ה' הגדול ורב החסד
קטונתי מכל החסדים שנתת עמדי
אנא שמור עליהן מכל רע
ועל שאר אהובי נפשי
תן בריאות, תן פרנסה
ושנזכה להמשיך לעבוד אותך בשמחה
כי טוב להודות לה'

וברך את כל נשות הפורום הזה
שתהיה שנה פשוטה יותר
שמחפשות השלוה ימצאו שלוה
ומחפשות האהבה - אהבה
ולכל אחת את הכוח להתמודד עם אתגרי החיים
ושמחה לשמוח בחייהן

שתהיה לכולן שנת בריאות, אהבה, שמחה והצלחה

בתגובה ל: שנה טובה מאת: אנה ק
כל מה שאני מייחלת לו זה,
שהשנה החדשה תהיה אכזרית פחות.

אנא אלוהי,
אולי לא מגיע לי,
ובכל זאת אני מתחננת-
לשנה שתהיה בה קצת יותר חמלה.

לשנה של חנינה
חנינה בעונש שלשמו ירדתי לעולם.

אנא ממך,
תסלח לי על החטא הנורא והאיום שאינני יודעת מה הוא
ובגללו נשלחתי פה לעולם.

בתגובה ל: אז לכבוד השנה החדשה מאת: מיואשת מהחיים
הלוואי שתמצאי משמעות במה שקורה לך, שהכאב לא יצליח לחסל אותך ככה. זה מה שאני מאחלת לעצמי לשנה החדשה.. להשתמש בכאב ובחושך ככוח לצמיחה.

כואבת איתך..

בתגובה ל: שנה טובה מאת: אנה ק
מין מנהג שכזה להיכנס לפורום במוצא"ש.
לא יודעת מה מחפשת פה, את עצמי אולי מצאתי פה בדיוק לפני 3 שנים.
הרבה ייאוש וחוסר תקווה,מנסה שוב לא להגיב
אבל קשה להתעלם
לא שהחיים שלי יותר יפים
אבל מצאתי דרך יפה להסתכל עליהם.
אז ראבאקק תרפו מעצמכן,המפתח לאיזיקים נמצא רק בצרור שלכן יש בחירה, יש תקווה, יש אהבה
יש חיים פה, שמש מחר וים כחול...
ויש אפשרות לבחור בדרך חדשה לכל מי שרע לה
הדרך והבחירות של כל אחת
לא נולדנו לסבול ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו..
יאללה שיקח אותי אליה כבר
אז קומו בבוקר עם חיוך לשם שינוי.חפשו את השיר שהכי יעשה לכם טוב
תשמעו אותו בקול או בשקט איך שאתן אוהבות
ובזמן שאתן שותות קפה או סתם בעוד פקק בדרך לעבודה חפשו סיבה אחת טובה לחייך היום..
שתהיה שנה טובה
הכי טובה בעולםםם

בתגובה ל: שנה חדשה מאת: Still love
מאמצת אותו
אני מאמינה שאיך שאתה משדר החוצה ,זה מה שיגיע לך ..

שתהיה לנו שנה של אהבה מבורכת שתמלא אותנו באור ושמחה גדולה!

אחלה יום נשים

התאהבתי בה
מי יודע מה
למה, כמה
הייתה יפה וגם הייתה בה
תשוקה, תקווה, עיניים משוגעות.
משגעות.

מה יהיה איתה,
חבל
נגמרה
הייתה ואינה
ועכשיו מה

אם היה אחרת
אם לא היה כואב
אם היה מי שאכפת לו
מי שאוהב
מי שדואג

רק מסכנה, ומה היה אילו
ובעיקר לבדה
האם יגיע שינוי
התשובה ידועה.

טוב,זה לא הגיוני בעליל.
נראה לי נכון להתמקד בשינוי אחד ולפאר ולרומם אותו...ולהתמיד..

בתגובה ל: יומן גמילה,פרק ב מאת: רזיאל
ללא תוכן

בתגובה ל: זה עושה לי לא טוב מאת: מיואשת מהחיים
ללא תוכן

בתגובה ל: יומן גמילה,פרק ב מאת: רזיאל


ונזכרתי במשהו שלמדתי שעיקר התשובה זאת הרצון להשתנות.. אח"כ להשתנות.. זה יותר קשה. ברור שאי אפשר הכל בבת אחת.

בתגובה ל: יומן גמילה,פרק ב מאת: רזיאל
הייתי מתחילה עם הקמח הלבן...

בוער בלבו להשם ייתברך,היה האפשרי להיות אוריד כל גופא,אבל כשיתלבש באותיות התורה או תפילה,מגמת ומצלת עליו.
וכן, חס ושלום,להיפך,
כשבוער אל תאוות עולם הזה,
הווה אוריד גם כן כל גופא,אבל כשאחר כך לומד תורה או עושה מצוה,היא מגמת ומצלת עליו,
ויכול לחיות,
כי שואב רוח חיים,שהוא רוח הקודש..


כי מחמת שנפסק מהיכן הקדושה,מאין יהיה לו חיות?
שואב רוח של שטות,כי דבוק אל מלך זקן וכסיל..

בתגובה ל: כי כשהאיש הישראלי מאת: רזיאל
ללא תוכן

כותבת מילים
מציירת תיאורים
מחפשת את פנייך בין הסדינים
רוצה ללטפ את נפשך
להסניפ מתוכך מעט מאבקת קסמייך

תני לי לגימה נוספת מהאדום שלנו
אני סוגרת את הפקק
כדי שנשאר עם מעט הגיון
ואת כל השאר נקדיש לטובת השכרון

האהבה הזאת שלי
המראה של שתינו בנו
הזוהר שמתערטל סביב גופך
הריח שעל שפתייך
המבט המצומצם שלך שמסתיר

תתחבאי בתוכי
תחדרי בי ולא רק לליבי
תנסי לטפס על קירות הקשיחות שלי
ואם תחליקי אני אעזור לך
עם מריבה על כלום
תצפי בי כשאת ערה ואני ישנה לצידך

מחכה לליטופ שלך עליי
כשאני משחקת אותה רדומה
כדי שתמשיכי לענג את חושיי
תעשי אותי לאט
תשדלי אותי מעט
תפתי אותי להיות שלך

בואי נעשן סיגריה אחרונה
נוציא מאיתנו יחד עשן של אהבה
נחלוק לנו יחד מילים של גילויים
סודות של הגופ בניחוח של וורדים

פרק א'

אז ברוח ימי אלול המגיעים לשיאם,אני שוב מנסה ורוצה להשתנות,להשתפר,להיגמל מהתמכרויות,מהרגלים לא טובים,
מקמח לבן,סוכר,קפאין,בשר אדום,סמים,מידות לא טובות,קנאה,צרות עין,לשון הרע, רכילות,ליצנות,עצבות,דפוסי מחשבות שלא משרתים אותי יותר..
ואז יותר ערה ומתבוננת על מחשבותיי,רואה עד כמה קל להישאב ללופים של מחשבות דמיוניות של בריחה מהמציאות,עד כמה זה לא מקדם אותי בשיט...
והפער הבלתי נתפס בין המצוי לרצוי.ונשאר רק לסלוח ולאהוב את עצמי.
ולהמשיך להתגעגע אליה,כי אלול וזה...ולהיות גיבורות,בגלל כל כך הרבה סיבות...

בתגובה ל: יומן גמילה מאת: רזיאל
מה הבעיה בבשר אדום???

מחכה בקוצר רוח לפרק ב

בתגובה ל: מקמח לבן,סוכר,קפאין,בשר אדום מאת: לו הייתי
ללא תוכן

בתגובה ל: יומן גמילה מאת: רזיאל
לא מתכון בטוח להיכשל?
אין איזה פתח מילוט משהו שאליו מותר לברוח?

וסתם אני שואלת... כי אלול וזה.. ומה אחרי אלול??

בתגובה ל: ברור שזה מוגזם... מאת: רזיאל
מזתומרת..ראש השנה,כיפור,סוכות...ואז יומולדת לי...הרבה זמן לחשבון נפש והנעת שינויים בחיים

בתגובה ל: יומן גמילה מאת: רזיאל
שה' יתן לך ולכולנו את האומץ לשנות מה שניתן (או שמא יש לומר מה שצריך...)
את הכוח לקבל את מה שלא ניתן לשנות (או שמא שאין צורך לשנות. וכאן נכנס גם לאהוב את עצמנו, לפרגן לעצמנו, לשמוח בעולמו של הקב"ה, באנושיות שלנו*, בטוב שהקב"ה נותן לנו. זה גם לא פשוט בכלל...)
ואת החכמה (או אולי נכון יותר הבינה) להבחין בין אלו אלו...


* זו בפירוש לא מילת קוד לחטאים שלנו.

בתגובה ל: יומן גמילה מאת: רזיאל
מרשה לעצמי לא לקנא בך, לא להרגיש חוסר ערך עצמי על כך שהלב שלי אטום גם בשבוע האחרון של השנה. אם הייתי דופקת על הלב שלי הייתן שומעות הד ארוך וקולני. רק מידי פעם כשאני נתקלת בטקסטים נוגעים אני מוצאת את עצמי משתנקת, כאילו זו תופעה פיזית שאין לה קשר לנפש- אני דומעת ומשתנקת וחושבת בפליאה 'מה קורה לי'? וזה חולף ועובר באותה המהירות בה הופיע.

די, מקבלת את עצמי כמו שאני, איך שאני. הלב שלי אטום, וזה בסדר. זה כל כך בסדר. מחייכת אליו בשלווה, אני אולי לא מממשת את מתנת אלול, אבל אני אוהבת אותך אבא. אני אשתדל להחזיר היום את ה-20 שקל שאני חייבת לבייביסיטר כבר כמה חודשים, אני אשתדל להיות אמא טובה היום, ולבשל עם קצת יותר סבלנות את כל מערך הבישולים לחג..

בתגובה ל: כתבתי אתמול- מאת: אחות_קטנה
מרגישה בדיוק את אותה אטימות.בדיוק אותן הדמעות שחונקות אותי פתאום לכמה רגעים של מודעות משונה.

בתגובה ל: כתבתי אתמול- מאת: אחות_קטנה
ללא תוכן

בתגובה ל: כתבתי אתמול- מאת: אחות_קטנה
אבל רוצה...לפני שבוע חשתי כמו שאת מתארת..אין דיבור עם השם או עצמי...הרגשתי ניתוק...בכיתי הרבה..והבנתי שזה שלא הולך לי..והכל ככה תקוע..זה הכי הכי מדוייק ממנו ייתברך...ואני אוהבת אותי ומקבלת עכשיו איך שאני למרות שרחוקה צריך שחולמת את חיי..אבל לחלום מותר וצריך...לשאוף למעלה...ולבקש מהשם ניסים...אני רואה במוחשי ניסים גלויים בימים אלה..ניסי ניסים

קיבוץ גלויות בתוכי
גלות הגוף
גלות הנפש
גלות השכל
קיבוץ גלויות גם בחוץ
הכל גלוי
הכל נראה
הכל חשוף
גלות שבאה בגלים
גלים שסודותיי מגלים
הכל שקוף
הכל טירוף
בסוף יש אור
באמצע בור
בלעדיה כמו שיכור
רועדת שוב
לא מחום, לא מקור
האור קורא לי
הבור כורה לי
זה לא נדמה לי
ככ בודד לי

בתגובה ל: גלותי מאת: Less_beat
מזדהה כל כך

מסתכלת עלייך
ואת ישנה הפנים שלך מוסתות לצד
כמו מלאכית קטנה מתחבאת מעצמך
אני שוכבת לידך ולוחשת לך בשקט
תני לי מקום אצלך בעולם

מלטפת לך את השיער
נושקת לך על המצח
עוצמת עיניים ודואגת לחרוט לעצמי תרגע הזה
העיניים שלי מטיילות על גופך
יש אור קטן שמהבהב מעלייך ממנורת רחוב
משו ששופך על אור

שוכבת ערה לצידך
הראש נח והלב מתפרע
כל הגופ שלי נח ולא רגוע בגללך
מרפרפת על שפתייך
מכסה את גופך באהבה
זורעת בך רסיסים של געגוע

ואת יפה כמו כלה
בחלומות שלי את לבושה לבן
הצבע שאני אוהבת
באיזהשהוא יום נקום יחד לחצר ירוקה
כשהשמש תתחיל לזרוח על עולמנו
וליבנו ינצח את כל הפחדים שהיו

בימים שאני חולמת אותך מולי
כשעיניי צופיות בך
ורק בך

מי ייתן חייו ישימם מתחתייך
מי כעפר לרגלייך יחיה
מי יאהבך עוד מכל אוהבייך
מי מכל רוח רעה יצילך

ממעמקים..

בתגובה ל: ממעמקים מאת: מישי1
ללא תוכן

בתגובה ל: ממעמקים מאת: מישי1
ללא תוכן

בתגובה ל: ממעמקים מאת: מישי1
בע"ה שהחלומות יתגשמו כולם לטובה!

תודה על חום האהבה שאת מביאה לפה.

בתגובה ל: מקסים מאת: אנה ק
הפורום כאן הוא תחילת הדרך שלי ,וכן ישלו מקום חם אצלי ..
תוד ושתתחדש על כל אחת מאיתנו שנה של אהבה!
♡

לישון בכאב שזר לא יבין אותו.
לקום לרגעים של תהומות וריק
מי ימלא לי אותם?
מחשבות על סוף
מחשבות על התחלה שתמיד נגמרת.
מילים שפג תוקפן
והנגיעות ההן.. מה איתן?
רציתי שזה יחיה ולא ייגמר
ביקשתי עוד.
חיפשתי את הלב שהיה לי בית
רציתי עוד קצת זמן.
מה שלא הורג אותי, מחשל
וככל שמחשל, כך בסוף הורג אותי-
לאט.
בשקט.
קורסת---

בתגובה ל: נגמר לי הכח מאת: Less_beat
-חיבוק-

בתגובה ל: נגמר לי הכח מאת: Less_beat
תמצאי את הדברים שממלאים אותך
שאפשר להיאחז בהם
שיעזרו לך לעבור את הימים האלה.

~חיבוק~

השדים של הלילה שוכבים לצידי
תמיד שאני כאן לבדי
מתמודדת עם עבר
שהיה ונגמר

הבדידות מרסקת
הלוואי והיה אפשר אחרת
עם עבר כזה שלא ישאיר צלקת

אבל צלקת נחרטה
ואני מלאה בחרטה
כי לב יש רק אחד
אבל גם הוא מפוחד

בתגובה ל: השדים של הלילה מאת: Breathe me
יש לי זכרונות כואבים
שלפעמים עולים ושבים
על תקופה של אהבה
שנגמרה בעזיבה
על לב עדין ורך
שפשוט נמעך

מחשבות על הבגידה
האם זה אמת או אגדה
הרי אמרת שאני אהובתך
אך לאחרת הלך ליבך
ועדין הבטחת
שאותה עזבת
כשאני עוד הייתי שלך

מדמיינת..
אם היה אפשר אחרת
נכנסת לביתך
כשהיא נשכבת על גופך
שהיה עוד חם מהמגע של גופי
ואת נבהלת מבואי

עיניי היו אומרות הכל
לא צריך להוציא שום קול
היית נענשת רק ממבטי
מבינה משתיקתי
שאותי את לא יכולה יותר לשקר
והייתי הולכת לעתיד טוב יותר

אך כל כך פחדתי
ולשקר לי נתתי
למרות שקראתי אותך כמו ספר
וידעתי לדעת מה אמת ומה שקר

אך שתקתי

בתגובה ל: מה אמת ומה שקר מאת: Breathe me
ואוו
כמה כאב נשפך מהמילים
מה שלא קרה תחזיקי חזק

בתגובה ל: השדים של הלילה מאת: Breathe me
הלילה הפך ליום
והבוקר הפך לחלום
לא רע ולא טוב
מנסה לא להרגיש מכאוב

אמרו שאהבה היא דבר טהור
רק לא אמרו שבלעדיה נוצר חור
חור עמוק בלב
שלפעמים מתמלא בכאב

אמרו שאהבה זה דבר מדהים
אבל לא אמרו כמה זה עדין
כמה עדין הגבול
בין צלילות לבילבול

ואני חולת האהבה
לא נזהרתי מהסכנה
התעוורתי בשניה
ונתתי לך את הכל במתנה

בתגובה ל: השדים של הלילה מאת: Breathe me
געגוע מתוק מר
על רגעים מהעבר
משפחה נפלאה
שהתפרקה בגללה

געגוע מר מתוק
על עתיד שרצינו לחלוק
על בית וילדים
ולראות איך הם גדלים

הגעגוע להבטחות
לבניינים והארמונות
לא אל האדם
שהלב בגללו נדם

בתגובה ל: לא אליה הגעגוע מאת: Breathe me
עצוב נורא.

בתגובה ל: השדים של הלילה מאת: Breathe me
קצב אחר יש לה לבריאה המשונה
המהפכת נפשו של אדם
גם כשחשבתי יצאה ממני
לבלי השאיר עקבות
והנה
כמזכיר מקומו
מבקר לעיתים ומשאיר
ביקוריו לרחוקים
ואינו שואל אימתי ואפשר
ואהבה משונה לו לעשות זאת בלילותי
כשדופק על דלתי ובורח
ודפיקותיו מהדהדות על הרוח
ואיש לא שמר מפתני
ששוב לא יפתיע לילי
לילותי
לילה לילה וגעגועיו

בתגובה ל: והגעגוע מאת: הכי הרבה שאפשר
געגוע לחיבה
געגוע לאהבה
למגע אדם אוהב
שתמיד שם ולא עוזב
לא לעבר
הגעגוע למחר
לזאת שתחבק
ולא אצטרך להאבק
שתיהיה חלק ממני
ולא משו זמני