בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod


הסדרה That Winter, the Wind Blows שודרה ברשת SBS בין החודשים פברואר-אפריל 2013, ויש לה 16 פרקים. זהו עיבוד לדרמה היפנית Ai Nante Irane Yo, Natsu ששודרה ב-2002, שזכתה גם לגרסה קולנועית – הסרט הקוריאני Love Me Not מ-2006, בכיכובם של קים ג'ו היוק ומון גון-יונג.
הסדרה זכתה לרייטינג ממוצע של 15.4% בסיאול, ועקפה בקלילות את מתחרותיה (אייריס 2 ו-Level 7 Civil Servant). הסדרה מתורגמת במלואה לעברית.







העלילה (באדיבות אתר התרגום):
הו -סו גדל בבית יתומים לאחר שננטש על ידי הוריו, ואיבד את אהבתו הראשונה.הוא ידוע כמהמר הטוב ביותר.
הו יאנג הינה אישה עיוורת שגדלה לבד לאחר שהופרדה בצעירותה מאמה ומאחיה. היא בת לאדם עשיר שנפטר ומותיר אותה להתמודד לבדה מול אלו שסובבים אותה. הו-סו נדרש להחזיר סכום כסף אסטרונומי ומחליט להתחזות לאחיה האובד של יאנג...



דמויות/ שחקנים:


הו סו (ג'ו אין סונג, "פרח קפוא", What Happened in Bali)





הו-יאנג (סונג הי-קיו הידועה בכינוי העברי "שירי", "פול האוס", All In)





פארק ג'ין סונג (קים בום, "בחורים רעים", "פאדאם פאדאם")





מון הי-סון (ג'ונג און-ג'י, Answer Me 1997)



התרשמות אישית:
לדרמה הזו יש סינמטוגרפיה מדהימה, מהיפות שראיתי, עם צילומי חורף מרשימים וצבעוניות עשירה. השחקנים הראשיים כריזמטיים ויפים עד כאב, ואפשר להתרשם מהכימיה הטובה ביניהם ומכך שהם נותנים את כל כולם לתפקיד. ולמרות זאת, אני הרגשתי שהמאמץ שלהם הוא בבחינת פול גז בניוטרל, מכיוון שלטעמי (ואני שוב בדעת מיעוט כנראה) העלילה הייתה מפוספסת.

אני מודה שבשום שלב העלילה לא ממש תפסה אותי, אבל לפחות בפרקים הראשונים חשבתי שיש כאן פוטנציאל ל"מלודרמה פרימיום", כזו שמצליחה לחמוק מהקלישאות החבוטות (במיוחד עבור צופת טלנובלות בדימוס כמוני) של הבחורה העיוורת, הנוכל המקסים וכו'. המשך הסדרה הזכיר לי חפירה בשלג לעבר יעד מעורפל, והעלילה השאירה אותי צוננת ואדישה רוב הזמן. בעיניי היה פער גדול בין היופי הוויזואלי של הסדרה ובין חולשת העלילה, במיוחד בהיבט של פיתוח הדמויות.






אני נוטה להסכים עם הביקורת של Kaedejun שהשורה התחתונה שלה היא כזו: "דרמה יפהפייה (לעין) שמנסה לספר סיפור פשוט מאוד בדרך המפותלת ביותר, באמצעות דמויות לא הגיוניות".
כמו Kaedejun, גם אני ציפיתי ליותר מדרמה של התסריטאית נו הי-קיונג, שיש לה לטעמי סגנון ייחודי וכישרון לפיתוח דמויות לא שגרתיות. אהבתי דרמות קודמות שלה כמו "פאדאם פאדאם" ו-Goodbye Solo, אבל אולי העובדה שהסדרה הנוכחית היא רימייק, השאירה לה פחות חופש פעולה ומקום ליצירתיות. אחד המגיבים בדרמבינס אף טען שלדעתו התסריטאית מכרה חלק מנשמתה בכתיבת הדרמה הזו...

כאמור, השחקנים בדרמה הזו עשו עבודה טובה במגבלות התסריט, וראוי לציין גם את שחקני המשנה החמודים – קים בום (כחבר של הגיבור) וג'ונג און-ג'י (האחות של האקסית של הגיבור). הדמויות שלהם הוסיפו קצת קלילות לסדרה (למרות שגם להן היו רגעים דרמטיים), אבל בסופו של דבר גם הן השאירו אותי עם תחושת פספוס, כמו כל הסדרה הזו.


טיזר:




פתיח הסדרה:

בתגובה ל: הרוח נושבת קרירה מאת: danarod
נשמע שקצת אקשן לא היה מזיק לדרמה הזו. יופי ויזואלי זה מצויין, אבל אני מעדיפה לראות אותו במוזיאונים לאמנות ולא בדרמות.

גם ב"גשם של אהבה" היו בעיני תמונות נוף מהממות, אבל עדיין, העלילה הכזיבה.

שיוציאו לוח שנה.

בתגובה ל: נוסיפה קיסם למדורה? מאת: zilpa
הדרמה מיועדת לרזון ולא ל-שבע (לאלה שאין להם כזה מיבחר
ל- מוות ול לחיים (הסבר: התוכן)...
ל- קללה ולא ל- ברכה( כל הדרמה קללה אחת עצובה).

למה אנחנו לא חיים במידרון לבן של שלג סינמטוגרפיה (המילה בהחלט יוונית),מהיפות שראיתי (הצילומים) ,,

בדבקות ניצמדתי למילים ולטעמכם , דנה ו זילפה, אך איזה כייף שאנחנו באותה כיתה , חחחה (לא תמיד),

עכשיו רצינית, דרמה פיוטית לקהל מאד מסויים, מה שלא הבנתי למה אתם לא עובדים כמוני- קולטים צ'יק צ'אק ועוברים הלאה, במאמץ לחסוך הוצא- חשמל ,זמן וכמובן רופא עיניים.
ולמי שתוהה לגבי הטעם שלי-- הוא משובח ,
אמנם אני מתה על רומנטיקה אבל ראיתי את "טיטאניק" וגם את העכבר ששאג חחחה, וגם את שינדלר וגם את אקסודוס
(עוד מילה יוונית) וגם את מישחקי האוכל של ה- כיסא(-כס)- לא חושבת שהיא מתאימה לארץ למרות שהצילומים הכפור, החושך והבימוי ,מטריפים היא קודרת,ומפחידה ולא -לאכילה, בדיוק כמו הדרמה הרוח נושבת קרירה,

מה ?? מה??

רצה להגיד כאן המשורר ? מה??
בודדה באפילה שיילך לאודרי לא צריך לוח שנה, חחחה איזה ציניות .

בתגובה ל: נוסיף קיסם למדורה-כן. מאת: מאימאי10

אבל בסדרה הזו נהניתי לפחות מהשלג עד שלב די מתקדם. וגם הייתי סקרנית לראות איך זה ייגמר (למרות שאפשר להתעדכן גם בדרכים אחרות, לא חייבים לצפות). חוצמזה צפיתי בהמרצה וחסכתי זמן :)

מצד שני, לא הייתי רוצה לעבור לקיצוניות השנייה ולוותר על סדרה אחרי זפזופ קצר. יש סדרות שלוקח להן זמן להתחמם ולתפוס צורה. אחרי כמה זמן בממוצע את מחליטה לנטוש סדרה? כמו שלוקח לשופטים של The Voice לבחור מועמד?

בתגובה ל: אני באמת צריכה להתחיל לפרוש באמצע מאת: danarod
מאד עם כל הכישרונות הענקיים הדחויים.
לגבי זמן,
יש לי שיטה :ראשון אני טועמת כן- או לא- בטוחה: מתקדמת עוד איזה 5 -6 פרקים ואם לא נידלק הסטארטר(הלב )


אם-- הסטארטר חלשה לו הבטריה זאת אפשרות שנייה,
אני עוברת ל שניים שלושה לפני הסוף - והסוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
חחחחההה.
לכן לפעמים אני קצת בחוסר ידע אבל לא ראיתי שיש לי מתחרים חוצמימך וזילפה חחחחה. לאו יו ולהתראות בקרוב, חחחה.

בתגובה ל: לא- ממש לא- אני לא אוהבת את התחרות הזאת- קשה לי מאת: מאימאי10
ללא תוכן

בתגובה ל: נוסיפה קיסם למדורה? מאת: zilpa

במיוחד עם הנופים המושלגים והז'קטים הצבעוניים של הגיבור...



לקחתי את התמונה מתוך בלוג של סקירות אופנה לדרמות, שגם מגלה איפה אפשר לרכוש פריטים דומים, למי שמעוניין. הבלוג כולל ספויילרים כמובן:


http://www.koreandramafashion.com/

יש גם סקירות אופנה ל"גשם של אהבה", "בחור נחמד" ועוד:


http://www.koreandramafashion.com/love-rain-70s-inspired-fashion/

בתגובה ל: נוסיפה קיסם למדורה? מאת: zilpa
...סובב לו, סובב הפינג'אן.

הכותרות שלכן הדליקו את הצד המוזיקלי שבי (למרות שבתקופה האחרונה, הוא נדלק אצלי יותר מדי- צפייה בבית הספר למוזיקה+שירי ימי הזיכרון+שירי יום העצמאות).
ואם כבר: בסידרה בכלל נראו מדורות ופינג'אנים?

בתגובה ל: סובב לו, סובב לו, סובב לו, סובב לו... מאת: ההרצליינית

הדבר הכי קרוב שמצאתי לקומזיץ זה הבילוי הנ"ל (שימי לב לשלג ברקע):



ואם במוזיקה עסקינן, הנה שיר מהפסקול:

בתגובה ל: הרוח נושבת קרירה מאת: danarod
מקווה לצפות בסדרה בקרוב...היא מתורגמת לעברית כך שלא אפספס...
בזמן האחרון אני לא עומדת בקצב הצפייה של הסדרות המתורגמות לעברית

בתגובה ל: תודה על הסקירה, דנה! מאת: MyGirl

למרות שבשבילי העובדה שסדרה מתורגמת לעברית היא לא סיבה מספקת כדי לצפות בה :)

צפיתי בסדרה פחות או יותר בקצב קוריאה, אבל שניים מהפרקים האחרונים כבר ראיתי בעברית, וזה הקל על מלאכת ההמרצה

בתגובה ל: תודה על הסקירה, דנה! מאת: MyGirl
השאלה הנשאלת , האם את מסתפקת בכמות או באיכות??

אל דאגה , יש לך משניהם ...את רק צריכה לבחור ....חחחח

בתגובה ל: הרוח נושבת קרירה מאת: danarod
תודה על הסקירה, אבל מהיכן אפשר להוריד אותה בתרגום עברי.
תודה ולילה טוב אלה.

בתגובה ל: הרוח נושבת קרירה מאת: danarod
יש בו משו שובב שאני אוהבת!
והלוואי וידענו להעריך מראש סדרות. אי אפשר לדעת למה נתחבר בזמן מסוים בחיים שלנו.

בתגובה ל: קים בום מאת: shrekit144

אם כי נהניתי ממנו יותר ב"פאדאם פאדאם". ב"רוח" היו לו כמה רגעים חמודים עם און-ג'י המתוקה. לפעמים רציתי שהם יקבלו יותר זמן מסך...



והלוואי שבאמת הייתה שיטה לדעת מראש - אני עוד לא מצאתי שיטה חוץ מניסוי וטעייה

בתגובה ל: הרוח נושבת קרירה מאת: danarod
ללא תוכן

בתגובה ל: הרוח נושבת קרירה מאת: danarod
אני לעומתך, ראיתי כל פריים של הדרמה הזו ....
לא הרשיתי לעצמי לפספס אף מבט , מגע ידיים , ליטוף ודמעה..
את כבר מכירה אותי ? בחורה (אג'ומה) רגישה ביותר ...

וד.א. ל"עכוזון" שלי , יש אהבה חדשה ...ואני כ"כ שמחה בשבילו
היא כנראה ראתה את הסרט, ונדלקה עליו..חחחחח ...
(אני מקנאה בה)

המאמר עליהם:

http://www.hancinema.net/kim-min-hee-and-jo-in-seong-in-a-relationship-55299.html

בתגובה ל: אופס! איזה כיף להפגש שוב!!!! תודה על הסקירה מאת: kler181

אני בטוחה שלא פספסת... היו קלוזאפים יפהפיים בסדרה הזו :)

מאחלת לזוג הזה אושר, אהבה והצלחה. אותה ראיתי בסדרה Goodbye Solo - היא הייתה המשנית שם וגנבה את ההצגה לדעתי. היא הייתה פשוט מקסימה שם, ומאז היא בעיקר עושה חיל בסרטים.
אגב, הם הצטלמו לפני 12 שנים להפקת אופנה שכנראה חזתה את העתיד...




http://www.dramabeans.com/2013/04/birth-of-a-new-power-couple-jo-in-sung-kim-min-hee/

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod


Giant היא סדרה קוריאנית בת 60 פרקים ששודרה בערוץ SBS בחודשים מאי-דצמבר 2010. הסדרה שהתחילה עם רייטינג של 10% בלבד שיפרה בהתמדה את נתוני הרייטינג שלה, והפרק האחרון הגיע ל-40%.
הסדרה זכתה בפרסים ובהם: הסדרה הטובה ביותר, הזוג הטוב ביותר (הזוג המשני), ההפקה, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר ועוד.







העלילה:
(גם כאן עשיתי העתק הדבק לסקירה המעולה של לינה):

העלילה מספרת על שלושה אחים למשפחת לי בשנות ה-70 בדרום קוריאה - סאנג-מו הבכור, קאנג-מו האמצעי ומי-ג'ו האחות הצעירה.
בילדותם שלושת האחים איבדו את אביהם, אחרי שזה נרצח בעת הברחת זהב. כתוצאה ממות האב, אם המשפחה, שהייתה אחרי לידת בנה הרביעי, נאלצה לברוח מביתה עם ארבעת ילדיה בשביל להציל את חייהם, מאחר שהבן הבכור היה עד למות אביו, וכשגילו זאת רצו לחסלו ואת כל משפחתו בכדי להסתיר את הפשע שלהם.
במהלך הבריחה, הילדים איבדו גם את אמם וגם דרכיהם נפרדו. רק שנים לאחר מכן, שלושה מתוך ארבעת האחים, שהם כבר בוגרים, שבו להתאחד. הם לא שכחו ולא סלחו לאנשים שהיו אחראים למות הוריהם ולכך שנאלצו לגדול הרחק מחיק המשפחה.



שחקנים/דמויות:


האח הבכור – לי סאנג-מו (פארק סאנג-מין, Incarnation of Money, Bad couple)




האח האמצעי - לי בום-סו (History of the Salaryman, אייריס 2, ד"ר ג'ין)





האחות הקטנה – לי מי-ג'ו (הוואנג ג'ונג אום, פול האוס 2, Incarnation of Money, Can You Hear My Heart)





הוואנג ג'ונג-יון (פארק ג'ין-הי, Fermentation Family, The Woman Who Still Wants To Marry)





ג'ו מין-וו (ג'ו סאנג-ווק, Ten , Feast of the Gods, חוות גן עדן)

אלה כמובן רק חלק קטן מאוד מהדמויות (יש המון...). פירוט נרחב יותר לגבי הדמויות אפשר למצוא בסקירה של לינה.



התרשמות אישית:
יש לי רגשות מעורבים לגבי הסדרה הזו... ואולי זו אחת הסיבות שלקח לי יותר משבועיים מאז שסיימתי ועד שהצלחתי לכתוב עליה.
התחלתי את הדרמה הזו בהתלהבות גדולה. היה לי קל מאוד להתחבר, כמעט מהרגע הראשון, וחיכיתי בנשימה עצורה לפרק הבא. העלילה הייתה מרתקת, מורכבת ועשירה, והשחקנים ברובם מעולים – מהשחקנים הראשיים ועד תפקידי המשנה הקטנים. בצוות השחקנים אפשר למצוא לא מעט פנים מוכרות מפרויקטים אחרים של הבמאי והתסריטאי (שאחראים גם לסדרות History of the Salaryman, Incarnation of Money).







יש כאן שילוב מאוד מעניין בין הסיפור האישי המרגש והמפותל של האחים למשפחת לי, ובין תהליכים בפוליטיקה, בכלכלה ובהיסטוריה של דרום קוריאה – מהשלטון הדיקטטורי ועד למאבק על הדמוקרטיה. הקשר בין הון ושלטון הראה שוב ושוב את פרצופו המכוער, והפוליטיקאים מעולם לא נראו ציניים יותר... אבל גם מול כל הכוחות החזקים, ישנם אנשים שנאבקים ומצליחים לייצר שינוי, גם אם הוא קטן, ולמרות כל המכשולים שנראים לפעמים בלתי עבירים. יש בסדרה הזו לא מעט טוויסטים, הפתעות ורגעים מכוננים שבהם הקערה מתהפכת על פיה. רוב הזמן הייתי מרותקת למסך, אם כי לעתים הייתה לי תחושה שהיוצרים לוחצים חזק מדי על דוושת המלודרמה... ואני חושבת שבסדרה הזו ראיתי את הרשע הנורא והאכזר ביותר, בכל היסטוריית הדרמות הקוריאניות שלי (אבל שוב – שחקן מעולה).







ואז הגיע פרק 50 ומשהו. אני אפילו לא זוכרת את המספר המדויק, אבל זה כנראה היה פרק 52 או 53. היה בו איזשהו אירוע, שבמבט לאחור לא בטוח שהיה כ"כ משמעותי או חריג ברצף העלילה, אבל מבחינתי הוא היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל. ברגע אחד הרגשתי שדי, זהו – אין לי כוח יותר לראות את כל הצרות המתרגשות על הגיבורים (או במילים אחרות: כמה רוע אפשר לבלוע? אני הרגשתי שבלעתי מספיק).
דווקא בנקודה הזו הסדרה הגיעה לנקודת רתיחה, לישורת האחרונה, להתפתחויות הדרמטיות שלהן חיכינו מההתחלה – אבל אני הרגשתי כאילו כפתור ההתלהבות כבה אצלי בבת אחת. מצפייה אינטנסיבית של 5-6 פרקים ליום (חופש פסח...), עברתי למצב שבו אני מתקשה לצלוח פרק אחד, וכמעט מכריחה את עצמי לצפות – כי אני כ"כ קרובה לסוף ורוצה כבר לסיים. נורא התבאסתי מזה – כי באמת רציתי להמשיך ליהנות מהסדרה כמו קודם, אבל פשוט לא יכולתי (למרות שגם בשלב הזה, האירועים זרמו והמשחק היה משובח). הייתה גם דמות מסוימת שחיבבתי קודם ועברה אצלי את נקודת האל חזור – כך שכל רגע נוסף שלה על המסך עיצבן אותי.

אגב, במקור תוכננו לסדרה 50 פרקים, והיא הוארכה בעקבות ההצלחה. אני לא יכולה שלא לתהות איך הדרמה הייתה נראית ללא ההארכה, ואיך זה היה משפיע על חוויית הצפייה שלי. ללא ספק, היה שם לפחות קו עלילה אחד שנמרח ונמרח (בשלב מסוים חשבתי שאם אשמע עוד משהו על המפרט הטכני של הבוילרים אני אנתק את החשמל!), אבל יש מצב שגם הלך הרוח הכללי שלי באותה תקופה (דברים שלא קשורים לצפייה) תרם לחוסר ההתלהבות שלי בחלק האחרון של הסדרה.

אני חייבת לציין שגם בפרקים האחרונים היו רגעים שבכ"ז הצלחתי להתחבר אליהם – זכור לי רגע משעשע באדיבות הדמויות המשניות (עם אזכור חמוד לסאם סון), וגם סצנה מרגשת שהעלתה לי דמעות בעיניים. אבל אחרי כל ההתלהבות הראשונית, נשארתי עם תחושת החמצה. כמו שכתבו לאחרונה בדרמבינס, עדיף כנראה לצפות בסדרה שקצת חורקת בהתחלה ומלהיבה בסיום, מאשר המקרה ההפוך, שבו מתחילים בגבהים וצונחים מטה, לפחות בכל מה שקשור לתחושת ההתלהבות האישית.

טריילר:


קליפ הפתיחה:

בתגובה ל: Giant מאת: danarod
זה כל כך מבאס להתלהב מסדרה, ואז להרגיש שמישהו שם כיבה את הבוילר ברגע הלא נכון...
הרבה פעמים זה יותר קשה מלראות סדרה שהיא כל הזמן "בסדר כזה"...כשיש ציפיות האכזבות גדולות יותר...

מצד שני גם 50 פרקים של כיף זה משהו. אז לפחות זה...

בתגובה ל: תודה על הסקירה המעולה! מאת: zilpa

ואני שמחה שצפיתי בה למרות הכל :)

אגב, אולי יעניין אותך לדעת שלי בום סו מגלם טיפוס שפוי ונורמלי בסדרה הזו (למרות התנאים הלא נורמליים שנכפים עליו לא פעם). יש לו דמות חזקה ומרשימה שמקרינה גם הרבה חום ואכפתיות בסדרה הזו. היה לי קצת קשה כשהוא היה אמור לגלם מישהו בן 20 ומשהו, אבל עם חלוף הזמן בסדרה, גם הלוק שלו השתפר.

אגב, גם אשתו שמחה מאוד כשהסדרה הסתיימה, כי הם סופסוף יכלו לצאת לירח דבש שנאלץ להידחות בגלל הסדרה.

בתגובה ל: אכן, בסה"כ נהניתי מרוב הסדרה מאת: danarod
לא נראה בן 20...יפה מצד הקוריאנים שהם מתבדחים בכל הזדמנות על חשבון השחקנים שלהם...

בתגובה ל: לי בום סו בגיל 20 מאת: zilpa

תראי איך הוא נראה באייריס 2...

בתגובה ל: Giant מאת: danarod
תודה על הסקירה הנהדרת, דנה!
אני מודה שאני לא בטוחה לגבי ההתרחשות שהייתה בשבילך הקש ששבר את גב הגמל...אשמח אם תוכלי לכתוב לי את הספויילר
לגבי הדמות שחיבבת ואח"כ לא יכולת לראות על המסך...הכוונה הייתה לחתיך של הסדרה שניסה ללכת בדרך אביו?

אני זוכרת את הסדרה לטובה ונתתי לה ציון 10 ב-mydramalist וזאת למרות התרחשות בסוף הסדרה שקרעה אותי

נהניתי להיזכר בסדרה בזכות הסקירה שלך...תודה

בתגובה ל: כרגיל, נהניתי לקרוא! מאת: MyGirl

נקודת השבירה שלי הייתה כשמין-וו שינה את דעתו והחליט לשלוח עבריינים שהציתו את מפעל הבוילרים. מצד אחד, כבר לא היה לי כוח לראות את קאנג-מו סופג עוד מכה אנושה, בפעם המי יודע כמה. מצד שני, זה המהלך שגרם לי לשים איקס גדול על מין-וו - הוא הדמות שלא רציתי לראות יותר, ולא משנה כמה הוא חתיך... הוא הוסיף חטא על פשע כשאמר למי-ג'ו שהיא אשמה במעשיו, כי הוא נהיה כזה בגללה. אין יותר עלוב ופתטי מזה. אילו הוא היה מת בסוף הסדרה, לא הייתי מזילה דמעה. בניגוד למותו של את יודעת מי... :-( אבל חוץ מהדמעות האלה, הייתי די אדישה לאירועים לצערי - כי הרגשתי שמתחו את החבל יותר מדי בשבילי.

בתגובה ל: אז ככה (ספויילרים ל-Giant - עד הסוף) מאת: danarod
גם לי היה קשה להמשיך לחבב אותו אחרי ההתנהגות האיומה שלו...לדעתי, התסריטאים היו ממש טובים אליו שאיפשרו לו לסיים את הסדרה בהפי אנד...הופתעתי לגמרי!

בתגובה ל: Giant מאת: danarod
...את הפתיחים של המיני-סדרות האמריקאיות מהאייטיז. כנראה זה היה הכיוון של יוצרי הדרמה- דרמה שגדושה במלודרמטיות ותככים, ממש כמו המיני-סדרות האמריקאיות מהאייטיז. גם שם הסידרה (GIANT) הוא שם של אפוס קולנועי אמריקאי מפורסם ורחב יריעה מהפיפטיז, וזה כנראה כיוון נוסף של יוצרי הדרמה- דרמה שהיא אפוס רחב יריעה.

ואחרי שתעשיית הדרמות הקוריאנית, כבר "השאילה" 2 שמות של סרטים מפורסמים בכיכובו של ג'יימס דין המנוח ("ענק" ו"קדמת עדן") ל-2 דרמות שלה, זה רק עניין של זמן, שהיא "תשאיל" שם של סרט מפורסם אחר בכיכובו ("מרד הנעורים". באנגלית הוא נקרא REBEL WITHOUT A CAUSE). או שאולי היא כבר "השאילה" ואני לא יודעת על כך כלום...

בתגובה ל: הפתיח מזכיר לי... מאת: ההרצליינית
מה פירוש השם? איך השם קשור לסידרה?
סדרות ארוכות כאלה עם עלילות מתפתלות ושינויים באופי הדמויות מזכירות לי את "ממזרח לעדן".

בתגובה ל: בדיוק גם אני רציתי לשאול - מאת: shrekit144

ידוע לנו שהקוריאנים אוהבים שמות עם ניחוח בינלאומי, שלא תמיד קשורים ישירות לעלילת הסדרה. במקרה הזה, היו דווקא כמה אזכורים לענק. אני לא זוכרת את הציטוטים המדויקים, אבל זה משהו שקשור לאדם הפשוט שנלחם בכוחות גדולים, והופך לענק בעצמו. וכן, אין ספק שזה אפוס ענק ומרשים (למרות הביקורת שלי על החלק האחרון בסדרה).

נתקלתי בהשוואות בין "ענק" ל"ממזרח לעדן" - אין ספק שיש שם כמה יסודות עלילתיים דומים, אבל לטעמי האישי "ענק" כתובה הרבה יותר טוב :)

אגב, מצאתי פוסט מעניין שקשור לשמות קוריאניים, גם שמות בינלאומיים של סדרות:

http://belectricground.com/2011/11/17/korean-language-and-culture-series-analyzing-korean-drama-and-film-titles-part-1/

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod

הסדרה Horse Doctor (הידועה גם בשמות: The Horse Healer / Veterinarian / The King’s Doctor) שודרה בקוריאה בין החודשים אוקטובר 2012-מרץ 2013, ויש לה 50 פרקים. הרייטינג הממוצע עמד על 17.3%.
זו סדרה מבית היוצר של הבמאי לי ביונג-היון והתסריטאית קים יי-יונג, שאחראים גם לדרמות ההיסטוריות "יי סאן" ו"דונג יי" (ואין פלא שהסדרה הזו מהווה "פגישת מחזור" של שחקני המשנה המוכרים מהדרמות הקודמות של הצוות).







העלילה מביאה את סיפורו של באק קוואנג-היון, שמתחיל את הקריירה כרופא סוסים פשוט (עיסוק שנחשב נחות משהו) והופך להיות אחד הרופאים המוערכים והחדשניים בממלכת ג'וסון. בדרך יש כמובן מכשולים, תככים בחצר המלוכה ומחוצה לה, אתגרים רפואיים, תעלולים ושעשועים למיניהם, וגם חברות ו(קצת) אהבה.



דמויות/שחקנים:
הקאסט ארוך כאורך הגלות, אבל הנה תמונות של השחקנים הבולטים:




בק קוואנג-היון (צ'ו סונג וו, בעל רזומה עשיר במחזות זמר וסרטים כמו The Classic, Love Phobia. זה תפקידו הראשון בדרמה)




קאנג ג'י-ניונג (לי יו-וון, "המלכה סון דוק" , "49 ימים")




לי מיונג-הוואן (סון צ'אנג מין, Road no. 1 , Man of Honor)




לי סונג-הא (לי סאנג-וו, Life is beautiful, Feast of the gods)





הנסיכה סוק-הווי (קים סו-און, "בחורים רעים", The Man Who Can't Get Married )




המלך היון-ג'ונג (האן סאנג ג'ין, "יי סאן", Please Marry Me)




(לי סון ג'ה, "יי סאן", "יורשת העצר", "הנסיך שלה" ועוד המון...)



דעה אישית:
הסדרה הזו לא ממציאה את הגלגל, אלא נוסעת שוב ושוב באותם שבילים מוכרים לצופי הדרמות התקופתיות (במיוחד אלו מאותו בית יוצר). בתחילת הדרך זה היה מסע חביב למדי, גם אם צפוי מקילומטרים, אבל בשלב מסוים (בערך במחצית הסדרה?) התעייפתי והמשכתי לצפות בעיקר מכוח האינרציה וההמרצה.

לא מצאתי כאן הפתעות עלילתיות או חדשנות יצירתית - העלילה די רפטטיבית ואיטית לטעמי עם חלוקה דיכוטומית ומשעממת בין טובים ורעים. מבחינתי היה שווה לראות את הסדרה רק כדי להכיר את השחקן הראשי – שחקן מצוין ומקסים בעיניי, שהחזיק את רוב רובה של הסדרה על כתפיו. ולא בגלל שהשחקנים האחרים לא טובים – אלא מכיוון שהדמויות לא היו כתובות לדעתי באופן מאתגר במיוחד. שחקנים טובים ומוכשרים כמו לי יון-וו ולי סאנג וו די התבזבזו לטעמי בסדרה הזו, ולעתים נראו כמו סטטיסטים ותו לא.

באופן יחסי הסדרה זכתה לרייטינג סביר פלוס והובילה רוב הזמן במשבצת השידור שלה, אבל אני חושבת שניכרה בה עייפות החומר של הבמאי והתסריטאית. הם אמנם אחראים לדרמה הקוריאנית האהובה עליי בכל הזמנים, אבל אחרי האכזבה היחסית מ"דונג יי" ומ"רופא הסוסים", אני לא חושבת שאמהר לצפות בדרמה הבאה שלהם, אם אכן תהיה כזו... אבל אולי גם לדרמה צפויה ואטית כזו יש יתרונות – אחת הבלוגריות כתבה שהיא צפתה בסדרה בעיקר כדי לתרגל את השפה הקוריאנית, ושהיה לה הספק נאה ביותר בסריגה תוך כדי צפייה.


נראה שגם השחקנים נהנו מהצילומים:

בתגובה ל: רופא הסוסים מאת: danarod
סדרה שאטרח לראות...אבל לפחות הבנתי שהיו בה רגעים שוים, ושחקנים מצויינים. גם זה משהו:)

בתגובה ל: טוב, זו לא נשמעת מאת: zilpa

אבל אני מניחה שהיו גם כאלה :) וכאמור - נחשפתי כאן לשחקן מקסים שאני מתכוונת להמשיך לעקוב אחריו.

אגב, שכחתי לשים את פתיח הסדרה בהודעה הקודמת - הוא משקף נאמנה את רוח הסדרה:

בתגובה ל: רופא הסוסים מאת: danarod
כפי שכתבתי בעבר...אני מכורה לסדרות ההיסטוריות כך שיש מצב שאגיע לסדרה הזו בעתיד...אבל בעתיד הרחוק כי לפניה יש לפחות 10 סדרות היסטריות אחרות שעל הכוונת שלי...במיוחד אחת בת 134 פרקים שהיא הבאה בתור אצלי אחרי שאתחיל (ואסיים) את הסדרה האחרונה של ג'אנג היוק
אני עדיין נמצאת בשלבי סיום של "Gye Baek" שלצערי לא הצליחה לעניין אותי...
אגב, כתבת לי באחת התגובות על הדמות שהייתה רוצה להיות "מישיל"...אז התכוונת לשחקנית הצעירה, נכון? לא למלכה המבוגרת ממשפחת סאטק...כי היא בכלל הייתה רעה לייט...


אגב, היציאה שלה מהסדרה הייתה כל כך לא צפויה בשבילי...הייתי בטוחה שהיא עזבה זמנית ועוד תחזור...ירד לי האסימון כשראיתי שהיא כבר לא מופיעה בקליפ הסיום של הפרק.

הצעירה לעומתה מנסה לחקות על מישיל המופלאה...יש דמיון אבל בניגוד למישיל אותה נהניתי לשנוא, את און-גו אני פשוט לא סובלת!

בתגובה ל: קומאו, דנה! מאת: MyGirl

אני דווקא קראתי למלכה המבוגרת "מישיל וונאבי" - כי הייתה לי תחושה שיוצרי הסדרה מנסים לעשות ממנה מעין מישיל (בהתנהגות, בסגנון ולאו דווקא בחומרת המעשים), אבל היא מהווה לא יותר מחיקוי חיוור... גם אני הופתעתי שהעזיבה שלה הייתה סופית. הייתי בטוחה שיהיה קאמבק - עד שראיתי את קליפ הסיום.

גם אני לא סבלתי את און-גו, אבל בכ"ז העלילה תפסה אותי די חזק בחלק השני של הסדרה. אני כנראה משוחדת, אבל נשביתי בקסמו של הגנרל הבוגר, וגם מערכת היחסים המורכבת שלו עם האקסית המיתולוגית והמלך ההפכפך עניינה אותי. אגב, לדעתי יש לפחות יתרון אחד בכך שהסדרה לא תפסה אותך

בתגובה ל: לגבי Gye Baek מאת: danarod
זהו...היום סיימתי לצפות בפרק האחרון...לצערי, סיימתי את הצפייה בלי להיות מעורבת רגשית...בפרק האחרון אפילו הייתי בהלם לגבי החלטה שקיבל הגנרל בעל הגומות...החלטה קשה ומחרידה! היה לי קשה להתרכז בשאר הפרק מרוב שהזדעזעתי ממנה...

אגב, סיימתי לצפות היום גם ב"Answer 1997"...אני יודעת עד כמה שאהבת את הסדרה! עד כדי כך שזכינו בתרגום האיכותי שלך!!!
הסדרה הייתה מאוד חמודה...קיבלה אצלי ניקוד יותר גבוה מאשר "Gye Baek" למרות שלא ניתן להשוות בין הז'אנרים...ובכל זאת, שם לפחות כן חיבבתי חלק מהדמויות.

בתגובה ל: אל דאגה...הגנרל כולו שלך!!! מאת: MyGirl

ל-Gye Baek כמובן...

כמו שכתבתי לך, יש לדעתי יתרון בזה שלא התחברת רגשית לסדרה, כי לא התבאסת כמוני. לי הייתה תחושת בטן לא טובה, אז באמצע פרק 35 הלכתי לויקיפדיה לקרוא על תולדות חייו של הגנרל - וחטפתי שוק רציני. הגנרל הזה נחשב לסמל גבורה בקוריאה, אבל לי המעשה שלו נראה איום ונורא.

כתבתי על זה בזמנו בהרחבה:

http://agenda.nana10.co.il/243/forum/856897/


http://agenda.nana10.co.il/243/forum/856898/


Answer Me 1997 זו הסדרה שהכי אהבתי בשנה האחרונה, ואחת האהובות עליי בכל הזמנים. שילוב מעניין לצפייה יחד עם הגנרל הטרגי...

צפייה מהנה בהיוקי ובעץ עמוק השורשים

בתגובה ל: לא חשבתי אחרת מאת: danarod
נהניתי לקרוא את הסקירה שלך על הסדרה! במיוחד את תחושותייך לגבי הפרק האחרון...אז אני מבינה שאני בהחלט לא היחידה שהיה לה קשה לקבל את החלטתו המזעזעת של הגנרל האחרון של בקג'ה.
אגב, זאת לא הפעם הראשונה שניתקלתי בסדרה היסטורית בכך שאנשי צבא רצחו את משפחתם על מנת שלא יהפכו לעבדים של האויבים...אני כרגע לא ממש זוכרת באיזו סדרה זה התרחש (נראה לי שב"soldier" שלא סבלתי), אבל זכור לי שכעיר שלמה עמדה להיכבש ע"י האוייב, התושבים שבגבול שרפו בקתה שבה שהו כל הנשים והילדים של אותם תושבים...זה היה מזעזע מאוד! הם העדיפו להרוג את המשפחה שלהם במו ידיהם בשביל למנוע מהם ליפול בשבי האוייב...אני זוכרת שהם אמרו שהם מעדיפים להרוג אותם עכשיו לפני שירצחו ויאנסו או במקרה "הטוב" יהפכו לעבדים של האוייב.

בתגובה ל: תודה על הקישורים!!! מאת: MyGirl
זה מזכיר את סיפור מצדה, ומעורר שאלות לגבי קדושת החיים והאמונה שכל עוד יש חיים, יש תקווה.

שלא נדע מצרות...

בתגובה ל: קומאו, דנה! מאת: MyGirl
ללא תוכן

בתגובה ל: איזה סידרה של ג'אנג היוק את רואה? מאת: shrekit144
היום סיימתי את "Gye Baek" ו"Answer 1997", כך שכבר מחר אתחיל עם הסדרה האחרונה של ג'אנג היוק

בתגובה ל: מתכוונת להתחיל עם: Tree With Deep Roots מאת: MyGirl
זו אחת הסדרות שיותר נהניתי מהן בשנה האחרונה. (עכשיו שמעתי שרוצים לעשות לה המשך. אני מקוה שלא יכזיב כדרכם של המשכים...)

בתגובה ל: ואת לא כותבת איך התרשמת מ"1997, עבור? מאת: zilpa

זה כנראה עדיין לא סגור, אבל יש שמועות שזו הולכת להיות דרמה שתתמקד בשיגעון סביב כוכבי הכדורסל ב-1994. יש כאלה שטוענים שזה רק אחד הרעיונות שנזרקו לחלל האוויר. נראה לי שיהיו דמויות שונות לגמרי...

http://www.soompi.com/2013/04/05/mixed-reports-surround-the-second-season-of-answer-me-1997/

http://www.dramabeans.com/2013/04/answer-me-1997s-sequel-to-be-about-basketball/


ולינה כתבה בקצרה כאן על רשמיה מהסדרה (יש התייחסות גם לסוף של Gyebaek, אבל לא נראה לי שזה יפריע לך...)

http://agenda.nana10.co.il/243/forum/891306/

בתגובה ל: ואת לא כותבת איך התרשמת מ"1997, עבור? מאת: zilpa
אמנם את הדמות הראשית (שי-וון) לא הכי חיבבתי, אבל כן חיבבתי את האחים לבין יון...שניהם היו מקסימים!
אני מודה שגם בסדרה הזו לא היו לי יותר מידי הפתעות...אהבתי את איך שמשכו ומשכו ולא חשפו בפני הצופים אם מי התחתנה שי-וון...למרות שאני כבר ניחשתי בשלב מוקדם מאוד של הסדרה.

גם ניחשתי שהאח הגדול יגלה עליהם הודות לחדר המדרגות של בית החולים...שם גם האח הצעיר גילה על הרגשות האמיתיות של השותף שלו...כל זה לא בא בהפתעה מבחינתי ובכל זאת, היה נחמד לראות את זה מתרחש.

כשהאח הבוגר אמר לצעיר שהוא לא מתכוון לוותר על שי-וון ואז קבע איתה במסעדה, גם אז תיארתי לעצמי שהוא בעצם מסדר לה ולאחיו הקטן דייט.

בקיצור, הפתעות לא היו פה והרגשתי שהכל די צפוי ובכל זאת - היה מהנה...גם מעברי הזמן הוסיפו רבות!

בתגובה ל: ההתרשמות חיובית! מאת: MyGirl
ספויילרים ל 1997-




זה העובדה שהם ניסו למתוח את הסיפור של מי התחתן איתה בסוף, אחרי שבפרק 5 (או 6, אני כבר לא זוכרת...)כבר היה ברור בעצם מי בעלה.

אני לא יודעת אם זה בעיה שנבעה מהעריכה, אבל זה היה לי מאוד משונה שהם מראים לנו במי היא בוחרת, ואחר כך שוב מראים לנו יענו התלבטויות...

אני מאוד חיבבתי את שי וון, ובכלל, את כל החבורה הזו. היו שם המון קטעים מרגשים גם "ליד". שלא קשורים לגיבורים הראשיים. כמו הסיפור של האזכרה והאח שמגיע, והסיפור של ההורים והאחות. אפילו הזקנה שההוא הולך להחליף לה נורה. פשוט רגעים קטנים של חסד שתוארו בהמון רגישות.

וכמובן, שהתרגום של דנה היה תענוג אמיתי. (דיברתם על פריחת התרגומים, אבל יש תרגומים שעושים לי פריחה...)כיף לראות סדרה כזו בתרגום כזה.

בתגובה ל: הביקורת היחידה שיש לי מאת: zilpa
תמיד יצרו מצבים שבהם שני האחים נראו כאופציה להיות "הבעל"...

גם אני אהבתי את הסיפור עם האישה המבוגרת שבאה לבקש מהבחור שיחליף לה את המנורה...ורק כשהוא הגיע לבית שלה הוא הבין עד כמה שהיא התאמצה להגיע אליו והוא עוד העז לדחות אותה פעמיים רצוף....

גם האח שהגיע לאזכרה סיפר זיכרון מרגש מהעבר והזיכרון השתלב מאוד יפה עם העלילה כשהאח הגדול כתב לצעיר "אני מצטער" בהודעת טקסט אחרי שסידר את הפגישה בין אהובתו ואחיו הצעיר.

וכמובן שהתרגום הנהדר תרם רבות להנאת הצפייה!

בתגובה ל: לא זכור לי שהראו בודאות מי הבעל... מאת: MyGirl
אני זוכרת שהיה שלב שהיה לי מאוד ברור מי בעלה, וזה היה בשלבים הראשונים. ואחר כך לא הבנתי למה הם עוד מנסים לנגן על "מי מאיתנו הבעל" כולל הריצה לחדר הלידה...

מכיון שאני לא באמת יכולה לבדוק את זה עכשיו- אולי דנה זוכרת אם נאמרו דברים מפורשים עוד קודם, או שפשוט פירשתי נכון את הסאבטקסט?

בתגובה ל: באמת? מאת: zilpa

רמזו רמזים עבים אבל לא מוחלטים, ובכ"ז השאירו את האפשרויות פתוחות (לכאורה). אישית, דווקא בפרקים הראשונים הייתי בטוחה בזהות הבעל, ואח"כ בכ"ז הצליחו לעורר בי ספק קל לזמן קצר. אין ספק שמשכו את ה"תעלומה" יותר מדי זמן, כשבפרקים האחרונים היה ברור מעל לכל ספק במי מדובר (איך כתבו בדרמבינס בסוף פרק 15 - Are we still playing this game?). אבל אני סולחת להם. ככה זה כשאוהבים :)

ואולי כדי לתת תשובה מדויקת אני צריכה לצפות שוב בסדרה (אני בכל מקרה מתכננת לעשות את זה מתישהו ).

בתגובה ל: הביקורת היחידה שיש לי מאת: zilpa

טמון בעיקר ברגעים הקטנים של החיים וביחסים בין הדמויות (הברומנס, החברויות, המשפחה ולא רק הרומנטיקה). יש אינספור רגעים כאלה שנשארו איתי, אבל אני חייבת לציין את הסצנה שבה האמא כועסת ואח"כ מתחננת בפני התסריטאית שתשנה את רוע הגזרה ולא תדכא את הצופים עם סוף טרגי... זה גרם לי לחשוב על כוחה של הטלוויזיה והשפעתה על הצופים, שחורגים ממה שהתסריטאי מדמיין לעצמו. וחוצמזה זה הזכיר לי את השאלה הנצחית שמככבת בפורומים השונים של חובבי הסדרות הקוריאניות - איך הסוף? אילו לצופים שלנו היה קו ישיר לתסריטאים, התסריטאים כנראה היו צריכים לברוח לאי בודד :)

אגב, קראתי שטוני אן מ-H.O.T יוצא בימים אלה עם Hyeri, חברת להקת הבנות Girl's Day שצעירה ממנו ב-16 שנים (הוא בן 34, היא בת 18). כשקראתי על זה חשבתי לעצמי איך שי-וון הייתה מגיבה... מפחיד לחשוב על זה



והיה לי ממש כיף לתרגם את הסדרה הזו - זה היה הפרויקט הכי מהר והכי מהנה שלי :) אני מקווה שמתישהו תגיע עוד סדרה שתעורר בי חשק לתרגום.

בתגובה ל: מתכוונת להתחיל עם: Tree With Deep Roots מאת: MyGirl
הסידרה הזאת מוכנה אצלי לצפייה כבר חודשיים!! ולא קלטתי שזה היוקי שמככב בה
אין ספק שהיא עלתה מיידית לראש רשימת הממתינות.
התחלת לצפות בה? איך ההתרשמןת שלך?

בתגובה ל: אני לא מאמינה מאת: shrekit144

לינה בינתיים סיימה את הסדרה, וכתבה שהיא הייתה מעניינת. אולי יתחשק לה להרחיב בהמשך :)

ובזמנו כתבתי סקירה על "עץ עמוק שורשים", כמעט נטולת ספויילרים:

http://agenda.nana10.co.il/243/forum/847360

יש על הסדרה גם דיונים במסך המפוצל. את יכולה לקרוא רשמים לפי מספר הפרק וגם להגיב

בתגובה ל: מוטב מאוחר וכו'... מאת: danarod
מסקרן מה אני אחשוב על הסידרה...
עדיין מחכה לפידבקים של לינה

בתגובה ל: רופא הסוסים. מאת: rella
מה יהיה, אני חושבת שלא אזוז מהמחשב ואצפה בסדרות שאת סוקרת, זה פשוט עושה חשק.
תודה שוב ולילה טוב.

בתגובה ל: רופא הסוסים מאת: rella

אני צריכה מישהו שימליץ לי אילו דרמות לא לראות... הבנתי שמצאת את אתר התרגומים? אני אשלח לך ליתר ביטחון במסר.

בתגובה ל: רופא הסוסים מאת: danarod
מצאתי את האתר.

בתגובה ל: רופא הסוסים מאת: danarod
ללא תוכן

בתגובה ל: המלך הוא לא הונגי?? מאת: shrekit144
ללא תוכן

בתגובה ל: המלך הוא לא הונגי?? מאת: shrekit144

הוא אמנם קיבל את כס המלוכה בדרמה הזו, אבל התפקיד שלו היה די שולי.

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod

בתגובה ל: סוכן זוטר / דרגה 7 בשירות הציבורי מאת: Rebeccan

בתגובה ל: סוכן זוטר / דרגה 7 בשירות הציבורי מאת: Rebeccan
ללא תוכן

בתגובה ל: סוכן זוטר / דרגה 7 בשירות הציבורי מאת: Rebeccan
ועל ההסבר לגבי משמעות השם

בתגובה ל: סוכן זוטר / דרגה 7 בשירות הציבורי מאת: Rebeccan

בתגובה ל: סוכן זוטר - עכשיו הסרט מאת: Rebeccan

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod
התחלתי לצפות בה די מזמן (לפני כמעט 4 שבועות) ואני בינתיים "תקועה" בפרק 11 שלה. אני צופה בה ברגשות מעורבים: אומנם יש בה הרבה קטעים חמודים ואף משעשעים, כימיה טובה בין 2 הראשיים וכל הקטע של הגלגול נשמות ממש מדליק בעיניי (ברצינות!). אבל מהצד השני, יש בה די הרבה דברים שאני לא אוהבת: 2 המשניים הרעים (בייחוד סא נא הבלתי-נסבלת- הדבר היחידי החיובי שמצאתי בה, הם הלקים הססגוניים שלה ), השחקן הראשי (פארק יוצ'ון) די בינוני ודי אנמי בעיניי (אני גם לא אוהבת את תווי הפנים האינדיאנים שלו), הסידרה מתאפיינת בדחיסות עלילתית- יש בה לפחות קו עלילה אחד שהוא מיותר (כמו למדל, קו העלילה של הנשיאה ג'אנג והבת האבודה שלה), ואחרי שקראתי ספויילרים עד הסוף של הסידרה, הבנתי שבהמשך היא הופכת לסוג של נובלה לטינית סוג ב' (זה חוטף את זאת, זאת גורמת למותה של זאת, וכד').

בתגובה ל: לא סיפרתי לכם שהתחלתי לצפות ב"על גג העולם", נכון? מאת: ההרצליינית
אבל האם זה אומר שתוותרי?
אני לאחרונה לומדת לשחרר...אם משהו לא מוצא חן בעיני, אני מפסיקה.
בסדרות אמריקאיות עשיתי זאת מאז ומעולם, אבל בסדרות הקוריאניות, דוקא בגלל שהן קצרות יחסית, היה לי קשה לנטוש באמצע.

אלא מה? לאחרונה מסתבר שזה הרבה יותר כדאי מלהמשיך ולצפות בעלילות שלא נוגעות ללבי ואפילו נראות לי מופרכות ברמות...

ובסופו של יום - הנסיך בעליית הגג היא סדרה שלא היתה מלהיבה מידי מבחינתי.

בתגובה ל: לא סיפרת:) מאת: zilpa
בינתיים אמשיך לצפות בה מכוח האינרציה :-).

בתגובה ל: לא סיפרתי לכם שהתחלתי לצפות ב"על גג העולם", נכון? מאת: ההרצליינית

היו בה קטעים חמודים, אבל הם היו כמו שוקולד צ'יפס בעוגת חנק (נראה לי שכבר השתמשתי בדימוי הזה יותר מדי...). בהמרצה ועם כוס קפה ליד, הסדרה הזו לא העיקה עליי יותר מדי (בניגוד לסדרות אחרות שא. חבל לציין את שמן וב. חבל שלא פרשתי מהן כבר בהתחלה). אני לא מתחרטת שהמשכתי עד סוף "הנסיך בעליית הגג", כי הפרק האחרון לטעמי היה הכי מעניין בסדרה, ובסה"כ נהניתי מהכימיה בין הראשיים.

אגב, בדרמבינס טענו שרק הפרק הראשון והפרק האחרון מעניינים, וכל השאר הם בגדר פילר.

בתגובה ל: זו לא בדיוק סדרה שצריך לרוץ ולספר עליה לחבר'ה מאת: danarod
הוא היה כתוב היטב, מהודק והיו בו הרבה קטעים דרמטיים ומעניינים, ואפילו חזקים. חוץ ממנו, שאר הפרקים בסידרה היו די שגרתיים. כשאגיע לפרק האחרון, נראה אם דרמבינס צודקים .