The Third Hospital

The Third Hospital R_Arrow_R

פורסם לפני 2760 ימים מאת MyGirl אין תגובות

טוב, אז אחרי הרבה מאוד זמן, סוף סוף הגיעה סדרה שיש לי חשק לספר עליה... קריצה

העלילה:
הסדרה עוסקת במחלקה נוירו-כירורגית בבית חולים שבה מנסים לגבש קבוצה של רופאים מהרפואה המערבית Needle_2

יחד עם רופאים מהרפואה המזרחית מסורתית. Jang_Geum

קים דו-היון מגיע לבית החולים וממלא את תפקיד מנהל המחלקה. יחד איתו מגיעה רופאה מתמחה בשם ג'ין הא-אין, היא מכירה היטב את דו-היון מאחר ושניהם עבדו יחד בבית חולים אחר. דו-היון תמיד מתנהג כלפיה בקשיחות וגוער בה ללא הפסקה על כל טעות שהיא עושה.
קים סונג-היון הוא רופא מהרפואה המזרחית המסורתית, בעברו הוא היה רופא לרפואה מערבית, אך הוא פרש מתפקידו אחרי שלא הצליח להציל את חייה של אהובתו שחלתה בגידול בראשה. Eye_G_Tear

כשעזב את בית החולים הוא הכיר את האדם שהיה לצד אמו ברגעיה האחרונים והחליט "לאמץ" אותו בתור מורה לכל מה שקשור ברפואה האלטרנטיבית מאחר והידע שלו בתחום היה נרחב. שם הוא גם הכיר את בתו הצעירה של אותו אדם ששמה הוא או-ג'ין כשמה של אהובתו שמתה. הבחורה הצעירה התחילה לפתח רגשות לסונג-היון אולם הוא נותר בעברו, כואב על מות אהובתו. מבויש

דו-היון וסונג-היון הם למעשה אחים, ללא קשר דם אמנם, אך הם חולקים את אותו אב שהוא רופא מוכר ובעל שם. דו-היון הפך להיות לבנו בעקבות נישואים שניים ואילו סונג-היון הוא הבן שלו מנישואיו הראשונים.
שני האחים שמלבד היותם רופאים בעלי השקפות מנוגדות ומלבד הנתק ביניהם מבחינה אישית-רגשית War

, יש להם רגשות למתמחה הצעירה הא-אין וגם לה יש רגשות לאחד מהשניים. מאוהב

מלבד הממשולש הרומנטי הצופים עדים למחלוקות המתפתחות בבית החולים לגבי אופן הטיפול בחולים, מאבקי הכוח בין שני ה"מחנות" ועוד...

טריילר קצר: סרט

דעה אישית: קריצה

יצא לי כבר לראות הרבה סדרות רפואיות ובכל המקרים אני מאוד נהנית מהן...דווקא לפני הנוכחית צפיתי ב"Brain" וממש השתעממתי...אז הסדרה הנוכחית היא אחלה של פיצוי! Bonbon_2

קים מין-ג'ונג שגילמה את הרופאה המתמחה היא שחקנית שאני מאוד מסמפטת וגם הפעם היא לא אכזבה אותי בתפקידה. Karma_1

את או ג'י-הו ראיתי בהרבה סדרות, אבל הוא אף פעם לא מצליח לשכנע אותי במשחק שלו...הוא חמוד...אין ספק! אבל יש לו משהו המום ועמום במבט, שלי אישית בכל אופן מונע מלראות איזשהו רגש אמיתי ומשכנע... שוקל

קים סונג-וו היה הפייבוריט שלי גם הפעם! עד כה (מלבד "אייריס" ששם התפקיד שלו לא היה יותר מידי מרכזי) הוא תמיד הצליח לתפוס את כל תשומת הלב שלי...בכל סדרה שבה הוא גילם דמות משנית, הוא תמיד הצליח להעפיל על הראשי והייתי בעדו גם אם התסריטאים לא חשבו כמוני... ROFL

ב"הוטלייר" שבה ה"יריב" שלו היה השחקן המפורסם בא יונג-ג'ון אני הייתי בעדו...ב"איך להכיר את השכן המושלם" הוא היה זה שמשך את תשומת ליבי ולא פארק שי-הו לאלא

. ב"מיס ריפליי" גם הייתי בעדו ולא בעד הכוכב הראשי פארק יו-צ'ון חחח

...בקיצור, הוא תמיד מצליח להקסים אותי! נשיקה2

את הבחורה הצעירה ששמה היה או-ג'ין כמו חברתו המתה של סונג-היון גילמה צ'וי סו-יונג מהלהקה "Girls Generation". זה היה תפקידה הראשון כשחקנית והיא עשתה אותו לא רע בכלל.

הסדרה אמנם הייתה בת 20 פרקים, אבל כל פרק היה רק 45 דקות, כך שאפשר לומר שמבחינת שעות זאת בעצם סדרה של לא יותר מ-16 פרקים. שעון

העלילה הייתה מעניינת בעיני לכל אורך הסדרה. היה מעניין לראות את השוני בין ההשקפות של הרופאים ואת המצבים המורכבים שהפער בדעות יצר בבית החולים. חרבות

מה שהיה חסר לי בסדרה זה פס קול מוצלח אבל יותר חשוב - החוסר ברומנטיקה...הם היו ממש קמצנים הפעם! קיויתי לאיזה צ'ופר קטן לפחות בסוף, אבל הם נשארו קמצנים עד הסוף שבור

ובכל זאת, ב-mydramalist נתתי לסדרה 8. המלצה

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: ההרצליינית
טוב, כבר התוודיתי כאן על התלהבותי מהסדרה ועל חיבתי לטאצ'יבאנה. (אם כי קשה לי להבין מדוע ספר במספרה יוקרתית לובש חולצות משובצות משל היה לוכד פרים במערב הפרוע, אבל ניחא...נסלח לו על כך)

משבוע לשבוע אני מוצאת את עצמי מחכה לפרק הבא ונהנית ממנו. אבל אחרי פרק 10 לא יכולתי להמנע ממספר שאלות לתסריטאים.

1. ככה? ככה מתוודים על אהבה?! בצעקות?!

2. וככה, סאקורה, בורחת פתאום??? ואין לה מילים?
זה לא יפה, זה לא נאה, וככה לא עושים בכלל.
הבחור מתוודה שהוא מאוהב בך, מה את בורחת? דברי איתו!

3. שאלה אחרונה ומהותית: טאצ'יבנה היה מאוהב בה כבר שנים, לדברי כולם. רק שהוא עצמו כנראה לא היה מודע לכך...
א. מבחור בן 40 אנחנו מצפים לקצת יותר מודעות עצמית.
ב. עשר שנים הבחורה היתה רווקה ומחפשת. מה עשית כל הזמן הזה? לעגת לה ומיררת לה את החיים.
ועכשיו כשהיא מקבלת טבעת ומאושרת מהבחור הצעיר שלה, פתאום אתה קולט שהיא מציאה אמיתית?
ובמקום לנסות לחזר, בורח לניו יורק?

צר לי לומר, ידידי, והבחור שאני בעדו כמובן- אבל ההגיון שלך עקום מאוד!!!

ואני חייבת להודות שהקטע בו הוא מגלה שמנהל הבר, שהוא חברו מילדות, הומו,וכולם יודעים שנים חוץ ממנו, היה אחד הקטעים הכי מצחיקים בסדרה בעיני.

כזה קלולס הטאצ'יבאנה הזה. (אבל בגללו התחלתי לראות יפנית נוספת שהוא מככב בה...:)

בתגובה ל: הסינדרלה האחרונה- (ספויילרים לפרק 10) מאת: zilpa
שהסדרה הזו מזכירה לי את מנספילד פארק.
הגיבורה היא סוג של פאני פרייס בחורה טובה, מישהי שמשום מה הבחור הטוב (אדמונד של הספר) לא מסתכל עליה בכלל והשנים עוברות בלי איזושהי עלילה ראויה לציון, עד שלפתע פתאום מגיעים מרי והנרי אח ואחות למחצה לאחוזת מנספילד בה משפחתו של אדמונד ופאני מתגוררים ומתחיל להיות שמח.
מרי שמה את עינה על אדמונד, והנרי הבחור הפחות טוב מגלה עניין פתאומי ולא ברור בפאני הביישנית.

ולמרות שהחיזור שלו אין כוונתו הראשונה רצינית, היא בהחלט השפעה חיובית עליו, והוא אף שוקל לחזור למוטב בשביל הגיבורה הטובה.
הסיבה שבפרק השמיני התחלתי להרגיש שהסדרה היא מחווה למנספילד פארק היא בשל העובדה שהסדרה מסמנת את טצ'יבאנה כבחור הטוב ומאז ומתמיד (לא שברור לי כל כך על מה) ואת הירוטו כזה שהיה בעייתי מאז ומתמיד וזוכה דרך מערכת היחסים שלו עם סאקורה להפוך לבן אדם יותר טוב, ואני סאקרית של סיפורי אהבה שבהם האהבה הופכת את האנשים לבני אדם יותר טובים, יודעת שאם יוצרי הסדרה אכן קבלו את השראתם ממנספילד פארק אזי, בסופו של דבר סאקורה תסיים את הסדרה בזרועותיו של טצ'יבנה, אבל הסיפור הזה הרבה פחות נוגע ללבי.

בזמנו כשצפיתי במנספילד פארק חשבתי שהחלק הכי מעניין ביצירה היה מערכת היחסים של פאני ושל הנרי, ושהיא ואדמונד יצאו בסופו של דבר זוג צדקנים מעצבן. אני הייתי מעדיפה שפאני תסיים את הספר ביחד עם הנרי ולא בגלל שהוא עשיר וכו' כמו שהסביבה שלה מתלהבת ממנו, אלא בגלל שאני אהבתי את ההשפעה שלה עליו, שהייתה יותר מעניינת בעיניי. אבל אם יש איזשהו מסר בספר הזה זה לא להתפתות להשפעה הזו, כיוון שחזרה למוטב בשל בחורה היא לא חזרה למוטב אמיתית, ואם תוציאו את הבחורה מהמשוואה אז הבחור יחזור לסורו מהר מאוד.
איכשהו אני לא רוצה לקבל את המסר הזה גם בסדרה. אבל יש לי חשש שזה הכיוון שאליו הסדרה מובילה.

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל: בפרק השמיני הבנתי פתאום (ס') מאת: אורלי
א. מנספילד פארק, כבודה במקומה מונח, הגיבורה היתה מעצבנת. חלשה וצדקנית.
סאקורה היא מלאת חיות ומזכירה את הגיבורות הטובות יותר של אוסטן. אליזבט, אמה...
ב. הנרי/הירוטו שונים במהותם. הנרי התחיל עם פאני מתוך גחמה, הירוטו התחיל מתוך רצון לשלם חוב לאחותו החורגת כלפיה הוא מרגיש אשמה.
הירוטו מלכתחילה איננו חדל אישים מרושע ובטלן. הוא בחור שחווה כאב וצער ושחי את חייו עם ייסורי מצפון על הסבל שגרם כילד-בתאונה- לאחותו החורגת.
היא, מבחינתה, מנצלת היטב את רגשות האשם שלו ומזעיקה אותו לסור לגחמותיה.
הירוטו גם מדבר על כך שהוא נהיה בן אדם, בזכות סאקורה, אבל לדעתי הוא היה בן אדם עוד הרבה קודם. וגם היחסים שלו עם מומו מורים על כך. (הוא ויתר על העבודה שרצה רק כי היא שלחה לו סמס שהיא מתאבדת...) בסופו של דבר הוא מודע כנראה ליכולות של צ'יוקו לפגוע באנשים, וכדי להגן על סאקורה הוא חותך את היחסים איתה בצורה מגעילה. אבל בסופו של דבר הוא סובל יותר מכל.
כך שההשוואה להנרי הקלוקל איננה במקומה.
טאצ'יבנה איננו אדמונד הצדקן והשקט. טאצ'יבנה ידע יפה מאוד להעליב ולהתעלל בחברתו לצוות. הוא בהחלט היה ראוי לעוגה שסאקורה הניחה על פרצופו בפרק הראשון.
אני בכל זאת אוהבת אותו, כי ... יש משהו ביחסים שלהם, על מריבותיהם המטופשות, שנראה חי ואמיתי יותר מהורדים שלה ושל הירוטו. אבל אין לי ספק שבעקבות המפגש עם סאקורה שניהם הופכים לקצת יותר טובים.
ואף אחד שם לא רע מלכתחילה. (חוץ מצ'יוקו, שהיא סתם פסיכופתית שמאשימה את הצלקת שלה בכל מה שקורה או לא קורה לה בחיים...)
כך שבניגוד למנספילד פארק, שם החזקתי לפאני והנרי אצבעות בכל זאת, פה אני בעד טאצ'יבנה וסאקורה.

בתגובה ל: אני לא מסכימה כלל מאת: zilpa
ואני מודעת היטב להבדלים בין הדמויות והנסיבות שלהם, אבל עדיין בבסיס אני חושבת שיש יותר מדי קווים מקבילים (אפילו אם זה רק באופן שבו מתייחסים אליהם או שהם מתייחסים לעצמם)
מכיוון שאני מעדיפה את הירוטו על פני הנרי ואת סאקורה על פני פאני, ולא מעדיפה את טאצ'יבנה על פני אדמונד, את יכולה רק לשער לעצמך שאם העדפתי את הנרי ופאני על פני אדמונד ופאני עד כמה קל וחומר זה שאני מעדיפה כאן את הירוטו וסאקורה על פני טאצ'יבנה וסאקורה.
ובקשר לעובדה שיש משהו ביחסים של טאצ'יבנה וסאקורה שמדבר אלייך, אני יכולה לראות את זה, וזה היה מן הסתם עובד מצוין גם בשבילי אלמלא הם טרחו לשים באמצע את הירוטו, ולתת לו באמת להרגיש רגשות אמיתיים לסאקורה.
(אגב לגבי הסדרה אחת הסיבות שאני לא בטוחה שמגיע לטאצ'יבנה בכלל לקבל את סאקורה, זו הסבה שאלמלא הירוטו היה רוצה להתחתן אתה, והיה לו קטליזטור להבנה שהוא עומד לאבד אותה, נראה לי שהוא היה יכול לא להתעורר עוד 10 שנים וזה מאוד מעצבן בעיניי)
מכיוון שדי ברור לי שהיא תסיים את הסדרה עם טאצ'יבנה זה משאיר בעיניי שתי אפשרויות עבור הירוטו מבחינה תסריטאית, או שיישבר לו הלב, כי הוא באמת אוהב אותה, או שמעשיו הבאים ימעיטו בערך רגשותיו. (אני די צופה לו מעבר לארה"ב) והוא צעיר הוא יתגבר על זה. אני אשמח להיות מופתעת.

אגב דווקא בחזית של הסיפורים של החברות שלה שדי שעממו אותי בהתחלה, אני הרבה יותר מרוצה מההתפתחויות.

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: ההרצליינית
הסדרה מלכת המשרד (The queen of Office/God of the work place ) שודרה בקוריאה בחודשים אפריל-מאי השנה ואחוזי הצפייה שלה היו במגמת עלייה רוב הזמן כשהיא מסיימת עם כ14% אחוזי צפייה. (תלוי לפי איזה מדד מודדים)
הסדרה הזו היא רימייק לסדרה היפנית משנת 2007 The prime of the Temp ועל הגרסה הקוריאנית אחראים התסריטאית Yoon Nan-joong שאחראית גם לסדרה Flower boy Raman shop והבמאי Jeon Chang-Geun שביים קודם לסדרה הזו בעיקר מה שנראה כמו סדרות משפחתיות שהקצרה שבהן היא בת 52 פרקים.
בתחילת כל פרק מופיע הציטוט הבא, שגם מסביר קצת על הסדרה ולכן אני מביאה אותו כאן כלשונו:
"חלפו 16 שנים מאז המשבר הכלכלי באסיה, לקוריאה יש עכשיו 8 מיליון עובדי קבלן, חלומם החשוב ביותר של הדרום קוריאניים כעת כבר אינו איחוד לאומי אלא השגת קביעות. אולם בעוד כולם משתוקקים להשגת משרה קבועה, ישנה מישהי שביודעין בוחרת להיות עובדת קבלן. מיס קים היא הראשונה אי פעם להיות עובדת קבלן מבחירה. מיס קים לעולם אינה עובדת חינם, אינה יוצרת קשרים אישיים בעבודה, ואחרי ששלושת חודשי החוזה שלה מסתיימים היא תמיד עוזבת את קוריאה. אולם איש אינו יודע כיצד היא בחרה בשם "מיס קים" והפכה להיות עובדת קבלן סדרתית. "
הדמויות העיקריות בסדרה :

את מיס קים, מגלמת Kim Hye-Soo שהכרתי אותה מסתבר מהסרט האלמנה והנבל, אבל לא זכרתי אותה בכלל משם, ואין לי ספק שבסדרה הזו התפקיד שלה הרבה יותר מרשים. משום מה היא הזכירה לי כאן חיצונית מאוד את קים סון הא, ב I do I do . אבל התפקיד הוא אחר. מיס קים היא סוג של סופרוומן, שיכולה לעשות הכול (כמעט) אולם חייה הפרטיים הם די בודדים, וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לראות אותה נפתחת לאנשים חדשים. כבר בפרק הראשון אנו רואים שיש כנראה איזשהו אירוע מכונן בעברה שהפך אותה למי שהיא כיום ושהיא לא תמיד הייתה כזאת. במהלך הסדרה יחד עם ההתפתחות ההדרגתית בדמותה, אנו נחשפים יותר ויותר לחתיכות מהפאזל המרכיב את עברה

Oh ji oh (המוכר, למרות שלא לי, מצ'ונו ומ the fugitive plan B-) מגלם את ג'אנג קיו ג'יק שעל פי דרמה בינס השם הזה הוא משחק מילים על jung gyu-jik, שפירושו עובד קבוע. ואכן ג'אנג קיו ג'יק הוא מזה חמש שנים עובד קבוע בחברת המזון Y .Jung, ראש מחלקת שיווק ומכירות, אדם שערכי החברה מאוד חשובים לו כמו גם שרשרת הפיקוד בחברה. ויש לו נטייה לזלזל בעובדי הקבלן המתחלפים. ג'אנג קיו ג'יק הוא גם חובב הרכבת פאזלים, ויש בזה אני חושבת גם אמירה לגבי האנשים שהוא ימצא בהן עניין בסדרה. העובדה שקשה לקחת את הדמות שלו ברצינות נעוצה גם בכך שהוא מאוד ילדותי, מתלהב חם מזג ודי אידיוט לפעמים, אבל עוד יותר מכך בגלל הפרמננט בשער שלו שהוא עשה לצורך התפקיד (לא יודעת אם זו בדיחה בגלל עניין הקביעות, או סתם סלפסטיק) שגורם לכך שמיס קים מכנה אותו Cabbage patch head

ג'אנג יו מי (קה סרה סרה) מגלמת את ג'אנג יו רי עובדת קבלן הנמצאת בחובות ומתחילה לעבוד אף היא בחברת המזון Y .Jung במשרה זמנית של שלושה חודשים, היא בחורה תמימה, אופטימית, נוחה לרצות, ומאוד מקווה להשיג משרה קבועה.

לי הי ג'ון (הנסיך שלה, ג'ון וו צ'י, לבעלי יש משפחה) מגלם כאן את מו ג'ונגהאן עובד קבוע בחברה אף הוא, אחראי על צוות התמיכה של המכירות והשיווק, גם ג'אנג יו רי, וגם מיס קים מגיעות לצוות שלו כעובדות קבלן. הוא חבר טוב של ג'אנג קיו ג'יק ויש לו נאמנות רבה לצוות העובדים שלו, שהוא רואה בכולם משפחה.

Jeon Hye-Bin (אני ראיתי אותה רק בהופעת האורח שלה בhe who can't get married אבל יש לה ברזומה גם סדרות כמו המלכה אינסו, וכנראה שגם היה לה תפקיד כלשהו בסנגדו בוא נלך לבית הספר) מגלמת את ביטנה, שמגיעה מבית עשיר ומתקבלת לעבוד בחברה במשרה קבועה, בעבר היה לה רומן עם ג'אנג גיו ג'יק ונראה שהיא עדיין מעוניינת בו.
דעתי על הסדרה:
הסבה שהתחלתי עם הדמויות ולא עם העלילה היא מפני שעיקר העלילה טמון בדמויות, זו סדרת אנסמבל שבה המפגש בין הגיבור גם יוצר התרחשויות אבל גם באותה עת עוזר לנו להרכיב את פאזל חייהם הנפרד. ואיך הם קשורים אחד לשני בין ביודעין ובין שלא ביודעין.
הסדרה הייתה מאוד משעשעת, ממש צחקתי בקטעים מסוימים, ואפילו מצאתי את עצמי צוחקת בקול בפרק האחרון דבר שהרבה פעמים גם בקומדיות כבר לא קורה כיוון שאיכשהו הם מגיעים לישורת האחרונה של הסדרה עם השפעות טרגיות מדי, הסדרה לא נורא רומנטית, אז מי שמחפש רומנטיקה נטו, כנראה יתאכזב, אבל מצד שני היא גם לא מה שאני קוראת "מושכת באף" עם הבטחה לאירועים רומנטיים שאף פעם לא קורים (או שקורים מעט מדי מאוחר מדי) . ניכר שמי שבנה את הסיפור ידע לאן הוא רוצה להוליך אותו לכל אורך הדרך, (אולי מפני שזה רימייק) והיו הרבה מקרים שבהם משפט שנאמר כלאחד יד בסצנה אחת, התברר כמה פרקים אחר כך כבעל חשיבות וזה סוג של עניין שאני מאוד אוהבת.
עוד אהבתי את העובדה שהם מאוד מודעים לכך שזו סדרת טלוויזיה והיו להם בסדרה כמה רגעי מטא משובחים (אחד שזכור לי לטובה במיוחד הוא בסוף הפרק הרביעי, אבל היו עוד הרבה)
למרות כל הסלפסטיק והאפיון הקריקטורי הסדרה עוסקת ונוגעת גם בשאלות מאוד רציניות שקשורות לחיי העבודה באופן כללי, ומצליחה להראות כמה צדדים של אותה המטבע בלי לצדד בצד אחד יותר מהשני, אין רעים וטובים מוחלטים, יש אנשים שנמצאים במצבים בעייתיים ומתמודדים אתם כמיטב יכולתם ומצפונם. אז עבורי הסדרה הזו הייתה הפתעה מאוד נעימה כיוון שלא שמעתי עליה כלום ולא הכרתי כמעט אף שחקן מהראשיים (בהחלט הכרתי מהמשניים, ומאלה שקפצו לביקור) ואני ממליצה למרות שברור לי שזו לא סדרה שמתאימה לכל אחד. סיום הסדרה הרגשתי שאם יביאו את הסדרה לשידור בארץ אני אשמח לראות אותה שוב עם כתוביות בעברית, כי אני בטוחה שפספסתי המון פרטים בגלל האנגלית, ואפילו שסוף הסדרה הוא לא בדיוק סוף פתוח כיוון שרוב השאלות שהם הציגו בסדרה נענות עד סופה, הייתי שמחה לעונה שנייה.
ולסיום קטע יו טיוב משעשע (מתורגם לאנגלית) שבו שני השחקנים הראשיים מקדמים את הסדרה הזו, ואני די מסכימה עם מה שהם אומרים עליה

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל:

על הסקירה המרתקת מאת: danarod
אבל יום אחד אני בטוחה שגם לזה תגיעי:)
הדבר שאני הכי אוהבת אצל השחקן הראשי זה שהשם שלו נורא קל לזכירה בעיניי יחסית לשם קוריאני, או ג'י או.
סתם, כמו שאמרתי לא הכרתי אותו קודם, אבל כשהבנתי שהוא היה בצ'ונו, אז הערכתי הראשונית אליו הייתה עוד יותר נמוכה כיוון שידעתי שאף אחד שראה את הסדרה לא התלהב ממנו במיוחד (על ג''אנג היוק שמעתי עוד לפני "עץ עמוק שורשים" בזכות ההתלהבות מהתפקיד שלו בצ'ונו).
למרות זאת שראיתי אותו בפרק הראשון עם הפרמננט המכער הייתי חייבת לבדוק עוד יותר איך הוא נראה כשהשיער שלו נורמלי, ומצאתי הרבה תמונות שלו שבהן הוא נראה מצוין, ואיכשהו למרות שקיוויתי לקטע מהפך בסדרה שבו הוא ייפטר מהפרמננט עם הזמן התחלתי להתפעל מהשחקן שגם עם השיער המכער הזה מצליח לשאת את ראשו בגאווה. הדמות שלו הייתה לפעמים מעצבנת רצח, ולפעמים נוגעת ללב, ולפעמים סתם משעשעת, ובקשר לתקן החתיך, הייתי אומרת שהוא לא היה על תקן החתיך, אבל כדמות הוא לא היה לגמרי מודע לכך שהוא לא על תקן החתיך (כמו גברים רבים כשחושבים על זה...)
כך שאולי באמת אפקט הכיעור עוזר ליצירת אפקט חיבוב של הדמות.

מה שכן, קטע הריאיון עם השחקן ביו טיוב גרם לי לחבב אותו אפילו יותר, שעשע אותי הקטע שהוא אמר על שלוש שנים בלי נשיקה בסרט או בסדרה שהפכו אותו לבתול.

וכן מסכימה אתך לגבי השמות המלכותיים, אם כי חייבת לציין שאני מעדיפה את מלכת המשרד על פני האופציה השנייה.

בואו לבקר ב"עובר מסך" http://overmasach.com/

בתגובה ל:

לאום טה-וונג m89j

מאת: danarod
עד שאנחנו עונים אחד לשני כאילו שיש חיים אחרים מחוץ למחשב וכאילו אנחנו יכולים ללא המחשב, אך מסתבר מתברר שיש וחיים שלמים מחוץ למחשב הזה וזאת עובדה, יו כמה הצטבר אל אלהים לא יודעת מה לעשות קודם אני ממש עם כאבי ראש חזקים בגלל הלחץ לא תאמיני-- הטיסה,, הטיסה הבאה --המיזודות העניינים המחלות ,הרופאים, האירוחים שלא נדע מהכל ועוד אנחנו בקטן, אבל זה לא קיטור רק הייתי מתה שיהיה לי פחות עניין בנובלות אחרות מחוץ לקוריאה אבל מתברר,,
שנידקבקתי קטלני עם ה טורקית "פאטימאגול" הזאת אושששש,,,

אני כבר קוראת לכלבלבית שלי "פאטימה מי אגול" חחחה איזה צחוקים דרמה מדהימההההה

ועכשיו נידבקתי עם "שקר היופי" הזאת הונצואליתי וגם השפה מצלצלת מוכרת ומובנת באוזן אז, מבחינתי הגיע סוף העולם.

במילים מרעננות תודה לכולם כאן מתה עליכם ==ברור--, אנחנו הפורום הכי הכי, והחברות פה אמיתית, יש המון על רכילות וזה בהרבה,,,כמויות,, (לא --ארבע עיניים),,אורה לה היקרה מקוה ששמעת מחברותיך שהייתי במפגש בהצליה ביום הנחיתה ב קוקופום הקוריאני אעלאק חחחה, פשששש.
והתמונות שלי מקוריאה נראה אאיך אני מעביר הלכאן כמה ככה בשביל הטעם,
אני מלאה שבחים על העם הזה הקוריאני על השלוה נקי, שקט ונעים ,ממש כמו המילים

בדרמות --הם מתפרעים להלאה, בחיים ==זה כל הזמן ,ברוכה הבאה ,והשתחוות לפניי-- חד משמעית.
לכל חור שהלכתי לכל חנות מכולת אישי טקסי,

החברה שלי לי-- ב לובי כולם היו קופצים - לדום מנהג מושלמים--סבי לכל מקום הם השתבו ואמרו לי ברורכה הבאה ברוכה הנכנסת, וברוכה היוצאת,,,לא --חחחה,
עלאק, תלכי חחחה,, לא, ממש לא --הם פשוט יודעים לארח ומפה מתחיל להתגלגל אח"כ כל העסק.

בכבישים ברכבות במיסכדות במידרחוב וכמובן בכל הארמנות כירכרות בניינים מעליות מונומנטים הייתן צריכות לראות אירחנו למיסעדה מפוארת , והמעלית הטובה כבר לא עתה ל קומתגג גבוה בא האחד והוביל אותנו במעלית המשרתים עלאק מעלית ליגה ב עם לחליווי צמוד עד לחדר האוכל שהי מין מרפסת בצורת ארמו8 מלוכה חלומי-- אי אי אי. געגועי

והנה הסדר יום כנראה בדצמבר ניסע למיה לאמריקה ומשם ל- קוריאה יו-- נחצה את --הים הענק-- הזה בקו-- ישר,, מפחיד.
תביטו במפה מפחיד נורא אין יבשה מכיוון ארהב" ישר ל סיאול
מישראל הטיסה קצת מקבלת נתיב יבשה שונה.
טוב,
הבאתי המון סובנירים חחחה החברות שלי אמריו לי שאני מופרעת ואני אשלם אווור וייטו וככה היה אבל גם הן, המון מזכרות וזה היה כייף, כי אנחנו א]פופות בשחקנים מהרגע שנוחתים עד שחוזרים לרגע אי אפשר לשכוח את השחקנים של אותה תקופה כולם שם מרוחים על פוסטרים מוניות אוטבוסים מרוחים ואי אפשר להימלט מהם , חחחה לכל אחת מאלה שאני מכירה יש איזה אחד שאני היכרתי אצלי בתיק חחחה. שלכם באהבה מ.

בתגובה ל:

השרשור האסייתי F_Japan

מאת: ההרצליינית
טוב, אז אחרי הרבה מאוד זמן, סוף סוף הגיעה סדרה שיש לי חשק לספר עליה... קריצה

The 3rd Hospital היא סדרה בת 20 ששודרה בערוץ TVN בחודשים ספטמבר עד נובמבר של 2012. אני לא יודעת כמה אחוזי רייטינג הסדרה קיבלה, זה לא מצויין באתר...אולי מאחר ומדובר בערוץ שרק בתקופה האחרונה התחיל לשדר סדרות קוריאניות.

העלילה:
הסדרה עוסקת במחלקה נוירו-כירורגית בבית חולים שבה מנסים לגבש קבוצה של רופאים מהרפואה המערבית Needle_2

יחד עם רופאים מהרפואה המזרחית מסורתית. Jang_Geum

, יש להם רגשות למתמחה הצעירה הא-אין וגם לה יש רגשות לאחד מהשניים. מאוהב

טריילר קצר: סרט

דעה אישית: קריצה

קים מין-ג'ונג שגילמה את הרופאה המתמחה היא שחקנית שאני מאוד מסמפטת וגם הפעם היא לא אכזבה אותי בתפקידה. Karma_1

. ב"מיס ריפליי" גם הייתי בעדו ולא בעד הכוכב הראשי פארק יו-צ'ון חחח

...בקיצור, הוא תמיד מצליח להקסים אותי! נשיקה2

את הבחורה הצעירה ששמה היה או-ג'ין כמו חברתו המתה של סונג-היון גילמה צ'וי סו-יונג מהלהקה "Girls Generation". זה היה תפקידה הראשון כשחקנית והיא עשתה אותו לא רע בכלל.

הסדרה אמנם הייתה בת 20 פרקים, אבל כל פרק היה רק 45 דקות, כך שאפשר לומר שמבחינת שעות זאת בעצם סדרה של לא יותר מ-16 פרקים. שעון

ובכל זאת, ב-mydramalist נתתי לסדרה 8. המלצה

בתגובה ל: בקשר לסדרות כבלים מאת: אורלי

נדמה לי שכמעט בכל סדרות הכבלים שראיתי (ולא משנה מאיזה ערוץ) שולבו פרסומות. זה לפעמים מקשה על הסינכרון עם הכתוביות, כי מסתובבות ברשת כל מיני גרסאות. ב"1997" היו גם גרסאות של שני פרקים מחוברים יחד (כפי ששודרו בקוריאה) ובנפרד, מה שתרם עוד יותר לבלגן.

בכל אופן, 1997 זה פרויקט התרגום הכי כייפי והכי מהיר שהיה (וכנראה גם יהיה) לי לב_מאושר

לפעמים הרגשתי שהסדרה מתרגמת את עצמה, או לפחות נותנת לי חתיכת רוח גבית...

מצאתי עבודת מחקר על ערוצי הכבלים שנקראת THE DEVELOPMENT OF SOUTH KOREAN CABLE TELEVISION AND ISSUES OF LOCALISM, COMPETITION, AND DIVERSITY (קובץ PDF). מובן שלא היה לי כוח לקרוא לעומק, אבל מרפרוף קצר, נאמר שם שהערוצים בדרום קוריאה, הן ה"ציבוריים" (שהם לא לגמרי כאלה) והן ערוצי הכבלים - מתבססים במידה רבה על הכנסות מפרסומות. ערוצי הכבלים גובים גם דמי מנוי, ובכל זאת הם צברו הפסדים בשנים הראשונות לקיומם.

העתקתי שני ציטוטים שנראו לי רלוונטיים:

In South Korea, the public broadcasting system has ‘never been a public system’ (Kim, 1996, p. 93) in that, for example, both KBS and MBC have been the state-established and state-controlled organizations and yet they have commercial advertisement as the main source of earning.

In this large subscriber market, the financing of the South Korean cable television industry is exactly the same as in the U.S cable industry: subscription fees, by service tier, pay services including pay-per-view, equipment rentals (boxes and modems), installation fees, and revenues from advertising. However, the South Korean cable industry was rarely profitable despite the rapid market growth until the early 2000s. For example, the SOs recorded a $50 million deficit in 1995, a $57 million deficit in 1996, and a $5.7 million deficit in 2000; and the PPs recorded a $180 million deficit in 1995, a $240 million deficit in 1996, and a deficit of $85,000 in 2000.