שמש
ילדים משחקים בשדה
האינסופי
של האושר.

כובע שוליים
חיוך עצלות שכזה
מותח קמטים
ממצחו של איכר זקן
סימן התבגרות נעורים
חולפת.

אישה בלבן
מרצדת בעינו
של איכר רחב כתפיים
רוקדת רוקדת
בין שיבולי השדה
ולא די לה.

שקשוק של ענפי שלכת
מעץ התפוח
זוג ילדים
מצמיד שפתיים אדומות
תמות של ילדות נעורים
נשכחת.

עלמה צעירה
מבוישת קמעה
משפילה מבטה
אל הקרקע
חיוך נבוך מותח שפתיה
גבר נאה
אוחז במותנה
מסדר פרח בשערה
המשתובב עם הרוח.

נער על אופנים
מישר מבטו
אל השמש
החמה.הנצחית
כמו נעוריו
מתעתעת את ליבו
הרך בשנים
הרואה הנולד.

מחשבות מחשבות
זקן וזקנה.נדנדה מיושנת
עיניהם צוחקות ולבם ער
לרחשי אהבתם
היוסיף זקנה יוסיף דעת ומכאוב.

לא תמו כל חלומותיו
של הנער וכי נשא אישה
אשר בליבה חפץ הוא
מקדם נעוריו
וכי אותם ילדים בשדה
הם עתה ילדיו.
וכי השמש בוקר
וירח לילה הוא.
והרוח
הרוח מנשבת עוד
בשדה רעים
עד כלותיו.

והנער.גבר הוא עכשיו
בא בימים ישוב הוא
לאדמה.לחלקת אלוהיו

בתגובה ל: שדות נעורים מאת: לב דבש
כ"כ מרגש, רומנטי ואמיתי.
אהבתי :)