ברוכות הבאות הביתה!

ברוכות הבאות הביתה!
פורסם לפני 4574 ימים מאת עינבל סה"כ תגובות: 94 תגובה אחרונה לפני: 4544 ימים

שלום חברות יקרות מאוד,

שכרנו וילה מרוהטת לטווח בינוני עד יעברו ענני הזעם ויתבהרו שמי נענע
מי יתן ויהיו אלו ימים מלאים ופוריים

נשמח להתפקדות קצרה כדי לראות שכולן שרדו את המעבר וקיבלו ניקים מספקים (לקוראות פאסיביות הזמנה מעומק הלב להציג עצמכן...)

ומכריזות בהזדמנות זו על תחרות תמונות מקוריות לכותרת הדף - התמונה הזוכה תעטר את ביתינו והצלמת תזכה בהערכה ללא גבול....

גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה מאוד
אור ועינבל

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: ברוכות הבאות הביתה! מאת: עינבל

היא אומרת שהיא אוהבת אותו, שהיא לא יכולה בלעדיו.
היא מספרת שהוא מביא אותה לשיאים רגשיים שמעולם לא הכירה והרגישה, שהוא גורם לה להגיע למקומות מסתוריים.

אני רוצה לספר לה שגם לי יש אחת שאני אוהבת, שגם אני מרגישה לפעמים שאני לא יכולה בלעדיה.
אני רוצה לשתף אותה בכך שגם לי יש אחת שמצליחה לשלוט לי ברגשות, שמאתגרת אותי ומפתה אותי להגיע למקומות שמעולם לא הייתי בהם.

אנחנו יושבות במסעדה סינית-תאילנדית.
אני מתעקשת לגלגל את המקרונים במקלות ולשאוב אותם אל פי.
היא צוחקת. ''את משוגעת''... היא אומרת.
אני רוצה לומר לה שיש מישהי שמשגעת אותי, שגורמת לי להרגיש ערפול חושים בשעות הקטנות של הלילה, שהקול שלה מטריף לי את החושים.
''ברומא התנהג כרומאי'' אני אומרת לה ''אוכל סיני אוכלים כמו הסינים'' אני מסבירה.
היא מחייכת וממשיכה לספר לי עליו.
הוא מצחיק וספונטני. לא מפסיק להחמיא לה ולומר לה כמה היא מדהימה אותו.
הוא אוהב טבע והרבה שמים תכולים.
הוא מארגן מבצעים של התחנחלות והם בטח יגורו בקראוון בהתנחלות נידחת.

אני רוצה לומר לה שגם אני רוצה שההיא תגרום לי להסמיק ותגיד לי שוב ושוב כמה אני מדהימה.
אני גם רוצה לצאת לטייל בחיק הטבע ולעשות אהבה על דשאים מוריקים וגם לי יש חלום לגור בבקתה עם האהבה הזאת שלי.
אבל אני שותקת, מתעסקת עם המקלות הדקים ומחייכת.

אני נזכרת בלילה קיצי אחד.
שכבתי לצידה ובהיתי במסך הטלוויזיה.
היא דברה איתו, קשוחה, נמרצת, כמו תמיד.
היא ניתקה את השיחה בסוף. כשהבטתי בה פניה היו שטופים דמעות.
חיבקתי אותה אלי, נגעתי בכתפה באצבעותי. עורה היה לח ועם זאת נעים.
היא בכתה בלי קול, נצמדה אלי, נותנת לי לחוש את כאבה.
רציתי אז להגיד לה שגם לי יש אחת ששוברת אותי לפעמים, שגם לי יש אחת שגורמת לי לבכות. אבל רק שתקתי והמשכתי לאמץ אותה אלי.

היא ממשיכה לשתף אותי בו, מנסה להלהיב אותי.
אני מגלגלת מקרוני במקלות, מהנהנת קלות.
ככה זה כשאתה חי בעולם של מוסכמות- אתה רוצה כל כך לשתף במה שעובר עליך, באהבה הלא ממש מקובלת שלך אבל אתה שותק. חושש לפרוץ גבולות בלתי נראים.
אני יודעת שאם אספר לה עליה היא תקבל אותי ותבין, היא הרי החברה הכי טובה שלי.
אבל אני רק ממשיכה לגלגל מקרוני ולהנהן בראשי בהשתתפות.

אני מקנחת את שפתיי בממחטת נייר לבנה ששם המסעדה מודפס עליה.
''הוא באמת נשמע מקסים'' אני מסכמת.
וגם היא. אני אומרת בלי קול. רק אלוקים ואני עדים לכמה שהיא מקסימה...

נ.ב
אני חדשה כאן. לא ראיתי לנכון לפתוח הודעה חדשה בעניין. בכל אופן, טוב להתחיל לכתוב כאן:)

עזים ממוות געגועי ארוכים משנות חיי עוד ניפגש אולי בגלגול אחר את, המופלאה בנשים