|
|
|
כיפור בשנים עברו:
תפילה בדמעות להשם-"תעשה שאהיה סטרייטית"
כיפור השנה:
תפילה בדמעות להשם-"תעשה שאהיה אדם טוב"
נראה לי שהבנתי משו על החיים.
שנה טובה לכולן
|
|
|
בתגובה ל: כיפור מאת: Less_beat
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: כיפור מאת: Less_beat
קטע ישן שהיה פעם במאמרי קהילה בנענע שכתבה חברה יקרה (כשעוד היתה עבורי ניק).
אז שתהיה לך שנה טובה, ומקווה שה' יענה לתפילותיך - לטובה.
והנה רשות הדיבור ל d.l.b. (שעדכנה את המאמר אחרי כמה שנים, אבל אותו אני לא מוצאת ברשת)
"מה כבר בקשו ממני? רק להתחתן, וברגע שיהיו ילדים ממילא אני אמצא שמחה, כמה קשה זה כבר יכול להיות?
מחישוב שעשיתי יוצא שמשך 7 ימי כיפור ברציפות, הייתי מגיעה ליום הנורא, נעמדת בחיל ורעדה מול בורא עולם ומתחננת על נפשי- יותר לא אביט על בחורות ככה, יותר לא אנסה לפתות חברות שלי, לא אחשוב מחשבות כאלה ואעשה כל שביכולתי כדי להתחתן.
אם רק אצליח להפסיק עם השטויות שלי ולבחור בחור נחמד- הכל יסתדר,
אני צריכה להפסיק לחשוב ככה על בנות.
זה עניין של כח רצון.
זה הניסיון שלי.
הקב"ה מנסה אותי.
נניח שבאמת יש אצלי נטייה מולדת(הס מלהזכיר את המילה המפורשת), ונניח שככה נבראתי- נניח, אז זאת הראיה שזה התיקון שאני צריכה לעשות- זאת ההתמודדות שלי, כאן נבחן כוחי, הקב"ה לא היה מציב אותי בניסיון הזה אם לא הייתי יכולה לעמוד בו. עלי להלחם, זה יצר הרע, זאת סתם תאווה.
איך אפשר לגשת לתפילה עם התחושה שאני פועלת נגד רצונו? איך אפשר לבקש, כשאני מתנהגת לא בסדר? אל תגידו לי שזה לא כתוב בתורה ושאין איסור- זאת לא הנקודה, אני מרגישה שאני מסירה אחריות, שלא ניסיתי מספיק, ושאם אני רק אשתדל יותר אצליח לחזור למוטב.
שנה שעברה יצאתי מהארון וטוב לי עם הבחירה הזאת.
לא פתרתי את כל ההתלבטויות, והקשר עם בורא עולם עדיין מורכב- אבל אחרת. אני משתדלת לקיים אורח חיים דתי, ותוך כדי גם שואפת להיות אדם טוב.
נוכחתי לדעת שגם ללסביות יש מידות שהן יכולות לעבוד עליהן, וגם לסביות יכולות לקיים מצוות ולכוון ליבם לאביהם שבשמיים- ולהודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס, ואפילו לבקש. גם הן יכולות להקים בתים ולהיות חלק מכלל ישראל.
לקח לי זמן אבל הבנתי שאפשר להיות גם לסבית וגם דתייה. "
|
|
|
בתגובה ל: הזכרת לי מאת: אנה ק
מחזק.
הזדהיתי מאוד!❤
|
|
|
בתגובה ל: כיפור מאת: Less_beat
מזדהה עם כל מילה
|
|
|
|
יש מישהי שמצא חן בעיני, אנחנו לא מתראות הרבה האמת שזו הייתה רק פעם שנייה שנפגשנו אבל כבר בפעם הראשונה לפני כמה חודשים חשבתי לעצמי שהיא חמודה וכו'.
היא רווקה , מחוץ לארון מגיל 18 בערך
כבר עמוק בתוך ה'חברה' , מכירה את כולן מבלה איתן וכו'
ואני חושבת לעצמי למה שתסתכל עלי, למה שבכלל תחשוב לכיוון שלי.
אני צעירה ממנה באיזה 5 שנים גרושה עם ילדים מתחילה לגלות את עצמי ואת הנטיות שלי.
ומנסה לתפקד כמה שאפשר כאם חד הורית
מאוד רוצה ומשתדלת להכיר יותר ולהתחבר לנשים מהקהילה
כשיש ילדים אין הרבה זמן פנוי ויש יותר דאגות.
זה עולם אחר לגמרי מבחורה רווקה שיש לה את כל הזמן והאפשריות לחיות את החיים.
אורח החיים שלנו שונה לגמרי, בסגנון, במושגים בסדר היום, בהכול תכלס.
רוצה אהבה
רוצה בת זוג
אבל הסיטואציה שלי מורכבת כל-כך
פשוט יודעת שאין סיכוי שהיא תחשוב עליי כאופציה בכלל.
מתסכל אותי להבין את זה.
ולהבין שבגלל שהסיטואציה שלי קצת יותר מורכבת אז האפשרות להכיר מישהי לא כל-כך נשמע מציאותי.
|
|
|
בתגובה ל: כשיש ילדים זה מורכב מאת: Onelove
קראתי את מה שכתבת ואני חושבת שאת טועה.
כרגע שתיכן פנויות לקשר וזה יכול לעבוד מצוין
בשביל שקשר יצליח צריך להשקיע..
יש לי ים חברות רווקות מהקהילה.
בסופו של דבר זוג שהצליח להיפגש פעמיים בשבוע זה מעל ומעבר.
לגבי הילדים זו שאלה האם היא מכילה אותם...
אל תחשבי בשבילה אל תחסמי את עצמך..
ראיתי בעיני סיפורים של לסביות אמיתיים כאלה שהסופר הכי מוכשר
והבמאי הכי מוצלח לא יעלו בדמיונם.
תזכרי
שתמיד יש את האחת שתאהב אותך מספיק ותקבל אותך עם הילדים.
ב ה צ ל ח ה
|
|
|
בתגובה ל: הי מאת: Still love
אבל היא הרבה יותר שווה ממני ;)
לא חושבת שיש סיכוי בכלל
הלוואי ואני טועה אבל אין לי אומץ אפילו להתחיל איתה או לרמוז משהו
|
|
|
בתגובה ל: כמה שזה נשמע הזוי לכתוב את זה מאת: Onelove
אני לא בעד לוותר
|
|
|
בתגובה ל: להתחיל עם אישה זה סקסי מאת: Still love
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: מאיפה משיגים את האומץ? מאת: Onelove
אני לא יודעת
מה הקשר בינכם
ואיך את מכירה אותה
אבל תתחילי בליצור איתה רצף של שיחה וליזום יציאה לאיזה שהו מקום
|
|
|
בתגובה ל: כמה שזה נשמע הזוי לכתוב את זה מאת: Onelove
להתקל במישהי אחת 'שוה' מהקהילה...ומרוב שהיא היתה 'שוה' לא היה לי אומץ אפילו לנסות ליצור איתה קשר עין.
נראית אחת שלא סופרת ממטר מרוב חתיכות...
הבחורה אשכרה נמנעת מליצור קשר עין כדי שלא יתחילו להתפס עליה ולחשוב עליה בכיוון רומנטי...
ביני לבין עצמי אני קוראת לבנות כאלה בתוך תוכי "יפה ואכזרית"
כי כשיש מישהי באמת שוה באיזור,אני מתחילה להעשות פגיעה ולא מסוגלת לתקשר איתה בכלל אלא אם זה בא מיוזמתה והיא ממש משדרת נכונות,סבלנות וטוב לב.
|
|
|
בתגובה ל: כשיש ילדים זה מורכב מאת: Onelove
ברור שכשיש ילדים זה אחרת. מורכב יותר. אבל זה לאו דווקא חסרון. יש לך גם הרבה מה להציע.
יכולה לחשוב על כמה חברות טובות, שהתגרשו עם ילדים (ואני מתכוונת עם בית מלא בילדים 3 ומעלה).
ב"ה כולן היום בזוגיות.
חלק בזוגיות עם אשה במצב דומה לשלהן - עם ילדים מנישואים קודמים ובונות יחד בית מקסים ומשותף.
אחרות בזוגיות עם רווקה שהתאים לה זוגיות שמגיעה עם משפחה (ואני בספק גדול שהרווקה ידעה להגיד זאת מראש. אבל מסתבר שכן), וחובקות היום גם ילדים משותפים (שהרווקה ילדה).
זה לא בא מיד.
לפעמים לקח זמן, גם שנים - למצוא זוגיות זה תמיד סוג של נס.
אבל הניסים האלה קורים. גם לגרושות עם ילדים.
אז תאמיני בעצמך. תבני את עצמך ואת המשפחה שלך. אם מישהי מעניינת אותך - תנסי ליזום ולהתקרב - תראי אם יש עניין מצידה - ואם לא, תמשיכי לתת לעצמך הזדמנות להכיר, ובע"ה האשה הנכונה תבוא.
שיהיה חורף טוב ושגרה טובה
|
|
|
בתגובה ל: באה לעודד מאת: אנה ק
מאמינה שיש מקרים כאלה.
אבל במקרה הזה לא יודעת כמה סיכויים יש.
גרות בעיר אחרת ואין לי מושג אפילו איך לפתח אתה שיחה של סתם.
|
|
|
|
|
|
|
שלום לכולן, בת 27, נשואה, דתייה, עם שלושה ילדים מקסימים. כן, אוהבת גם בנות. בהחלט לא סגורה על עצמי. יש כל כך הרבה דילמות מוסריות חברתיות וקשיים שרק בנות במצב שלי מתמודדות איתן. אשמח להכיר בנות כמוני מהאזור שלי- לצורך הכרות חברית, תחושת שייכות, פריקת מתחים, התלבטויות, התייעצויות ועוד. אם את מוצאת את עצמך באותן הסיטואציות ואם גם לך יושב על הלב לדבר ולשפוך.. אני פה בשבילך. עם כל הלב הענק שלי מוזמנות לכתוב לי למייל ortal22144@gmail.com שבת שלום לכולן
|
|
|
|
רצינית. בוגרת. וזוגית. :)
מעט עלי - 28, מחוץ לארון חלקית.
בוגרת, בעלת חוש הומור ורגישות.
מהדרום, מחפשת קשר לזוגיות.
יש מציאה כזו ? :)
ה׳אריזה׳ פחות חשובה לי,
אלא הפנים, התוכן. הלב והאופי. :)
|
|
|
בתגובה ל: מישהי לשיחה והיכרות ? מאת: לב דבש
למרות שאני גם בבת קול לא מוצאת.
תכלס יש לי מישהי להכיר לך.
תזכירי לי בהזדמנות
|
|
|
בתגובה ל: קשה למצוא כאן, בואי שוב לבת קול מאת: boom170
את האמת שהרבה זמן לא יצא לי,
לבקר בבת קול. אשמח ל׳שידוך׳ :)
אפנה בפרטי, חג שמח. :)
|
|
|
בתגובה ל: מישהי לשיחה והיכרות ? מאת: לב דבש
נשמע שכתבת הודעה בשמי.
אחד לאחד.
אשמח להכיר!!
|
|
|
בתגובה ל: בול מה שחיפשתי! מאת: בתאל89
ראיתי את ההודעה בפרטי,
תכף אקרא אותה :)) חג שמח !
|
|
|
בתגובה ל: היי בת אל :) מאת: לב דבש
אשמח לשמוע ממך.
מאיפה את?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אז אלו החיים שלי בעצם?
אולי ,כן בעצם .בדכ .
כפולים ,יש תסידרה כפולים . משו שצפיתי בו לאחרונה וקצת הזדהיתי איתו .
לחיות ולהסתיר . לברוח מעצמך כשלא מתאים לך להבין שזו המציאות שלך .
אז במקום לברוח - תתמודדי כבר לעזאזאל!
תחליטי
תצרי בעצמך
תתחילי
תנשמי ,והרבה
אל תחששי
קחי לך אוויר ותתחילי לרוץ כמו ספורטאית
מאחלת לעצמי להתעייפ מאושרת מכל המסלול הזה
ובסופו ליפול על כר דשא
והעיקר..
עם חיוך
חלומות והגיגים שכתבתי לעצמי
|
|
|
|
הייתי רוצה לחבק אותך
ללטף את שיערך
להביט עמוק בעינייך
לראות את סודותייך
הייתי רוצה לשכב לצדך
להתרגש מנשימותייך
לשרטט ציורים בגבך
לנשום את ריח גופך
אהובתי
היכן את?
|
|
|
בתגובה ל: במיטתי כבר שבועות ביקשתי את שאהבה נפשי ולא מצאתיו מאת: Breathe me
בחג הסוכות כשאני במיטתי ולצידי ישנה מיטה ריקה של האיש שישן בסוכה.
יש לי מחשבות שונות ומשונות, הרהורים שכאלו שאי אפשר להסביר למה אני מחכה ומצפה וחולמת לחלום
|
|
|
|
|
|
לאחרונה מרגישה 'ימים שאין בהם חפץ'. זה בסדר כמובן, לא נבהלת, אבל זה אכפת לי כי זה לא נעים לי.
אבל היום קרה לי משו משעשע..
דפיקות בדלת, והבנות קוראות לי שמישי רוצה אותי. אני מגיעה ומגלה אישה נמוכת קומה עם שביס שמכסה כמעט את עיניה, נשענת על המשקוף כאילו עומדת להתמוטט מתשישות. עכשיו, הרבה דופקים אצלנו לצדקה, ורחמנא לצלן אני לא מתרגשת מכל אחד שדופק אצלי. בטח לא כשלמשל מתפרצים לי לבית ואני צריכה להדוף בעדינות, או גבר שעומד בצורה מוזרה ומנסה להתקרב.. אבל משהו בה נגע לליבי. הצעתי לה כוס מים, והיא נאנחה לרווחה, ממלמלת לי תוך כדי כמה היא תשושה ואין לה כוח. הבנתי שהיא לא מאה אחוז בריאה בנפשה, אבל זה לא באמת משנה- היא לא עשתה לי שום דבר רע בינתיים.
ואז היא סיפרה לי כמה היא עייפה.. היא לא ישנה מאז מוצ"ש.. היא הייתה אצל מישהי, אבל היא לא הצליחה לישון אצלה.. 'ישנתי איתה באותה מיטה!' היא אומרת לי, ואני בליבי מדמיינת בית עמוס לעייפה בילדים, אין מיטות, אין מקום, ומסכנה חברה שלה מארחת אותה במיטתה.. אבל פתאום היא מיישרת אלי מבט ואומרת לי- 'ישנתי איתה באותה מיטה! את מבינה מה זה אומר? את מבינה למה אני מתכוונת??' חייכתי אליה בשעשוע ושאלתי אותה בקונדסיות אם זה היה טוב.. חח הייתי שואלת יותר אם הבנות הסקרניות שלי לא היו עומדות לידי מקשיבות לכל מילה. היא נאנחה והשפילה את מבטה- 'כן.. אני כל כך אוהבת אותה'..
חח כמעט חיבקתי אותה.. חיבקתי בליבי את הרגע השפוי האחד בתוך המציאות הכ"כ לא נורמאלית הזו של זרה חולת נפש שכמעט קורסת על מפתן ביתי ושופכת את ליבה תוך גמגום, מבט מושפל ושפת גוף מוזרה. זה עשה לי לתהות לעצמי על החיים שלי.. אולי הם מציאות נורמאלית לכל דבר ועניין, אבל אין בהם יותר מידי רגעי שפיות.. רגעי שפיות של אהובות כמו ירושלים ומתמטיקה למשל :)
|
|
|
בתגובה ל: אנקדוטה משעשעת מאת: אחות_קטנה
ממש סצנה מסרט.
|
|
|
בתגובה ל: אנקדוטה משעשעת מאת: אחות_קטנה
ערב של יאוש... מרגישה פתאום שמה שאני מנסה לעשות לעולם לא יצליח.. שאף פעם לא אוכל למצוא את עצמי במסגרת חיים הזאת שנהייתה לי או שבחרתי לי (לפעמים מרגישה שסתם.. החיים הובילו אותי לכאן..)
ותמיד תמיד אצטרך לברוח...
ואז משוטטת לי כאן.... וקוראת את המשהו המשעשע עד מוזר שלך.. ממש סצנה מסרט כמו שאנה כתבה.. ואז את מזכירה לי שיש עוד אהובות יפות ומותרות כמו מתמטיקה וירושלים,
וכל עוד אני יכולה ללמוד מתמטיקה הכל איתי יהיה בסדר:-)
(אבל באמת. איפה עוד אפשר לצלול לאינסוף בלי ללכת לאיבוד. איפה עוד הכל ברור וחד כל כך ועמוק ומופלא...)
הרגע הזה שמזכיר לי שאני בסדר ויהיה בסדר ולא לדאוג.
|
|
|
בתגובה ל: יהה את לא יודעת מה עשית לי עכשיו! מאת: הכי הרבה שאפשר
אוי איזה כיף.. אני מחייכת, זה ייתן לי כוח עד סוף היום לפחות :)
זהו, את מבינה? הלוואי ותהיינה לי עוד אהובות כמו ירושלים ומתמטיקה, הלוואי ואוהב את החיים האלה יותר, מה אני רוצה! אני רוצה לב פתוח, שהלב שלי יהיה פתוח, שאני אחליט עליו, שאני אנווט אותו.. לא שייסגר כתגובה למאורעות החיים, לאנשים, לנסיבות..
אח וכמה שהלב הזה סגור..
אבל יש, יש עוד מקומות צלולים, עמוקים וחדים חוץ ממתמטיקה. העברית למשל.. בתחילה היא קסמה לי רק כי הכל ברור וחד בה, מערכות הניקוד והכללים.. אבל אח"כ גיליתי עד כמה היא עמוקה. איך לכל מילה יש משמעות ואיך הכל מתחבר בצורה מופלאה :)
אוח, פשוט מזדהה איתך וקצת מקנאה בירושלים ובמתמטיקה :) :) :)
די, באמת שיהיה בסדר!! זהו החלטתי שוב :)
|
|
|
בתגובה ל: ישש :) מאת: אחות_קטנה
אני חולקת עליך.מי אמר שזה לא טוב?
למה שלא יהיה סגור אם את(לאו דווקא) חווה פגיעות בגלל דברים מסוימים אז זה טוב שהלב נאטם.
למה להיפגע שוב ושוב ושוב????
אין מה לעשות הגוף צריך באיזשהוא מקום לדעת להגן על עצמו.
עכשיו הגעתי למסקנה שאסור לי להיות חברה של אף אחת סתם בסוף אני נפגעת ואם הלב שלי היה אטום יותר זה לא היה קורה.
יש לזה המון מעלות ללב שהוא אטום(חושבת) נראה לי שאנחנו צריכות לערבב את הלבבות שלנו ככה שלך יהיה לב יותר פתוח ושלי יהיה יותר אטום.
|
|
|
בתגובה ל: אנקדוטה משעשעת מאת: אחות_קטנה
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: וואו מאת: מיואשת מהחיים
אולי זה משל לחיים של כולנו? אולי זו נבואה?
|
|
|
בתגובה ל: יש בזה משהו מרגש ומצחיק בו זמנית. מאת: מיואשת מהחיים
אבל איך זה משל לחיים של כולנו? תסבירי קצת?
לנבואות אני פחות מתחברת, אבל משלים הולכים לי טוב..
|
|
|
בתגובה ל: חח נכון :) מאת: אחות_קטנה
משל?
משל לייאוש הגדול,העמוק שאין לו סוף.
לחברה האחת הטובה שיש לכולנו איפה שהוא אבל היא סטרייטית ודתיה מאוד ושום לסבית שנכיר לא תשתוה לה.
התסכול הזה אליה.הכמיהה העמומה הזאת שאין לה שם אבל היא מתגנבת ומחלחלת עד שמתפרצת בחוסר אונים אנוש.
רק תשימי אותי לידה במיטה...רק תניחי אותה לידי,אפילו לא במיטה,אפילו סתם בפגישה אקראית ברחוב.התסכול הזה שמתעורר מול המראה המושלם שלה.מול המבט החודר שלה.
אוף.כל כך אוף.
|
|
|
בתגובה ל: אני לא יודעת איך זו נבואה מאת: מיואשת מהחיים
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: אנקדוטה משעשעת מאת: אחות_קטנה
ועוד ואו ואו ועוד ואוווווו.
תודה על זה אחות.
|
|
|
|
צרחתי.
פרקתי.
זהו.
תודה וביי
|
|
|
בתגובה ל: אאאעעעאאאעאעאעעאעעאעעאאאעעאעאאאעאעעעעאע!!!!!!!!!!! מאת: Less_beat
ללא תוכן
|
|
|
|
אז לפני כמה חודשים התחלתי לעבוד באיזה מקום... והתאהבתי שם במישהי. אבל מה התאהבתי. כמו שקרה לי עוד פעם אחת יחידה בחיים. וחשבתי שלא יקרה עוד אף פעם. לא אני לא מתאהבת מהר. ופתאום מגיעה מישהי שעושה לי את זה מכל הבחינות. מאבדת כל מחשבה הגיונית בקשר אליה.
אה. והיא ערביה.
נניח רגע בצד את השאלה מה קורה כאן, מה לדוסית מתנחלת ולערביה מוסלמית ממזרח ירושלים שמתפללת חמש תפילות ביום..
בכל מקרה מאילוצים טכניים אני עוזבת את העבודה עוד כמה ימים.
וזה כל כך מתוק להתאהב במישהי ומדליק אש יפה עמוק בלב. ומזכיר לי באיזה עוצמות אני יכולה לחוות דברים. ובאיזה מתיקות
ואני משאירה את זה מאחורי.
וזה לטובתי. ברור. זה לא רלוונטי לחיי.
רק עכשיו אני מתלבטת.. רוצים שאני אעבוד בערב ראש השנה.. אמרתי שלא... ערב ראש השנה אני רוצה להכניס את החג כמו שצריך.. רק שגם היא עובדת.. אז אני כן רוצה.. כי אני מאוהבת בה ןבכל מקרה עוד רגע הולכת... אבל מה ככה להכניס את ראש השנה?
|
|
|
בתגובה ל: טוב בנות.. אני חייבת לשתף איפשהו מה עובר עלי... מאת: הכי הרבה שאפשר
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: טוב בנות.. אני חייבת לשתף איפשהו מה עובר עלי... מאת: הכי הרבה שאפשר
כמה שאת מפתיעה :)
והאמת, כנראה שהחיים האלה מפתיעים.
תשתפי מה החלטת לבסוף....
|
|
|
בתגובה ל: טוב בנות.. אני חייבת לשתף איפשהו מה עובר עלי... מאת: הכי הרבה שאפשר
ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: מה היה בסוף??? מאת: לו הייתי
וכנראה שלא אראה אותה עוד.
מזל שיש לי חיים נורמלים שלפעמים פשוט מרגיעים אותי מהרפתקאות כאלו.
|
|
|
בתגובה ל: לא הלכתי... מאת: הכי הרבה שאפשר
ואני מאחלת לך שלא תראי אותה עוד ושהיא תצא לך מהראש מהר.
|
|
|
בתגובה ל: טוב בנות.. אני חייבת לשתף איפשהו מה עובר עלי... מאת: הכי הרבה שאפשר
נשמע כדאי
|
|
|
בתגובה ל: וואלה, בנצי גופשטיין משתגע מזה מאת: boom170
למרות שבעיני הוא אחלה איש
|
|
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
העמוד הקודם 
עמוד הבא 
