ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
הייתה לי הזדמנות, היה לי צ'אנס להיות איתה אבל אין לי מושג למה פשוט לא היה לי אומץ לעשות צעד למרות שזה כל מה שרציתי מאז ומעולם הפחד משתק אני פחדנית אוהבת את המקום הבטוח שלי ובגלל שאין לי אומץ לעשות מה שאני מרגשיה אני מפספסת והפעם פספסתי בגדול הרגע לו חיכיתי כלכך הרבה עבד הלך
מה אתן מציעות לי ? איזה עצה יש לכן? רוצה לחזור לרוץ אליה ולהגיד לה שטעיתי אבל אוף שוב מפחדת היא גם קלטה שקצת נבהלתי.. עזרה מישהו?
בתגובה ל: יעוץ, עזרה, טיפים מאת: madamme קודם כול שום דבר לא נאבד הלך תיתפללי להשם ותיפני אליה... תיהיי הכי אמיתית והכי כנה איתה זה חשוב וזה גם מקרב מאוד.... תמיד אני אומרת שעדיף להיתאכזב טיפה מאשר להישאר עים ספקות כל הזמן אבל בזהירות כן? את זאת שמכירה אותה ותדעי בעזרתהשם לדבר איתה בצורה שלא תבהיל.. חבל לחיות בהרגשה של פיספוס זה נוראי ומשתק לא פחות בהצלחה חמודה. ודרך אגב לא אמרתי נראה לי... סליחה אים יש לי שגיאות כתיב אני בודקת כל הודעה מחדש. עברית זה לא שפת אם שלי. לילה טוב
בתגובה ל: יעוץ, עזרה, טיפים מאת: madamme את מנתחת מה קרה יודעת מה הכשיל אותך ומה את רוצה לעשות כדי לתקן.
בהצלחה :-)
בתגובה ל: יעוץ, עזרה, טיפים מאת: madamme נשמע לי שאת בחורה רצינית, את ניתחת את המצב והעלת הכל על השולחן. אני כמוך, אני רוצה מישהי כל כך ואין לי מושג מה לעשות עם זה.. למשל אני לא יודעת אם היא לסבית.. הפואנטה שלי שאני מייעצת לך מה שאני צריכה לייעץ לעצמי וזה לזכור שחיים רק פעם אחת ואם ניסית וזה לא צלח זה יצליח פעם הבאה, אבל אם לא תנסי כל החיים שלך תתחרטי על זה. יש משפט שאומר שאתה מתחרט בחיים האלה רק על הדברים שאתה לא עושה. בהצלחה לך נשמה יקרה! #רק_אהבה
הי הפעילות בפורום קצת ירדה אבל מקווה בכל זאת שתהיה כאן מישהי שתוכל לייעץ לי
אני נמצאת כרגע בסיטואציה שאני לא יודעת איך להסביר אותה לחברות
אני גרושה - הגירושין לא קרו בגלל הנטייה המינית.
במהלך הנישואין קרה שהתחלתי להכנס לכל העניין של הנטייה המינית, אני זוכרת שנתקלתי בזה בעבר אבל לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות. בעקבות מה שקרה בנישואין ניסיתי להבין מה קורה לי ומה אני מרגישה וכך קרה שהכרתי מישהי, ויכול להיות שהתאהבתי בה עדיין לא ממש הבנתי מה היה בינינו, זה היה קשר די קצר ומסובך לא התאמנו מהמון סיבות אבל עדיין לפעמים חושבת עליה. לא משנה לא בגלל זה אני כותבת.
אני יודעת שאני יכולה להתאהב באישה. באישה אני יודעת בדיוק מה הטעם שלי ומה אני רוצה (משהו שבעבר לא חשבתי שזה עניין משמעותי). לפעמים משהו בנושא הזה פשוט מתחבר לי, אוהבת את הסגנון לבוש וכל מיני דברים קטנים כאלה שאני מרגישה שזה פשוט אני. אבל, אני לא יודעת שאני לא מסוגלת להתאהב בגבר. הייתי חרדית ולא ממש התנסיתי בעניין. קצת השתחררתי מכל החוויות הלא נעימות שהיו לי עם האקס. ואני רוצה לנסות את הצד הזה כדי להיות בטוחה. קשה לי עם גברים, וזה לא שמתחילים איתי. קורה פעם ב.. שיש גבר שניראה לי סבבה. עדיין רוצה לנסות את המקום הזה לראות איך אני מגיבה.
אני מנסה למצוא את המיניות שלי וזה נורא מבלבל
כבר התחלתי להיכנס קצת לקהילה, יש לי כבר חברות לסביות וקצת מכירים אותי העניין הוא כזה איך אני מסבירה להם את העניין ושימשיכו לכבד אותי? ניסיתי להסביר לאחת מהחברות שלי והתגובה הייתה קצת מזלזלת, אני גם יודעת שהרבה לא ממש יקבלו את זה.
איך מסבירים שהעולם לא שחור לבן - לסבית או סטרייטית אני עדיין צעירה ולא חושבת שדחוף לי להגדיר את עצמי - רוצה להיות בטוחה לפני שאני מגירה את עצמי במשהו!
בכלל לא אוהבת הגדרות :)
מקווה שהבנתם משהו מכל החפירה הזאת לילה טוב
בתגובה ל: חדשה ישנה מאת: madamme ללא תוכן
בתגובה ל: חדשה ישנה מאת: madamme מרגישים כמוך...לא חשים צורך להגדיר את עצמם ומסוגלים להמשך לשני המינים...ולא מתוך פחד להודות שהם הומואים אלא כי פשוט מוצאים את היופי ו תשוקה הן בזכר והן בנקבה
בתגובה ל: חדשה ישנה מאת: madamme להשתדל להקיף את עצמך באנשים שיקבלו אותך כמו שאת, חסרת הגדרה, תוהה, מחפשת את עצמך. וגם אם אין כאלה בנמצא, להבין שאת הכי בסדר בעולם. תגובות מזלזלות ושופטות תמיד יהיו- אי אפשר לשלוט בזה. הלוואי ונמצא את הדרך לחיות את עצמינו באמת, בלי רגשות אשמה, כעסים, מתחים.. גם ככה להתמודד עם עצמי זה אחד האתגרים הגדולים ביותר. אז מול אחרים? למה? 'פשוט' להשלים עם עצמנו.. [זו חתיכת עבודה.. אחד הדברים היותר גדולים בחיים :)]
בתגובה ל: חדשה ישנה מאת: madamme מראש אני אומרת אני כותבת ממה שהבנתי מההודעה שלך במידה וטעיתי תקני אותי. אין שום כוונה לפגוע. חלילה רק כדי להבין אותך.
נשמע שאת רוצה להתנסות עם גבר ללא חתונה נוספת
את חזרת בשאלה?
אני הייתי פחות ממליצה להתנסות עם גבר כי כידוע מספיק פעם אחת עם גבר כדי להיכנס להיריון וכל העזרים נגד לא מונעים ב100% אז למה לך?
נ.ב. זה פשוט נשמע שאת בי ולא לסבית אם זה גם גברים וגם נשים.
בתגובה ל: היי מאת: ניק בדוי אנסה להסביר בצורה אחרת
יצאתי ממערכת נישואין גרועה שבמהלכה התלבטתי אם עצמי לגבי הנטייה שלי. הייתה לי חוויה אם אישה שבה הרגשתי דברים שבחיים לא הרגשתי אם גבר. ואז התחיל הבלבול האמיתי
כרגע שיצאתי מהמערכת ואני פנויה אני לא רוצה לנעול את עצמי להגדרה מסיומת כי אני לא מרגישה שאני בטוחה מספיק. זה כמו מאכל מסיום שאת לא יכולה לדעת שאת לא אוהבת אותו אם לא טעמת וניסית.
אז מה שאני רוצה כרגע זה לנסות את שני הצדדים לראות איפה אני מרגישה את עצמי יותר טוב. זה לא אומר שאני זורמת עם גברים ושוכבת אם מי שבא לי. להפך אם אישה יותר קל לי ואם גברים הרבה יותר קשה לי אבל עדיין לא מרגישה שצריכה להגדיר את עצמי עכשיו. ובגלל שיש לי חברות לסביות אני לא יודעת איך להסביר להם את זה כי הן חושבות שאני לסבית.
ובקשר להריון. זה באמת אחד הפחדים של להיות אם גבר, אבל אפשר למנוע.
בתגובה ל: אני לא חושבת שהבנת אותי נכון מאת: madamme אף פעם אי אפשר למנוע היריון בוודאות ולא משנה באיזה אמצעי הגנה את משתמשת אין 100% הצלחה אף פעם.
אם את נמשכת גם לגברים וגם לנשים את בי. את לא חייבת להגדיר את עצמך עכשיו מה את. תשבי עם עצמך תחשבי את נמשכת לגברים? את נמשכת לנשים? וכו'.. תעשי חשבון ומחשבות לגבי הרגשות והרצונות שלך. אל תמהרי להחליט ולצאת ככה מול כולם. תתאפסי על עצמך ופשוט תחליטי מי את בקצב שלך.
המון בהצלחה.
בתגובה ל: חדשה ישנה מאת: madamme שפגשתי בבת-קול אחרי סיפור אהבה עם אשה, אבל ידעה לספר שהיא חושבת שהיא יכולה להתאהב בגבר.
מתישהו (כשהרגישה שהיא מוכנה לאהבה חדשה...) היא באופן מודע בחרה לחפש גבר. יכולה להגיד עלינו שלא רק כיבדנו את הבחירה שלה אלא עודדנו אותה. ובסופו של דבר שמחנו לרקוד בחתונה שלה, קפצנו לבקר אחרי שהיא ילדה, ואני מצטערת שאין לנו יותר קשר היום.
הן צריכות ללמוד לקבל אותך - וכפי שכתבו לך הנושא של המצעד השנה הוא בי סקסואליות בדיוק כיוון שיש צורך להסביר פנים קהילתית את המקום הזה. אני חושבת שאחד הדברים החשובים ביותר בחיים זה להבין שאנשים הם שונים, ואנשים אחרים באמת חווים אחרת את העולם. אני מקווה שהחברות הלסביות ימצאו את המקום להקשיב לך ולתת מקום לחויה שלך.
ואת לא צריכה להגדיר את עצמך. את צריכה למצוא אהבה, זוגיות שתהיה לך טובה. מהמקום השמרני שלי לא בהכרח הייתי ממליצה על התנסויות - לא יודעת כמה "התנסות" יכולה ללמד אותך על עצמך ועל הזוגיות שאת מחפשת. אבל בעיקר תפתחי את עצמך לאנשים, תקשיבי לעצמך, ותראי מה הקב"ה יזמן לך :-)
בהצלחה
בתגובה ל: חדשה ישנה מאת: madamme אני גם. אני מגדירה את עצמי כ"בי" - נמשכת לנשים ולגברים. הייתי נשואה 14 שנה, והיה לי מצוין איתו מבחינה המינית. אבל גם הייתי חרדית כמה שנים, לא יכולה לתאר לעצמי גבר אחר. נשים - זה מרגיש לי יותר בטוח מכל הבחינות. לא חייבים להחליט, או זה או זה.
טוב, אז אני חדשה כאן... הספקתי קצת לקרוא כאן בפורום אתמול כשנרשמתי והיום וסוף סוף אני מרגישה פחות לבד :) אני גרושה טרייה עם ילדה. זה כיף להגיד את זה כי זה לא היה קל להגיע לזה:) סוף סוף טוב לי ממש! וסוף כל סוף היה לי אומץ לפרק ולהתחיל מחדש. מגיל 13 גיליתי שאני נמשכת לבנות אבל זה הביך אותי נורא והפך אותי לילדה סגורה וביישנית מאוד. לא הצלחתי להתחבר עם בנות שחיבבתי יותר מידי כי פחדתי להתרגש או להסמיק לידן. היתה אחת שחשבה שנשאתי אותה כי לא יכולתי להסתכל לה בעיניים והיא בכלל היהת אהבת ילדות שלי:) ברחתי מבנות כמו מאש כי זה החליש ואתי והרגשתי לא נורמלית. לא ויתרתי ויצאתי עם בנים. דווקא כשהתחלתי לצאת עם מי שלימים הפך להיות בעלי התחילה לעבוד איתי מישהי שהיתה ביננו התאהבות הדדית מהרגע הראשון. לקח לי הרבה זמן להאמין שזה קורה לי ולאזור אומץ ולהגיד לה את זה למרות שהיא רמזה לי כבר בכל דרך שהיא רוצה אותי הרבה מעבר לחברה. היא היתה חרדית מבית משכונה חרדית מאוד... הקשר איתה סיפק לי את הכל. זה עזר לי להצליח להתחתן ולהינכס להריון. היא המשיכה לצאת לדייטים בעידוד שלי ולבסוף התאהבה במישהו והתחתנה... הבנתי שבלעדיה בעצם אין לי ולא היה לי איתו כלום. החלטתי לסיים איתו את הקשר. בסה"כ עברתי שתי מערכות יחסים עם נשים, אחת לפני הנישואים ותוך כדי הנישואים, איתה, ואחת קצת לפני הגירושים עם מישהי מאוד חילונית שהכרתי באתר. התובנות שלי הן שלמרות שהרגשתי דו מיניות לאורך השנים מה שהרגשתי עם מישהי היה הרבה יותר אמיתי ונכון. הרבה יותר טבעי. היה שם הרבה יותר עוצמה ורגש. זה פעל דו"צ גם הכאב וגם האהבה היו הרבה יותר עוצמתיים. הקשר הראשון עם עם הבחורה החרדית היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. היתה שם אהבה מאוד מאוד גדולה והבנה וחברות נפש. היה שם את החיבוק שיכל להימשך שעות ולהרגיע כל נים בגוף שלי. בקשר עם החילונית קצת הלכתי קצת לאיבוד... זה פחות העולם שלי. היה לה פחות סובלנות לאיטיות שלי. לא הייתי בקצב שלה והיא דהרה קדימה מידי. מצד שני היתה שם הרבה תשוקה ושם רב הפנטסיות המיניות שלי התממשו. עם הבחורה החרדית הקשר היה יותר רגשי מפיסי. אני לא ממש יודעת איפה להכיר בנות דתיות כמוני שרוצות איזשהו קשר כזה שהוא מעל לחברות אבל עם הרבה הבנה שהעתיד יהיה נטול הבטחות... אבל מצד שני הוא גם פחות צפוי הפעם...:).... אודה לעזרתכן.
בתגובה ל: היי פורום מאת: reuti22 ללא תוכן
בתגובה ל: בבת קול:) מאת: boom170 ללא תוכן
בתגובה ל: תודה רבה:) איך פונים אליהם? מאת: reuti22 info@bat-kol.org
מצטרפת להמלצה של בומי - זה המקום הכי טוב לפגוש לסביות דתיות
בתגובה ל: כותבים מייל מאת: אנה ק ללא תוכן
בתגובה ל: היי פורום מאת: reuti22 גם אני המון שנים הייתי מאוהבת בחברה חרדית שלי וזה בדיוק כמו הקשר שאת מתארת:קשר בעיקר חברי ורגשי,על פיסי אי אפשר בכלל לחשוב (היא סטרייטית).המון שנים היא החזיקה אותי ככה בתוך הקשר הזה,עד שנמאס לי והרגשתי שאני חייבת להמשיך הלאה לקשר הדדי שיכול להיות מעבר לחברות נפש. ועכשיו לאחרונה הכרתי מישהי חילונית לגמרי אבל התחושה היא,ממש כמו שתיארת,שאנחנו בכלל לא באותו מקום,לא באותו קצב.היא דוהרת קדימה ואני כאילו כאילו תקועה עדין,עושה צעדים מאוד זהירים ומפוחדים.
בתגובה ל: מאוד מזדהה עם שתי מערכות היחסים שאת מתארת מאת: מיואשת מהחיים נשמע שעברנו חוויות דומות בחיים. אבל אל תתייאשי... הטוב עוד לפנינו. הקשר עם הבחורה החילונית מאוד בנה לי את הביטחון ואת ההבנה שיש לי מה להציע גם לאישה. ואני עושה הכל בסדר. והיא כל הזמן דאגה להבהיר לי שאני צריכה לדעת מה השווי שלי. וזה כל כך נכון. יצאתי מפורקת רגשית מהקשר עם החרדית. לא ידעתי מי אני כבר כי הייתי בשבילה הכל. מכל חוויה צריך ללמוד ולבנות את עצמנו ולהמשיך הלאה. שתי המערכות יחסים האלה לימדו אותנו לאהוב, לתת בעוצמות שלא הכרנו בעצמנו, להרגיש, לכאוב אבל גם להתגבר ולהבין שזה לא נועד לנו, שצריך לשחרר כי אם זה בסוף נגמר זה כנראה לא הה מספיק טוב כמו שחשבנו, לגדול מזה. אני מאחלת לנו למצוא את הדבר האמיתי ואת האישה של החיים שלנו.
בתגובה ל: היי פורום מאת: reuti22 מאד התחברתי למה שכתבת,הזכיר לי את נעורי בשנות השמונים כשהמילה לסבית והומו היתה סוג של קללה,כן גם אצל החילונים.. אני גם רציתי את קרבת הבנות אבל חחשתי והצלחתי להסוות את זה בעזרת חוש הומור,הייתי מצחיקה אותן,ומתאהבת תמיד אבל תמיד בחברה הכי טובה.. ולגבי הדו מיניות תובנה מדוייקת גם אני חשה כך,עם אשה יותר זורם,אמיתי פתוח,חזק מרגש,עוצמתי חבלז...אבל נכון?לי מאד נכון אבל כנראה לי ,לא להשם ייתברך כפי שמשתקף בתורתו.לדאבוני.
שמחה בשבילך שזכית לאהוב,בטוחה שתכירי מתוקה דתייה פה מהפורום,ואולי יהיה קול כלה וקול כלה..יש פה אחלה בנות מסתתרות.
שאלה שמתאימה לרווקות אבל גם כאלו שלא מוזמנות להגיד מה היו עושות באותו מצב אילו היו רווקות
זוגיות עם מישהי רווקה (דתיה) שהחליטה להביא ילד/ה עם הומו (ללא מגורים משותפים איתו וללא נישואין אך ככל הנראה הורות משותפת או חלק כלשהוא גם שלו בגידול הילד/ה) או מתרומת זרע
הולך או לא הולך? נכנסות לזוגיות כאלו או לא?
תשובות בעד ונגד כנות יתקבלו בברכה.
בתגובה ל: התייעצות מאת: ניק בדוי נגיד תצאי איתה, עשר שנים ואז תפרדו ועד אז תגדלי את הילדה כאילו היא הבת שלך.
לא יהיו לך שום זכויות עליה
בתגובה ל: בעיה משפטית מאת: boom170 גם לכתוב ילדים על שתי אמהות זה בעייתי.. ולא יודעת עד כמה אפשרי וקיים..
את לא היית נכנסת לזוגיות כזאת?
בתגובה ל: מבחינה טכנית מאת: ניק בדוי דרך אימוץ או רישום הורות אפשרי החל מ2005
בתגובה ל: אפשרי וקיים מאת: אנה ק ועדיין אם היית רווקה היית נכנסת לזוגיות כזאת כמו שכתבתי לעיל או לא?
ובכלל האם הדבר לא דומה לילד/ה של בת הזוג מנישואים קודמים? גם שם הרי אם נפרדים זה יהיה אותו הדבר כמו שבום כתבה.
בתגובה ל: אוקיי מאת: ניק בדוי בעיני זו לא סיבה לפסול זוגיות.
אני גם מבינה שאם היא במקום שכבר החליטה שהיא רוצה ילד שהיא לא רוצה להתעכב עד שהקשר ביניכן יבשיל לילד.
אבל במיוחד בהתחשב בכך שהילד עוד לא קיים, זה נושא שאפשר לדבר עליו במהלך בניית הקשר. אם מדובר בהורות משותפת עם הומו אז גם אם תבחרו לגדל את הילד יחד זכויות משפטיות יהיו רק לאמא היולדת (אבל זו לא בהכרח סיבה לפסול הורות משותפת לזוגות שזה מתאים להם), אם היא תלד מתרומת זרע אז האופציה להורות משפטית תהיה קיימת. חשוב בהחלט להבהיר איך אתן רואות את הקשר בינך לבין הילד. אבל זה משהו שנבנה במהלך הקשר, כך שקשה לדבר על זה בתיאוריה.
בתגובה ל: נשמע דומה לילד מזוגיות קודמת מאת: אנה ק אם השאלה מהכיון השני, אז ברור שילד זה דבר משמעותי מאד ותובעני מאד, ואם את רווקה שלא בא לך עכשיו בילויים בג'ימבורי, לילות בלי שינה והחלפת חיתולים - זו בהחלט סיבה שלא להיכנס לקשר.
אתן מכירות את הימים האלה שפשוט חנוק לכן? באלי לצרוח לכל העולם מה אני מרגישה , אבל אני יודעת שהצרחה תפיל בניינים והנזק יהיה גדול יותר. מעדיפה להסתגר לי בארוני. אולי לפתוח חלון קטן? אולי יש בחורה שתרצה לפתוח גם חלון מחדר הארונות ופשוט נוכל לפטפט דרכו? אם את מרגישה ומבינה על מה אני מדברת , אשמח לפתוח תריס לעברך. אז אני רווקה , בת 25, שקטה מבחוץ אך סוערת מבפנים. וכמובן, בארון.
בתגובה ל: פתחתי את חלוני מאת: שוקולד_לוז הרצון הזה לפרוץ מתוך המחנק הזה,מתוך הכלא של חיינו,מהשקרים,מההסתרות. להיות במקום אחר שנכון ואמיתי לנו,במקום חופשי,בו נוכל להיות פשוט מי שאנחנו. יש שיר נהדר של רונה קינן שמתאר את התחושה הזאת "הכלא שלי ליד הים" :
בתגובה ל: כל כך מזדהה! חיבוק יקירה מאת: מיואשת מהחיים תודה נשמה שמעתי את השיר ומאוד התחברתי !
בתגובה ל: פתחתי את חלוני מאת: שוקולד_לוז עם אני הצטרפתי דרך הלימוד הזה, דרך הלימוד הירושלמי של אנה ק הכרתי נשים מדהימות, ולאט לאט אזרתי אומץ גם לצאת מהארון:)
בתגובה ל: תצטרפי לבת קול:) מאת: boom170 סתם..אבל מה באמת עושים שם?
אל תעני לי בבום! תודה מראש
בתגובה ל: שמישו יסביר לי מי זאת פאקינג בת-קול! מאת: מישי1 מה עושים? מתחלק לשניים פעילות חיצונית (למשל, ללכת לתלות פוסטרים על פוסטרים של להטב זה לא נורמאלי.. היה כיף!, לחלק נרות שבת, להתראיין, לעשות רעש, להסביר, להראות את האור וכו)
פעילות פנימית, לימוד ירושלמי, מסיבת חנוכה, שבת בת קול, מסיבת בריכה וכו'
בתגובה ל: ארגון לסביות דתיות מאת: boom170 הייתי מאוד רוצה אבל עדיין אין לי את הבטחון שלא תהיה מישהי שמירה אותי בעקיפין...או דברים כאלה שיכולים לחשוף אותי. רק מהמעגל הקטן שלי הכרתי כמה חיבורים אבל אני אשקול את זה שוב.
בתגובה ל: בת קול מאת: שוקולד_לוז ברור שהגעה לבת-קול כוללת חשיפה אבל זו חשיפה מוגבלת, לנשים שמבינות את החשיבות של דיסקרטיות. גם אם מישהי תזהה - היא לסבית כמוך והזהות שלך תהיה שמורה אצלה
בתגובה ל: נשות בת-קול מחויבות לדיסקרטיות מאת: אנה ק יש בינהן גם כאלה שיצאו כבר מהארון,לא? ואז היחסים הדיסקרטיים כבר לא ממש הדדיים,כי לבנות האלה אין כבר מה להפסיד...לא ככה? יש פה עדין תלות באמינות של כול חברות הקבוצה
בתגובה ל: אבל מאת: מיואשת מהחיים כולנו היינו בארון. כולנו יודעות את החשיבות של שמירה על הארון. את גם לא פוגשת את 'כולן'.
בתגובה ל: אבל מאת: מיואשת מהחיים בדיוק.
היא גוססת. ואני רחוקה ממנה,מנותקת,לא רוצה לראות או לשמוע.לא מסוגלת לראות במותה. הכל גלוי וידוע.הסוף כבר ממשמש ובא אבל אני חסרת אונים מול המות,לא יודעת כיצד לעמוד מולו ומבלי יכולת הכלה. ויש בה יופי מכמיר לב וטוב ובגרות שכבר קשה לראות אותם מחמת חוליה הקשה שנעשה מרוחק ומנותק.,ובגלל כל הנסיונות האויליים שלי להצחיק אותה כדי לטשטש את הכאב הזה שעומד בחלל האויר ואין כל דרך להתמודד איתו. ודוקא אליו היא צוחקת ומחייכת,פניה פתאום מוארים בזיק של אושר עדין,שברירי.משהו בה כמו נעור לחיים ונהיה צלול יותר כשהוא נמצא ולרגע נדמה שהיא הופכת שוב לאשה היפה והמוארת שהיתה תמיד. אבל אני בורחת,כל הזמן בורחת. מחייה הדועכים והולכים,מחיי האבודים שהגיעו למבוי סתום,מההגשה שמחכה לי בעוד פחו משבוע.אבל כעת אני כאן,נשארתי פה לבדי על יד מיטתה.הוא יצא כבר מהחדר,גם אחותה.נשארתי פה לבדי בתוך הדממה,תוהה על ההבדל הדק שבין החיים למות. שהרי לא ברור מה עדיף מבין שתיהם,חיי ייסורים או הסוף שמשחרר מהם? מה היא חושבת ברגעיה אלה האחרונים כשהיא מחוברת למכשיר הנשמה ועייניה עצומות מחולשה וסחרחורת? אין בי את הכח להיישיר מבט אל מצבה.אין בי הכח להכיל את מהות הרגע. המות נראה פתאום כמו משחק הימורים זול שרבים מפסידים בו,והגבול שבין השורדים למפסידים הוא חמקמק. כמה כבר הפסידו ברולטה הזו,כמה מתו,כמו זבובים המות תפס אותם,בזה אחרי זה,ולמרבה האירוניה,אני לא מוצאת בי חמלה כלפי כל אותם מתים,רק קנאה משונה,חולנית,על כרטיס היציאה הזול שקיבלו מהעולם הזה וייסוריו.
המתים מתים והולכים אל עולמם. אבל מי שנשאר פה בחיים נשאר לסבול ולהתמודד ולחיות את המוות היומיומי של הבדידות וחוסר הפשר.
בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: מיואשת מהחיים חיוך של תינוק,ריח הגשם הראשון,מנגו בקיץ,מנגינה יפה בגיטרה,אשה יפה חולפת ברחוב, אוושת הגלים בים,פכפוך נחל הירדן,ציפור דואה בשמיים,קפה עם חברה אהובה,חיבוק של אב אוהב,ספר מרתק שנבלעים בתוכו,ריח הטל על עלה רענן,קולות הרוח בסתיו,יופי הלבנה המלאה,שקט הזריחה,ריח חלות טריות,נרות שבת,שירת לכה דודי,תפילה מעומקא דליבא,רבי נחמן,רפב,אזמרה לאלוהיי בעודי,בטוב שיש בי,בטוב שאני רואה בעולם,ורק המטבע הקטנה שמלאה רק בחסרונות,מסתירה מלראות את כל הטוב הזה
בתגובה ל: משב רוח רענן עם ריח של ים... מאת: רזיאל רזיאל רזיאל... את פשוט נהדרת! התרגשתי לקרוא. בא לי לטעום את כל הדברים האלה שכתבת. אין כמוך... כל מילה מדויקת.
בתגובה ל: משב רוח רענן עם ריח של ים... מאת: רזיאל ממש אהבתי.
בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
בתגובה ל: נפטרה הבוקר.ברוך דיין האמת מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
בתגובה ל: נפטרה הבוקר.ברוך דיין האמת מאת: מיואשת מהחיים ללא תוכן
בתגובה ל: עכשיו היא תתפלל עלייך בשמים שתהיי שמחה.. מאת: רזיאל
כמו בועה ענקית אנחנו חיים באשליה ילדים בית משפחה.. עבודה חברה וסתם שגרה בועות יפות עפות גבוה אלוהים נוגע בהם.. ואלה שליד רסיסי התנפצות חודרים אליהם נוגעים בכאב.. והוא שם ממשיך להזריח לנו שמש להפריח עננים ואויר של שגרה ועכשיו זו את שצריכה שוב להתחיל מהתחלה אף פעם לא כמו שהיה שולחות חיבוק ענק של נחמה תזכרי שאלוהים הופך עולמות כדי ששתי עולמות יפגשו ומה קורה כשהן נפרדות?? מאחלת לך שתמצאי את החוזק בעצמך.. וכמה שפחות כאב (כתבתי לחברה שאבדה משהו קרוב כתבתי גם לך)
בתגובה ל: עכשיו היא תתפלל עלייך בשמים שתהיי שמחה.. מאת: רזיאל
כמו בועה ענקית אנחנו חיים באשליה ילדים בית משפחה.. עבודה חברה וסתם שגרה בועות יפות עפות גבוה אלוהים נוגע בהם.. ואלה שליד רסיסי התנפצות חודרים אליהם נוגעים בכאב.. והוא שם ממשיך להזריח לנו שמש להפריח עננים ואויר של שגרה ועכשיו זו את שצריכה שוב להתחיל מהתחלה אף פעם לא כמו שהיה שולחות חיבוק ענק של נחמה תזכרי שאלוהים הופך עולמות כדי ששתי עולמות יפגשו ומה קורה כשהן נפרדות?? מאחלת לך שתמצאי את החוזק בעצמך.. וכמה שפחות כאב (כתבתי לחברה שאבדה משהו קרוב כתבתי גם לך)
בתגובה ל: נפטרה הבוקר.ברוך דיין האמת מאת: מיואשת מהחיים ברוך דיין האמת. שהשמים יחזקו אותך ויאספו אותך להמשיך הלאה.
בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: מיואשת מהחיים משתתפת בצערך ומאחלת לך הרבה רגעי שמחה וחיים עם כל אוהביך וקרובייך.
בתגובה ל: בד"ה מאת: Less_beat זה באמת לא קל. איך כבר אמר מישהו? "אל תבכו למת,תבכו לנשאר"
ובחלומי, היה זה יום כיפור ומצאתי את עצמי אוכלת.איך זה קרה? החברה שהקיפה אותי היתה כל כך חילונית,אתאיסטית ומנותקת מ-ה' שהגעתי לחשוב שאכילה בכיפור אפשרית.אמרתי לעצמי,אוכל רק עכשיו בלילה ומחר אצום. זה היה מוזר ונרא,חילול מבהיל של הקודש.הרגשתי פתאום שבא לי להקיא את הנשמה כשתפסתי לפתע לאן הגעתי,וכמה כבר איבדתי את הקשר עם האמת.
החלום כשיקוף לתהליך שעובר עלי. מאז שאיבדתי את האמונה בדת,משהו בנפש שלי התחספס.כל הרגשות הרוחניים והעדינים שהיו בה פעם כבר נעלמו ותחתיהם נשארה נפש ריקה,גסה,מחוספסת וחסרת רגש.נהייתי אטומה ואדישה יותר,לא מסוגלת להכיל את צער הזולת,את מהות המות.
יחד עם האמונה בדת,איבדתי גם את הלב והרוח. את העומק האמיתי של החיים.
בתגובה ל: התעוררתי מתוך חלום בלהות מאת: מיואשת מהחיים לא יודעת למה את ככה רושמת דברים רעים על עצמך.ממה שאת כותבת ואני קוראת. את נשמעת ממש חמודה!! נראה לי שאת צריכה להעריך את עצמך יותר!!!
בתגובה ל: מיואשת מאת: לו הייתי על עצמי דברים רעים... רק משתפת אתכן בזרם תודעה לא מצונזר. לגבי ה"חמודה":אני מבינה שהצלחתי להצחיק אותך עם הדכאון הדרמטי שלי... תמיד נהנית לספק כמה רגעים של בידור (:
בתגובה ל: התעוררתי מתוך חלום בלהות מאת: מיואשת מהחיים זה התחיל בזה שגיליתי שהגעתי לבית כנסת (וזה היסחבות לא קטנה עם הילדות) - בלי מחזור אז חזרתי הביתה ובטעות לקחתי לשתות - ופתאום באמצע נזכרתי שיום כיפור וירקתי מה שהיה לי בפה.
אבל זה לא נתפס אצלי כמשקף משהו עמוק כמו שאת הבנת את החלום שלך. הרגשתי שזה בעיקר משקף את המקום שלי ששקוע ביום-יום, בהורות שמאד טכנית ולא רוחנית. קיום מצוות, וחינוך לקיום מצוות הוא חלק מאד משמעותי מהחיים שלי, אבל יום כיפור שלי כולל גם הרבה התעסקות באוכל, ויותר הליכה לבית כנסת משהות בפנים... וזה בסדר, אני שמחה להיות בשלב הזה בחיים :-)
מיואשת יקרה, אני מודה שאני לא באמת מאמינה לך. לפעמים נסיבות החיים מביאות אותנו למקום אטום ואדיש, אבל אין לי ספק שמתחתם נמצא לב רגיש ונפש עדינה, והפוסטים שלך מעידים על כך...
בתגובה ל: בהשראתך גם חלמתי על יום כיפור מאת: אנה ק את אחת הנשים הכי מעוררות השראה פה בעייני! זה מדהים איך שהצלחת לשלב בין חיים של זוגיות עם אשה לבין חיי קיום תורה ומצוות. נשמע שאת מאוד שלמה עם הבחירה הזאת,והפכת אותה לאפשרית בניגוד לכל מה שמקובל לחשוב. אומר בכנות ובלי להגזים שזו משאת חיי.
אבל אצלי יש בעיה:אני מרגישה צורך למצוא פילוסופית חיים מספיקה חזקה כדי לבסס דרך חיים כזו ולהרגיש איתה שלמה מבלי לחיות בסתירה עם עצמי.
ולמה? או שהרציונל שעומד מאחורי האמונה שלי הוא דתי(כמו המסורת התנכית),או שהוא אגנוסטיקני (ספקנות ואי ודאות לגבי פשר החיים). במידה ואת אומרת לעצמך -הלכתי על האמונה של המסורת היהודית,ההגיון מחייב להיצמד לרציונל ההלכתי הזה עד הסוף כי האמונה היהודית בהגדרה שלה היא מערכת חוקים אחת שלמה שמחייבת אותנו כדרך חיים,ואם אני בוחרת רק חלקים מתוכה אני בעצם כבר לא מאמינה בהגדרה של התורה כתורת אמת,תורה מהשמים,דרך חיים וכו'.
ואם אנחנו בוחרות בהגשמת זוגיות עם אשה זה במילים אחרות אומר שאנחנו כבר לא מאמינות בתורה כדרך חיים אמיתית שתקפה לכל עידן,מצב או נטיה מינית ובעצם אנחנו מעצבות פה פילוסופיית חיים חדשה משלנו,שמשלבת במצע שלה משהו מן ההגיון הרפורמי. אם כך, זה מרגיש מוזר להמשיך להאמין בכל שאר הציויים שבתורה ולקיימם כרגיל בדרך האורתודוכסית.
אני יודעת שיש בדברים שאמרתי חשיבה מאוד חרדית ומוקצנת של שחור-לבן,אבל בכונה מציגה את זה ככה כדי לחדד את הנקודה.
אם קיימות דרכים אלטרנטיביות לפרש את ההלכה באופן שנאמן ללוגיקה של המסורה- זו תהיה עבורי (ובודאי עבור כולנו) בשורה גדולה!
בתגובה ל: תודה אנה יקרה מאת: מיואשת מהחיים בתורה שלי אין איסור על זוגיות בין נשים. גם לא בגמרא. כן, יש ברמב"ם ויש בשולחן ערוך. בפוסקים של ימינו יש שאוסרים ויש שמתירים. רבים אומרים דברים לא ברורים. מבחינתי מספיק לחלוטין שיש שמתירים.
ובכל מקרה, כן -אני מאמינה בתורה מן השמיים ובסייעתא דשמייא שמעצבת את המסורת היהודית. ובהחלט התורה היא דרך חיים שתקפה לכל עידן ולכל מצב. ומתוך האמונה הזו אני חושבת שהקמת משפחה היא ערך חשוב ביות, שלא במקרה שאין ממש איסור מבוסס על זוגיות בין נשים. ובע"ה לא ירחק היום ואנשים לא יבינו בכלל מה הבעיה. וגם אם אני טועה, וצודקים האוסרים - אז בשביל להקים משפחה עברתי על מצווה אחת דרבנן. בשביל זה לוותר על הכול?
בתגובה ל: אני לא חרדית מאת: אנה ק שתומכים בגישה הזאת ונותנים יד וכתף תומכת לנשים כמונו? ויש קהילות דתיות עם ערכים לסובלנות שאפשר לשלוח את הילדים למוסדות שלהם בלי לחשוש על נפש הילד?
בתגובה ל: ויש רבנים אורתודוכסים מאת: מיואשת מהחיים הופיע לא מזמן במקור ראשון
אשת ההלכה מלכה פיוטרוקובסקי אמרה חד משמעית במפגש של בת-קול בזוגיות לסבית. אמירות דומות נאמרו לנשים שונות בשיחות פרטיות מפי כמה רבנים. הלוואי והיו גם כותבים זאת באופן פומבי....
ויש לא מעט משפחות של לסביות דתיות, במקומות שונים בארץ. ב"ה לא חסרות קהילות מקבלות.
עם הנטיה המינית השונה,עם קשיי החברה. אין לי ברירה אחרת, כי זה מה שהגורל שלי בחר עבורי. צריך לחיות עם זה,כמו עם מחלה.לבלוע את הגלולה המרה כל בוקר מחדש ולהמשיך לחיות,כי איזה עוד ברירה יש? גם נכים חיים,גם מוגבלים ומי את שתתלונני על החבילה שלך.כי אם נבחרת להיות חיה ולא מתה כנראה יש לזה סיבה. אולי יש משמעות לכל הסבל שעברת,לכל הסבל שעוד מחכה לך. אז תספגי אותו באהבה ובגבורה. אל תצטערי על כך שזה מה שקיבלת, אל תתיאשי ממה שעוד נכון לך.
בתגובה ל: להמשיך לחיות ולקבל באהבה את היסורים מאת: מיואשת מהחיים מחלה זה דבר שלילי מחלה אפשר וצריך לרפא
מה מחלה בלאהוב אישה? ההפך זו ברכה!
בתגובה ל: מחלה? מאת: boom170 אלא ביחד עם עוד כמה 'מתנות'שמים שדואגות לדפוק את החיים בצורה הרמטית. למשל,תצרפי למשואה הזו תקשורת חברתית לא משהו.זו תוספת שלכשעצמה דואגת לקבור את האדם עמוק עמוק בארון מבלי יכולת לצאת ולצור קשרים משמעותיים עם אנשים חדשים שיהיו תחליף למשפחה. תוסיפי למשואה הזו למשל,את הצורך העמוק באמונה שמאלצת להשאר בתוך הדת ולסבול את הקונפליקט מול הנטיה כל החיים,ולהכניס לתוך המורכבות הזו גם את הילדים שיהיו בעתיד.
בתגובה ל: הלסביות היא יותר גרועה ממחלה כשהיא לא באה לבדה מאת: מיואשת מהחיים לאנשים שלא רוצים אותה.כל דבר שיש לבנאדם שהוא לא רוצה משהו שהוא מפריע לו זה סוג של מחלה.ואם נחשוב על זה זה סוג של משהו שכן מחלה את הנפש הקונפליקט הזה לפחות אצלי ואני מאמינה שאצל עוד הרבה במיוחד כאלה שהם חרדיות ורוצות להקים משפחה עם גבר הנטיה שלי לא משנה את האמונה שלי ובדרך שאני מאמינה שהיא נכונה למרות שהדרך הזאת טוענת שנשים כמוני אמורות לקבל כדורים לדיכוי מיני וכו. אני עסוקה המון במלחמה עם הרצון שיש לי לקבל את עצמי מול הקול שאומר לי שאני לא יכולה. זה שאני יודעת שאם אי פעם מישהו ידע עלי אני יפסיד הכל את המשפחה את הילדים שלי. חברות אף אחד לא יסכים לדבר איתי ינדו אותי ואז מה יהיה איתי??? אז תגידי לי עכשיו מה זה אם לא מחלה??????????????????????????????
בתגובה ל: גם כשהיא באה לבדה היא סוג של מחלה מאת: לו הייתי ובדיוק מהסיבה הזאת איבדתי את האמונה שלי בדת.לא רציתי לאחל לעצמי חיים שהם תודעה של מחלה. ולמזלי איבדתי את האמונה בזמן עוד לפני שהספקתי להנשא בשנית (אני גרושה ללא ילדים) ככה למזלי יש לי לפחות את הבחירה לעצב את החיים שלי מחדש בתוך עולם אחר, אבל מצד שני הריקנות שהאובדן הזה הביא עלי היא קשה מנשוא וכנראה אהיה מוכרחה להמשיך להאמין בגרסה דתית כלשהיא כדי לחיות חיים מאוזנים שיש בהם גם ביטוי לאמונה ורוח. ואז נכנסת שאלת הילדים. איפה יגדלו? לאיזה חינוך אשלח אותם ומה יהיה מעמדם בחברה אם ארצה לשלוח לחינוך דתי? איך יתקבלו כילדי תרומת זרע? איך ימצאו שידוך בבוא היום? יש פה אינספור דברים שיכולים לסבך את חייהם בעתיד לו ארצה לחנכם כדתיים. אז עולה בי מחשבה לעיתים קרובות:אולי כבר היה עדיף להביא את הילדים לפני הגירושים ואז לפרק את החבילה? כל אופציה פה היא סוג של בחירה רעה. ולדעתי הנחמה במצבך היא שיש יציבות וודאות בעולמם של ילדיך,הם יוכלו להנשא כרגיל ולהמשיך אותך בהתאם לדרך היהודית,וזה שכרך הגדול.הקונפליקט שלך בין הנטיה לדת לא יבוא על חשבונם בעתיד.
בתגובה ל: הגדרת מדויק: סוג של מחלה מאת: מיואשת מהחיים ויביא איתו עוד ילדים ויהיה לנו משפחה מדהימה ואף פעם אף אחד לא ידע עלי. ובעזה הקונפליקט לא יבוא על חשבונם כי מי שיודיע מזה זה רק הבנות שקוראות פה. ואם את היית פעם פרומרית חרדית את יודעת שאך אחד לא ירצה להתחתן גם עם נכדים של אשה לסבית אז.......
בתגובה ל: הלסביות היא יותר גרועה ממחלה כשהיא לא באה לבדה מאת: מיואשת מהחיים אני לסבית אני דתיה אין שום דבר בתורה שאומר שזה אסור פניתי להרבה רבנים והם נתנו לי את ברכת הדרך.
אני ממש לא חולה, אני אישה מאושרת ושמחה.
גם לי יש בעיה של התקשרות והתחברות עם בני אדם, אך בכל זאת הצלחתי בזכות בת קול למצוא לי משפחה נוספת שהיא הכי מדהימה ומכילה שיש.
הקב"ה אוהב אותי בצורה אינסופית שאי אפשר לתאר. למדתי לאהוב את עצמי, ולאט לאט גם הסביבה תלמד לאהוב את השונה שהוא אני.
אני חולה? ממש ממש לא. שוני הוא לא מחלה. מי שחושב שכל שוני הוא מחלה נשען על שנאת האחר ופחד מהאחר מוזמנת לבוא ולהכיר עשרות משפחות להטביות דתיות (עם ילדים!) שחיות באושר ושמחה.
בתגובה ל: לפעמים הקב"ה מביא לנו מתנות ואנחנו זורקים לפח מאת: boom170 שהקבה אוהב אותך בצורה אינסופית ומעניין אותי לשאול אותך על זה. אני מאמינה שה' בורא כל אחד עם נסיונות,יש כאלה שהניסיון שלהם יותר גדול שזה אומר שה' מאמין בך שיש לך מספיק כח לעמוד בו. למשל אמא שנותנת לילדה שלה כסף שתקנה משהו והיא סומכת עליה שתקנה את מה שהיא בקשה, אם הילדה תלך ותקנה ממתקים אמא שלה תכעס עליה. אותו דבר ה'.נכון שיש רבנים שמתירים,אבל גם כתוב שזה אסור. אם ה' היה רוצה את זה אז שני נשים היו יכולים להביא ילדים ביחד.
בראשית:היצירה של אדם וחוה זה סוג של סמל איך העולם אמור להראות.
איך את יכולה להיות שלמה עם זה שה' אוהב אותך? אני שואלת אותך כי כתבת את זה כל כך בביטחון ואני די מקנאה. נראה לי שכל נפילה שלי ואפילו הכי קטנה לא מביא עלי את אהבת ה' כאילו אכזבתי.
בתגובה ל: את רושמת מאת: לו הייתי יש הרבה שכותבים כל מיני דברים, אני הולכת לפי האמת של התורה כפי שאני מבינה אותה.
הקב"ה נתן לי אחלה ניסיון עם היותי לסבית. ואני עמדתי בו, ועומדת בו. מצליחה לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי למרות שהסביבה חושבת אחרת. ומצליחה יחד עם זאת להאמין באמונה שלמה בו ובתורתו.
עכשיו אני רק צריכה להפיץ את האור הזה, ולשנות את העולם. לא רק, אבל אין לי ברירה אלא להגשים את היעוד שלי.
ולעניין היכולת להביא ילדים... המון מהזוגות כיום עוברים טיפולי פוריות. אז הקב"ה לא רוצה שיהיו להם ילדים?
בתגובה ל: הלסביות היא יותר גרועה ממחלה כשהיא לא באה לבדה מאת: מיואשת מהחיים תפילה לבובי
בתגובה ל: להמשיך לחיות ולקבל באהבה את היסורים מאת: מיואשת מהחיים יש אנשים שמתים כל יום ממחלות. יש ילדים שנולדים פגועים עם כל מיני תסמונות.. רק בשבוע שעבר הייתי בלוויה של אבא של חברה טובה שלי שהסרטן ניצח אותו. לפני שלוש שנים ראיתי את סבתא שלי נלחמת בסרטן שלה וסובלת ייסורים שבסוף גברו עליה. לסביות היא מורכבות והיא התמודדות. בזה אין ספק. לא מורידה לרגע מהקושי ומהמורכבות. אבל היא לא מחלה.
בתגובה ל: וואו מאת: spirit לפני שנה,מרוב שהייתי במצב רגשי קשה,חטפתי גם סרטן. אייכשהוא גם יצאתי מזה. היום אני מרגישה כמו שורדת שניצלה מתופת גדולה,אבל לא ניצלה מהחיים עצמם. למרבה האירוניה,דוקא בתקופת המחלה הרגשתי פתאום שטוב לי ושאני מתחילה לקבל מהסביבה את התמיכה והחיבוק שהייתי כל כך זקוקה להם,אמנם עדין בתוך הארון אבל בתוך מציאות סלחנית ומכילה. דוקא תקופת המחלה זכורה לי כמו שחרור גדול מהיאוש והבדידות,חודשים של חסד ואור. עד לפני שנתיים עוד הייתי חרדית פרומרית אדוקה,מאמינה בכל ליבה,ואת הסרטן קיבלתי ממש יחד עם משבר האמונה שלי בדת. יכולתי לכתוב ספר שלם על כל החויות,התובנות והתהליך הפנימי שעברתי בשבע השנים האחרונות.
שאלה לי עליכן בנות יקרות,אתן הרי דתיות מאמינות בתורת משה רבינו ,ובא הוא רושם את ההלכה שלנו,ובהלכה שלנו לסביות והומואים זה אסור על פי הללכה וחטא כלפי הקדוש ברוך,אז 2 שאלות לי לכן! 1)איך אתן ממשיכות לעשות את זה ולטעון שאתן עדיין דתיות?-שהרי ליהיות דתיה זה ללכת על פי ההלכה!ואתן לא!(לסביות זה אסור בהלכה!) 2)עם הייתן יכולות ליהיות נורמליות,ובלי הנטיה הייתן מעדיפות להיות נורמליות? 3)ועם היה לימוד דתי פנימי שמשנה את הנטיה המינית לעומק וגורם לכן ליהיות נורמליות,(סטרייטיות),הייתן לומדות אותו?
אני יודה לכן מאוד עם תענו לי...בברכה רבה...nhaumb... "יסוד החסידות והעבודה התמימה הוא שיתברר מה חובתו של אדם בעולמו..." שבוע טוב:מואה!
הכרתי מישהי. התאהבתי בה, והיא לא בקטע. אני בארון, אבל מכחישה. לא סגורה מה אני בכלל רוצה ומה קורה.. מה עושים? איך מתקדמים? לא מפסיקה לחשוב עליה כל היום.. מרגישה אבודה
בתגובה ל: מתי אני אבין? מאת: עוד יהיה טוב הכי גרוע זה להתאהב בסטרייטית. היא יכולה לתקוע אותך המון שנים בתוך קשר אומלל ולא הדדי,מבלי לתת לך להכיר מציאות של זוגיות אמת הדדית. וזה עוד במקרה הטוב,אם שאת בנויה לשאת את קשר רומנטי שלא יכול להתפתח לשום מקום,ולא מתקדם מעבר לחברות. במקרה הרע זה יכול להביא אותך לבזבז עליה הרבה אנרגיות מיותרות,תקוות שוא,ולבסוף להשאר עם תסכול מאוד חזק והבנה שאת חייבת להתנתק ממנה רגשית.
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
העמוד הקודם 
עמוד הבא 
