היא אמא של ילדים שבגנים של ילדיי
היא נשואה, גם אני.
היא יפהפיה, נחמדה וטובת לב
וכשאני נפגשת איתה בכניסה או ביציאה מהגן- הלב שלי רוקד לקראתה
וכשאנחנו מדברות- זה תמיד מעט מדי וקצר מדי, גם כשמחוגי השעון מתקדמים
ואני לא יכולה להפסיק לחייך כשהיא לידי.
כן. אני אוהבת אותה. מאוד.
ועצם הידיעה שהיא קיימת, והציפייה למפגש בפתח הגן
מאיר את ימיי וצובע אותם ביופי ושמחה
ולכן לעולם לא אומר לה
לא אגע
לא אספר
כי אני אוהבת אותה, ואת כל מה שקשור בה
אני אוהבת את ילדיה
וגם את בעלה
ולא ארצה שאף אחד מהם ייפגע.

בתגובה ל: לאהוב מרחוק מאת: נעמומה
מעניין רק מאיפה מגיעה לך המחשבה שלהיפתח בפניה יוביל אותך לפגיעה בה?
או שיש את הקסם הטהור הזה שלא בא לך לפגום בו ולהשאיר את המצב כמו שהוא?

בתגובה ל: וואו, מדהים מה שכתבת מאת: tal_tal
לא מפחדת שהיא תיפגע מהידיעה אודות רגשותיי. ממש לא.
הפחד שלי הוא מלקלקל חיי משפחה בריאים גם אצלי במשפחה, גם אצלה.
אני אצרף מה שעניתי למישהי ששאלה אותי בפרטי:
הם אכלו אצלנו סעודת שבת. אנחנו חברות טובות.
עם זאת, אני מודעת לעצמי ולרגשותיי ויודעת שעלי להישמר, לשמור על המשפחה שלי, לשמור על המשפחה שלה ובעיקר להגן עליה ממני.
נראה לי שזו המשמעות של לאהוב באמת.
לכן לא יהיו לנו שחנ"שים עד אמצע הלילה, לכן לא אתנדב לעסות לה את הכתף אם היא תיתפס, והיא לעולם לא תדע שדווקא היותי מסוגרת ומרוחקת זה רק בגלל שאני כל כך אוהבת.