שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



מדריך למשתמשי הפורום חיפוש בפורום כללי פורום טלנובלות ימי הולדת כמה פרקים יש לפורום בנענע

Piano


Piano Small_Piano
פורסם לפני 2699 ימים     מאת danarod     אין תגובות    



הסדרה Piano שודרה ברשת SBS בקוריאה בין החודשים נובמבר 2001-ינואר 2002, ויש לה 16 פרקים. ע"פ ויקיפדיה, הסדרה זכתה לרייטינג גבוה בזמנו, אבל אין נתונים מדויקים.







דמויות/ שחקנים:



האן אוק-קוואן (ג'ו ג'ה-היון, "גייבק", New Heart)




לי סו-אה (קים הא-נול, "כבודו של ג'נטלמן", "דרך מס' 1")




האן ג'ה-סו (גו סו, Will it snow for Christmas, Love 911)




לי קיונג-הו (גו אין-סונג, "רוחות של חורף", "פרח קפוא")




שין היי-רים (ג'ו מין-סו, Will it snow for Christmas, Pieta)



העלילה (כולל ספויילרים):
האן אוק-קוואן הוא גנגסטר חסר בושה, שבעקבות מאבקי כוח בכנופייה מוצא את עצמו מורחק ממנה, חסר כיוון בחיים ומתפרנס מפרוטקשן ומעשי נוכלות מזדמנים. יום אחד מתברר לו שיש לו ילד בן 10, ג'ה-סו, שנשאר יתום לאחר שאמו מתה. אוק קוואן לא שש לטפל בילד שנחת עליו לפתע פתאום, ומנסה לנטוש אותו ברכבת בהזדמנות ראשונה. אלא שאז הוא מבחין במבט של אישה שמתבוננת בו, והוא חוזר בו ולוקח את הילד לעירו בוסאן.






האישה שאת מבטה הוא לא יכול לשכוח היא שין היי-רים, אלמנה ואם לשני ילדים – סו-אה וקיונג-הו. לאחר שאיבדה את בעלה, היא מגיעה לבוסאן ופותחת בעיר בית ספר ללימודי פסנתר. כשהוא נתקל בה שוב ושוב, אוק-קוואן מתבייש בפעם הראשונה בחייו במעשי הפשע שלו. הילדים של שניהם לומדים באותו בית ספר, וכך הם נפגשים בהזדמנויות שונות, כולל פעם אחת שבה אוק-קוואן מגיע שיכור לביתה של היי-רים. באותו תזמון אומלל מגיעים הגיסים מהגיהינום של היי-רים, עושים שם סצנה מכוערת ומוציאים לגיסתם האומללה שם רע בכל השכונה. במקביל, היי-רים ואוק-קוואן מתקרבים, והיא זו שמציעה לו לחיות איתה (כשהיא רואה את הרגש שלו כלפיה, וגם כדי להשיג יציבות בחייה ולהיפטר מהלשונות הרעות).






היי-רים ואוק-קוואן (שחזר למוטב) מתחתנים ומביאים לעולם ילדה משותפת. ג'ה-סו מרוצה מאמו החדשה, אבל הילדים שלה לא מקבלים את האב והאח החורגים, ומגיבים בכעס ובעלבון.





המשפחה נכנסת לאיזושהי שגרה, ומס' שנים לאחר מכן, היי-רים ואוק קוואן חוגגים יום נישואין בשיט שהופך לאסון, כשהסירה מתהפכת והיי-רים טובעת למוות.





אוק-קוואן נשאר לטפל בילדים, וילדיה של היי-רים שונאים אותו יותר מתמיד ומאשימים אותו במות אמם. כשהם גדלים מספיק, הם עוברים לגור לבדם. סו-אה עובדת ומפרנסת את אחיה קיונג-הו, שעוד בגיל תיכון מתנהג כבריון אלים שכועס על כל העולם.
במהלך כל אותן שנים, אוק-קוואן עובד קשה וחוסך כל פרוטה כדי לקנות יום אחד את בית הספר לפסנתר (שעליו נאלץ לוותר לאחר מות אשתו). הוא חולם לתת את הבית הזה לילדיה של היי-רים ולדאוג לכל מחסורם, גם אם זה בא על חשבון ילדיו הביולוגיים. בשבילו הילדים של אשתו באים בעדיפות ראשונה... כל ניסיונות ההתקרבות שלו ושל ג'ה-סו אליהם עולים בתוהו.






מעשי הבריונות של קיונג-הו מגיעים לאוזניו של מנהיג הכנופייה שזרקה את אוק-קוואן לפני שנים. המנהיג מעוניין לגייס את קיונג-הו לשורות הכנופייה, גם כדי לנקום באביו החורג. בני המשפחה מנסים למנוע מקיונג-הו להידרדר לעולם הפשע, בלי הצלחה יתרה. במרכז הדרמה עומדים היחסים הטעונים והמורכבים בין בני המשפחה, כשלצד המתיחות יש גם הרבה דאגה, מסירות והקרבה. ואם לא די בכך, מתברר שמאחורי מסך הכעס, סו-אה מאוהבת באחיה החורג ג'ה-סו, בדיוק כמו שהוא מאוהב מעל הראש בה. אבל בתור אחים חורגים, הרגשות שלהם אינם מתקבלים כלגיטימיים... וזה רק חלק ממה שקורה במלודרמה הנוגה הזו.






התרשמות אישית:
יש לי רגשות קצת מעורבים לגבי הדרמה הזו, אבל בגדול החיובי גובר על השלילי.
כפי שאפשר להתרשם מהעלילה, זו מלודרמה מלנכולית למדי, והמלנכוליה הזו משתקפת גם בצילומים ובאווירה, וזה משהו שמאוד דיבר ללבי. רחובות בוסאן כנראה לא נראו מעולם עגמומיים יותר, אבל זו הייתה עגמומיות יפה לטעמי. ובכלל, כמו שציינתי בעבר, יש לפעמים איזשהו קסם מחוספס דווקא בסדרות הישנות יותר, שנראות לפעמים יותר אותנטיות מסדרות ה-HD המבהיקות, כשהכל נראה נקי, מעובד ולעתים מלאכותי משהו.

חשוב לי לציין שלמרות המלודרמה הטעונה, יש כאן גם לא מעט רגעים חמימים ומשעשעים, לצד הרגעים שלוחצים חזק על בלוטות הרגש. אחד הרגעים המצחיקים-מרירים מתרחש ברכבת שבה האב המאפיונר חושב לנטוש את בנו. בפרץ של טוב לב לא אופייני, הוא מחליט להשאיר לילד כמה שטרות בארנק לפני שיעזוב אותו. ואז הוא מגלה להפתעתו שלילד יש יותר כסף מאשר לו, ולוקח לו שטר בסופו של דבר...

נקודת החוזק העיקרית של הסדרה טמונה בשחקנים הנהדרים, ובראשם ג'ו ג'ה-היון שגילם את אוק-קוואן, שהוא פשוט שחקן אדיר. התחברתי מאוד לרגש שהוא הפגין ולמורכבות של הדמות שעברה לא מעט שינויים. גם ג'ו מין-סו, שגילמה את אשתו, היא שחקנית נפלאה עם נוכחות חזקה. זו הייתה הזדמנות להתרשם גם משחקנים מוכרים ופופולריים בתחילת דרכם. גו-סו היה נהדר ומלא רגש, למרות הפריזורה הלא מחמיאה שהצמידו לו חלק מהזמן (היום הוא הרבה יותר חתיך!), קים-הא נול הייתה משכנעת בתפקיד הבחורה העצורה והמיוסרת, ולגבי גו אין-סונג – הוא היה לא רע בסה"כ, גם אם לפעמים המשחק שלו הרגיש לי קצת מוגזם, ומדהים לראות שהוא כמעט לא השתנה חיצונית במהלך השנים... וגם צוות השחקנים המורחב עשה יופי של עבודה.






כבר מתחילת הסדרה האווירה הכללית יצרה את הרושם שזה ייגמר בבכי, ושאלתי את עצמי מי ימות בסוף? אפילו שרטטתי לעצמי כמה תסריטים אפשריים, אבל ככל שהתקדמתי בצפייה, השאלה הזו איבדה מחשיבותה. יש לי השגות כאלה ואחרות לגבי האופן שבו התגלגלו הדברים בסופו של דבר. אני לא יכולה לומר שיצאתי מסופקת במאת האחוזים, אבל בכל זאת יש לי פינה חמה בלב לסדרה הזו, וגם הערכה למלנכוליה, לרגישות ולמשחק המצוין, שלווה בפסקול הולם.


פתיח הסדרה:




סרטון מתוך הסדרה, לצלילי "חורשת האקליפטוס" (השיר לא קשור לסדרה...):




סרטון מוזיקלי נוסף:



אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך






אנחנו גם בטוויטר!




צלמית מי ומי ב"שובל של שקרים"
צלמית מי ומי ב"הלוחמת"
צלמית מי ומי ב"בזמן שישנת"
צלמית ספיישלים לסדרות אסייתיות   
צלמית ספיישלים לסרטים אסייתיים   
צלמית מי ומי ב"שדרות ברזיל"
                                       
צלמית מי ומי ב"שקר היופי"

צלמית מי ומי ב"לב משוגע"
צלמית מי ומי ב"מעבר לים"
צלמית הסודות של איסבל- טלנובלה מאת ניר של הלילה
שיחון קוריאני שימושי

מי ומי בלחיות את החיים

מילון הקלישאות הטלנובליות

שקרי האהבה

הטלנובלה דון חואן ועלמתו היפה

ללא ספק - הנפשות הפועלות

יומן חיים - הנפשות הפועלות


המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0781)