התחלתי לקרוא את פורום הטלנובלות הזה בגלל אסול היקרה, אבל הפרק של אתמול ביהלום שבכתר גרם לי להרגיש שאני חייבת גם לכתוב. (עדיין לא ראיתי את הפרק של היום)
אז ידעתי שהאן הולכת למות, וידעתי שמן הסתם הולך להיות פרק עצוב. אבל עד כמה עצוב זה יהיה ועד כמה אני אבכה לא יכולתי לדעת, היו הרבה קטעים מרגשים, האן שמודה במה שהיא לא ביצעה רק כדי להגן על ג'אנג ג'ום , ג'אנג ג'ום שאומרת שהיא לא רוצה להמשיך ולהיות חזקה, כי זה עול קשה מדי, קצין המשמר שמתחנן שלא יוציאו אותן להורג כי לשתף פעולה עם הרג של חפים מפשע, גם אם זה משרת מטרה נעלה, זו אינה דרך של אנשים טובים והמראה של הטבח ואישתו בזמן שמוציאים את האן וג'אנג ג'ום אל הדרך לעונשם, והבכי של החברות של ג'אנג ג'ום באותו הזמן, שהיה כל כך קל להצטרף אליו.
העניין הוא שאיך שהם החלו את המסע שלהם לעבדות, שידעתי שהאן לא תסיים אותו, חשבתי שאני כבר בכיתי, ואני כבר יודעת מה אני הולכת לראות ואני מחוסנת, קרה משהו שגרם לי לבכות אפילו יותר. כי ראיתי את הקושי של האן, ויכולתי להבין איך היא תמות בדרך, אבל את זה שג'אנג ג'ום תתעקש על כך שיתנו לה לשאת את האן המתקשה על גבה לשארית הדרך לא צפיתי, ומעיין הדמעות נפתח שנית, כשאני חושבת לעצמי עד כמה לפעמים הטוב שמתגלה באנשים במצבים הכי רעים הרבה יותר מרגש אותי וגורם לי לבכות מהצרה עצמה.
הפרק מתחיל בג'אנג ג'ום שאומרת להאן שכשהם יצאו משם היא תבשל עבורה, את כל הדברים שהיא לא הספיקה לבשל בשביל אימא שלה. ומסתיים בכך שהיא אומרת שאפילו תותים היא לא הספיקה להביא לה, ותחושת ההחמצה של ג'אנג ג'ום מכווצת גם את ליבי שלי.
כבר הרבה זמן לא ראיתי תצוגה כל כך משובחת של רצף של אירועים שיש בהם כל כך הרבה רע, וכל כך הרבה טוב, וזה אומר הרבה בסדרה שכל הפרקים שלה כולם הם כל כך משובחים.
התחלתי לקרוא את פורום הטלנובלות הזה בגלל אסול היקרה, אבל הפרק של אתמול ביהלום שבכתר גרם לי להרגיש שאני חייבת גם לכתוב. (עדיין לא ראיתי את הפרק של היום)
אז ידעתי שהאן הולכת למות, וידעתי שמן הסתם הולך להיות פרק עצוב. אבל עד כמה עצוב זה יהיה ועד כמה אני אבכה לא יכולתי לדעת, היו הרבה קטעים מרגשים, האן שמודה במה שהיא לא ביצעה רק כדי להגן על ג'אנג ג'ום , ג'אנג ג'ום שאומרת שהיא לא רוצה להמשיך ולהיות חזקה, כי זה עול קשה מדי, קצין המשמר שמתחנן שלא יוציאו אותן להורג כי לשתף פעולה עם הרג של חפים מפשע, גם אם זה משרת מטרה נעלה, זו אינה דרך של אנשים טובים והמראה של הטבח ואישתו בזמן שמוציאים את האן וג'אנג ג'ום אל הדרך לעונשם, והבכי של החברות של ג'אנג ג'ום באותו הזמן, שהיה כל כך קל להצטרף אליו.
העניין הוא שאיך שהם החלו את המסע שלהם לעבדות, שידעתי שהאן לא תסיים אותו, חשבתי שאני כבר בכיתי, ואני כבר יודעת מה אני הולכת לראות ואני מחוסנת, קרה משהו שגרם לי לבכות אפילו יותר. כי ראיתי את הקושי של האן, ויכולתי להבין איך היא תמות בדרך, אבל את זה שג'אנג ג'ום תתעקש על כך שיתנו לה לשאת את האן המתקשה על גבה לשארית הדרך לא צפיתי, ומעיין הדמעות נפתח שנית, כשאני חושבת לעצמי עד כמה לפעמים הטוב שמתגלה באנשים במצבים הכי רעים הרבה יותר מרגש אותי וגורם לי לבכות מהצרה עצמה.
הפרק מתחיל בג'אנג ג'ום שאומרת להאן שכשהם יצאו משם היא תבשל עבורה, את כל הדברים שהיא לא הספיקה לבשל בשביל אימא שלה. ומסתיים בכך שהיא אומרת שאפילו תותים היא לא הספיקה להביא לה, ותחושת ההחמצה של ג'אנג ג'ום מכווצת גם את ליבי שלי.
כבר הרבה זמן לא ראיתי תצוגה כל כך משובחת של רצף של אירועים שיש בהם כל כך הרבה רע, וכל כך הרבה טוב, וזה אומר הרבה בסדרה שכל הפרקים שלה כולם הם כל כך משובחים.
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי סצינה מאוד חזקה. מדהים כמה שכולם מושחתים, אמנם צ'ה ואחיה יזמו להאשים את האן וג'אנג גום, אבל ברגע שהתגלה שהמלך לא אכל רעל, דווקא הרופאים שטעו באיבחון או לא ידעו מה מקור המחלה הם שפנו לצ'ה פן סול כדי שיעשה משהו על מנת להפליל אותן. כמה מאמצים ע"י השר, משפחת צ'ה והרופאים כדי להפליל אותן. ואיזה עינויים כדי שיודו, עד שהאן הודתה כדי להגן על ג'אנג גום. ומפקד המשמר כלא את הקצין כי שם לב שגם חייליו על הכוונת. וגום יונג התחילה לדאוג להשלכות של מעשיהן וצ'ה אמרה לה שעל ג'אנג גום והאן למות כי אם היו הורגים את מיינג היי כמו שצריך לא היה צריך להרוג עוד ואם לא יהרגו אותן יצטרכו להרוג שלושאו ארבע אנשים בהמשך, איזה הסבר מאלף. חשבתי שהאן השפיעה על צ'ה כשאמרה לה שג'אנג גום לא יודעת כלום ושתחוס עליה. אבל לא כשאחיה דרש שיוציאו להורג את גבירות החצר צ'ה אמנם עשתה פרצוף חמוץ ועצובאך שתקה והסכימה. ורק תחנונים של החייל מין כלפי המנהיג שלו שאם כבר לא יכולים לעשות שום דבר נגד הקנוניה לפחות שימנע את ההוצאה להורג וזה עזר והן נשלחו לאי להיות שפחות. אך האן לא שרדה את הדרך. והחיילים האטומים לא אכפת להם שהאסירה חולה, העיקר לעמוד בקצב. וכשהן נשלחו לאי אפילוגום יונג בסתר הסתכלה על המראה ובכתה. אך רק יון סונג מוכנה לצאת בגלוי להגנת גא'אנג גום והאן שאר גבירות החצר אפילו פחדו ללכת להיפרד מהן שלא יחשדושהן שותפות לפשע.
מדהים עד לאיזה רמות מגיעה השחיתות בארמון. אם מישהו ינסה לחקור ולא יגישולה מנע מורעלת, ימצא רופא שייתן לותרופה שתגרום לה להרגיש רע או אפילו למות אם הוא כבר חולה במשהו חמור. ואם המבטח ובית החולים לא ידאגו להיפטר מהמטריד תמיד יארגנו לו שודברחוב בוירצחו אותו. ונראה שהן המלך שהוציא להורג את המלכהבהתחלה והן הבן של המלכה שרק חיפש נקמה עודדו את השחיתויות ורק המלך הנוכחי מנסה לעשות סדר, אבלמשפחת צ'הבהחלט לא בראש הפירמידה והשר הו גיום בטח לא השר היחיד שמעורב בזה וגם רופאים בכירים מושחתים. בקיצור לעשות סדר זה לשחק באש אפילו אם המלך עצמו עושה זאת, שלא כמו אםזה מישהו כמו החייל מין שהוא למרות האומץ שלו הוא טרף קל לרודפיו עד שכלאו אותו כדי להגן עליו. וגם אם מנסים לחקור גם האנשים הלא מושחתים שכפי שאסול הגדירה אותם היטב השרדנים, לא מוכנים למסור עדויות ולהתסכן. כמו גבירת החצר המבוגרת שהאן ביקשה ממנה לספר על מה שעשו למיינג היי והיא סירבה ונאמנה להסכם השתיקה ביןגבירות החצר. ושתי גבירות החצר שמפחדות אפילולבקשרחמים עבר האן וג'אנג גום שמה יקשרו אותן ויראו בהן שותפות ואפילו להיפרדהןבאולא כדי להיפרד בעצמן אלא כדי לעצור את יון סאנג. וגם המפקדשלמין הבין שמהר מאודשלא כדאי לא לצאת נגד הקנוניה כי גם אם מעמדו מובטח חייליו יפגעו והוא לא יכול להרשות לעצמו סיכונים כאלה. ואפילו האן כלמהשעשתה זה נתנה נוגדן רעל לחברתה הטובה ביותר מיינג והיאמרגישה אשמה שלא התעמתה איתן. אבל למעשה היא לא יכלה לעשות יותר, כי אם היא הייתה יוצאת להגנת חברתה היו הורגים גם אותה וגם את מיינג היי. שלא לדבר על החקירות שבהן התבוע גובה הודאות בעינויים והקצין שסירב להתוודות במה שלא עשה מת מהעינויים. וגםגבירת החצר האן לא שרדה בעיקר בגלל העינויים שהיא עברה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי וייצאו שוב כשידן על העליונה - כמו שראינו בכל המקרים הקודמים בארמון. קיוויתי שזה לא סוף הדרך עבור הגבירה האן. לא מהר כ"כ אחרי שהיא וג'אנג גום גילו על מיונג יי שמקשרת ביניהן, והפכו ממש לאם ובת. הסצנה שלהן בבית המעצר, כשהיותן ביחד משכיח מהן את כל הצרות, הייתה כ"כ מרגשת... והיה איזשהו שלב בחקירה שבו חשבתי שהתסבוכת נפתרה ושהן יחזרו למטבח המלכותי אבל הנפילה הייתה כואבת וקשה פי כמה...
ובנוסף לצער היה בי גם המון כעס כלפי יום גונג וצ'ה - אני לא יכולה לראות את הפרצופים שלהן, והלוואי שייחנקו ממנת יתר של קימצ'י
ובמעבר חד לקצין החתיך: יכול להיות שזו הטלנובליסטית שבי, אבל ממש בא לי לראות אותו ואת ג'אנג גום בסצנות רומנטיות... אם כי אני בספק אם הסדרה תיתן לנו את התענוג (ואני לא רוצה ספויילרים כמובן...).
וכמובן אורלי! אהבתי את הכתבה שלך במסמ"צ על 'זמן בין כלב וזאב'... ואני בטוחה שגם אסול תשמח לראות אותך כאן
בתגובה ל: הייתה לי תקווה שהן ייחלצו מזה מאת: iDana היא זאת שהגישה את הרעל למשרתת שטעמה והיא גם הביאה את היומן של מיינג וכך גילו מי זאת ג'אנג גום. וגם הדוד שלה התכוון לטעום את הברווז כדי להעמיד פנים שהורעל או כדי לקחת רעל אחרי זה? אך יון סאנג התערבה. גום יונג יכולה לתכנן תכניות אך בשביל לבצע אותן רועדות לה הידיים ונראה שאם הייתה צריכה לתת את הפקודות היה רועדלה הכל, רק יונג נו הסנובית מסוגלת לחייך כשהיא מגישה רעל. לכן כנראה צ'ה גייסה אותה לצידם, לא רק לשתול אותה בחדר שתרגל אחרי ג'אנג גום, אלא מחשש להיוסיסם של גום יונג שתהיה מי שתמיד תהיה מסוגלת לבצע את העבודה השחורה בלי להניד אפאף.
כשאני מסתכל על גום יונג אני לא מסוגל לשכוח את גום יונג שהביאה לג'אנג גום חומר שלמדו גבירות החצר בזמן שהייתה בגינת העשבים וקשה לי עם ההדרדרות המוסרית שלה שרק מדרדרת, כמו גם כוח הרצון שלה שהתגלה כחזק כשהגנה בנחישות על הקצין מין כשרצו להיפטר ממנה ואיימה לספר הכל. היא מסתפקת במועט רק שתוכל לראות אותה בקרבת מקום וכך תשתף פעולה עם משפחתה בלי תקווה לעתיד משותף איתו, אבל למרות שעדיין קשה לה והיא בוכה ובטח מתביישת בעצמה היא עושה את הדברים. אם וכאשר היא תגלה שבזכות ג'אנג גום הקצין חי היא בטח תאבד את הרצון לחיות. אך בכל במיקרה מאז מונטה כריסטו עם מרקוס לא ראיתי הדרדרות מוסרית כמו שראינו אצל גום יונג. ודי חבל שהלכו בסגנון רוב הטלנובלות כפי שחזק במוזריות כתבה בזמנו שהצלע השלישית במשולש האהבה צריכה להיות רעה. למרות שבאמת קשה להתנתק ממסורת משפחתית כשאתה לבד במערכה ויש לחץ מכל קרוב, אך בכל זאת היא הפנימה מהר מדי את המסורת.
אגב שמות המשפחה הקוראינים הם נפוצים? כי שם המשפחה של הקצין שעוזר לג'אנג גום הוא מין וגם גבירת החצר שמבוגרת מגבירות החצר האחרון שם משפחתה מין ולא נראה שהם קרובי משפחה. גם מסתבר ששם המשפחה של מיינג היה פק ויש את הקצין פק והם בטח לא היו קרובי משפחה. גם מי שהכתיר את המלך הנוכחי הוא הקצין פק וכעת הקצין פק הוא לצד משפחת צ'ה, חשבתי איך זה משתלב, מצד אחד זה יכול להשתלב יפה כי כשג'אנגגום הילדה נשלחה למסור מסר לנסיך שכעת מלך מהקצין פק תוכנן להרוג את הילדה עם משהו השתבש. אז ייתכן שהכתרת המלך הנוכחי לא נבעה משיקולים חיוביים אלא עוד מאבק כוח, אבל לאחר החזרה על שמות המשפחה יתכן שזה קצין פק אחר. שהיה קצין פק אחדשארגן בזמנו את המהפכה והכתרת המלך החדש והקצין פק שבקנויה עם צ'ה פן סול והשר גו איום הוא קצין פק אחר.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: אל תשכחי את יונג נו מאת: EVGLEV של כמה גורמים... אבל עדיין יש את "המוח" שמאחורי הדברים, ויש את הפועלים שעושים את העבודה השחורה כמו שכתבת...
אין לי מושג לגבי שמות המשפחה הקוריאנים, אבל אני לא אתפלא אם גם להם יש שמות כמו "כהן" ו"לוי" אצלנו
בתגובה ל: צודק. זה היה שיתוף פעולה מרושע מאת: iDana ברוב הקנוניות הגבירה צ'ה ישבה גם איתה וגם עם גום יונג והיא לא פחות מעורבת. גם דודה מקורב מאוד לאחיה של צ'ה, כך שהיא אחראית לא פחות מגום יונג וגם הרופאים השקרנים לא פחות אשמים מצ'ה פן סול הנוכל. כעת יש מוטל על גום יונג להרוס את החיים לילדה תמימה כמו שהגבירה צ'ה הרסה את חייה. את עצמה היא לא הצליחה לחלץ מהבוץ המשפחתי לא בגלל הקמיע, אלא בגלל שבחרה להחמיר את מצב בריאותה של ג'ונג ושיתפה פעולה בקנוניה נגד ג'אנג גום והגבירה האן. עכשיו היא מורה לתלמידה שעדיין ילדה, האם תוכל לפחות לקיים את הבטחתה לסיים את זה בדור שלה ולא לעשות לאותה ילדה את מה שהגבירה צ'ה עשתה לה? זאת הזדמנותה האחרונה כי את עצמה היא לא רצתה לחלץ בגלל האכזבה ורק חילצה את הקצין מין. ובכל זאת מעבצן איך שדודה ודדותה כל הזמן טורחים להזכיר לה שהם השאירו אותו בחיים והיא הבטיחה לחיות למען המשפחה. זה שדודה הזכיר לה שהבטיחה לשכוח אותו, הוא צודק, מה היא שואלת עליו אם היא יודעת שזה בלתי אפשרי, אבל שצ'ה מזכירה לה שהם השאירו אותו בחיים כדי שתקדיש את עצמה למשפחה. ועוד למה? גום יונג מלמדת את הילדה שיטות של הגבירה האן כי היא רוצה לזכות בהגינות בתואר ולכן רוצה לעבור איתה הכשרה מחדש. לא מוצא חןבעיניה מה שנאלצו לעשות והיא רוצה שלא יהיה צורך. זה עדיין לא אומר שתנהג בהגינות אלא שתתאמץ לזכות ביושר. ואילו צ'ה בזה לדרכים אחרות ואומרת שהבעיה היא חוסר עצמה שלהן שגרמה לצורך בתחרות ויש למנוע זאת.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: הייתה לי תקווה שהן ייחלצו מזה מאת: iDana להלוואי שייחנקו ממנת קימצ'י, ותודה על קבלת הפנים.
ואחרי שראיתי את הפרק של יום חמישי, אני חייבת לשאול יכול להיות שאחד השומרים על ג'אנג ג'ום (זה שנרדם) הוא מין גי מ"בין כלב לזאב", או שאני שוב נפלתי למלכודת הדמיון שעובד שעות נוספות?
בתגובה ל: LOL מאת: אורלי וממש היססתי! אבל מצד שני לא נראה לי כי זה מלפני חמש שנים ומין גי לפני שנה נראה יור צעיר מלפני חמש שנים... אז זה לא נראה לי הגיוני...
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי תירגום השיר לאנגלית: o-nara, o-nara, a-ju o-na (would he come would he come, if I told him to come?)
ga-nara, ga-nara, a-ju ga-na (would he go, would he go, if I told him to go?)
na-na-ni, na-ryo-do, mot-no-na-ni (even if I wait a thousand years we could never keep comany)
a-ni-ri, a-ni-ri, a-ni-no-nae (no, no we could never be)
ae-ya, dee-ya, ae-ya, na-na-nee-yo =this line is what Koreans call "choo-im-sae" meaning, a fill in to stimulate the feeling of the song. In english it would be close to filling in a song with "ooh~ baby" or "oh yeah~" or "that's alright~" ect. (you get the idea)
oh-ji-do, mot-ha-na, na-do-ga-ma (You might as well) take me out of here, since he won't come
בתגובה ל: מי שרוצה להבין את השיר סיום של גאנ'ג גום הגדולה מאת: עדידוש ועוד מעט אני אשרשר את ההודעה הנ"ל לשרשור הסדרה
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי שלום לכולם! מאז שהתחלתי לראות את ג'אנג גום אני התמכרתי לסדרה ואני לא מפסיד פרק אחד, יפול העולם. אבל... יש אבל: כמו שקורה במקרים כאלה, הפסדתי את הפרקים הראשונים, ואני מחפש אותם בנרות. יש למישהו את הפרקים הראשונים עם המשחק של הילדה? אני מוכן לשלם ומאד אודה למי שיוכל\ירצה לעזור לי בזה. עוד פעם תודה. דנילו
בתגובה ל: בקשה מיוחדת מאת: danilo תמיד אפשר להשתמש באתר הבא http://aznv.tv/en/
זהו אתר חינמי שמשדר מלא סדרות אסייתיות בסטרימינג עם תרגום לאנגלית. ודורש רק הרשמה.
חיפוש במאגר לפי dae jung geum יביא אותך די מהר לכל פרקי הסדרה. (כמי שלא רואה טלוויזיה בימים טובים, אני ניצלתי את האתר הזה כדי להשלים את הפרקים ששודרו בימי החג וזה עבד היטב)
בתגובה ל: במקרה שלא תשיג משהו יותר טוב מאת: אורלי אורלי, המון המון תודה וחג שמח
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי לא עוד טבחית מהמעלה הראשונה - עכשיו היא לומדת להיות אשת רפואה. וכמו שגם המורה שלה לענייני בישול הייתה פרפקציוניסטית ותובענית, גם המורה שלה למקצוע הרפואה לא עושה לה חיים קלים.
ג'אנג דוק היא חתיכת טיפוס ומתברר שבינה ובין ג'אנג גום יש לא מעט משותף (ולא רק בשם) - שתיהן בעצם נכנסו לתחום הרפואה כדי לנקום. ג'אנג גום בכל התככנים בארמון שהמיטו עליה ועל האן אסון, וג'אנג דוק רוצה לפגוע באיש שמוטט את משפחתה, ועכשיו (צחוק הגורל) זקוק לטיפולה הרפואי.
בסופו של דבר ג'אנג דוק מחליטה להעדיף את השליחות הרפואית על פני הנקמה האישית, ועכשיו לדבריה הנטל הנ"ל עובר לג'אנג גום. מה שמעורר אצלי את המחשבה - הרי ג'ונג והאן התנגדו בכל תוקף לניצול של עבודת המטבח לצורך השגת אינטרסים כאלה ואחרים. האם ג'אנג גום תשתמש בידע הרפואי לצורך קידום הנקמה האישית, צודקת ככל שתהיה? נחכה ונראה...
השינוי במעמדה של יון סאנג המתוקה היה צפוי עוד לפי הפרומונובלה של אתמול, אבל המימוש של זה היה מוזר. אמנם שמחתי לראות שזה לא ממש שימח (בלשון המעטה) את צ'ה, אבל בכ"ז - האופן שבו המלך "קוטף" לו פילגשים כרצונו מרגיז ומקומם, ויון סאנג נראית כ"כ מבולבלת ולא ממש מבינה מה רוצים ממנה.
ועוד מהנעשה בארמון: גום יונג מכשירה את הדור הבא למשפחה התככנית, אבל לא ממש בדרך שמקובלת על צ'ה אלא יותר בסגנון של האן וג'אנג גום. אופוזיציה מבית?
ועכשיו יש לנו הוכחה שברווזי הפלא אכן פועלים! מזל טוב לטבח ולאשתו שמצפים לתינוק. ומובן שהיא מנצלת כל הזדמנות כדי לתזז אותו. באמת התפלאתי לאן נעלם הילד שלהם שגדל עם ג'אנג גום, והופתעתי (וגם הצטערתי) לגלות שהוא מת בלי שבכלל סיפרו לנו או התייחסו לנושא הנ"ל.
ואני לא יכולה בלי להזכיר את הקצין החתיך עם החיוך המקסים והמבט החם ג'אנג גום אבחנה שיש לו חום נמוך על פי גוון עורו האדמדם (מעניין למה...). ואילו היא הייתה מודדת את הדופק שלו - הוא מן הסתם היה מזנק הרגע שבו הוא אחז בידיה יכול להיחשב כרגע שיא רומנטי בתנאים הקיימים. אני רוצה עוד!
ולמה לא ליהנות מעוד תמונה של השחקן גי' ג'ין הי במראה עדכני?
כבר אמרתי שאני אוהבת את הסדרה הזו ושהיא ממש נכנסה לי ללב?
בתגובה ל: הפאזה החדשה בחייה של ג'אנג גום מאת: iDana בצפייה ראשונה "היהלום שבכתר" לא תפסה אותי, אבל בצפייה שניה, במיוחד אחרי ההתפתחויות האחרונות, אני ממש נהנית לצפות (למרות שהתלות בתרגום נוראית!).
אני רוצה להתייחס למספר דברים מהפרקים האחרונים- היה לי מוזר לראות את רצונות הנקמה של ג'אנג גום (שאגב, נראית מעולה כמשרתת, בלי כל הג'ל על השיער) אחרי שבמטבח היא הייתה כ"כ חביבה ואדיבה בלי שום רגש שלילי לאף אחד. מה שכן, נהניתי לראות שבניגוד לקדושות המעונות של הטלנובלות היא מבינה שבחיים לא מספיק רק לחייך ולהיות חביבים לכולם, אלא גם צריך לשלוף ציפורניים כשצריך (אם כי ההבנה הזו הגיעה מאוחר מדי).
עוד דבר שמצא חן בעיניי הוא הקשר בין הקצין מין (אני לא טועה בשמות, נכון?) וג'אנג גום שמתפתח כ"כ לאט שבא לי לתלוש את שיערות ראשי, אבל למרות זאת, בצורה שובת לב. הוא כזה יפהפה!!
דבר אחרון- הייתי בטיול בסין לפני יותר מחודש ויצא לי לקרוא על ההיסטוריה של סין וגם להקשיב להרצאות. בנוגע לפילגשים- מבחינת רוב הנשים ההפיכה לפילגש הייתה איזושהי פיסגה. הקיסר (במקרה הזה מלך) החזיק הרבה פילגשים בארמון שלו, עם חלקן הוא לא קיים יחסים מעולם, והמעמד שהיה להן היה בהחלט רם. בחברה המודרנית שלנו זה נשמע הזוי, מקומם ומרגיז אבל מדובר בשנים רבות אחורה, שנים קודרות בהן כל רצונן של משפחות היה שבנותיהן יהפכו לפילגשים בארמון (הרמון, אם תרצו) והרבה נשים נמכרו ע"י משפחותיהן לתפקיד הזה בפרט. לפילגשים היו מעמדות שונים בהתאם למקומן בחייו של הקיסר/ מלך- הפילגשים איתן קיים יחסים היו במעמד רם יותר מאלה שמעולם לא באו איתו במגע והפילגשים שילדו לו ילד זכר היו בראש הרשימה, כמובן. בפרק האחרון חברתה של יון סאנג אמרה לה- "עכשיו את צריכה ללדת תינוק" בדיוק למטרה הזו- להעלות את מעמדה בחברה. ואם כבר התחלנו עם עובדות היסטוריות- כשהקיסר היה מת (כך לפחות היה בסין) הפילגשים שלו היו נקברות איתו בעודן בחיים. מחריד.
-ברור לי שמדובר בקוריאה ולא בסין אבל יש הרבה במשותף, בין השאר עניין הפילגשים-
ושאלה קטנה לסיום- האם נזכה לראות נשיקה בין הקצין לג'אנג גום או שהאהבה הזו תישאר אפלטונית עד הסוף?...
בתגובה ל: הפרקים האחרונים... מאת: חזק במוזרות אשמח לשמוע חוויות אם בא לך
אני מניחה שאת צודקת בעניין הפילגשים... הראייה המודרנית שלנו היא אולי שונה מנקודת המבט של האנשים שחיו באותה תקופה. אולי אז זה נחשב כ"שדרוג" אבל קשה לי לתפוס את זה.
וכשכתבת "הוא כזה יפהפה" התכוונת לקשר או לקצין מין? (לדעתי שתי התשובות נכונות ).
ואה, אם מישהו כותב על עתיד הקשר בין ג'אנג גום והקצין החתיך - לא לשכוח לסמן בסימון ספויילר בולט
בתגובה ל: היית בסין ולא סיפרת לנו? מאת: iDana למשך שבועיים בין תקופת מועדי א' לב'. הייתי בבייג'ינג בעיקר ובערים שכנות. היה מדהים, אי אפשר לתאר את השינוי שעברה העיר בשל האולימפיאדה. הן פני העיר השתנו והן התנהגותם של הסינים שקודם נהגו בבוטות יחסית (אם זה לירוק ברחובות/ ממכונית נוסעת ואם זה לחלק קללות לכל עבר). קודם ביקרתי רק במדינות אירופה וממש חוויתי הלם תרבות כשהגעתי לסין.. הכל שם בענק. הבניינים עצומים (עד כדי כך שבשני גורדי שחקים מתגוררים מספר אנשים שבארץ מהווים מועצה איזורית), הקניונים שם בני שש קומות כשבכל קומה יש פריטים אחרים להציע (קומת נעליים, קומת גאג'טים, קומת ביגוד) וברוב מרכזי הקניות- הכל זיופים. תעשיית הזיופים פשוט אדירה, צריך לראות את זה כדי להאמין. המחייה זולה מאוד וכך גם מותגים מקוריים שאצלנו נמכרים במחיר כפול ומשולש (אדידס ונייקי למשל). לפני שנסעתי אמרו לי לקחת סכום גדול פי שלוש ממה שתכננתי לקחת.. היה נשמע הזוי אבל קונים שם כ"כ הרבה בגלל המחיר האטרקטיבי והתחרטתי שלא הקשבתי לעיצה הזו. מה שכן- סבלתי מאוד מהאוכל. אמנם היה ג'אנק פוד שסניפיו נפתחו בשל מבקרי האולימפיאדה אך לא תמיד הוא היה זמין. נורא קשה להתרגל לאוכל ולתבלינים.. הכל גם נורא חריף. אני חושבת שזה מה שגרם לי בתחילת הדרך לברוח מ"היהלום שבכתר" כי הוא הזכיר לי את כל תלאותיי בארץ הזרה (השידור התחיל מספר ימי לפני ששבתי) בקיצור- מומלץ מומלץ מומלץ!!!
ובקשר ליפהפה- כמובן שהתכונתי לקצין מין!! ואני מקווה שההנחה של אנהההה מוטעית ושנזכה לראות אהבה לא אפלטונית בין ג'אנג גום ואת הקצין.
בתגובה ל: אכן הייתי בסין.. מאת: חזק במוזרות תודה על השיתוף
בתגובה ל: הפרקים האחרונים... מאת: חזק במוזרות ואני עוד מנסה להבין מי נגד מי, לפי ההיסטוריה של הסדרות הקוראניות שראיתי האהבה תישאר אפלטונית......
בתגובה ל: הפרקים האחרונים... מאת: חזק במוזרות וקראתי שגבירות החצר הן פילגשים פוטנציאלים ולכך התכוונה גום יונג כשאמרה עוד בילדותה שכעת היא שייכת למלך וקשר בינה לבין קצין אסור ורוצה רק להיפרד ממנו. גבירות החצר הן נשים שהמלך יכול להפוך לפילגש בכל רגע. לכן קשר עם גבר מצדגבירת חצר שקול לבגידה במלך ולכן העונשים החמורים במידה ויש קשר בין גבירת חצר לגבר. וקראתי גם שאת האישה בוחרים עבור המלך הוריו ולכן החתונה היא שידוך ואת הפילגשים הוא בוחר בעצמו. אבל אישה יש רק אחת. מה ששונה במזרח הקדום שידוע לנו שמלכי ישראל ויהודה היו גם כמה נשים וגם כמה פילגשים, לפחות שם רק אישה אחת וכמה פילגשים, אבל מצד שני זה גם תקופה יותר מאוחרת יחסית לתקופת התנ"ך. אבל בכל מיקרה מבחינת גבירת חצר להפוך לפילגש המלך.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: גםאני קראתי משהו בנושא מאת: EVGLEV גם באירופה המלכים והקיסרים למיניהם היו מתחתנים פוליטית ובוחרים את הפילגשים שלהם דוגמא מאד טובה לכך היא מדאם פומפידו שהיתה הקורטינה (פילגש) של איזה לואי (מבין האחרונים לא זוכרת בדיוק) ושמרה על השפעתה על המלך בכך שסיפקה לו עוד פילגשות.
אלוהים נתן לנו שתי אוזניים ופה אחד כדי שיותר נקשיב ופחות נדבר.
בתגובה ל: הפאזה החדשה בחייה של ג'אנג גום מאת: iDana אם כי לא שמעתי בפירוש את המילה מת, ואיבדנו יכולות להיות משמעיות שונות שבחר במקצוע שהרחיק אותו או עזב, אבל באמת מוזר איך העלימו אותו, זוכר כמה נחמד הוא היה לג'אנג גום הילדה, מקווה שלפחות נשמע איך הוא אבד/מת ומזל טוב על הילד החדש שיוולד להם. ויון סאנג כבר חקרה את המשרתת וגילתה שיונג נו האכילה אותה ברעל, רק שאין הוכחות.
גום יונג נראית בהחלט כמו אופוזיציה מבית, ישפוטנציל להיות אופזיציה מבית היא יצאה בתקיפות להגן על הקצין וגם לא הייתה שלמה ובכתה כשהאן וג'אנג גום הובלו לגלות. בינתיים היא לא יוצאת בגלוי נגד התככים של המשפחה אלא על עצם הצורך בהם, היא רוצה ללמוד את שיטת היריבים כדי להיות מספיק מוכשרת לזכות בתחרויות ושלא יהיה צורך ברמאות. עוד לא ברור אם ברגע האמת תנהג בהגינות, מדובר בעיקר בהעדפה שלא להגיע לרגע שהיריב יותר טוב. בכל מיקרה כפי שכתבתי המצפון שלה מאוד מלוכלך כעת וההזדמנות היחידה שלה היא לחנך בצורה אחרת את הדור הצעיר כדי שבאמת להיות האחרונה במסורת המשפחתית.
אני דווקא עםכל הביקורת על חטיפת הפילגשים שמחתי שדווקא הבכי והעצב של יון סאנג גרמו לו להתעניין בה. ונראה שהמלכה מכבדת את רצונו של בעלה ומוכנה להעניק את הכבוד הראוי לפילגש החדשה, וגבירת החצר המגעילה מהמזכירות שגם היא בטח ממשפחת צ'ה מזכירה לה שהיא עדיין לא פילגש רשמית. גם הכלב שהביאו למלך בתור חיית מחמד נורא חמוד ומשך את תשומת ליבה של יון סאנג. מסתבר שגם בקוריאה ואפילו בזמן העתיק ידעו על הערך של הכלב כחיית מחמד.
ג'אנג גום באמת צפויה לפני דילמה חדשה, אם כי לא נראה שיש לה תכנית נקמה ברורה, אלא רק לחזור לארמון כדי שתוכל לעשות משהו. והיא אמרה להעניש, כלומר לא מדובר בנקמה אישית אלא בהשגת צדק, והקצין מין נתן לה את הגפרית כדי שתוכל להוכיח את מה שאביה החורג כבר הוכיח שברווז שאכל גפרית לא מזיק. בכל מיקרה אכן קשה ללמוד רפואה כשהמוטיבציה היא לנקום. בכל מיקרה ג'אנג דוק סיפרה שלמדה לא רק איך להציל אלא גם איך להרוג ובכל זאת יצאה ממנה רופאה מצויינת שלמרות מעמדה כשפחה אנשים פונים אליה בשאלות רפואיות. וגם הלב שלה לא נאטם והיא מעניקה טיפול רפואי לאנשים בגלות שלא זכאים לקבל טיפול רפואי ועל כך נכלאת בכל פעם, אך ממשיכה. וכשג'אנג גום כעסה על כך שהיא מרמה את החולים עם תרופות פלא הסתבר שכך היא משיגה כסף להשגת מי גשם להכנת התרופות כי תרופות שמכינים במי מלח מזיקות והמעיין באי הוא לבני אצולה בלבד. וגם הקצין שכל הזמן תפס את ג'אנג גום משתף איתה פעולה. ולבסוף היא הצילה את אותו אדם בו רצתה לנקום, האם הלחץ של הרופא מגינת העשבים עשה את שלו, או שהיא ספגה אתיקה רפואית, ואני כותב ספגה כי עוד לא למדו דבר כזה, ולא הייתה מסוגלת לתת לו למות. אני חושב שגם ג'אנג גום לא הייתה מסוגלת לתת אפילו לגבירה צ'ה שהיא יודעת שרצחה את אימה וגרמה למותה של הגבירה האן למות ממחלה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: גם אני הצטערתי לשמוע על בן הטבח ואישתו מאת: EVGLEV יון סאנג הייתה כ"כ חמודה עם הכלבלב... ואולי במחשבה שנייה זה לא נורא כ"כ שהיא הפכה לפילגש (לפחות מנקודת הראות שלה. לי זה עדיין מוזר). אגב, אם אני זוכרת נכון הכלב הוא מתנה מסין - נדמה לי ששם פיתחו כמה וכמה גזעי כלבים כחיות מחמד
נראה מה יהיה המשך דרכן של ג'אנג גום וגום יונג. לפחות במקרה של גום יונג היא לא תלויה רק בעצמה אלא גם בממשיכי דרכו של הדוד שלה. אולי הם יהיו פחות נוקשים ומושחתים (תמיד יש תקווה לשיפור בדור הבא, לא?).
ואני שמחה שחזרת לשרשורים יבגני ושהמחשב הסתדר
בתגובה ל: אני הבנתי את זה כאילו הוא מת מאת: iDana בהחלט ניתן היה להבין שאילדו הוא הבן שהכירה ג'אנג גום ושהוא מת למה לא מספרים לנו כלום עליו, אני זוכר עודכשביקר את ג'אנג גום הילדה בארמון. באמת מסכנה המשפחה שכל הילדים הביולוגיים מתים להם, קודם אילדו וכעת התינוק החדש.
המחשב היה סיוט כל האתרים בעברית היו משמאל לימין כלומר הפוך, אמנם יכולתי לקרוא ככה עם קצת מאמץ, אך לכתוב ולראות שהכל כתוב הפוך לא ניסיתי אפילו. מזל שאבא ידע לתקן גם אם זה לקח כמה ימים.
אני פשוט יודע שבקוריאה גם מקובל לאכול כלבים, והופתעתי לטובה כבר בסאם סון המתוקה שכלבים משמשים גם במקום כזה כחיות מחמד ואנשים לא מפחדים לגדל כלבים כחיות מחמד. כאן אני רואה שזה לא רק עכשיו אלא גם בעבר. ואולי אין להתפלא כל כך כי הרי גם ברוסיה/בריה"מ השפנים שימשו גם כחיות מחמד וגם היה מקובל לאכול אותם. כך שבכל העולם זה שפנים שמשמשים לשני הדברים, בקוריאה זה כנראה מעמד הכלבים. ואכן הכלב הוא מתנה מסין עבור המלך, נראה שלמלך ויון סאנג כבר יש "ילד" משותף שהוא הכלב שנשלח במתנה מסין.
גום יונג תלויה גם באנשים אחרים במשפחה וגם בתכניות של ג'אנג גום שגם אם תפסיק לחשוב על נקמה תפעל כדי לטהר את שמה ושמה של האן וזה יפגע קשות במשפחת צ'ה שאולי תרד מגדולתה וגםבקצין מין שכעת עזב חשף המון שחיתויות ואם והוא בינתיים שומר על ג'אנג גום, אך זה לא אומר שלא יחזור לסיאול. וגם כמובן תלוי בשרים כי אולי לא ימצא למשפחת צ'ה שר מושחת וחסר גבולות להיצמד אליו. הרי גם אם תפקיד השר הוא לכל החיים עדיין זה לא נצח. בכל מיקרה הגבירה צ'ה כנראה רוצה להיות עוד יותר מושחתת ומרושעת מדודתה בטענה שג'ונג הציעה תחרות כי לא היה להם מספיק כוח. ואולי היא גם כועסת על דודתה על שהפכה אותה למה שהיא ומוציאה את זה על גום יונג שרוצה להוכיח שזאת חובה משפחתית ושגם היא תהרוס את גום יונג מבחינה מוסרית כמו שמקובל במשפחה או בקיצור יש לה כל כך הרבה רעל שהיא רוצה לשים חלק ממנו על גום יונג שלא תתמוטט מעומס הרעל שיש לה בנשמה רוצה להתחלק ברעל עם התלמידה שלה .
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: כן בשיחה עם ג'אנג גום על הילד השני שנולד מת מאת: EVGLEV אולי זה מה שעוזר לנשים במשפחתה של צ'ה להחזיק מעמד לאורך השנים - כי לא קל לשאת את הנטל הזה לבד.
אגב, מעניין שבסדרה (או בעצם בתרגום) משתמשים בשם "סיאול" שע"פ ויקיפדיה ניתן לעיר רק בשנת 1945.
אם הבנתי נכון שמה של העיר באותה תקופה היה האנסיאונג, אבל אולי רצו לחבר את הצופים למשהו שהם מכירים.
בתגובה ל: רעיון מעניין לגבי חלוקת עומס הרעל בנשמה מאת: iDana גבירת החצר ת'ה בכתה רק לאחר שרצחה את מיינג ולא הייתה לה בעיה לבצע את המשימה וגם לא להוציא דיבה או לתת רעל. רק אחר כך שמה לב לזוועה שהיא עשתה. גום יונג בכתה מיד לאחר שהטילו עליה משימה מכוערת של הקמיע ואמנם הסכימה לבצע אותה אך בכתה לילה שלם לפני שעשתה זאת. וגם נראה שאם ג'ונג הייתה הולכת עד הסוף עם המיקרה לא נראה שגום יונג הייתה מצליחה אז לשתוק כשהיו מוציאים להורג את ג'אנג גום והייתה נשברת. ולולא הייתה מגיעה למקדש ורואה את הקצין עם ג'אנג גום בשיחה לבבית גם לא הייתה מסוגלת לשתף פעולה עם התככים נגד הגבירה האן וג'אנג גום. למעשה צ'ה לדעתי גייסה את יונג נו לא רק כדילשתול אותה בחדרשלג'אנג גום כמרגלת אלא גם בגלל שהיא לא בטחה עד הסוף בגום יונג והייתה צריכה שותפה קרה וסנובית שתשמח לבצע כל עבודה שחורה. אולי הילדה שגום יונג מכינה תצא בגלוי נגד המסורת המשפחתית ואם היא לא תסתיים בגום יונג היא תסתיים בחניכה שלה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי הסדרה ממש סחפה אותי ואני לא מרשה לעצמי לפספס אף לא פרק אחד! למרות שהגיליון הקודם של ויוה פלוס קצת הרס לי, אבל כשחושבים על זה, בחיים לא הייתי מעלה בדעתי שדברים כאלה יקרו... לא משנה אני לא אעשה ספויילרים חח><
בכל מקרה, הפרק האחרון 30 נראה לי(?) שחברה של ג'אנגום (אני פשוט לא מצליחה לזכור את השמות של אף אחד חוץ מג'אנגום, מר קאנג, יונג גום וצ'ה), הפכה לפילגש... זה הביא אותה למעמד מאוד מכובד הייתי מופתעת כשצ'ה ויונג גום הרכינו את ראשן מולה...(האן היתה באותו מעמד של צ'ה וכשהפכה לגבירת חצר ראשונה, צ'ה לא הרכינה את ראשה מולה, וחברה של ג'אנגום היתה ממעמד נמוך מצ'ה והיא עשתה זאת? בהחלט מפתיע!). היה גם מוזר להבין שכאילו כל גבירות הצחר צריכות להיות מוכנות לעשות כל מה שהמלך רוצה איך, מתי, כמה ועם מי שהוא רוצה, ולהן אסור להוציא הגה. זה היה מוזר.. קצת משפיל?... לא יודעת להסביר את מה שהרגשתי באותו רגע...
באמת היה סוג של אי נעימות כג'אנגום אמרה שהיא לומדת רפואה לשם הנקמה.
כל יום אני מתאהבת יותר בקצין! הוא כמה חמוד וחתיך! (: הוא כל כך נאמן לג'אנגום וזה יפה לראות את זה, לפני ואחרי שגילה שהיא זאת שהצילה אותו...
אגב, אני נורא מחבבת את מלך, הוא ממש נחמד לאנשים למרות המעמד שלו(יש כאלה שהיו מנצלים את זה).
העלילה מתקדמת יחסית לאט...גם קצת מדכא שמתעכבים על כל פרט... אבל בסך הכל העלילה בהחלט סוחפת ומעניינת(:
בתגובה ל: קצת חוות דעת (: מאת: just chen צחר- חצר כמה- כזה
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי מחטים די מלחיצות אותי, וגם בסדרה הנ"ל אני מתקשה לצפות בסצנות הדיקור. אבל הסצנה שבה ג'אנג גום המאוימת נדרשת לבצע דיקור בקצין היפני שברה שיא חדש. אמא'לה! אם לה רעדו הידיים אני שקשקתי לגמרי מול המסך
וכרגיל אצל ג'אנג גום - ההסתבכות הבאה כבר בדרך. אילו היא לא הייתה מבצעת את הדיקור כמו שצריך - היא והאנשים באי היו חוטפים. אבל מאחר שהיא הצליחה לטפל באויב (היי! יש גם פיראטים יפניים! ) היא תעמוד בפני חקירה נוספת... אם כי הפרומונובלה נראית די מעודדת בקטע הזה.
איך העבירו לנו שנתיים ככה? אמנם שמחתי לראות שוב את הטבח המצחיק , אבל הצטערתי לשמוע שהם איבדו בן נוסף לפני שהוא יצא לדרך כל הזמן חיכיתי שיראו את הפעוט, והתאכזבתי כשזה לא קרה
וכמובן - גולת הכותרת הייתה ללא ספק השיחה מלב אל לב בין ג'אנג גום והקצין מין. אני צריכה לצפות בה שוב כי לא הייתי כ"כ מרוכזת משום מה במילים שנאמרו שם ... רק הרגשתי שאני נמסה ושמתחילות לעלות לי דמעות התרגשות בעיניים. ושוב, אני מניחה שזה הכי קרוב שנקבל להצהרת אהבה?
ונראה לי שאפשר לפתוח כאן מועדון מעריצות לקצין החתיך, לא?
בתגובה ל: איזה דיקור מלחיץ! מאת: iDana פספסתי חלק וכנראה שבחלק הזה נאמר כי עברו שנתיים. כשראיתי את הטבח במושבן של המשרתות (שכחתי את שמו) הייתי בטוחה שהוא הגיע לבקר את ג'אנג גום ושאישתו נשארה בביתה בעודה בהריון.. וכשהוא אמר לג'אנג גום, כשאיימו על חייו, "יש לי בשביל מה לחיות" הייתי בטוחה שהוא מדבר על ילדו שטרם נולד ולא הבנתי למה הוא לא צועק בקול שעומד להיוולד לו ילד. כ"כ עצוב..
אם עברו שנתיים ולא הייתה שום התקדמות בין ג'אנג גום למין, כנראה שכן, השיחה שהייתה להם בפרק של היום תהיה הדבר הקרוב ביותר להצהרת אהבה.. חבל.
בקשר לדיקור- זו הייתה סצינה נוראית.. הרעידות של ג'אנג גום, הפחד והדיקור עצמו..
בתגובה ל: את רצינית? עברו שנתיים??? מאת: חזק במוזרות ראו את הכתובית של "כעבור שנתיים" ממש בהתחלה, אחרי החזרה על כמה סצנות מהפרק הקודם ודמותה של ג'אנג גום באופק והיו לה בעצם שתי שיחות עם הקצין מין - אחת לפני התקיפה היפנית ואחת אחריה - וזו גם הייתה אישית ומרגשת יותר. כשהוא אומר לה (בין השאר): "הלוואי שהיית נשארת איתי". והיא אומרת: "תמיד שמרת עליי... ראית את האדם שבי... אני מאושרת". מילים מחממות לב והם כ"כ מקסימים!
ובקשר לטבח ולאשתו - למרות האובדנים שחוו ולהבדיל המריבות המצחיקות שלהם בכל הזדמנות - הם נראים כמו אחד הזוגות היציבים והמאושרים...
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי
אצלנו קוראים לזה מבחני קבלה, אבל בקוריאה העתיקה מעדיפים לקרוא לזה "תחרות". אז אחרי אינספור תחרויות במטבח המלכותי, מגיעה ג'אנג גום (ובדקה ה-90) לתחרות האחיות, ולמרות תשובה בעייתית ("עוד לא החלטתי" לגבי השאלה האם תטפל באויב המר שלה) היא מתקבלת ללימודים המפרכים שנמשכים שש שנים! (ממש כמו לימודי הרפואה אצלנו, ללא שנת הסטאז'). ויש גם חוקים נוקשים – שלושה ציוני "נכשל" ואת חוזרת למקום שממנו באת...
במקרה של ג'אנג גום - עוד לפני שנכנסה לכיתה היא כבר חוטפת את הנכשל הראשון (כי טיפלה בבן האצולה לפני שקיבלה הסמכה רשמית. ועוד עם מיץ פרה... מגעיל אבל עושה את העבודה), והמורה העוין והקשוח הזה כבר מודיע לה שהיא על הכוונת שלו ושיעשה הכל כדי להכשיל אותה... עם התחלה כזו "מבטיחה" הנכשל השני לא מאחר לבוא ומעמדה של ג'אנג גום נראה מעורער מתמיד למרות הצטיינותה בלימודים (אבל מזל שיש את הפרומונובלה שהרגיעה אותי ).
המורה הראשי נראה מפחיד ומאיים והלימודים מזכירים משהו בין טירונות מטורטרת במיוחד לבין משטר של הפחדה . ג'אנג גום מנסה לברר מה יש למורה נגדה ומקבלת את התשובה: "את לא מתאימה להיות אשת רפואה. את יהירה מדי". ג'אנג גום כדרכה מנסה לשכנע אותו שהוא טועה – ומתנדבת לבשל ולכבס ולנקות בשביל כל התלמידות. ואגב, מדובר באותן תלמידות שבהתחלה לא רצו לכלול את ג'אנג גום בקבוצת הלימוד שלהן כי "המורה שונא אותה". אבל לא עובר הרבה זמן עד שהיא נותנת להן שיעורים פרטיים. וזה בלי להתייחס לשינון הבלתי פוסק בזמן שהיא מבצעת את העבודה השחורה. איך היא מספיקה הכל? ואיך היא עומדת בזה?
בעבודה הקשה, כשהיא בעצם מתנהגת כמו המשרתת של כולן, ג'אנג גום אולי מנסה להוכיח צניעות, אבל באופן חיצוני. עד מהרה מתברר שהמורה הקשוח צדק באיזשהו מקום. היא מנסה לאבחן מחלות תוך שנייה וחצי, כשהמטרה העיקרית שלה היא להצטיין ולענות את התשובה הנכונה. אבל בדרך היא מפספסת את אחד הדברים החשובים ביותר – להקשיב באמת לחולה, להתייחס אליו, להעמיק את האבחון ולא להסתמך רק על סימנים חיצוניים כמו צבע עור ודופק. דווקא חברתה שינבי, שפחות טובה ממנה בלימודים, מצליחה להיות קשובה לחולים ובכך בעצם מצליחה להגיע לאבחון הנכון.
גם בפרומונובלה המסר הזה מחלחל – רופא טוב הוא לאו דווקא זה שבטוח בעצמו ללא סייג, אלא אחד שיודע שהוא לא מושלם. לג'אנג גום היה עודף ביטחון ומחסור בפחד. היא ניסתה להסתמך על היכולות האינטלקטואליות שלה בלבד והזניחה את חשיבות הקשר עם החולה, ההאזנה לו, ההתלבטות והתהייה בדרך לטיפול המתאים. אגב, נראה שגם המורה הקשוח שלה לקה בעברו בחטא היוהרה – כשטיפול שגוי שהעניק גרם למותו של איש חשוב. אולי הוא רואה בג'אנג גום את טעויות העבר שלו ולכן הוא מחמיר איתה כל כך?
מעניין שמול המורה הקשוח הנ"ל – ג'אנג גום דווקא הופכת לחביבת המורה השני (סורי, לא זוכרת שמות ) שמזמין אותה למסיבות ומבטיח לבטל לה את הנכשלים. יש מצב שהמורים בבית הספר לאחיות הם רופאים שנפלטו מהעבודה השוטפת בגלל כל מיני סיבות? הם מוזרים, כל אחד בדרכו שלו...
והלימודים האינטנסיביים של ג'אנג גום די מרחיקים אותה מהקצין החתיך , שמצדו עסוק בניסיונות לשכנע את חבריו לחבור למאמציו ולהשתלב בעבודת הממשל. כל עוד רואים אותו אני לא מתלוננת כמובן ... במיוחד כשראינו אותו בעבודת הבנייה בלי הכובע המפורסם. וגם הוריה המאמצים של ג'אנג גום מספקים את רגעי ההומור והצחוקים. אפשר לסמוך עליהם ולדעתי הם יכולים לקבל סדרת 'ספין אוף' משלהם
ואני מחכה ומצפה לפרק הבא... אני מכורה לסדרה הזו!
ולסיום אני מקדישה לג'אנג גום את השיר הנ"ל שכ"כ מתאים לה: "עוד תראי את כל הדרך עוד תלכי בה היא שלך גם אם לא תהיה תמיד קלה. תביטי ותראי את כל הדרך תקבעי את מסלולה, תעברי את כל הדרך כולה...".
בתגובה ל: תמיד בדרך הקשה מאת: iDana הןשפחות שחזרו כדי להיות אחויות. וכל אחות הייתה פעם שפחה. אמנם לא צריך להיות מורשעתבפשע כדי להפוך לשפחה, מספיק שבפשע יואשם קרובמשפחה שלך. קרובי משפחה מדרגה גבוהה של המואשמים בפשע הופכים לשפחות. אמנם אחיםמוגנים מזה כי הרי האן אמרה על מינג כשררצתה לבקר את בעלה העצור שהיא אחותו כי אם הייתה אומרת שהיא אישתו מיינג הייתה הופכת לשפחה. כך שילדי המורשעים בפשע הופכים לעבדים וגם הרוי המורשעים בפשע, כפי שאשת הטבח אמרה לבעלה שג'אנג גום מאומצת ואם היא הייתה ביתם האמיתית גם הם היו נשלחים להיות עבדים. וכמובן נשים ובעלים של המורשעים בפשע. ואני אומר המורשעים בפשע ולא פושעים כי ראינו בדיוק איך משרד התובע הציבורי גובה הודאות באשמה בעינויים, אמנם מה שהראו לנו מהעינויים רך יותר מהאינקוויזיציה אך לא בטוח הראו הכל. וגם לא ראיתי שיש שופטים, הכל סוגר התובע בעצמו. אך מדהים לגלות שאחות היא במקרה הטוב אישה או בת או אימא של אדם שהורשע בפשע או המורשעת בפשע בעצמה בעברה.
הנכשל הראשון של ג'אנג גום חצוף להפליא, היא מקבלת אותו על מה שהיה לפני התחרות בכלל. זה נראה כמו נקמה של רופאים שלא הצליחו לרפא את הילד ופתאום אחות עם הכשרה בסיסית ביותר מגלה את הבעיה, אז הם מעדיפים להתנפל אליה על דברים טכניים כבמקום להעריך אותה על הבנתה וכישוריה. באמת נראה שמדובר במורה מרושע מאוד. לגבי הנכשל השני, אני לא יודע מה ג'אנג גום רשמה ומה התשובה הנכונה, אז אני לא שפוט, אך עדיין חצוף כששלושה נכשלים ואת עפה, נותנים נכשל על מה שהיה לפני הלימודים. אבל מסתבר שאותו מדריך נטפל לג'אנג גום בגלל גאוותה, הוא אכן צודק שאין בה צניעות. ואכן מסתבר שג'אנג גום לומדת שהידע לא מספיק וצריך ללמוד היסטוריה רפואית ולשמוע את החולים. ממש כמו השיעור של האן ששלחה אותה למטפלת שלהמלכה לאחר שהשקיעה את כל כולה בתחרות, כפי שיש אוכל שצריך לבשל יותר זמן כדי שיהיה טוב וטוב לאוכל אותו כך גם ברפואה צריך זמן לאבחון. ולכן כששין בי מבקשת 10 ימים המדריך נותן לה אותם ואכן בעבודת צוות הן מצליחות לגלות את המחלות ואת הטיפול המתאים. אך המדריך עדיין לא מאמין שג'אנג גום למדה את הלקח.
ומה שנראה לעין אינו מה שבפועל. דווקא המדריך המרושע שהתלמידות האחרות חשבו שצריך להתחנף אליו וחשדו בשיןבי שמקיימת איתו קשר אישי על כך שקיבלה טוב מאוד כשכולן נכשלו. וגם ג'אנג גום שאלה אותה על כך לאחר שנתן לה 10 ימים לאבחונים הוא האדם המכובד שממלא בקפדנות את הוראת המלך החדש לאנשים הישרים כמו הקצין מין. ואכן ייתכן והוא רואה בג'אנג גום את עצמו בלימודיו לאחר שהוא גרם למותו שלשר בגלל אבחנה שגויה ולכן מתעקש להכשיל אותה. ואילו המדריךהנחמד שמשבח את ג'אנג גום על הידע שלה ומבטיח לבטל לה את הנכשלים לוקח את האחיות המתלמדות למסיבה בתור מוזגות כפי שהיה מקובל בימי המלך הקודם שכנראה אחיו של המלך הזה. נראה שלמלך הנוכחי קשה להילחם בשחיתויות של המלך הקודם או המלכים הקודמים ולא מדובר רק במשפחת צ'ה אלא בכל התחומים האליטה המושחתת של המלך הקודם שולטת ומנסים להילחם באלה שמנסים לאכוף את הסדרים של המלך הנוכחי כמו הקצין מין שחי כעת קודם בגלל הנחישות שהפגינה גום יונג כדי לעצור את משפחתה מלפגוע בו ואחר כךהמפקד שלו שכלא אותו כדי להגן עליו מהקנוניות של השר. ודווקא המורההנחמד מציע לג'אנג גום ללכת למסיבה. ג'אנג גום מאודמתלבטת וההבטחה לבטל לה את הנכשלים קוסמת לה, אךבסוף היא בוחרת להיות נאמנה למה שהיא באה בשבילו ללמוד רפואה והיא ושין בי היחידות שנשארות להכשרה בזמן שששאר הבנות הולכות למסיבה. המדריך הראשון רותח מזעם ונאמן לעקרונותיו ומבחינתו הכיתה יכולה להיות רק 2 תלמידות ג'אנג גום ושין בי שלא הלכו למסיבה או בעצם בקרוב שלתלמידה אחת כי את ג'אנג גום הוא רוצה להכשיל, מבחינתו הן הפרו אתהנהלים למרות שמדריך אחר אמר להן והן לא ראויות לעבור הכשרה, אך אזהמדריך השני מטיח בו את מותו של השר ומזכיר לו שאנשים נלחמו כדי שישאר במעמדו ומכניע אותו והוא מקבל את שאר הכיתה ללימודים בניגוד לרצונו.
שין בי לאחר הציון הטוב מאוד שקיבלה לאחר הציון החלש קודם לכן, נחשבת לתלמידה חלשה בעיני שאר הכיתה. וגם היא לא מעריכה את עצמה יותר מדי, כשכל הבנות דוחות את ג'אנג גום כחברה בקבוצה בגלל שהמורה לא סובל אותה והן לא רוצות להסית אותו נגדו היא מבקשת ללמודעם שין בישגםלא מוצאת קבוצה. אךשיןביאומרת לה שלא תעזור לה כי היא גרועה. ולאחר ציון הטוב מאוד הבנות מאשימות אותו בקשר אישי עם המורה ומוחות על כך שהיא היחידה שקיבלה ציון כזה בעוד ג'אנג גום שהוכיחה את הידע שלה קיבלה נכשל. שין בי גם מסרבת ללכת למסיבה בעוד לשאר הבנות לא אכפת שמפרים את הוראות המלך, בטענה שלא ניתןלאכוף אותן ומוכנות להתבזות בתפקיד המוזגות העיקר לצאת לבלות. שין בי לא הולכת לכך ומסביה למדריך שניסתה לעצורבעד האחרות. ג'אנג גוםדווקא התלבטה קשות לאחר כל מה ששמעה מהבנות האחרותומכל אחד מהמורים. אמנם ג'אנג גום עם כל רצונה לא הייתה מרשה לעצמה לפספס יום הכשרה מעשית שתוכנן לאותו זמן בו המדריך השני שלח את הבנות למסיבה, אך ייתכן ושיןבי גם דיברה איתו כמו עם האחרות ורק אותה הצליחה לשכנע. גם כששין בי מקבלת 10ימים וג'אנג גום שואלת לגבי יחסיה עם הפרופסור, שיןבי אומרת שבעצמה לא מבינה מדוע המדריך נחמד אליה כשהיא גרועה. וגם לגבי המסיבה היא חוששת שג'אנג גום תיפגע כי לא הלכה, וכשג'אנג גום אומרת שגם היא, היא אומרת שהיא ממילא לא טובה. אבל דווקא הרישומים שעושה שין בי מאפשרים לה ולג'אנג גום לאבחן את המחלות ולקבוע את הטיפול המתאים. ואפילו ג'אנג גום נותנת את כל הקרדיט לשין בי, בעוד שין ביטוענת שזה לא כךכי את התרופות קבעה ג'אנג גום, גם ג'אנג גום רואה באבחון המחלות את הדבר העיקרי ולכן טוענת שההישג הוא של שין בי.
ייתכן מאוד שהמורים בבית ספר לאחיות הן רופאים שנפלטו מהעבודה השוטפת.עובדה שהמורה הראשי הוא זה שטיפל לא נכון בשר. וגם המורה השני פלט משפט כמו "זה לא כבוד גדול להיות מורה בבית ספר לרפואה" כך שמאוד ייתכן שזה כך.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: מדהים לגלות שאחיות כולל אחיות בארמון המלכותי מאת: EVGLEV ביחד הן משלימות אחת את השנייה ומחפות על החסרונות של הצד השני. ומעניין שדווקא ההססנות וחוסר הביטחון של שינבי מתגלים כיתרון בלימודי הרפואה. הפרומונובלה נראתה מסקרנת - עם ההכשרה המעשית הלא פשוטה ועוד מפגש עם דמות מהעבר... מחכה כבר למחר!
בתגובה ל: היהלום שבכתר - כמה רע ככה טוב. מאת: אורלי שאחת האחיות שלומדות עם ג'אנגום היא הבת דודה של היאה רים\סו מ"מאיזה כוכב את? ידעתי שהיא מוכרת לי מאיפשהו!
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: שמתם לב? מאת: just chen אבל זה לא חדש... ובכל זאת, אילו זיכרונות יפים מהסדרה המקסימה!