הסדרה Answer Me 1994 (המוכרת גם בשמות Answer to 1994, Reply 1994) שודרה בערוץ הכבלים tvN בקוריאה בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2013, ויש לה 21 פרקים. הפרק האחרון של הסדרה שבר את שיאי הרייטינג לערוץ כבלים, והגיע ל-11.90% (עם פיק של 14.3%). לשם השוואה, הפרק הראשון הסתפק ברייטינג של 2.60% (נתון מכובד למדי כשמדובר בכבלים).
העלילה: זהו סיפורם של סטודנטים צעירים שמגיעים לסיאול מכל רחבי דרום קוריאה, ומתגוררים בפנסיון המשפחתי של משפחת סונג. הסטודנטים מנסים להתאקלם בעיר הגדולה, רבים, מתאהבים, מתמודדים עם דילמות ועם מחויבויות וציפיות משפחתיות, ובעיקר הופכים למעין משפחה אחת גדולה ומצחיקה. כפי שניתן לשער משמה של הסדרה, הסיפור מתחיל בשנת 1994 ומגיע עד דצמבר 2013, כשבדרך שואלים שאלות ומקבלים תשובות ורמזים על עתידן של הדמויות, וחווים את התופעות התרבותיות והחברתיות של שנות התשעים בקוריאה, משיגעון הכדורסל דרך הפאנגירלס למיניהן ועד המשבר הכלכלי ועוד. כפי שאפשר לנחש מהשם, זו עוד סדרה מבית היוצר של Answer me 1997, והדמיון בין השתיים מורגש מאוד, אבל יש גם הבדלים לא מעטים.
דמויות/שחקנים: (חלק מדיירי הפנסיון מכונים בכינויים שונים – ע"ש העיר שממנה באו, תכונה בולטת וכו')
סונג נה-ג'ונג (גו ארה, "מי אתה", Heading to the Ground)
Sseu Re Ki (משמעות הכינוי: "זבל") (מגולם ע"י ג'ונג וו, Lee Soon Shin is the Best, "סינדרלה מן")
צ'יל בונגי (משמעות הכינוי: shutouts 7, איזשהו מונח בבייסבול שקטונתי מלהסביר) (מגולם ע"י יו יון-סוק, "האגדה של קאנג צ'י", Soul)
סמצ'ונפו (ע"ש העיר שממנה בה) (מגולם ע"י קים סונג קיון, Man of Honor)
בינגורה (משמעות הכינוי: סמיילי) (מגולם ע"י בארו מלהקת B1A4. זה תפקידו הראשון בדרמה)
ג'ו יון-ג'ין (מין דו-הי מלהקת Tiny-G. זה תפקידה הראשון בדרמה)
סונג דונג איל ולי איל-הוואה (מגולמים ע"י השחקנים סונג דונג איל ולי איל-הוואה הזכורים לטוב מ-Answer me 1997)
התרשמות אישית: מה אומר ומה אדבר? זו הסדרה שהכי אהבתי השנה, בלי תחרות בכלל. ככל שהדרמה התקדמה, חיכיתי לפרקים ובעיקר לכתוביות על קוצים, כמו מכורה אמיתית. החיבור לסדרה היה ממש מיידי, והדמויות הפכו די מהר לסוג של משפחה טלוויזיונית מבחינתי, כשבכל סופשבוע חיכיתי למפגש המחודש איתן.
כוח המשיכה העיקרי של הסדרה טמון מבחינתי בדמויות על הניואנסים הקטנים, שגרמו לי להזדהות איתן, לחבב ולאהוב (במיוחד דמות אחת מסוימת...). ראויה לציון גם היכולת המופלאה של היוצרים לשרטט רגעים קטנים ואנושיים, מתוקים ומרירים. חלקם מצחיקים בטירוף, חלקם צובטים בלב, וחלקם גם וגם... ומעבר לזה, הם באמת הצליחו לברוא עולם פנימי עשיר שבו מתרחשת הסדרה ולשחזר תקופה שלמה. הם גם הצליחו לשלב פסקול מוזיקלי נהדר מהתקופה שהתחבר לסצנות והשלים אותן.
אני חייבת להחמיא גם לליהוקים המושלמים – כמו ב"1997" גם כאן יש לנו אנסמבל נהדר שכולל שחקנים ותיקים, לצד איידולים חסרי ניסיון במשחק, ושחקנים מתחילים פחות או יותר שעשו כאן פריצת דרך. וכמו ב-1997, גם כאן מככבים כאבא ואמא השחקנים המצוינים סונג דונג איל ולי איל-הוואה, שעושים תפקיד דומה (הוא מאמן בייסבול עם דם חם, היא מבשלת בלי גבולות), אבל לרגע אין כאן תחושה של מיחזור מבחינתם. הוא פשוט שחקן קומי אדיר שגרם לי להיחנק מצחוק כמה וכמה פעמים, וכמעט להעיר את השכנים...
ברשימת השחקנים המוכרים אפשר למצוא גם את גו ארה ("מי אתה"), ששינתה תדמית והצטיינה במשחק טבעי ומשכנע.
בסדרה הזו גיליתי את השחקן ג'ונג וו, שאמנם משחק כמה שנים, אבל כאן ללא ספק זו הייתה הפריצה האמיתית שלו. הוא גנב את לבי לחלוטין והצליח ליצור דמות מורכבת ועתירת ניואנסים, והביע כ"כ הרבה גם בשפת הגוף ובלי מילים... וכן, התאהבתי לגמרי בדמות שכינוי החיבה שלה הוא "זבל" (הוא נקרא כך כי הוא מסוגל לעכל גם מזון שהתוקף שלו עבר לפני חודש, והרגלי הניקיון שלו הם לא מהמשובחים, בלשון המעטה). אני מסכימה עם מה שנכתב בדרמבינס לסיכום הסדרה – אני לא מסוגלת לדמיין שחקן אחר בתפקיד הזה, הוא היה מעולה ותרם לדמות הרבה מעבר למה שנכתב בתסריט.
כל שחקני המשנה היו מצוינים, השילוב ביניהם מוצלח ואני שמחה לראות שהם זוכים לחשיפה וחלקם כבר לוהקו לפרויקטים נוספים ומסקרנים. אני מאמינה שהסדרה הזו תהווה מקפצה יפה לקריירה לחלקם הגדול.
עם כל אהבתי לסדרה, היו בה לא מעט פגמים, ובראש ובראשונה הקצב. בהשוואה ל"1997", הסדרה הזו הייתה פחות תזזיתית וקופצנית (שזה אולי יתרון), אבל הרבה הרבה יותר אטית, עם פרקים ארוכים שהגיעו לכדי שעה וחצי ויותר. וכשהפרקים ארוכים, גם הסצנות והדיאלוגים מתמשכים, ולפעמים זה פוגע בתזמון הקומי ובפאנצ'ליין. כמו שקראתי בדרמבינס, זה נראה כאילו היוצרים כ"כ אוהבים ומחוברים למה שכתבו, שלפעמים היה להם קשה לחתוך ולקצץ קצת, מה שהיה יכול לעזור לזרימה של חלק מהפרקים. האורך של הפרקים גרם לי לעשות הפסקות טקטיות ולהצטייד בסנדוויצ'ים ושתייה לדרך, אבל אני לא חושבת שהיה אפילו רגע שבו השתעממתי או המרצתי – כי אני פשוט אוהבת את הדמויות וקשורה אליהן. אני חושבת שהייתי יכולה לראות בכיף עוד 20 פרקים כאלה לפחות...
למרות האורך של הפרקים, לפעמים הרגשתי שהיוצרים בוחרים לדלג או לרפרף דווקא על אירועים או התפתחויות שציפיתי להם, ולעומת זאת להתמקד ברגעים אחרים שנראו לי (לפחות על הנייר) קצת פחות חשובים, אבל זרמתי איתם ובסופו של דבר נהניתי :)
בעיה נוספת טמונה בשאלת המסתורין העיקרית (לכאורה) שמעלה הסדרה – עם מי תתחתן הגיבורה? כן, ממש כמו ב"1997" - רק שכאן התשובה לשאלה הזו הייתה פחות ברורה וידועה מראש. יש הטוענים (ואני מסכימה חלקית) שהשאלה הזו הפכה לגימיק שנמתח יותר מדי, השתלט על העלילה ומנע ממנה להתפתח לכיוונים מעניינים יותר. אז כן, יכול להיות שהעיסוק המוגבר בסוגיה בא על חשבון פיתוח הדמויות בשלבים מסוימים, אבל בעיניי השאלה הזו בכלל לא הייתה הדבר החשוב ביותר בסדרה. בשבילי זה היה קודם כל הלב הגדול, החברות שהתפתחה בין זרים מוחלטים שבאו מכל מיני מקומות ומרקע שונה והפכו למשפחה.
שאלת הבעל המיועד הייתה טעונה מאוד מבחינת הצופים, שהתחלקו לשני מחנות יריבים ע"ש שני החתנים הפוטנציאליים. בפורומים, בטוקבקים וברשתות החברתיות התנהלו קרבות קשים ועקובים מדם (וירטואלי כמובן). זה הגיע לידי כך שבדרמבינס הביעו תסכול מהתופעה וגם ביקשו להרגיע קצת בתגובות. והשיא הוא שנאלצו לנעול את שרשור הסדרה ב-Soompi בגלל תגובות לא הולמות של צופים נסערים... מצד אחד זה מלמד על גודל הבאזז והעניין שהסדרה עוררה. מצד שני, אין ספק שאנשים איבדו פרופורציות לחלוטין. בסה"כ מדובר בדמויות פיקטיביות!
באופן אישי, הופתעתי מעוצמת התגובות, והאמת היא שלא התעמקתי בהן ואפילו העדפתי להימנע מהן. מעניין מה יוצרי הסדרה חושבים על התגובות ועל החלוקה למחנות שמזכירה את קרבות הפאנגירלז... אצלי בכל אופן הייתה חלוקה בין הלב לראש. הלב היה עם מועמד אחד, בעוד שהראש חשב (לפחות חלק מהזמן) שדווקא השני מתאים יותר. היוצרים טרפו את הקלפים כמה וכמה פעמים, ועם כל הפרשנויות והמסרים הסותרים, אני חושבת שרק בפרק הלפני האחרון ידעתי מיהו הבעל המיועד בוודאות של 99%... וזהו, למרות כל החסרונות, הסדרה הזו עשתה לי טוב וחם בלב ואני עדיין בשלב הריחוף ממנה :)
קליפ ושיר מקסים שמשקף את אווירת הפרק הראשון:
עוד שיר שאהבתי מהפסקול - Kim Dong-ryul –Should I Tell You Again That I Love You
בדרמבינס מעלים את סיכומי השנה המסורתיים וגם סקר שנתי לסיכום 2013. מבחינתי זה תמיד כיף לקרוא ולהשתתף – במיוחד השנה, שבה הודות לזמינות ולמהירות של התרגומים לעברית/אנגלית, יצא לי לצפות בכמה דרמות כמעט בזמן אמת. וזו ההזדמנות להגיד תודה גדולה לכל העוסקים במלאכה בארץ ובעולם – אלו שמעלים, מקודדים, מתרגמים, מדביקים, מגיהים ועוד למען המכורים.
ואלה התשובות החלקיות שלי (חלק מהקטגוריות העתקתי באנגלית – כי התעצלתי):
הדרמה המועדפת עליי לשנת 2013 (ניתן לבחור עד 3 מהרשימה בדרמבינס): Answer me 1994 - הדרמה עדיין לא הסתיימה בקוריאה (היום ישודר הפרק האחרון!), אבל נכון לעכשיו זו דרמת השנה שלי. היא לא מושלמת (בעיקר מבחינת הקצב והפרקים הכ"כ ארוכים). אבל לא אכפת לי, אני פשוט מאוהבת בדמויות, שהפכו לסוג של משפחה טלוויזיונית מבחינתי. וההוכחה הניצחת – כשהיה עיכוב של יומיים ביציאת הכתוביות, טיפסתי על הקירות ובסוף צפיתי בחלק החסר בלי תרגום, ואח"כ עם...
Nine – סדרה מאתגרת וממכרת עם גיבור הורס.
Master's Sun – בזכות הכימיה המעולה והקסם על המסך :)
עוד סדרות שנהניתי מהן מבציר 2013: סוכנות השידוכים סיראנו ו"Monstar". ויש עוד יותר מדי סדרות שטרם ראיתי...
הקומדיה המועדפת: Answer me 1994 (ראו סעיף קודם)
הדרמה ההיסטורית המועדפת:
אין לי כזו. מבין הסדרות של 2013 סיימתי את "כדורסל" בתחושת WTF, ואת "הקיסרית קי" שמתי בהולד אחרי פרק 15, ולא יודעת אם אשוב אליה. כך שאף אחת מהשתיים לא ראויה לתואר מבחינתי...
הדרמה המשפחתית/דרמת סופשבוע מועדפת: Golden Rainbow – סוג של ברירת מחדל כי היא היחידה שצפיתי בה בקטגוריה זו. יש בה לא מעט קווי עלילה מעצבנים ודמויות בלתי נסבלות – אבל גם כמה הפתעות לטובה ושחקנים שמצילים את המצב. וכמובן גם את ג'ונג איל-וו – שהוא הסיבה שבה נכנסתי מלכתחילה להרפתקה של 50 פרקים.
דרמת אקשן/מתח מועדפת: Nine – הסדרה שהשאירה אותי דבוקה למסך בלי למצמץ. הדרמה היחידה שבה המרצתי (ממש מעט!) רק כי לא עמדתי במתח (ולא מתוך שיעמום חלילה, כמו שאני עושה ביותר מדי דרמות).
מלודרמה מועדפת: אין לי כזו. Shark אכזבה אותי, "רוחות של חורף" שיעממה אותי, ומ"גבר מאוהב" פרשתי אחרי 4 פרקים. בשאר המלודרמות בקטגוריה לא צפיתי (עדיין).
הזוג הראשי המועדף: הכימיה המנצחת של הזוג הראשי ב"מאסטרס סאן"!
הזוג המשני המועדף: סמצ'ונפו ויון-ג'ין מ- Answer me 1994. מפרק לפרק אני יותר אוהבת אותם :)
הברומנס המועדף: Answer me 1994 – עם כל הסטודנטים שחולקים את המעון המשפחתי החמים. מהתור לשירותים ועד בכלל...
הרשע המועדף: האמת, לא היה רשע שממש נהניתי לשנוא, אבל נלך על הדוקטור הפסיכי מ-Nine.
הנשיקה המועדפת: גם כאן Nine לוקחת את כל הקופה. Lee Jin Wook! מי שרוצה לטעום קצת – בבקשה :)
הדמות המועדפת: לא להאמין, אבל התאהבתי לגמרי בדמות שהכינוי שלה הוא "זבל" ב-Answer me 1994. איך כותבים בדרמבינס – הזבל מעולם לא הריח טוב יותר... (אגב, אני מוחה על כך שגונג שיל מ"מאסטרס סאן" לא קיבלה ייצוג בקטגוריה הזו. עם כל חיבתי לג'ונג-וון, אותה חיבבתי קצת יותר).
זוג אלטרנטיבי מועדף: זה קצת מסובך, כי ב- Answer me 1994 עדיין לא הוכרע באופן סופי מי הזוג המוביל. אז בחרתי בהאיטאי מאותה סדרה, למרות שברור שמעולם לא היה לו סיכוי להיות עם הגיבורה. למרות שאני מעדיפה את ה"זבל" (ראו סעיף קודם). האיטאי פשוט חמוד, חבר טוב וגם לו מגיע לקבל משהו לשם שינוי...
MOST DYSFUNCTIONAL RELATIONSHIP הבחירה שלי: GU FAMILY BOOK’s gumiho mommy & daddy: Thanks for turning me into a demon just for loving you.
פריצת הדרך של השנה: ג'ונג וו מ--Answer me 1994 – כי שוב, הזבל מעולם לא הדיף כזה ניחוח...
הדרמה המאכזבת ביותר: מבחינתי זו הייתה "כדורסל", כי היו לי ציפיות גבוהות ממנה לאור הפרומואים והרקע המקדים. היה לה המון פוטנציאל, אבל העלילה התפזרה לכל מיני כיוונים, עם בזבוז זמן מיותר על קווי עלילה מייגעים, במקום להתקדם יותר בציר הזמן ההיסטורי. הגיבור הראשי הפך לפתטי בעיניי, המשולש הרומנטי לא סוחף, הכדורסל די נדחק לפינה (בחלקים נכבדים מהסדרה), והעלילה לא מגיעה לנקודת הזמן שאמורה הייתה להיות חלק מהפואנטה... והסוף? WTF וסמל לכל הסדרה המוחמצת הזו שלא קלעה למטרה.
הבזבוז הגדול ביותר של כישרון: לצערי הרב, אני בוחרת בקים נאם גיל – שחקן מעולה ואהוב עליי שהתבזבז לטעמי ב-Shark, בסוג של פול גז בניוטרל. נקווה שהתפקיד הבא שלו יהיה יותר מוצלח – הסרט הבא שלו הוא לצדה של סה יה-ג'ין ששיחקה איתו גם ב-Shark.
הדרמה הכי אוברייטד: I hear your voice – אולי גם אליה הגעתי עם ציפיות גבוהות מדי אחרי כל הביקורות המשבחות והדירוג המשוקלל הגבוה ב-MyDramaList. זו דרמה חביבה בעיניי עם שחקנים נהדרים, אבל גם כזו שגרמה לי לפהק ולהמריץ לא מעט...
הדרמה שלא זכתה להערכה המספקת: סוכנות השידוכים סיראנו – הדרמה הזו לא זכתה ליותר מדי באזז ורייטינג, אבל בעיניי זו סדרה צנועה, כייפית וחמודה, ונהניתי כמעט מכל רגע בה.
הקוביות הכי שוות: גם כאן הגברברים השווים של Answer me 1994 לוקחים את הקופה ובקלות. עוד בונוס לסדרה האהובה עליי :)
BEST FRENEMIES בהיעדר אופציות קוסמות יותר, נלך על: GU FAMILY BOOK: Half-human gumiho vs. half-robot bodyguard
הדרמה הטובה ביותר עם אלמנטים על טבעיים: גם כאן הבחירה שלי היא Nine.
רעמת השיער המפוארת ביותר: כאן נתנו רק אפשרות אחת לבחירה, אבל אני אזרום כי גם אני התלהבתי מהאבא הגומיהו (שהיה לטעמי הרבה יותר שווה מהבן). GU FAMILY BOOK’s Choi Jin hyuk: One mane to rule them all
רעמת השיער המבישה ביותר: רק זפזפתי לכיוון הסדרה כשהייתי בקוריאה, אבל גם תמונות הפרומו מספיקות בשבילי כדי לקבוע שהפריזורה הזו איומה! MI-RAE’S CHOICE’s Yoon Eun-hye: Perma-shame
BEST OVERLORD MASTER'S SUN: Lord of Kingdom (mall)
LEAST TEAR-INDUCING FIRST-WORLD PROBLEMS ALICE IN CHEONGDAM-DONG’s chaebol hero: The love of my life doesn't know I'm a chaebol
שתהיה לנו שנת דרמות מוצלחת ב-2014 :)
iDana לשעבר
בתגובה ל: משאל סיכום השנה בדרמבינס - הבחירות שלי מאת: danarod באופן אישי, אני אפילו לא בטוחה איזה דרמות ראיתי בשנה הזו וכמה מהן שייכות לשנה הזו, אבל אין ספק שגם המתרגמות החרוצות באתרים השונים וגם בויוה, הצליחו להביא השנה דרמות בזמן אמת כמעט. השנה שלי התחילה עם פארק שי הו ואליס, או בתרגום העברי: "באושר ובעושר" והסתיימה עם "עוזרת הבית החשודה". בין לבין היו "האגדה של קאנג צ'י", "סוד" "שבועיים" "כשגבר אוהב" "היורשים" "מאסטר סאן" ו"אני שומע את קולך" "סוכן בדרגה 7- ו"הסינדרלה האחרונה"- שהגיעה מיפן. כמובן שדגמתי השנה גם דרמות שלאו דוקא יצאו בשנה האחרונה, כמו "הגבר שלא יכול להנשא" ו 1997, עבור" ונדמה לי שגם "ירושה נוצצת" ו"גשם של אהבה" שודרו השנה ב"ויוה"- גם אם יצאו קודם לכן... אז אם אני צריכה לסכם ולומר, הסדרה שהכי נהניתי ממנה השנה, וששמרה על יציבות מבחינת העניין, המתח וההנאה ממנה, היתה "האגדה של קאנג צ'י". כל שאר הסדרות איכזבו אותי או נמרחו בשלב כזה או אחר, אבל היא לא. מהסדרות שלא שייכות לשנה זו, אני התלהבתי עד מאד מ"הגבר שלא יכול להנשא". איזו סדרה מופלאה. שאמנם יצאה ב 2009, אבל הביאה סיפור כ"כ מרענן, עם כימיה נהדרת בין הראשיים. אני מופתעת איך באף אתר לא טרחו לתרגם אותה עדיין. סדרה נוספת שאהבתי עד מאד היתה "1997, עבור". והיו עוד סדרות שנהניתי מהן, כמו "שבועיים"- שגרמה לי להתאהב בג'ונקי, "מאסטר סאן- שגילתה לי מחדש את אוליב, ו"אני שומע את קולך" שבקרוב תופיע בויוה ואני מחכה לראות אותה בתרגום עברי. אין ספק שזו היתה שנה של דרמות ומלודרמות עם שחקנים טובים, אבל מאד חסרה לי קומדיה רומנטית סטייל "סאמסון המתוקה". יותר מידי סודות וסיפורים קשים התגנבו למסך שלי. נקוה שב 2014 יחזרו בדרום קוריאה גם לז'אנר הרומנטי-קומי.
בתגובה ל: איזו סקירה מושקעת! מאת: zilpa
ואני זרמתי... גם אני לא זוכרת את הרשימה המלאה של הסדרות שבה צפיתי השנה, אבל הודות למיי דרמה ליסט, קל לזהות את הסדרות ששודרו ב-2013.
סיימתי הערב את "1994" ואין ספק שזו הסדרה שהכי אהבתי השנה, אבל בסה"כ זו הייתה שנה לא רעה :) ועם כל שפע התרגומים לסדרות חדשות, יש גם סדרות ישנות יותר שהייתי רוצה לראות ואני לא מספיקה. בזמן האחרון אני מתפתה יותר לצפייה בסדרות טריות שעדיין משודרות בקוריאה.
מקווה שבשנת 2014 נזכה גם לקומדיות רומנטיות משובחות :)
iDana לשעבר
בתגובה ל: בדרמבינס הניחו את היסודות :) מאת: danarod אפשר לדעת מה שודר ב 2013, והודות להמלצתך התחלתי לראות את סיראנו- והיא חמודה. אם הייתי יודעת שג'י גי'ן הי משחק שם, הייתי מתחילה לצפות עוד קודם אגב, הראשית נראית כמו קים סו יון בנסיכה התובעת, לא? (אולי בגרסא צעירה יותר...)
בתגובה ל: הודות לדרמה ליסט מאת: zilpa
האמת שלי השחקנית הזו לא הזכירה את קים סו יון וגם עכשיו לא כ"כ. אולי משהו בפריזורה?
ואם כבר קים סו יון, נקווה שהדרמה הקרובה שלה תהיה מוצלחת וכייפית :) צילומי הפוסטר עושים רושם טוב:
בתגובה ל: צפייה מהנה :) מאת: danarod ב"שבועיים" ג'ונקי גנב את הזרקורים לכולם- והתפקיד שלה לא היה ראשי. אני רוצה לראות אותה בתפקיד כייפי!
בתגובה ל: נחזיק לה אצבעות! מאת: zilpa
ב"שבועיים" היה לה תפקיד די מעפן לדעתי. אני זוכרת שבשלב מסוים התחלתי להנמיך את הווליום בסצנות שלה, כי הדמות שגילמה עיצבנה אותי. הסדרה החדשה אמורה להיות קומדיה רומנטית, והיא בתפקיד הראשי עם פרטנר חמוד, כך שיש סיבה לאופטימיות :)
iDana לשעבר
בתגובה ל: בדרמבינס הניחו את היסודות :) מאת: danarod אני מרגישה שאני "שוחה" בים של קומדיות רומנטיות נהדרות. והמתרגמות החרוצות באתרים השונים גם מביאות לנו אותם בתרגום בזמן אמת ממש... קומאו לכרמית, אדוה ורותי- על "ראש הממשלה ואני", "חיי האהבה שלי" ו"אהבה בשעת חירום"- מצחיק לגלות שבאהבה בשעת חירום משחק אחד השחקנים הכי שווים בתעשיה.
הלו הוא הגומיהו מקאנג צ'י.
וב- I need romance 3 מופיע גון מקאנג צ'י- הלו הוא ידידנו סאנג ג'ון עם החיוך העקמומי והממיס
מעניין מה ינפיקו לנו סוזי ולי סונג גי בקרוב...
בתגובה ל: איזה כיף לגלות שהאיחול התגשם מאת: zilpa
שמחה לשמוע שאת נהנית :)
אני מלהטטת בין חמש דרמות + תרגום, וראשי קצת סחרחר התחלתי לצפות ב-We are dating now העתיקה, ואני נהנית ממנה יותר ממה שציפיתי, למרות שמדובר בדרמה נאיבית ומיושנת משהו. בכ"ז היא חמודה וכייפית :)
גם Golden Rainbow מפתיעה אותי לטובה. אמנם אני ממריצה חצי ממנה, אבל החצי השני שווה ביותר בזכות ג'ונג איל-וו שמפזר ניצוצות של קסם על המסך
אני נהנית גם מהצפייה השנייה ומהתרגום של 1994, למרות שאתמול נוספו לי כמה שערות לבנות כשקפצו לי כמה שורות סוררות ושיבשו את התזמון (בפרק של יותר מ-1200 שורות!). אבל בסוף הכל הסתדר :)
אם את מתגעגעת ללי סונג גי, אז דובר על כך שהוא יככב בדרמה משטרתית חדשה לצד צ'ה סונג וון. לא בטוחה שזה סגור, אבל אין מה לומר, הוא בהחלט מגוון בז'אנרים.
ובדיוק השבוע יצא לי לקרוא איך סונג ג'ון מכחיש שוב שמועות על זוגיות עם סוזי. מסתבר שהשמועות האלה די הרסו את הידידות שנרקמה ביניהם בעקבות השתתפותם ב"אגדה של קאנג צ'י".
בתגובה ל: שכל המשאלות שלנו יתגשמו ככה :) מאת: danarod אני מאד אהבתי את הדרמה הזו - ועוד בלי לדעת על הייחוס של סו ג'י סוב כגבר חלומות :)
איך את מתרשמת מצ'ה רים? היא מקסימה בעיני. גם כל סיפורי האהבה הכושלים של הדמות כל כך מעוררים אמפתיה והזדהות, לא? וגם הבנות האחרות בחבורה - מקסימות אחת אחת... אגב, החברה החנונית שלה משחקת גם את החברה שלה ב"אביב של דאל ג'ה"- שגם אותה אני חושבת שתאהבי.
דווקא יכל להתאים, סונג ג'ו וסוזי, לא? חבל שהם דוחים את השמועות. לי סונג גי עדיין שנוי אצלי במחלוקת. ראיתי אותו במספר דרמות, ורק בקאנג צ'י ממש אהבתי אותו-
ואני מצפה לתרגום שלך ל 1994...אני בטוחה שיהיה משובח. ואם צריך צבע לשיער- בימינו זה משהו שאפשר לפתור:)
בתגובה ל: איזה כיף שאת נהנית מאת: zilpa
אני מחבבת מאוד את הדמות שלה :) ג'י סוב לא ממש נראה כמו גבר החלומות, יותר כמו חנון ממוצע. נחמד לראות אותו צעיר, למרות שהיום לדעתי הוא נראה הרבה יותר טוב :)
סוזי וסונג ג'ון בהחלט יכלו להיות זוג יפה, אבל מי יודע, אולי הוא ימצא איזו נונה על הסט של הדרמה החדשה?
עוד ארוכה הדרך לתרגום, אבל אני מקווה שהשיער שלי ייצא מזה בשלום :)
iDana לשעבר
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod
הסדרה Answer Me 1994 (המוכרת גם בשמות Answer to 1994, Reply 1994) שודרה בערוץ הכבלים tvN בקוריאה בין החודשים אוקטובר-דצמבר 2013, ויש לה 21 פרקים. הפרק האחרון של הסדרה שבר את שיאי הרייטינג לערוץ כבלים, והגיע ל-11.90% (עם פיק של 14.3%). לשם השוואה, הפרק הראשון הסתפק ברייטינג של 2.60% (נתון מכובד למדי כשמדובר בכבלים).
העלילה: זהו סיפורם של סטודנטים צעירים שמגיעים לסיאול מכל רחבי דרום קוריאה, ומתגוררים בפנסיון המשפחתי של משפחת סונג. הסטודנטים מנסים להתאקלם בעיר הגדולה, רבים, מתאהבים, מתמודדים עם דילמות ועם מחויבויות וציפיות משפחתיות, ובעיקר הופכים למעין משפחה אחת גדולה ומצחיקה. כפי שניתן לשער משמה של הסדרה, הסיפור מתחיל בשנת 1994 ומגיע עד דצמבר 2013, כשבדרך שואלים שאלות ומקבלים תשובות ורמזים על עתידן של הדמויות, וחווים את התופעות התרבותיות והחברתיות של שנות התשעים בקוריאה, משיגעון הכדורסל דרך הפאנגירלס למיניהן ועד המשבר הכלכלי ועוד. כפי שאפשר לנחש מהשם, זו עוד סדרה מבית היוצר של Answer me 1997, והדמיון בין השתיים מורגש מאוד, אבל יש גם הבדלים לא מעטים.
דמויות/שחקנים: (חלק מדיירי הפנסיון מכונים בכינויים שונים – ע"ש העיר שממנה באו, תכונה בולטת וכו')
סונג נה-ג'ונג (גו ארה, "מי אתה", Heading to the Ground)
Sseu Re Ki (משמעות הכינוי: "זבל") (מגולם ע"י ג'ונג וו, Lee Soon Shin is the Best, "סינדרלה מן")
צ'יל בונגי (משמעות הכינוי: shutouts 7, איזשהו מונח בבייסבול שקטונתי מלהסביר) (מגולם ע"י יו יון-סוק, "האגדה של קאנג צ'י", Soul)
סמצ'ונפו (ע"ש העיר שממנה בה) (מגולם ע"י קים סונג קיון, Man of Honor)
בינגורה (משמעות הכינוי: סמיילי) (מגולם ע"י בארו מלהקת B1A4. זה תפקידו הראשון בדרמה)
ג'ו יון-ג'ין (מין דו-הי מלהקת Tiny-G. זה תפקידה הראשון בדרמה)
סונג דונג איל ולי איל-הוואה (מגולמים ע"י השחקנים סונג דונג איל ולי איל-הוואה הזכורים לטוב מ-Answer me 1997)
התרשמות אישית: מה אומר ומה אדבר? זו הסדרה שהכי אהבתי השנה, בלי תחרות בכלל. ככל שהדרמה התקדמה, חיכיתי לפרקים ובעיקר לכתוביות על קוצים, כמו מכורה אמיתית. החיבור לסדרה היה ממש מיידי, והדמויות הפכו די מהר לסוג של משפחה טלוויזיונית מבחינתי, כשבכל סופשבוע חיכיתי למפגש המחודש איתן.
כוח המשיכה העיקרי של הסדרה טמון מבחינתי בדמויות על הניואנסים הקטנים, שגרמו לי להזדהות איתן, לחבב ולאהוב (במיוחד דמות אחת מסוימת...). ראויה לציון גם היכולת המופלאה של היוצרים לשרטט רגעים קטנים ואנושיים, מתוקים ומרירים. חלקם מצחיקים בטירוף, חלקם צובטים בלב, וחלקם גם וגם... ומעבר לזה, הם באמת הצליחו לברוא עולם פנימי עשיר שבו מתרחשת הסדרה ולשחזר תקופה שלמה. הם גם הצליחו לשלב פסקול מוזיקלי נהדר מהתקופה שהתחבר לסצנות והשלים אותן.
אני חייבת להחמיא גם לליהוקים המושלמים – כמו ב"1997" גם כאן יש לנו אנסמבל נהדר שכולל שחקנים ותיקים, לצד איידולים חסרי ניסיון במשחק, ושחקנים מתחילים פחות או יותר שעשו כאן פריצת דרך. וכמו ב-1997, גם כאן מככבים כאבא ואמא השחקנים המצוינים סונג דונג איל ולי איל-הוואה, שעושים תפקיד דומה (הוא מאמן בייסבול עם דם חם, היא מבשלת בלי גבולות), אבל לרגע אין כאן תחושה של מיחזור מבחינתם. הוא פשוט שחקן קומי אדיר שגרם לי להיחנק מצחוק כמה וכמה פעמים, וכמעט להעיר את השכנים...
ברשימת השחקנים המוכרים אפשר למצוא גם את גו ארה ("מי אתה"), ששינתה תדמית והצטיינה במשחק טבעי ומשכנע.
בסדרה הזו גיליתי את השחקן ג'ונג וו, שאמנם משחק כמה שנים, אבל כאן ללא ספק זו הייתה הפריצה האמיתית שלו. הוא גנב את לבי לחלוטין והצליח ליצור דמות מורכבת ועתירת ניואנסים, והביע כ"כ הרבה גם בשפת הגוף ובלי מילים... וכן, התאהבתי לגמרי בדמות שכינוי החיבה שלה הוא "זבל" (הוא נקרא כך כי הוא מסוגל לעכל גם מזון שהתוקף שלו עבר לפני חודש, והרגלי הניקיון שלו הם לא מהמשובחים, בלשון המעטה). אני מסכימה עם מה שנכתב בדרמבינס לסיכום הסדרה – אני לא מסוגלת לדמיין שחקן אחר בתפקיד הזה, הוא היה מעולה ותרם לדמות הרבה מעבר למה שנכתב בתסריט.
כל שחקני המשנה היו מצוינים, השילוב ביניהם מוצלח ואני שמחה לראות שהם זוכים לחשיפה וחלקם כבר לוהקו לפרויקטים נוספים ומסקרנים. אני מאמינה שהסדרה הזו תהווה מקפצה יפה לקריירה לחלקם הגדול.
עם כל אהבתי לסדרה, היו בה לא מעט פגמים, ובראש ובראשונה הקצב. בהשוואה ל"1997", הסדרה הזו הייתה פחות תזזיתית וקופצנית (שזה אולי יתרון), אבל הרבה הרבה יותר אטית, עם פרקים ארוכים שהגיעו לכדי שעה וחצי ויותר. וכשהפרקים ארוכים, גם הסצנות והדיאלוגים מתמשכים, ולפעמים זה פוגע בתזמון הקומי ובפאנצ'ליין. כמו שקראתי בדרמבינס, זה נראה כאילו היוצרים כ"כ אוהבים ומחוברים למה שכתבו, שלפעמים היה להם קשה לחתוך ולקצץ קצת, מה שהיה יכול לעזור לזרימה של חלק מהפרקים. האורך של הפרקים גרם לי לעשות הפסקות טקטיות ולהצטייד בסנדוויצ'ים ושתייה לדרך, אבל אני לא חושבת שהיה אפילו רגע שבו השתעממתי או המרצתי – כי אני פשוט אוהבת את הדמויות וקשורה אליהן. אני חושבת שהייתי יכולה לראות בכיף עוד 20 פרקים כאלה לפחות...
למרות האורך של הפרקים, לפעמים הרגשתי שהיוצרים בוחרים לדלג או לרפרף דווקא על אירועים או התפתחויות שציפיתי להם, ולעומת זאת להתמקד ברגעים אחרים שנראו לי (לפחות על הנייר) קצת פחות חשובים, אבל זרמתי איתם ובסופו של דבר נהניתי :)
בעיה נוספת טמונה בשאלת המסתורין העיקרית (לכאורה) שמעלה הסדרה – עם מי תתחתן הגיבורה? כן, ממש כמו ב"1997" - רק שכאן התשובה לשאלה הזו הייתה פחות ברורה וידועה מראש. יש הטוענים (ואני מסכימה חלקית) שהשאלה הזו הפכה לגימיק שנמתח יותר מדי, השתלט על העלילה ומנע ממנה להתפתח לכיוונים מעניינים יותר. אז כן, יכול להיות שהעיסוק המוגבר בסוגיה בא על חשבון פיתוח הדמויות בשלבים מסוימים, אבל בעיניי השאלה הזו בכלל לא הייתה הדבר החשוב ביותר בסדרה. בשבילי זה היה קודם כל הלב הגדול, החברות שהתפתחה בין זרים מוחלטים שבאו מכל מיני מקומות ומרקע שונה והפכו למשפחה.
שאלת הבעל המיועד הייתה טעונה מאוד מבחינת הצופים, שהתחלקו לשני מחנות יריבים ע"ש שני החתנים הפוטנציאליים. בפורומים, בטוקבקים וברשתות החברתיות התנהלו קרבות קשים ועקובים מדם (וירטואלי כמובן). זה הגיע לידי כך שבדרמבינס הביעו תסכול מהתופעה וגם ביקשו להרגיע קצת בתגובות. והשיא הוא שנאלצו לנעול את שרשור הסדרה ב-Soompi בגלל תגובות לא הולמות של צופים נסערים... מצד אחד זה מלמד על גודל הבאזז והעניין שהסדרה עוררה. מצד שני, אין ספק שאנשים איבדו פרופורציות לחלוטין. בסה"כ מדובר בדמויות פיקטיביות!
באופן אישי, הופתעתי מעוצמת התגובות, והאמת היא שלא התעמקתי בהן ואפילו העדפתי להימנע מהן. מעניין מה יוצרי הסדרה חושבים על התגובות ועל החלוקה למחנות שמזכירה את קרבות הפאנגירלז... אצלי בכל אופן הייתה חלוקה בין הלב לראש. הלב היה עם מועמד אחד, בעוד שהראש חשב (לפחות חלק מהזמן) שדווקא השני מתאים יותר. היוצרים טרפו את הקלפים כמה וכמה פעמים, ועם כל הפרשנויות והמסרים הסותרים, אני חושבת שרק בפרק הלפני האחרון ידעתי מיהו הבעל המיועד בוודאות של 99%... וזהו, למרות כל החסרונות, הסדרה הזו עשתה לי טוב וחם בלב ואני עדיין בשלב הריחוף ממנה :)
קליפ ושיר מקסים שמשקף את אווירת הפרק הראשון:
עוד שיר שאהבתי מהפסקול - Kim Dong-ryul –Should I Tell You Again That I Love You
iDana לשעבר
בתגובה ל: Answer Me 1994 מאת: danarod לגמרי עשית לי חשק לרוץ ולצפות בה...
ברגעים מסויימים נזכרתי במלון "דה פורסט" בג'גו, שגם עליו ועל הדמויות שלו אפשר לעשות סדרה...
דוקא די מבאס אותי לדעת ששוב חזרו על מי הוא הבעל העתידי, מקוה שזה לא יצא לעוס מידי, אבל אני סומכת על היוצרים. בזמנו, 1997 סיפקה לי את אחד הקטעים האנושיים המרגשים ביותר שראיתי -שאפילו לא היה קשור לעלילה (העוגה והאזכרה). כך שבהחלט יש להם יכולת לגעת בלב שלנו.
אני מקוה שמישהו ירים את הכפפה ויתרגם לעברית...זה בטח ימריץ אותי להגיע אליה.
בתגובה ל: תודה רבה על הסקירה המעולה! מאת: zilpa
כי לא מיציתי את הסדרה, אבל זה ייקח הרבה זמן. הפרקים כ"כ ארוכים והם לא מפסיקים לקשקש. מס' השורות בפרק ממוצע הוא פי שניים מבסדרה "רגילה".
"דה פורסט" בג'ג'ו... אני מתגעגעת :) אין ספק שגם עליהם אפשר לעשות סדרה, רק שב"1994" הדיירים קבועים וב"פורסט" הם מתחלפים כל הזמן.
אני אישית מקווה שהיוצרים יעשו עוד סדרה ויוותרו הפעם על הגימיק של מי הבעל... ב"1994" המשולש הרומנטי היה בסגנון שונה, אבל בכל אופן הגיע הזמן לגוון קצת. יש להם מספיק מה להציע גם בלי זה.
iDana לשעבר
בתגובה ל: יש סיכוי טוב שאני ארים את הכפפה מאת: danarod ועיתותי בידי, אז נחכה בסבלנות. לתרגומים שלך ידוע שווה לחכות
בתגובה ל: זה יהיה מעולה!!! מאת: zilpa
כמה שהם מדברים שם... שיהיו בריאים :)
אני אוהבת גם את הפסקול. הנה עוד שיר שהתמכרתי אליו - Lee Seung-hwan – Days That I Waited, Days That Would Be Erased
כמה פעמים צפיתי בסצנה שבה הוא מושמע במלואו? מביך לספר...
iDana לשעבר
בתגובה ל: תרגמתי בינתיים את הפרק הראשון :) מאת: danarod נראה לי שזה יהיה מהיר משחשבנו...:)
בתגובה ל: איזו חרוצה! מאת: zilpa
אני לוקחת את התרגום על אש קטנה יחסית, ורואה עוד 3 סדרות במקביל. וחוצמזה ראיתי גם את הספיישל של הסדרה (דבר שאני בד"כ לא נוהגת לעשות). היו שם כמה קטעים נחמדים מאחורי הקלעים, והשחקנים גם בחרו את הסצנות החביבות עליהם. הבחירות שלהם הפתיעו אותי בחלק מהמקרים, כי הם בחרו בסצנות קטנות כאלה, ולאו דווקא בדברים ה"בומבסטיים" יותר.
iDana לשעבר
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod זוכרים את זה?
בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: danarod בשביל זלפה.
בתגובה ל: ועוד קצת נוסטלגיה . מאת: ההרצליינית ממש נהניתי מהקליפ הזה. וזה נחשב נוסטלגיה אם אני זוכרת כל סצינה וסצינה ומה נאמר בה?:)
או כמו שאומרת אחותה הגדולה של סאמסון: "אין מה לעשות, הכי חמוד זה סאם שיק..."
בתגובה ל: מאת: zilpa האם זה האבא של נאהבים ?? בדרמה החדשהBRIDE OF THE CENTURY Trailer 2 באדיבותה של כרמית. חחחה אם כן אני שומר מסך ,,שומרת אמונים ל --ראשונה שלי,
Answer Me 1994 
השרשור האסייתי 
מאת: danarod
מאת: danarod
מאת: zilpa.gif)
. מאת: ההרצליינית
מאת: zilpa
והמון-
ללי יינג אה 
!! מאת: ההרצליינית
ואיזו משפחה יפה! מאת: danarod
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
