 |
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
על החיים ועל המוות
|
|
על החיים ועל המוות
פורסם לפני
1260 ימים
מאת מיואשת מהחיים
סה"כ תגובות: 12
תגובה אחרונה לפני: 1257 ימים
היא גוססת. ואני רחוקה ממנה,מנותקת,לא רוצה לראות או לשמוע.לא מסוגלת לראות במותה. הכל גלוי וידוע.הסוף כבר ממשמש ובא אבל אני חסרת אונים מול המות,לא יודעת כיצד לעמוד מולו ומבלי יכולת הכלה. ויש בה יופי מכמיר לב וטוב ובגרות שכבר קשה לראות אותם מחמת חוליה הקשה שנעשה מרוחק ומנותק.,ובגלל כל הנסיונות האויליים שלי להצחיק אותה כדי לטשטש את הכאב הזה שעומד בחלל האויר ואין כל דרך להתמודד איתו. ודוקא אליו היא צוחקת ומחייכת,פניה פתאום מוארים בזיק של אושר עדין,שברירי.משהו בה כמו נעור לחיים ונהיה צלול יותר כשהוא נמצא ולרגע נדמה שהיא הופכת שוב לאשה היפה והמוארת שהיתה תמיד. אבל אני בורחת,כל הזמן בורחת. מחייה הדועכים והולכים,מחיי האבודים שהגיעו למבוי סתום,מההגשה שמחכה לי בעוד פחו משבוע.אבל כעת אני כאן,נשארתי פה לבדי על יד מיטתה.הוא יצא כבר מהחדר,גם אחותה.נשארתי פה לבדי בתוך הדממה,תוהה על ההבדל הדק שבין החיים למות. שהרי לא ברור מה עדיף מבין שתיהם,חיי ייסורים או הסוף שמשחרר מהם? מה היא חושבת ברגעיה אלה האחרונים כשהיא מחוברת למכשיר הנשמה ועייניה עצומות מחולשה וסחרחורת? אין בי את הכח להיישיר מבט אל מצבה.אין בי הכח להכיל את מהות הרגע. המות נראה פתאום כמו משחק הימורים זול שרבים מפסידים בו,והגבול שבין השורדים למפסידים הוא חמקמק. כמה כבר הפסידו ברולטה הזו,כמה מתו,כמו זבובים המות תפס אותם,בזה אחרי זה,ולמרבה האירוניה,אני לא מוצאת בי חמלה כלפי כל אותם מתים,רק קנאה משונה,חולנית,על כרטיס היציאה הזול שקיבלו מהעולם הזה וייסוריו.
המתים מתים והולכים אל עולמם. אבל מי שנשאר פה בחיים נשאר לסבול ולהתמודד ולחיות את המוות היומיומי של הבדידות וחוסר הפשר.
|
|
|
|
היא גוססת. ואני רחוקה ממנה,מנותקת,לא רוצה לראות או לשמוע.לא מסוגלת לראות במותה. הכל גלוי וידוע.הסוף כבר ממשמש ובא אבל אני חסרת אונים מול המות,לא יודעת כיצד לעמוד מולו ומבלי יכולת הכלה. ויש בה יופי מכמיר לב וטוב ובגרות שכבר קשה לראות אותם מחמת חוליה הקשה שנעשה מרוחק ומנותק.,ובגלל כל הנסיונות האויליים שלי להצחיק אותה כדי לטשטש את הכאב הזה שעומד בחלל האויר ואין כל דרך להתמודד איתו. ודוקא אליו היא צוחקת ומחייכת,פניה פתאום מוארים בזיק של אושר עדין,שברירי.משהו בה כמו נעור לחיים ונהיה צלול יותר כשהוא נמצא ולרגע נדמה שהיא הופכת שוב לאשה היפה והמוארת שהיתה תמיד. אבל אני בורחת,כל הזמן בורחת. מחייה הדועכים והולכים,מחיי האבודים שהגיעו למבוי סתום,מההגשה שמחכה לי בעוד פחו משבוע.אבל כעת אני כאן,נשארתי פה לבדי על יד מיטתה.הוא יצא כבר מהחדר,גם אחותה.נשארתי פה לבדי בתוך הדממה,תוהה על ההבדל הדק שבין החיים למות. שהרי לא ברור מה עדיף מבין שתיהם,חיי ייסורים או הסוף שמשחרר מהם? מה היא חושבת ברגעיה אלה האחרונים כשהיא מחוברת למכשיר הנשמה ועייניה עצומות מחולשה וסחרחורת? אין בי את הכח להיישיר מבט אל מצבה.אין בי הכח להכיל את מהות הרגע. המות נראה פתאום כמו משחק הימורים זול שרבים מפסידים בו,והגבול שבין השורדים למפסידים הוא חמקמק. כמה כבר הפסידו ברולטה הזו,כמה מתו,כמו זבובים המות תפס אותם,בזה אחרי זה,ולמרבה האירוניה,אני לא מוצאת בי חמלה כלפי כל אותם מתים,רק קנאה משונה,חולנית,על כרטיס היציאה הזול שקיבלו מהעולם הזה וייסוריו.
המתים מתים והולכים אל עולמם. אבל מי שנשאר פה בחיים נשאר לסבול ולהתמודד ולחיות את המוות היומיומי של הבדידות וחוסר הפשר.
|
|
בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: מיואשת מהחיים חיוך של תינוק,ריח הגשם הראשון,מנגו בקיץ,מנגינה יפה בגיטרה,אשה יפה חולפת ברחוב, אוושת הגלים בים,פכפוך נחל הירדן,ציפור דואה בשמיים,קפה עם חברה אהובה,חיבוק של אב אוהב,ספר מרתק שנבלעים בתוכו,ריח הטל על עלה רענן,קולות הרוח בסתיו,יופי הלבנה המלאה,שקט הזריחה,ריח חלות טריות,נרות שבת,שירת לכה דודי,תפילה מעומקא דליבא,רבי נחמן,רפב,אזמרה לאלוהיי בעודי,בטוב שיש בי,בטוב שאני רואה בעולם,ורק המטבע הקטנה שמלאה רק בחסרונות,מסתירה מלראות את כל הטוב הזה
|
|
בתגובה ל: משב רוח רענן עם ריח של ים... מאת: רזיאל רזיאל רזיאל... את פשוט נהדרת! התרגשתי לקרוא. בא לי לטעום את כל הדברים האלה שכתבת. אין כמוך... כל מילה מדויקת.
|
|
בתגובה ל: משב רוח רענן עם ריח של ים... מאת: רזיאל ממש אהבתי.
|
|
בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: נפטרה הבוקר.ברוך דיין האמת מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: נפטרה הבוקר.ברוך דיין האמת מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: עכשיו היא תתפלל עלייך בשמים שתהיי שמחה.. מאת: רזיאל
כמו בועה ענקית אנחנו חיים באשליה ילדים בית משפחה.. עבודה חברה וסתם שגרה בועות יפות עפות גבוה אלוהים נוגע בהם.. ואלה שליד רסיסי התנפצות חודרים אליהם נוגעים בכאב.. והוא שם ממשיך להזריח לנו שמש להפריח עננים ואויר של שגרה ועכשיו זו את שצריכה שוב להתחיל מהתחלה אף פעם לא כמו שהיה שולחות חיבוק ענק של נחמה תזכרי שאלוהים הופך עולמות כדי ששתי עולמות יפגשו ומה קורה כשהן נפרדות?? מאחלת לך שתמצאי את החוזק בעצמך.. וכמה שפחות כאב (כתבתי לחברה שאבדה משהו קרוב כתבתי גם לך)
|
|
בתגובה ל: עכשיו היא תתפלל עלייך בשמים שתהיי שמחה.. מאת: רזיאל
כמו בועה ענקית אנחנו חיים באשליה ילדים בית משפחה.. עבודה חברה וסתם שגרה בועות יפות עפות גבוה אלוהים נוגע בהם.. ואלה שליד רסיסי התנפצות חודרים אליהם נוגעים בכאב.. והוא שם ממשיך להזריח לנו שמש להפריח עננים ואויר של שגרה ועכשיו זו את שצריכה שוב להתחיל מהתחלה אף פעם לא כמו שהיה שולחות חיבוק ענק של נחמה תזכרי שאלוהים הופך עולמות כדי ששתי עולמות יפגשו ומה קורה כשהן נפרדות?? מאחלת לך שתמצאי את החוזק בעצמך.. וכמה שפחות כאב (כתבתי לחברה שאבדה משהו קרוב כתבתי גם לך)
|
|
בתגובה ל: נפטרה הבוקר.ברוך דיין האמת מאת: מיואשת מהחיים ברוך דיין האמת. שהשמים יחזקו אותך ויאספו אותך להמשיך הלאה.
|
|
בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: מיואשת מהחיים משתתפת בצערך ומאחלת לך הרבה רגעי שמחה וחיים עם כל אוהביך וקרובייך.
|
|
בתגובה ל: בד"ה מאת: Less_beat זה באמת לא קל. איך כבר אמר מישהו? "אל תבכו למת,תבכו לנשאר"
|
|
|
 |
|
|  |