|
החודש הזה שעבר והביא איתו דברים..
הרגש החדש שבא והולך ורגע של רגישות מזוקק שגורם לי לכתוב.לכתוב לחשוב. הכמעט חורפ הזה גורם לי לרצות להתכרבל בתוכך ,שתחבקי אותי ואל תעזבי לעולם.מי שלא תהיי. אני לא אגיד אתזה אפפעם כי כזאת אני. הבחורה היפה ששותקת ,זאת שעם העיניים מדברת. השבוע כשנסעתי בבוקר לעבודה ,אני כזה ברכב נוהגת ושומעת לי שיר ופתאום אני מביטה לשמיים ,קולטת קרניים של שמש ענקיות שזרחו מעליי..מכירות אתזה? הסתכלתי לי וחייכתי ,וגם כמעט בכיתי .. לא הבנתי למה וממה. זה הרגיש לי משו שדגדג לי ברגשות שלי ,אולי המחשבה שאני האמת שלי ועם האהבה שלי אלך עד הסופ..רגע של בהירות..רגע של שלימות גם כשחלק ממני מורכב ולא שלם .
הרגשות של אוקטובר שהיה וחלף.. הכל חולף עם הרוח
|
|
בתגובה ל: אוקטובר שהיה.. מאת: מישי1 המחלוקת סביב תנורו של עכנאי היא האם תנור שמורכב מחלקים ולא כיחידה אחת נחשב שלם.
שבוע לפני שהרב שלי נפטר, הוא התייעץ עם הרב עמיטל על הסוגיה הזו. בהספד הרב עמיטל אמר שרק עכשיו הוא מבין למה הרב אלי התעסק פתאום בסוגיה הזו. איך יכלו החכמים להגיד שמשהו שמורכב משברים הוא לא שלם.
|
|
בתגובה ל: אוקטובר שהיה.. מאת: מישי1 מאחלת לך שתזכרי את קרני השמש הללו גם אם יגיע, חו"ח, הלילה.
|
|
|
אז הגיע אחרי החגים נגמרו האורות והכלים די שבורים.. אני מודה להשם ייתברך על העזרה שנתן לי בתהליך הלא פשוט של השתחררות מהרגלי חיים הרסניים...אם כי מנהל הבנק לא ממש מודה לי האורגני הזה יקר רצח.. אז עם הניקוי בא הרצון גם לטפל בנפש ולא רק בגוף..והגעתי למטפלת אלטרנטיבית מאד מיוחדת..נטולת שיפוטיות.באמת. היא מאמינה שכל הגייז גברים ונשים כאחד עברו איזושהי טראומה מינית בעברם אם בגלגול זה או בגלגולים אחרים טראומה שלא טופלה כראוי ולכן מקשה עליהם להיפתח לחיבור גופני ונפשי עם בני המין השני...טוב טראומות מגברים יש לי בשפע ..רק מהגלגול הזה וואו רחמנא ליצלן...מהקודמים בטח גם גיוועאלד... עוד דבר מעניין שאמרה שהשורש של מיניות ופרנסה זה מאותו מקום...מאותה הצ'אקרה..נו אולי זה מסביר למה הכל תקוע... אז לבנתיים הפסקתי..אבל נשארתי עם הרבה שאלות לא פתורות...ותרגילי נשימה נחמדים ורצון להמשיך בתהליך הזה של להתחבר לאני הפנימי לנשמתי..
ובאשר לדיון הארוך והמייגע על מי זאת אושיית הפורום וזה..עלי להבהיר משהו..אני כבר כמה שנים לא בארון..לא מתוך איזושהי הצהרה בומבסטית..או התרסה כלפי החברה הדתית..ולא כי אני חיה המוצהר עם בת זוג..פשוט לא נוח לי עם עצמי ככה בארון..ומי שיש לו בעיה עם מי שאני זבשו..דווקא הפתיחות שלי בעניין הביאה ברכה לחיי..אבל עדיין האפשרות לכתוב פה בפורום בצורה אנונימית כל מיני הגיגים ותובנות נעימה לי ..אז בחייאת בואו נשאיר את זה ככה ..אחרי החגים שמח ויומולדת שמח לי..ברכות ישמחו את ליבי..
|
|
להודעה זו יש 34 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |
|
יש כאלה לילות שהשחור הקטיפתי של השמיים , הופך לבור עמוק ומאיים הירח כאילו הלך כבר לשון והדמעות מרטיבות את הכרית כמים קליפת היומיום נמוגה לאיטה , חושפת את הר הגעש שבפנים הכאב. האכזבה. הבלבול... הכמיהה לשמוע את הנשימות שלה לידי... לחבק אותה כל הלילה ולהרגיש ששום דבר רע לא יקרה.... יש כאלה מן לילות, שאני רק רוצה לשכוח אם זה מותר או אסור מקובל או לא ראוי אני רק רוצה לשכוח הכל ולהיות אתה.
|
|
בתגובה ל: יש כאלה לילות מאת: מיואשת מאהבה במיטתי כבר שבועות חיפשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיך
|
|
|
היא קצת כמו הנשיקה הראשונה עם אשה אהובה.. קסם שלא יישכח..תחושת הודייה..שמחה פשוטה..
|
|
בתגובה ל: השמעה ראשונה של שיר ברדיו... מאת: רזיאל תשמיעי לנו גם
|
|
בתגובה ל: השמעה ראשונה של שיר ברדיו... מאת: רזיאל שיהיו הרבה שמחות פשוטות - כאלה ואחרות.
|
|
בתגובה ל: השמעה ראשונה של שיר ברדיו... מאת: רזיאל ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: השמעה ראשונה של שיר ברדיו... מאת: רזיאל לומר את האמת חברה שלחה לי שיר והוא מאוד הזכיר לי את הקול שלך בשירים המופלאים שחרשתי בלופ שהעלת לנו כאן בעבר בהקלטות ביתיות פשוט, שירים שפרטו על מיתרים ושרו את לחשי הלב האמיתי וזה חסר לי בשטח... לא קלטתי עד כמה רק כאשר נתקלתי ב2 זמרות חדשות לאחרונה שהמילים שלהן נגעו בי אולי את מהן זו את... מאחלת לך מליון הצלחה ושמחה!
|
|
|
שלום בנות יקרות , אני מניח שיש כאן בנות כמוני אני הומו דתי בשנות ה 30 , עובד בהייטק , רוצה להכיר בחורה לסבית או דו מינית דתיה . להקמת בית בישראל מתוך שמחה , צחוק ואהבה חברית את בגיל שכבר רוצה ילדים ? את רוצה משפחה דתית ? עם קבלה הכלה וידיעה אחד על השניה ? אם גם לך בא להקים בית בישראל שנדע אחד על השני נכיל ונקבל בלי לשפוט אשמח מאוד שנכיר זה המייל שלי sweetlove25@hotmail.co.ilואולי השנה נעמוד מתחת לחופה : ) שבת שלום :)
|
|
בתגובה ל: שלום לכל הבנות : ) מאת: אהבה_לנצח עדיף לך להכיר סטרייטית, הסיכוי שהיא תעזוב אותך יותר נמוך.
|
|
בתגובה ל: עזוב, תפרוש בשיא מאת: boom170
כי הריי כמוני יש גם בצד השני ( בנות דתיות לסביות או דו )
שמאמינות בתא משפחתי של אמא ואבא ורוצות להקים בית אך מצד שני להרגיש הכי פתוח עם הבן זוג והכי שקוף.
וכשאתה בזוגיות כזו מכילה ופתוחה כאשר המשפחה היא במקום ראשון אז יש סיכוי גדול להצלחה.
חוץ מזה .. גם שבמצב כזה אתה לא צריך להרגיש בשקר , ולא בנוח במצב אנטימי ולהרגיש שאתה עושה מין בכח כדי לספק את הבן זוג שלך כמו שקורא להרבה לסביות בארון שנשואות לגברים סטרייטים ואף אחד לא יודע.
כשאת נשואה לגבר כמוך... עם הכלה .. פתיחות.. בלי לשפוט .. ורצון להקים בית משמחה וצחוק ילדים וחינוך לאהבת האדם
אז זה קסם אחר .. זה תחושה הרבה הרבה הרבה יותר טובה מאשה שמתחתנת עם סטרייט.
במיוחד גם שאין לי שום בעיה שלבת הזוג שלי תהיה חברה וכו.
ואגב אני מכיר זוגות כאלו. שחיים בצורה טובה וכיפית.
|
|
בתגובה ל: שלום לכל הבנות : ) מאת: אהבה_לנצח יש לך רצון טוב ומובן. אני מאחלת שהקב"ה ישלח לך מישהי מדויקת שתקים איתך בית של הבנה והכלה אמיתית. יש ככ הרבה שישמחו למודל כזה של זוגיות,ויעדיפו אותו על פני חיים של תסכול ומירמור.
שיהיה בסיעתא דשמייא. אמן.
|
|
בתגובה ל: בהצלחה לך!! מאת: Less_beat ללא תוכן
|
|
|
מחכה לך מחכה להביט בך ולדעת שמצאתי את האחת מחכה להתרגש כל יום מחדש רק מהמחשבה שאראה אותך בערב מחכה לסופי שבוע ביחד, רק אני ואת לבד אבל ביחד מחכה לרגעים הקטנים שירגישו לנו כל כך גדולים מחכה להרגיש צמרמורת נעימה כשאחבק אותך מחכה להסתכל עליך ולראות את כל העתיד שלי איתך רץ כמו סרט נע מול עיניי מחכה לאושר התמידי הזה שארגיש שאת לידי כי אדע כמה אהבה טהורה יש בנינו מחכה לך אהובתי שתכנסי לי לחיים ולעולם לא תצאי
|
|
|
נכתב בחוה"מ ביום של הגשם...
החורף בירושלים צועק לי אותך מכל מקום מעיל כחול מלא כפתורים שכל כך אהבת ריח הבושם המשכר שהיית שמה אז וחיבוק חם וסוער עם שני לבבות פועמים בעוצמה ביציאה מהתחנה המרכזית בירושלים בכל פעם מחדש שבאתי אלייך אישה גבוה רזה עם עוצמות מטורפות ועוצמות גבוהות עוד יותר של אהבה ותשוקה.. בלילות הקפואים בירושלים, בחדר עם שני קירות חיצוניים ועליהם שני חלונות ומפזר חום אחד קטן שבעיקר עושה רעש, האהבה והתשוקה בנינו הייתה כל החום שהיינו צריכות. שם גילינו את אהבתנו בפעם הראשונה.. וממש לא בפעם האחרונה... לילות שלמים של גילוי אהבה ותשוקה, וסתם מכורבלות בפוך לאור שרשרת כדורי בדולח מושלמים. האהבה שלנו ידעה גם הרבה כאב...כמה כאב... כל כך הרבה עבר מאז, נדמה שנצח שלם המכיל והמקפל בחובו אין סוף... ואחרי שגילנו שאהבה כנראה לא מנצחת הכל... שתינו עם מבט קדימה לעתיד טוב ונכון יותר כל אחת בשביל עצמה. ואת השתנת כל כך הרבה, ועכשיו אני בקושי מזהה אותך, מהבפנים שלך, את אחרת ולפחות זה עוזר לי להמשיך להתקדם הלאה. אבל הזכרונות עדיין כאן ומתוכי אני מוציאה אותן לכתב כל פעם קצת ומשחררת אותם אל המקלדת,נותנת להם להתרחק ממני הלאה והלאה להתמוסס ביקום...
|
|
בתגובה ל: מה שהסתיו מביא איתו... מאת: חרדית ביישנית איזה הודעה שלמה מצליחים להרגיש גם את עוצמת האהבה ותשוקה גם את עוצמת כאב הפרידה וגם את ההשלמה
מדהים שעם כל הרגשות את מצליחה לראות שזה לטובה.
~חיבוק~
|
|
בתגובה ל: ~חיבוק~ מאת: אנה ק את תמיד כותבת את המילים הנכונות. מעריכה מאוד מאוד את תגובותייך!
|
|
בתגובה ל: מה שהסתיו מביא איתו... מאת: חרדית ביישנית הכתיבה שלך העבירה בי צמרמורת הוו כמה כאב היא מכילה את כותבת בצורה כל כך מוחשית שאפשר להרגיש את האהבה והכאב מבין השורות בעזרת השם ברבות הימים ישארו לך רק הזכרונות הטובים והשמחה תשכון בביתך לעד (:
|
|
|
אני רואה פה המון שכותבות אני לסבית ודתיה. כאחת שמשתייכת לציבור החרדי חסידי מעניין אותי לדעת האם נראה לכן שיבוא יום ויהיו לסביות שיצאו מהארון וישארו חרדיות ויקימו בית ויקבלו את הילדים שלהם במוסדות חרדים?
|
|
בתגובה ל: האם יהיה דבר כזה לסבית חרדית? מאת: לו הייתי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: האם יהיה דבר כזה לסבית חרדית? מאת: לו הייתי אז כנראה שכן:)
|
|
בתגובה ל: יש קבוצה בבת קול של לסביות חרדיות מאת: boom170 אני מדברת על ציבור כמו ויזניץ גור באלז לטאים. נראה לי שיותר הגיוני שיהיה שלום עולמי מזה
|
|
בתגובה ל: ואת חושבת שיום אחד יקבלו אותם מאת: לו הייתי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ואת חושבת שיום אחד יקבלו אותם מאת: לו הייתי היתה תקופה שהיתה לה בת זוג (חילונית!) והמשפחה שלה ידעה וסך הכול קבלה. היא ספרה שהיא בקשר עם אחד הרבנים החשובים בחסידות שנתן לה היתר. ולכאורה היה מאד מבטיח. אבל כשהיא רצתה ילדים היא נפרדה מבת הזוג ונישאה לגבר...*
בחברה החרדית כפי שהיא היום אני לא רואה הרבה סיבות לאופטימיות (אבל מצד שני אני מבינה קטנה מאד בחברה החרדית) אבל בע"ה גם החברה הזו תשתנה. אבל לא הייתי בונה על זה בתכנון החיים שלי.
*(ואם במקרה את קוראת פה, שתדעי שאני חושבת עליך מדי פעם, ומקווה שאת מאושרת בחיים שלך ובבחירות שלך ומרגישה בת חורין :-))
|
|
בתגובה ל: הכרתי פעם לסבית שאאל"ט היתה מחסידות גור מאת: אנה ק זה אחד הדברים ההזוים ששמעתי.
|
|
בתגובה ל: חחחח חסידת גור ודיברה עם רב והתיר לה מאת: לו הייתי אני מבין שאת לא בדיוק בתלם תעשי מה שאת רוצה כל עוד את שומרת על גבולות הגזרה כלפי חוץ. וכשאת רוצה ילדים - תישרי קו...
תכלס - להתיר קשר לסבי זה לא קשה
|
|
בתגובה ל: ואת חושבת שיום אחד יקבלו אותם מאת: לו הייתי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: האם יהיה דבר כזה לסבית חרדית? מאת: לו הייתי מהסיבה הפשוטה. כל הוצאה של חיי אישות מחוץ לחדר שינה אינה תואמת את רוח הקדושה של התורה. רעיונית, הרבה ממשות כשהן רווקות או נשואות. אבל לא מיחצנות את עצמן.
זה כמו שמחר זוג סטיירט יכתוב בעיתון באלו תנוחות הן ביצעו בלילה...
ועוד משהו, כשהיציאה מהארון תעשה, יהיו לכך השלכות, על הנוער, שאלות משונות. שההעדפה להחביא את הנושאים האלו עד ליל הכלולות, לכן הכל מוחבא מתחת למגרה שבארון.
|
|
בתגובה ל: לא תהיה לסבית חרדית מאת: חרדוסית הרי כל אחד יודע לשם מה כלה נכנסת לחופתה - אבל כל בר דעת גם מבין שמיניות היא רק חלק מהחבילה הגדולה של זוגיות, ואפשר לדבר על בניית הזוגיות ולהשאיר את המיניות לחיים הפרטיים של בני הזוג.
מה שנכון לסטרייטים יכול לעבוד גם ללסביות.
|
|
בתגובה ל: למה זה שונה מזוג סטרייט שמודיע שהוא מתחתן? מאת: אנה ק בין הכל יודעים לבין רק אלו שבדתיות גאות.
|
|
בתגובה ל: זה ההבדל מאת: חרדוסית ומקימה בית עם אהובת ליבה אז גם הכול יודעים לא?
על זה בדיוק אנחנו מדברות. שניתן יהיה לחיות עם אשה - כפי שחיים עם גבר. ואז גם המיניות הלסבית יכולה לקבל את המקום הראוי לה בתוך מערכת יחסים אוהבת, מחוייבת, וגם - פומבית.
אבל מסכימה שיש עוד דרך ארוכה עד שניתן יהיה לחלום על כך החברה החרדית. (אם כי בחיי שההעדפה של מערכות יחסים נסתרות במקביל לחיי הנישואין על פני מערכות יחסים גלויות ומחויבות במסגרת מחוייבת ומשפחתית היא מעבר להבנתי. זה כל כך לא נכון מבחינה דתית וערכית בעיני)
|
|
בתגובה ל: אם מישהי יוצאת מהארון מאת: אנה ק בין לסביות להומאים. בזה אני מסכימה
|
|
בתגובה ל: למה זה שונה מזוג סטרייט שמודיע שהוא מתחתן? מאת: אנה ק זוג רגיל, המיניות היא 'חלק' מהזוגיות, בשונה מלסביות שהמיניות היא העיקרית, עובדה שיש כאלו שעושות ילדים, בד בבד, או אחרי גירושין מוצאות אהבה שנכספה וגם כלתה נפשן.
הלוואי שהצב היה שונה אצל חרדים. אבל זה לא יקרה לעולם. בתירוץ אמיתי או נבוב של התורה לא מרשה לצאת מהארון, שלא לדבר על גברים שזה באמת בעיית הלכה רצינית שלא יתנו לזה גושפנקא.
|
|
בתגובה ל: ועוד הבדל מאת: חרדוסית זזה קצת יותר מסובך מזה... אצל החרדים המושג לסביות לא קיים בכלל, ואני מדברת על הרבנים והעומדים בראש הציבור, אין אצלם דבר כזה 'להט"ב' או 'גאווה'- מבחינתם זה המצאה של אנשים\נשים עם חסכים רגשיים קשים ובעיות נפשיות... לא תמצאי אף רב חרדי שיתייחס לזה ברצינות כאילו זה דבר קיים, אבל כשזה כן קורה אז הדרך היחידה להתעלם, או לצטט את איסורי התורה... לכן בחיים לא תהיה קבלה בציבור החרדי לכל גווני הלהטב למינהם, ובחיים לא תהיה שם 'יציאה מהארון', כי מבחינתם הארון לא קיים, אז גם א"א לצאת ממנו... וזה עצוב כמו שזה נשמע.
|
|
|
לפני שנתיים,כשאיבדתי את האמונה בדת ובחרתי לעבור לעולם הליברלי,עשיתי זאת מהשיקול הפשוט הבא: לא רציתי לאחל לעצמי חיים שהם כמו בתוך תודעה כמו של מחלה. והנה-צחוק הגורל. כל חיי הייתי בריאה לגמרי בגופי ובנפשי, והנה- אחרי אותה החלטה אומללה חטפתי מיד סרטן, ממנו אמנם נרפאתי לאחר חצי שנה,אבל לאחר חצי שנה נוספת כשחידשתי שוב את הנסיונות ליצור קשר עם נשים ולהכנס לתוך העולם הלסבי-חטפתי שוב פעם 'סטירה' מלמעלה,כואבת הרבה יותר מהסרטן,מרה פי עשר ממנו,והפעם ללא שום אמפתיה,הבנה או תמיכה של הסובבים אותי: התחלתי לקבל התקפי חרדה ודכאון.
ורק כדי לסבר את האוזן,כשהנפש נהיית חולה זה פשוט לחוות את הגיהנום פה בעולם הזה.ממש כך. זה בערך כמו כאבי תופת,אבל הרבה יותר גרוע-כי זה בנפש,וקשה להבחין מתי מתחילה ונגמרת התקפה,ונדמה לך שהמחשבות הקשות האלו הם שלך ובאשמתך,והתחושה היא כל הזמן שאת חיה על סף המוות. ומה שמיוחד בייסורי הנפש האלו,שחווים אותם לגמרי לבד.הכל בתוך הראש.איש לא רואה,שומע או יודע.איש לא עוטף אותך או מחבק או מפנק,כמו חולים רגילים.
מה אגיד לכן? אני מבינה כעת שייסורי המלחמה שביקשתי לברוח ממנה לא נעלמו,רק התחלפו בייסורים אחרים. ושהעזיבה שלי את הדת לא היתה שוה את זה. כי לא רק שלא הצליח לי בעולם הלסבי,ולא מצאתי כלום. אלא דוקא עכשיו כשאני זקוקה יותר מתמיד למשמעות בחיי כדי לשרוד את הסבל,מבינה שכבר איבדתי את זה. איבדתי את האמונה היקרה הזו שאני כל כך זקוקה לה כעת.
|
|
בתגובה ל: תובנות מאת: מיואשת מהחיים בגיל 25 לבד בהולנד וטירופים תרופות באלאגן...איבדתי את זה..והאמונה בהשם ייתברך החזירה אותי לעצמי...תחילה דרך ריפוי אלטרנטיבי שהתחברתי אליו...שיטת אלכסנדר...בהמשך דרך חווית אהבת אמת עם אשה ..הגשמת החלום..ואז התחילה הסופית לדרך השם..דווקא כשמצא את האחת..המושלמת..שאף פעם לא נמאס לנו לאהוב..שנתיים...אהבה גדולה מהחיים...והייתי צכה לבחור בינה לבין השם..ובחרתי בו וכאילו אני בידיי שלי כרתתי איבר מגופו וזה דימם וכאב..כמה שנים טובות..גם בעודי אמא לקטנים... השם לא מעניש אותנו על לסביות בה נסיבות חיינו...מחלה היא החלמה...הזדמנות לשנות ולהבריא..אהבה היא ריפוי לנפש ודאי אהבת אישה..לא מאמינה שהשם מעניש עליה..
|
|
בתגובה ל: תובנות מאת: מיואשת מהחיים מההודעה הזו והקודמת נשמע שאת מרגישה ששילמת מחיר כבד על הויתור על האמונה. למה לא לנסות לתת לה סיכוי נוסף? אולי יהיה קל יותר דווקא איתה? לפחות מבחינתי עדיף לחיות עם חוסר שלמות דתית ופינות לא חלקות מאשר לוותר לגמרי. בתקופה שנלחמתי בעצמי שמרתי מצוות, אבל לא היתה לי אמונה. דווקא אחרי שהשלמתי עם נטיה ובחרתי לחיות כלסבית - בחרתי גם להאמין, ובאופן ניסי למדי זה דווקא הצליח. בדיעבד אני חושבת שהרבה מהרגשות הקשים (והלא בהכרח מודעים) הרחיקו אותי מריבוני של עולם, וכאשר התקרבתי שוב אל עצמי, יכולתי גם להתקרב אליו.
מאחלת לך השלמה ואהבה באשר תלכי...
|
|
בתגובה ל: תובנות מאת: מיואשת מהחיים ההודעה הזו שלך מוכיחה שאת מאמינה. זו אמונה תמימה ופשוטה. כל אחת מאמינה בצורה אחרת בבורא עולם ובמציאות האלוקית.
את קרובה אליו יותר מאחרות, עצם ההבנה והמבט על החיים בצורה הזו.
לאט הייתי אומרת שאני מקנאת בך, אבל בהחלט מחמיאה לך שאת מאמינה גדולה, גם אם ךא תאהבי את ההסתתכלות שלי על האמונה הזו.
|
|
|
|
להודעה זו יש 33 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |