 |
דתיות גאות
ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
שאלה מעניינת ששאלו אותי היום..
|
|
שאלה מעניינת ששאלו אותי היום..
פורסם לפני
2920 ימים
מאת הגברת בצהוב
סה"כ תגובות: 36
תגובה אחרונה לפני: 1533 ימים
בס"ד
עשיתי שבת אצל חברה, והגיע גם בחור שהיא יוצאת איתו. כמובן מתוך המון סקרנות התחלנו לדבר על העובדה שאני לסבית, ועל זוגיות וכאלה.. הוא שאל אותי: "אם כך, מה באמת הסיכוי שתמצאי זוגיות?", אז התחלנו לחשב את אחוז האוכלוסיה, שיכולה להיות מתאימה לי לזוגיות. במידה ונקח את הקריטריונים הבסיסיים: אישה ודתיה ונגיד שכל הנשים הדתיות הן 100%, הנחנו שמתוך כל אוכלוסיה כ-15% הם הומואים, לסביות או ביסקסואלים, אז כבר הצטמצמנו ל-15%. מתוך ה-15% הללו, כשליש מודעות לכך שיש להן משיכה לנשים, נותרנו עם 5%. מתוכן כרבע מחוץ לארון או מוכנות לצאת מהארון, נותרנו עם 1.25%. והייתי ממש ממש נחמדה עם הרבע שמחוץ לארון.. אני מניחה שבפועל כ-1/15 באמת מחוץ לארון. אז.. הנתונים האלה גרמו לי לתהות (למען האמת שתהיתי על כך המון המון זמן) האם יש בחורות דתיות שפנויות רגשית לקשר מחייב ולהקמת משפחה עם אישה? הסטטיסטיקה בגרוש שניסיתי לעשות אמנם לא מדויקת, אבל התחושה האישית שלי, שאם קיימות בחורות כאלה, הן לא בהישג יד.
מה אתן חושבות? דיון פתוח לחלוטין.
שלכן, הילה.
|
|
|
|
בס"ד
עשיתי שבת אצל חברה, והגיע גם בחור שהיא יוצאת איתו. כמובן מתוך המון סקרנות התחלנו לדבר על העובדה שאני לסבית, ועל זוגיות וכאלה.. הוא שאל אותי: "אם כך, מה באמת הסיכוי שתמצאי זוגיות?", אז התחלנו לחשב את אחוז האוכלוסיה, שיכולה להיות מתאימה לי לזוגיות. במידה ונקח את הקריטריונים הבסיסיים: אישה ודתיה ונגיד שכל הנשים הדתיות הן 100%, הנחנו שמתוך כל אוכלוסיה כ-15% הם הומואים, לסביות או ביסקסואלים, אז כבר הצטמצמנו ל-15%. מתוך ה-15% הללו, כשליש מודעות לכך שיש להן משיכה לנשים, נותרנו עם 5%. מתוכן כרבע מחוץ לארון או מוכנות לצאת מהארון, נותרנו עם 1.25%. והייתי ממש ממש נחמדה עם הרבע שמחוץ לארון.. אני מניחה שבפועל כ-1/15 באמת מחוץ לארון. אז.. הנתונים האלה גרמו לי לתהות (למען האמת שתהיתי על כך המון המון זמן) האם יש בחורות דתיות שפנויות רגשית לקשר מחייב ולהקמת משפחה עם אישה? הסטטיסטיקה בגרוש שניסיתי לעשות אמנם לא מדויקת, אבל התחושה האישית שלי, שאם קיימות בחורות כאלה, הן לא בהישג יד.
מה אתן חושבות? דיון פתוח לחלוטין.
שלכן, הילה.
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב שידוע כמה כדאי להאמין להם... בכל אופן מאז שהייתי קטנה, יענו לסבית צעירה ן]רןעה ביותר בת ארבע עשרה וחצי - תמיד ידענו שאין הרבה לסביות... הרגשנו את זה.
מניחה שהתרגום הבוגר של זה הוא שאכן כמותית לא מדובר באוכלוסיית פנויים עצומה. ואם כל ההתאמות ואי התאמות זה בוודאי מצמצם את זה. אך עדיין, כדברי הקלישאה מספיקה רק אחת. ויש עוד עניינים שעובדים לטובתנו, לא לכולם - אך לחלק. שזוגיות לסבית יותר חופשיה מהסכמות בורגניות מקובלות, ולכן תתאפשר גם בהפרשי גילים, מקצועות וכו'.
שלום עליכם יהודים
|
|
בתגובה ל: קשה לכמת , קשה לאמוד אולי זה סוגיה לסטטיסטיקאים מאת: שושיה ללא תוכן
שלום עליכם יהודים
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב שושיה צודקת בזה שהיא אומרת שמספיקה רק אחת ....אבל.... המצב של להיות דתיה לסבית זאת הבעיה לא סתטיסטיקה ולא נעליים .... אין בעיה לחיות בהגדרה הזו עד 120 במיוחד אם לא יוצאים מהארון , הבעיה זה כשרוצים להקים משפחה , רוצים לחיות חיים משותפים ואז הבעיה מתחילה ....איך נגיד מה נגיד , איך יקבלו , איפה ילמדו הילדים , איפה לגור ועוד מלא תהיות וכן גם אם פנויות רגשית לא מתאפשר מעשית .... כמה חלמתי לפעמים עדיין חולמת איך החיים שלי היו נראים לו הייתי חיה חיים משותפים עם החברה האהובה שלי ... לפעמים חלומות מתגשמים בשבילי בטח לא בשלב הזה של החיים , הכי קרוב זה לצאת עם החברה לכמה ימי נופש הרחק מהסוילזציה הביקורתית ללכת יד ביד ,להשתכשך במי הים ,לשבת מחובקות על ספסל ועוד פנטזיות למיניהם ...אילו החיים ,נהנת מהרגעים המיוחדים ביחד ומשתדלת לנצל כל רגע פנוי ... מבינה ומאחלת לך רק טוב ים
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב יש הרבה אמת שחישוב שלך שמספר הלסביות הדתיות אינו רב. ובכל זאת כמה הערות: 1. אם את רוצה לסבית דתית מחוץ לארון, אז אכן אין הרבה, מצד שני רובן בבת-קול או מכירות חברות בבת-קול. כך שאם את מסתובבת בבת-קול יש דווקא סיכוי לא רע לפגוש אותן. 2. את לא חייבת דווקא מישהי מחוץ לארון, מכירה לא מעט שמתכננות לצאת מהארון כשיהיה "בשביל מה". זה אמנם מוסיף סיבוכיות כי תצטרכי ללוות את התהליך הלא פשוט של היציאה מהארון (וכולל גם סיכון מסויים שהיא לא תצךיך לאזור את הכוחות לשם כך) אבל יכול להשתלם מאד בסופו של דבר. 3. יש סיפורי ניסים על אהבות עם לסביות לא מודעות בכלל (היינו סטרייטיות מבחינתן). זה אמנם יכול היגמר בכאב לב, אך יש גם סיפורים שנגמרים בזוגיות מופלאה וטוסטר. זה מצריך סבלנות (וכאמור כולל סיכונים) אך גם אפשרי.
וכפי שכבר כתבו לך - צריך רק אחת. מאחלת לך שהיא תגיע במהרה.
|
|
בתגובה ל: למה לא בהישג יד? מאת: אנה ק כל מה שכתבת, כרגיל נכון מאוד, אבל... אם את מאמינה שכמעט כל אדם יצליח להתאהב בכמעט כל אדם אחר בעל נתוני התאמה בסיסיים (על סמך זה קיים מוסד השידוכים החרדי קיצוני, לפיו די בשתי פגישות קצרות כדי "לסגור עניין") אז אולי באמת מספיק להפגש עם שתיים - שלוש נשים, לדעת שזה בערך ההיצע הקיים, להפנים שזו או אחת מהן או כלום, ולהצליח להתאהב לאו דווקא ממבט ראשון ולא בשל כימיה בסיסית פשוטה אלא "כי זה מה יש"... השאלה אם התפשרות כזו של "ללמד את עצמך לאהוב" אינה זהה לנסיון להקים משפחה עם גבר. זה, אגב, השיקול שהוביל אותי להנשא לאיש. היו לי 3 שנים עם אשה, היתה בנינו אהבה (ממבט שני אמנם) וכימיה ומשיכה, אבל חוסר התאמה יסודי שהבהיר לי שעם כל הלהט צריך לייצר משהו חזק ונכון יותר כדי שנשרוד זוגיות ארוכת שנים. להתפשר על מישהי אחרת- דמה בעיני להתפשרות על מישהו אחר... וכך התחתנתי עם האיש. עם הזמן גיליתי שלא באמת התפשרתי, אלא זכיתי. השאלה היא- האם עצם החיים יחד מקרבת בני אדם ויוצרת אהבה? אצלי (בנס, אני יודעת) זה עבד. לכן כש"מתפשרים", אולי כדאי לבחון על מי ולמען מה, לא?!
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: ומצד שלישי מאת: נעמומה שאם כבר האהבה "איתה" לא אפשרית - אז כבר אחיה עם גבר.
האמת שאני לא יודעת מה התשובה. אני לא חושבת שבכל אחד אפשר להתאהב, אני נדמה לי שיש יותר מ"אחד" שבו אפשר להתאהב (כאשר יש רצון). ובת-קול זה לא 2-3 נשים. לוקח קצת זמן להכיר את כולן... אבל זה כמובן יתכן שהאחת לא תימצא שם, ואם זה המצב - מלבד להמשיך לפתוח עין בתקווה שהיא תופיע למפגש האינטימי הבא, כן הייתי שוקלת לפתוח את הלב לאפשרות של חיים משותפים עם אשה שאינה דתיה.
לפעמים נדמה שלפגוש את האדם הנכון, וגם להצליח לבנות איתו זוגיות - זה באמת נ"ס :-)
|
|
בתגובה ל: זה (בערך) מה שאני חשבתי כשיצאתי עם גברים מאת: אנה ק ללא תוכן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: לגמרי נס מאת: נעמומה [ניסיתי מספר פעמים אפילו בשעות שונות וימים שונים לשלוח את הודעתי בתגובה למה שכתבת לאנה.ק על הנס הפרטי שלך, אבל לא הצלחתי. לכן אני שולחת לכאן.]
כשהדברים כתובים בעריכה יפה.. זה נראה מאוד משכנע...
אבל אני רוצה לשמוע על ליל הכלולות שלך, עם אדם שאת לא אוהבת ולא נמשכת.. אני רוצה לשמוע על הדברים שדיברת איתו והוא לא ירד לסף דעתך כמו אישה.. אני רוצה לשמוע על הערבים שהוא אכן היה נוכח איתך.. אבל זה לא מלא אותך כמו עם אישה. על כל הפעמים שהוא נגע בך כשאת סלדת או שלא חשקה בהם נפשך. על הלילות שבכית מחוסר סיפוק ואהבה אמיתית, שאת לא שותפה אמיתית לה. וחשבת, מה לעזאזל אני עושה איתו..?
"הנס" שאת מספרת עליו, הוא כוח ההרגל! למשל, יש לי בת דודה שאף פעם לא סבלה אוכל חריף. ובעקבות לימודיה היא התגוררה בפנימיה, שכל האוכל שם היה חריף תמיד.. בהתחלה היא לא אכלה, אח"כ היא אכלה קצת.. ולאט לאט היא פשוט התרגלה.. היום היא אומרת שאוכל בלי חריף זה בלי טעם. זה לא נס. זה כוח ההרגל.
זה משהו שמבחינתך היה שווה את כל הויתורים שדיברת עליהם. ולכל אחד יש שיקולים שונים. אבל לך כנראה היה שווה את המאמץ להתרגל.
מבחינתי כמעט שום דבר לא שווה את האושר האמיתי שלי בחיים. האושר שלי הוא לחיות עם אישה ולבנות איתה משפחה. כשאני רווקה הויתורים שלי, לא עולים על היתרון שבאושר האמיתי שלי, גם אם אני מוותרת קצת על חלק משמשפחה, וחלק מהחברים, השכנים וכו'.. על היחס של העולם כלפיי המיעוט וכדו'. אני לפחות לא מוותר על עצמי!! אני לפחות מתחשבת גם בעצמי. מה אני אוהבת, ומה עושה לי טוב, ומה גורם לי אושר! ודי עם מה יגידו השכנים, והדודים, והתחשבות בויכוחים הבלתי פוסקים עם המתחכמים בקשר לנטיותיי. אני חווה על בשרי כמה זה לא פשוט. אבל זה יהיה שווה כשאמצא את אהבת חיי. ונכון, הסטטיסטיקות לא מעלות את המורל, אבל לי יש אמונה במי שהכל שלו והכל מאיתו. ולו כלום לא קשה!
ותאמיני לי, אחרי כל ההתפשרויות בלהיות לסבית דתיה, אני פחות מאמינה שמישהי "מתפשרת" על הדבר המקודש שבשבילו היא התפשרה על כל חייה.
|
|
בתגובה ל: למה את קוראת נשואה לגבר - באושר? מאת: חרדית ביישנית א. מאוד משעמם לי בעבודה. ב. אני חושבת שלהצליח לאכול חריף זה כן נס.
|
|
בתגובה ל: למה את קוראת נשואה לגבר - באושר? מאת: חרדית ביישנית נכון, היה לי קשה. השנה הראשונה היתה בעיני סיוט, פשוט כי לא רציתי להיות שם. החברה שלי היתה שוב רווקה (ביטלה אירוסין) ואילו אני הייתי כבולה. עד שהיא התחתנה. ואז הבנתי שאין לי לאן ללכת, אבל גם לא שום רצון לעשות זאת. מאוד מפתה להציץ לראות את הדשא של השכן- אבל אם לרגע מביטים ורואים את מה שיש לי, מגלים את הטוב. אז למדתי להתבונן בטוב שבחיי ולא במה שאין לי. אפשר לקרוא לזה "כח ההרגל" כפי שאת בחרת, אפשר גם לגלות שחיית עם בן זוג וצברתם יחד חוויות שחיזקו את היחד, דילגנו מעל מכשולים, התמודדנו יחד עם קשיים ובסופו של דבר- הוא החבר הכי טוב שלי. הרגל? כבר לא בטוחה שזה מסכם את מה שיש בנינו. יש לנו בניין משותף ואחריות משותפת, אנו לא רק תלויים זו בזה אלא גם תומכים האחד בשני. חיים של שיתוף ויחד. הוא טבעי בחיי כמו כל דבר שלא ניתן לחיות בלעדיו. כמו מים. כמו אוויר. הרגל? נראה לי יותר כמו אהבה. אז נכון- שהפנטזיה היא על גוף נשי חטוב. אבל ביני לבינך- אחרי כמה לידות הפנטזיה הזו עודנה איתנה? כמה עומק יש לחלום שכולל רק התייחסות חיצונית שכזו?! כמה אמת?! אז אני טוענת שאפשר "להתרגל" כמעט לכל דבר, אולי להתחבר נפשית. ממתי מסכה שאדם עוטה על עצמו הופכת לטבע שני לו? זו אפשרות של עבודה על המידות. רמב"ם מפורש. אני אישית נוטה למידת הקמצנות, ולכן עוטה מסכה של נדבנית. תורמת יותר משנפשי אולי מסכימה לתת. נותנת כסף, זמן, אוזן קשבת, הרבה מעבר למה שמידת הקמצנות שלי הייתה מאפשרת. והנה היד נפתחת היום יותר בקלות, האושר מהנתינה חזק יותר. הרגל? אולי כבר טבע שני.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: זה (בערך) מה שאני חשבתי כשיצאתי עם גברים מאת: אנה ק אני מזהירה מראש- זה הולך לדכא את מי שרואה במציאת בת זוג לסבית פתרון יחיד לבדידותה. בעיני- זה נדיר. לא מצליחה לדמיין אותי מזדקנת עם בת זוג.
מאוד מאוד קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא את "האחת", יש הרי כל כך הרבה "אם": אם התאהבת בה ואם היא אפילו אוהבת אותך חזרה אם יש ביניכן כימיה ומשיכה אם יש התאמה שתיאפשר חיים משותפים אם שתיכן תהיו מוכנות להקריב את העתיד/ החברה/ הקריירות על מזבח אהבתכן אז אולי זה יצליח...
אבל- בחורה דתייה לרוב תימנע מראש מלפתוח את הלב לאשה, יש כל כך הרבה להפסיד מבחינה חברתית וסביבתית, ולכן הרבה מהתנאים האלה לא יתקיימו מלכתחילה. ואם היא לסבית שמראש מוכנה להסתכן חברתית, הרבה פעמים היא כבר תהיה כל כך מצולקת נפשית מהנסיונות, הוויתורים, חיים בארון/ חיים מחוץ לארון- כך שכל מערכת יחסים שמתחילה מצריכה בניית אמון ראשוני, הקשר לא יתחיל מאפס אלא ממינוס, וצריך להצליח לשרוד את בניית הקשר הזה לאורך זמן (ולא לכולנו יש זמן/ סבלנות/ כח נפשי לבנות משהו שהוא כל- כך מסובך מיסודו)...
אז הצעת אולי לפתוח את הלב לחיים משותפים עם מי שאינה דתייה. אבל זה הרי לוותר על כל מערכת הערכים לפיה אני חיה ולפיה התחנכתי. זה דורש ממני חיים של פשרה. כל עוד מדובר רק בזוגיות, נו, יותר קל לבלוע כמה אי- הסכמות, אך כשמתכננים חיים שלמים, בחירת חברה ומקום מגורים, אופני בילוי וחינוך ילדים... בעיני יש פה הרבה יותר מדי עניינים חשובים ועקרוניים שיכריחו אותי להתפשר.
לא יותר פשוט לנסות קשר עם גבר?! נכון, לא כל אחת בנויה לזה. יש נשים שעצם המחשבה מעוררת בהן דחיה. אבל לנשים רבות יש אפשרות. זו אולי לא העדפה ראשונית, אבל כמו שבקשר לסבי מסובך צריך לבלוע הרבה צפרדעים- אולי פה הצפרדע בכלל לא קיימת? אצלי גיליתי שלמרות שהנישואין היו בריחה- היתה פה התחלה הרבה יותר בריאה, בחירה הרבה יותר נכונה ומינימום של התפשרות בתחומי חיי החשובים יותר.
מה גם- וזה חשוב- מוסד הנישואין הלסבי הוא הסכמה שבין בנות הזוג. קל יותר "לפרק חבילה" בקשר שכזה מאשר להתגרש מנישואים סטרייטיים. כרגע, אם לי יש בעיות נישואין- אעדיף לטובת כל הצדדים למצות קודם כל פתרונות של טיפול זוגי, עבודה משותפת על היחסים, טיפול פסיכולוגי ומה לא- מאשר להפרד ממנו. גירושין יגיעו רק אם באמת כלו כל הקיצים והאהבה נעלמה. בזכות הקושי שבלהפרד- בתקופות הקשות- למדנו לתמוך אחד בשנייה, צברנו חוויות מחזקות רבות ויש לנו מאחורינו 10 שנות נישואין מוצלחות שכל זיכרון נוסף שאספנו בהם- מחזק את היחד שלנו. במקרה והייתי בוחרת בה, בבחורה שאיתה חייתי 3 שנים- לא הייתי שורדת את אותם המשברים. כפי שמשך הזוגיות שלנו נפרדנו אינספור פעמים (וחזרנו שוב ושוב) כך הייתי מוצאת עצמי נאבקת על הזוגיות עד שהייתי מגלה שהקרב הזה מתיש אותי נפשית ולא מקדם את הבניין המשותף שלנו- והייתי עוזבת. זה לא היה מצריך הרבה. סתם להפר כמה נדרים בנינו. לא היינו צוברות "וותק" של 10 שנים. לא היינו עומדות בזה. הנדר בנינו לא היה מספיק חזק כדי לאחות קרעים קשים.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: כמה מחשבות מאת: נעמומה חייבת לשאול. את יודעת מה מטרת הפורום הזה? זה מרגיש שאת צריכה לשכנע את עצמך שעשית בחירה טובה, על ידי זה שאת מנסה לשכנע אחרות לפעול לפי איך שאת פעלת.
קצת רגישות. יש פה בנות שעוברות משברים מטורפים, ואוזרות אומץ למרות שזה הכי קשה בעולם, כדי לצאת מהארון מול המשפחה, חברים וכו', "מפרקות חבילה" כי עדיף לחיות באמת, מאשר לברוח לשקר, ואת באה ואומרת פה, שזה לא שווה את זה.
המקום הזה לא נועד לזה. ככה אני חושבת. הפורום נועד לכנות, פתיחות, ואמת,- לא ניסיון לשנות את מה שפשוט לא ניתן. ואם היו פה בחורות שהיו רוצות באמת לשנות את הבחירה שלהן בהכרות עם בחורה, תאמיני לי, הן לא היו פה. ואם יש פה סטרייטיות נשואות בפורום הזה, כנראה הן לא כל כך סטרייטיות כמו שהן חושבות.
|
|
בתגובה ל: אני מאת: סתם_מישהי אני מכירה בהחלט את הפורום, ויש לי בו גם יופי של ותק. לא יודעת איך מצאת בדברי נסיון לשכנוע. רק כמות גדולה של תהיות. הגבתי לדבריה של אנה ק., שהיא בעיני האשה הכי חכמה בפורום ואני תמיד עוקבת אחרי מה שהיא כותבת. היא כתבה שאם לא מוצאים מישהי מתאימה במגזר שלנו- אולי כדאי לפתוח את הלב למישהי חילוניה. מוזר לי. נראה בעיני שבחיים לסביים יש כל כך הרבה פשרות, בייחוד אם מראש ההתאמה היא לא האולטימטיבית, אז אולי כבר עדיף גבר... גם זו פשרה, ואולי לא כל כך נוראית. ראוי להעלותה כאופציה גם כאן בפורום. כל מה שכתבתי הוא מתוך כנות פתיחות ואמת, ובייחוד הבנה והזדהות וכאב עם אלו שאין להן מוצא אחר. מניסיון אישי- יש הרבה מצבים בהם אפשר לשנות. יש פה המון בחורות שרוצות, יכולות וכבר שינו את בחירתן המינית בפועל, אך לא במחשבות, כמוני למשל. כמו רזיאל. כמו רמת הגולן ולב זהב. יש המון. רק תחפשי ותראי. אני לא סטרייטית. אני חובבת נשים, וחיה טוב ובאושר עם גבר. יש דרכים נוספות. נסי גם את להיות פתוחה במחשבה.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: לפתוח את הלב מאת: נעמומה אבל רוב הלסביות שאני מכירה דווקא היו מאד פתוחות לאופציה של חיים עם גבר - זו דרך המלך שאליה חונכתי ושאליה מובילה התרבות הדומיננטית (ותהיה זו הדתית או המערבית).
לא יודעת מה ההגדרה של סטרייטית או לסבית. אבל לצורך העניין החלוקה שרלוונטית בעיני היא בין אלו שיכולות לבנות זוגיות טובה רק עם גבר, לאלו שיכולות לבנות זוגיות טובה רק עם אשה (וכמובן, עם לא מעט שנמצאות אי שם באמצע). מי שמחפשת זוגיות, ויכולה לבנות זוגיות טובה עם גבר, אני מניחה שתבדוק את הכיוון הזה. למעשה אני גם יכולה לספר על שתי חברות שפגשתי בבת-קול אחרי זוגיות עם אשה והיום נשואות באושר (כך אני מקווה) לגבר. שמחתי לרקוד בחתונה שלהן. אבל ההבדל בינן לביני אינו בפתיחת הראש או בתפיסת העולם, ההבדל הוא בנטיה המינית. האופציה של זוגיות טובה ומלאה עם גבר אינה קיימת עבורי ועבור לסביות רבות. הנפנוף בכך שזה אפשרי עבורך אינו משנה את המציאות הזו.
|
|
בתגובה ל: הכול טוב ויפה מאת: אנה ק כרגיל- את צודקת, ואני בהחלט לא "מנפנפת", מה שאני מספרת הוא אחר. אני בהחלט לא מאמינה ב"ניסויים בני אדם" אבל הניסוי שלי האישי- נהיה לנס. מעולם לא חשקתי בגברים, תמיד הייתי חברה שלהם, אם ב"חבורה" בתור ילדים, או במשחקי כדורסל- כדורגל. הם לא היו אופציה להתאהבות. בנות כן. מאז ומתמיד. לנסות לצאת עם גבר היה מיותר בעיני, למרות שמילאתי אחרי ציפיות החברה והיו לי כמה דייטים. תמיד מאוד מוצלחים, תמיד השיחה זרמה כמו בין חברים, תמיד נהנתי אך כיוון שהכיוון היה רומנטי- מה שמאוד לא התאים והגעיל אותי אפילו, סיימתי קשרים כי לא היתה לי כל מטרה לפגוע באף אחד. אגב- לדייטים יצאתי רק כשזוגתי היתה בתוך קשר. בנסותי לתת לה מרחב ואויר- חיפשתי לי משהו אחר, ותוך כך להשתיק את הדודות המציקות. תמיד חזרנו אחר כך להיות יחד, אני והיא, ובשבילי זו היתה שיבה אמיתית הביתה. לאמת, לנכון. עד שהיא התארסה. הבנתי שכל הפרידות - חזרות האלה תוך אשלייה עצמית כאילו היא תשוב ועוד נהיה יחד לנצח, הן שגויות. הן גורמות לי לסבל. ואז יצאתי עם האיש שלי, שהיה הכי נחמד ומבין. לא אהוב, לא נחשק, אבל בהחלט מישהו שיהיה כיף לחיות איתו. ואז היא ביטלה את האירוסין. הבנתי שאם לא אעשה עכשיו מעשה- אשוב למטוטלת הרגשות חסרת העתיד שלי איתה- והתארסתי. לא מאהבה, לא בהתרגשות אלא כבריחה. אחרי שנת נישואין ראשונה ומסוייטת מבחינתי- היא התחתנה, ואיכשהו העול מעל כתפי הוסר. האוויר נהיה קל יותר והבנתי שאני נשואה לו. שזה מה שאני באמת רוצה. שזה מה שטוב לי. וכשהבנתי את זה- גם נפתח לי הלב להתאהב. לגלות שיש בי צד שלא ידעתי עליו מעולם. לכן אני כותבת. יש עוד נשים כמוני פה בפורום שבטוחות שאין סיכוי שהן יתאהבו בגבר. אין סיבה שזה יקרה, הן מעולם לא נמשכו לזה. והנה- אפשר. זה רק עניין של לפתוח את הלב. אני מודעת לכך שיש כאלו שלא יצליחו בזה ובאמת אין שום סיבה שיחיו באומללות. אבל ראוי מאוד לבחון את הדברים באמת. בלב פתוח. יש פה המון תוהות ומבולבלות. לא ראוי ליידע אותן שאפילו לסבית מוחלטת כמוני וכמו רבות אחרות פה- יכולה להיות נשואה באושר?! שאולי ה"התפשרות" על חיים עם אשה לא מתאימה/ לא דתייה/ ללא עתיד גרועה יותר על פני "התפשרות" על חיים עם גבר?!
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: כמה מחשבות מאת: נעמומה את המובן מאליו שנסיון של אחת אינו דומה לנסיון של אחרת.
בתור אחת שהיתה נשואה לגבר התגרשה וחיה יותר מ-10 שנים עם אותה אישה ושלושה ילדים שילדנו מתרומת זרע. שתינו ממשפחות דתיות המקבלות אותנו ואיננו חיות חיים דתיים היום. גם החברה הדתית במקום מגורי הוריי מודעת. אני מניחה שלא כולם (בין המבוגרים יותר) "מתים" על זה אבל מכבדים את ילדנו ואותנו בשבתות שאנו עושות שם (אף פעם לא שמעתי שיש טענה או הערה לא בבית הכנסת ולא באירועים משותפים) ואילו בני גילנו הרבה יותר פתוחים ממה שהיית יכולה לצפות. אם הייתי דתיה הייתי בהחלט חושבת לגור שם.
החיים כל כך גמישים. מה שנכון אתמול לא נכון היום ומחר.
אם למישהי יש חיבור טוב יותר עם אישה. (לא מדברת על התאהבות) אין סיבה בעיני שהיא תרגיש צורך ל"התפשר" על גבר. "לא יותר פשוט לנסות קשר עם גבר ?" את אומרת. למה לא יותר פשוט לנסות קשר עם אישה ? אני מניחה שכל אחת והמבנה הנפשי שלה.
(ד.א. גם בלי התאהבות ממבט ראשון, אבל לשיטתך זה יכול לקרות גם במבט שני או שלישי וכו'?) "זו אולי לא העדפה הראשונית" הרי כל אחת רוצה לחיות עם שאהבה נפשה...
יש כאלה שדוקא לוותר על ה"אני" שלהם בכל פאן - גם זה של הנטיה, אינו נחשב חיי אמת, מימוש עצמי ומוביל למצב נפשי קשה. אני אישית חלמתי בכל נערותי לא על קריירה לא על אורח חיים ספציפי - אלא רק על לחיות עם אישה.
בעיקר קוממה אותי המחשבה שלך שבמוסד הנישואין הלסבי קל יותר לפרק חבילה.
כשאת מושקעת בקשר, את מושקעת בקשר. כשיש ילדים, לא חשוב באיזה קשר, רוב הבוגרים האחראים חושבים הרבה לפני שנוקטים צעדים שעלולים לפגוע בהם. (לעיתים דוקא ההבנה שצריך לפרק את החבילה היא האחראית והבוגרת יותר. היא קיימת לדעתי באותה מידה בעולם ההטרו ובעולם הלסבי).
להשליך את הנסיון שלך על העולם הלסבי בכללותו - מבחורה אחת שהתאהבת בה ושכנראה לא התאימה לך - זו קצת התיימרות, את לא חושבת ?
אני מאוד בעד קשרים בונים וטובים לאדם - כל אדם. אם בהתאהבות ממבט ראשון ואם בהתאהבות ממבט שלישי בין אם זה ממינו או שאינו ממינו.
לא באה להטיף לחיים כאלו או אחרים. רק להזכיר שכל אחת ואחד הם עולם בפני עצמה/ו. מה שנכון לך לא בהכרח נכון לי.
|
|
בתגובה ל: עונה באיחור מאת: MikPihuk אני חושבת שיש בלבול גדול היום בין מושג ה"אהבה" לעניין ה"משיכה המינית". אנשים נוטים לחשוב שאהבה ומשיכה הם אותו הדבר. זה שקר. אני מאוד אוהבת את ילדיי, את חבריי וחברותיי, את הורי וקרובי. אין לאהבה הזו דבר עם משיכה מינית. כמוכן יש משיכה מינית שאין בה פירור של אהבה. זה מה שמאפשר לאנשים ליהנות מהאקט המיני עם אדם שאין להם טיפת אהבה או חמלה כלפיו. על זה בנוי מוסד הזנות, סטוצים או קשרים מיניים מהסוג הלא מחייב. לכן מי ש"התפשרה" על גבר, לא מוותרת על אהבה. החיים שלה יכולים להיות מלאי אהבה. אולי אפילו יותר משל מי שלא נותנת ומקריבה כל כך הרבה מעצמה כדי לשמור על היחד הזה שלה בקשר הזוגי. על מה היא מתפשרת? על עניין המשיכה והסיפוק מחיי מין. זה לא מעט. זו פשרה גדולה. אני לא מזלזלת בה. אבל מבירורים עם חברות סטרייטיות שנשואות כמה שנים- מסתבר שגם אצלן עניין המשיכה דעך. הוא היה טוב כדי להתחיל את חיי הנישואין, אבל מה שמחזיק זוגיות באמת- זו אהבה ופחות משיכה. יותר מושך ומסקרן לטעום מים גנובים. ועדיין אף חברה לא חושבת לבגוד בבעלה. האהבה חזקה יותר. לכן כשאני משווה בין הקשר שהיה לי ובין הקשרים שהיו יכולים להיות לי בתור לסבית לבין הקשר שיש לי עם בעלי, ומגלה שבחיים הלסביים הייתי צריכה לוותר כל כך הרבה, נראה לי שוויתור על התחום המצומצם של משיכה מינית אינו נורא כל כך. כל שכתבתי- מהרהורים ומסקנות. מאוד יכול להיות שלא העמקתי מספיק, אבל זו לא יומרה. רק תהייה, מחשבה ושיתוף.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: כולנו שונות, אבל יש גם תובנות ורגשות שמשותפים לכול מאת: נעמומה מה בין אהבה למשיכה..
החלוקה לא עד כדי כך ברורה כמו שאת מתארת אותה.
"התאהבות" - זו אהבה או משיכה? לכאורה לא חייב להיות קשור למשיכה, ועדיין רוב הלסביות יתאהבו בנשים. למה?
כך או כך, לחיות בלי סיפוק מיני זה לא ממש וויתור על תחום מצומצם. אולי עם השנים זה כן יראה לי כך.
השאלה אולי איך את תופסת מיניות. אם זה תאווה שצריך למלא, משהו שצריך לעשוצ כדי להביא ילדים, הנאה בלבד... או שזה רצון חיים אם זה רק הנאה אז נוותר... אבל ברור שזה לא רק זה.
זה לחיות עם איזה פער מטורף בין הרצוי למצוי, פער בין אהבה למשיכה שאולי יכולים לבוא לבד, אבל כמו שמשיכה בלי אהבה לא שלמה, כך גם אהבה בין בני זוג ללא משיכה לא שלמה. האידיאל הוא שהם ישלימו אחד את השני.
לדעתי. אהבה בין שתי נשים אפשרית.משיכה בין גבר ואישה, כשאת לסבית, לא אפשרית. אז את יכולה לחיות בלי הפער הזה. לחיות עם אישה. תוותרי על כמה דברים סביבתיים, אבל בתוך הבית שלך זה יהיה שלם. נראה לי יותר חשוב. טוב.
אז למה אני נשואה לגבר? כי אני מאמינה שזה מה שה' רוצה ממני. ועל זה אני לא מוותרת.
|
|
בתגובה ל: כמה מחשבות מאת: נעמומה אגב..נעמומה השמיעי קול
|
|
בתגובה ל: אחד הדברים המטלטלים ומעוררי המחשבה שקראתי מאת: Less_beat ללא תוכן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: הנה השמעתי. מה המצב יקרה? מאת: נעמומה היי נעמומה תודה על השיתוף בתהיותייך את מציגה כאן פן נוסף וחומר למחשבה עבור מי שנמצאת, כמוני, במרכזה של פרשת דרכים וצומת משמעותית בחיים. הקול שלך חשוב מכיוון שלדעתי אין לו מספיק ייצוג.
תודה וברוכה השבה
|
|
בתגובה ל: חומר למחשבה מאת: Less_beat תודה. כיף שאת אומרת. מעולם לא עזבתי אני כאן. מדי פעם קוראת. לא מצאתי דיון שגרם לי לענות או להשתתף בו. את התהיות שהיו לי השמעתי כשרציתי. כרגע יותר קוראת ומתעניינת. וזהו. כיף לי שהחיים שלי מלאים ואין לי באמת זמן להתעסק במה שלא מספיק חשוב לי. אבל אם תרצי או תצטרכי, אני כאן. לקרוא כל מה שתכתבי, ולכתוב גם לפעמים.
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות, נפגש בתום ימים רבים בתום הרבה לילות.
|
|
בתגובה ל: למה לא בהישג יד? מאת: אנה ק בס"ד
מסכימה עם רוב מה שכתבת.. למען האמת שהכנסתי את הנשים שמוכנות לצאת מהארון יחד עם הנשים שכבר מחוץ לארון, כך שאני לא פוסלת. :)
ברור שצריך רק אחת.. למען האמת אני כותבת את זה מתוך העובדה שאת אהבת חיי הכרתי, היינו יחד, והיא לא רוצה להקים בית עם אישה. אז תהיתי מה הסיכויים למצוא מישהי בכלל, ואח"כ לדבר על התאמה.
תודה לך יקרה.
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב אהבתי את החישוב. ולדעתי מדויק לחלוטין. אבל מצד שני הראייה שלנו היא בדרך כלל לא מרחבית. אנחנו רואים את מה שיש מולינו. ומולינו דווקא יש הרבה לסביות. לפחות יותר ויותר יציאות מהארון מאשר פעם. נכון שהרוב הוא לא, אבל אם באמת נמצאים במקום הנכון, בזמן הנכון, עם האנשים הנכונים, זה מצטמצם להרבה יותר ממה שחישבת. הזוגיות תגיע, השאלה מאיפה, מתי, ועד כמה זה יבוא בקלות.
מעניין מאד מה שפתחת פה. פן אחר של חשיבה. שיהיה לכולנו קל כבר. לילה טוב :-)
|
|
בתגובה ל: לגמרי מאת: סתם_מישהי מדהים כמה לומדים כאן... במהלך המסע שלי כאן הבנתי שאני משקיעה אנרגיה בלהתאהב בנשים שאין שום סיכוי למשהו מתוך זה הגיע לי פתאום הרצון האמיתי והכנה לפתוח את הלב למישהי. לפתוח באמת ולתת לה להכנס. לגעת. להרגיש איתי ואותי. פתאום כאילו שידרתי לעולם שאני מוכנה לזוגיות. ואז פגשתי מישהי מדהימה שכבר הכרתי כאן בטיול ולאט לאט מאוד בעדינות התפתחה בנינו זוגיות מופלאה עם מקום לכל אחת ולצרכים שלה. אני לא יודעת האם זה ימשך לנצח. היא חזרה לארץ עכשיו ואני חוזרת עוד כמה ימים. אני יודעת שלמדתי שיעור חשוב על פחדים שמניעים אותי ועל פשוט להיות אני כאן ועכשיו. להשתחרר מהסרטים שמרחקים אותי מהמהות. אני יודעת שזכיתי לאהוב... ומקווה שזאת רק ההתחלה. תודה ה' על המתנה הענקית.
|
|
בתגובה ל: מסכימה כאן בהודו... מאת: משמעות מחזיקה לכן אצבעות
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב מה אני אגיד לך... מדכא משהו... אני מאמינה שיש כל כך הרבה נשים לסביות דתיות מהממות שרוצות וחולמות ומחפשות דרך להגשים את הפנטזיה של להקים משפחה עם אישה . מהקריאה שלי פה אני כבר מזהה לא מעט. ובכל זאת אנחנו ,או יותר נכון אני, מוצאת עצמי קוראת מהנהנת, מסכימה ומזדהה עד כאב בכל כך הרבה שיתופים שפה ונשארת פה , בתוך המסך, בסלון,בבית!!! אז הנה אני כאן (אמיצה)ואומרת: אני בחורה לסבית דתיה, מהממת שבאמת באמת מחפשת את האישה של חיי לבנות חיי זוגיות אוהבים ומפנקים ושכבר לא נוכל מרוב "הטוב הזה " נקים משפחה מתוקה ומיוחדת ויהיה לנו כייף ופשוט ואוהב ונכון... אז כל 7 הנשים (+ -)שנכנסות לקטגוריה של ה-1/15 שרוצות-אתן יותר ממוזמנות!!
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב אולי הסטטיסטיקות נכונות.. אבל עם ישראל מעל המזל! והלא נאמר: "הבוטח בה' חסד יסובבנו" "פיתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" "השלך על ד' יהבך - והוא יכלכלך"
צריך להאמין!! אבא שבשמיים רוצה אך ורק את הטוב בשביל ילדיו וכל מה שקורה הוא אך ורק לטובתנו! ואם יש דברים שמביאים קצת לידי צער וייסורים זה רק כדי לעורר אותנו לפנות לדבר עם הקב"ה ולבקש את עזרתו.. הוא פה והוא שומע ועזר ועוזר ויעזור!
אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך, שבוקעות את כל הרקעים!
לא להכנע ליאוש, ד' שונא את הצער והיאוש והיצר הרע משתמש בזה כדי להרחיק אותנו מהשי"ת.
בהצלחה בהכל! שנזכה כולנו למצוא את הזיווג הנכון והמתאים לנו ביותר מכל הבחינות ולחיות יחד באושר, כבוד, אהבה, רעות, שמחה ובריאות. אמן
צביה
|
|
בתגובה ל: שאלה מעניינת ששאלו אותי היום.. מאת: הגברת בצהוב אז ככה. אחרי קריאת כל התגובות: דבר ראשון, "40 יום קודם יצירת הולד", "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" וכו... לא סתם יש כ"כ הרבה מדרשים ואגדות סביב הנושא- זיווג הוא אחד מהדברים הנפלאים ביותר שמתרחשים בעולמנו הקט. הסטטיסטיקה היא שלכל 1 מתאים 1 (פחות או יותר, אם לא ניכנס לגרושים ושלישיות). אז דווקא לנו יש סיכוי למצוא יותר מהר! הרווחנו! זה כ"כ מייגע לחפש בין מליוני גברים את ה-אחד. במקום זה זכינו שאפשר להכיר את כולן ולהחליט חחח. נו באמת אבל לא משנה אם זה גבר או אישה- אם זה זה אז פשוט יודעים. ויכול להיות שתהיה מישהי שתשאר רווקה לסבית זקנה, בדיוק כמו שמישהי תשאר רווקה סטרייטית זקנה. דבר שני, בקשר למה שנעמה אמרה. כבר עשינו את הדיונים האלו מספיק פעמים אבל אני עדיין בטוחה שעדיף לי לשכב עם מדוזה מאשר עם גבר. ולמה יש לך כ"כ אנטי למדוזה? תנסי לפתוח את הלב.. יש המון מדוזות בים אז בכלל יקח שניה וחצי למצוא זיווג. דבר שלישי. כמו הסיפור עם הלוטו- צריך להתפלל ולהאמין אבל גם לעשות (טוב אני לא דוגמא, אבל גם בחירת תאריך לידה היא משהו, לא?), בדיוק כמו שיוצאים לדייטים עם בחורים, לכו תתנדבו בבת קול בועדה שמקנה לכן גישה למספרי פלאפון של רווקות צעירות ויאללה לעבודה (: אחרון ודי (כי צריך גם להספיק לראות סרט במשמרת), אני אישית לא ראיתי את עצמי יוצאת עם מישהי לא דתיה, אבל זה יתכן ואפשרי. אני מכירה זוגות רבים שחיים באושר ועושר למרות הפערים הללו. אפילו ביותר מצומצם- תחשבו אם נגיד פתאום תיתקלו בבחורה כלבבכן אבל שלא אוכלת קטניות בפסח.. זה ממש מגעיל הרי. או יותר נכון גורם לחוסר פעילות המעיים למשך שבוע. אבל בסופו של דבר זה לא ממש קריטי (בתקווה שאתן לא כמוני.. כי גזענות זה פויה! אבל למה מתעקשים להביא שחקנים ערבים לבית"ר?! סתם הרסו את המועדון..)
|
|
בתגובה ל: איזה כיף לחפור באמצע הלילה :) מאת: boom170 אבל מה שקראתי קטלני. דווקא האופציה של נעמומה מדברת אלי. הסיפור שלה די מופלא. האמת? הייתי מקווה שגם לי יהיה סוף כזה. כי ביסודי דו מינית, שאוהבת גברים מאד וגם במיטה, אך לא מתאהבת בהם. ולא חושקת מעבר לסקס. עם גברים הכל זורם לי ומצליח וכיף. ועם נשים הלכתי, לפחות בעבר, למקומות קשים ולא טובים, הרבה דראמות וכאב. פועלת שם על טורים גבוהים מדי וזה בשורה תחתונה די נפילה.
אמנם הייתי עשור עם אשה בקשר די טוב, אך קשה לי להאמין שאשחזר את זה שוב. שוב ושוב המציאות מוכיחה לי כמה יותר נכון וטבעי לי עם גבר. אך הלב, רוצה אשה.
זה כמו לחבב גלידה אך לחשוק בסטייק. או להיפך. הכותבת מעידה שהיא "חובבת נשים". אצלי זה יותר חולת נשים. משוגעת על נשים ומגיל צעיר. אכן דילמה. בכל אופן דבריה על אף שקוממו כאן חלק אולי בצדק -נוגעים בנקודות מסויימות ולפיכך לדעתי טוב שהושמעו.
שלום עליכם יהודים
|
|
בתגובה ל: איזה כיף לחפור באמצע הלילה :) מאת: boom170 נכון, גזענות זו פויה מאוד. אבל בעניין שחקני בית"ר המוסלמים, אני בהחלט נגד. וגם אם יגידו שאני גזענית, אז בעניין הזה אני כן. אכן סתם הרסו מועדון שהוא לא רק לשם משחק כדורגל, אלא מועדון ציוני שלא יקום שני לו.
|
|
בתגובה ל: BOOM - לגבי שחקני בית"ר מאת: sweetie2 בכדורגל ובכלל בספורט בארץ אין שום ערכים. אולי חוץ מאצל הפועל ת"א שם הערכים השליליים נמצאים בשפע.. לקרוא לבית"ר ציונים? אולי לפני כמה שנים טובות. עכשיו כרגע, סתם ערסים + אוליגרך רוסי טמבל.
|
|
בתגובה ל: ציוני? פחחחח מאת: boom170 אכן ערסים ולא סתם. ערסים במלא מובן המילה האוליגרך כבר אוטוטו הולך, הוא לא ישרוד עוד הרבה זמן, והציונות של בית"ר ירדה לדעתי בגללו, כך שכשיש ציונות במקור , היא תחזור. הכל עניין של זמן. לגבי הפועל ת"א, אכן יש בהם שפע של ערכים לאנטישמיות. את צודקת. אני שמחה שמצאנו תחום אחד במשותף :) סוף שבוע נפלא Boom יקרה,
|
|
בתגובה ל: בית"ר מאת: sweetie2 הקבוצה תלויה באוהדים, בסופו של דבר הם אלו שקובעים את אופי הקבוצה ולא אף אחד אחר.
|
|
בתגובה ל: BOOM - לגבי שחקני בית"ר מאת: sweetie2 תוהה לבחירת המילה והשימוש בה בדיון. יתרה מכך, תוהה לייצוג או לדימוי שעולה לכן - מול העיניים שאתן בוחרות להשתמש במילה הזו. ובכן, נקודה למחשבה. ד״א על אותו משקל המילה ׳פרחה׳.
|
|
|
 |
|
|  |