Flowers for My Life

פורסם לפני 2866 ימים מאת danarod אין תגובות

הסדרה Flowers for My Life (הידועה גם בשם I Came in Search of a Flower) שודרה ברשת KBS2 בקוריאה בין החודשים מאי-יולי 2007, ויש לה 16 פרקים. הסדרה זכתה לרייטינג מזערי שעמד בממוצע על 4.9%.

העלילה:
נה הא-נה, שגדלה במשפחה שמנהלת עסק לשירותי קבורה, אוהבת כסף יותר מכל דבר אחר, ואדישה לחלוטין לכל מה שקשור למוות. כדי להבטיח את עתידה, היא מחליטה למצוא חתן צעיר ועשיר שימיו ספורים. שרשרת של טעויות מובילה אותה ליון הו-סאנג, בחור צעיר, מגושם ולא יוצלח, שאמנם ימיו ספורים (והוא עדיין לא יודע את זה), אבל יש לו בעיקר חובות. היא בטוחה שהוא עשיר, הוא לא מבין למה היא מתעקשת להידבק אליו, ומכאן בעצם מתחיל הסיפור.

דמויות/ שחקנים:

נה הא-נה (קאנג היי-ג'ונג, The Marriage Plot, Oldboy, "מיס ריפליי")

יון הו-סאנג (צ'ה טה-היון, Jeon Woo Chi, "סקנדל מהיר", My Sassy Girl)

גו און-טאק (קים ג'י-הון, "כוכבים נופלים מהשמים", Flower Boy Next Door)

או נאם-קיונג (גונג היון-ג'ו, Dummy Mommy)

התרשמות אישית:
אני מתה על הדרמה הזו!
המוות כידוע אינו מחוסר עבודה, והוא שחקן קבוע בסדרה הזו, ובכל זאת הדרמה הזו (בעיניי לפחות) היא לא מדכאת או כבדה, אלא מצחיקה, מרגשת, מקורית ומוזרה לעתים, ובעיקר מרעננת. אני מניחה שהעיסוק האינטנסיבי במוות מרתיע לא מעט צופים פוטנציאליים, ואולי זו אחת הסיבות לרייטינג הנמוך של הסדרה, אבל אני רואה בה פנינה אמיתית וייחודית.

אם בתחילת הסדרה הדמויות הראשיות בעיקר הצחיקו אותי, הרי שבמהלך הסדרה נקשרתי אליהן והתחלתי לאהוב אותן. בפרקים הראשונים הא-נה מצטיירת כצעירה ביזארית ואדישה, ששום דבר לא מלהיב אותה (חוץ מכסף כמובן). הו-סאנג נראה בתחילה כטיפוס מסורבל שנחלץ מצרה אחת רק כדי להסתבך באחרת, אחד שאפילו משפחתו כבר התייאשה ממנו מזמן. הם ממש לא נראים כמו זוג מוביל אופייני. למעשה, הדמויות המשניות כאן היו יכולות להיות בקלות דמויות ראשיות לגיטימיות יותר – נאם קיונג היפה היא אשת חילוץ טובת לב וידידתו הקרובה של הו-סאנג, ואון טאק הוא צעיר משכיל, נאה וחרוץ. אפשר לומר שבהתחלה הם ממש נראים כמו ההופכיים של הדמויות הראשיות הלא ממש זוהרות.

ובכל זאת, הדרך שהא-נה והו-סאנג עושים, יחד ולחוד, הדינמיקה ביניהם, הרגעים הקטנים שבהם לומדים להכיר אותם יותר לעומק – כל אלה גרמו להם להיכנס לי ללב, חזק ועמוק, והפרידה לא קלה. למרות שלכאורה הסוף ידוע מראש, ולמרות שחששתי מאוד מהפרק האחרון (גם כי לא רציתי להיפרד) – הדרמה הזו הצליחה להפתיע אותי. כן, הזלתי לא מעט דמעות (אבל זה היה בכי טוב), אבל את הפרק האחרון סיימתי עם חיוך ועם תחושה חמימה בלב, ואני מרגישה שיצאתי עם כמה תובנות לחיים ועם זיכרונות יפים.

צוות השחקנים בסדרה הזו היה מעולה לטעמי – החל מהתפקידים המשניים ביותר ועד התפקידים הראשיים. זו פעם ראשונה שאני רואה את השחקנים הראשיים בפעולה, וההתרשמות הייתה מצוינת. בעצם את השחקנית קאנג היי-ג'ונג ראיתי בתפקיד אורח קצרצר ב-On Air וזכרתי בעיקר את הגבות שלה... בסדרה הנוכחית היא הייתה מבריקה לדעתי. היא עושה רושם של שחקנית ייחודית ומקורית, והבנתי שיש לה רזומה מגוון ומוערך בעיקר על המסך הגדול. לצ'ה טה-היון יש פרצוף של קומיקאי מלידה, והוא מאוד משעשע וטבעי, אבל הוא משכנע ומרגש גם ברגעים הרציניים שלו. היו לא מעט סצנות שפשוט רציתי לחבק אותו...

ראויים לציון גם הצילומים היפהפיים של הסדרה, שצולמה ברובה באזור צ'ון צ'ון, והפסקול הנהדר השלים בצורה מופלאה את כל שאר האלמנטים של הדרמה, שתיזכר אצלי כאחת הטובות, המרגשות והכיפיות שראיתי.

פתיח הסדרה:

טריילר:

שירים מהפסקול:

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: danarod
אם היו אומרים לי שיש סדרה משלבת בין "אתה יפהפה" ו "פול האוס", אני חושבת שהייתי פוטרת אותה ב"לא בשבילי"
אבל איכשהו "פול האוס טייק 2" משלבת בין הסדרות הללו ומתעלה על שתיהן.
(זה לא אומר שהיא סדרת מופת, כן? אבל היא בהחלט סדרה קלילה ומשעשעת על חייהם של שלושה צעירים.
לי טה איק וקאנג הויינים הם כוכבי על של נערות. צמד זמרים ששר שירים מתקתקים ורוקד במיקצבים הנכונים.

הנה לי טה איק, שחדי העין יזהו כיפיוף מ"פסטה"
והנה החצי השני שלו: קאנג הוי נים (שמאוד הזכיר לי את ג'רמי מ"אתה יפהפה")

ג'אנג מאן אוק היא נערה שגדלה אצל סבה, מאסטר בהאפקידו (מעולם לא שמעתי על אמנות לחימה בשם זה...חייבת להתוודות.)
ולמרות שהיא יכולה לכסח כל מאיים פוטנציאלי, היא לרוב מעדיפה לתפור בגדים ולעצב אותם.
כולם מתפעלים מיכולותיה המופלאות כסטייליסטית, אך אני בעיקר הזדעזעתי מתסרוקת הפודל שהצמידו לה

חייהם של השלושה משתלבים באופנים צפויים ולא צפויים, והדרמה מתובלת בשירי פופ קלילים שגרמו לי לרצות להמריץ...
לתרגום העברי המושקע והמצוין אחראית רבקה ניסן, מנהלת פורום ויוה- שאם אינני טועה זהו תרגומה הראשון. לאור האיכות לא נותר לי אלא לאחל לה ולנו- שכן ירבו...

לסיכום: מדובר בסדרה מהנה, קלילה, ששופכת אור נוסף על עולם הבידור הקוריאני ועל העובדה שכוכבים גדולים הם בד"כ בובות קטנות של סוכנים מרושעים. אז תהנו!

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: danarod

הסדרה Flowers for My Life (הידועה גם בשם I Came in Search of a Flower) שודרה ברשת KBS2 בקוריאה בין החודשים מאי-יולי 2007, ויש לה 16 פרקים. הסדרה זכתה לרייטינג מזערי שעמד בממוצע על 4.9%.

העלילה:
נה הא-נה, שגדלה במשפחה שמנהלת עסק לשירותי קבורה, אוהבת כסף יותר מכל דבר אחר, ואדישה לחלוטין לכל מה שקשור למוות. כדי להבטיח את עתידה, היא מחליטה למצוא חתן צעיר ועשיר שימיו ספורים. שרשרת של טעויות מובילה אותה ליון הו-סאנג, בחור צעיר, מגושם ולא יוצלח, שאמנם ימיו ספורים (והוא עדיין לא יודע את זה), אבל יש לו בעיקר חובות. היא בטוחה שהוא עשיר, הוא לא מבין למה היא מתעקשת להידבק אליו, ומכאן בעצם מתחיל הסיפור.

דמויות/ שחקנים:

נה הא-נה (קאנג היי-ג'ונג, The Marriage Plot, Oldboy, "מיס ריפליי")

יון הו-סאנג (צ'ה טה-היון, Jeon Woo Chi, "סקנדל מהיר", My Sassy Girl)

גו און-טאק (קים ג'י-הון, "כוכבים נופלים מהשמים", Flower Boy Next Door)

או נאם-קיונג (גונג היון-ג'ו, Dummy Mommy)

התרשמות אישית:
אני מתה על הדרמה הזו!
המוות כידוע אינו מחוסר עבודה, והוא שחקן קבוע בסדרה הזו, ובכל זאת הדרמה הזו (בעיניי לפחות) היא לא מדכאת או כבדה, אלא מצחיקה, מרגשת, מקורית ומוזרה לעתים, ובעיקר מרעננת. אני מניחה שהעיסוק האינטנסיבי במוות מרתיע לא מעט צופים פוטנציאליים, ואולי זו אחת הסיבות לרייטינג הנמוך של הסדרה, אבל אני רואה בה פנינה אמיתית וייחודית.

אם בתחילת הסדרה הדמויות הראשיות בעיקר הצחיקו אותי, הרי שבמהלך הסדרה נקשרתי אליהן והתחלתי לאהוב אותן. בפרקים הראשונים הא-נה מצטיירת כצעירה ביזארית ואדישה, ששום דבר לא מלהיב אותה (חוץ מכסף כמובן). הו-סאנג נראה בתחילה כטיפוס מסורבל שנחלץ מצרה אחת רק כדי להסתבך באחרת, אחד שאפילו משפחתו כבר התייאשה ממנו מזמן. הם ממש לא נראים כמו זוג מוביל אופייני. למעשה, הדמויות המשניות כאן היו יכולות להיות בקלות דמויות ראשיות לגיטימיות יותר – נאם קיונג היפה היא אשת חילוץ טובת לב וידידתו הקרובה של הו-סאנג, ואון טאק הוא צעיר משכיל, נאה וחרוץ. אפשר לומר שבהתחלה הם ממש נראים כמו ההופכיים של הדמויות הראשיות הלא ממש זוהרות.

ובכל זאת, הדרך שהא-נה והו-סאנג עושים, יחד ולחוד, הדינמיקה ביניהם, הרגעים הקטנים שבהם לומדים להכיר אותם יותר לעומק – כל אלה גרמו להם להיכנס לי ללב, חזק ועמוק, והפרידה לא קלה. למרות שלכאורה הסוף ידוע מראש, ולמרות שחששתי מאוד מהפרק האחרון (גם כי לא רציתי להיפרד) – הדרמה הזו הצליחה להפתיע אותי. כן, הזלתי לא מעט דמעות (אבל זה היה בכי טוב), אבל את הפרק האחרון סיימתי עם חיוך ועם תחושה חמימה בלב, ואני מרגישה שיצאתי עם כמה תובנות לחיים ועם זיכרונות יפים.

צוות השחקנים בסדרה הזו היה מעולה לטעמי – החל מהתפקידים המשניים ביותר ועד התפקידים הראשיים. זו פעם ראשונה שאני רואה את השחקנים הראשיים בפעולה, וההתרשמות הייתה מצוינת. בעצם את השחקנית קאנג היי-ג'ונג ראיתי בתפקיד אורח קצרצר ב-On Air וזכרתי בעיקר את הגבות שלה... בסדרה הנוכחית היא הייתה מבריקה לדעתי. היא עושה רושם של שחקנית ייחודית ומקורית, והבנתי שיש לה רזומה מגוון ומוערך בעיקר על המסך הגדול. לצ'ה טה-היון יש פרצוף של קומיקאי מלידה, והוא מאוד משעשע וטבעי, אבל הוא משכנע ומרגש גם ברגעים הרציניים שלו. היו לא מעט סצנות שפשוט רציתי לחבק אותו...

ראויים לציון גם הצילומים היפהפיים של הסדרה, שצולמה ברובה באזור צ'ון צ'ון, והפסקול הנהדר השלים בצורה מופלאה את כל שאר האלמנטים של הדרמה, שתיזכר אצלי כאחת הטובות, המרגשות והכיפיות שראיתי.

פתיח הסדרה:

טריילר:

שירים מהפסקול: