ואורחיו,

שתהיה לכן קבלת תורה מרוממת,

תחזיקו יפה יומיים שלמים של חג,

מקווה שתבלו עם אנשים אהובים במיוחד

~עוגת גבינה~

בתגובה ל: חג שמח לכל יושבות הפורום מאת: אור__
ואני מוכנה כבר ללכת לישון, אם זה היה תלוי בי.

חג שמח :-)

בתגובה ל: חג שמח לכל יושבות הפורום מאת: אור__
ללא תוכן

בתגובה ל: חג שמח לכל יושבות הפורום מאת: אור__
אבי שבשמים אני עומד ביום הקדוש הזה בתוך קהל ישראל
השופכים את נפשם והזוכרים את הוריהם עטרת ראשיהם
ואת קרוביהם האהובים והיקרים אשר הלכו למנוחתם.
ואני נותן תודה לך כי בחסדך הגדול וברב–טובך
אין דאבון בלבי ואין דמעה בלחיי,
כי אבי ואמי, בעלי/אשתי, אחי (אחי) ואחותי (אחיותיי)
כלם עמדי, לא נפקד ממנו איש.
חיים שאלו ממך, נתת להם.
לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח.
ה' ישמרם מכל רע. ה' ישמר צאתם ובואם.
ה' יאריך ימיהם בנעימים לראות בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות
חליתי פניך בכל-לב חנני כאמרתך:


תפילה נאה שמחלקים אצלנו בבית הכנסת לאמירה בזמן יזכור (עבור אלו שלא אומרים יזכור).
אמרתי אותה בפסח בדמעות. אני בירושלים, שמחה בכך אבי, אימי, אחיי ואחיותי וכל בני משפחותיהם חיים וקיימים ועושים יחד את הפסח בצפון. אבל קשה לומר שהם עמדי, ושאין דאבון בלבי.
ב"ה עברו קצת פחות מחמישים יום, ושוב מגיע יזכור. והפעם אני יכולה בלב שלם להודות לקב"ה. הם עדיין אי שם, ואני כאן, אבל יש הרבה תקווה ונעשו צעדים משמעותיים. עדיין יש דאבון בליבי, ויש על מה להתפלל במשפחה שלי ובמשפחות אחרות שיקרות לי, אבל האמונה בקשרים המשפחתיים מרשה לעצמה לבצבץ שוב אי שם בלב.

אז לא למדתי תורה כפי שרציתי בחג, אכלתי הרבה מדי עוגות גבינה (כולן מצויינות יש לומר), וחגגנו יחד עם הרבה אנשים יקרים ושכל אחד מהם בדרכו עשה לנו את החג. שמחה להתחיל מפה את הקיץ.

ימי אחרי ספירה שמחים לכולכן.

בתגובה ל: תפילת הודיה לשלום המשפחה מאת: אנה ק
שנעשו צעדים משמעותיים

קיץ שמח : )

בתגובה ל: תפילת הודיה לשלום המשפחה מאת: אנה ק
איזה יופי.

קיץ טוב לכולנו :)

בתגובה ל: תפילת הודיה לשלום המשפחה מאת: אנה ק
אני חושבת שהוויתור על התקוה ועל האפשרות לשינוי הוא אחד הדברים הקשים שיש. הוויתור הזה הוא הוא המוות.

משמח הליבלוב הזה.

(והתפילה הזאת מוכרת לי מקרוב :) )