הפורום הזה בשבילי הוא מן מקום לתהות ולכאוב ולהתבלבל מהדרך שבה לא בחרתי.
הרצון שלפעמים צועק מאי שם, ממקום פנימי וסתום שאין לי נגיעה או הבנה בו.. בעיקר תשוקה...
וקול פנימי, נקי יותר, נושם, מואר, עונה לו. זאת הדרך שבחרת. והיא שלך. תהיי בה.

באיזשהו שלב נפלה בי ההבנה שיהיה לי טוב רק אם אפסיק לחלום על חיים אחרים. נאמנות הייתה המילה שעמדה לי מול העיניים.
בעיקר מולו, כי להיות איתו ולחלום על מישהי אחרת- זה מה שהרס אותי יותר מהכל.
אח"כ זה גם מול עצמי. להיות נאמנה למה שאני. ולמי שאני.

ולא תמיד זה פשוט, כי מצד אחד עדיין.. למרות שאני לגמרי אוהבת אותו.. וקשורה אליו.. ורוצה להיות איתו...
המקום הזה, הסתום, שאין לי נגיעה או הבנה בו, לא איתי.
וכשזה מגיע למיטה אני סובלת.. וזה לא צריך להיות ככה.. וזה אפילו נורא שזה ככה..
אבל זה מה שיש. ועם זה ננצח.

אחרי הרבה זמן של מחשבה לאחור, וספקות אם אני במקום הנכון, היום התשובה ברורה לי.
אני נמצאת במקום בו אני רוצה להיות.

בתגובה ל: לדרכים שלא בחרתי לוקח זמן להיטשטש מאת: הכי הרבה שאפשר
זה טוב המקום הזה ,להיות נשואה לגבר ,להיות איתו במיטה ולהרגיש שאת סולדת / לא מרוצה / בלי תשוקה ,באה נותנת לו את הפורקן ובזה זה מסתיים..??

אני באמת באה ממקום שואל ולא מקנטר חלילה.

הדבר הראשון שתמיד היה צף לי מול העיניים בזמן של דייטים עם גבר זה השאלה איך אני אכנס איתו למיטה..וזה היה ועדיין מעלה בי ברוב המקרים תחושה של דחייה וריחוק .

אני למדתי ויודעת שכל הבסיס של הקשר ולא משנה איזה סוג קשר (סטרייטי או לסבי) הקשר נבנה במיטה,ואם במיטה הדברים לא הולכים כמו שצריך ,אז המשבר הזה והחוסר סיפוק מתבטא פי כמה בחיי היומיום (סורי אם זה לא הקו של הפורום,לדבר ככה..אנחנו לא ילדות) .

איך שהולכים לישון,ככה קמים..כל אחת מאיתנו יודעת את זה..

אני רווקה בת 30 יוצאת מהמגזר החרדי וככה עם שאלות שיש לי בנושא כלפי עצמי ועל החיים שלי.

אני בשנה הזו פשוט חוויתי עם עצמי סוג של משבר גיל השלושים שלי ,במרכאות . ואני בדילמה ובשאלה גדולה איך לחיות ומה נכון לי ואיך.. וכן אני 90% לסבית .

שואלת,ומאמינה שאמצא את התשובה שחבויה בתוכי.

אז..תרשמו תגובות מסבירות ,תודה

בתגובה ל: רציתי לשאול.. מאת: מישי1
ברור שאסור להתחתן עם גבר שאת חשה סלידה כלפיו...זאת לא כוונת השם...
חייב שיהיה חיבור נפשי אליו ואז גם לסבית 90% יכולה למצוא את 10% הסטרייטית שבא ולהפנות אותם במלואם כלפי אב ילדיה המתוק ..המלאך השומר עליה...טוב הלב...שמצטער בכל ליבו שהוא לא יכול להיות אשה בשבילך...
לא הייתי יכולה לכתוב עליו דברים כאלה לפני עשרים שנה...אהבה נבנית עם השנים...והיא לא תלויית סקס..
היא תלויית בחירה ונתינה הדדית..תרבות הוליווד לימדה אותנו שהסקס הוא העיקר ואני אומרת...וואל..מייבי סקס איז טו מאץ אובר אסטימייטד...

בתגובה ל: שלום לך מאת: רזיאל
אוקיי קראתי אותך ,אני אגיד שני דברים שעלו לי מתוך דברייך .

האחד אני יודעת שאני צריכה לבחור את הבחירה שלי ,להבין שהיא נכונה לי ולבוא לקראתה שלימה ומאמינה-ככה בעצם אני יידע שעשיתי את הדבר הנכון..כאילו להחליט משו ללכת עליו עד הסופ ולדעת לשמוע בהחלטה הזו גם בימים שהשמש לא תזרח מה שנקרא :)


והדבר השני ,העניין של הסקס. אז לא ,אני לא בחורה שטחית ..התכוונתי להגיד שכל התשוקה,האהבה,הנתינה ,הרצון לאהוב,ההבנה,והתקשורת - מתבטאים בסקס בזמן שבו אנחנו שוכבים עם הבנאדם שאיתנו (גבר/אישה) ,החיבור שם הוא בעצם המראה של היחסים שלי עם הבחורה שאני איתה (מדברת על עצמי ומשליכה על הכלל..מנסיון שלי מול חברות) ,אז כשיש לבחורה חיבור נפשי עמוק עם אישה ,מן הסתם שזה יבןא לידי ביטוי גם במיטה ברגעים האינטימיים האלו,וכשיש איזה שהוא פער בין גבר לאישה במצב שאין משיכה ככ או בכלל כשיש סלידה זה רק משו בטעם מר שנגרר ונגרר..

לוידעת אם הבהרתי כמו שצריך ת,נקודות שרציתי להאיר ..

עייפה אז ל,טוב

בתגובה ל: רציתי לשאול.. מאת: מישי1
אבל מהמקום שלי, על משהו אני צריכה לוותר...
וזאת הבחירה שלי.
יש לי אמונה שזה יהיה יותר טוב.
כבר עכשיו זה לא מוחק אותי כמו פעם.

כשהכרתי את בעלי היו בי שני קולות מנוגדים.מצד אחד נרתעתי מהמראה שלו,מהתנועות, מהקול, מכל מה שקשור לגוף. ומהצד השני, היה בינינו חיבור נפשי מדהים מההתחלה ממש.. והיה לי טוב איתו. הוא עושה אותי טובה יותר.
אז בחרתי ללכת עם הקול השני. ולהדחיק את הדחיה הזאת.
לקח לי זמן להיות שלמה עם הבחירה שלי. אבל כן.

בכל אופן אנחנו נמצאות במציאות של לוותר על משהו... לא ככה?
אם זה על התשוקה הטבעית ואם זה על אמונה בדרך חיים מסויימת או נידוי מהחברה..

בתגובה ל: לדרכים שלא בחרתי לוקח זמן להיטשטש מאת: הכי הרבה שאפשר
תמיד מרגש לקרוא את דברייך...
כן מסכימה..את בדיוק איפה שאת רוצה להיות...עם כל המורכבויות והמחירים שאת משלמת...
על המחירים של הבחירה בטבעי לנו כלסביות...בחרת לוותר...
הממממ...וגם על הייתרונות הגדולים של העניין...המממ...נו ..תרתי משמע...

בתגובה ל: נשמה את מאת: רזיאל
ציטוט שלך
שמבחינתי המשמעות שלו אונס,
אונס זה לא רק מזר שתקף ברחוב
אונס זו גם אחת שגורמת לזה לקרות.

לכל אדם יש ערכים משלו
לאחת חשוב כנות יושר ואמון
והיא משלמת מחיר בכבור זה.
לי למשל
חשוב משהו אחד, לא לפגוע בבן זוג,
בכדי לעשות את זה, אני צריכה לא פעם להעלים את האמת ולשקר, לטשטש כמה שאפשר.
וזו הדרך שבחרתי
וכל אחת בהצלחה בדרכה

בתגובה ל: "כשזה מגיע למיטה אני סובלת" מאת: Still love
אלא של הכי הרבה שאפשר..גם אני חדתי כמוה בשנה הראשונה..סוג של אונס מרצון..מזעזע..
היום ברוך השם אנחנו לא שם....אין מסכות אין הצגות..רק כשאני באמת רוצה...ומה שאומר מעט הכמות..ורב האיכות...טוב..נו..הוא חא אישה..בעיה...הם נרדמים מהר מדי...

בתגובה ל: ציטוט לא שלי מאת: רזיאל
פשוט חושבת
שמגיבים לפי סדר השרשור
ולא נדחפים.
חושבת שצריך לקחת אחריות על מילים שנאמרות פה.
אני יכולה להבין את כותבת ההודעה הזו,
גם אני הייתי במקום שלה,(לעניין הבחירה אני מדברת)
היום אני חושבת
שכן יש לנו זכות בחירה ואפילו בכל רגע נתון,
הדילמה קשה מאוד
הבחירות מלאות באחריות אבל עדין יש.

בתגובה ל: לדרכים שלא בחרתי לוקח זמן להיטשטש מאת: הכי הרבה שאפשר
עשה לי טוב לקרוא את מה שכתבת.
התחושה שלך שאת יודעת בבירור, ושומעת את הקול הפנימי, הנקי שלך מחזק אותך שזו הדרך בה בחרת והיא טובה עבורך - זה משהו לא מובן מאליו. אשרייך אחותי שאת במקום הזה. באמת זכית.

לגבי ההבנה שלך שיהיה לך טוב רק אם תפסיקי לחלום על חיים אחרים, האם זה משהו שאפשר לשלוט בו?
אני נשואה 5 שנים, ב-4 השנים הראשונות לנישואי כמעט לא חלמתי על אשה, כוח ההדחקה שלי עבד מאוד חזק. עד שאישה אחת מדהימה ביופייה, אשה שלא הכרתי לפני כן, תפסה לי את היד חזק, היא רצתה להסב את תשומת ליבי למשהו, ותפסה לי את היד זמן ממושך מהרגיל, ובעוצמה חזקה כזאת, הכמה שניות האלה, אנלא אשכח אותן, פשוט בבום החזירו אותי לתשוקות שהדחקתי כל כך טוב...
ומאז אני לא מצליחה להדחיק שוב... והנה לאחרונה מצאתי את הפורום הזה...
ואם יש לך את המתכון לאיך אפשר להפסיק לחלום על לחבק אישה כל לילה, אשמח להבין איך זה עובד:)

בתגובה ל: אשרייך מאת: משאלת לב
זה משמח לקרוא שזה עשה לך טוב...

מנסה לענות לך וקצת מסתבכת, מקווה שתביני מה אני אומרת.
אז זהו שאין לי שליטה כמעט בכל החלומות המתוקים....
זה יותר לאיפה אני לוקחת אותם..
אני לא מרשה לעצמי כמו פעם לגלוש לרצון הזה לפרק הכל.. לברוח.. לבגוד..
להתמכר לחלום הזה שמשהו יקרה ויהיה לי "כרטיס יציאה" והחיים יקחו אותי למקום אחר..

ואלו כידוע אשליות, שעולם אחר ורוד מחכה לי אם רק תהיה לי זוגיות עם אישה.. למרות שזה יכול להיות נפלא.. נראה לי.. אבל לא יותר טוב ממה שיש לי עכשיו. כי מה שיש לי עכשיו טוב מאוד, אני רק צריכה להסתכל על הטוב..

ו..התחלתי לחיות הרבה יותר ובכל הכוח את הכאן ועכשיו. וזה הרבה יותר טוב..
אז יש חלומות, ופנטזיות, ואישה דמיונית ללכת לישון איתה.. ממ ולא רק לישון..
אם הם לא היו אז כנראה לא הייתי לסבית.. והאמת שאין לי בעיה גם לוותר על זה, אם תמצאי שיטה תעדכני..

וחוץ מזה אני חייבת לכתוב שארבע שנים להדחיק זה המון! ניסיתי גם כמובן להמציא את עצמי מחדש אחרי החתונה.. התמוטט אחרי פחות מחודשיים..
אבל גם היה לי איזשהו חיכוך קבוע עם אקסית אהובה.. שאחרי מריבה בוערת איתה המחסומים התמוטטו.

ובכללי אם אפשר לשלוט.. נראה לי אפשר.. עד גבול מסוים.. אבל זה הרסני בשבילנו.. ובאיזשהו שלב יפרוץ החוצה..
עדיף לעבוד עמוק.. להכיר את עצמנו, מה אנחנו רוצות ומה אנחנו רוצות יותר.. וללכת עד הסוף, הכי קשה זה להיות חצי חצי.

בתגובה ל: הי משאלת לב... מאת: הכי הרבה שאפשר
זה יפה שאת לא מרשה לעצמך לחלום שיקרה איזה "כרטיס יציאה" נוח מהנישואים והחיים... אצלי זה בתקופות. אז גם אם בתקופה אחרת פתאום שוב לא תוכלי להתנגד למחשבות האלה, זה בסדר... רצוא ושובים כמו שרזיאל אומרת (כבר אמרתי, אני קוראת אתכן אחורה בפורום וזה מאוד כיף :)

ושוב אני אומרת לך אשרייך שאת מרגישה שהיום יש לך משהו יותר טוב ביד. מקווה בשבילך שאבינו שבשמיים יתן לך את הכח לחיות את הכאן והעכשיו כמו שכתבת... וזה בסדר גם לפנטז. אני באמת מרגישה שאין לי שליטה על זה.

מסכימה איתך שעדיף לעבוד עמוק, להכיר את עצמנו ולדעת מה אנחנו רוצות... ולפעמים חצי חצי זה עדיף על הדחקה מלאה וחיים בבדידות ללא כל אישה בחיי.
אני אישית מרגישה שה' דאג לי מהבחינה הזאת...

בתגובה ל: לדרכים שלא בחרתי לוקח זמן להיטשטש מאת: הכי הרבה שאפשר
תמצית הגבורה האנושית, זה מה שעובר לי בראש כשאני קוראת אותך. מדהים לקרוא כאלה פוסטים. תכתבי הרבה.. את השראה. לבחור מחדש במקום בו את נמצאת זה אחד הדברים שאני הכי, הכי מעריכה אצל בנ"א. זה פשוט מדהים.

[יש בי גם הרבה הערכה לאלו שסוללות את דרכן בבחירות אמיצות ושנויות במחלוקת. חשוב לומר את זה פה בפורום :), אבל כרגע הפוסט שלך נגע בי מאוד. תודה]

בתגובה ל: וואו מאת: אחות_קטנה
נחמד שאת עוד פה:)

ואני ממש מרגישה צורך להצטרף לסוגריים שלך-
גם בי יש הרבה הערכה לאלו שסוללות את דרכן בבחירות אמיצות ושנויות במחלוקת (ניסיתי לנסח מחדש, אבל הניסוח שלך מדויק..)

בתגובה ל: לדרכים שלא בחרתי לוקח זמן להיטשטש מאת: הכי הרבה שאפשר
את כותבת יפה וברור עם הרבה מודעות.

מניחה שיהיו לפניך עוד עליות וירידות, אך מאחלת שתמיד תוכלי לחתום על משפט האחרון.
בסופו של דבר זה מה שחשוב.