פרידה,היא לא מילה גסה

פורסם לפני 1873 ימים מאת לב דבש סה"כ תגובות: 16 תגובה אחרונה לפני: 1644 ימים

ישבנו על ספסל עץ ישן, שעוד רטוב היה מהגשם.
שלולית שקופה, ציירה אותך למולי.
זה מכבר שעינייך אינן מביטות בי.

לבשת חולצה שחורה,
מלאה קרעים דקים של חופש, מדומה.
הירח המלא, פיזר את אורו בשקע צווארך.

חייכתי אל המדרכה הרטובה -
זה מכבר שהחיוך שלך מלווה לי את החלומות.
חייכת חזרה ושלחת יד מלטפת -
מהוססת קמעה, של געגוע.

העיניים שלך, שוב החליפו את צבעם עם בוא הירח.
ואישונייך, התרחבו לכבוד בואי כמו אז, מזמן.
כמו ילד, תם.

פרידה היא לא מילה גסה, לחשתי לעברך
וידיי התכווצו לאגרוף, של עלבון.
פרידה, היא הדרך שלי לאהוב אותך, לחשת חזרה.

בחרתי לשתוק ולהניח לחצים אלייך לשקוע, מרוב געגוע.
הפניתי את מבטי למולך, בשתיקה.
גומעת אותך לעצמי. רק עוד קצת.

הרי, תמיד בירח מלא,
הגעגוע ממלא את הנמצא בנינו.
רגע אחרי, הוא נעלם ולוקח אותך איתו,
עם הזמן שלנו.

ומה עכשיו? שאלתי ורוח של לילה ריצדה,
מעל השלולית הרטובה וטשטשה את בבואתך.
מה עכשיו? חייכת במבוכה תמה. ושתקת.
אני רוצה לאהוב אותך, התביישת להרים אלי את מבטך.
אני לא נכונה לאהבות מזדמנות, שבאות והולכות. זרקתי לאוויר.

פרידה היא לא מילה גסה, לחשת אלי חזרה.
גם אהבה לא, התעקשתי.
יום אחד ניפגש, השפלת את מבטך אל השלולית.
ואוכל להראות לך, כמה אהבתי אותך באמת. לא וויתרת.
לא כמו אז, שוויתרת עלי. עלינו. פעם אחת, מאוחר מדי.

ציוץ ציפורים של בוקר החל לבקוע, לא רחוק מאיתנו.
רכנת לעברי, ונשקת לי על הלחי.
הריח שלך עלה בי, והעביר רעדה בליבי.
אני שונאת אנשים שזזים, חשבתי לעצמי.

התמהמהת ולאחר רגע קמת- השתקפות השלולית נמוגה,
תחת עומס משקלך. הסתובבת, ולא חיכית לתשובה.

פרידה, היא לא מילה גסה.
גם אהבה.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך