ברוכות הבאות לביתן של הלסביות הדתיות. הבית נועד לאפשר מפגש, תמיכה, דיון ויצירהבין נשים דתיות שאוהבות ומתאהבות בנשים.יש בו מקום לכל מי שמרגישה שייכת - הכנסו, הדלת פתוחה...
אנחנו שמחות לספר לכן שבמוצ"ש האחרון היתקיים המפגש הראשון מסוגו בבת קול!
מפגש של צעירות בת קול.. (ולייתר דיוק, מ18- 25)
אז אחרי מפגש הסלבז' המטורף שהיה לנו שבוע שעבר! (והמבינה, תבין:)
ואחרי שיש לנו רשימת בחורות מגוונת וארוכה!
כן! כן! ארוכה..
בשמחה ובששון אנחנו שמחות להזמין ולפרסם את מסיבת בת קול צעירה ליין מס' -1-
בתיכנון:
בחורות יפות (וצעירות:) שתיה בשפע למי שבא לה ולא נוהגת! נישנושים ופיצה. מוזיקה טובה:) ואיורה כייפית וחמה!
ולפינלה, סרט לסבי נחמד..
מיקום כללי - תל אביב.
ולא כללי ינתן לכל מי שתאשר הגעה.
אוהבות!
שלווה וroni2060
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה סחתין על היוזמה ועל העקביות..
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה כל הכבוד לכן! אחלה יוזמה.
המון בהצלחה
תמשיכו לתת לנו הזקנות סיבות לקונן על נעורנו שחלפו אינם...
קבצים מצורפים:
בתגובה ל: אפליה מאת: אנה ק זאת אני (למי שלא זיהתה). הצלמת תפסה אותי ביום מוצלח במיוחד.
וכל הכבוד לנוער!
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה תעשו שם חיים, במפגש קטינת-קול שלכן.
(ולא, אני בכלל לא מרירה על הגיל שלי )
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה שיהיה לכן כיף גדול
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה לפחות לחודשים הקרובים:)
אנה ונוסעת אוהבת אתכן בדיוק כמו שאתן.
בתגובה ל: אני בפנים מאת: חמדת השקד אם את מצליחה לעבוד על נהגי האוטובוס ועדיין לנקב על כרטיסיית תלמיד:)
אני בטוחה שתצליחי להתגנב גם למסיבותיה של בת קול צעירה!
אבל לא בטוח..
צריך לשאול את המארגנות;)
אני:)
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה אני נורא שמחה שדור העתיד עושות חיים, רוקדות, מבלות, אוהבות וצוחקות, ולא בוכות על מר גורלן, או מתלבטות עד מוות אם אפשר להיות לסבית ודתיה
זה העתיד שחלמתי עליו תמיד
תהנו מביטה בכן באהבה, בשמחה, בקנאה ובהערצה
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה שכל הקרדיט מגיע לגברת RONI2060 שפעלה ופועלת במרץ על הערב הזה....
סחתיין עלייך!!!!
שלוה
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה סתם... להפך....
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: זקנה מדי:) מאת: הקסם שבך
איפה אפשר להתעניין ולקבל פרטים?
בתגובה ל: אם כן.. מאת: rotemit
שאלונת קטנה לפני...
את חברה כבר בבת קול? הגעת לאיזה מפגש? או נפגשת עם חברה בבת קול?
אפשר לענות גם פה וגם לתיבת דואר שלנו באג'נדה..
שבת שלום ודרך צלחה!
בתגובה ל: בשמחה:) מאת: בת קול צעירה אני לא חברה בבת קול, וטרם הגעתי למפגשים.
קוראת בפורום הזה כבר 3 שנים באדיקות ועוקבת אחרי הפעילות השונה.
למען הגילוי הנאות גם איני מקיימת מצוות ואני באה מבית חילוני.
אם זה בסדר, מתוך מה שסיפרתי עד כה בכל אופן, אשמח לעשות את ההיכרות הנדרשת..
את יכולה לתת לי הנחיות?
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה אז כנראה שאנחנו החתך הגילאים הזה.. על אף הותיקות בבת קול. אנחנו רוצות להגיע אבל אשתי קצת חולה(כאב גרון, צינון וכו'). אפשר לקבל פרטים למייל? או בטלפון? היינו שמחות להגיע (בתקווה שהיא תרגיש טוב..)
(וואו! מוזר לחזור לפורום אחרי כמעט שנתיים שלא ביקרנו בו..)
בתגובה ל: אפשר פרטים? מאת: נטעדו מהממת ומרגשת
כיף לראות אותך פה.
בתגובה ל: התמונה מאת: אנה ק איפה מוצאים את כל האייקונים היפים שכולם שמים?
בתגובה ל: תודה מאת: נטעדו יש כאן הסבר....(אצלך כמובן כתוב שלום נטעדו )
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה כמה חבל שרוב מי שהיו במוצ"ש האחרון בכלל לא קוראות בפורום... כל הכבוד לרוני2060 על ההפקה של הרגע האחרון בספונטניות מרשימה בהחלט...מאוד נהנתי. כמה חבל שאי אפשר להעלות תמונות לפורום...נראה לי שאחד הסלבז המדוברים העביר לי קצת מהיופי שלו ויצאתי פשוט פוטוגנית בטירוף בתמונה ההיא.
תודה שוב לרוני ו...תבואו בהמוניכן, יהיה כיף. [להתראות במוצ"ש :)]
[עידכונים מהחזית- סוף כל סוף אני מתחילה להנות קצת בצבא...בשבועיים האחרונים גיליתי עד כמה המפקדת שלי היא בנאדם מדהים...היא הוכיחה לי שיש גם בני אדם בצבא, שיש אנושיות. אני כבר ממש מצטערת לסיים את החלק הזה של הקורס ולהפרד ממנה כמפקדת. נוט טו מייסלף- לעולם לא לשפוט על ההתחלה, תמיד לתת צ'אנס. גם אם זה לוקח חודשיים.]
שבת שלום.
זה מה שיש ועם זה ננצח.
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה נטע דו ואישתה החולה ייקרות!
ולרותמית, צר לנו, אבל הנחיות "מלמעלה" אומרות שכל מפגש ראשון של חברה בבת קול צריכה להיות "מבוקרת".
ובגלל שהיננו ילדות שובבות... אנחנו משאירות לגדולות לקבל את פניהן של החדשות...
משמע, כנראה תיעלצי לחכות למוצ"ש הבא.. ובינתיים להפגש עם חברה ויתיקה ו"מיומנת":)
ובינתיים, אנחנו שמחות שאת פה!
אולי תספרי מעט על עצמך?
שבת שלום!
בתגובה ל: מפגשי צעירות יצא לדרך! מאת: בת קול צעירה "סיכום" מפגש/ מסיבה מעולה במוצ"ש האחרון. בו השתתפו:
הנסיכות, המתולתלות. נעמונת ורות אחת, הרחובותיות, החננה מפתח תקווה, למה אי אפשר 4 אותיות/ שלוה, RONI2060, סתם עברתי כדי לראות, נט* ואחת חדשה שאנחנו לא יודעות מה הניק שלה:)
כלומר! היינו לנו 14 בחורות ייפות, משכילות, נעימות וצעירות! וכדי להמחיש טוב טוב א עינין הצעירות... המפגש כולו היה בתוך מבנה גן ילדים.
השילוב בין ערמות של בירה וברייזרים וערמות הלגו.. ומה שיצא מהשילוב של שניהם הדהימו את הנוכחות:) (אגב ועדה מנהלת:)
אז אחרי שעשינו כהגלנו בקודש סבב הכרות, והזלנו ריר של עונג וקנאה על טבעת הנישואין של הנסיכות.. (אמא, את רואה?! גם אני אתחתן!)
ואחרי ששלוה פתחה שלנו את הבירות במסירות.
התיכנון היה לרוד עד או הבוקר, או לפחות איזה שעה שעתיים, אבל משום מה המוד לא היה.. וגם שכחו את המוזיקה:+
אז המשכנו לשבת לפטפט. ולפטפט.
והיה מעניין לשמוע סיפורים אמיצים של התמודדות וכאלה פחות נועזים של חשש והסתרה. היה כיף לראות משהו אחר מכל מה שמוכר. צחוק פרעי וחיוך שובב יחד עם שיחה אמיתי ורצינית על החיים ובכלל.
ואז התחלקנו ל2 קובוצות, לכאלה שרצו להמשיך לדבר, וכאלה שרצו לראות סרט. (יותר טוב משוקולד). הן פיטפטו להן בנחת בכיתה של "הגדולים" :) ואנחנו בהינו לנו בסצנות נועזות בכיתה של "הקטנים"
בסביבות אחת אחת וחצי צצו לנו גשם זה כיף וT..... בלה בלה משו, נו זאת שיש לה בלוג באתר של בת קול.. אז הן שמו יד אחרון לסידור הגן וסיפקו צורכי טרמפים לכל מקום (ממש כמו אמא ואמא שבאים לאסוף את הילדים מהגן!)
וכך נגמר הערב, חזרנו כולנו לביתיינו מרוצות ושמחות.
ושוב נפגש.. בקרוב!
אוהבות!
שלוה RONI2060ו
בתגובה ל: הצעירות (שוב) נפגשו!! מאת: בת קול צעירה אכן היה משעשע להיכנס לגן ילדים לאסוף טרמפיסטיות, מקווה שהזקנות לא הרסו את האווירה...
בתגובה ל: איזה כינוי קצר קיבלתי פה... מאת: taramaclay וקבלו את התנצלותי על איזכור שמותיכן אם לא רציתן בכך..
RONI2060
בתגובה ל: ממש לא הרעתן:) להפך! מאת: בת קול צעירה אין מה להתנצל
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
מקווה, כמובן, שזה לא אקטואלי לאף אחת... אבל אם בכל זאת :( ... מצאתי את המאמר הזה כשחיפשתי חומר על "דייט רייפ" בשביל דיון סוער עם כל מיני אנשים שמרחמים על חנן גולדבלט.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: קרבנות התעללות, ונטייה מינית מאת: alla_alla עדיין לא שחזרנו את ההפניות הקבועות שהיו בפורום בנענע, וכל המרבה בהבאת קישורים - מרבה ברכה בפורום.
סביר להניח שזה נוגע לרבות, ויכול לעזור להרבה נשים עם חששות ולבטים.
אגב - השינוי שעוברת השפה העברית בעשורים האחרונים, הוא מהיר ורדיקלי. בלי לקרוא את המאמר בשנית - אני מוכנה לחתום, שהוא אינו עושה שימוש במילה - קורבנות, אלא שורדות או נפגעות. זה פרט קטן במהפכה גדולה (והמקרה של חנן גולדבלט המם אותי שוב - עד כמה הנורמות כאן השתנו)
הנה המקום לעשות כבוד לרדיקליות
בתגובה ל: תודה שהבאת את המאמר החשוב הזה מאת: אור__ ואני גם יודעת למה השתמשתי במילה הזו בלי לחשוב על זה אפילו :(
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: צודקת מאת: alla_alla האתר ההומולסבי הישראלי-הרוסי פרסם את המאמר שלי בשני חלקים, שסוקר את נושא הגייז הדתיים בחברה הדתית הישראלית (השאלות, ההתיחסות של הרבנים השונים, "עצת נפש" והביקורת עליה, וכו'). כלומר, חלק אחד התפרסם, והשני בדרך. אם מישהי צריכה את זה בשביל משהו, אני יכולה לשלוח לה קישור, או פשוט את המאמר בשלמותו לאי-מייל. פשוט אין הרבה חומר כזה ברוסית.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
ללא תוכן
קבצים מצורפים:
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: אדם הוא תבנית נוף מולדתו מאת: alla_alla ללא תוכן
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: עוד קצת פטרבורג מאת: alla_alla עוד ניסיון...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: עוד קצת פטרבורג מאת: alla_alla ללא תוכן
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: ניסיתי להקטין, אם לא הולך אפשר למחוק את השרשור... מאת: alla_alla ממש בא לי להראות לכן איפה הייתי
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: אג'נדה המעצבן... אולי ככה? מאת: alla_alla עוד כמה תמונות מפטרבורג היפהפייה ואני זזה לבשל...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: יש! ניצחתי את אג'נדה מאת: alla_alla אפשר לשמוע גם קצת חוויות?
בתגובה ל: תמונות מקסימות :) מאת: אור__ תודה ששאלתן
קודם כל נתתי 3 ימים של הרצאות, שזה היה חוויה בפני עצמה. לפני כל הרצאה נכנסתי, כמובן, ללחץ, אבל בזמן אמת תפקדתי כמו גדולה ובאמת נתתי ה-כ-ו-ל. הפידבקים היו מעולים, והדימוי העצמי שלי קצת התאושש חוץ מזה - מוסקבה מדהימה, אבל בכלל לא דומה למה שזכרתי. היא פשוט עיר עם קצב מטורף, עושר עצום, רעש, בלגן ודופק מהיר, והאמת היא שאני עם ההיפריות שלי די התחברתי לאנרגיות שלה. חוץ מזה שקרמלין והאזור של מרכז מוסקבה תמיד יפהפיים, לא משנה מה, וגם הגנבתי ביקור במוזיאון ע"ש פושקין. אבל העיקר היה הפגישות עם אנשים שמעולם לא פגשתי קודם, אבל הם אוהבים אותי ואני אוהבת אותם. וזה פשוט היה פנטסטי. כל חברה שפגשתי, זה היה אחרת. עם מישהי ישר "נכנסנו לעניינים", היו כאלה שהן בכלל שונות ממה שחשבתי... בקיצור, היה פשוט המון "דה-וירטואליזציה" ולרוב זה היה חוויה מדהימה ומיוחדת. מה שכן, הקפה במוסקבה זוועתי :) . את סנט-פטרבורג ראיתי רק במשך יומיים, אז חוץ מזה שהיא מדהימה ביופייה, עיר אירופאית-רוסית-מיוחדת, "וונציה של הצפון"... וכל המשוררים הרוסיים הגדולים שאני הערצתי כל חיי גרו שם, טיילו שם, כתבו שם... בקיצור מפעים, אבל זה היה קצר מדי בשביל לקבל רושם יותר עמוק מזה. גם שם קיבלו אותי כמה חברות וירטואליות שאנחנו בקשר כבר כמה שנים, והיה כיף לא נורמלי. ועשינו גם מצווה מאוד חשובה - הבאנו משם בכוחות משותפים עגלת-ילד-נכה של "מקלרן", שלא נמכרת בארץ, בשביל חברה טובה מאוד שלנו, שגרה כאן בדרום הארץ, והיא אימא לילדה נכה בת 6. העגלה הזו פשוט עשתה להם את ההבדל בין כמעט חוסר ניידות, לבין ניידות של מאה אחוזים. אז גם אם אסור לצאת מהארץ, כיפרתי על החטא אפילו בלי להחשיב את הסמינר, ואת החופשה המדהימה שהייתי חייבת מזמן לאימא של הילדים שלי.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: יש! ניצחתי את אג'נדה מאת: alla_alla איך מעלים ככה תמונות (כחלק מההודעה)?
ואם כבר באותו עניין, איך את שמה יוטיוב בגוף ההודעה?
מעלה את התמונה המבוקשת לאתר שלהם (דרך שורת ה"בראווס"), ואז, אחרי שזה עולה, מעתיקה את השורה התחתונה של הקישור לתוך ההודעה שלך. אפשר לעשות את זה עם מספר תמונות בהודעה אחת.
את היוטיוב - פשוט מעתיקים את הקישור לסרטון לתוך ההודעה, ואג'נדה הופך את זה בעצמו לסרט.
התמונות ממש לא מעבירות את הקסם הצפוני... יש לי עוד המון אבל אני מופיעה בהן :) אז מנועה מלתלות אותן כאן.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
סיכמנו שהיא אורזת כשאני לא אהיה בדירה. אני לא רוצה לראות אותה מקפלת את החיים שלה, שפעם היו חלק מהחיים שלי, לתוך ארגזים ויוצאת בכוון אחד.
כמעט שבוע שאני לא מסוגלת להסתכל עליה, לדבר איתה. מדמיינת איך זה לחזור לבית ריק. מנסה לדמיין את החיים החדשים שהוכתבו לי איכשהו.
אבל כשהיא חזרה הערב, מאוחר מתמיד, הרגשתי פתאום שאני לא כועסת יותר. שאני מסוגלת לארוז איתה. לפנות את השידה שהיא הביאה איתה מהדברים שלי, שאני יכולה להחזיק לה את הארגז ושהיא תסגור אותו בדבק סלוטייפ.
שאני לא רוצה לכעוס עליה כשהיא תצא מדלת ביתנו. ביתי.
מחר.
אז ארזנו יחד חלק מהדברים יחד. היא מוציאה מהארון ומכניסה לארגזים ריקים מרגש. אני מוציאה חפצים וחיים ומעבירה למדפים ומגירות שפעם מולאו בדברים שלה, ובחיים שאהבתי. וכל הזמן אני אומרת לעצמי: תתגברי. אל תהרסי את הסוף הזה. אל תכעסי. רק על תכעסי. הפרידה הזו היא הדרך היחידה, אם היא בכלל קיימת, לפתוח לך את הדלת לאיזשהו עתיד, כמו זה שתמיד חשבת שהוא הכי נכון. תני לה ללכת. תני לעצמך להמשיך.
אז הלילה נלך לישון יחד, ואני הבטחתי לעצמי לא להתרחק יותר. לחבק אותה ולתת לה ללכת.
ומחר?
האם יגיע המחר?
אולי מוטב שהוא לא יגיע?
ואם יגיע, איך הוא יראה?
חיים מתפרקים. שברים, שברים. פיסות. חתיכות. קצוות.
וחודים, שדוקרים הכי עמוק שאפשר.
בתגובה ל: . מאת: פרידם כל כך כואב. קשה. לחתוך בבשר החי.
מאז שכתבת את אותה הודעה של פרידה חשבתי עליכן לא מעט.. על בחירות בחיים והמחירים שלהם, על ערכים סותרים (או סותרים לכאורה), על כאב הפרידה. אני מרגישה שבתור קוראת פורום חוויתי איתכן מהצד חלק מהקשר שלכן, ועכשיו אני חווה מהצד את אובדנו.
שולחת לך חיבוק גדול ומנחם, מקווה שתצליחי למצוא את הדרך שתהיה לך טובה, שתביא אותך למקום שלם יותר עם עצמך ועם הבחירות הנוכחיות והעתידיות שלך.
~חיבוק~
בתגובה ל: . מאת: פרידם כמה שזה עצוב... וכואב... אני יודעת שזה נשמע אולי קצת נדוש וסתמי, אבל אני אומרת את זה מעומק הלב - תחזיקי מעמד. לפחות תשתדלי להחזיק.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: . מאת: פרידם
לוקח ת'זמן
עופר בשן
מילים: עופר בשן לחן: עופר בשן
כבר יומיים אני לא חייכתי כבר שלושה ערפל בעיניי אנשים עוברים דרכי דרך גופי, דרך ליבי ודרך בגדיי והגשם עוד מעט מתחיל לרדת אני רוצה להתנחם בחום גוף רגשות כבר עשו בי שמות אני רגיש, אני שביר, אני שקוף
אבל עכשיו אני לוקח ת'זמן לקום וללכת לוקח ת'כוח לא להישאר כאן יותר איך פעם רציתי, איך פעם ביקשתי תמיד לוותר, לוותר, לוותר
לכל הכלות מסתירים ת'עיניים זוגות זוגות טובעים במבול אתמול הרחתי ריח של חופש ועכשיו אני לגמרי מסטול רק רגעים מכילים את הנצח חיים שלמים נגמרים כך פתאום לדמעות של פרידה ולחיבוק כואב יש בדיוק אותו חום
אבל עכשיו אני לוקח ת'זמן לקום וללכת לוקח ת'כוח לא להישאר כאן יותר איך פעם רציתי, איך פעם ביקשתי תמיד לוותר, לוותר, לוותר
לוקח ת'זמן לקום וללכת לוקח ת'כוח לא להישאר כאן יותר לוקח ת'זמן לקום וללכת לוקח ת'כוח לקום וללכת
אבל עכשיו אני לוקח ת'זמן לקום וללכת לוקח ת'כוח לא להישאר כאן יותר איך פעם רציתי, איך פעם ביקשתי תמיד לוותר, לוותר, לוותר x2
מאחלת לך שהקב"ה יתן לך כוח. לכאוב. להמשיך חזקה יותר. בדרך הנכונה לך.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
בתגובה ל: פרידם יקרה, קחי ת'זמן..... מאת: נשמה ללא תוכן
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
בתגובה ל: קישור לשיר.... מאת: נשמה העתיקי את הקישור והקשיבי לשיר. מקווה שיחזק אותך.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
בתגובה ל: . מאת: פרידם
החיים גם מתחברים. בזמנים אחרים.
בתגובה ל: . מאת: פרידם מקווה שהשבת הביאה איתה קצת השלמה ואיחוי.
כואב מאד בשבילך, בשבילה.
מקווה שמתוך כל הכאב הזה תמצאי את המקום שבו תוכלי ותרצי לחיות את החיים. כל רגע בפני עצמו, ועם חלומות לשבעים שנה.
בתגובה ל: . מאת: פרידם אוהבת את שתיכן מאוד....ביחד ולחוד ומאוד עצובה עבורך....ועבור הסוף הזה...וגם אני לא אוהבת סופים... אני מקווה שתגמרי את ימי הדמעות שלא רואים כלום בעיניים חוצ מלבכות....ותתאוששי הכי מהר שיש ושתדעי שאני כאן...אוטוטו זמינה עבורך כי אהיה בחופשת לידה בע"ה...
שבוע טוב
אוף אני ממש דומעת.....
צבעונית
בתגובה ל: . מאת: פרידם והחלק הקשה זה לדעת שיהיו עוד מחרים.
אני לא מאמינה שהגעתי אל הנקודה הכי נמוכה הזו, אבל אני פשוט מרגישה שזהו. זה הגבול אותו אני יכולה לשאת.
אני צעירה מידי בשביל כל כך הרבה, ומרגישה זקנה מידי בשביל לרצות עוד.
אין לי כח לבנות משהו חדש. אין לי רצון. אין לי מקום.
ותוהה, בפעם המליון, מה אלוקים רוצה ממני.
בתגובה ל: . מאת: פרידם ואת עוזרת לה לארוז יחד את הזכרונות. את הרגעים המצחיקים, הנעימים, את הרגעים של הביחד. וכל פינה נושאת מזכרת, כל חפץ טומן סיפור.
ואת מתמודדת, נותנת לה ולך את הרגעים האחרונים של ה''יחד''. נותנת לה ולך, סוף נעים עד כמה שאפשר.
את יודעת, לפעמים אנשים יוצרים ''סופים'' כל כך עכורים ומביישים. לפעמים אנשים שוכחים לכבד את הסוף כשם שכיבדו את ההתחלה. כל כך אהבתי את הגישה שלך.
חיים מתפרקים. שברים, שברים. פיסות. חתיכות. קצוות.
וחודים, שדוקרים הכי עמוק שאפשר.
והמילים האחרונות. כל כך פוצעות, דוקרות.
מאחלת לך הרבה כוחות נםש לתקופה הקרובה. תהי חזקה בשביל עצמך ובשבילה.
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: אובמה לנשיא וגם.... מאת: לב דבש שהבחירה של אובמה מרגשת אותי. לא יודעת האם אני תומכת בו, לא התעמקתי בדעותיו, אבל הפריצה הזו של תקרת הזכוכית מרגשת ומשמעותית.
with justice and liberty for all
בתגובה ל: חייבת להודות מאת: אנה ק עד הצהריים ריחפתי על משק כנפי ההיסטוריה. חוצמזה, בגלל כל הגלובליזציה הזאת, את מתרגשת כאילו זה שלך. לו הייתי אמריקאית הייתי תומכת בו בלי שום ספק, אבל כבר הספקתי להתעצבן על עצמי על שהרשתי לעצמי להגרר בזרם האופורי. כל נאומי התקווה האלו, זה כבר ממש לא בשבילי.
בתגובה ל: Deep in my heart, I do believe? מאת: פוליטאה מצד שני אם אני חושבת על זה, לחכות רק עד לבחירות הבאות,כדי לגלות שאת משכן המיינסטרימיות,מנהיגה אישה שחורה,זה לא רע בכלל..
מצד שלישי,מוזר,כי אני חשבתי שמזמן לא מעניינת אותי פוליטיקה ונראה לי שטיפונת של התרגשות אפשר לרשום גם על שמי..
R(לשעבר עם האלה-שהתאיידה די מזמן)
~דרוש אובאמה לירושליים~
בתגובה ל: ההיסטוריה לא התפזרה קצת? מאת: עיר קטנה ללא תוכן
בתגובה ל: ההיסטוריה לא התפזרה קצת? מאת: עיר קטנה את ירושלים והחיילים בעיראק יעלו לרגל בדרך חזרה לוושינגטון.
פורוש ישקם את מגדלי התאומים אם הוא דווקא מתלהב מבניה.
גאידמק יזכה למשפט אמריקאי.
מה שיותיר את ברקת להתעסק בחינוך שהיתה האג'נדה שלו לכתחילה.
אמן ואמן.
בתגובה ל: ההיסטוריה לא התפזרה קצת? מאת: עיר קטנה שר פעם ג'ון לנון.
וכמה שהתפעמתי מבחירתו של אובאמה ומהדילוג על עוד דעה קדומה ומיותרת, לא יכולתי שלא לחשוב ששחורים הם כ-12 אחוז מאוכולוסיית ארה"ב, ונשים הן 50 אחוז מהאוכלוסייה, ועדיין נשיא שחור קדם לנשיאה אישה.
בהקשר הזה מערכת הבחירות בין אובאמה להילרי קלינטון מעניינת אותי יותר ממערכת הבחירות הארצית, ויש לי תחושה עמוקה שהילרי לא נבחרה אך ורק בשל היותה אישה, כי כמעט בכל פרמטר אחר היא שווה או עולה על אובאמה.
חוץ מזה - כיף למצוא אותך כאן
בתגובה ל: Woman is the nigger of the world מאת: נוסעת סמויה שאלתי את מרים הקטנה משהו על הבחירות וזו היתה התשובה: we wanted Hillary but Obama ran faster
בתגובה ל: דבר האחיינית מרים (בת 3, ולצערי אזרחית ניו יורק) מאת: אביגיל שפרבר שלמרות האכזבה מההפסד של להילארי לפני כמה חודשים \ אני מאד מתרגשת מהבחירה של ברק, אני מאמינה שזה יביא הרבה תקווה לאנשים רבים שאיבדו את התקווה אני חושבת שזה מדהים לראות מידי פעם שהעולם נהיה גם טוב יותר
הללויה ושהקב"ה ישמור עליו
בתגובה ל: חייבת להוסיף מאת: אביגיל שפרבר שבאופן כללי העולם נעשה טוב יותר.
בהסתכלות של אלפי, מאות ואפילו עשרות שנים, אחוז בני האדם הנהנים מזכויות אזרח וזכויות אדם גדל ככל שחולף הזמן. עד לפני כמאה וחמישים שנה עבדות היתה חוקית בחלקים מהעולם הנאור (וגם אחר כך, אם לוקחים בחשבון את הקולוניות באפריקה, אבל זה סיפור אחר). זה השתנה. עד לפני שלושים וקצת שנה היו מדינות שנחשבו מתוקנות ובהן נשים לא יכלו להצביע. זה השתנה. ובאופן כללי, ההרגשה שלי היא שזה כמו גרף מנייה בבורסה, יש עליות וירידות קטנות, אבל בהסתכלות כללים זה עולה ועולה לאורך הזמן. עדיין יש עוד מה לשפר, בעיקר ביבשות אסיה ואפריקה, ובמערכת היחסים ביניהן לשאר העולם, אבל עדיין אין לי ספק שאנחנו בתקופה שעדיף לחיות בה יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה.
עד כאן פינת האופטימיות להיום
בתגובה ל: אני חושבת מאת: נוסעת סמויה ללא תוכן
בתגובה ל: ההיסטוריה לא התפזרה קצת? מאת: עיר קטנה אלה ושלווה באותו היום - זה משמח !
ברוכות השבות
בתגובה ל: חייבת להודות מאת: אנה ק התעמקתי מספיק באג'נדה של המועמדים, אבל מצאתי את עצמי ממש כוססת ציפורניים לקראת הבחירות האלה. אני לא זוכרת מתי התרגשתי ככה מבחירות בארץ. פרשתי לישון בשלוש וחצי בלילה כשנספרו 16 מדינות והספירה עמדה על 100/40 לאובמה, בערך. בשבע בבוקר רצתי עם השמיכה וקורי השינה לסלון כדי לשמוע את הנאום. אין מה לעשות, קול עמוק ואינטונציה של מטיף שחור עושים לי את זה.
בתגובה ל: גם אני לא מאת: זוהר דרומי רק שלי אין את הסבלנות להמתין לספירת הקולות, אז פשוט כיוונתי שעון מעורר ל 6 בבוקר, (כשבד"כ אני מכוונת ל 6:10) ומיד הדלקתי טלוויזיה.
אין ספק שאובמה עשה היסטוריה. ובלי להתעמק אם בחירתו תועיל לישראל אני מרגישה שהגיע הרגע לשינוי אמיתי. וזה שנבחר נשיא שחור - זו רק ההתחלה.
בתגובה ל: כנ"ל מאת: פרידם ככה ראיתי הבוקר בעיתונים,
ואני אומרת - 20 שנה אחרי ביל קוסבי, לא?!
בתגובה ל: 43 שנים אחרי מרתין לותר קינג מאת: אור__ אצלי נרשמה גם כן התרגשות ומיד אחרי זה חשש כבד שמישהו יתנקש בו.
זה הרי גם ככה נראה כמו חלק מסרט/תוכנית טלוויזיה/פרסומת.
חשבתי על זה שזה מדהים איך התקשורת מייצרת מציאות. אני בטוחה שרק אחרי שאמריקאים ראו נשיא שחור מתפקד היטב ב-"24" ונשיא היספני ב"בית הלבן" (כך אמרו לי), הם הצליחו "לראות" את האפשרות וגם לממש אותה.
מעניין אם אחרי ביל קוסבי יותר אנשים לבנים/שחורים התחילו ללכת לרופאים שחורים...(בטח מישהו עשה על זה מחקר, לא?)
בתגובה ל: אפרופו מרטין לותר קינג מאת: smookya במיוחד לאור העובדה שמאז ביטול העבדות ועד היבחרו של אובאמה לסנאט אפשר לספור על יד אחת של הומר סימפסון את מספר הסנטורים שחורי העור אי פעם.
בתגובה ל: כנ"ל מאת: פרידם כי להתלהב מזה שנבחר נשיא שחור, זה גם סוג של גזענות (מכיוון אחר, אני חייבת לציין). אז למה כולם (תקשורת, הקהילה האפרו-אמריקאית וכו') מדברים על זה, אם הם מתיימרים לא להיות גזעניים....? לא לציין ולהתרגש מצבע העור, זה להיות לא גזעני....
שחור/לבן/מוקה/צהוב/אדום צבע לא מאפיין את האופי של הבנאדם...
הלוואי ואובמה יהיה טוב ליהודים.... איימן!!! (הדבר היחיד "שמעסיק" אותי בבחירות האלו)
למשל, משהו כזה...
אז זהו, שנפתח חוג לבנות בלבד :) במרכז הקהילה בגן-מאיר בת"א. העלות לחודש היא 200 , לשיעור של שעה וחצי, כולל כיבוד קל. דרושה התחייבות ל- 3 חודשים. כל הפרטים, כולל איזה ריקודים יהיו, בימים הקרובים...
הייתי הולכת, אבל זה גם רחוק וגם פאדיחות...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: האם מישהי אוהבת ריקודים סלוניים? מאת: alla_alla האמת שהמחיר קצת יקר.. אבל תמיד חלמתי ללמוד ריקודי זוגות ותמיד יש את התפקיד של הבן..... וקצת קשה לנו להחליט מה תהיה הבן... אנא מסרי פרטים כשיהיו לך...
בילדותי היינו רוקדות ואלס עם בנות, אני תמיד הייתי בתפקיד הבן, כי יותר קל לי להיות מוביל ולא מובל. (כמה אקטואלי.)
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
בתגובה ל: כאן מאת: alla_alla אנחנו לא קרובות גיאוגרפית אבל תמיד אפשר לבוא לת"א.... נראה אם זה יתאים לנו...
אחרי שבוע וחצי של לימודים, בהם שמעתי שוב ושוב על הרבה מחקרים (שבעצם כבר הכרתי) ונזכרתי בהרבה עובדות (שבעצם כבר ידעתי) הגעתי למסקנה שאי אפשר להמשיך יותר עם ההזנחה העצמית הזאת..
אז אחרי שחזרו והזכירו לי שברור ומוכח מעבר לכל ספק, שפעילות גופנית היא אחד הגורמים המגנים המשמעותיים ביותר כנגד כמעט כל המחלות הקיימות; שפעילות גופנית גורמת להרגשה טובה יותר, לפחות עייפות ובאופן כללי לחיים טובים יותר, נשארה רק בעיה קטנטנה.. להזיז את עצמי מהספה (המטאפורית, כמובן).
כיון שמוטיבציה לפעילות גופנית קשה עד קשה מאד למצוא ערב ערב ביני לבין עצמי, אני מאד אשמח אם אצליח לגייס איזו קבוצה קטנה ירושלמית (או אפילו מישהי אחת) להליכות ערב משותפות. (אולי אפילו ריצות מידי פעם, מי יודע..)
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק אני ירושלמית במקור רק שאני לא נמצאת בירושלים כמעט [לימודים..]. אבל כשאני כן נמצאת, אני אוהבת לצאת לצעוד לבד בערבים, לנשום אוויר ירושלמי צלול ונקי ולראות נוף של ערים עם אורות קטנים. זה הכי מרגיע שבעולם...
אז במקרה שלא תמצאי אחת שתמשוך אותך מהספה, אני ממליצה לך להתרומם עם מעט מאמץ, לצאת אל האוויר הנקי ופשוט לצעוד.
בהצלחה :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק מכשיר ההליכה/ריצה החדש שבביתי הפך, כפי שהזהירו אותי מראש, למתלה בגדים גדול מידי.
ואם את רוצה - את מוזמנת בערבים הגשומים לרוץ עליו.
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק אני רואה שלאט לאט הצטבר כאן כח ירושלמי מעורר התפעלות...
את נוגעת בנקודה רגישה אצלי. אני חייבת לעשות פעילות גופנית (ענייני גב בעיקר ולא רק) ו..מתעצלת. נכון שכל פעם יש לי סיבה "מוצדקת" אחרת ל"למה לא היום" אבל עם יד על הלב.. כלום לא מוצדק.
מאידך, יש לי תחושה שגם את, כמו פרידם (ומכשירי הכושר שלה), נמצאת בצד השני של העיר כך שההליכה בצוותא קצת בעייתית.
והנה (שוב) עוד תירוץ קלוש.
אולי בכל זאת ננסה..?
בתגובה ל: ירושלים שולטטתתת111!!! מאת: ירושלמיתאחת ירושלים,
תעשי לי מרץ!!@@#$@! (לא המפלגה, אה?)
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק בירושלים..
מישהי יודעת מתי יש כדורסל בבית הפתוח?
בתגובה ל: האמת שאני לגמרי בקטע של כדורסל מאת: רות אחת פרטים כאן, תחת קבוצות ספורט ובריאות
בתגובה ל: בוודאי! במוצ"ש בשמונה מאת: תה ירוק את באה? מישהי מתכוונת להגיע?
בתגובה ל: מעולה! מאת: רות אחת נכון לעכשיו הבית הפתוח הפסיק את המימון שלו לקבוצת הכדורסל מה שאומר שאין להם איפה לשחק. (במיוחד עכשיו בחורף) אני מאמינה שימצא פתרון בקרוב.
אבל..מדי פעם הן מארגנות לעצמן משחקים ואתמול למשל שיחקו מול קבוצת הכדורסל של הכנסת ואף נצחו.
מבטיחה לבוא לעודד אותך, ואולי אף לשחק..חבל לבזבז את הכושר שלי על ספות.
נ.ב - דחוץ כל ירושלמית שמוכנה לתרום מזמנה בשבוע הקרוב אני אשמח לתרגל עליה את שיעורי הבית שלי.
חמדת השקד- באחד הימים המרגשים בכל הזמנים!
בתגובה ל: עדכון מעודכן מאת: חמדת השקד האמת נראה לי שנצלתי מספיק את אחי בסטאז שלו.. אבל כשאהיה בקרבת מקום אשמח לתרגול.. ואפילו לשלם על זה.. חזקו ואמצו ספורטאיות יקרות!!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
בתגובה ל: עדכון מעודכן מאת: חמדת השקד
צבעונית
בתגובה ל: מה מתרגלים? מאת: צבעונית שיר ללא כשאת באזור את יותר ממוזמנת לדבר איתי וכמובן שאין צורך בתשלום
ערב טוב
בתגובה ל: שיאצו מאת: חמדת השקד וזה בסדר.. אני עוד חייבת לכן מהשבת "חברותא".. זה עדיין נמצא אי שם ברחבי י"ם ויגיע אליכם בהזדמנות.. סופשבוע מעולה וד"שח.
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
בתגובה ל: מה מתרגלים? מאת: צבעונית ומזכיר לי משום מה תשובה של הרב של המדרשה שבה למדתי לגבי הסוגיה איך ללכת בחוף הים.. עם בגד ים?! והרב אמר ש..הכי צנוע זה ללכת עם חלוקים ארוכים כי אי אפשר לדעת את מי נפגוש בים.. אפילו במקום נידח.. וחשוב להיות צנועים.. אז הדמות הזאת ממש אבל ממש מתארת איך יראו הנשים בים אם כולנו נלך על החומרה של הרב.. אני אהבתי!!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.."
בתגובה ל: עדכון מעודכן מאת: חמדת השקד כל הכבוד לקבוצת הכדורסל של הבית הפתוח
(איכשהו זה לא נשמע כל כך קשה לנצח את המזכירות של הכנסת, אחרי הכל עם המזנון והשחיתות שהולכים שם הן בטח לא הכי בכושר, אבל בממד הסמלי...)
בתגובה ל: האמת שאני לגמרי בקטע של כדורסל מאת: רות אחת ללא תוכן
בתגובה ל: בוגדת מאת: בשקט אבל לפחות גרמתי לך לכתוב כאן..
אגב, יש אצלנו חולצה לפיצקולי שמחכה כבר יותר מחודש..
בתגובה ל: בוגדת בוגדת מאת: רות אחת וגם את מספר הטלפון...
תבואו עם האלבום (הקפה עלינו).
בתגובה ל: האמת שאני לגמרי בקטע של כדורסל מאת: רות אחת תתחילי לבוא לבית שמש. תשחקי עם שכן שלי, ואני ובונו נשב נסתכל ונשמין מנחת....
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק ולך מתוקה , שיהיה הרבה הרבה בהצלחה , בעצם לכל החברות ומט גם לעצמי:) אור ואהבה לב דבש
בתגובה ל: מישהו לרוץ איתו מאת: תה ירוק אני חייבת לחזור לריצות שלי. המצב מידרדר במהירות!
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
היא אומרת שהיא אוהבת אותו, שהיא לא יכולה בלעדיו. היא מספרת שהוא מביא אותה לשיאים רגשיים שמעולם לא הכירה והרגישה, שהוא גורם לה להגיע למקומות מסתוריים.
אני רוצה לספר לה שגם לי יש אחת שאני אוהבת, שגם אני מרגישה לפעמים שאני לא יכולה בלעדיה. אני רוצה לשתף אותה בכך שגם לי יש אחת שמצליחה לשלוט לי ברגשות, שמאתגרת אותי ומפתה אותי להגיע למקומות שמעולם לא הייתי בהם.
אנחנו יושבות במסעדה סינית-תאילנדית. אני מתעקשת לגלגל את המקרונים במקלות ולשאוב אותם אל פי. היא צוחקת. ''את משוגעת''... היא אומרת. אני רוצה לומר לה שיש מישהי שמשגעת אותי, שגורמת לי להרגיש ערפול חושים בשעות הקטנות של הלילה, שהקול שלה מטריף לי את החושים. ''ברומא התנהג כרומאי'' אני אומרת לה ''אוכל סיני אוכלים כמו הסינים'' אני מסבירה. היא מחייכת וממשיכה לספר לי עליו. הוא מצחיק וספונטני. לא מפסיק להחמיא לה ולומר לה כמה היא מדהימה אותו. הוא אוהב טבע והרבה שמים תכולים. הוא מארגן מבצעים של התחנחלות והם בטח יגורו בקראוון בהתנחלות נידחת.
אני רוצה לומר לה שגם אני רוצה שההיא תגרום לי להסמיק ותגיד לי שוב ושוב כמה אני מדהימה. אני גם רוצה לצאת לטייל בחיק הטבע ולעשות אהבה על דשאים מוריקים וגם לי יש חלום לגור בבקתה עם האהבה הזאת שלי. אבל אני שותקת, מתעסקת עם המקלות הדקים ומחייכת.
אני נזכרת בלילה קיצי אחד. שכבתי לצידה ובהיתי במסך הטלוויזיה. היא דברה איתו, קשוחה, נמרצת, כמו תמיד. היא ניתקה את השיחה בסוף. כשהבטתי בה פניה היו שטופים דמעות. חיבקתי אותה אלי, נגעתי בכתפה באצבעותי. עורה היה לח ועם זאת נעים. היא בכתה בלי קול, נצמדה אלי, נותנת לי לחוש את כאבה. רציתי אז להגיד לה שגם לי יש אחת ששוברת אותי לפעמים, שגם לי יש אחת שגורמת לי לבכות. אבל רק שתקתי והמשכתי לאמץ אותה אלי.
היא ממשיכה לשתף אותי בו, מנסה להלהיב אותי. אני מגלגלת מקרוני במקלות, מהנהנת קלות. ככה זה כשאתה חי בעולם של מוסכמות- אתה רוצה כל כך לשתף במה שעובר עליך, באהבה הלא ממש מקובלת שלך אבל אתה שותק. חושש לפרוץ גבולות בלתי נראים. אני יודעת שאם אספר לה עליה היא תקבל אותי ותבין, היא הרי החברה הכי טובה שלי. אבל אני רק ממשיכה לגלגל מקרוני ולהנהן בראשי בהשתתפות.
אני מקנחת את שפתיי בממחטת נייר לבנה ששם המסעדה מודפס עליה. ''הוא באמת נשמע מקסים'' אני מסכמת. ''וגם היא''... אני אומרת בלי קול. רק אלוקים ואני עדים לכמה שהיא מקסימה...
נ.ב אני חדשה כאן. לא ראיתי לנכון לפתוח הודעה חדשה בעניין. בכל אופן, טוב להתחיל לכתוב כאן:)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך רק נשאר לי לגלגל נודלס כדי להרגיש במאה אחוז...
הלוואי שמצאי את זו שתוכל לראות בעיניים שלך את האהבה שלך אליה, וגם תדע להחזיר לך באותו המבט.
ברוכה הבאה .
בתגובה ל: נשאבתי אל תוך הסיטואציה. מאת: פרידם האיחול שלך כל כך קולע. תודה.
אגב, איך את עושה את האייקונים הללו? אני לא רגילה למערכת של אג'נדה... חדשה :) [אני צריכה סטאז' רציני...]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: הלוואי... מאת: הקסם שבך בראש העמוד, היכן שכתוב "שלום הקסם שבך", עמדי על הניק ותקבלי תפריט קטן.
לחיצה על אייקונים תראה לך רשימה ארוכה.
לחצי עליהם והוסיפי מה שאת אוהבת.
בהודעה עצמה, כשאת רוצה להוסיף אייקון, לחצי על "אייקונים ועיצובים" בתחתית החלון בו את יכולה לכתוב, ומשם... הדרך אמורה להיות קצרה אבל עד שכל קטגוריה של אייקונים עולה - אני כבר מעדיפה לדלג הלאה.
נסי ותהני.
גם אנחנו לומדות להתרגל למערכת החדשה :)
בתגובה ל: סטאז' מעשי: מאת: פרידם אני מנסה עכשיו ולא ממש מצליחה.
''אייקונים ועיצובים''- נפתח לי חלון של צבעים, עיצוב הכתיבה ואז רשום ''אייקונים:'' סימפסונים|מרובעים|- משהו כזה...
לא רואה כל קטגוריות.
[מתלמדת... אני אקלוט בסוף את הפרוצדורה...]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: סטאז' מעשי: מאת: פרידם הינה... לא הייתי צריכה להיות פזיזה מדי...
אני מבינה שאלו אייקונים שחברי האתר יצרו. נחמד :)
זה בשבילך :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מנסה שוב... מאת: הקסם שבך שמסתובבים ברשת ולא קשורים לחברי האתר בכלל.
~קידה~
בתגובה ל: אלו אייקונים מאת: פרידם רשום שהזכויות שמורות ליוצרים או משהו כזה...
אולי התבלבלתי בעניין של להוסיף קטגוריות.
הם ''מסתובבים ברשת'' מטעם אג'נדה? הרי חייבים להיות להם יוצרים באיזשהו מקום. לא?
~מצמידה כף יד לכף השניה, מקרבת לפנים וקדה~
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך וואו... ממש הרגשתי אותך. את כל הסיטואציה את הניחוח והטעם:) הלוואי שב"ה תבוא מישהי שתאחה את כל השברים הקטנים האלה ,הכואבים כל כך. את כותבת מצוין ,המשיכי :)וברוכה באה , אור ואהבה לב דבש
בתגובה ל: אישה יקרה!:) מאת: לב דבש תודה שקראת והרגשת אותי.
ותודה גם על איחולים :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך החזרת אותי כמה שנים אחורה, לאהבה חד צדדית (מצידי כמובן) שנמשכה כמה שנים. בניגוד אלייך אני לא הייתי מודעת למהות הרגשות האלה, אבל זאת הייתה אהבה ראשונה ללא ספק, על כל עוצמותיה.
אחרי שהבנתי על עצמי שכנראה זאת לא הייתה התאהבות יחידה מסוגה, סיפרתי לחברה הכי טובה שלי. אז גם סיפרתי לה על אותה התאהבות. קשה לי לתאר בפנייך כמה הקלה נלוותה לשיתוף הזה.
קחי את הזמן, תתבשלי עם עצמך קצת. אני חושבת שלהוציא את זה, בסופו של יום, יעשה לך טוב..
וחוץ מזה - ברוכה הבאה! כיף שבאת.
בתגובה ל: מאוד מאוד הזדהיתי איתך.. מאת: רות אחת אני בטוחה שהיא תמלא אותי ברגע שאשתף. כל כך הייתי רוצה לנשום את ההקלה הזאת, להרגיש אותה בכל כולי..
אבל החששות והפחדים, הם לא מרפים...
תודה לך יקירה. [ובכלל, תודה ששיתפת מעצמך]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך שירגיש לך חמים ונעים פה.
בתגובה ל: ברוכה הבאה! מאת: קימונו גם אני מקווה :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך מדהים כמה זה ריגש ונגע בנימיי הנשמה!! את כותבת נהדר! ברוכה הבאה ואת רק תהני כאן החבר'ה תומכות מיוחדות עד כמה שהכרתי שהרי גם אני חדשה כאן ובעניין זה בכלל.
בתגובה ל: !!!!!!!!!!! מאת: rr-rr איזה עידוד... [מתרגשת קצת]
וברוכה הבאה גם לך!
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך את כותבת ואוהבת כל יפה.
וגם את מקסימה.
מצטרפת לאיחולים לאהבה הדדית, גלויה ומלאת שמחה.
ודווקא הזכרת לי חוויה הפוכה. כשחברה טובה נפרדה מהחבר, וסיפרה כמה קשה, וכמה כואב. ואני הקשבתי, ורציתי לומר כמה שאני מזדהה, שאני מכירה את הכאב, שאני יודעת איך זה. והתחלתי לומר, ומהר השתתקתי. לפני שתשאל מאיפה אני יודעת.
ברוכה הבאה
(כלומר ~מרק ביתי סמיך וחם~)
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה ק קודם כל תודה לך.
והמילים הללו שאנחנו כל כך רוצים לומר, לשתף, לספר שגם אנחנו שם. שגם אנחנו שם אולי במצורה קצת שונה אבל שם... המילים לא תמיד יוצאות.
[היום הולך להיות חם מהרגל ככה שאני פוסלת רעיון של מרק ביתי סמיך וחם אבל בכל אופן, תודה על ההצעה:)]
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך עולם של מוסכמות... את יודעת, תהיתי האם ניסית פעם לאכול מקרונים מבלי לגלגל אותם. נסי ואולי תיווכחי שאפשר להנות מהם ( ולשבוע ) גם בדרך אחרת. שבירת מוסכמות.
זה מאוד מאוד קשה אבל..אפשרי.
ואני מנסה לשכנע עכשיו גם את עצמי. תודה.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
בתגובה ל: מקסים. אמיתי ונוגע.... מאת: נשמה אני דווקא נהנת לגלגל אותם [לא הרבה] ולשאוב אל הפה. זאת הנאה ילדותית כזאת...
אבל כשאני חושבת על זה, את צודקת. שבירת מוסכמות נתונה בכל רבדי החיים שלנו. ולפעמים יש כוח בדברים הקטנים [שנשברים] להשפיע על הגדולים.
תודה לך. בהחלט נקודה למחשבה :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך ווירטואוזית.
דוז פואה!
מקווה שתשמש אותך בקרוב גם לשתף בדברים טובים ומשמחים.
ברוכה הבאה
בתגובה ל: איזו כתיבה משובחת מאת: נוסעת סמויה אני בטוחה שהיא תשמש אותי גם לטוב שבחיים. רק שלרוב אנחנו נזכרים לכתוב את מה שמעיק וכואב [אני בכל אופן]. אני באמת צריכה להתחיל להסתכל על הטוב [אני מסתכלת ומודעת לו בחיי היום יום ויכולה להעיד שאני נמצאת בתקופה מקסימה בחיים כרגע אבל לא כותבת על כך] ולכתוב אותו.
תודה לך :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך כיף שאת פה איתנו.
מקווה שיהיו בך את הכוחות לשתף אותה בקרוב, זה בהחלט גורם להקלה ומחזיר את יכולת הנשימה הסדירה.
תמשיכי לכתוב, זה היה נפלא!
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: נעמונת ללא תוכן
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
בתגובה ל: מעבר למילים... מאת: הקסם שבך טוב שאת כאן
בתגובה ל: ברוכה הבאה :) מאת: אור__ טוב שאני כאן :)
עזים ממוות געגועי
ארוכים משנות חיי
עוד ניפגש אולי
בגלגול אחר
את, המופלאה בנשים
ללא תוכן
בתגובה ל: לוח מודעות חדש מאת: אור__ ציונים-דתיים (אורתודוכסים) מתכנסים ביום השנה לרצח רבין לתפילת אזכרה ואבל לזכרו של יצחק רבין ז"ל "לא תשנא את אחיך בלבבך..." (ויקרא י"ט,י"ז)
ביום ראשון, י"ב חשוון תשס"ט, 9 בנובמבר 2008 בשעה 20:00 תיערך תפילת אזכרה ולימוד משותף לזכרו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בהשתתפות עשרות אנשי ציבור, רבנים ואנשי רוח, מכל זרמי האמונה היהודית והקשת הפוליטית. מטרת הלימוד והתפילה היא לציין את זכרו של רבין ולאפשר לציבור מכל גווני הקשת הפוליטית להתאבל יחד על ראש הממשלה ללא כל קונוטציה פוליטית.
בין המשתתפים: פרופ' מישל רבל, חתן פרס ישראל, אשר יוביל את התפילה; בנו של יצחק רבין, יובל רבין ורעייתו; סגן שר הביטחון מתן וילנאי; ראש העיר רחובות עו"ד שוקי פורר; הרב שמחה הכהן קוק; פרופ' יעקב נאמן; ח"כ הרב מיכאל מלכיאור; הרב יואל בן-נון; הרב יובל שרלו; ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת; יחזקאל שרעבי, נהגו של יצחק רבין ועוד.
האירוע יתקיים בבית הכנסת ע"ש יצחק רבין ז"ל רח' לח"י 36 , רחובות (מתחם בי"ס אמי"ת)
בית הכנסת ע"ש רבין הוקם לפני 12 שנים על ידי 20 משפחות וכיום חברים בו כ-120 משפחות. בית הכנסת הינו באוריינטציה ציונית-דתית (אורתודוכסית) ומתפללים בו גברים ונשים מכל קצוות הקשת האידיאולוגית , הדתית והפוליטית. המשותף לכולם הוא הדבקות בתורת ישראל השוללת מכל וכל רצח באשר הוא, ודוגלת באהבת אחים ככתוב "לא תרצח" (דברים ה', י"ז) ו"לא תשנא את אחיך בלבבך" (ויקרא י"ט, י"ז).
ד"ר גדי גבריהו, יו"ר בית הכנסת ע"ש רבין, אומר כי "זאת התשובה שלנו, כאנשים דתיים, לרצח פוליטי שהתבצע על ידי אדם שקורא לעצמו דתי. אני קורא לכל אלה ש"מייללים" כבר 13 שנה שאין להם דרך ראויה להתאבל על רבין ז"ל- בואו והצטרפו אלינו לתפילה בבית הכנסת שלנו!"
האירוע נערך בחסות משותפת של בית הכנסת, עיריית רחובות ו"פורום י"ב בחשוון "המאגד ארגונים ואנשים נוספים אשר מאמינים בסובלנות, פתיחות ובדרך ארץ שקדמה לתורה.
לפרטים נוספים ותיאומים: גרטי, רבקה שרגא- ייעוץ תקשורתי 02-5401410
.gif)
מאת: אנה ק
מאת: נטעדו
מאת: alla_alla
מה מתרגלים? מאת: צבעונית
אישור ההודעה
דחיית ההודעה
אישור המשתמש
חסום את המשתמש
העמוד הקודם 
עמוד הבא 
