ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
כבר לא כ"ך כיף לי פה יותר פורסם לפני
3454 ימים
מאת ציפור דרור
סה"כ תגובות: 10
תגובה אחרונה לפני: 3452 ימים
התלבטתי מאוד אם לכתוב את ההודעה הזאת, אך אני מרגישה בכל זאת צורך להביע את מה שאני חושבת, ואולי מה שאני יכתוב ישפיע לטובה, אז אני אקח את הסיכון שמה שאני אכתוב לא ינעם לכל השומעות, ואגיד שככל שהזמן עובר, אני מרגישה פחות ופחות צורך לקרוא את הפורום או להגיב לתוכן, וזאת משום שיש לי תחושה שתרבות הדיון של הפורום (שהייתה פעם מאופיינת ברמה גבוהה עוד מימיו בנענע ז"ל) הולכת ומתדרדרת.בעוד שפעם גם אם היו ויכוחים וחילוקי דעות הם לא יירדו לרמה האישית, ואף אחת לא הכפישה ופגעה ברעותה. ופעם עדן הייתה כותבת הרבה בפורום, ולא הייתה עוברת בשתיקה על הבעות דעות טרנספוביות. היו פה דיונים מעניינים מבחינה אינטלקטואלית, ועיסוק בפמניזם וזהות להטב"ית. והיום אני פשוט מרגישה שאין לי מה להגיד- אני לא רוצה אפילו להגיב למישהי שמתייחסת בזלזול מופגן לרעותה. אני מבינה שזה טבעי שכותבות ותיקות יתעייפו ודם חדש צריך לזרום לפורום, אך חבל לי שחלק מהכותבות החדשות אינן משמרות את תחושת ה"שמורה" שהייתה קיימת בפורום - שזהו מקום מוגן, סובלני, ומקבל. יש כ"ך מעט מקומות שבה נשים כמונו מרגישות בו בבית, וחבל לי לעזוב מקום שתמך בי ועזר לצמיחה שלי. זה פוסט קצת עצוב, כי הוא בעצם פוסט חצי פרידה. מקווה שאופתע לטובה ואמצא סיבה להשאר.
התלבטתי מאוד אם לכתוב את ההודעה הזאת, אך אני מרגישה בכל זאת צורך להביע את מה שאני חושבת, ואולי מה שאני יכתוב ישפיע לטובה, אז אני אקח את הסיכון שמה שאני אכתוב לא ינעם לכל השומעות, ואגיד שככל שהזמן עובר, אני מרגישה פחות ופחות צורך לקרוא את הפורום או להגיב לתוכן, וזאת משום שיש לי תחושה שתרבות הדיון של הפורום (שהייתה פעם מאופיינת ברמה גבוהה עוד מימיו בנענע ז"ל) הולכת ומתדרדרת.בעוד שפעם גם אם היו ויכוחים וחילוקי דעות הם לא יירדו לרמה האישית, ואף אחת לא הכפישה ופגעה ברעותה. ופעם עדן הייתה כותבת הרבה בפורום, ולא הייתה עוברת בשתיקה על הבעות דעות טרנספוביות. היו פה דיונים מעניינים מבחינה אינטלקטואלית, ועיסוק בפמניזם וזהות להטב"ית. והיום אני פשוט מרגישה שאין לי מה להגיד- אני לא רוצה אפילו להגיב למישהי שמתייחסת בזלזול מופגן לרעותה. אני מבינה שזה טבעי שכותבות ותיקות יתעייפו ודם חדש צריך לזרום לפורום, אך חבל לי שחלק מהכותבות החדשות אינן משמרות את תחושת ה"שמורה" שהייתה קיימת בפורום - שזהו מקום מוגן, סובלני, ומקבל. יש כ"ך מעט מקומות שבה נשים כמונו מרגישות בו בבית, וחבל לי לעזוב מקום שתמך בי ועזר לצמיחה שלי. זה פוסט קצת עצוב, כי הוא בעצם פוסט חצי פרידה. מקווה שאופתע לטובה ואמצא סיבה להשאר.
Love is the difficult realization that something other than oneself is real Iris Murdoch
בתגובה ל: כבר לא כ"ך כיף לי פה יותר מאת: ציפור דרור אם המקום היה קצת יותר מקבל ומחבק. כשאני הגעתי לפורום אחד הדברים הטובים ביותר היה לשמוע מנשים אחרות שזה בסדר להיות מבולבל וחששן, או לכתוב בלשון זכר כמו שעשיתי בזה הרגע מבלי לשים לב. חבל שלטרנסיות או לטרנסים המקום לא יהיה רלוונטי. חילוקי דעות במשפחה- ובהלכה ,הם דבר מבורך, כל עוד שומרים על תרבות דיון. מסכימה איתך ציפור דרור. וותיקות, כשאתן יכולות, תיכנסו בבקשה יותר ותגיבו. תגובה חיובית שלכן אל מול תגובה אחת טרנסבופית יכולה לשפוך אור חיובי מאוד לאישה טרנסית וגם לי כלסבית.אני רוצה לציין שאני שומעת דעות מאוד שליליות חריפות יל עצם היותי לסבית אך כיוון שאני מוקפת באנשים שמקבלים אותי התגובות השליליות מקבלות משקל הרבה יותר נמוך, גם כשהן מגיעות מאנשים שטרם יצאתי מהארון, עוד היו חשובים לי. אני חוששת שיום יבוא ולא אוכל להצהיר בקול בפורום שאני פמיניסטית, שאני דתייה, שאני גאה, שיש לי בת זוג ואני מאושרת.שאני לסבית! אני קצת מתביישת במקום להתגאות, ואני כבר מחוץ לארון....
בתגובה ל: כבר לא כ"ך כיף לי פה יותר מאת: ציפור דרור ללא תוכן
בתגובה ל: כבר לא כ"ך כיף לי פה יותר מאת: ציפור דרור והזמן פשוט עובר ויש המון מקומות מקבלים ומוגנים וגם מגוונים ופתוחים וצומחים.
הזמן פשוט עובר וטוב שכך
(רק אני לא משתנה ולכן אני אתן לך בדיוק את מה שאת מצפה ממני)
בתגובה ל: כבר לא כ"ך כיף לי פה יותר מאת: ציפור דרור אם מישהי מכן רוצה לקחת חלק בניהול זה יהיה יופי, אני לא מנהלת כבר שנתיים :) ודווקא שמחתי ונראה היה לי שיש קבוצה צעירה וכותבת של משתתפות. זה באמת אחריות שלכן לקחת את זה הלאה, להגיב אחת לשנייה, ולמחות בקול על פוסטים שנכתבים בצורה לא מכבדת. כשהקבוצה המרכזית בפורום פעילה ונותנת את הטון אז 2-3 מצטרפות חדשות לא משנות את האווירה. כל מי שהמקום יקר לה ומוכנה להשקיע כדי שימשיך להתקיים מוזמנת אלי לפרטי ואני מבטיחה לעזור ולתמוך ולתת את הכלים. אני מתרשמת שיש כאן עם מי לעבוד. יאללה תרימו את הכפפות
בתגובה ל: חברות יקרות מאת: אור__ ללא תוכן
בתגובה ל: וחותמת על זה מאת: עינבל ומצטרפת לכל מילה של אור ונוסעת.
(ושתדעי שכל החלפה בזמן שאני מעסה את הקטנטונת אני חושבת עליכן בתודה...:-))
בתגובה ל: כבר לא כ"ך כיף לי פה יותר מאת: ציפור דרור יש תקופות מבאסות בפורום.
ואז אפשר לקטר, בעיקר בשיחות סלון, ולראות את המצב מדרדר עד ההתאוששות הבאה (אם תבוא), ואפשר לכתוב ולהוסיף דיונים חשובים ומכבדים ובכך לדחוק את החלקים הגרועים אחורה.
אני מעדיפה את הדרך השנייה.
ואת זה אני אומרת לך ולכל אלה שמצרות על המצב כאן - תכתבו!
ועוד דבר - להתעלם משרשורים/ניקים שאינם תואמים את אופי הדיון הראוי בעיניך. לא חייבים להגיב על כל דבר הבל.
בתגובה ל: זה עניין של תקופות מאת: נוסעת סמויה (ומעלה מזכרוני תקופות שונות של טרולים שונים ומשונים שערבבו פה את האדמה בנסיון לערוך קרבות בוץ. והלכו.)
בתגובה ל: זה עניין של תקופות מאת: נוסעת סמויה מסכימה שאין טעם לעשות כאן רומנטיזציה של עבר מושלם. אבל עדייןיש לי תחושה שהתקופה האחורנה יותר מבאסת מתקופות של "יובש" קודמות בתולדות הפורום. וכן יש לי תחושה ש"רוח הפורום" שנשתמרה לאורך זמן (ובצורה די מעורררת כבוד- לעומת פורומים אחרים שנהפכו לזירות קרבות בוץ וקליקות סגורות) מתחילה קצת להיחלש. אני לחלוטין מסכימה עם שיטת ההתעלמות- אין לי צורך להיות גננת ולהתחיל להעיר לנשים - הן הרי מודעות שהן עוברות את גבול הטעם הטוב ובכל זאת הן לוחצות על כפתור שליחת ההודעה. ואין דבר שטרולים אוהבים יותר מאשר צומי, לא משנה מאיזה סוג. אך שיטה זו הובילה לאיזשהו תיסכול מצדי, שמצאתי את עצמי כותבת פחות ופחות (בדקתי והפעם האחורנה שכתבתי הייתה לפני יותר מחודש)ולבסוף החלטתי לתת פתחון פה לתסכול הזה. ואם ההודעה הזאתי הוציאה את כל הכותבות הוותיקות מחוריהן -אשרני שזכיתי לפחות להביא אותכן לכתוב פה
Love is the difficult realization that something other than oneself is real Iris Murdoch
.gif)
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
