כאילו שהיא קראה את הכתבים שלו. סונג יו וסה ריונג ממשיכים להיפגש בחשאי, אך לסה ריונג אין אומץ לומר לו מי היא והיא משתמשת בשמה של המשרתת שלה יו רי והוא בטוח שהיא אשת חצר עם השם הזה והמשרתת מוחה על השימוש בשמה. היא גם אומרת שהיא גרה במקדש. יש ביניהם נשיקה ראשונה והוא נותן לה מניפה שיו רי האמיתית מנסה לקחת ואביה תופס אותן על חם ומגלה שהיא הפרה את פקודתו וממשיכה להיפגש עם סונג יו. הוא נוזף בה ותוך כדי כך מגלה שהם מאוהבים, אך שהיא לא סיפרה לו מי היא. הוא נועל אותה בבית ולא מאפשר לה לבקר את בת דודתה, אך אחותה שלא רוצה ללכת לארמון והיא משכנעות את אימה לבוא ביחד. ריונג מבקרת את הנסיכה שלשם שינוי מגלה נימוס כלפיה ומקבלת את המתנה של אימה, ריונג בטוחה ברצונה לספר לסונג יו את האמת, אך הנסיכה מבהירה שאין טעם בכך שהוא בצד של המלך החדש ואויב של אביה. היא מנסה לחמוק מסונג יו, אך נפגשת איתו והם מבלים שוב יחד, והיא לא אוזרת אומץ לגלות לו מי היא, אך אומרת לו שלא תהיה כמה ימים במקדש שהיא אמרה שהיא גרה בו. הפעם אחותה חוטפת את המכות מאימה על שלא השגיחה על אחותה וכשריונג מחכה למנת המכות היומית שלה אימה מוותרת על המכות כדי לשטוף לה את המוח והופכת את היוצרות ואומרת שג'ונג סו אביו של סונג יו רוצה לרצוח את כל משפחתן והאם היא כל כך אנוכית שתחבור לאדם שרוצה לרצוח אותן, האם היא מוכנה להקריב את כל משפחתה בשביל האהבה המטופשת שלה.
בעוד מי שבאמת מתכנן לרצוח זה אביה, סויאנג ואנשי ביתו חושבים על איך לרצוח את ג'ונג סו בעוד ג'ונג סו אמר לבעל של סויאנג שהוא אביו של חברו של סונג יו מיון ולהתרחק מסויאנג וזאת ההזדמנות היחידה שלו להציל את חייו ובנו שמע את האיום של האבא של החבר על אביו. הוא גם החתן שסויאנג בחר לביתו ולא מוכן לחזור בו והוא מחה בפני ארוסתו המיועדת על הפגישות עם סונג יו וסואינג מבין שהחתן המיועד שלו יודע על הרומן ומחליט לנצל את זה. הוא משכנע אותו לרצוח את חברו גם בתירוץ שזאת תהיה המתת חסד לאחר שהוא יאבד את אביו וגם משתמש באותו איום כמו של אימה של ריונג שהוא רוצה לרצוח את המשפחה של אביו. מיון מזועזע ומתקשה לבחור צד ומנופף בחרב בזעם, אך תוך כדי שמיעת האיום של ג'ונג סו ותוך ניסיונות השכנוע של סויאנג ואביו הוא מחליט שעליו לבגוד בחברו כדי להיות נאמן לאביו ולמשפחתו.
סויאנג חושב על תירוץ לבקר את ג'ונג סו בביתו כדי לרצוח אותו וללא בושה מחליט לנצל את ביתו. הוא מדבר עם סה ריונג ואומר שהוא ינסה ניסיון אחרון לדבר עם אביו של סונג יו כדי שיקבל את הקשר שלהם ומבקש ממנה לא לספר לסונג יו את האמת לפני שהוא ידבר עם אביו. ריונג מאושרת שאביה קיבל את הקשר שלהם והיא עוסקת בסריגה ותוך כדי כך דוקרת את האצבע ונשפך דם על הבד והיא הולכת לאימה לבקש בד חדש. הוריה מדברים וסואינג מספר לאישתו על כוונותיו והיא שואלת אם ירצח גם את סונג יו וסואינג מבהיר שכן שאין טעם לרצוח רק את ג'ונג סו והיא שואלת לגבי ביתה והוא מבהיר שכך הכי קל יהיה לו לשכוח אותו כשהוא יהיה מת היא לא תוכל להיות מאוהבת בו הרבה זמן ושסונג יו ימות. ריונג שומעת את שיחת הוריה והיא מזועזעת. היא מנסה להעמיד פנים כשאביה הולך, אך המבטים שלה מסגירים אותה וסואינג אומר לאישתו להשגיח על ריונג כי נראה שהיא חושדת. סה ריונג מנסה לצאת מביתה ואוסרים עליה והיא מטיחה באימה את כוונות אביה ואימה מבינה ששמעה את השיחה ואימה מודה ללא בושה שזאת הסיבה שהיא סגורה כי אסור לה להזהיר את סונג יו אחרת כל משפחתה תמות. כמה אירוני בעלה הולך לרצוח משפחה והיא אומרת שזה כדי להציל את משפחתה. סויאנג שואלת מדוע אביה צריך לעשות דבר נורא כל כך.
אימה של סה ריונג אומרת ללא בושה ובצורה המקיווליסטית ביותר שזה לא יגמר עד שצד אחד ימות שאו שאביה ירצח את משפחתו של ג'ונג סו או שג'ונג סו ירצח אותם. האמת אין לג'ונג סו כוונות כאלה, אך מי יודע איך היה מגיב אם היה יודע מה סואינג מתכנן בשבילו, הוא גם לא תמים ואדיב כל כך. סה ריונג מבקשת את עזרת המשרתת שלה שמפנה לה עורף וסה ריונג מצליחה לברוח מביתה ולמרות הפציעות בדרך והמרדף אחריה היא מצליחה להגיע לבית של ג'ונג סו. היא מבקשת לדבר עם סונג יו ומסבירה שהיא חייבת לו הרבה דברים, ג'ונג סו מקבל אותה באדיבות מבלי לדעת מי היא וקורא לסונג יו. ריונג מחכה לסונג יו ומשום מה לא מספרת לאביו על הסכנה ובזמן שהיא מחכה לסונג יו רגע לפני שהוא מגיע, מגיעה המשרתת יו רי עם החיילים ולוקחת בכוח את ריונג ואומרת לג'ונג סו שהיא מעורערת בנפשה והן מתנצלים. ריונג מנסה להתנגד מהכרכרה שהיא רואה את סונג יו שמגיע מאוחר מדי.
אימה של ריונג סוטרת לה בפנים ומטיחה בה את רצונה לדבר עם האויב ג'ונג סו ושואלת אם סיפרה לו הכול על אביה. ריונג מבהירה שלא ואומרת שרק התכוונה למנוע את הפגישה של ג'ונג סו עם אביה. וכאן מסתבר שלמילים של אימה הייתה השפעה והיא לא דיברה עם ג'ונג סו לא בגלל הרצון לחכות לסונג יו, אלא היא לא הייתה מסוגלת להלשין את אביה והתכוונה רק לשבש את התכנית. אימה אומרת שהיא ילדותית שחושבת שאם לא ייפגשו סונג יו יחיה. היא שוב נועלת. היא כותבת בדמה משהו על הבד ומתחננת בפני יו רי שתעביר את הבד לסונג יו כי היא היחידה שיכולה לעזור לה והיא רק רוצה להציל את חייו. הפעם יו רי עוזרת לה ומביאה את הבד לאחד החיילים ששומר על ג'ונג סו והוא מביא לסונג יו שקורא את הכתוב על הבד ואת שמה של יו רי על הבד ואת הדם ויוצא לחפש אחרי האישה.
לפני כן ג'ונג סו ואחיו של סונג יו רוצים לחתן את סונג יו והוא מבהיר שיש לו אישה שהוא מאוהב בה שהיא לא ממשפחת אצולה, אך מבטיח שהיא לא גיישה. אחיו מוחה בפניו שהוא מאכזב את אביו עוד יותר מכשכמעט הוצא להורג ומזכיר לו את המעמד שלו ושל אביו ושאסור לו לסכן את כל זה בשביל אישה. ג'ונג סו מתעקש על השידוך וסונג יו מתעקש על הסירוב. סויאנג שולח מכתב לג'ונג סו בו הוא כותב שבנו יוצא עם אשת חצר ובמעמדו זה יכול להביא להוצאתו להורג ומבקש לדבר על זה. הוא ואחיו של סונג יו קוראים את המכתב וג'ונג סו מבקש לדבר עם סונג יו ושואל אם אהבותו היא אשת חצר וסונג יו מודה שכן. ג'ונג סו מנסה להיות אבא תומך ומבהיר שהקשר פשוט לא יוכל להתקבל על ידי הארמון, למרות שסונג יו אומר שהיא עזבה את הארמון, ג'ונג סו מתעקש שעליו לשכוח אותה. הם מתכוננים לביקור של סויאנג וסויאנג בא עם מעט אנשים והשמירה ההדוקה של ג'ונג סו מאפשר לו להיכנס לדבר עם ג'ונג סו. בינתיים סונג יו מקבל את הבד המוכתם בדם ויוצא לחפש את יו רי, הוא מחפש אותה במנזר, והילדים הנזירים לא יודעים לומר לו כלום לגביה והוא מחפש אותה נואשות.
מיון אומר לחברו שהוא בחר צד והולך להיות מרחץ דמים ואם הוא לא מסוגל לכך הוא יכול לבקש ממישהו שיחליף אותו, אך החבר נשאר עם מיון. סויאנג אומר לג'ונג סו שהכול היה אחרת אם היה מקבל את הנישואין בין ילדיהם והם יכלו להיות בני ברית. ג'ונג סו טוען שלעולם לא יוכלו להיות בני ברית עד שינטוש את שאיפותיו האוויליות, וסואינג צוחק שהוא קורה לשאיפתו להיות אווילית. סואינג טוען שהמלך צריך להיות מי שמנוסה בארמון ומתעקש שמבחינה פוליטית התפקיד מתאים לו, וג'ונג סו טוען שהשמיים בוחרים את המלך ולא בני אדם. ג'ונג סו מבהיר לסואינג שלא יצליח לפגוע בו דרך בנו וסואינג טוען שעבר הזמן שרצה לרצוח את סונג יו. הוא טוען שבא בגלל ביתו הטיפשה. ג'ונג סו לא מבין וסואינג אומר שהוא לא רוצה לדעת מה שמה של אשת החצר שבנו יוצא איתה. הוא מספר שסונג יו יוצא עם ביתו והוא חושב שהיא אשת חצר בשם יו רי.
ג'ונג סו אומר שהסיפור נראה לו מגוכך וסואינג טוען שלא וטוען שיש לו מכתב שבנו כתב לביתו והוא בוודאי יזהה את הכתב של בנו. ג'ונג סו דורש לראות את המכתב, לרגע חשבתי שזה מכתב לנסיכה, אך למעשה סואינג מושך זמן ומבקש להביא את המכתב. בינתיים אחיו של סונג יו משגיח על אנשי סואינג ומוצא שהם מחביאים חרבות, הם מבחין בכך והם תוקפים אותו ופוצעים אותו בכתפו, בזמן שסואינג מבקש את המכתב אחיו של סונג יו הפצוע נכנס וצועק שעל אביו לצאת משם מיד ודורש מאביו לצאת ולפני שג'ונג סו מבחין במשהו איש של סואינג חובט בראשו. בנו מנסה להוציא אותו ולהציל את חייו, אך אנשיו של סואינג רוצחים את שניהם בניגוד למה שהראו בפרק הראשון, אבל לפי הפרומו דווקא כן הקטעים מהפרק הראשון הם אכן בפרק הבא פרק 9, אז נראה שבפרק 9 הסתירה הזאת תובהר.
האיש של סואינג אומר לאחד השומרים שהוא יודע איך נראה סונג יו ומורה לו לחסל אותו כשיחזור לביתו. סונג יו נואש ולא מצליח למצוא את ריונג שבוכה בביתה על מה שהולך להתרחש וכשהוא חוזר אומרים לו שסויאנג עשה את זה והוא מוצא את גופות אביו ואחיו כשגיסתו ואחייניתו הקטה והחמודה בוכות עליהם והמום וזועם.
כאילו שהיא קראה את הכתבים שלו. סונג יו וסה ריונג ממשיכים להיפגש בחשאי, אך לסה ריונג אין אומץ לומר לו מי היא והיא משתמשת בשמה של המשרתת שלה יו רי והוא בטוח שהיא אשת חצר עם השם הזה והמשרתת מוחה על השימוש בשמה. היא גם אומרת שהיא גרה במקדש. יש ביניהם נשיקה ראשונה והוא נותן לה מניפה שיו רי האמיתית מנסה לקחת ואביה תופס אותן על חם ומגלה שהיא הפרה את פקודתו וממשיכה להיפגש עם סונג יו. הוא נוזף בה ותוך כדי כך מגלה שהם מאוהבים, אך שהיא לא סיפרה לו מי היא. הוא נועל אותה בבית ולא מאפשר לה לבקר את בת דודתה, אך אחותה שלא רוצה ללכת לארמון והיא משכנעות את אימה לבוא ביחד. ריונג מבקרת את הנסיכה שלשם שינוי מגלה נימוס כלפיה ומקבלת את המתנה של אימה, ריונג בטוחה ברצונה לספר לסונג יו את האמת, אך הנסיכה מבהירה שאין טעם בכך שהוא בצד של המלך החדש ואויב של אביה. היא מנסה לחמוק מסונג יו, אך נפגשת איתו והם מבלים שוב יחד, והיא לא אוזרת אומץ לגלות לו מי היא, אך אומרת לו שלא תהיה כמה ימים במקדש שהיא אמרה שהיא גרה בו. הפעם אחותה חוטפת את המכות מאימה על שלא השגיחה על אחותה וכשריונג מחכה למנת המכות היומית שלה אימה מוותרת על המכות כדי לשטוף לה את המוח והופכת את היוצרות ואומרת שג'ונג סו אביו של סונג יו רוצה לרצוח את כל משפחתן והאם היא כל כך אנוכית שתחבור לאדם שרוצה לרצוח אותן, האם היא מוכנה להקריב את כל משפחתה בשביל האהבה המטופשת שלה.
בעוד מי שבאמת מתכנן לרצוח זה אביה, סויאנג ואנשי ביתו חושבים על איך לרצוח את ג'ונג סו בעוד ג'ונג סו אמר לבעל של סויאנג שהוא אביו של חברו של סונג יו מיון ולהתרחק מסויאנג וזאת ההזדמנות היחידה שלו להציל את חייו ובנו שמע את האיום של האבא של החבר על אביו. הוא גם החתן שסויאנג בחר לביתו ולא מוכן לחזור בו והוא מחה בפני ארוסתו המיועדת על הפגישות עם סונג יו וסואינג מבין שהחתן המיועד שלו יודע על הרומן ומחליט לנצל את זה. הוא משכנע אותו לרצוח את חברו גם בתירוץ שזאת תהיה המתת חסד לאחר שהוא יאבד את אביו וגם משתמש באותו איום כמו של אימה של ריונג שהוא רוצה לרצוח את המשפחה של אביו. מיון מזועזע ומתקשה לבחור צד ומנופף בחרב בזעם, אך תוך כדי שמיעת האיום של ג'ונג סו ותוך ניסיונות השכנוע של סויאנג ואביו הוא מחליט שעליו לבגוד בחברו כדי להיות נאמן לאביו ולמשפחתו.
סויאנג חושב על תירוץ לבקר את ג'ונג סו בביתו כדי לרצוח אותו וללא בושה מחליט לנצל את ביתו. הוא מדבר עם סה ריונג ואומר שהוא ינסה ניסיון אחרון לדבר עם אביו של סונג יו כדי שיקבל את הקשר שלהם ומבקש ממנה לא לספר לסונג יו את האמת לפני שהוא ידבר עם אביו. ריונג מאושרת שאביה קיבל את הקשר שלהם והיא עוסקת בסריגה ותוך כדי כך דוקרת את האצבע ונשפך דם על הבד והיא הולכת לאימה לבקש בד חדש. הוריה מדברים וסואינג מספר לאישתו על כוונותיו והיא שואלת אם ירצח גם את סונג יו וסואינג מבהיר שכן שאין טעם לרצוח רק את ג'ונג סו והיא שואלת לגבי ביתה והוא מבהיר שכך הכי קל יהיה לו לשכוח אותו כשהוא יהיה מת היא לא תוכל להיות מאוהבת בו הרבה זמן ושסונג יו ימות. ריונג שומעת את שיחת הוריה והיא מזועזעת. היא מנסה להעמיד פנים כשאביה הולך, אך המבטים שלה מסגירים אותה וסואינג אומר לאישתו להשגיח על ריונג כי נראה שהיא חושדת. סה ריונג מנסה לצאת מביתה ואוסרים עליה והיא מטיחה באימה את כוונות אביה ואימה מבינה ששמעה את השיחה ואימה מודה ללא בושה שזאת הסיבה שהיא סגורה כי אסור לה להזהיר את סונג יו אחרת כל משפחתה תמות. כמה אירוני בעלה הולך לרצוח משפחה והיא אומרת שזה כדי להציל את משפחתה. סויאנג שואלת מדוע אביה צריך לעשות דבר נורא כל כך.
אימה של סה ריונג אומרת ללא בושה ובצורה המקיווליסטית ביותר שזה לא יגמר עד שצד אחד ימות שאו שאביה ירצח את משפחתו של ג'ונג סו או שג'ונג סו ירצח אותם. האמת אין לג'ונג סו כוונות כאלה, אך מי יודע איך היה מגיב אם היה יודע מה סואינג מתכנן בשבילו, הוא גם לא תמים ואדיב כל כך. סה ריונג מבקשת את עזרת המשרתת שלה שמפנה לה עורף וסה ריונג מצליחה לברוח מביתה ולמרות הפציעות בדרך והמרדף אחריה היא מצליחה להגיע לבית של ג'ונג סו. היא מבקשת לדבר עם סונג יו ומסבירה שהיא חייבת לו הרבה דברים, ג'ונג סו מקבל אותה באדיבות מבלי לדעת מי היא וקורא לסונג יו. ריונג מחכה לסונג יו ומשום מה לא מספרת לאביו על הסכנה ובזמן שהיא מחכה לסונג יו רגע לפני שהוא מגיע, מגיעה המשרתת יו רי עם החיילים ולוקחת בכוח את ריונג ואומרת לג'ונג סו שהיא מעורערת בנפשה והן מתנצלים. ריונג מנסה להתנגד מהכרכרה שהיא רואה את סונג יו שמגיע מאוחר מדי.
אימה של ריונג סוטרת לה בפנים ומטיחה בה את רצונה לדבר עם האויב ג'ונג סו ושואלת אם סיפרה לו הכול על אביה. ריונג מבהירה שלא ואומרת שרק התכוונה למנוע את הפגישה של ג'ונג סו עם אביה. וכאן מסתבר שלמילים של אימה הייתה השפעה והיא לא דיברה עם ג'ונג סו לא בגלל הרצון לחכות לסונג יו, אלא היא לא הייתה מסוגלת להלשין את אביה והתכוונה רק לשבש את התכנית. אימה אומרת שהיא ילדותית שחושבת שאם לא ייפגשו סונג יו יחיה. היא שוב נועלת. היא כותבת בדמה משהו על הבד ומתחננת בפני יו רי שתעביר את הבד לסונג יו כי היא היחידה שיכולה לעזור לה והיא רק רוצה להציל את חייו. הפעם יו רי עוזרת לה ומביאה את הבד לאחד החיילים ששומר על ג'ונג סו והוא מביא לסונג יו שקורא את הכתוב על הבד ואת שמה של יו רי על הבד ואת הדם ויוצא לחפש אחרי האישה.
לפני כן ג'ונג סו ואחיו של סונג יו רוצים לחתן את סונג יו והוא מבהיר שיש לו אישה שהוא מאוהב בה שהיא לא ממשפחת אצולה, אך מבטיח שהיא לא גיישה. אחיו מוחה בפניו שהוא מאכזב את אביו עוד יותר מכשכמעט הוצא להורג ומזכיר לו את המעמד שלו ושל אביו ושאסור לו לסכן את כל זה בשביל אישה. ג'ונג סו מתעקש על השידוך וסונג יו מתעקש על הסירוב. סויאנג שולח מכתב לג'ונג סו בו הוא כותב שבנו יוצא עם אשת חצר ובמעמדו זה יכול להביא להוצאתו להורג ומבקש לדבר על זה. הוא ואחיו של סונג יו קוראים את המכתב וג'ונג סו מבקש לדבר עם סונג יו ושואל אם אהבותו היא אשת חצר וסונג יו מודה שכן. ג'ונג סו מנסה להיות אבא תומך ומבהיר שהקשר פשוט לא יוכל להתקבל על ידי הארמון, למרות שסונג יו אומר שהיא עזבה את הארמון, ג'ונג סו מתעקש שעליו לשכוח אותה. הם מתכוננים לביקור של סויאנג וסויאנג בא עם מעט אנשים והשמירה ההדוקה של ג'ונג סו מאפשר לו להיכנס לדבר עם ג'ונג סו. בינתיים סונג יו מקבל את הבד המוכתם בדם ויוצא לחפש את יו רי, הוא מחפש אותה במנזר, והילדים הנזירים לא יודעים לומר לו כלום לגביה והוא מחפש אותה נואשות.
מיון אומר לחברו שהוא בחר צד והולך להיות מרחץ דמים ואם הוא לא מסוגל לכך הוא יכול לבקש ממישהו שיחליף אותו, אך החבר נשאר עם מיון. סויאנג אומר לג'ונג סו שהכול היה אחרת אם היה מקבל את הנישואין בין ילדיהם והם יכלו להיות בני ברית. ג'ונג סו טוען שלעולם לא יוכלו להיות בני ברית עד שינטוש את שאיפותיו האוויליות, וסואינג צוחק שהוא קורה לשאיפתו להיות אווילית. סואינג טוען שהמלך צריך להיות מי שמנוסה בארמון ומתעקש שמבחינה פוליטית התפקיד מתאים לו, וג'ונג סו טוען שהשמיים בוחרים את המלך ולא בני אדם. ג'ונג סו מבהיר לסואינג שלא יצליח לפגוע בו דרך בנו וסואינג טוען שעבר הזמן שרצה לרצוח את סונג יו. הוא טוען שבא בגלל ביתו הטיפשה. ג'ונג סו לא מבין וסואינג אומר שהוא לא רוצה לדעת מה שמה של אשת החצר שבנו יוצא איתה. הוא מספר שסונג יו יוצא עם ביתו והוא חושב שהיא אשת חצר בשם יו רי.
ג'ונג סו אומר שהסיפור נראה לו מגוכך וסואינג טוען שלא וטוען שיש לו מכתב שבנו כתב לביתו והוא בוודאי יזהה את הכתב של בנו. ג'ונג סו דורש לראות את המכתב, לרגע חשבתי שזה מכתב לנסיכה, אך למעשה סואינג מושך זמן ומבקש להביא את המכתב. בינתיים אחיו של סונג יו משגיח על אנשי סואינג ומוצא שהם מחביאים חרבות, הם מבחין בכך והם תוקפים אותו ופוצעים אותו בכתפו, בזמן שסואינג מבקש את המכתב אחיו של סונג יו הפצוע נכנס וצועק שעל אביו לצאת משם מיד ודורש מאביו לצאת ולפני שג'ונג סו מבחין במשהו איש של סואינג חובט בראשו. בנו מנסה להוציא אותו ולהציל את חייו, אך אנשיו של סואינג רוצחים את שניהם בניגוד למה שהראו בפרק הראשון, אבל לפי הפרומו דווקא כן הקטעים מהפרק הראשון הם אכן בפרק הבא פרק 9, אז נראה שבפרק 9 הסתירה הזאת תובהר.
האיש של סואינג אומר לאחד השומרים שהוא יודע איך נראה סונג יו ומורה לו לחסל אותו כשיחזור לביתו. סונג יו נואש ולא מצליח למצוא את ריונג שבוכה בביתה על מה שהולך להתרחש וכשהוא חוזר אומרים לו שסויאנג עשה את זה והוא מוצא את גופות אביו ואחיו כשגיסתו ואחייניתו הקטה והחמודה בוכות עליהם והמום וזועם.
תוקן על ידי EVGLEV 28/9/2012 19:51
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: הנסיך שלה - אימה של סה ריונג חושבת כמו מיקוואלי מאת: EVGLEV
הסתרת הזהות של סה-ריונג התמשכה יותר מדי לטעמי, אבל בלי זה סביר שלא הייתה סדרה כזו...
עד כמה שאני זוכרת, בפרק הבא תקבל תשובות.
רציתי לשים כאן קישור לשיר הפתיחה בתרגום לעברית (בויוה תרגמו?). אבל הקליפ המושקע מספיילר עד לסוף הסדרה...
iDana לשעבר
בתגובה ל: הלכתי לגוגל כדי לראות מי זה מקיאוולי מאת: danarod הפתיח את הקוריאניות.
גם אני המום מכך שגם אחרי שהתגלה שסה ריונג לא הנסיכה ממשיכים להסתיר את זהותה וגם היא מסתירה את זהותה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: בינתיים לא תרגמו, בויוה אף פעם לא מתרגמים בזמן מאת: EVGLEV שממשיכים את נקודת ההתחלה של הסדרה. ואפשר להבין את סה ריונג ששותקת ולא מספרת מי היא...וחייבים להעריץ אותו על המוכנות הרבה לאהוב בחורה חסרת שם. החבר שלו מאוד אכזב אותי. הוא בחר לבגוד בחברו מילדות, וכל זה למען אשה שמן הסתם, לעולם לא תסלח לו על כך...
בתגובה ל: עכשיו בעצם מגיעים הפרקים מאת: zilpa למען אישה למרות שגם זה שימש חיזוק וגבר על יסורי המצפון, אבל אני חושב שהוא בגד בחברו למען אביו הנוכל המושחת שעשה הימור פוליטי שמחייב אותו להיות בצד של הרוצחים חסרי הגבולות. אבל כפי שראינו בפרק הראשון ובפרומו הבגידה שלו רק התחילה כי הוא לא מסתפק בשותפות לרצח אביו ואחיו ולא מגלה פסיביות שבפרק הבא ראינו שהוא הולך לטמון מלכודת מוות לחברו מילדות.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: עכשיו בעצם מגיעים הפרקים מאת: zilpa
נראו לי בשלב מסוים כמו אמצעי מאולץ להשהיה, וזה אמצעי שדי נפוץ בטלנובלות למשל. גם האהבה הבלתי מתפשרת של הגיבור הזכירה לי אהבה שרואים בטלנובלות הקלאסיות (אני לא אומרת את זה כמשהו שלילי - טלנובלות הן עדיין בגדר ז'אנר יקר ללבי ואני מאמינה שהכל תלוי בטיב המילוי, ובכל ז'אנר אפשר למצוא פנינים וגם קוצים). אולי זה נובע מכך שהסדרה שואבת השראה מ"רומיאו ויוליה" (אהבה בלתי אפשרית כנגד כל הסיכויים), ממש כמו רבות מהטלנובלות.
כמו יבגני, גם אני חשבתי ששין מיון פעל קודם כל בגלל הרצון להגן על ה"שבט" שלו, ורק אח"כ מתוך האהבה/משיכה לעלמה. אבל מה? אני מחבבת את השחקן הזה, כך שאני מודה שהיה לי קשה לשנוא אותו...
(מצאתי את התמונה בפוסט חמוד שמתמקד בפארק שי-הו והברומנס הרצוי/מצוי בדרמות שלו)
iDana לשעבר
בתגובה ל: השתיקות של סה-ריונג מאת: danarod לפיכך אני חושבת שיכלו לקצר אותה לפחות ב2 - 4 פרקים וגם הדבקות במטרה של שני הגברים הראשיים היתה מעיקה קמעה... באיזשהו שלב איבדתי את האמונה ששין מיון יזכור לו חסד נעורים וישנה את דעתו ,ממש ריחמתי עליו לאורך כל הדרמה , אם האבא לא היה מבטיח לו אותה כאשה, הוא לא היה נלחם עליה כ"כ, הדמות שלו טראגית מאוד . בכל מקרה גם אני כמוך אהבתי את השחקן הזה ולדעתי (ותסלח לי זילפה) הוא שיחק הרבה יותר טוב משי הו ד.א. אני פוגשת בו לראשונה -כאן..אני משערת שעוד נחזה בו בעתיד. יצא לך לראות אותו באיזשהו משהו? הוא נראה בחור רציני
בתגובה ל: גם אני חושבת כמוך בקשר לאהבה הבלתי מתפשרת מאת: kler181
שמגלם את שין מיון, עושה בעיקר תפקידי משנה. הוא היה המשני ב-Will it Snow at Christmas, אבל שם היו לי עיניים בעיקר לשחקן הראשי, גו סו... אני חושבת שבמהלך הסדרה דווקא חיבבתי אותו, אבל יש לי זיכרונות מעורפלים משהו.
חוצמזה הוא עשה תפקיד קטן גם ב"קין והבל" ולאחרונה השתתף בסדרה Answer Me 1997 (שנמצאת על הכוונת שלי), אבל שוב בתפקיד משני. היה לו תפקיד ראשי בדרמה יומית של 123 פרקים, Three Sisters.
וגם אני התרשמתי ממנו לטובה ב"הנסיך שלה". הוא תפס לי משהו בלב, וכאמור לא יכולתי לשנוא אותו...
ואם הזכרתי את Will it Snow at Christma, הנה שיר משם שעדיין מככב לי בםלייליסט:
iDana לשעבר
בתגובה ל: גם אני חושבת כמוך בקשר לאהבה הבלתי מתפשרת מאת: kler181 היות ואני חושבת שהוא שחקן נפלא. ואפילו (כן, כן) יותר גברי ונאה מפארק שי הו.
ויחד עם זאת, הוא לא מצליח לכבוש את מקומו של פארק שי הו בליבי. כי לפארק שי הו יש חיוך שממיס גבינה (מישהי אשכרה כתבה את זה עליו בדרמה בינס) ויש לו הבעות פנים שכיף להתבונן בהן. ובינתיים, בעיני, אף חתיך עם קוביות לא משתווה לעדינות ולאצילות של הבחור הזה.
בתגובה ל: אין על מה לסלוח מאת: zilpa
במחלקת הקוביות (כמעט כתבתי "מקלחת" במקום "מחלקת" )
כמו שכתב עוזי חיטמן ז"ל, "לכל אחת יש ת'אחד שלה"
iDana לשעבר
בתגובה ל: היי, גם לפארק שי הו לא חסר שומדבר מאת: danarod יש בפארק שי הו משהו עדין. גברי פחות. זוכרת איך בנסיכה התובעת הוא אומר לתובע: "אין מה לעשות, הוא יותר גבר ממני?" ובאילג'ימה אחותו אומרת: לאחי יש אצבעות ארוכות ויפות, כמו של אשה?"...
אני אוהבת את העדינות הזו שבו, ואם בשירים עסקינן: "אז תאמינו לי שדווקא בשבילי הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם..."
בתגובה ל: נכון מאוד, ולמרות זאת מאת: zilpa
חמודי (אפרופו שרשור המשקפופרים...)
iDana לשעבר
בתגובה ל: והוא גם נראה צעיר מגילו מאת: danarod ללא תוכן
בתגובה ל: איזה תמונה ממיסה, הוא והחתול... מאת: zilpa
אגב, שמתי הפניה לבלוג הזה, אבל אם עדיין לא ראית, נראה לי שתהני הכותבת המוקסמת מהשואב עשתה ניתוח מעמיק ביותר בסדרת פוסטים שנקראת park shi hoo the mini series, כולל משאלים, תמונות ועוד הפתעות
תראי את התמונה הזו:
(Baby Park Shi-hoo! KAWAIIIIIIII!)
iDana לשעבר
בתגובה ל: הלכתי לגוגל כדי לראות מי זה מקיאוולי מאת: danarod הוא חקר את מדיניות הכח, וכתב את "הנסיך" שהתבסס על דמותו של צ'אזרה בורג'יה, הפסיכופט ששלט עם אביו האפיפיור -פסיכופט לא פחות ממנו, ברומא של סוף המאה ה- 15.
"כל הנביאים הלא חמושים נכחדו, כל הנביאים נושאי הנשק ניצחו" זו עוד אימרה מנצחת שלו. האכזריות בהחלט היתה באופנה אצל נסיכים במאה הזו...על פני כל הגלובוס.
השיטות שהוא מדבר עליהן זה "הפרד ומשול", "הרוג את אוייבך כך שלא תירא מניקמתו" ובקיצור- אם אתה רוצה לשלוט, שלוט. אל תדבר...עד היום השם שלו הוא שם נרדף להתייחסות אכזרית.
אגב, בתקופתם של צ'אזרה ואביו, תור הזהב של הרנסנס, החיים באיטליה זכו לפריחה תרבותית ענקית. ולזכות שני המרצחים הללו ייאמר שהם היו מוכנים לקלוט את יהודי ספרד המגורשים תמורת כסף. (1492 היתה השנה בה האפיפיור בורג'ה עלה לשילטון. מזל שהוא לא היה קנאי דתי בנוסף לשאר הצרות...) לא מזמן עשו סדרה "הבורג'ס" עם ג'רמי איירונס כאפיפיור, והציגו את המשפחה בצורה כל כך אצילית, שהייתי בשוק. אין זכר לגילוי העריות בין האב והאח ללוקרציה בורג'יה, אין זכר לרשעות הכללית שלהם. כשהתמזל מזלי לפגוש את דייויד נבינס, הנשיא של רשת showtime שהפיקה את הסדרה, ולשאול אותו איך התסריטאים הרשו לעצמם לעוות את ההסטוריה כל כך, הוא ענה לי בסוג של תמיהה על כך שאכפת לי בכלל: "תראי, מה זה משנה, זה סיפור מלפני 500 שנה...העיקר שעושים את זה מעניין..."
אולי זו גם התשובה של תסריטאים קוריאניים.
בתגובה ל: אח, מקיאוולי... מאת: zilpa היסטוריה ואמנם מוסיפים ומייפים פה ושם, אבל רק לחשוב שאם סה ריונג הייתה מספרת לג'ונג סו על התכניות של אביה הכול היה שונה לגמרי, אבל אז הסדרה לא הייתה תואמת את ההיסטוריה של קוריאה. וגם במלך סאן הקפידו לסיים בצורה טראגית ואחרי הסיום הנוח לצופים של הפיכת הנסיך יאנג ליורש העצר הגיעו הפרקים של מותם של יאנג וסונג יון והסוף היה בסופו של המלך סאן בגיל צעיר כשבנו שיורש אותו הוא ילד הרבה יותר קטן מהנסיך שעלה לשלטון בהנסיך שלה. וגם בהילום שבכתר וגם במלך סאן תיעדו את העובדה ההיסטורית ששני המלכים האלה מתו כשהאימהות שלהן עוד היו בחיים, מה שמראה על הגיל הצעיר מאוד שהם הלכו לעולמם.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: האמת שהתסריטאים הקוריאנים מקפידים שלא לשכתב מאת: EVGLEV לא משכתבים את ההסטוריה. למלך סאן המקורי היתה פילגש בשם סונג יונה שהיתה אשת חצר, אבל היא לא היתה ציירת (הבנתי שבסדרה אחרת הראו שבאותה תקופה נשים כלל לא הורשו להשתתף בנישה של הציור...) ובטח לא הצילה אותו כ"כ הרבה פעמים. האוייבת המרה שלה בסדרה, אחותו המרושעת של הונג, היתה בסך הכל ילדה בת 12 שחותנה עם המלך. היא לא ממש זממה מזימות...ומתה ממחלה זמן קצר לאחר נישואיה. הנסיך סאדו שהוצג כאומלל שהואשם שלא בצדק, היה בעצם איש לא פשוט ורחוק מלהיות צדיק וטוב.
בתגובה ל: קשה לומר שהתסריטאים הקוריאניים מאת: zilpa בהפלה היה אמיתי. וגם זה שסאדו הופלל בניסיון להדיח את אביו היה אמיתי. נכון שסאדו לא היה צדיק אבל בנושא הבגידה הוא כן היה קורבן תמים.
לגבי סונג יון אכן המציאו דברים כדי ליצור דרמה, אבל לנושא שלנשים לא הורשה לצייר הייתה התייחסות ונכון מייחסים רפורמות שלא היו כמו שסאן גרם שסונג יון תוכל להיות ציירת וכמו ביהלום שבכתר ג'אנג גום בסוף הסדרה ביצעה ניתוח קיסרי.
וגם כאן סה ריונג למעשה לא ידוע עליה כלום בהיסטוריה הקוריאנית רק שהיא הייתה קיימת ולכן יש להם חופש להמציא כל דבר עליה.
מדוע כלב זו קללה. כלבים נאמנים וטובים. להגיד על אדם שהוא כלב זה כמו להגיד עליו שהוא מלאך.
בתגובה ל: קשה לומר שהתסריטאים הקוריאניים מאת: zilpa
ולפעמים גם יש סתירה בין סדרה כזו או אחרת. לכן נראה לי שיותר פשוט לקחת דמויות היסטוריות שוליות שלא ידוע על חייהן הרבה (סה-ריונג, ג'אנגומה וכו'), ואז אפשר להמציא סיפור שלם בלי להסתבך עם ההיסטוריונים...
לגבי "יי סאן", אני אולי משוחדת, אבל בהחלט יכולתי לחיות בשלום עם השינויים שנעשו, ואהבתי מאוד את סיפור האהבה שרקמו בין סאן וסונג-יונה (אגב, לפי הרקע ההיסטורי שקראתי, הפילגש היחידה שהמלך בחר בעצמו הייתה סונג-יון, והיא גם הייתה אשת סודו, לפי דברים שהוא כתב עליה לאחר מותה הפתאומי). קראתי שהתסריטאים התלבטו לגבי סיום הסדרה, כי היו כל מיני תיאוריות לגבי נסיבות מותו של המלך - למשל שהוא הורעל על ידי מתנגדיו. רק לאחר סיום הסדרה נחשפו מכתבים שבהם המלך כתב על מחלתו המחמירה (וזה מחזק את ההשערה שהוא מת ממחלה, אבל לא יודעים בוודאות של מאה אחוז כמובן).
לפחות לפי מה שנכתב בויקיפדיה, הדעות עדיין חלוקות בשאלה האם הנסיך סאדו היה אשם בבגידה או הופלל. אבל על מעלליו (שכללו בין השאר הריגה, אונס ועוד זוועות) אין עוררין. יש המייחסים זאת למחלה/הפרעה נפשית. יש סדרה אחרת שהוקדשה לחייו של הנסיך סאדו. מעניין אם שם היו סלחנים כלפיו...
iDana לשעבר
בתגובה ל: אח, מקיאוולי... מאת: zilpa
היה מעניין לקרוא וסתמתי עוד חור בהשכלה
התשובה של נשיא רשת שואוטיים מעצבנת משהו, אבל באיזשהו מקום אני יכולה להבין. זה לא פשוט לעבד סיפור היסטורי (או אפילו ספר בדיוני) בצורה שתהיה גם נאמנה למקור וגם מעניינת טלוויזיונית/קולנועית לקהל הצופים כיום. מה גם שיש אירועים היסטוריים שנויים במחלוקת, עם פרשנויות לכאן ולכאן (תלוי מאיזה צד מסתכלים, ולא הכל מתועד). אני בד"כ יכולה לחיות בשלום עם מידה מסוימת של חופש יצירתי, ומזכירה לעצמי שזו סדרה בדיונית בסופו של דבר, ולא תוכנית תיעודית בערוץ ההיסטוריה. אולי יותר פשוט לנקוט בגישה של הדרמות התקופתיות, שמראש מצהירות שהן שואבות השראה/מתבססות על האירועים ההיסטוריים באופן רופף, ומוסיפות כיד הדמיון הטובה...
iDana לשעבר
בתגובה ל: על המידע מאת: danarod שאין לי ממש מושג מה באמת היה שם. ואני יכולה להנות (או לא) מהסיפור נטו.
כשאת מכירה את הסיפורים היטב, אז כל סטיה מעצבנת. זה כמו שעוד חמש מאות שנה מישהו יעשה סרט על מועאמר קדאפי, ויציג אותו כשליט חביב וטוב לב, שטרח רבות למען העם האכזר שרצח אותו משום שלא הבין את גאונותו של המנהיג הדגול...
בתגובה ל: בסדרות הקוריאניות יש להן יתרון גדול מאת: zilpa ללא תוכן
מאת: danarod.gif)
מאת: kler181
מאת: danarod
על המידע מאת: danarod
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
