כל המלוכסן- לכאן!

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: ההרצליינית

טוב, האמת שאין לי הרבה מה להגיד על הסדרה, רק שהדבר שהכי מצחיק בה זו המשטרה אני חושבת שהגורילה מהפרק הראשון כבר הייתה משיגה תוצאות טובות יותר :)

samsooki תיאר את זה היטב בתגובות לסקירת פרק 14:

This drama needs a reality checker. I volunteer.

If I pfft three times in a single episode, then the drama has gone too far and I will lose interest…

Pfft #1 – the bumbling cops call 119 but lose Sung Joon anyway at the hotel.

Pfft #2 – the bumbling cops know Sung Joon is going to show up but lose him AND a convicted felon anyway at the hospital.

Pfft #3 – the bumbling cops dont cancel Sung Joon’s credit cards and simply have no plan to catch an extremely tall good looking but evil Sung Joon except to hope that someone else calls 119.

Pfft #4 – aww never mind…. who am I kidding, this is binnie. I gotta watch…

אני אפילו לא צופה בזה בשביל ביני... אלא רק לראות איך זה ייגמר, מאחר שהגעתי כבר עד לכאן.

חוצמזה נתקלתי בגרסת "ג'קיל" ל-"50 גוונים של אפור"

בתגובה ל: הייד ג'קיל ואני - עד פרק 14 מאת: danarod
גירסת ג'קיל ל"-50 גוונים של אפור" ממש הרגה אותי מצחוק! וחוץ מזה: האן ג'י מין נראית מצוין עם השיער האדום! וגם השחקן נורא חמוד.

בתגובה ל: מאת: ההרצליינית
...וגיליתי שהשחקן הוא היון בין, סם שיק שלנו מ"סמסון המתוקה"... איך לא זיהיתי אותי בהתחלה?

ואיך הסידרה? את ממליצה עליה?

בתגובה ל: עכשיו בדקתי ב-ASIAN WIKI.... מאת: ההרצליינית
אולי זו הסיבה שלא זיהית אותו, או שעבר יותר מדי זמן מימי סאם סון...

הסדרה לא משהו לטעמי, אבל אני כנראה אמריץ אותה עד הסוף

בתגובה ל: ביני התבגר קצת וגם הוריד כמה ק"ג מאת: danarod
ללא תוכן

בתגובה ל: אז אני מוותרת עליה... מאת: ההרצליינית

יש גם כאלה שנהנים מהסדרה, ואפילו מאוד :)

בתגובה ל: אז אני מוותרת עליה... מאת: ההרצליינית
כדאי לך הוא נדיר אני מכורה

בתגובה ל: הייד ג'קיל ואני - עד פרק 14 מאת: danarod
ללא תוכן

בתגובה ל: יווו, הצחקת אותי עם הדיבוב ל 50 גוונים מאת: kler181
פשוט לגזור ולשמור!

בתגובה ל: יווו, הצחקת אותי עם הדיבוב ל 50 גוונים מאת: kler181

הפעם במסגרת "סאטרדיי נייט לייב קוריאה":

http://e.walla.co.il/item/2836263



אותי הגרסה של ג'קיל הצחיקה יותר

בתגובה ל: והנה עוד פרודיה קוריאנית ל-50 גוונים מאת: danarod
ודרך אגב- מישהו מפה קרא את הספר הזה? כי הבנתי שמדובר בספר תת-רמה...

בתגובה ל: הייד ג'קיל ואני - עד פרק 14 מאת: danarod
ירדתי מהסדרה. ז"א, פרק 13-14 על הכונן כבר - אבל אני מוצאת את עצמי מעדיפה לראות דברים אחרים כמו משפחת זגורי ששקעתי במרתון שלה...

יצא לך לראות אותה? אלק מתרחשת בבאר שבע (אם כי זיהיתי כמה אתרים בדרום תל אביב...:))
בכל מקרה, מומלצת מאד!!

אבל ביני כמר גריי והקטעים שהוצאו מהקשרם פשוט קורעים. רק בשביל הפנינים האלה שווה לשכנע אותך לצאת לצפיות משותפות.

בתגובה ל: אני גם קצת מאת: zilpa

ג'קיל וביני לא יברחו לשומקום... לא יצא לי לראות את זגורי, למרות ששמעתי הרבה על הסדרה.

ואין ספק שיש יתרונות לצפייה המשותפת

בתגובה ל: תהני מהמרתון :) מאת: danarod
ועכשיו אני מחכה לפרק הבא...כמו כולם. בינתיים חזרתי לג'קיל והייד.

מתגעגעת.

בתגובה ל: הסתים המרתון מאת: zilpa
ללא תוכן

בתגובה ל: אני גם קצת מאת: zilpa
בכל אופן, אני בתקופה האחרונה בקושי צופה בסדרות ("אהבה מכוכב אחר" כבר מחכה לי על הכונן די הרבה זמן...). הסידרה האחרונה שצפיתי בה, היתה "איש חשוב מאוד" עם יהודה לוי (הכי רחוק שיש מ"זגורי אימפריה" ;-)) ונהניתי ממנה מאוד (כן, גם לי קשה עד עכשיו להאמין שנהניתי מסידרה בכיכובו של יהודה לוי ).

בתגובה ל: גם אני שמעתי המלצות חמות על "זגורי אימפריה". מאת: ההרצליינית
אבל זגורי באמת מומלצת. איכשהו, אם ימכרו אותה לקוריאה אני חושבת שגם הקוריאנים יזדהו עם המשפחה מרובת הילדים המנבלת את פיה, ועם הדרמות שהיא עוברת...גם השחקנים שם הם מדהימים. איבגי, עוז זהבי, קובי מימון, חוה אורטמן, שרה פון שוורצה...בהחלט גלריה מרשימה.

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: ההרצליינית
טוב, חייבת להודות שפרק 15 ריתק אותי. המפגש בין יון טה ג'ון וסו ג'ין היה עשוי מעולה.

(כן, אזלת היד של המשטרה התגלתה שוב, אבל זה לא משנה את העובדה שהדברים נפתרו בדרך עגולה ומעניינת)

מצחיק, איך יון בין מרגיש לי לגמרי כמו שני אנשים שונים בין רובין לסו ג'ין. (זה קצת חבל שהבמאי בסדרה חושב שרק הפוני שלו זה מה שמבדיל ביניהם..זה מאד מגוחך שהוא הולך לישון כסו ג'ין ומתעורר עם פוני כרובין, או להיפך- מתעורר עם שביל בצד...מי בדיוק סירק אותו במהלך הלילה?)
ואני חייבת להודות שאני מעדיפה את סו ג'ין על פני רובין, למרות לשכאורה לרובין יש הרבה יותר חיבה, חום ונעימות להציע...

פרק 16, הקטע בו הוא מנסה להשתלב עם החברים של הא נה, ללמוד לצחוק ולהיות כמו כולם - היה מאד נוגע ללב בעיני. היא עצמה קצת מתנהגת בתמהונות, וד"ר קאנג מגלה אצילות נפש בלתי רגילה בעליל, כשהיא הולכת ללוות את הבחור שחטף אותה והתעלל בה תקופה...

בתגובה ל: הייד ג'קיל ואני- ספויילרים 15-16 מאת: zilpa

חשבתי שהמפגש ביניהם היה אנטי קליימקסי בעליל, אבל כל הסדרה הזו נראית לי די מנומנמת ואיטית (למרות ההמרצה!).

בכל אופן, אני לא מרגישה צורך בהיעלמותה של אחת הזהויות. אם לא נוחה להם החלוקה של יום-לילה (בכ"ז הגוף שלו צריך לנוח לפעמים, וגם הא-נה), אפשר להחליט על שבוע-שבוע, כמו בצבא

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: ההרצליינית
כתבת מעניינת וצבעונית למדי, אודות הקוסמטיקה הקוריאנית, שסרקתי ושלחתי לדנה לפני כמה שבועות, ולאחרונה עלתה לרשת. תהנו!

http://xnet.ynet.co.il/fashion/articles/0,14539,L-3108565,00.html

בתגובה ל: "איך שומרות הקוריאניות על עור פנים בובתי וזוהר?" מאת: ההרצליינית
אני ודנה (בעיקר באשמתי, אני מודה...:)) סרקנו וסקרנו הרבה חנויות קוסמטיקה...מסכת החלזונות שלהם מופלאה ביותר...ואת מוצרי החלזונות אתה רואה בכל מקום.
חלב אתונות לעומת זאת, ממש לא זכור לי שראיתי.

בחלק מהמקומות את מרגישה צורך לקנות רק בגלל האריזה היפהפיה..

וצפירת הרגעה: לא כל הבנות הקוריאניות בעלות עור מושלם. פגשנו כל מיני נשים...
וגם: המוצרים איכותיים וזולים יחסית, אבל בבתי הכלבו ובדיוטי פרי של קוריאה, נשים משלמות הרבה מאד כסף על המוצרים של אסתי לאודר ולנקום, איב סאן לורן וכו', שאפשר למצא בארץ במחירים הרבה יותר אטרקטיביים...

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: ההרצליינית
לפני שהתחילה הסדרה וידעתי בכלליות על מה היא, חשבתי שנושא פיצול האישיות אכן יש בו משהו מעניין כקונספט שמתעסק בעצם בחוסר היכולות של האנושות להכיל את הטוב והרע של האדם כמכלול של אדם אחד.
מה שהיה מעניין בשני הפרקים הללו בעיניי היה שהם לא הלכו לכיוון שהזכרתי, אלא לקחו את קונספט פיצול האישיות כטריגר לשאלה, מה בעצם מה הופך את האדם למי שהוא, האם זה הזיכרונות שלו? היכולות שלו? הטעם האמנותי שלו? רובין וסו ג'ין שניהם סה"כ בחורים טובים, והדברים שהם נבדלים בהם הכישרונות והכול באמת מעוררים את השאלה, עד כמה הזיכרונות (ויחס הסביבה שאפשר לזכור ולהתייחס אליו) מעצבים את התודעה שלנו. ועד כמה בנסיבות שונות, ועם יחס שונה היינו יכולים להתפתח אחרת.

הא-נא לעומת זאת מתייחסת באופן מאזן מאוד כלפי רובין וסו-ג'ין, ואני מודה שבמהלך הפרק יותר משהעסיקה אותי השאלה העמוקה שתיארתי, העסיקה אותי המחשבה שאם הא-נא הייתה הולכת לישון עם רובין, היא הייתה מתעוררת בבוקר עם סו-ג'ין ומעניין איך הם היו מרגישים לגבי זה...

אסול שסיפרתי לה על כך אגב, אמרה לי שזה היה עשוי לקרות בסדרה כמו "פשוט אהבה" (שהיא עכשיו בדיוק התחילה לראות גם) אך אין סיכוי שזה יקרה בסדרה הזו...

ואם כבר הזכרתי את אסול, אז אני חייבת לציין גם את מחאתה לגבי הקורבן האמיתי של הפסיכולוג והתסריטאים, אותו בחור שאחרי ששיחקו במוחו והביאו אותו להאמין שהוא זה שנחטף בילדותו, והוא יושב בכלא על לא עוול בשיקול דעתו בעצם, שכחו ממנו לחלוטין. מתארגנת תביעה ייצוגית, של כל הדמויות שכך התסריטאים הותירו מאחור (לא נזכרנו ברבות כאלה בינתיים למען האמת) אבל אני כן מקווה שבפרקים האחרונים הם יסגרו את הקצה הזה.

בתגובה ל: ג'קיל הייד ואני פרקים 17-18 (ס') מאת: אורלי

והתאכזבתי בעיקר מכך שהגורילה הממוחשבת מהפרק הראשון לא קפצה לביקור גם בפרק האחרון סתם, הסדרה הזו מעולם לא הייתה כוס הסוג'ו שלי, וגם הפרקים האחרונים לא שינו את המצב. סחבתי אותה בהמרצה פראית וזהו, והיא עברה מיד לסל המיחזור של המוח שלי.

אני חושבת שהסצנות הכי טובות בפרק האחרון היו שייכות להאן סאנג ג'ין שהעלה חיוך על פניי

בתגובה ל: סיימתי לצפות בסדרה מאת: danarod
והאמת היא ששני הפרקים האחרונים היו מהיותר משעממים בסדרה בעיניי, וזה אומר משהו על הסדרה הזו. ביני היה טוב בתפקידו, והיה שם גם רעיון מעניין בעניין הכלת כל המאפיינים של דמות באדם אחד, אבל התסריט באופן כללי היה גרוע, הבנייה של הדמויות כולן הייתה חסרה, או שהן היו הגיוניות אך שוליות וחסרות זמן מסך, או שהן זכו לזמן מסך אבל היה בהן חוסר הגיון מובנה (הגורילה לא ממש הפריעה לי בפרק הראשון, אבל אני מניחה שזה לא מוסיף למעלותיה של הסדרה)
והכי לא הבנתי את ההיגיון של התסריטאים לקחת את הדמות של רובין ולתת לה כל כך הרבה זמן מסך בפרקים האחרונים עם מוזיקה נוגה, הרגשת מוות מתקרב, ובאופן כללי אווירה לא כיפית בעליל.

הדברים השתפרו בעיניי באמת מהרגע בפרק האחרון שבו האן סאנג ג'ין הפציע, וקידם קצת את העלילה, אם כי למרות שלדעתי הוא היה משעשע (ובעיניי דמותו הייתה אחד הדברים היותר טובים ומשעשעים בסדרה כבר מתחילתה) ובמיוחד קטע הסיום, הייתה לי תחושה בפרקים האחרונים שהתסריטאים מקריבים את דמותו כדי להשיג כמה אתנחתות קומיות שהם היו צריכים לספק בעצמם בעלילה הראשית אבל בסיכומו של דבר משהו בדמות שלו עבד ואני נוטה לזקוף זאת לא מעט לזכות השחקן.

אולי זה גם בזכות התסריטאים שכתבו אותו באופן מוגזם אך קליל ולא רציני, אבל הייתי נותנת להם יותר קרדיט אם יותר דמויות היו בנויות באווירה מופרכת וקלילה שכזו, אך העובדה שהם לקחו חלק מהדמויות היותר מופרכות שלהם דווקא לכיוון המלנכולי הייתה בעוכרי הסדרה בעיניי.

נו טוב, נקווה שהשחקנים ידעו למצוא פרויקטים טובים יותר בפעם הבאה.

בתגובה ל: גם אני סיימתי (ספוילרים כנ"ל) מאת: אורלי

ובראשן הקצב, פיתוח הדמויות והעלילה וגם התחרות מול סדרה שעסקה בנושא דומה באותה משבצת שידור בוודאי לא הועילה. דווקא על הרקע הזה אני מברכת על כל אתנחתא קומית מוצלחת, כמו זו של האן סאנג ג'ין :)

וכן, נקווה שהשחקנים ינוחו היטב וימצאו פרויקטים מוצלחים יותר בעתיד. קראתי שגם כותב הוובטון שעליו התבססה הסדרה, היה מאוד לא מרוצה מהעיבוד ליצירה שלו.

הנה שני פוסטים של בלוגרת מתוסכלת - אחד עם תיאוריות קונספירציה לגבי הסיבה שבגללה ביני בחר דווקא בסדרה הזו כקאמבק שלו, והשני עם דברים שהיא הייתה מעדיפה לראות אותו עושה (במקום לשחק בסדרה)...

http://www.thecrazyahjummas.blogspot.co.il/2015/03/hyde-jekyll-and-i-episode-15-hyun-bin.html

http://www.thecrazyahjummas.blogspot.co.il/2015/03/hyde-jekyll-and-i-episode-17-things-i.html

בתגובה ל: סיימתי לצפות בסדרה מאת: danarod
שגררתי אותך לסדרה הזו. היא התחילה מאד טוב בעיני, אבל ככל שהזמן עבר הפכה למשעממת יותר והפרקים האחרונים היו שיא השיאים של השיעמום. מאז אייריס לא הרגשתי צורך כה עז להמריץ.

אפילו הונגי לא הציל את המצב, למרות שהוא היה משעשע...ואני כמובן מסכימה עם מה שאמרה אורלי למטה, על הדמויות האחרות בעלילה...

בינתיים התחלתי לראות את "לב אל לב" שהיא בהחלט הרבה יותר מושכת את הלב, אבל הסדרה שבאמת שווה בעיני (נשארו לה עוד שני פרקים לסיום העונה השנייה ואני די מצפה להם) היא זגורי אימפריה. בתור סדרה שמתרחשת בבאר שבע אני מאמינה שתמצאי בה עניין מוסף, אבל גם מתל אביב היא מרתקת, מרגשת, מצחיקה ומופרכת....

בתגובה ל: אני מרגישה צורך להתנצל מאת: zilpa

התחלתי לצפות בסדרה בגללך, אבל זה שהמשכתי איתה מעבר לפרקים הראשונים זו לגמרי החלטה שלי :) אני חושבת שהיא התאימה לי לרגעי העייפות של הסופ"ש, אז יכולתי להמריץ אותה בלי להטריח יותר מדי את המוח, וליהנות מהפרצופים היפים על המסך (אם לא מהעלילה ).


"לב אל לב" הייתה חמודה, אבל לא נכנסה לי עמוק ללב למרות שמה... ואולי אדגום את "זגורי אימפריה" בפסח :) ראיתי שיש אותה ביוטיוב.

בתגובה ל: אין על מה יקירתי מאת: danarod
הרגעת לי את רגשות האשם, והם באמת מאד יפים, בסדרה הזו...

אבל כל כך הרבה חורים בעלילה, וחוסר עומק שכל כך מתבקש כשמדברים על פיצול אישיות...
אני דוקא אוהבת שמכריחים אותי להטריח את המוח...:)

את זגורי יש ביוטיוב ויש עוד במגוון אתרים אחרים, כולם זמינים ונוחים לצפייה. נראה לי שהסדרות הישראליות הולכות להיות הדבר הבא בעולם הטלויזיה...אפילו הקוריאנים קנו מאיתנו את תא גורדין והפכו אותו ל"ספיי"...

(ונראה לי שאת תהני מהאזכורים הבאר שבעיים של רגר, ראש העיר הקודם ומההתיחסות גם לרוביק...ובטח יש עוד דמויות שתושבי העיר ימצאו מוכרות להם...אבל המצחיק הוא שהסדרה לדעתי צולמה כולה בדרום תל אביב...:))

בתגובה ל: מאת: zilpa
ונוגעות לי בלב, אבל לא מזיק לפעמים לתת למוח לנוח

סיימתי לא מזמן לצפות ב-SPY (את תא גורדין לא ראיתי ) - ולמרות השחקנים הטובים והפוטנציאל, היא לא ממש המריאה, והפרקים האחרונים גרמו לי בעיקר לפהק (עוד מקרה של התחלתי ולכן אסיים... אני לא נוטשת בקלות). גם הרייטינג רק הלך וירד. חוצמזה קראתי שגם הגרסה האמריקאית של "תא גורדין" עפה מהר מהמסך, כך שהדרך לא תמיד קלה... בכל אופן, היה כיף לראות את הקרדיטים על המסך:




לגבי זגורי, שמעתי בעקיפין על בית ספציפי בבאר שבע שבו היו צילומים לסדרה (הבנתי שגם עומר אדם הגיע לצלם שם קליפ שקשור לסדרה. כבוד! ), והיו גם כאלה שזיהו איזשהו פלאפל מקומי אאל"ט.

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: ההרצליינית

הילד שגילם את יי סאן בצעירותו כבר בן 20, והוא יתגייס בחודש מאי, אחרי החתונה של אחותו.

איך שהזמן טס - אני מרגישה זקנה... שיהיה לו שירות צבאי קל ומוצלח :)

http://www.soompi.com/2015/03/24/child-actor-park-ji-bin-to-enlist-in-military-in-may/

בתגובה ל: פארק ג'י-בין מתגייס בקרוב מאת: danarod
בכל-אופן, שיהיה לשחקן הזה שירות קל ומוצלח והמון הצלחה בהמשך דרכו במקצועית :-)

בתגובה ל: בקוריאה לא אמורים להתגייס רק בגיל 26? מאת: ההרצליינית

אבל ניתן לדחות את הגיוס עד גיל 30 בערך. רוב האזרחים מעדיפים אאל"ט להתגייס בגיל צעיר, אבל הסלבס דווקא מושכים ודוחים את הקץ, עד שאי אפשר יותר.
יש שחקנים בודדים שמעדיפים להתגייס מוקדם, כמו רוב בני גילם - חוץ מפארק ג'י בין, יש גם את השחקן הצעיר והמוכשר Yoo Seung-ho שהתגייס בגיל 19 והשתחרר לא מזמן. ועכשיו כל החיים לפניו :) הציעו לו פרויקטים עוד לפני שהוא הספיק לעבור בבקו"ם הקוריאני...



http://www.dramabeans.com/2014/12/yoo-seung-ho-discharged-from-army-chooses-comeback-project/

בתגובה ל: השרשור האסייתי מאת: ההרצליינית
...לויוה פלוס עומדת להגיע קוריאנית תקופתית חדשה. עלילת הסידרה אומנם היא די נדושה לקוריאניות תקופתיות ("רובין הוד" מודרני שנלחם למען הצדק, בממלכת ג'וסון המושחתת), אך הדבר המעניין בה, היא ש-2 השחקנים שמשחקים את הזוג הראשי בה (לי ג'ונקי ונאם סאנג מי), כבר שיחקו כזוג ראשי בסידרה אחרת ("זמן בין כלב לזאב"). זה די נדיר בדרמות הקוריאניות, ש-2 שחקנים ישחקו כזוג ראשי ביותר מדרמה אחת...

http://viva.walla.co.il/?w=//2834220

בתגובה ל: כפי שכבר הודיע לנו יבגני.... מאת: ההרצליינית

היו לא מעט שחקנים שחזרו לגלם זוג ראשי על המסך - זה כמעט היה מיני טרנד.

הנה כמה דוגמאות:

לי דונג ווק ולי דה-הא ששיחקו ב"חברה שלי", כיכבו יחד בשנה שעברה ב-Hotel King.







ג'אנג היוק וג'אנג נא-רה ששיחקו לפני יותר מעשור בדרמה Successful Story of a Bright Girl, חזרו לשתף פעולה בשני פרויקטים: הדרמה Fated to Love You והספיישל Old Goodbye.






קוון סאנג-וו (שגיא) וצ'וי ג'י וו שכיכבו ב-Stairway to Heaven לפני שנים, שיחקו ב"פיתוי" שמשודרת בימים אלה בויוה.




ג'י סונג והוואנג ג'ונג אום שכיכבו ב-Secret צילמו השנה את הדרמה Kill Me Heal Me והצהירו שישמחו לעבוד יחד גם בעתיד.






חוצמזה אפשר לציין גם ג'אנג היוק ולי דה-הא שכיכבו בלא פחות משלוש סדרות: Robbers, Chuno ו-אייריס 2.





והנה גם פוסט בנושא, שמתייחס גם לסרטים ולתפקידים לא ראשיים:

http://www.dramafever.com/news/10-k-drama-stars-who-coupled-up-twice-/

בתגובה ל: דווקא בשנה החולפת מאת: danarod
מה שכן, אני מאחלת לכל הזוגות הראשיים הטלוויזיוניים האלו, לכבב רק ב-2 או 3 סדרות יחד, ולא יותר מזה, פן יהפכו, חלילה וחס, למריה אלמה סוויט וחורחה זבלטה של קוריאה...

בתגובה ל: באמת שלא ידעתי על "המיני טרנד" הזה מאת: ההרצליינית

אם יש כימיה טובה והשחקנים נהנים לעבוד ביחד, ועובר מספיק זמן בין פרויקט לפרויקט - מצדי שיעשו ביחד כמה וכמה סדרות/סרטים. במיוחד אם מדובר בשחקנים ורסטיילים שיוצרים דמויות שונות על המסך.

מה שכן, הרבה פעמים אחרי פרויקט אחד מוצלח, נוצרת ציפייה גדולה לקראת הקאמבק שעלול לאכזב...

בתגובה ל: תראי, כל מקרה לגופו :) מאת: danarod
אני אישית, הייתי מעדיפה לראות כמה זוגות ראשיים שהיתה ביניהם כימיה מצוינת, משחקים כזוגות ראשיים גם פרויקטים אחרים (דוגמאות: אוליב וסושי, קים סו יון ופארק שי הו, יון בין וקים סון אה, האן ג'י מין עם לי סו ג'ין/קאנג ג'י הוואן), בייחוד אם עבר מספיק זמן בין פרויקט פרויקט, ושמספר הפרויקטים יוגבל ל-2-3 פרויקטים...

בתגובה ל: כפי שכבר הודיע לנו יבגני.... מאת: ההרצליינית

בכיכובם של ריין וקריסטל.

http://viva.walla.co.il/?w=//2834220

בויוה מדגישים את ההצלחה שלה בסין, אבל בקוריאה היא נחשבה לכישלון - הן מבחינת רייטינג והן מבחינת הביקורות הקטלניות. אני דווקא חיבבתי אותה למדי - יש לי פינה חמה בלב לריין ונהניתי מהנוכחות שלו על המסך, וגם ממערכת היחסים שלו עם הכלב החמוד זו הייתה כנראה מערכת היחסים המשמעותית ביותר בסדרה - כי הכימיה עם הראשית לא ממש הבריקה (בלשון המעטה), העלילה הייתה דלילה והפרקים האחרונים נסחבו להם...






צפיתי גם ב"גיבור" (Gunman in Joseon), שכנראה נכתבה לפי הטקסטבוק לכתיבת דרמות תקופתיות, והחידוש העיקרי מבחינתי היה השימוש ברובים/אקדחים במקום בחרבות. ההתחלה קצת שיעממה אותי, אבל לקראת הסוף היה לי קצת יותר מעניין, ואיכשהו התחברתי לחלק מהדמויות המשניות יותר מאשר לראשיים.

בתגובה ל: ועוד סדרה שמגיעה לויוה - My Lovable Girl מאת: danarod
והרבה דברים דומים בסיפור העלילה למאיזה כוכב את, אך גם הרבה דברים שונים, כך שברור שזה לא ריימק.

בתגובה ל: ועוד סדרה שמגיעה לויוה - My Lovable Girl מאת: danarod
...וראיתי תמונות מהדרמה שבהן לי ג'ונקי לובש חליפות, בנוסף על הלבוש הקוריאני המסורתי. זה והרובים/אקדחים במקום חרבות, הם סימנים לכך שהעלילת הדרמה ממוקמת בתפרר שבין המאה ה-19 למאה ה-20...

בתגובה ל: גיגלתי את Gunman in Joseon.... מאת: ההרצליינית
המגונה של להעניש את ילדי הפושעים ואפילו את הבנים כמו בתקופה עתיקה של מלכות סויאנג, מספיק להיות בן של פושע כדי להיות מוצא להורג ואת הבנות מוכרים לשפחות. חשבתי שכבר בתקופת המלך סאן זה היה בדעיכה, אך מסתבר שרק הכיבוש היפני ביטל את הנוהג של ילדי הפושעים הם גם פושעים בגלל קשרי הדם.