לנשואות / גרושות עם ילדים

איך אני אמורה להסתדר, להכין שבת לסדר את הבית ולשמור על הבנות ( שנתיים וחמישה חודשים)
כשהבעל החליט לצאת לעבוד, ולילה לפני לא יכלתי להתחיל להכין כי הייתי עם הבנות ערה עד 12 בלילה
וכבר לא היה לי כח לסדר מה שאני עושה בדרך כלל...
וגם לא הייתי יכולה להתחיל לבשל אתמול בצהריים כי גם הייתי בבית וסידרתי את מה שהיה שלשום והבעל הלך לסופר ששתי דקות ליד הבית לעשות קנייה קטנה של מקסימום חצי שעה אבל חזר אחרי שעתיים ...

ואז כשאני מתלוננת ומתעצבנת אז זה הולך לכיוון הזה של מה את לחוצה 12 ויש עוד זמן ( זה כזה מוזר ולא רגיל שאני רוצה להיות מוכנה נורמלי בזמן ולא בלחץ? לעבוד ברוגע ולא בדקה האחרונה ?) וזה הבעיות שאת צריכה לטפל בהם זה שאת מתפרצת ככה...
אולי יש לי בעיות שאני צריכה לטפל בהם אבל אם קצת עזרה אולי לא הייתי מגיעה למצבי קיצון כאלה

מה אם קצת התחשבות ועזרה , לא פשוט להסתדר אם 2 תינוקות...
אולי זה באמת אני שאני סתם מפונקת ולא יודעת להתמודד אם דברים רגילים נורמלית

מקווה שלא הצקתי לכן יותר מידי , סליחה
ושבת שלום

בתגובה ל: אז איך עושים אץ זה מאת: anna12
דברים קטנים מעצבנים המון
ואת הקושי המטורף הזה אני מבינה
וכן את צודקת עם שתיים אי אפשר לעשות הכל

מאז שיש לי בת זוג
החיים שלי אחרים
במקום הזה בדיוק
היא נמצאת ומרגיעה

חפשי לך בת זוג

בתגובה ל: אז איך עושים אץ זה מאת: anna12
לא צריך להיות לסבית כדי לחוות קשיים בהתנהלות הזוגית.
כל קשר מחייב עבודה של כל השותפים
ובהחלט אין סיבה להחליק הצידה קשיים.
ההיפך.
ככל שהוא יהיה יותר שותף, יתן מעצמו יותר ויהיה יותר מחובר לצרכים שלך- כך הקשר שלו אלייך יתחזק.
אהבה היא נתינה. תידעי אותו מה למה את זקוקה ממנו, ובכך תאפשרי לו להיות חלק ולתת.
לא כהערה. לא כגערה. כחלק משותפות.
זכותך.
וזכותו.
להיות חלק ממשהו גדול יחד.
בעלי יודע שאני לסבית ושיש לי קושי ספציפי במקום הזה של חיבור גופני.
זה מצריך אותו לעבוד קשה יותר.
וגם אותי.
ודווקא בזכות זה- אני אוהבת אותו יותר.