שם משתמש: סיסמא:
הרשמה לאג'נדה



דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
לא חדש..


לא חדש..
פורסם לפני 3499 ימים     מאת שיר-לי     סה"כ תגובות: 1     תגובה אחרונה לפני: 3499 ימים

בהחלט לא חדש כל הצומת דרכים שאני מצויה בו..

יש מצב שהוא תמידי אבל התסבוכת מתסכלת מאוד.. לדעת מה להחליט ומתי

הייתי לא מזמן אצל אדם ש"קורא בהילות".. לא ממש מאמינה אבל בכל זאת ניסיתי.. אמר הרבה ..
נכון יש אמת בדבריו אבל לא צריך להיות מבין גדול (ותחמן מתוחכם) מדי כדי לקרוא אותי..
הרי הכל זועק מתוכי.. הלבטים.. הרצון האינסופי להיות בזוגיות.. להיות מובנת.. במקום שלו
ובטוח.. פשוט להפסיק להיות במרוץ.

כ"כ עייפה בתקופה האחרונה.. מרגישה גם חלשה מבחינה בריאותית.. נלחמת גם בזה בכל הכוח..
השאלה אם אחליט להפסיק להילחם.. מה יקרה?! ולא פחות חשוב לצערי.. מה יחשבו כולם?!
שבחרתי לפרוש ממרוץ החיים?! שבחרתי ללכת בדרך הקלה.. שהורדתי את הלבוש הלוחמני לטובת
הפשטות והנוחות.. שנהייתי עצלנית..?!

כרגע מרגיש לי שלא ממש משנה מה יגידו.. כי אנשים תמיד ידברו.". נו, למה היא עזבה שם.. לא
חבל?! אז מה אם מיררו את חייה.. ככה העולם מתנהל!!" או "מה זאת אומרת שהיא ללא השכלה
אקדמאית.. ממה היא תחיה?! תעבוד בעבודות חסרות עמוד שידרה.. בלי מזגן ולא תוכל לסגור את
החודש?!" או למשל "היא חייבת להרזות.. הכל ישתנה אם היא תרד במשקל.. הכל ענין של
רצון.." והכי חמודים "נו, תמצאי בחור טוב, תתחתני והכל יהיה בסדר.. תהיי עסוקה מדי בשגרת
היום יום.."

אז אני עונה לעצמי ולהם בחיוך.. "בעיתו ובזמנו.." לגבי כל התחומים שציינתי ועוד רבים
וטובים שהעדפתי לשמור לעצמי..

תראו זה שאני מקטרת זה ידוע.. וזה ממש משחרר, תנסו את זה בעצמכם!

אבל זה שאנשים רוצים את טובתי ובתמורה גורמים לי להרגיש ממש מאחור.. אי שם בימי המעברה..
שכולם עובדים חוץ ממני, כולם בזוגיות חוץ ממני...כולם למדו ובעלי תארים בצורה זו אחרת
חוץ ממני.. ועוד ועוד.. חמודים שכמותם.. באמת רוצים שאהיה כמו כולם.. נשואה פלוס עם תואר
בחינוך או לפחות מטפלת בילד או שניים או קשיש או שניים או לעבוד במקום שאפשר לקרוא לו
עבודה ויש תלוש בסוף כל חודש...

צר לי אנשים יקרים שבטוח רוצים בטובתי.. אני זה אני.. לוקחת את הזמן.. לא מרגישה בת 29..
לא מרגישה שהעולם יתמוטט אם אחרוג ממנהגי החברה ואחיה קצת אחרת.. אולי אפילו אלך ללמוד
משהו כייפי בשביל הנשמה.. וחלילה לא בשביל תואר ותעודה שתתבלא בחדר כמה שנים..

זו הבחירה שלי.. אני אומנם לא כולם וזה בעייתי לעולם הזה.

עם יד על הלב ורצון עז פשוט לברוח לעולם שאולי יבין אותי..

אני יודעת שהכל יסתדר.. גם אם עכשיו נמצאת בין עבודות.. גם אם לא למדתי במכללה כזאת או
אחרת.. גם אם אחליט לעשות רק דבר אחד מכל התכנונים הגרנדיוזים שהכנתי לעצמי.. זה בסדר.

הכל יהיה בסדר!! וכן, אני שונה מכולם. ואולי טוב שכך.

אני יודעת שאני בסדר.

וזה ממש אבל ממש לא חדש.. :)

אהבת את הפוסט? סמן לייק:
הגדרות תצוגה
הודעה מחבר שעה תאריך




המלצה לעמוד הראשי קהילת תמיכה טכנית מנהלי קהילות הסכם שימוש באתר צור קשר השוואת מחירים בתי מלון בחו"ל Copyright ©2007-2009, אג'נדה

(0.0469)