המליאה

המליאה

פורסם לפני 4095 ימים מאת עינבל סה"כ תגובות: 22 תגובה אחרונה לפני: 4090 ימים

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: גם אני התרגשתי מאוד מאת: הויז ק
זה בייביסיטריות!
בל"ע על כל התינוקות,אבל אמהות הי א"א עם קיצוצי הנוכחות שלכן,דור המייסדות..

וקצת יותר ברצינות,
אני יודעת שהיו(ויש) לי כלמיני למה ואיך,
אני חייבת לאמר (גם )כאן שהסיבה היחידה לכך
זאת האהבה הגדולה שלי לבת-קול וההערכה הגדולה לנשותיה

ביום שישי בבוקר השתתפתי בתפילת ר"ח בכותל(אל דאגה,לא התפללתי,באתי לגמרי בשביל לדאוג לפלורליזם להישמר במדינה שאיכשהו אמורה להיות גם דמוקרטית)
מה שהפחיד אותי הכי לא היה הפרי שנזרק לעברי(למרות שגם הוא,עצוב היה לראות את הבל תשחית,הוויתור על מצווה,כביכול בשביל אחרת..)אלא המצב הזה שאפשר להיות ביקורתי כ"כ כלפי משהו זר ולא אהוב(שנוא),שאפשר לכאוב,ממש, על משהו רחוק ממך,של מישהי(מישהן)כ"כ לא שייכת אליך
ומה עלול לקרות כשהביקורת במקום כזה(קללות,צרחות,יריקות,שנאה יוקדת,השפלות,עצבים מטורפים..)

בשבת,כשהלב שלי היה ממש מכווץ(כן הויז,זה הגיע בסוף),פתאום הבנתי שמה שמפריע לי זה הביקורת הזאת-שמתוך זרות מוחלטת..

אז איך הגעתי לכל זה?
מה שרציתי לאמר זה שבת קול חשובה לי,מאוד,
לפחות לי אף אחת לא זרה שם(ערכית)ואת מי/מה שאני מבקרת
אני אוהבת ומעריכה נורא נורא..

אני יודעת שבלקסיקון שלי אין מילה כזאת שייכת,אבל קשה לי שלא להשתמש בה,כדי להסביר את התחושה של רצון עז לשמר את בת-קול כטובה וראויה ובת-קול לכולן,
פלורליסטית ,מקבלת,נעימה..

אני בטוחה שיש דרך לעזור לכך,(גם אם הפעם לא נעניתי לשידולי משפחת אופק להגשת מועמדות לוועדה המנהלת וגם אם בכמה חודשים הקרובים אני צריכה להסתגר בד' אמות וללמוד וללמוד..)

אני גם מאמינה שהוועדה הנבחרת תעשה עבור כולנו עבודת קודש
(בהצלחה רבה לכולכן!)
וגם המתנדבות שתמשכנה ושתתגיסנה(וזה כולל אותי,בעוד חודשים ספורים ועד לפחות 7 שנים,כשתגיע התינוקת..)

ואני חייבת לסיים בתודה גדולה למי שטרחו כ"כ לקראת הערב ובמהלכו:
נעמונת,רות אחת,ב מ ב ה ומ'-
אתן מקסימות,
אני אסירת תודה ובטוחה שגם כולן..

לעוד הרבה מליאות ולדרך צלחה ומבורכת
רבקי

בתגובה ל: המליאה 2009! מאת: RONI2060
שעד שיש לכן כמה ימי חופש הם עמוסים בטירוף.. שבאיזה שהוא מקום בא לך לעבוד במקום לקחת "יום חופש".
אז התפנה לי קצת זמן לשבת ולרשום כמה מילים (האמת שהתחלתי לכתוב משהו ארוך ומשעשע אבל הוא נגנז עקב עייפות כרונית שלי.) על המליאה.

חייבת לציין שהמליאה היתה שונה לגמרי מהקודמת וזה נפלא!
כי הראשונה היתה רישמית כזאת.. כיאה לדבר ראשוני שראוי שיעשה רושם והתלהבות להמשך עתידו של הארגון.
המליאה הזאת היתה נראת לי משפחתית יותר.. מצומצמת יותר.. (גם בשל החורף שבא לבקר לכמה שעות טובות והכריח את כולם להשאר נעולים בבית מתחת לפוך..)
לפתע גליתי כל מיני קולות בערב שהדהדו את ענין ההתנדבות שכ"כ חשוב בכל ארגון או עמותה שחייה ומתפקדת על מתנדבים למיניהם.
מסכימה לרוב עם הענין שכל אחת צריכה לתת קצת מעצמה כדי להיות (ולהרגיש) חלק מבת קול.
ברור לי גם שכל אחת יש לה את הסיבות שלה למה קצת מסובך לה להתנדב ולתת כתף.. לי יש מלא.. ומי שרוצה אני מוכנה לתרום לה כמה תירוצים עסיסיים.

היה ערב כייפי ושמחתי להכיר את הנפשות הפועלות קצת יותר והויז יקרה.. אכן נעים להכיר!
המסיבה היתה משעשעת.. וטובה נוכח התסכול שהייתי שרויה בו באותו ערב.. הסיבות שמורות אצלי.

כל הכבוד לכל העוסקות במלאכה..
ומזל טוב לצוות הנהלה החדש.

תודה לאלה R שאיפשרה לי לקשקש לה כל הלילה וללון בדירתה המעלפת.. אחותי יש לך במה להתגאות!

תודה לכל החברות החדשות והישנות שהגיעו.. מי כמוני יודעת כמה מאמץ היה דרוש כדי להגיע בערב מטורף שכזה.

תודה לכל מי שהתענינה בשלומי ובשלום משפחתי.. ב"ה הכל בסדר.

תודה לבורא עולם שהביא לנו גשמי ברכה כאלה שמילאו את כל החניות והרגשתי כמו בהשרדות.. אם אוכל להגיע הביתה יבשה או רטובה כליל..

והכי חשוב תודה למשפחתי היקרה שלמרות שאני עושה לה "סרטים" היא מקבלת אותי באהבה.. לא פשוט לחיות איתי. (שם שם)

חודש שמח ומלא בבשורות טובות!

"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.." 338