עץ עמוק שורשים

פורסם לפני 3110 ימים מאת danarod אין תגובות

זה לא היה לגמרי מתוכנן, אבל היום סיימתי את הדרמה עטורת השבחים והפרסים, בסוג של מיני מרתון... הכוונה המקורית הייתה לצפות בקצב מתון ובצפייה משותפת בפורום "מעגלי צפייה" במסמ"צ, אבל מראש התרעתי שלא בטוח שאעמוד בקצב הזה.
וכן, מזמן לא כתבתי כאן סקירה על דרמה - נראה לי שהיא די נטולת ספויילרים.

העלילה (באדיבות אתר אסיה):
סדרה של מקרי רצח מתרחשים בתקופת שלטונו של המלך סה-ג'ונג. קאנג צ'ה-יון שחוקר את המקרים מתקרב לשורש האמת, ומוצא את עצמו מעורב בקנונייה מסיבית שמאחוריה עומדת קבוצת גאונים, שמוכנה לסכן את חייהם למען מטרתם וכוחותיהם הסודיים אשר יפריעו לו במהלך חקירתו.
הסדרה שודרה ברשת SBS בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2011, ויש לה 24 פרקים.

התרשמות אישית:
בגדול, אני חושבת שהסדרה ראויה במידה רבה לשבחים שהומטרו עליה – העלילה קוהרנטית, בנויה היטב, מפתיעה, והיא נעשית יותר אינטנסיבית ומותחת ככל שהפרקים מתקדמים. הסיפור ההיסטורי מרתק ונוגע בתחום שמאוד מעניין אותי ברמה האישית (אני לא מפרטת מחשש ספויילרים וכו'), ומעלה שאלות פילוסופיות ומורכבות על מנהיגות ועל תפיסות עולם שמתנגשות. למשל, איך מנהיג יכול לדעת מה באמת ייטיב עם העם? (זה הזכיר לי את השיר של עוזי חיטמן: "ויש כאלה שלוקחים מונופול על החוכמה, ויודעים יותר טוב ממני, ויודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך...) בשם מי ומה הוא פועל, והאם הוא עושה זאת למען עצמו, למען טובת הכלל, למען העתיד? וכמובן גם את הדילמה הקלאסית, האם המטרה, נעלה ככל שתהיה, מקדשת את האמצעים?

הסדרה משרטטת בחדות ובכישרון דמויות שעומדות משני צדי המתרס, אבל לעתים נראה שהן בעצם דומות ואף משלימות זו את זו, והמרחק ביניהן לא גדול אולי כפי שנראה בתחילה (וזה מזכיר לי עוד שיר, הפעם של שלום חנוך: "אדם מוזר הוא האויב שלך - בדיוק כמוך...").

השחקנים הראשיים מעולים – ההתעניינות הראשונית שלי נבעה מג'אנג היוק, שמפגין גם כאן משחק משובח של דמות מורכבת ומתפתחת.

שין סה קיונג היפה (שראיתי קודם רק בתפקיד קטן ב"המלכה סון דוק") מרשימה בעיקר בשקט שלה ובהבעות הפנים והעיניים.

אבל אין ספק שהשחקן שבולט כאן מעל כולם הוא האן סוק-קיו שמגלם את המלך סה-ג'ונג. שחקן מרשים עם נוכחות כובשת מהשנייה הראשונה, שיוצר דמות מרתקת שאין דומה לה.

המלך בצעירותו (מגולם ע"י סונג ג'ונג-קי) ובבגרותו (האן סוק-קיו)

לכל אלה מצטרפים גם הסטנדרטים הגבוהים של ההפקה, כמיטב המסורת של הדרמות הקוריאניות התקופתיות.

ועם כל זה, יש גם "אֲבָל" קטן וסובייקטיבי מבחינתי...

לא היה לי קל להתחבר לסדרה, ובמובן מסוים, אני לא חושבת שהצלחתי להתחבר אליה (רגשית) עד הסוף. הפרקים הראשונים די כבדים ועמוסים, והרגשתי שאני ממש מתאמצת כדי להתמיד בצפייה. בשלב מסוים, העלילה תפסה תאוצה ואני הייתי סקרנית לראות איך הדברים יתפתחו (כפי שמעיד המרתון שעשיתי בימים האחרונים). יחד עם זאת, החיבור הרגשי שלי לדמויות היה קלוש למדי. אני חושבת שרק בפרק 15 הרגשתי ניצנים של אכפתיות, והם לא הבשילו או העמיקו יותר מדי (למרות שבסדרה הזו יש המון פוטנציאל מהבחינה הזו, והמון אירועים ורגשות טעונים). הדמות שהכי נגעה ללבי היא דווקא אחת הדמויות המשניות.

אני חושבת שמהבחינה הזו, החוויה שלי הייתה דומה לזו של Javabeans בסיכומי השנה – זו יצירה מרשימה שיכולתי להעריך, אבל לא לאהוב באמת, ונשאר איזשהו ריחוק רגשי מצדי.
לגבי הסוף (אל דאגה, אין ספויילרים) – הרבה לפני הצפייה ראיתי איזושהי תמונה מהפרק האחרון וגם ידעתי משהו כללי מאוד על האווירה שלו, ובכל זאת – אפשר להגיד שהופתעתי...

ואני לא יכולה לסיים את הסקירה בלי להגיד תודה גדולה לכרמית – התרגום שלה כ"כ מוקפד, מושקע, מבהיר ומעשיר – ממש מלאכת מחשבת. ההערות הנלוות תרמו כ"כ להבנה של הרקע לעלילה המורכבת, עם הסברים שנגעו להיסטוריה, פילוסופיה, לשון, גיאוגרפיה, ספרות... קשה לי להבין איך אפשר לראות את הסדרה בלי התרגום של כרמית. Komao

טיזר לסדרה:

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: ההרצליינית
מי היה מאמין, שאחרי שאסיים את הצפיה בסדרה, אהיה בעיקר מופתעת מהטויסט העלילתי שהם לקחו אליה?...

הסיפור הוא בעצם כמה סיפורים.
1. שתי אחיות בממלכת ג'וסון - אחת מהן תהיה נסיכת הכתר ועל השניה נגזר גורל אכזר- בגלל אחותה
2. נסיך הכתר של ג'וסון נשוי באושר לנסיכת הכתר- עד שהיא נמצאת מתה באגם אחד הימים, והוא מסרב להאמין שהיא מתה מוות טבעי. יחד עם שלושה גברים - הטובים בתחומם- הוא יוצא לחקור את האמת
3. טה יונג, יורש עשיר של חברה נמצא בניו יורק ומעוניין לצייר. בן דודו זומם מזימות שפלות כדי להדיר אותו מהירושה.
4. באק הא, (האן ג'י מין הנהדרת) מתפרנסת כירקנית וכמלצרית בארה"ב- מחפשת את משפחתה ממנה הורחקה כשהיתה בת 9, וחוזרת לקוריאה.
שנתיים אחרי חזרתה נוחתים אצלה בעליית הגג- ארבעת הגברים מג'וסון.

נשמע עמוס? זה רק הפרק הראשון. (גם הקליפ מכיל ספויילרים לפרק 1 בלבד...)

מאוחר יותר, בפרקים הבאים, לצד הניסיון להבין מה קרה בג'וסון ומי הרג את יורשת העצר, יש אינספור רגעים משעשעים של ההתנהלות הארבעה במאה ה-21. ושל היחסים הנרקמים בינם לבין בק הא, שבביתה הם מתארחים.
שתי התעלומות - זו שמתייחסת לעולם העסקי של המאה ה- 21 וזו המתייחסת לממלכה הקדומה נפתרות - וסיפור האהבה בין הדמויות הראשיות חוצה את המקום והזמן.
אבל כמנהגם של קוריאנים אין השמחה שלמה אף פעם, ויש לנו גם קורבנות בסיפור הזה. לזכות התסריטאים ייאמר שהעלילה הצליחה להפתיע אותי כל פעם מחדש ולא ברחה לקלישאות צפויות.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שראיתי זוג נבלים מאוהב באמת- בדרך כלל אנחנו לא זוכים לזה בדרמות...
הקאסט מצויין, כולל המון פנים מוכרות- וחלקם הגדול עושה תפקידים כפולים. מיקי- הראשי- אף עושה תפקיד משולש...
http://asianwiki.com/Rooftop_Prince
אם כי באופן אישי היה לי קשה לראות את לי טה סונג - בונג ג'ונג גו, החמוד שמאוהב באו האני מ"נשיקה שובבה" בתפקיד הנבל המרושע.
לעומתו, היה מצחיק לראות את האמא המרושעת של היון בין מ"גן סודי" כאג'ומה מצועצעת שרודפת אחרי גבר שלא שם עליה, ולא בוחלת בהשפלות עצמיות.

בסיכומו של דבר, זו סדרה טובה, שמספקת לא מעט רגעים משעשעים עם רגעים של עצב ומתח- וטויסטים מפתיעים.
מירב, שתרגמה עשתה עבודה נהדרת.

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: ההרצליינית

זה לא היה לגמרי מתוכנן, אבל היום סיימתי את הדרמה עטורת השבחים והפרסים, בסוג של מיני מרתון... הכוונה המקורית הייתה לצפות בקצב מתון ובצפייה משותפת בפורום "מעגלי צפייה" במסמ"צ, אבל מראש התרעתי שלא בטוח שאעמוד בקצב הזה.
וכן, מזמן לא כתבתי כאן סקירה על דרמה - נראה לי שהיא די נטולת ספויילרים.

העלילה (באדיבות אתר אסיה):
סדרה של מקרי רצח מתרחשים בתקופת שלטונו של המלך סה-ג'ונג. קאנג צ'ה-יון שחוקר את המקרים מתקרב לשורש האמת, ומוצא את עצמו מעורב בקנונייה מסיבית שמאחוריה עומדת קבוצת גאונים, שמוכנה לסכן את חייהם למען מטרתם וכוחותיהם הסודיים אשר יפריעו לו במהלך חקירתו.
הסדרה שודרה ברשת SBS בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2011, ויש לה 24 פרקים.

התרשמות אישית:
בגדול, אני חושבת שהסדרה ראויה במידה רבה לשבחים שהומטרו עליה – העלילה קוהרנטית, בנויה היטב, מפתיעה, והיא נעשית יותר אינטנסיבית ומותחת ככל שהפרקים מתקדמים. הסיפור ההיסטורי מרתק ונוגע בתחום שמאוד מעניין אותי ברמה האישית (אני לא מפרטת מחשש ספויילרים וכו'), ומעלה שאלות פילוסופיות ומורכבות על מנהיגות ועל תפיסות עולם שמתנגשות. למשל, איך מנהיג יכול לדעת מה באמת ייטיב עם העם? (זה הזכיר לי את השיר של עוזי חיטמן: "ויש כאלה שלוקחים מונופול על החוכמה, ויודעים יותר טוב ממני, ויודעים יותר טוב ממך, מה טוב בשבילי, מה טוב בשבילך...) בשם מי ומה הוא פועל, והאם הוא עושה זאת למען עצמו, למען טובת הכלל, למען העתיד? וכמובן גם את הדילמה הקלאסית, האם המטרה, נעלה ככל שתהיה, מקדשת את האמצעים?

הסדרה משרטטת בחדות ובכישרון דמויות שעומדות משני צדי המתרס, אבל לעתים נראה שהן בעצם דומות ואף משלימות זו את זו, והמרחק ביניהן לא גדול אולי כפי שנראה בתחילה (וזה מזכיר לי עוד שיר, הפעם של שלום חנוך: "אדם מוזר הוא האויב שלך - בדיוק כמוך...").

השחקנים הראשיים מעולים – ההתעניינות הראשונית שלי נבעה מג'אנג היוק, שמפגין גם כאן משחק משובח של דמות מורכבת ומתפתחת.

שין סה קיונג היפה (שראיתי קודם רק בתפקיד קטן ב"המלכה סון דוק") מרשימה בעיקר בשקט שלה ובהבעות הפנים והעיניים.

אבל אין ספק שהשחקן שבולט כאן מעל כולם הוא האן סוק-קיו שמגלם את המלך סה-ג'ונג. שחקן מרשים עם נוכחות כובשת מהשנייה הראשונה, שיוצר דמות מרתקת שאין דומה לה.

המלך בצעירותו (מגולם ע"י סונג ג'ונג-קי) ובבגרותו (האן סוק-קיו)

לכל אלה מצטרפים גם הסטנדרטים הגבוהים של ההפקה, כמיטב המסורת של הדרמות הקוריאניות התקופתיות.

ועם כל זה, יש גם "אֲבָל" קטן וסובייקטיבי מבחינתי...

לא היה לי קל להתחבר לסדרה, ובמובן מסוים, אני לא חושבת שהצלחתי להתחבר אליה (רגשית) עד הסוף. הפרקים הראשונים די כבדים ועמוסים, והרגשתי שאני ממש מתאמצת כדי להתמיד בצפייה. בשלב מסוים, העלילה תפסה תאוצה ואני הייתי סקרנית לראות איך הדברים יתפתחו (כפי שמעיד המרתון שעשיתי בימים האחרונים). יחד עם זאת, החיבור הרגשי שלי לדמויות היה קלוש למדי. אני חושבת שרק בפרק 15 הרגשתי ניצנים של אכפתיות, והם לא הבשילו או העמיקו יותר מדי (למרות שבסדרה הזו יש המון פוטנציאל מהבחינה הזו, והמון אירועים ורגשות טעונים). הדמות שהכי נגעה ללבי היא דווקא אחת הדמויות המשניות.

אני חושבת שמהבחינה הזו, החוויה שלי הייתה דומה לזו של Javabeans בסיכומי השנה – זו יצירה מרשימה שיכולתי להעריך, אבל לא לאהוב באמת, ונשאר איזשהו ריחוק רגשי מצדי.
לגבי הסוף (אל דאגה, אין ספויילרים) – הרבה לפני הצפייה ראיתי איזושהי תמונה מהפרק האחרון וגם ידעתי משהו כללי מאוד על האווירה שלו, ובכל זאת – אפשר להגיד שהופתעתי...

ואני לא יכולה לסיים את הסקירה בלי להגיד תודה גדולה לכרמית – התרגום שלה כ"כ מוקפד, מושקע, מבהיר ומעשיר – ממש מלאכת מחשבת. ההערות הנלוות תרמו כ"כ להבנה של הרקע לעלילה המורכבת, עם הסברים שנגעו להיסטוריה, פילוסופיה, לשון, גיאוגרפיה, ספרות... קשה לי להבין איך אפשר לראות את הסדרה בלי התרגום של כרמית. Komao

טיזר לסדרה:

iDana לשעבר Butterfly_S6

בתגובה ל:

עץ עמוק שורשים Tree_3

מאת: danarod
תודה דנה על כל המחמאות שהרעפת על התרגום ועל הסקירה הנפלאה שלך.
אני כל כך נהנית לקרוא את הסקירות שלך לדרמות וממתינה להן בכיליון עיניים.

אני חוששת שלקראת הסוף קצת הורדתי הילוך כי זה היה הפרויקט הקשה ביותר שעשיתי מבחינת ה"תחקיר" והדברים הנלוים לדרמה- אבל יש לציין שנהנתי מאוד מהשיעור בהיסטוריה של קוריאה למרות הקושי.
כשהגעתי לפרק 22 כבר היה לי קשה לשמור על הסטנדרטים שהצבתי בפרקים הראשונים... למרות שלא נראה לי שזה בלט במיוחד בתרגום עצמו...
אבל אתן תשפטו כי לי אין את האוביקטיביות לכך.

אני יכולה להבין במידה מסויימת את אי ההתחברות הרגשית. כשצפיתי בדרמה לראשונה באנגלית כל כך התאהבתי בדמויות... עוד מן הרגע הראשון...
אבל אחרי התרגום אני חושבת שבאיזשהו מקום קצת התרחקתי רגשית מהדמויות כמו שקרה לי למשל ב"אחותה של סינדרלה" לא כל כך מובן לי למה זה קורה לי.

ה-דמות בעיני היא המלך סג'ונג שבה התאהבתי מעל לראש. השחקן שגילם את המלך עשה עבודה נהדרת לטעמי.

אה-
ואני כרגע עובדת על פרויקט חדש. דרמה מתוקה רומנטית וקלילה
הדרמה נקראת ?can love become money ואת התרגומים ניתן למצוא בדיאדיקט.
הסטנדרטים שלי לתרגומים לא כמו שאני בד"כ משתדלת שיהיו, כי לומר את האמת אני די מתרגמת אותה למען ההנאה נטו... אני זקוקה ל"חופשה" קטנה אחרי ה"עץ" אז זאת החופשה שלי . חחחחח
אני מקווה שכל מי שאוהבת דרמות רומנטיות תהנה ממנה כמו שאני נהנית.

gd3e

나는 한국을 사랑

בתגובה ל:

עץ עמוק שורשים Tree_3

מאת: danarod
התחלתי לראות אותה מיד כשהעלו אותה...אבל , כמו שציינת , ההתחלה היתה בלתי מובנת ,גדושה בפרטים היסטוריים למכביר, שהעיקו עליי ועזבתי אותה ,ככה בצד, לימים טובים יותר....
וזהו, השבוע חזרתי אליה במרתון גדול ,הלבשתי את הפרקים על דיסקונקי וראיתי בטלויזיה 42 אינץLED HD ..הצפייה היתה עוצרת נשימה ....ממש הרגשתי חוויה, כמו בקולנוע....
בניגוד אלייך , לאחר שחזרתי אליה , התחברתי ריגשית לדרמה , לדמויות,לסיפור הכללי , אבל הכי התחברתי למלך,מהיותו נער ועד הסוף..שמחתי, בכיתי , כאבתי , וגם לפעמים כעסתי עליו...
השחקן הזה מעולה , לא ראיתי אותו מעולם בשום דרמה/סרט..
(עכשיו אני אחפש אותו)...
כל מה שכתבת על שאר הדמויות...קלעת לטעמי..אבל דנה'לה
נראה לי שכחת מישהו מאוד חשוב ...או שזה לא היה במקרה ?!?!
כדי לא לספיילר?. עליו אני ממש ריחמתי הוא היה שבוי לקונספצייה/אובססיה שלו ולא זז מילימטר , אפילו במחיר חייו וחיי קרוביו...הקרבה טוטאלית (כמעט כמו המלך)

וכמו שציינת ההסברים של כרמית , שיבחו עבורי, לאין שיעור את הדרמה .קיבלתי שיעור בהיסטוריה הקוריאנית , כמו שלא חלמתי מעולם שאקבל.....
כרמית ילדתי , העבודה שאת השקעת כאן ,שווה עבורי
למתנה סנטימנטלית שקיבלתי מאהוב ליבי....

אנקדוטה : כל כך הייתי שקועה בדרמה ובסיום שלה , שנאלצתי לאחר לארוחת ערב שהוזמנתי אמש, קרוב לשעה... ולא היה איכפת לי אם היו כועסים עלי, אבל לא כעסו..תודה לאל.

כרמית את מלכה!!!! כתר