שש שנים.
ארבע מתוכן, הולידו חורבות.
הספקנו בשנתיים לעבור, מה שמספיקים,
חיים שלמים עלי אדמות.

יכולנו ללכת למרכול השכונתי,
ולחלק חום לימים קרים -
מכמות הרגש שהייתה.
ונותרה מיותמת.

אתמול, כמה סימבולי.
שנה חדשה, נפגשנו.
אחרי כמעט שלוש שנים,
שלא התראינו. התכתבנו מעט.
נפגשנו לדבר, כמו שני אנשים
בוגרים שפעם אהבו.

ביקשתי ממנה, לפני הפגישה
שאם יש לה מישהי-אשחרר.
היא בחרה שלא לחשוף.
ואתמול,'בטעות' זה התגלה.
בצג הופיעה 'מאמישלי'.
הפגישה נמשכה טעונה.

לקראת הסוף השתחררנו.
היא ליטפה אותי באוטו,
וביקשה להחזיק ידיים.
היום, שאלתי אם היא אוהבת אותה.
השיבה שכן. חצי טון של לבנה,
נחת לי על הלב.

הטחתי בה תימרות עשן,
היא שמרה על שתיקה רועמת.
ונעלמה, כהרגלה בקודש.
כמעט שלוש שנים מאז הקרע,
היא הספיקה לבנות לעעצמה
עולם חדש, שפעם היה שמור לי.

שש שנים, לרגע לא הפסקתי להאמין
שאלו הן הנסיבות שמפרידות בנינו.
באותה משבצת של זוגיות.
אתמול, נפל עלי עולמי.

אשמח למילים. מילים מנחמות.
וכוחות חיזוק. לב דבש.

בתגובה ל: שש שנים.אהבה אחת.אשמח למילים 'מנחמות'./ לב דבש מאת: לב דבש
ובטח את מכירה את כל המשפטים כמו
'הזמן מרפא את הכל'
תנשמי עמוק, תעשי לעצמך משהו שאת אוהבת
אל תברחי מהכאב, פשוט תהיי לעצמך ותכילי את עצמך כמו שרק את יכולה לעשות
לאט לאט זה יעבור...
רק אל תתפתי לשוחח איתה או לכתוב לה, זה רק יכאיב לך יותר
כאב לב זה לא דבר פשוט..
מקוה בשבילך שתמצאי אהבה חדשה

בתגובה ל: שש שנים.אהבה אחת.אשמח למילים 'מנחמות'./ לב דבש מאת: לב דבש
זוכרת היטב את הכאב השורף הזה כמו חרב שננעצת עמוק בלב...לא נתתי ליותר משתי נשים לפגוע בי כך...אני אוהבת את עצמי מדי...אם היא כל כך מהר מסוגלת להתאהב באחרת, היא לא שווה אותי..את אהבתי...
אפשר להיות נאמנה לאותה אישה שנים ,בליבך...בלי לחיות איתה במציאות...מין נאמנות שבלב..שלא מוכן בשום אופן להסכים להתאהב באשה אחרת...
ואז יש התמודדות מורכבת..מול האגו הפגוע...ומול הגעגועים שאינם הדדיים יותר...עלבון..געגוע..אהבה מהולה בשנאה בקנאה..אי אי אי..נשים זה כואב בייב זה כל כך כואב אבל דאמט כל כך מענג ואוהב בהכי חזק שיש...ואולי בכלל האבה שורפת..בלי קשר למגדר כזה או אחר..כשאוהבים באמת..חווים כאב..

בתגובה ל: שש שנים.אהבה אחת.אשמח למילים 'מנחמות'./ לב דבש מאת: לב דבש
נדמה לי שמה שהיה במשך 3 שנים 'לא, אבל אולי מתישהו כן' הפך עכשיו ל'לא' מוחלט. זה כואב כל כך לאבד את התקווה שאולי מתישהו... מצד שני, זה מה שמאפשר ל'כן' חדש וטוב להגיע (: מאחלת לך שה'כן' הנכון עבורך יגיע מהר.

ביקשתי להניח פרחים,
במקום שפעם היו חרבות.
חשבתי שאבסורד לבקש,
חלופה ל׳אובדן׳ כאות נחמה.

ביקשת פרחים לבנים,
המוכר השיב שאזל.
והציע שושנים, אדומות.
חשבתי שאבסורד ש -
שדם ותשוקה, באותו הצבע.

המוכר הציע לחתום במילים,
ביקשתי שיחתום את שמי.
׳זה מספיק׳ השבתי.
חשבתי לעצמי, שאבסורד לכמת -
אהבה של שנים, בהבהרות בודדות.

עינייו חייכו בשתיקה, חשפו
קמטים קמורים, באים בשנים.
צליל מטבעותי, נקש בדלפק העץ
כמבקש להקיץ נרדמים.
שם הנמען, שאל ברכות.

אין לה שם, השבתי.
תכתוב, ׳לאישה שפעם אהבתי׳.
תניח זאת שמה, ליד הדלת.
קומה אחרונה - מעל לשוארמה
של איצקו הגרוזיני השמן.
הוא הנהן ושתק.

חשבתי לעצמי, שדירה ריקה
מלאה זכרונות, היא בית כנסת -
בלי היכל. ללא אלוהים.

וזכרתי שאהבת פרחים.
ואהבת גם אותי.

בתגובה ל: לאישה, שפעם אהבתי. / לב דבש מאת: לב דבש
הצלחת להעביר לי את התחושה

בתגובה ל: מרגש! מאת: מיואשת מהחיים
שמחה שזה ריגש,
והצליח להעביר תחושה. :)
יום מעולה.

בתגובה ל: לאישה, שפעם אהבתי. / לב דבש מאת: לב דבש
כתוב בכישרון ומרגש.

היא מרחה על הגוף שלה
שמלה, לבנה, חגיגית.
של שבת
ושל ימים טובים
שאף פעם לא היו לה.

הדליקה נרות וישבה כנגדם
ידיים יבשות
לב מכוסה
כתמים אפורים ושחורים.
שום נשמה יתרה לא לחשב לה בחלון.
היא בדקה,
באלוהים שהיא בדקה.

כל ״יום השישי״ היא שתקה
וענתה לו אמן,
כשגמר
נשכה את השפתיים
והסתירה חיוך של מלאכי עליון.

בהרבה חלומות וחצי מציאות
היא החביאה גם מעצמה
אישה שהייתה מוכנה
לשקר בשבילה את כל האמת.
לחיות אותה
ולמות
את האתמול ועוד אלף מחר שיבואו

בהרבה חלומות וחצי מציאות
היא החביאה גם מעצמה
אישה יפה,
כמו שמש
שרפה לה ת׳עיניים
ולפני שיצאו שלושה כוכבים
עזבה מכאן לארץ רחוקה.

בתגובה ל: מקווה שתאהבנה, שבת שלום חברות =] מאת: גפן19
התחברתי מאוד למה שכתבת.
אני לא בטוחה שזאת הייתה הכוונה שלך אבל בשבתות בתקופה שהייתי נשואה, ערב שבת והשירים המלווים אותו היה חוויה מטלטלת ומעורבת.
מהצד יכולנו להראות כמו עוד זוג דתי צעיר בראשית דרכו. הכל נראה נקי ושלו. אבל דווקא שירי הקודש עם המילים החזקות היו אלה שהכאיבו לי.
זכורה לי במיוחד אחת הפעמים בהם הוא שר לאחר הארוחה, פיוט המדבר על שמחת חיים. בכיתי. עליו, עלינו ועל כמה שזה היה יכל להיות אחרת אבל זה לא.
׳שבת מנוחה׳ הפכו לצמד מילים קשות להשגה. דווקא השבת היא זמן לכל כך הרבה מחשבות. אז כן, מצד אחד זה היה נוח כי היה בן זוג, גבר שעושה את הקידוש וכל השאר כמו שהורגלתי וכפי שחשבתי שצריך להיות אבל יחד עם זה, נשאר ולא מרפה חוסר עצום בנפש שלא מוסבר מעין תחושה שאת כל הזמן בדרך לאנשהו אבל לא מצליחה להגיע.
יוצאת שבת, מחכה שמשהו יקרה אבל כלום. יש הכל אבל אין כלום.

היום כמו שכתבתי כאן בעבר, אני בזוגיות עם אהובה ולאחר גירושים אבל החזרת אותי לשם בכל העוצמה.

שבת שלום :-)

בתגובה ל: אהבתי מאוד... מאת: mafteah
גם אני זוכרת את עצמי ככה בדיוק בתקופת נישואי.יושבת איתו בבית שקט ועצוב,קוראת לי בדממה את הספר "סיפור על אהבה וחושך" ובוכה ביחד איתו על הפרפר שנכלא.

בתגובה ל: מקווה שתאהבנה, שבת שלום חברות =] מאת: גפן19
מרשה לי לנסות להלחין?

בתגובה ל: שיר חזק מאת: רזיאל
ברור יקרה,
אני אפילו יותר מאשמח...
אם צריך אפילו את יכולה לשנות דברים, שיסתדר...
=]

בתגובה ל: רזיאל מאת: גפן19
נולד אחלה שיר,שיניתי פה ושם.אשמח לשלוח לך.

בתגובה ל: מקווה שתאהבנה, שבת שלום חברות =] מאת: גפן19
איזה יופי!
זה יפה!
זה יפה!

עוד...
:)

בתגובה ל: יואאאוווווו מאת: איילולי
איזה כיף!
תודה!
תודה!

מקווה גם לכתוב עוד...
:)

בתגובה ל: יאווווו מאת: גפן19
אני קוראת וקוראת שנית ושלישית ומורידה דמעות.
לפעמים האמת טופחת על פניי, המציאות ,המציאות הזו שהייתי רוצה לשנות אילו היה בי כח להתמודד. אילו הייתי יודעת בבטחה שילדיי לא ייפגעו, אילו הייתי יודעת שזה אפשרי עבורי.
הייתי קמה ועושה את המעשה.
הייתי רוצה שהכל יהיה אחרת, ואפעל לפי הלב, ואלך עם האהבה שלי האמיתית. שאוכל להגיד "אמן" בערב שבת לאהבה שלי, והשמלה תמיד תשאר נקייה, ואולי אם אקבל את האהבה האמיתית שלי, גם אם יהיו בה כתמי יין, אקבל זאת בהבנה ובאהבה ואדע לנקות אותה ללא בעיה ובשמחה.

את אלופה גפן,
תכתבי עוד הרבה, אני קוראת!

בתגובה ל: יאווווו מאת: גפן19
חבל שאני לא יודעת איך לשלוח אותו לפורום.גפן, אולי את יודעת?

בתגובה ל: עם הלחן השיר עוד יותר מדהים מאת: רזיאל
בטוח יפה יותר עם לחן ובטח ובטח מרגש יותר.
אני מאחלת לך שיום אחד השיר הזה לפחות יצליח לצאת מהארון
אם לא אנחנו, אז הוא.

תמשיכי לכתוב - אני מבטיחה לקרוא,
זה מעודד בשעת משבר, לפחות אותי :)

בתגובה ל: מקווה שתאהבנה, שבת שלום חברות =] מאת: גפן19
כי פספסתי לחלוטין את השיר

חזק מאד.

רזיאל - את יכולה להעלות ליו-טיוב ואז לשים קישור בפורום. מה את אומרת?

בתגובה ל: מזל שהקפיצו מאת: אנה ק
אני עדיין מאותגרת טכנולוגית,ולא יכולה לבקש מילדיי עזרה
בעניין....
מה את אומרת גפן?

בתגובה ל: עדיף שגפן תעשה את זה מאת: רזיאל
אז עם קצת זמן פנוי והרבה רצון טוב, הצלחתי להעלות את השיר ליוטיוב:

בתגובה ל: האזנה נעימה :) מאת: ההיא משם
רזיאל, את שרה מקסים. הקול שלך ומילותייך מרחבי הפורום מתמזגים לכמעט בהצלחה לדמות הטום בויית שדמיינתי בראשי.
אהבתי.

בתגובה ל: יואו מקסים! מאת: באלאנס
ללא תוכן

בתגובה ל: האזנה נעימה :) מאת: ההיא משם
וואו ענק!
מדהים. פשוט מדהים.
עדיין לא מבינה למה זה מעלה בי דמעות מחדש.
כ"כ מרגש אותי.
כל הכבוד לגפן ורזיאל , עבודה מדהימה, יפה ומרגשות מאוד.

ולך משם, תודה על הזמן שהקדשת ועל הרצון הטוב שיש בך .

בתגובה ל: האזנה נעימה :) מאת: ההיא משם
רזיאל, איזה כישרון נפלא! תמיד חלמתי שיהיה לי כישרון של כתיבה ולחן...
גפן, גם כשרונך אדיר!
המשיכו במעשיכן, אולי אפילו לעשות משהו יחד...
פשוט מקסים!
ותודה לההיא משם, היה שווה.

בתגובה ל: האזנה נעימה :) מאת: ההיא משם
ללא תוכן

בתגובה ל: נזכרתי בשיר הזה מאת: רזיאל
איזה שיר!

בתגובה ל: נזכרתי בשיר הזה מאת: רזיאל
איזה שיר!

בתגובה ל: מקווה שתאהבנה, שבת שלום חברות =] מאת: גפן19
ללא תוכן

בתגובה ל: מקווה שתאהבנה, שבת שלום חברות =] מאת: גפן19
תודה רבה לכן

בגידה זה כמו אגרופ לתוך הלב
המהלומה שלך עוד אצלי בפנים
בום ענק לפנים
ריסוק טוטאלי של הלב שלי
התנגשת לי באמון כמו אוטו על מאתיים קמש ישר לתוך קיר
ופאפ
הכל התרסק
נשמעה דממה ארוכה
ושברי זכוכיות שהתנפצו וקרעו את האמונה שלי
שריטות בתוך החדרים באזור של הנאיביות שלי
חריטה חזקה על האמון
דימום בכל מקום של זכרונות
כל הגופ שלי כואב
שורף לי בדיוק במקום שידעתי להרגיש
ויש לי חבלות באזור של ההכלה
כל התא נדפק התקמט
הכל מרוסק בי
השארת בי מלא כעס שלא ידעתי שבכלל קיים
כותבת בידיים רועדות
זה כואב זה ייכאב
אבל בסופ
זה ישתחרר

בתגובה ל: אגרופ לתוכי מאת: מישי1
ללא תוכן

בתגובה ל: תהי חזקה. מאת: lalapo
זה סתם פריקת רגשות של רגע.
לפעמים אני כותבת ואחכ מתחרטת כי זה נשמע טו מאצ אגרסיבי כעוס ועצבני.
אני כותבת מתוך מקרה ובדכ מעצימה את זה אובר..
אבל מה אכפת לי בעצם?

קיצור שתהיה אחלה שבת ותנקס על התגובה ;)

ודיברנו העלינו זכרונות,היה ממש נחמד.
בדרך היא סיפרה לי שתמיד היו צוחקים עלי בבית ספר שאני בן ובטעות נולדתי בת,אם זה בגלל תחומי העניין שלי,מחשבה,התנהגות שיחקתי עד כיתה ג רק עם הבנים.
זה לא פעם ראשונה שאני שומעת את המשפט המעליב הזה אם אני בן או בת.
חייבת להבין אני מרגישה מאד נשית,לא טיפוס שחוטא ליופי אבל אני הכי אשה בעולם.
מאיפה זה בא לאנשים למה ילדה שמעניין אותה רובים וצבא ולא הצגות ניהיית בת בטעות?
חייבת להבין את זה.
תודה לעונות.

בתגובה ל: לאחרונה פגשתי חברה טובה מימי הבית ספר מאת: לו הייתי
כי כולנו נצמדים לתבניות,
ואם נראה בת שמשחקת במכוניות נגיד עליה(בטעות המון פעמים...)שהיא גברית
או בן שמשחק בברביות.. נגיד שהוא נשי...
ובנות חייבות לאהוב ורוד ובנים כחול:)
ככה זה המח שלנו הוא תבניתי...
בעיניי זה לא משפט מעליב,
זה לא אומר שאת לא נשית או לא יפה,
זה רק אומר שיש לך עוד מעלות כי יש בך גם תכונות שמזוהות עם גבר
(מח אניליטי, יכולת ניתוח, הסתכלות יותר מפוכחת ולא רגשית על החיים..)

הי,
בת 25, רווקה, דתיה לאומית (יש יאמרו דתיה לייט ואני נוטה להגדרה הזו).
מעוניינת סתם לשוחח, לא למטרות היכרות ... לא סתם כותבת את זה כאן,
מי הסתם שגם לי, כמוכן, יש משיכה לבנות ... משיכה עזה עזה...

מוזמנות לשלוח הודעה בפרטי :)

נשתמע.

תחושת הלבד מתעצמת ברגעים קשים..
בחולי, להיות לבד בבית, אין מי שדואג.. שמחבק.. שפשוט שם רק כדי שלא אהיה לבד..
שתדאג שאני שותה, אוכלת, מתחזקת ..
וגם כשאזלו הכוחות לזוז היא תיהיה שם לחזק..
נכון, גם ברגעים הפשוטים והיומיומים הלבד מורגש, אבל יותר קל להתעלם, למלא את החלל בדברים אחרים.
במצב של חוסר אונים החלל מורגש יותר...

בתגובה ל: הלבד מורגש יותר בחוסר אונים מאת: Breathe me
תחושת הלבד באמת מתעצמת ברגעים קשים. מקווה שבינתיים, עד שהיא תגיע, את מוצאת חיזוקים בדרכים אחרות.

מרגישה מלאה וכל כך גדושה באהבה
ברצון לתת ולאהוב...
יש בי כל כך הרבה מקום ורצון לאהבה, זוגיות, לקשר משמעותי ויציב
שנים שאני מחפשת אותה, כמהה לה, לאחת שלי
וזה כ"כ קשה למצוא!
לפעמים מרגיש ממש בלתי אפשרי :(
שגם תהיה לפחות דתיה או במקרה שלי עדיף חרדית, לא מבוגרת מידי ולא צעירה מידי, בעיקר בוגרת, חזקה ויציבה באופי, לא נשואה ללא ילדים ואם כן מקסימום אחד/ת ושלא תפחד להיות מי שהיא.
בקיצור, רצף של דברים שאולי כבר לזכות בפיס יש יותר סיכוי...?!
אבל אני חייבת להאמין שאני לא יחידה בעולם עם הנתונים האלה...

אני מנסה את מזלי כאן בקבוצה הזו
אולי יש פה מישהי שנתאים אחת לשניה?
אולי מישהי כאן מכירה מישהי שמכירה מישהי שיכולה אולי להיות רלוונטית עבורי?

אני אוהבת להעמיק וללמוד מכל דבר
אוהבת טבע, טיולים וחופש
הרצון לתת ולהעניק כל כך חזק בי וחזק ממני
רומנטיקנית חסרת תקנה
אוהבת משפחתיות וקהילה
מתפללת כל יום לאחת שלי שכבר תגיע...
אולי היא פה?!

בתגובה ל: מלאת אהבה מאת: שעשני כרצונו
רגשת אותי.

ואולי כדי להוסיף כמה מילים על סוג הקשר שאת מחפשת - הקמת משפחה משותפת? זוגיות? בארון או באויר הצח?

בתגובה ל: בהצלחה! מאת: אנה ק
אני מחפשת קשר עם אישה
קשר אמיתי, עמוק ומשמעותי בכוונה לעתיד להתחתן ולהקים משפחה :)
אני מחוץ לארון
מחפשת נשים מעל גיל 26 רווקות או גרושות ללא או מקסימום +1

תודה לכולן
הפורום הזה מאוד מעניין :)

בתגובה ל: אז קצת באיחור... מאת: שעשני כרצונו
עם אישה אם לא היה ברור...
או בלי להתחתן.. הכוונה למסד זוגיות..
:)

שלום
קוראים לי ליבי אני חרדית נשואה
בתקופה האחרונה צוטטתי עם בחורה אחת חמודה
והיא התחילה להכניס אותי לענין הלסבי
החלטתי להכנס ללראות ולהתעניין מעט

בתגובה ל: חדשה כאן מאת: ליבי32
את נשואה.
יש לך משפחה.
עד היום לא חסר לך דבר.
אהבה זה לא משחק.
קשר זוגי דורש השקעה.
אם יש לך קשר זוגי טוב, אין סיבה לפגום בו.
אם הקשר הזוגי שלך לוקה בחסר, ראוי שתעבדי ותשקיעי בו.
אם את רק מחפשת ריגוש וסטוץ ללילה, חשבי האם הלילה האחד הזה שווה את המחיר הנפשי והמשפחתי שתצטרכי לשלם.
ומה על הפרטנרית? את מסכימה לקבל אותה למשפחה שלך?
כי ברגע שאת נחשפת כלפיה- את חשופה.
נתת לה חלק ממך.
לא נותנים את זה לכל אחד.
וודאי שלא למישהי שהכנסת לחיים רק כדי לחפש ריגוש או מתוך סקרנות...

בתגובה ל: למה לך?! מאת: נעמומה
ואוסיף שקשה לשלוט על מעורבות רגשית

יש סוג של פנטזיה על היכולת להנות מכל העולמות, ולפעמים זה גם עובד. אבל צריך לזכור שכאשר רגשות מעורבים במקרים רבים יש מי שמתקשה להסתפק במה שיש. ובין עם זו בת הזוג שרוצה יותר ממה שאת יכולה לתת, ובין אם זו את שמתקשה להגביל את הרגשות שהתעוררו למה שקשר מן הצד יכול לתת (ושלא לדבר על הבעל שגם הוא חלק מהסיפור הזה) יש פוטנציאל רב לכאב לב גדול ולנזק גדול לנישואים.

בתגובה ל: חדשה כאן מאת: ליבי32
הסכמתי למעלה עם נעמומה

אבל מעבר לזה רציתי לברך את בברוכה הבאה. לא כתבת הרבה על עצמך, כך שאני לא באמת יודעת מי את ומה מביא אותך לפה.

מקווה שהמקום הזה יעשה לך רק טוב.
ואת מוזמנת לשתף יותר.

בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק
אנושית ומכילה.
אין עלייך.

בתגובה ל: חדשה כאן מאת: ליבי32
כפי שאנה כתבה, לא כתבת הרבה עליך. אני מניחה שזה מה שמתאים לך כרגע. מקווה שתמצאי את המקום שנכון לך (:
נעמומה כתבה לך שעד היום לא חסר לך דבר. אני לא יודעת אם זה נכון. נראה לי שכשלמישהי לא חסר דבר, היא לא מחפשת בחוץ. יכול להיות שבאמת את מחפשת ריגוש ללילה, ואז אולי כדאי לבדוק מה חסר בקשר הזוגי שלך ואיך ניתן לספק את הצורך הזה בתוכו. יכול להיות שחסר לך משהו אחר, שאולי הקשר הזוגי הנוכחי יכול לספק ואולי לא.
נראה לי שמה שכתבת, "החלטתי להכנס ללראות ולהתעניין מעט" זו הדרך, לראות ולהתעניין בסיפורי חיים של נשים אחרות אבל בעיקר לראות ולהתעניין בסיפור שלך. מהם הצרכים שלך? מה הדרך הנכונה ביותר עבורך למלא אותם?
קחי את הזמן וגם כמה נשימות עמוקות. מאחלת לך הרבה שלווה (:

והגוף מבקש לנוח מכל המירוץ...
להכנס למיטה החמה עם הפוך המפנק...ו...כן ,גם יש את הכיף הגדול בסרט המשפחתי בליל גשם...ריח מרק מהביל על הכיריים..האש מבצבצת באח...אורחים קופצים...גיטרות נשלפות מוזיקה...ובחוץ רעש טיפות הגשם...ולפעמים אפילו ימי שלג בהם אני חיה בתוך אגדה כמה ימים...אבל עדיין הפוך המפנק במיטה ..להתכרבל איתה כשבחוץ רעמים וברקים..חלום רחוק.בלתי אפשרי..כואב..ועכשיו החורף המבושש לבוא אולי אולי הוא סוג של נחמה בשבילי..
אין את הצורך השורף להתכרבל איתה כל לילה במיטה...
כלומר יש אבל פחות..כי אין רעמים וברקים וסופה בחוץ...וזה אחרת כשיש אשה מוחשית ואפשרית לאהוב ולא איזה פנטזיה..זה כל כך אחרת..אני כל כך מבינה מחדש על מה ויתרתי...איזה עוצמות של תשוקה אהבה ונתינה הדדית..בלי אגו קנאה או תחרותיות...ממקום טהור ונקי של אהבה...שיח אחר...ועכשיו מה שנותר לנו זה לאהוב אחת את השנייה מרחוק..אז מי אמר שאי אפשר לאהוב בלי לגעת..להרגיש את ליבה הכי קרוב אלי..גם אם פיסית היא כל כך רחוקה..
אבל עדיין...זכרון ריח הגשם הראשון מהדהד בי כמיהה עמוקה ..לשפע..לברכה..לאל חי.. ייפתח אוצרות שמים..ישב רוחו ייזלו מים...
כאדמה יבשה וסדוקה צמאה למים כך אני מתגעגעת אליך לחיבוק שלך אהובתי..למגע שפתותייך על שפתיי..על צווארי..על כל גופי המשתוקק..לחום שבוקע ממך וממני אלייך..לחיבור האינסופי הזה שלא רוצה להיגמר לעולם..