אולי לא הייתי צריכה להתגרש?
אולי יכולנו לנצח את המשבר?
(שבכלל לא היה קשור לנטיותיי המיניות, ורק התעצם בגלל הסוד הזה שהסתרתי ככ טוב במשך שנים רבות!)
אולי הייתי צריכה להיות גלויה והוא כן היה מקבל אותי?
תבינו, התחתנתי בגיל מאוד צעיר כבעלת תשובה טריה שבמסגרת המצוות גם "קיבלתי על עצמי סטרייטיות" לצד שמירת השבת, כשרות, צניעות..
קבלה שבאמת ובתמים חשבתי שאצליח לעמוד בה.
היום אני מנסה לסלוח לעצמי ולזכור שלא רימיתי אותו. באמת רציתי בית יהודי עם איש אהוב. ובאמת אהבתי אותו.
אבל אין מנוס. הרצון לקשר עם אשה הוא כנראה בדי.אנ.איי שלי.
ומצאתי את עצמי חוזרת לעולם שכה ניסיתי לשכוח.(חזרתי רק בתיאוריה. בכתיבה. בהתעסקות. בחלומות. לא נגעתי באשה עד שנפרדנו)
וככל שחזרתי לשם, ככה התרחקנו.
ואולי יכולתי לתקן?
כשאני אומרת תיקון אני לא מתכוונת להמרת נטייה מינית, אני לא מאמינה בזה. אני מתכוונת להעצמה של הקשר איתו והעמקת החברות בינינו.
אז נכון- הרווחתי חוויות מדהימות וקשרים נפלאים.
גיליתי עולם שלם שרק חלמתי עליו מגיל מאוד צעיר.
אבל המחיר יקר.
הנפגעים רבים.
ובסופו של יום אני לבד. ואולי גם הוא.
ובאמצע, הילדים המבוהלים והמבולבלים שלנו. שלנו!! של שנינו!!

נכון שהיו בעיות. הרבה מהן נבעו ממצב רגשי ונפשי שהגרוש שלי היה מצוי בו.
אבל יש לי הרגשה שהרצון שלי להתנסות בחוויה עם אשה גבר על הרצון להציל את הבית שלי.
וכואב לי לחשוב שיכול היה להיות כאן בית.
אמא ואבא וילדים רגועים ושמחים.

אני מודה לכן על האפשרות לשתף אתכן
הייתי חייבת לפרוק כבר את המועקה הזאת.
לילה טוב חברותיי למסע המיסתורי הזה.

בתגובה ל: תרשו לי לשתף איתכן מחשבות שהשתקתי. מאת: Less_beat
כל כך מבינה את מה שכתבת. גם אני לפעמים מרגישה בדיוק ככה. אבל לרוב רואה את הצד השני של המטבע...

תרשי לי לנחש שהפכת את סדר הדרים - שלא התרחקתם בגלל שאת חלמת על קשר אחר, אלא שאת חלמת על קשר אחר כשכבר הייתם רחוקים למדי. אני צודקת? וקשר תלוי בשני אנשים. אם הוא היה מתוק ומשתדל לא היית מגיעה למקום הזה. הלא כן?

גירושים זה אכן משבר גדול לילדים. אבל יש דרכים להתגבר עליו. אמא טובה ורגועה שנותנת תחושת יציבות ,ביטחון והכלה לילדים שלה זה המון. את יכולה לעשות את זה. (לפעמים מעט ייעוץ מקצועי עוזר פלאים)

והלבד הזה... בעיה כואבת. נכון שזה היה עוד לפני שהתגרשתם? לא עדיף להיות גרושה? להיות במצב שאת לפחות יכולה לקוות ולנסות לפתור את הלבד הזה? אני מאמינה שלכל אחד יש את הזוג שלו בעולם. את המקום החם, הבטוח והטוב. צריך לחפש ולחפש ולחפש...

בתגובה ל: היי חברה למסע :) מאת: שובי ציפורת
כתבת ככ נכון ומדויק עד שלרגע היה נדמה לי שאת מכירה אותי ;)

אכן כך הדברים.הרשיתי לעצמי לחלום ואף לחוות קשר עם אשה רק אחרי שנפרדו דרכינו.
והדבר הכי אמיתי הוא השאלה האם זה היה קורה גם אילו הוא היה מתוק ומשתדל..
נראה לי שהתשובה מובנת.
תודה שחידדת לי נקודות חשובות
ותודה למתוקות שתומכות בהודעות בפרטי
מחמם את הלב!

בתגובה ל: היי חברה למסע :) מאת: שובי ציפורת
בעלי מתוק ומשתדל וזה לא עוזר אפס...הגעגועים לאשה לא מרפים

בתגובה ל: תרשו לי לשתף איתכן מחשבות שהשתקתי. מאת: Less_beat
אם זו המציאות אולי יש מצב לחזור ולחיות יחד עם כל המעלות והחסרונות?

בתגובה ל: תרשו לי לשתף איתכן מחשבות שהשתקתי. מאת: Less_beat
לרוב הן עשו ממש הכול כדי להציל את הנישואים.
מהתגובה הבאה שלך, נשמע שכך גם במקרה הזה.

בע"ה יהיו אבא ואמא וילדים שמחים - רק לא באותו בית.
הרבה כוחות בדרך הלא פשוטה.