה אידיוט נאצל – רק תעשה מה שאתה יכול בזמן שאתה יכול".

התרשמות אישית:
הסדרה הזו היא ממתק לעיניים, ולפעמים היא נראית כמו קומיקס מצויר שקם לתחייה. ההיבט הקומיקסי הזה מודגש מאוד בעלילה – יש סצנות חמודות, צבעוניות ומצחיקות, ויש גם סצנות שנראו לי מטופשות ואף מגוחכות. בשום שלב לא הייתי מרותקת לעלילה בכל נימי נפשי, וכהרגלי בקודש אף המרצתי (למרות שהפרקים קצרים יחסית – 45 דקות כולל פרסומות, שלא נחתכו בגרסה שבה צפיתי), אבל בסך הכל היה מדובר בחוויית צפייה חמודה.

עם התקדמות הפרקים העלילה מקבלת קצת יותר נפח ורגש, אבל נשארת אוורירית וקלילה. ובכל זאת אפשר למצוא בה גם כמה מטאפורות (ע"ע העצירות שממנה סובלת הגיבורה ומבטאת את התקיעות בחייה?), רפרנסים ומשחקי מילים, שחלקם כנראה חמקו מעיניי, ומדברים יותר לקוריאנים מבטן ומלידה. יש בסדרה גם מודעות עצמית, וגם כשהם נוקטים בקו עלילה חבוט משהו, הם מצליחים לעשות את זה קצת אחרת לטעמי.

כך למשל, לכל פרק יש שם, ואחד הפרקים נקרא "ההבדל בין Makjang ו-Soonjung". (ותודה לדרמבינס על ההבחנות וההבהרות). Makjang הוא השימוש האובר-דרמטי בקווי עלילה קלישאתיים כמו סודות מחדר הלידה, חשד לגילוי עריות, בגידות, מחלות סופניות וכו'. המשמעות של Soonjung לעומת זאת היא טוהר ותמימות, וזה גם שמו של ז'אנר קומיקס שמתמקד באהבה מתוקה ותמימה.

לפי הפרשנות של דרמבינס, הפרק הנ"ל ממחיש שכל ההבדל נעוץ בטון ובאופן שבו הדברים נעשים והאלמנטים העלילתיים מטופלים (מלודרמה למשל לא חייבת להיות Makjang). בפרק הזה משתמשים בכוונה באלמנטים מעולם ה- Makjang (לא אפרט כדי לא לספיילר), המודגשים בצורה מוגזמת על ידי מוזיקה מלודרמטית, התנשפויות כבדות, כריעת ברך ועוד, אבל עושים את זה אחרת. כאילו היוצרים אומרים לנו – אנחנו יודעים שזה Makjang, אבל נעשה מזה משהו מצחיק, קליל וקולי, ונפשיט מהמהלכים העלילתיים את האובר-דרמטיות. וכך אולי נגיע לרגש אמיתי וכן יותר – ה-Soonjung.

ואי אפשר להתעלם מהסיבה העיקרית שבחרתי בדרמה הזו – ג'ונג איל-וו המקסים. אני מתנצלת מראש על השימוש החוזר בשורש קס"ם, אבל איל-וו מסחרר את ראשי וגורם לי לשכוח את אוצר המילים שלי. הילד היפה והעדין והקורן הזה פשוט מביא קסם למסך, ולפעמים הוא נראה לי כמו יצור מופלא שהגיע מהאגדות. לטעמי הוא מצוין גם בסצנות קומיות וגם בסצנות דרמטיות, יש לו יכולת להביע מנעד רגשות רחב וכריזמה שמסחררת את ראשי. בתחילת הסדרה צ'י-סו הוא די נאד נפוח, שלא לומר קוץ בישבן, ואני בספק אם שחקן אחר היה גורם לי לחבב את הדמות כבר בשלב הראשוני הזה, אבל לאיל-וו יש צ'ארם בכמויות. הוא רק צריך לקרוץ ולחייך ואני כולי שלו... לא לחינם מכנים אותו נונה קילר!!!

ג'ונג איל וו המקסים

והעצבני

אגב, מסתבר שלמרות שאיל-וו מתנשא לגובה של 1.83 הוא הרגיש נמוך בסדרה הזו – כי לצדו משחק לי קי-וו שגובהו 1.89. קי-וו נראה כמו הגרסה האנושית של קן (הבובה הגברית שצמודה לברבי), והוא היה בהחלט סימפטי וגם דאג לכמה מרגעי הפאן-סרוויס בסדרה.

פתיח הסדרה:

טריילר עם כתוביות לאנגלית:

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: ההרצליינית
סיימתי לראות את "הקוסם". לפני לשקחתי אותו אמרו לי שזה "חמוד". בעוד אני מרותקת לעלילה הלא פשוטה, סיפרה לי חברה שבזמנו ויתרה כי שמעה ש"כולם מתים".
קיויתי מאוד שהיא לא שמעה נכון, ונתחיל מהסוף- לא, לא כולם מתים. אבל גם "חמוד" אי אפשר להגיד על זה. יותר בכיוון של עצוב.

הסדרה שהגיעה אלי דרך ציפי היקרה (טוב שהיה מפגש:)) תורגמה על ידי מישהי בשם שרה. התרגום לוקה בחסר פשוטו כמשמעו. יש קטעים של שיחות שפשוט לא תורגמו. ולצערי גם בסצינה האחרונה יש רק שני משפטים שתורגמו מתוך שיחה שבעליל ארוכה יותר. ניסיתי למצא את זה ביוטיוב או בדרמה קרייזי, כדי לראות באנגלית מה נאמר שם, אבל גם זה לא ממש הצליח לי.
(בדרמה קרייזי מופיע הקישור לסדרה, אך הסדרה עצמה איננה..)

כשהתחלתי לראות הייתי מרותקת. זו הפעם הראשונה בסדרה קוריאנית- שהגיבור הראשי הוא נבל שבאופן מודע עושה מעשים מרושעים. ובכל זאת, לא יכולתי לשנוא אותו יותר מידי.
השחקן הזה- קאנג דונג וון http://wiki.d-addicts.com/Kang_Dong_Won - פשוט מדהים. הוא מצליח לגרום לך (ולנשים שבחייו) לרצות לנחם אותו גם כשהוא זה שמתנהג לא בסדר.
הוא פשוט שחקן מופלא. כשבדקתי קצת ראיתי שהוא משחק בעיקר בקולנוע. סדרה אחרת בה השתתף היא "קווין אוף ריברסייל" עוד סיבה טובה לצפות בה (כאילו פארק שי הו לא סיבה מספיק טובה עבורי..)
גם השחקנים שלצידו טובים מאוד. (מאיה הזכורה לטוב מ"כבוד המשפחה" נשמעת פה בדיוק- אבל בדיוק- כמו נה מאל סון היא רק נראית טוב יותר, עם איפור וחולצות חשופות קצת. אבל היא לגמרי מדברת באותו חיתוך דיבור מוזר משהו...)
דמות מוכרת אחרת היא מי שמשחק אבא בכיין ומעצבן מכל כך הרבה סדרות אחרות. אביה של או האני ב"נשיקה שובבה", האב ב"מי אתה" מתעלה על עצמו פה בתור אביו המעצבן במיוחד של יאנג ג'ין וו. לפחות פה הוא מגלם סוג של אבא ערס, אז הוא מתבכיין פחות מבדרך כלל.
הסדרה מרתקת. אבל מסתיימת באופן מעצבן במיוחד, שלא ברור לי מה בצע בחרו בו התסריטאים.

ולסיפור העלילה (כולל ספויילרים לרוב, עד לסוף)

קאנג ג'ה- (קאנג דון וון) מסתבך שוב ושוב בקרבות כיוון שאביו מהמר ומרמה במשחקי קלפים ורודפים אחריו. באחת הפעמים הגנגסטרים שרודפים אחריהם מכים אותו מכות נמרצות ואביו- במקום לסייע לו, בורח. הוא מוצא אוהל בו מתארגן קוסם להופעתו- ומבקש ממנו שיציל אותו. הקוסם הוא אלמן שלאחרונה הצטרפו אליו בנו- סאן מו (יאנג ג'ין וו) וחברו הטוב והיתום של בנו. הבן של הקוסם כועס על אביו שנטש את האם ודאג ליונים שלו יותר מאשר למשפחתו.
הקוסם עוזר לו, מסתיר אותו ומטפל בפצעיו. ועל שלושת הנערים עוברת תקופה מאושרת. ליון דונג יון, הנער היתום השלישי יש אחות (השחקנית קים יו ג'ין )שהופרדה ממנו כשהיו בני חמש. היא אומצה על ידי משפחה עשירה מאוד, כשהאב והאחות שלה אוהבים אותה כאילו היתה חלק ביולוגי ממשפחתם, והאם לא יכולה לשאתה. היא מעוניינת מאד לראות את אחיה, אביה הולך לדבר איתוכדי לארגן את המפגש. בדרכו חזרה הביתה, הוא נהרג בתאונה. והאם המאמצת מאשימה את הבת במות האב, וזורקת אותה מהבית. :לכי לגור עם אח שלך"

בינתיים אביו של קאנג ג'ה נקלע שוב לחובות ורודפים אחריו. הוא מביא את הרודפים לבנו, בטענה שהוא יחזיר להם את הכסף. לקאנג ג'ה כמובן שאין את הסכום והוא חושב לעשות טריק וע:י לשריפה של המקום לגרום להסחת דעת שתאפשר לאביו לברוח מרודפיו. הוא מבקש מדונג יון לעזור לו, רק שהאחרון נתפס והשריפה פורצת- והכל משתבש והחבר שמחכה לאחותו עולה בלהבות, כשקאנג ג'ה לא יכול להצילו.
סאן מו, בן הקוסם, מרגיש אשמה רבה כי לא היה איתו, אבל קאנג ג'ה לא משתף איש במה שקרה באמת. כשסאן מו הולך לקבל את פני האחות בתחנה- הוא רוצה לספר לה, אבל כל כך כואב לו למראה השמחה שהיא מפגינה כשהיא חושבת שהוא אחיה, והוא מחליט להתחזות לאח.
שמונה שנים אחר כך אנו פוגשים אותם חיים יחד כאח ואחות, מנהלים דוכן פרחים . אך בעוד סאן מו מאמץ אחות הרי שקאנג ג'ה מחליט לחיות עם הקוסם ולאמץ אותו כאביו. במסגרת השאיפות שלו להצלחה הוא מזהה את הבת החולנית והתמימה של חברת קוסמטיקה ידועה, ומתחיל לחזר אחריה במרץ השמור למקצוענים.
באופן מפתיע הוא פוגש באחות של דונג יונג, מבלי שהוא יודע שזו היא, ולמרות שהיא נערה ענייה ואין לו צורך בכאלה, הוא מוצא אותה משעשעת ומסוגלת להפיג את הכאב בליבו. החיבור ביניהם נקטע כשהוא מגלה שהנערה החביבה ומלאת החיים היא האחות המאומצת של העשירה שהוא מחזר אחריה.
בשלב הזה הוא מודיע שלא יוותר על תוכניותיו ומכחיש את הרגשות שהיו לו כלפיה. לידידתנו קשה - אבל היא עושה כל מאמץ כדי שאחותה לא תגלה על הקשר שלה עם קאנג ג'ה. מכיון שסוף דבר להתגלות- האחות מגלה- ופה מתחילה סאגה מעצבנת במיוחד של "אני יעזוב אותך" "לא, אני צריכה אותך. אני חייבת אותך" שלא מסתיימת עד הפרק האחרון.
במהלך הפרקים הבאים אנו רואים את קאנג ג'ה מבין שזוהי אחותו של הבחור שהוא אחראי למותו, ושהוא מתאהב בה עד מעל לראש. הוא מוכן לותר על הכל, אבל האחות העשירה לא מוכנה לותר לו. היא מספרת לאחותה שקאנג ג'ה הרג את אחיה. ועל זה באמת אי אפשר לסלוח...
רגע. אפשר או אי אפשר? אין לדעת. קאנג ג'ה והיא בכל זאת נפגשים ויש ביניהם חום ואיכפתיות - אבל היא טוענת, גם אחרי שכל הסודות נחשפו ושהאחות שלה סוף סוף ויתרה עליו, שהיא לא יכולה להיות איתו. כי זה יפגע ביותר מידי אנשים. בסצינה האחרונה רואים אותם מחובקים ליד האוקיאנוס, ואחר כך הוא עומד על צוק גבוה מעל הים, מכניס את הטבעת שקנה לה לתוך פיו, והיא חוזרת באוטובוס לביתה, בוכיה.
נו, ככה מסיימים?
הבנתי שרציתם להראות שאין סופים טובים לאנשים רעים, אבל הייתם צריכים להביא מישהו שיש לו פחות קסם לתפקיד הזה. כי אני רציתי בשבילו סוף מאושר, וסליחה וכפרה. ואם היא כבר אוהבת, אז יאללה, מה איכפת לך מאחותך? זה לא שלה היה ככ איכפת להיות איתו כשהיא ידעה שאת מאוהבת בו...
זה באמת סוף מעצבן. יותר מידי פתוח. הוא לא מת באפן מוחלט, (לא הראו אותו קופץ, אבל זה נראה כאילו לשם הוא מכוון, חוץ מזה, אפשר למות גם מבליעת טבעת, לא?) אבל גם החיזור ביניהם לא נמשך. והכל נהיה כבד מידי ועצוב. ואוף עם הקוריאנים השיכורים האלה.
ובכל זאת, השחקן הזה שווה שיראו אותו.

בתגובה ל:

מאת: MyGirl
הוא לא נטש את האח של הראשית. הוא ניסה להציל אותו אבל לא היה יכול בשל האש שהתפרצה. ראו גם שהוא סובל מסיוטים בגלל זה.
העוולות העיקריות שלו היו העובדה שלא סיפר לאיש מה באמת קרה שם, ושהסתיר את האבא מהבן. למרות שגם כאן, אם שניהם היו רוצים למצא זה את זה, היו יכולים לעשות זאת בקלות.
עוד פשע היה היחס שלו לנשים. הוא ניצל אותן כדי לקבל מידע, וראינו באיזה טריקים הוא משתמש כדי לכבוש את ליבה של האחות העדינה וחסרת הביטחון. שהיתה לגמרי טרף קל.

אני לגמרי חושבת שבאותו זמן אהבתי אותה, וחשבתי לעצמי: "לא מגיע לאף אחת משתיהן להיות עם גבר כ"כ גרוע" אבל אחר כך בכל זאת היו לו מספיק רגעים שהצלחתי לאהוב אותו בהם. או לפחות לרחם עליו.
זה אדם שמעולם לא ידע אהבה בלעדית וכנה מה היא, והוא מצא עצמו שוב ושוב מזיק באופן בלתי הפיך לאנשים שהוא אוהב. היה לו ביש מזל אמיתי, כי ממה שהוא מתואר הוא בחור מלא כריזמה וכשרון שיכול להצליח בעולם העסקי ולהגיע למשהו.
לקח לו הרבה זמן להבין שהבחורה שהוא לא צריך ממנה כלום, ונמצא איתה רק כי היא עושה לו טוב בלב, היא הבחורה הנכונה עבורו. אבל ברגע שהוא הבין את זה הוא היה מוכן לעשות את הכל נכון ולוותר על החלומות שלו לעושר וגדולה.
יכול להיות שעם כל הבלגן שהשאירו מאחוריהם הם באמת לא יכולים ליצור חיים מאושרים יחד והמפלט היחידי שלו הוא מוות, אבל בעיני חרקירי זה אף פעם לא סוף ראוי.

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: ההרצליינית

הסדרה Flower Boy Ramyun Shop שודרה בערוץ הכבלים TVN בקוריאה בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2011. הסדרה זכתה לרייטינג נאה ומכובד ביחס לערוץ שבו שודרה, והיא הדרמה הראשונה בסדרת ה-Flower Boy (בימים אלה משודרת בערוץ הסדרה Shut Up Flower Boy Band). הסדרה מתורגמת בימים אלה בעברית ע"י צוות אתר אסיה.

דמויות/שחקנים:

צ'ה צ'י-סו (ג'ונג איל-וו, "שובו של אילג'ימה", "49 ימים", The Moon That Embraces the Sun)

יאנג און-בי (לי צ'ונג-אה, That Fool)

צ'וי קאנג-היוק (לי קי-וו, Star's Lover)

קים בה-וול (פארק מין-וו, My Princess)

וו היון-וו (ג'ו יון-וו – תפקיד ראשון בדרמה)

עלילה (כולל ספויילרים קלים):
יאנג און-בי היא סטודנטית לחינוך, שאמורה להתחיל את הסטאז' שלה בתיכון נחשב, ונתקלת בנסיבות מביכות משהו בצ'ה צ'י-סו, בחור שגורם לה לשמוע צלצולי פעמונים, פשוטו כמשמעו. היא קוראת לו "אופה", אבל מגלה לחרדתה שלא רק שהוא צעיר ממנה בכמה שנים טובות, הוא גם לומד באותו תיכון נחשב שנמצא בבעלות משפחתו, ורגיל לקבל יחס של אליל מכל הסובבים.
בתחילה הבחור המפונק והיהיר לא שם קצוץ על המורה, מה גם שהיא בוכה בפניו (ואין דבר שהוא שונא יותר מבנות בוכיות), אבל עד מהרה מתפתחים בו רגשות כלפי הבחורה עם אגרוף הברזל.
לא רחוק מבית הספר נמצאת חנות הראמן, שבה מתאספים כמה "נערי פרחים", שכולם קשורים איכשהו לאון-בי: צ'וי קאנג-היוק שמגיע מיפן בעקבות הראמן ואבא שלה; קים בה-וול, נער רחוב שאון-בי מכירה מהשכונה; היון וו שהוא בעצם החבר הנאמן של צ'י-סו.

וכך הדברים מתבשלים להם – במטבח ובחדרי הלב. כי כמו שאומרים בסדרה: "הראמן הכי טוב כשהוא נאכל מיד. כשהלב שלך מבעבע ורוגש, תכבד את ה"בעבוע" הזה ותפעל בהתאם. אל תחשוב יותר מדי, אל תהיה אידיוט נאצל – רק תעשה מה שאתה יכול בזמן שאתה יכול".

התרשמות אישית:
הסדרה הזו היא ממתק לעיניים, ולפעמים היא נראית כמו קומיקס מצויר שקם לתחייה. ההיבט הקומיקסי הזה מודגש מאוד בעלילה – יש סצנות חמודות, צבעוניות ומצחיקות, ויש גם סצנות שנראו לי מטופשות ואף מגוחכות. בשום שלב לא הייתי מרותקת לעלילה בכל נימי נפשי, וכהרגלי בקודש אף המרצתי (למרות שהפרקים קצרים יחסית – 45 דקות כולל פרסומות, שלא נחתכו בגרסה שבה צפיתי), אבל בסך הכל היה מדובר בחוויית צפייה חמודה.

עם התקדמות הפרקים העלילה מקבלת קצת יותר נפח ורגש, אבל נשארת אוורירית וקלילה. ובכל זאת אפשר למצוא בה גם כמה מטאפורות (ע"ע העצירות שממנה סובלת הגיבורה ומבטאת את התקיעות בחייה?), רפרנסים ומשחקי מילים, שחלקם כנראה חמקו מעיניי, ומדברים יותר לקוריאנים מבטן ומלידה. יש בסדרה גם מודעות עצמית, וגם כשהם נוקטים בקו עלילה חבוט משהו, הם מצליחים לעשות את זה קצת אחרת לטעמי.

כך למשל, לכל פרק יש שם, ואחד הפרקים נקרא "ההבדל בין Makjang ו-Soonjung". (ותודה לדרמבינס על ההבחנות וההבהרות). Makjang הוא השימוש האובר-דרמטי בקווי עלילה קלישאתיים כמו סודות מחדר הלידה, חשד לגילוי עריות, בגידות, מחלות סופניות וכו'. המשמעות של Soonjung לעומת זאת היא טוהר ותמימות, וזה גם שמו של ז'אנר קומיקס שמתמקד באהבה מתוקה ותמימה.

לפי הפרשנות של דרמבינס, הפרק הנ"ל ממחיש שכל ההבדל נעוץ בטון ובאופן שבו הדברים נעשים והאלמנטים העלילתיים מטופלים (מלודרמה למשל לא חייבת להיות Makjang). בפרק הזה משתמשים בכוונה באלמנטים מעולם ה- Makjang (לא אפרט כדי לא לספיילר), המודגשים בצורה מוגזמת על ידי מוזיקה מלודרמטית, התנשפויות כבדות, כריעת ברך ועוד, אבל עושים את זה אחרת. כאילו היוצרים אומרים לנו – אנחנו יודעים שזה Makjang, אבל נעשה מזה משהו מצחיק, קליל וקולי, ונפשיט מהמהלכים העלילתיים את האובר-דרמטיות. וכך אולי נגיע לרגש אמיתי וכן יותר – ה-Soonjung.

ואי אפשר להתעלם מהסיבה העיקרית שבחרתי בדרמה הזו – ג'ונג איל-וו המקסים. אני מתנצלת מראש על השימוש החוזר בשורש קס"ם, אבל איל-וו מסחרר את ראשי וגורם לי לשכוח את אוצר המילים שלי. הילד היפה והעדין והקורן הזה פשוט מביא קסם למסך, ולפעמים הוא נראה לי כמו יצור מופלא שהגיע מהאגדות. לטעמי הוא מצוין גם בסצנות קומיות וגם בסצנות דרמטיות, יש לו יכולת להביע מנעד רגשות רחב וכריזמה שמסחררת את ראשי. בתחילת הסדרה צ'י-סו הוא די נאד נפוח, שלא לומר קוץ בישבן, ואני בספק אם שחקן אחר היה גורם לי לחבב את הדמות כבר בשלב הראשוני הזה, אבל לאיל-וו יש צ'ארם בכמויות. הוא רק צריך לקרוץ ולחייך ואני כולי שלו... לא לחינם מכנים אותו נונה קילר!!!

ג'ונג איל וו המקסים

והעצבני

אגב, מסתבר שלמרות שאיל-וו מתנשא לגובה של 1.83 הוא הרגיש נמוך בסדרה הזו – כי לצדו משחק לי קי-וו שגובהו 1.89. קי-וו נראה כמו הגרסה האנושית של קן (הבובה הגברית שצמודה לברבי), והוא היה בהחלט סימפטי וגם דאג לכמה מרגעי הפאן-סרוויס בסדרה.

פתיח הסדרה:

טריילר עם כתוביות לאנגלית:

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

השרשור האסייתי Cherry

מאת: ההרצליינית
הסדרה הקוריאנית F_SouthKorea6

FLY HIGH היא סדרה בת 20 פרקים ששודרה בערוץ SBS בשנת 2007 בחודשים אוגוסט עד אוקטובר. הרייטינג הממוצע עמד על כ-12%.
בגרסה שבה אני צפיתי היו 19 פרקים. קריצה

העלילה:

ג'יימס אוניל הוא בחור בן 28 ממוצא קוריאני. מייד עם היוולדו הוא נמסר לאימוץ ואומץ ע"י משפחה אמריקאית. כעת, כמעט שלושים שנים מאז שנימסר לאימוץ הוא מחליט לנצל את הגעתו לקוריאה לצורכי עבודה בכדי לאתר את אמו שנטשה אותו. שבור

לי ג'ין-הי היא אישה נשואה בת 30 + ילד בן 7. היא חלק ממשפחה מסורתית מוכרת ומוערכת. כחצי שנה אחרי נישואיה בעלה עבר תאונת דרכים טראגית ומאז הוא נמצא במצב של תרדמת.

במשך 7 השנים שחלפו מאז התאונה, גין-הי מגיעה מידי יום לבית החולים להיות לצד בעלה, היא מטפלת במסירות בבנם אותו האב לא זכה להכיר ובנוסף היא מגלה איכפתיות ומסירות רבה כלפי משפחת בעלה החולה. אצבעלמעלה

ג'ין-הי וג'יימס נפגשים במקרה והרושם הראשוני שהותירו זה לזו היה שלילי. נבוטבראש

כשמצבה הכלכלי של המשפחה המסורתית הופך לרעוע בעקבות התשלומים הגבוהים עבור אישפוז בן המשפחה, המשפחה מחליטה למכור את היין תוצרת הבית שלהם, צעד שמפגיש שוב את גין-הי עם ג'יימס שבעת שהותו בקוריאה הוא המנהל של חברת סופרמרקט גדולה.
מערכת היחסים בין השניים הולכת ומתפתחת לסיפור אהבה מקסים. מאוהב

תחילת הפרק הראשון עם כתוביות באנגלית:

הדמויות:

ג'יימס אוניל - בא לקוריאה למצוא את אמו ומצא אהבה

לי ג'ין-הי - אחרי שגילתה את האמת על בעלה החולה החליטה לתת היזדמנות שניה לאהבה לבבות

ד"ר פארק - חבר טוב של הבעל החולה אך בסתר מאוהב ב'ין-הי אך לא מעז לחשוף את רגשותיו וזאת למרות שגם הוא מכיר את הסוד של חברו

יו-רי - ידידתו של גיימס עוד מתקופתו בארה"ב ששיכנע אותו להגיע לקוריאה ולעבוד עם אביה ברשת הסופרמרקט הגדולה
היא למעשה רוצה להיות יותר מסתם ידידה שלו והיא בטוחה שהזמן יעשה את שלו.

דעה אישית: קריצה

נתקלתי בסדרה הזאת ממש במקרה...היא לא מוזכרת בהרבה אתרים ולכן, לא היו לי בכלל ציפיות אבל רציתי לצפות בה בשביל לראות את השחקנית וואנג ביט-נא (איזה שם מוזר, אה?) בתפקיד ראשי כי עד עכשיו תמיד ראיתי אותו בתפקידים משניים בלבד.
השחקן קים נאם-ג'ין גם מוכר לי מסדרות אחרות, אבל פה זאת הסדרה שבה הכי חיבבתי את דמותו. בניגוד לדמויות קודמות שלו, כאן הוא גילם דמות של בן אדם רגיש ומקסים.

בתחילתה של הסדרה ג'ין-הי הייתה על תקן אמא בלבד שכל מה שעשתה היה לדאוג לבנה ולטפל במשפחתו של בעלה החולה ואף ביקרה את בעלה מידי יום. התפללה להתרחשות נס שיעזור לו לצאת מהתרדמת. מחזיקא

ג'ין-הי, בנה ומשפחת הבעל:

התפנית אצלה החלה כשהיא גילתה עובדה שלא ידעה על בעלה...עובדה שגרמה לה להסתכל עליו באור שונה ולהרגיש טיפשה על המסירות שהפגינה כלפיו במשך 7 השנים.
אהבתי את השינוי ההדרגתי שחל בה ואת הרגשות שג'יימס עורר בה.
גם ג'יימס היה בחור בודד לפני שפגש בג'ין-הי. אמנם היה לו את אביו המאמץ ואחיו האמריקאי שגם הוא אומץ ע"י אותו אב. אבל בגלל נטישת אמו הביולוגית הוא תמיד חי עם עצבות, עצבות שג'ין-הי עזרה לו למחוק.

ג'יימס והאח האמריקאי שיודע לא רע קוריאנית:

גם הילדון החמוד שגילם את בנה של ג'ין-הי שיחק ממש יפה ואהבתי את הקשר החם שלו עם אמו ואת החיבה שלו לג'יימס שגם היה מקסים אליו.
כמו כן, העצב של ילד והכאב שלו בעקבות ארועים שקשורים לאביו היו מאוד משכנעים. כפיים