|
וברגע של חולשה שותה עוד טיפה מהכוסית המרה
העיקר לראות אחרת גם אם אני קצת מתנדנדת ולרגע קטן להיות מאושרת
אשכח לרגע את הכל אותך אותי ואת כל האתמול ואחזיק את עצמי כדי לא ליפול
ואני שם רוקדת אולי גם תגיע אחרת שתגיד שבי היא בוחרת
|
|
|
ואני מחכה לך כבר שנים שתבואי.. אני לא מכירה אותך עדיין אבל יודעת שאת מושלמת עבורי כל כך טובה עדינה ויפה
אני אדרוש ממך אלפי נשיקות מאות חיבוקים המון לחישות באוזן פיצוי על כל השנים האלה שהייתי בודדה וחיכיתי לך.
אני יודעת שנריב,שנתווכח שנכעס כי זה מה שיהיה מקסים באהבה שלנו ושבמילים בודדות נשכח הכל ונתפייס
אני מחכה לך כבר שנים שתבואי אני הטענתי את עצמי בכמויות של אהבה ברצון טוב ,תשוקה והקשבה רק למענך מחכה לך.
|
|
בתגובה ל: אהבה מאת: יהלי25 שכמוך חלמתי,האמנתי,רציתי,פינטזתי בכל ליבי על החיבוק הזה. רק על חיבוק אחד - אמיתי,אמהי ואוהב.
אבל היום הכל כבר חלפו השנים ההן המתוקות של החלומות.היום אני מפוקחת עד כאב,בודדה,עייפה מהשנים והמלחמות,חסרת בטחון ואמונה. כבר מזמן לא זוכרת איך מרגיש הטעם המתוק הזה של החיבור והכמיהה.
שכחתי כבר איך זה לרצות חיבוק,כי היום אני רוצה רק קמצוץ של יצר חיים.
ולפעמים אני חושבת לעצמי, בעצם אני זקוקה להמון חיבוקים כדי לשרוד.
|
|
בתגובה ל: היו עוד שנים מאת: מיואשת מהחיים כל כך עצוב מה שתיארת איי מבינה אותך כל כך הלוואי ויכולתי לעזור קחי לך מלא חיבוקים וירטואליים ממני מכל הלב
|
|
בתגובה ל: חיבוק חזקק ממני מאת: יהלי25 פה במרחב הוירטואלי אני מרגישה מספיק בטחון להיות מי שאני לחבק כמה שצריך,וגם לקבל חיבוקים
|
|
בתגובה ל: תודה נשמה מאת: מיואשת מהחיים אם מישו מעניק לך גם בחיים האמיתים חיבוק ומנסה תקבלי את זה באהבה תמיד3>
|
|
בתגובה ל: היו עוד שנים מאת: מיואשת מהחיים סלחי לי שאני משנה את כינוייך. אני רוצה לפנות לחלק של החיים שבך ולא לחלק של הייאוש. קודם כל, חיבוק גדול. לפני כמה שנים דברתי עם אנה על הייאוש שלי ממציאת בת-זוג. היא סיפרה לי על מישהי אחרת שכמה שנים קודם אמרה לה שהיא מיואשת ועכשיו היא נשואה באושר לאשתה. חשבתי לעצמי "כן, לה זה קרה. אבל מי אמר שלי זה יקרה?". עכשיו אני, ברוך ה', יכולה לומר שגם לי הנס הזה קרה (וזה באמת נס). אז יחד עם ההבנה שיכול להיות שאת חושבת כמו שאני חשבתי אז, אני מספרת לך את זה כי אני מאמינה בהאחזות בכל שביב תקווה, כי רק כך השבבים גדלים והופכים, בע"ה, למציאות. ואני אומרת זאת גם לעצמי, ברגעים של ייאוש מול נסים שאני עדיין מחכה להם. בעזרת ה' ובהשתדלותינו, בקרוב שתינו נוכל לומר שהנסים שלנו קרו. שתהיה שנה טובה, שכל הקשיים יתהפכו למתנות גדולות.
|
|
בתגובה ל: חיים יקרה מאת: תחיה נס אכן,כמו שתיארת מדויק,אני בדיוק בנקודה הזו שנאחזת בכל בדל של תקוה. עושה הכל רק כדי לא לשקוע,כדי להאחז בחיים ולא להרפות לתת צ'אנס לכל דבר וכל הזדמנות הרי בסופו של יום הבורא הוא ששולח לחיינו את הניסים,את החסדים.
למתנותיו אני מחכה
|
|
בתגובה ל: אהבה מאת: יהלי25 מקווה שתבוא במהרה.
|
|
בתגובה ל: ריגשת מאת: אנה ק ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: אהבה מאת: יהלי25 איך היא מחכה לך ולנשיקות והחיבוקים שלך. מקווה שתפגשו בקרוב (:
|
|
|
|
אין לי עם מי לדבר בעולם אין לי כוחות להרים את עצמי אין מי שיעזור
|
|
בתגובה ל: כל כך בודדה מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: פעם הבנתי שאני צריכה חברה מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: כשמצאתי חברה הבנתי שאני צריכה אשה מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: כשמצאתי אשה הבנתי שאני צריכה לסבית מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: כל כך בודדה מאת: מיואשת מהחיים אני פה להקשיב
הכוחות נמצאים בתוכך, הלוואי והיה קל יותר למצוא אותם.
|
|
בתגובה ל: כל כך בודדה מאת: מיואשת מהחיים היי מתוקה אשמח לדבר ולהכיר:)
|
|
בתגובה ל: כל כך בודדה מאת: מיואשת מהחיים מאמינה בך, מאמינה שיש לך את הכוחות מתחת לכאב. אנחנו פה, להקשיב לך ולהאמין בך כשלך קשה לעשות זאת.
|
|
|
היי! קוראים לי הילה, בת 23, דתית לאומית ואני חדשה פה, ובאתי לפרוק קצת :) מה עושים כשהלב בוחר במישהי ולא משחרר? הלב יודע שהיא לא תשים עליו בכלל אבל בכל זאת הוא כל כך ער בשבילה. מחכה להודעה לשיחה לתשומת לב. השאלה הקשה היא האם באמת זה אמיתי או סתם הכל בראש? תעזרו לי לנסות להבין, איך הכרתן את הבת זוג שלכן, הנוכחית או האקסית המיתולוגית.. חייבת להבין! מוזמנות לחפור לי בפרטי שננסה ביחד להבין, בהצלחה מלאה לכולן!! #רק_אהבה
|
|
בתגובה ל: מה עושים? מאת: Hi_ro88 היי הילה, נראה ששנינו בעלות חוויות דומות, לא משנה כמה זמן עובר מאז שהכרתי מישהי שבדומה לך תפסה לי את הלב את המחשבה וגם היום אחרי קצת יותר מ5 שנים מספיק שתכתוב לי הודעה ואני חוזרת אחורה אל העבר שלא בהכרח היטיב עמי אבל גרם לי להרגיש דברים חדשים, כאילו הלב שלי התעורר לחיים מתרדמת. לפעמים הכי טוב זה לנתק ולהתנתק, לשים בצד מה שלא עושה לך טוב ולהמשיך הלאה . אינספור פעמים רץ לי בראש מה הייתי בשבילה , האם היא הרגישה כמוני שזה יותר מסתם אהבה ולכן בחרה להתנתק. לא נראה לי שהמציאות איפשרה יותר מזה. והיא זו שיצרה את הבלבול אצלי...
|
|
בתגובה ל: תשובה מאת: she-li איך אפשר להמשיך הלאה? כאילו היא תמיד משאירה אותי על אש נמוכה, היא מחפשת תשומת לב ממני אבל לא נותנת לי את כולו.. אני משתגעת מזה.. חמש שנים? קשה.. מכירה את ההרגשה שלך שהלב מתעורר לחיים פתאום ונזכר בזה.. נראה לי שגם אצלי הצד השני יוצר את הבלבול.. אני אבודה :\
|
|
בתגובה ל: איך להמשיך הלאה.. מאת: Hi_ro88 ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: מה עושים? מאת: Hi_ro88 זה כל כך קשה לשחרר.
מלבד הזמן (שעלול להיות ארוך...) אני חושבת שבמקרה של אהבות בארון זה עוזר לדבר עליהן. הדיבור והשיתוף עוזרים לאהבה להיות חלק מהמציאות, וראית האהבה בעינים של אחרות מסייע להכניס אותה לפורפורציות ממשיות יותר. מוזמנת לשתף פה, או אם בא לך נשים לא וירטואליות להצטרף לבת-קול.
אני את בת-הזוג שלי הכרתי בגיל צעיר, אבל עברנו הרבה עד שהבנו והעזנו להיות זוג.
|
|
בתגובה ל: מה עושים? מאת: Hi_ro88 ברוכה הבאה!! זה מאודדד קשה לשחרר אני מש מבינה את הסיטואציה אני א יודעת בדיוק מה קרה שם וכמה זמן אתן בקשר או יוצאות קחי ממני משהו קטן לדרך תלחמי על אהבה שלך כי כל כך קשה למצוא היום משהו איכותי ואם מצאת משהו שבאמת נגע לך ללב תיהי אנטרסנטית ותנסי להלחם בהצלחה!!!
|
|
בתגובה ל: תשובה מאת: יהלי25 תודה רבה!!
|
|
בתגובה ל: מה עושים? מאת: Hi_ro88 מסכימה עם אנה. נראה לי שכדאי לדבר איתה על זה בכנות. לפתוח את הנושא אולי יהיה מפחיד מאוד, אבל אם היא מרגישה משהו דומה, זה יקדם אתכן ואם לא, זה יעזור ללב שלך לוותר עליה. בנוסף, לפעמים דווקא נכון ללב שלנו להפתח למישהי שבטוח לא יקרה איתה משהו במציאות. עם כל הכאב שזה יוצר, לפעמים אנחנו זקוקות לשלב של פנטזיות שבטוח ישארו רק פנטזיות. ואם זה כך, חשוב לתת לשלב הזה את הזמן שהוא צריך כדי לעבור לשלב של אהבה גם במציאות.
|
|
|
|
ה' מביא קשיים ומתנות ביחד. להנות ממה שהוא מביא, לקבל באהבה קשיים וגם מתנות. אנחנו יפים ביחד. לא קשורים, כל העירבוביות שלי ושלו שלא מצליחות ליצור הרמוניה... אבל כוחות שמתנגשים ויוצרים ביחד משהו יפה, שאי אפשר לגמרי להכיל... להסכים לא להבין. לדעת שכאן אני לא לגמרי אני. ובמקומות אחרים האהבה שלי יכולה להתפרץ בשיא עוצמתה.. עוד אהובות יפות, כמו מתמטיקה. כמו ירושלים. כמו שאת מחפשת להשתאות מיופיה של מישהי. שתנחם אותך ותתעתע בך . לאהוב לפעמים את האין. לכאוב אותו ולאהוב... הכוכבים הם עוד שם בשמיים. העשבים שרים. ואת תרוצי מפה לשם, תגבירי את הווליום עוד ועוד כדי לא לשמוע את התשוקה הזאת שבך.
|
|
בתגובה ל: כמה מחשבות שנכתבו.... מאת: הכי הרבה שאפשר אני תמיד תוהה לעצמי, לגבי עצמי, אם אני מתכחשת לתשוקה הזו שבי .. או שבאמת הגעתי להבנה הזו שקשר בין נשים, לפחות עבורי(אל תאכלו אותי בננות), הוא לא בריא.
אכן יש משהו בקשר עם גברים שיש בו 'כוחות מתנגשים', אבל יש משהו שנבנה לאט לאט, ויש בזה יופי גדול, לא פחות מהאהבה שיכולה להתפרץ בשיא עצמתה, כפי שהגדרת זאת.
כל האהבות הללו המתפרצות במלוא עוצמתן עוד בהתחלה, הסוף שלהן, לדעתי, ידוע מראש. חוויתי את זה על בשרי עם שלוש בחורות. חשבתי בכל פעם שהנה זו האהבה הכי גדולה שהייתה לי, ואיזו תשוקה יש לי אליהן, עד עכשיו להיזכר במילים שנאמרו או במעשים שנעשו מרטיט לי את הפרפרים שבבטן. אהבה לאישה שהייתה איתי, כנראה, לא הייתה שם. כן, הייתה תשוקה מטורפת, אבל לא אהבה ולא הערכה, אחרת זה לא היה חולף ככה.
הקושי הוא גדול. לעתים גדול מנשוא. אבל החיים מלאים בהתמודדויות, לאו דווקא התמודדויות 'מיניות' או איך שלא תגדירי. צריך תמיד להשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה. בהצלחה לך גברת.
|
|
בתגובה ל: כמה מחשבות שנכתבו.... מאת: הכי הרבה שאפשר המילים שלך מדהימות,מדויקות. ביטאת כל כך יפה את התובנה הזו שהאירה גם אצלי פעמים רבות במהלך חיי. כי אלו הם החיים בסופו של יום. שכול לצד החיים,דמעות לצד האושר. החיים מלאים ביינג ויאנג,מתעתעים בנו כל הזמן,פעם מחייכים ופעם מכאיבים.
|
|
בתגובה ל: וואו.פשוט וואו. מאת: מיואשת מהחיים הגבתן נפלא ומדויק כמו שכתבת lalapo, גם אני מצטרפת למה שכתבת, שקשר עם נשים לא בריא בשבילי. .רק לאחרונה התאהבתי במישהי ונזכרתי כמה אני מתאהבת בנשים בצורה חולנית.. אובססיבית... זה לא פוסל קשר עם נשים כי גם על זה אפשר לעבוד ולבנות קשר בריא ונכון עם אישה... אבל עכשיו אני איתו וזה נבנה לאט לאט למרות ההתנגשויות.. שהן כואבות כל כך ומייאשות.
כתבתי את זה מזמן. נזכרתי בזה כי אחרי תקופה שהתחרפנתי מעצמי.. כל הזמן הייתי במחשבות על נשים... התחלתי לעבוד בעבודה שדורשת ממני את כל כוחות הגוף והנפש. וזה שחרר אותי. הייתי כל כך עסוקה שלא שמעתי כלום, שהמחשבות נפסקו. וזה מדהים ומשחרר אבל אני לא בטוחה שזה נכון כי בסוף יחזור השקט ואולי כדאי להוריד ווליום עכשיו ולנסות למצוא תשובות בעומק וזה מפחיד. כי אני אפילו לא בטוחה שיש תשובות.
|
|
בתגובה ל: וואו.פשוט וואו. מאת: מיואשת מהחיים הגבתן נפלא ומדויק כמו שכתבת lalapo, גם אני מצטרפת למה שכתבת, שקשר עם נשים לא בריא בשבילי. .רק לאחרונה התאהבתי במישהי ונזכרתי כמה אני מתאהבת בנשים בצורה חולנית.. אובססיבית... זה לא פוסל קשר עם נשים כי גם על זה אפשר לעבוד ולבנות קשר בריא ונכון עם אישה... אבל עכשיו אני איתו וזה נבנה לאט לאט למרות ההתנגשויות.. שהן כואבות כל כך ומייאשות.
כתבתי את זה מזמן. נזכרתי בזה כי אחרי תקופה שהתחרפנתי מעצמי.. כל הזמן הייתי במחשבות על נשים... התחלתי לעבוד בעבודה שדורשת ממני את כל כוחות הגוף והנפש. וזה שחרר אותי. הייתי כל כך עסוקה שלא שמעתי כלום, שהמחשבות נפסקו. וזה מדהים ומשחרר אבל אני לא בטוחה שזה נכון כי בסוף יחזור השקט ואולי כדאי להוריד ווליום עכשיו ולנסות למצוא תשובות בעומק וזה מפחיד. כי אני אפילו לא בטוחה שיש תשובות.
|
|
בתגובה ל: תודה רבה לכן... מאת: הכי הרבה שאפשר הלוואי והייתי במקום שהייתי יכולה לייעץ לך, אבל אני יכולה רק להקשיב או לחוות את דעתי, לא מעבר.
אני גם בצומת דרכים לא פשוט (צומת - מין זכר...לא טעיתי בלשוני :)..). אני בזוגיות עם בחור מדהים. וברור לי בצורה הכי ברורה שיש שהוא יאהב אותי לעולמים ויעשה הכול עבורי. ומי צריך יותר מזה בחיים?
מצד שני, כן יש לי רצון ענק לתשוקה המטורפת הזו שהייתה לי עם הנשים בחיי, אבל כמו שכתבת .. הייתי נקשרת אליהן בצורה חולנית ואובססיבית.. לא יכולתי להכיל את עצמי ככה... ואולי טוב לא להיות בצד האובססיבי, עכשיו מרגיש לי הרבה יותר רגוע ושלו ...
אני חושבת שאת צריכה לחשוב עם עצמך בראש ובראשונה אם יש לך אפשרות בכלל לנהל זוגיות עם אישה - שיקולי דת, משפחה, קבלה של הסביבה וכיו"ב.
אצלי ספציפית - אין סיכוי לעולם שזה יתקבל נורמלי, ולכן זה לא כל כך משנה מה אני רוצה... חוץ מזה שמשהו בי מאוד מאוד רוצה לנהל זוגיות עם גבר, להקים משפחה וכו'.
תעשי חושבים עם עצמך... בכל מקרה, אל תפחדי. תשמחי במה שיש. התנגשויות תהיינה גם עם נשים, אנחנו סתם מציירות את זה בשכל שלנו כל כך ורוד כשמדובר בשתי נשים .. אבל למעשה אפשר להשוות את זה למלחמת עולם ..
בהצלחה לך.
|
|
בתגובה ל: כמה מחשבות שנכתבו.... מאת: הכי הרבה שאפשר אישה אהובה, מתמטיקה וירושלים
הולכת לספר לאישה :-)
|
|
|
למה אני לא מצליחה למצוא זוגיות אף פעם? למה אני לא מצליחה למצוא בת זוג שתאהב אותי באמת? למה כולן מצליחות ואני לא? מה כל כך רע בי שאף אחת לא מעוניינת? אני לא בן אדם רע אבל גם לא מושלמת.. אז למה? אני הרי אתן את הכי טוב שלי בשביל שהזוגיות הזאת תצליח אבל עדיין אני נותרת לבד בלי כלום וכנראה לתמיד..
|
|
בתגובה ל: למה? (תוהה בקול) מאת: ניק בדוי מישהי? כזה זה יעלם במעמקי הפורום?
|
|
בתגובה ל: למה? (תוהה בקול) מאת: ניק בדוי היי, כתבתי לך תגובה כבר אתמול ומשום מה התגובה לא עלתה, וזאת התגובה שלי.. את הכי בסדר בעולם! זה העולם הזה שדפוק, באמת, אני כמוך בסיטואציה הזאת אבל אני באמת מאמינה שעם קצת זמן את תצליחי למצוא את האהבה של חייך, זה יבוא! אני כמוך, עוד לא מצאתי וכל לילה אני חושבת מה דפוק בי, מוזמנת לפנות אלי לפרטי נמצא אולי דווקא את הטוב אחת אצל השניה מאחלת לך הצלחה נשמה אהובה #רק_אהבה
|
|
בתגובה ל: למה? (תוהה בקול) מאת: ניק בדוי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: למה? (תוהה בקול) מאת: ניק בדוי ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: היי. גם אני לא מצליחה. הכל בסדר. מאת: boom170 וגם כי אני יוצאת רק עם נשים מעל גיל 35 ואין הרבה
|
|
בתגובה ל: אבל אולי אצלי זה כי אני מושלמת מדי מאת: boom170 בתור אחת שכמעט לא נשארת לבד ... אני חושבת שפעמים רבות נשים חוסמות מידית ועל כן עוצרות את פוטנציאל הקשר להתפתח חסימות שכאלה מופיעות בחפירות על אקסיות אמירות של רק חברה לא בת זוג יצירת מרחק נגיעה לא ברור לפעמים זה שמירה על הלב שלא יפגע אבל כשמחפשים אהבה שמים אותו על השולחן
|
|
בתגובה ל: למה? (תוהה בקול) מאת: ניק בדוי יש לי כמה חברות יקרות שלא מצאו את בן/בת זוגן. אני מתקרבת (מאד) לארבעים - וגם החברות שלי אינן צעירות יותר, וזה קשה וכואב וסורט לי את הלב. הלוואי והייתי יודעת את מילות הקסם החסרות. הן מקסימות, טובות לב וראויות לאהבה - ואני בטוחה שכך גם את. זה מאד מתסכל.
מקווה שתבוא בקרוב אהבה טובה
שמעתי על כל מיני סדנאות וטיפולים שאמורים לסייע, להבין אם יש משהו בך שמייצר חסימה. זה לא מופרך לבדוק (בגישה שקרובה לליבך) אם יש משהו שכדאי לשנות כדי להביא את האהבה הנכונה, ולרוב מודעות עצמית נוספת וטיפול רק עושים טוב, אבל הייתי נזהרת מאלו שמנסים לעשות כסף על הגב של המצוקה. זה לא הכרח קשור אליך או לשינוי שאת צריכה לעשות. סביר שאת ממש ממש בסדר, זה העולם שלא...
~חיבוק גדול~
|
|
|
חדשה כאן. מהססת. אולי קצת מפוחדת. מקווה שמצאתי פינה. מחפשת קצת חוזק, ומקום מסוים שבו אוכל להיות פשוט אני.
סופש נעים..!
|
|
בתגובה ל: ערב טוב לכולן.... מאת: סיבוכית ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה!! תרגישי בבית :) מאת: חרדית ביישנית זה באמת סוג של בית. המקום היחיד אולי שאני יכולה לומר מי ומה אני. אמנם בצורה וירטואלית, ואנונימית, אבל זאת גם התחלה....
|
|
בתגובה ל: ערב טוב לכולן.... מאת: סיבוכית אוף המערכת לא נותנת לי להכנס משום מה. פתחתי שם חדש.
|
|
בתגובה ל: //// מאת: סיבוכית85 ניסיתי להחליף את שם המשתמשת ולא היתה אופציה כזו
|
|
בתגובה ל: איך עושים שם חדש? מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ערב טוב לכולן.... מאת: סיבוכיתמאחלת לך מסע טוב ובונה, ושתמצאי את המנוחה עד שתרגישי שהניק הזה כבר לא מתאים לך עוד!
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה סיבוכית! מאת: Less_beat לו יהיה כדבריך.
|
|
בתגובה ל: תודה רבה! אמן!!! מאת: סיבוכית85 ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה בהצלחה מאת: אש בלבבי ללא תוכן
|
|
|
בתגובה ל: ערב טוב לכולן.... מאת: סיבוכית ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: ערב טוב לכולן.... מאת: סיבוכית בואי לפרטי אם בא לך לדבר על החיים המוזרים האלה #רק אהבה
|
|
|
|
מְעַרְבּוֹלוֹת גּוֹעֲשוֹת, נְשִימָה נֶעֱתֶקֶת, רוּחַ סְעָרָה, וּנְשָמָה.
וְדִמְעָה, שֶלֹא זָלְגָה. כְּמִיהָה מְקַפֶּלֶת, וּנְשִימוֹת קְפוּצוֹת.
מְעַרְבּוֹלוֹת מָוֶת, וּתְשוּקָה אָבְדָּן וַחֲשִיפָה. מִפְגַּש אֵימִים וּתְחוּשַת קֵץ יָמִים---
נְשָמָה וְדִמְעָה, מַה לָּכֶן סַעַר? רַב לָכֶן הֱיוֹת יַחַד!!
|
|
בתגובה ל: מערבולות מאת: she-li תערובת תחושות מוזרה לראות את השיר שלי פתאום.. גאוה, בלבול, התרגשות מסויימת. הייתי רוצה לשמוע על החיבור שלך איתו! מה גרם לך להתחבר אליו עד כדי העלאה שלו מחדש?
|
|
בתגובה ל: וואו מאת: אחות_קטנה אני חושבת שזה אחד הדברים הכי מדהימים ומרגשים שקראתי פה , לא מבינה למה לא מרעננים את הפוסט הזה שוב ושוב... זה מבטא בדיוק מה שאני מרגישה עכשיו .. השיר שלך הוא דבר מופלא. מעניין לדעת מה הסיפור שעומד מאחוריו, איזה כיף שהגבת לי ..
|
|
בתגובה ל: וואו מאת: she-li אח.. זה שואב אותי בבת אחת לתחושת המערבולת האיומה של אותם ימים- הייתי בת 19 כשהרשיתי לעצמי להתנסות ולממש את התחושות שלי בקשר. הייתי מאוהבת, מוקסמת ממנה, היא נגעה לי במקומות של תשוקה שמעולם לא חשפתי או דיברתי עליהם. היא הייתה קטנה ממני בקצת, אבל בוגרת ו'עשויה' בהרבה ממני. הייתה בה איכות נפשית שאני לכשעצמי קניתי רק בשנים האחרונות.
אבל עם זאת ועם הכל פשוט נקרעתי בין העולמות. לא הרגשתי שהיא באמת מבינה או מכבדת את החרדיות שלי, את האמונה ה'יוקדת' שלי. את האמונה שלי בעצמי שאני מוכנה ורוצה לתת צ'אנס לגבר, לנישואין. הרגשתי שהיא קורעת אותי מהדברים שאני הכי מאמינה בהם ומזדהה איתם, עם איזה חיבור רגשי מלהיט- שהוא הרבה, אבל הוא לא הכל.*
היא דהרה קדימה תמיד, היא הכירה לי [לנו :)] את הפורום, רצתה שנעבור לגור יחד, שאהיה גלויה עם ההורים שלי.. והרגשתי בתוך מכבש מטורף. השיר הזה.. כתבתי אותו בכמה דקות שהיוו את שיא התחושה האיומה. השורות האחרונות היו ניסיון להתנער מזה.. לומר לעצמי או אפילו לגעור בעצמי שזה לא אמור להיות ככה. הנשמה צריכה רוגע ואור, לא דמעות חנוקות של אימה, לחץ, תחושת מוות וקריעה וקסם של גיהינום וחציית גבולות.
--
*לכאורה קשה לי לומר את זה היום, כשכל מה שאני רוצה זה את החיבור הזה. אבל אני עדיין עומדת מאחורי הבחירה הזו. עדיין מאמינה שזה אפשרי- למרות הקושי, חוסר הבהירות, הכאב וחוסר האונים. ב"ה אני פחות נאיבית, או לפחות מקווה שכך :)
|
|
בתגובה ל: וואו תודה מאת: אחות_קטנה תודה ששיתפת. ריגשת אותי. זה ככ מורכב. את כשרונית ברמות.
|
|
|
מקווה שלמרות הגסיסה הכללית של הפורום יש כאן עוד מישהי שתקשיב...
תקציר העלילה: הייתה לי חברה בתיכון. מטעמי דת ומצפון, נפרדנו, בלי רצון, בלי לריב, מתוך אמונה שזה רצון ה' מאיתנו, ובכאב גדול. אחרי בערך שנה מאז היא התחתנה עם אחי.
אנחנו לא מדברות... יותר היא לא מוכנה לדבר איתי... ביומיום זה סתם.. טוב לי בחיי ואני לא חושבת עליה. משתדלים לא להיפגש, להתחמק מאירועים משפחתיים.
אבל מדי פעם יש פיצוץ. היום זה הגיע מצד אמא שלי, שבדמעות אמרה כמה זה קשה לה ששני ילדים שלה לא מדברים והמשפחה לא מאוחדת... ואני חסרת אונים. אין לי מה להגיד ומה לנחם וגם לא מה להסביר, גם לי קשה וכואב ואני מתגעגעת לאח שלי, בעלה, שהיינן פעם החברים הכי טובים . היא לא יודעת מה היה ביני לבין גיסתי, והיא פשוט לא מקבלת את זה שאנחנו בנתק. השיחה צבטה לי חזק מדי בלב. חזרתי הביתה מבולבלת וכואבת. התקשרתי לאחי.. אחרי הרבה זמן שלא דיברנו.. בכיתי לו הרבה . נזכרתע כמה הוא מתוק ושאני אוהבת אותו. והוא אומר לי שאני כמוהו יודעת שאין מה לעשות, וזה לא יעזור אם נעשה כאילו אנחנו חברות (בשביל אמא( ומספר לי קצת איך היא מרגישה ןשזה באמת בלתי אפשרי. בין המילים שלו אני שומעת שהוא בפשטות, אוהב אותה. זה מחמם לי את הלב. אני אוהבת אותה? נראה לי שכן. עד שגעון. וכל תזכורת קטנה ממנה, כל אירוע קטן, שמצליח להחדיר לי בלב שהיא עוד חיה וקיימת ו...אהובה... שזה צובט לי את הלב שהיא קיימת ויפה ומתוקה ועמוקה... והכל.. היא עוד כאן... והידיעה הזאת יכולה למוטט אותי כל פעם מחדש. ההרגשה הזאת, שהחיים שלי לא שווים פתאום. ואני לא יכולה לסבול את נוכחותו של בעלי.. כי הלב שלי נזכר בה.. וזה חזק ממני..
והמשפחה שלי הייתה משפחה מגובשת וככה שבעלי ואני מנותקים מאחי ואישתו זה יוצר סדקים כואבים. לפעמים אני מרגישה שאני צריכה להילחם על המקום שלי במשפחה.
ואני לא יודעת עד מתי זה יימשך ככה. אם יום אחד נוכל לחזור לתקשר נורמלי.. כשאני ככה משוגעת ממנה.
פשוט שאף נפש לא נגעה בי כל כך כל כך עמוק.
חשבתי ללכת לטיפול. לנסות לברר. מה קורה שם בלב שלא מרפה, לא מרפה ממנה. למה הזכרונות עוד יכולים לגמור עלי. שאני נזכרת בה ונמסה.. מאבדת את עצמי..
ואולי הזמן יעשה משהו? לא יודעת. כבר לא מאמינה שתרופת הזמן תרפא עד לעומק שבוא היא נמצאת.
ותודה למי שהייתה איתי עד פה:)
|
|
בתגובה ל: רוצה לפרוק.. מאת: הכי הרבה שאפשר נשמע כ"כ כואב מקווה שתמצאי את המקום שלך חיבוק
|
|
בתגובה ל: רוצה לפרוק.. מאת: הכי הרבה שאפשר מבאס....
|
|
בתגובה ל: רוצה לפרוק.. מאת: הכי הרבה שאפשר וואוו, כמה שזה נשמע קשה. אני אפילו לא מצליחה לדמיין. מקווה שתמצאי את הכוחות והדרכים להתמודדות במהרה.
|
|
בתגובה ל: רוצה לפרוק.. מאת: הכי הרבה שאפשר יאו נכנסת לי ללב אהובה, קודם כל את כותבת יפה שזה כואב, חדרת לי ללב והמסת אותו. דבר שני נראה לי שזה שקר שומרים כדי להתחמק שהזמן עושה את שלו, אבל יש בו איזה משהו, אולי לא מוחק דברים אבל כן אולי משכיח קצת אולי הזמן כן נותן לך עוד הזדמנות. אני מכירה את ההרגשה שאת מאוהבת במישהי ולכן אני יודעת שזמן לא עוזר.. הסיפור שלך מסובך ואני גם לא מכירה סיטואציות כאלה אבל אני פה אם את צריכה לפרוק עוד. אולי זמן לא יכול לעזור, אולי פשוט מישהו שיקשיב לך פורקת דברים, את מוזמנת תמיד, אני פה כדי להקשיב כי אני פשוט אוהבת את זה #רק_אהבה
|
|
|
הייתה לי הזדמנות, היה לי צ'אנס להיות איתה אבל אין לי מושג למה פשוט לא היה לי אומץ לעשות צעד למרות שזה כל מה שרציתי מאז ומעולם הפחד משתק אני פחדנית אוהבת את המקום הבטוח שלי ובגלל שאין לי אומץ לעשות מה שאני מרגשיה אני מפספסת והפעם פספסתי בגדול הרגע לו חיכיתי כלכך הרבה עבד הלך
מה אתן מציעות לי ? איזה עצה יש לכן? רוצה לחזור לרוץ אליה ולהגיד לה שטעיתי אבל אוף שוב מפחדת היא גם קלטה שקצת נבהלתי.. עזרה מישהו?
|
|
בתגובה ל: יעוץ, עזרה, טיפים מאת: madamme קודם כול שום דבר לא נאבד הלך תיתפללי להשם ותיפני אליה... תיהיי הכי אמיתית והכי כנה איתה זה חשוב וזה גם מקרב מאוד.... תמיד אני אומרת שעדיף להיתאכזב טיפה מאשר להישאר עים ספקות כל הזמן אבל בזהירות כן? את זאת שמכירה אותה ותדעי בעזרתהשם לדבר איתה בצורה שלא תבהיל.. חבל לחיות בהרגשה של פיספוס זה נוראי ומשתק לא פחות בהצלחה חמודה. ודרך אגב לא אמרתי נראה לי... סליחה אים יש לי שגיאות כתיב אני בודקת כל הודעה מחדש. עברית זה לא שפת אם שלי. לילה טוב
|
|
בתגובה ל: יעוץ, עזרה, טיפים מאת: madamme את מנתחת מה קרה יודעת מה הכשיל אותך ומה את רוצה לעשות כדי לתקן.
בהצלחה :-)
|
|
בתגובה ל: יעוץ, עזרה, טיפים מאת: madamme נשמע לי שאת בחורה רצינית, את ניתחת את המצב והעלת הכל על השולחן. אני כמוך, אני רוצה מישהי כל כך ואין לי מושג מה לעשות עם זה.. למשל אני לא יודעת אם היא לסבית.. הפואנטה שלי שאני מייעצת לך מה שאני צריכה לייעץ לעצמי וזה לזכור שחיים רק פעם אחת ואם ניסית וזה לא צלח זה יצליח פעם הבאה, אבל אם לא תנסי כל החיים שלך תתחרטי על זה. יש משפט שאומר שאתה מתחרט בחיים האלה רק על הדברים שאתה לא עושה. בהצלחה לך נשמה יקרה! #רק_אהבה
|
|