החברים והארון

החברים והארון
פורסם לפני 4410 ימים מאת alla_alla סה"כ תגובות: 13 תגובה אחרונה לפני: 4409 ימים

לאחרונה אני יוצאת מהארון בפני כל מיני אנשים קרובים אליי, חברות טובות וכאלה.
(מתישהו גם תור המשפחה יגיע, אני מניחה).
אחת החברות הטובות שלי, שסיפרתי לה לפני שבוע, כתבה לי אחרי זה מכתב.

האמת היא שדי חששתי מהעניין הזה, מה באמת היא הולכת לכתוב על זה, כי היא בהחלט בחורה דתית במלוא מובן המילה. לא לייט ולא נעליים. ובעלה הוא החברותא של בעלי.
והתגובה הראשונה שלה אחרי שסיפרתי לה הייתה "אוי ואבוי" או משהו כזה.

אבל המכתב היה כל-כך מקסים, והוא ממש מציב מראה על המצב של הומוסקסואל בארון, רק מבחוץ, מהצד של החברים שלו.
רציתי להביא ציטוט קצר...
היא כתבה על כך שתמיד הרגישה שאנחנו חברות טובות מאוד, אבל כאילו לא "עד הסוף". שיש משהו רגשי שחסר.
ואלה דבריה:
"...הרגשתי שמשהו לא עד הסוף מחובר שם.
ולפי דעתי זה היה כל הסיפור - כי שיש איזה משהו של הסתרה - זה כמו אבן שעוקפים אותה כל הזמן משמאל ומימין,
ואז ההליכה לא זורמת וקצת נתקעת.
אז אני חושבת שהרגשתי את ה"אבן" הזו בצורה לא מודעת, אפילו שלא ידעתי על קיומה, ועכשיו בעיניי היא הוסרה..."
ואז היא כותבת שהיא שמחה על כך שגיליתי לה, והיא שמחה שאני לא מנסה להכחיש את עצמי יותר.

למה אני מביאה לכן את זה, מלבד הרצון לחלוק משהו מרגש )ולהשוויץ בחברות הפתוחות והנהדרות שלי...)
אולי כדי להתפעל שוב מכך ש*האמת* היא דבר כל-כך טוב וחשוב, וכמה הכנות חשובה, וכמה שהחברים, גם אלה שאנחנו חוששים קצת מהתגובה שלהם, בסופו של דבר יכולים להעריך את ההתעמקות של החברות, הנובעת פשוט מ*גילוי כן של אמת*.
אולי, כשאתה לא אתה - אתה גם לא ממש חבר.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

The pure and simple truth is rarely pure and
never simple

Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.