|
הי בנות, אני חייבת לשתף בשמחה גדולה ומחממת שהיתה לנו היום.. השתתפנו היום ביום עיון "בין נטיה (מינית) להטיה (מקצועית). חוץ מזה שהכנס היה מעניין ומסקרן ועוד אכתוב סיכום עליו שיעבור במייל... כשהגענו וחיפשנו חניה פתאום על אחד העמודים צץ הסטיקר הנ"ל... משמים- זו היתה החניה היחידה שנשארה פנויה וכנראה בדיוק יועדה לנו.. אז בין חוש"ן, בית דרור, פסיכולוגיי, תהלה ועוד גם בת קול היו שם... מגיע לנו כל הכבוד וכן כמשוב אנשים אמרו שהיה מעניין לשמוע גל על להט"בים ודת.. פניתי לעורך היום ואמרתי לו שאנחנו כאן ונשמח לשמוע ולהשמיע...
ערב טוב לכולן...![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/8wmp__hearts.gif לבבות]() נטע (בפורום זה כנראה כבר לא נסיכה... )
קבצים מצורפים:
|
|
|
בתגובה ל: אוף!! מאת: נטעדו נעים לשמוע על כל מקום בו יש איזכור (חיובי) לבת קול.
ועוד יותר נעים לראות אותך פה.
|
|
בתגובה ל: אנחנו על המפה מאת: נטעדולתחום את הקטע המודגש משני צדדיו (בסוף:סיום צבע), גם אני נפלתי לבור הזה לא מזמן... ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e25de9f8a4.gif סמיילי_משקפיים]() כנראה שהפורום הזה לא כל כך גרוע אם הוא הצליח לארגן לנו קאמבק נסיכותי תודה על התמונות, זה משמח מאד (רציתי להתנדב לסדרנות בכנס כדי "לגנוב" כמה הרצאות אבל לא הסתדר בסוף, מצפה לשמוע דיווח...)
|
|
בתגובה ל: אנחנו על המפה מאת: נטעדו גם שהייתן שם וגם על נוכחות הסטיקר (מהדורת 2007, מעניין כמה זמן הוא כבר שם...)
|
|
|
היום התחלתי להשלים עם העובדה שהפרידה היא אמיתית ומוחלטת. אני חרדית והיא חילנית אהבה יש. אך אמורנה לי האם ישנו סיכוי שהאהבה תנצח גם את מכשול הדת?
אשמח לקבל תגובות מבנות שחוו זוגיות המורכבת מחילונית דתיה.
ישנה המון אהבה לדת ולזוגיות הזו רק מה שאינה יודעת שאהבתי אליה גוברת על האהבה השניה. האם לוותר על אהבתי השניה?
אסביר קצת אספר עלינו אני מודעת לעניין שאין איסור בתורה ובכלל בנושא וזה כבר בדקתי לעומק, העניין הוא שאינה מסוגלת להתמודד עם העניין של שבת. בת זוגתי ידעה למה היא נכנסת ושאני חרדית לכל דבר ובמשך תקופה מאוד ארוכה שמרה והתאמצה בחגים ושבתות במשך שנתיים הכל היה על מי מנוחות עד שלאחרונה קשה לה עם עניין הדת ועם הקטע שאיננו יכולות לנסוע ולבלות יחד שבתות חגים ואין לה זמן אחר להנות יחד. היא עשתה המון בשבילי והשאלה הנשאלת עכשיו היא : האם נגמרה האהבה? שהרי היא אומרת בברור שהסיבה היחידה היא השבת שהרי היא עדיין אוהבת אותי אך רוצה להנות עם מי שהיא אוהבת ולא לבד. המנוסות שבנינו אנא תענו לי אני מתייסרת עם כמויות האהבה שלי אליה שאין לי בדיוק מה לעשות איתם או בלעדיה כרגע. איך יודעים אם נגמרה האהבה? פשוט אני
|
|
בתגובה ל: דת ואהבה מאת: rr-rr לא הייתי במקום כזה, ואין לי הרבה עצות.
אני מכירה זוגות מעורבים ש"זה" עובד. אבל ברור שזה מחייב המון כבוד הדדי ויכולת הסתגלות.
מקווה בשבילכן שתמצאו את הדרך
|
|
בתגובה ל: דת ואהבה מאת: rr-rr - התמודדות בזוגיות שיש בה פערים מבחינה דתית - פרידה מטעמי דת
בואי נלך אחד אחד: קשר שיש בו פער בנושע הדת (במיוחד כשמדובר ב - 2 קצוות) הוא לא פשוט אך הוא אפשרי. את חדשה כאן ולא מכירה את הסיפור שלי ואני לא רוצה להרחיב שוב, אבל אני חרדית וזוגתי (עד לפני כשבועיים) חילונית בלי זיקה לדת. היינו יחד שנתיים כולל מגורים משותפים בחלק מהזמן. זה לא היה קל אבל זה לחלוטין אפשרי ומאתגר. ללא הנכונות שלה לכבד את דרכי ולעיתים לוותר על הרגלים שלה - זה לא היה קורה. אני, למשל, לא ציפיתי ממנה לשמור שבת, אבל כן ציפיתי שלא תדליק טלוויזה בשבת כשהסלון הוא מרכז הבית. היא היתה נכנסת עם המחשב הנייד לחדר ועושה בו כרצונה, אבל מנגד, ניתקה את הטלפון שלא יצלצל. היא שמה דבק סלוטייפ על המתגים כדי שלא תכבה בטעות את החשמל בשירותים, ושטפה כלים ללא סקוטש' אבל אכלה חלבי ובשרי אם התחשק לה. כלומר, אני לא כפיתי עליה שום דבר, אבל שמרתי מבחינתי על כל הכללים וההלכות. במקומות כאלו צריך לדעת ללכת בין הטיפות ולוותר, ובעיקר - לשאול וללמוד. כשמבינים למה עושים ככה ולא ככה זה קל יותר. הקושי היחיד והמרכזי שאני רואה בקשר מסוג זה - הוא בענין חינוך הילדים. פה כבר קשה יותר לבוא לקראת הצד השני. אני חושבת שזו הנקודה שהבנו שאין לקשר הזה סיכוי לתמיד, גם אם אני אוותר על נישואים לגבר. אני לא רואה את עצמי מגדלת ילד בבית שיש בו טלוויזה. לא מוכנה לחשוב שהוא ילמד עם בנות באותה כיתה. וכן הפוך מצידה.
אני מעלה השערות, ואת מוזמנת לתקן אותי, מדוע נמאס לה להתאמץ מבחינת הדת: אולי דרשת ממנה יותר מידי? אולי היא לא הצליחה להבין למה היא עושה מה? אולי היא מיצתה את הקשר וזה רק תירוץ? (או בכלל, זה יכול להיות תירוץ נהדר לעוד הרבה דברים אחרים...)
כל עוד היא לא מפריעה לך לשמור שבת, מה איכפת לך שהיא לא תשמור?
אם הצלחתן לגשר על הכל וזו הסיבה היחידה - אוי ואבוי אם תיפרדו.
|
|
בתגובה ל: אני קוראת כאן 2 נושאים: מאת: פרידם היי אני מודעת לכך שהקשר הזה הוא אפשרי לכן הוא שרד שנתיים. אצלנו זה שונה משלך כי היא היתה דתיה לפני אח"כ לא וכשהתחלנו לצאת היא היתה בתקופה ששמרה שבת מרצונה. תמיד היה ויש כבוד הדדי כל אחת לדרכה של השניה וכשהיא שואלת על דברים מסויימים בדת אני תמיד עונה בשמחה הבנה והקרבה תמיד היתה ביננו בזכות הכבוד והאהבה. בנושא הילדים אומנם אני חרדית אך אין לי בעיה עם טלוויזיה. ובקשר לשאלותייך: *מעולם לא דרשתי יותר מידי ההפך הוא הנכון כשהיא היתה נוסעת בשבת כשאיני איתה הייתי מתעניינת האם נהנת ומעולם לא נסיתי להניא אותה מדרכה. *כפי שכבר אמרתי כל שאלה שנשאלה עניתי עליה ואם לא ידעתי היינו מתקשרות למכרים שלי והתשובה היתה מגיעה במהרה. *היא אומרת שלא. שהיא עדיין אוהבת. אך גם אצלי מתעוררת כל פעם השאלה הזו אולי כבר מיצתה. אין לי תשובה. זה מה שמשגע אותי איני מוכנה לוותר אהבה כזו לא מוצאים בקלות וכך אומרים כל מי שמכיר אתנו כי הסיפור הוא הרבה יתר ארוך משנתיים ומורכב מ-א-ו-ד! אני אוהבת אותה בכמויות שאי אפשר למדוד וזה מטריף אותי משתדלת לתפקד רק כי חייב אך אין טעם לכלום. יודעת שהכל עובר בסוף מתגברים אך איך מגיעים לזה???
*אין לי בעיה שלא תשמור שבת אני מקבלת אותה כפי שהיא בזכות אהבתי אליה.
כנראה שכבר אוי ואבוי לנו :(
תודה ואני שמחה שלפחות יש עם מי לדון כי כאן לא יודעים כלום. תודה על הסבלנות לענות יום טוב
|
|
בתגובה ל: לפרידם מאת: rr-rrהיא מוכנה לוותר על האהבה הגדולה הזו רק בגלל שבת? זה לא מסתדר לי. (ואני אפילו מקנאת בך. אם זו היתה הבעיה *שלנו* היה קל יותר. ~אנחה~) אל תוותרי כל כך מהר. תתעקשי להבין למה. לא יתכן שהיא תקום ותלך ואת לא תעשי כלום בנדון. ואם את רוצה לדבר, ונראה שיש לנו על מה, את מוזמנת.
|
|
בתגובה ל: אז מה קרה ש"פתאום" מאת: פרידם אם היא מתעקשת לומר שזו הסיבה מה אני כבר יכולה לעשות בנידון חוץ מלהאמין ולכבד. היא מסבירה שאם היתה רוצה יש ים בנות בחץ אך אין לה רצון להיות עם אף אחת כרגע לדעתי זה פתאום זה דבר ש"התבשל"
|
|
בתגובה ל: דת ואהבה מאת: rr-rrאין לי חוויות לחלוק איתך. אבל, אני חושבת שאין כאן "מאבק" בין דת לאהבה. יש כאן שתי נשים שצריכות להתפשר, להתעקש, להתמודד או לוותר, כלומר - לבחור. את לא צופה מהצד במלחמת הדת באהבה או להפך. את והיא שתיכן פעילות כאן, וההחלטות שלכן ישפיעו על איך שהחיים שלכן ייראו. לכן, הייתי מנסחת את השאלה שלך אחרת. הייתי שואלת מה אפשר לעשות במצב הזה כדי שכולם יהיו שמחים. בקשר לשאלתך השנייה, יש סיכוי שהאהבה לא תיגמר לעולם. היא אולי קצת תתעמעם, ומן הסתם תשאיר מקום לאהבה חדשה, אבל יכול להיות שתמיד תרגישי עוד איזה קבעץ' קטן בלב בכל מה שקשור אליה. אם היא בוחרת לעזוב, את יכולה לנסות ללבן איתה את הנושאים שמפריעים לה. אולי גירוד קטן של פני השטח יעלה שהדת אינה הסיבה, אלא משהו אחר, ולכן אין טעם שתנסי לשנות דברים בהקשר הזה כי בעצם את צריכה לעבוד איתה על משהו אחר לגמרי. אם זה אפשרי, נסי לדבר איתה ולשים את הדברים על השולחן, לראות ביחד איך אפשר להמשיך את הקשר, כי מדבריך נשמע שחבל שהוא נגמר ככה. וחוץ מזה - ברוכה הבאה
|
|
בתגובה ל: בהיעדר ניסיון מאת: נוסעת סמויה הקבעץ' הוא ענק!!! דיברנו על הכל היא אומרת שזו תקופה קשה בחייה(וזה נכון) אך זה העניין בזוגיות לתמוך במיחד בתקופות אלו לא כך??? לדבריה זה רק עניין הדת כי אם הייתי עכשיו עוזבת הכל היא היתה חוזרת(היא לא רוצה שאעזוב הכל וגם אני) היא רוצה להנות להיות בכל זמן פנוי(חופשות, שבתות) יחד לבלות לנסוע ולהנות עם מי שהיא אוהבת וקשה לה שאיני יוצאת איתה בגלל השבת. מאוד מאוד חבל שזה נגמר כך ובכלל לכן אני יוצאת מדעתי ממחשבות מה ואיך לעשות? ומצד שני מפחדת לחנוק וללחוץ ושבסוף גם חברות לא נשאר.
תודה ברוכה הנמצאת
|
|
בתגובה ל: כואב מאת: rr-rr זה בערך כמו שאחת מהאקסיות לשעבר התנתה ש"אם תעזבי את הדת - אני אעבור בשבילך לירושלים ונחיה באושר ובעוני עד...".
שטויות. מה השתנה פתאום? בשביל אהבה גדולה כל כך לקום וללכת?
יכול להיות שהיא עושה לך מניפולציה כדי לשכנע אותך לוותר על חלקים מהדת כתנאי לבדוק את אהבתך אליה?
|
|
בתגובה ל: תסלחי לי, אבל נשמע לי מוזר. מאת: פרידם אולי הסברתי את עצמי לא נכון היא לא רוצה שאעזוב את הדת להפך כשאני העלתי זאת היא אמרה שלא משנים דרך חיים שלמים בשביל משהו אחר. בשיחתנו היא פשוט אמרה שאם לא הייתי דתיה היה יתר קל וזה לא היה מסתיים.
|
|
בתגובה ל: דת ואהבה מאת: rr-rr![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/8wmp__hearts.gif לבבות]() אם הייתי יודעת על כמיות התמיכה והבנות המקסימות שכאן הייתי מזמן מבלה כאן הרבה יותר. תודה לכן יום טוב אתן נהדרות
|
|
|
חדשה פה באתר...אין חגיגה?חחח...(צוחקת) אז שמי מאי...בת 28..דתיה לייט..פרודה+.(נפרדתי עקב גילוי הנטיה החזקה שלי..לטעם הנשי..לאהבת אישה..אני משערת לעצמי שיש עוד כמוני..וגם אם לא..אז שמחה להיות הראשונה..חח!טוב למי שיש שאלות...אענה בשמחה..אז המשך יום נפלא
|
|
בתגובה ל: צהרייים טובים:) מאת: דMעה Wל געגוע ב"ה היי מותק ברוכה הבאה! כמוש את רואה , הגעת לח'ברה הטובים(*הטובות יותר נכון:) תרגישי בבית , חיבוק גדול לדרך , אור ואהבה לב דבש
|
|
בתגובה ל: היי מותק ברוכה הבאה!:) מאת: לב דבש שמחה שאני בח'ברה הטובות...אני פה בשביל גם לארח חברה..וגם להתארח כחברה..שמחה להיות פה..
|
|
בתגובה ל: צהרייים טובים:) מאת: דMעה Wל געגוענדמה לי שאת החדשה הראשונה שמגיעה מאז עברנו לבית החדש הזה, אז בכלל מגיעה לך ברכה נרגשת מקווה שתרגישי פה בבית ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/nldt__a2zu_th_welcome4(1).gif ברוךהבא]() (טוב, סתם אני חוגגת עליך עם האייקונים) ואם בא לספר, איך קרה הגילוי?
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: אנה קתודה על הכנסת אורחים..אורחות...כבר מרגישה בבית..מי את מהיכן?ספרי על עצמך קצת...(קמצנית)לרג'ית רק באייקונים?..וואוו הסיפור שלי ארוך..אולי תשאלי תחסכי לי...מחכה..
|
|
בתגובה ל: ערב וב לך מאת: דMעה Wל געגוע אני בת שלושים, מירושלים. חיה עם בת-זוג.
טוב, לאט לאט נכיר...
|
|
בתגובה ל: לא קוראים לזה קמצנית - חסכנית מאת: אנה קהיי אנה...בוקר טוב..כל כך רגוע לי אחרי שהילדים בהסעות..וחפיף לנס שלי..אני שמחה שיש לך בת זוג..זה כבר מוריד ממני עול..חחחסתם סתם..גם לי יש כרגע ככה שכיף להתכתב בלי לחץ מיני..או מחשבות הלאה...הלב..רק הלב..להתמודדיות..ולהעביר עוד כמה שניות פה..או דקות..בנות כמה אתן?נו מה מה אשאל?ספרי בערך על עצמך..מענין לא?טוב נו...אז אני בת 28+(משנה כמה ילדים?)דתיה לייט לייט לייט...חח(מרגישה סגריה)..חיננית מאוד..(שידוך)חחחחחח...פרודה מהגבר שהייתי נשואה לו 10ש..כי מה שהלב בחר.והרגיש משוייך..זה לחיות לצד אישה...טוב מה עוד?שאלי אספר בכיף..<<<<<<<<לא קמצנית...<<<<<ולא חסכנית....ובטח לא על עצמי...
|
|
בתגובה ל: צהרייים טובים:) מאת: דMעה Wל געגוע ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: צהרייים טובים:) מאת: דMעה Wל געגוע בטח שיש חגיגה!
גם אנחנו חדשות פה באתר, ולכבוד המצטרפת הראשונה החגיגה כפולה ומכופלת :)
יש לי המון שאלות, תעני על מה שמתאים ומה שלא - דלגי:
פרודה + הכוונה לילדים או לזמן שעבר מאז הפרידה?
למי את מתגעגעת? (ואיך זה רק בדמעה אחת? כולן כאן שופכות ים)
כמה זמן את קוראת אותנו ואיך הגעת עד למשכננו החדש?
ועכשיו תורך לשאול בחזרה...
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה :) מאת: אור__ וואוו מלחמת שאלות...אז אענה בשמחה...פרודה+ילדים...ובקרוב הגט...(חלום חיי)ודמעה זה סוג של כאב..לא בהכרח משהו שיורד..ורק לסבר את האוזן..(טוב לא אתעכב על זה)וכן אני אזרחית חדשה פה..בקושי יומיים.....עניתי או שיש עוד שאלות?..עכשיו תורי לחקור....מי את מהיכן...אוהבת סושי או..דתיה או...גרושה אלמנה רווקה או ...מהו שמך?ובת כמה?בקיצור ספרי..פרטי נמקי...
|
|
בתגובה ל: היי היי..היי היי... מאת: דMעה Wל געגוע אם כבר שאלת,
מתעקשת עדיין על ההגדרה דתלשלשית, למרות שכבר עבר המון זמן מאז שהייתי דתלשית, מגדלת שני ילדים מהממים (6, 2 חוסכת לך שאלה...) עם גרושתי שתחייה.
וחוץ מזה שלומי טוב :)
יפה לך להתחיל לכתוב אחרי יומיים קריאה, יש לך אחלה זרימה, מוזמנת להתעכב על כל מה שבא לך, יש כאן הרבה נשים עם שנות וותק בחפירה ;-)
שיהיה לך אחלה יום
|
|
בתגובה ל: צהרייים טובים:) מאת: דMעה Wל געגוע
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: נוסעת סמויה תודה רבה...שמחה להיות פה...
|
|
בתגובה ל: צהרייים טובים:) מאת: דMעה Wל געגוע יקירתי, מעמדך בזה הרגע שודרג פלאים. איזה ניק!! טוב, אז אני לא אערוך לך כאן הכרות עם כולן, אבל פה, גרושה,עם ילדים, ואם הפרידה שלך תביא לך את מה שהיא הביאה לי, את בדרך להיות מאושרת. ראי הוזהרת.
שבוע טוב.
|
|
בתגובה ל: איזה ניק... מאת: Hפידוסית "מעמדך שודרג פלאים"חחח..אהבתי הרגשתי באותו רגע שאני ממש פלאפון..משתדרג..קראתי אותך.כמה זמן גרושה?(בא לך לשתף?)ומה לך הביא?..טוב נו חפרתי..אבל מחכה שתחפרי גם..:)שבוע נפלא מלא אהבה..בריאות וחיוכים...
|
|
בתגובה ל: בלי מילים.. מאת: דMעה Wל געגוע ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: תשאירי מייל, אי אוכל לעייף אותך בסיפור שלי.... מאת: Hפידוסיתחחחח..לעייף אותי?...גיבורים ניסו לא הצליחו...אז ספרי בלי מחשבות...קחי מייל maylm@walla.com///נשתמע...
|
|
בתגובה ל: תשאירי מייל, אי אוכל לעייף אותך בסיפור שלי.... מאת: Hפידוסית בוקר טוב לך...אם שלחת לי למייל משו אז צר לי נמחק לי משם הכל כך שלא ראיתי(במקרה ושלחת)המשך יום נפלא...:( אוף..
|
|
|
אבא שלי היקר! כמה ריגשת אותי היום.. איך דיברת. הקשבתי לך ושפתי רעדה!
אבא שלי אהוב.. כמה לבך כואב ודואג לי. כמה אני רואה את המאמץ שלך. להציץ מחוץ למגבעת מבעד לחליפה ולראות אותי, בתך, בכורתך. המילים שלך שיצאו מהלב. בשקט, כמעט בלחישה הגיעו לנישמתי בדקירות קטנות של אהבה.
איך אמרת את זה?!
שפתאום הבנת.. פתאום נפל לך האסימון.
שהחיים מלאים בכ"כ הרבה גוונים וטעמים שהשאלה עם מי נחייה אותם אם זה גבר או אישה מתגמדת. העיקר שנהיה מאושרים. הבנת אבא יקר משהוא שאני עצמי עוד לא כ"כ מזמן עיכלתי. החיים הם לא "חיים לסביים" בהגדרה הבוטה. החיים אותם אני רוצה לחיות הם חיים פשוטים, רגילים ואמיתיים.
איחלת לי בתמימות וכנות שאמצא בחורה טובה שתדע לאהוב אותי. שתדאג לי ותבנה איתי חיים של זוגיות מפרה.
אבל הבנת עוד דבר. הבנת אבא שלי שחיים פעם אחת. וכל אחד בוחר עם מי הוא רוצה להעביר אותם. ואני בוחרת לחיות את חיי עם מי שאני אוהבת ורוצה.
חיים עם אישה.
אני:) שמודה לה' שזימן לי הורים כאלה.
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060
גם לך, וגם לאבא שלך מגיע חיבוק ענק. אני כ"כ מאושרת בשבילך שאבא שלך הבין מה חשוב, ושהבנת איזה הורים יש לך, ושמחה כמובן על הקשר שיש לך איתם
כל הכבוד על התהליך והדרך שעשית
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 שמחה בשבילך שזכית שאבא שלך יגיע לתובנות הללו ויהיה מסוגל לומר לך אותן. בטוחה שזה מוסיף לך הרבה רוגע ושלווה.
רק טוב ושבת שלום!
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 נשמע באמת שזכית.... הלוואי שמכאן רק תתקדמי ותראי רק טוב....
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 לקרוא אהבה גדולה כל כך בין בת לאב.
שבת שלום
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 ב"ה נ נח נחמ נחמן מאומן
..לראות איך הכל ב"ה מסתדר ומתגשם:) שמחה בשבילך , סבלנות היא מילת המפתח , מעריכה אותך כל כך:)אור ואהבה לב דבש
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 מאחלת לך המון טוב בדרכך..
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 כ"כ שמחתי לקרוא את ההודעה הזו ריגשה אותי הכתיבה שלך וגם התגובה של אבא. קורה שם משהו מיוחד, עדין שגם מעיד על הרבה קרבה וחוזק של שניכם לעבור את הכל ביחד.
מאחלת גם לעצמי את הפתיחות והקבלה הפנימית הזו עם אבא שלי.
|
|
בתגובה ל: איזה יופי! מאת: חמדת השקד איזו הודעה משמחת. תודה רוני.
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 אלו הדברים שנותנים כח להמשיך הלאה, נגד הזרם.
שתמשיך לך הדרך כך, מתוך קבלה והמון אהבה מכל הסובבים.
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 זכית לאחת מתחושות הנחמה הגדולות ביותר, ולא היית צריכה לאסוף את הסימנים של "הפשרת הקרח" טיפין טיפין לאורך השנים, התברכת באבא שיודע לדבר - זה מדהים.
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 מדהים התהליך שעברתם יחד.
וכל כך משמח לשמוע על הרגישות ואהבה של אבא שלך, על היכולת שלו לראות אותך - כפי שאת, ולהאמין בך.
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 אני ממש מקנא בך על התגובה שקיבלת. חבל שאני לא יכולה לעשות "העתק" "הדבק" - על אבא שלי.
בעקבות שידור הכתבה אבא שלי ממש, אבל ממש זועם. ואמא שלי אמרה לי מילים קשות - שהרכה שאני יכולה לצטט זה "אל תבואי בזמן הקרוב לשכונה"...
ואני חשבתי שדתיים "אמיתיים" (שלא כמוני, ח"ו) אמורים לקיים את הפסוק: "לא תלך רכיל בעמך".
אחרי החגים שמח (גילוי נאות: גנבתי את הברכה ממישהי - תודה לך)
|
|
בתגובה ל: איזה כייף לך מאת: נעמונת התגובה של נעמונת זו "אמא גאה".
|
|
בתגובה ל: איזה כייף לך מאת: נעמונת על הפתיחות ועל האומץ, וחשבתי שאם דיברת על הוריך הם לבטח יודעים שאת הולכת לעשות את הכתבה והם תומכים.
מצד שני תני להם זמן, לקח להם זמן להכניס את האישה הביתה, יקח להם זמןלהתרגל לפומביות שלך.
עשית עבודה נפלאה בכתבה (תודה לאינטרנט שהביאנו הלום) הפתיחות שלך ושל האישה, וגם של האחרות בכתבה, של אלה שחשפו את עצמן ושל אלה שלא, היתה מדהימה, לא עוררה תחושות לא נוחות, לא היתה מתגוננת. ממש "חיו ותנו לחיות באהבה"!!
|
|
בתגובה ל: איזה כייף לך מאת: נעמונת בביטחון שלך. באהבה שלך אליהם. בעשיה שלך למען אחרות והכלל. באדם השלם שגדלת להיות - גם אם לא בדיוק לפי התוכניות שלהם.
שהפיוס אחרי הכעס יביא אתכם למקום טוב יותר....
חיבוק.
|
|
בתגובה ל: איזה כייף לך מאת: נעמונתאני יותר בכיוון שלערוץ 1 יש רייטינג מטורף בשכונת המגורים של הוריך ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/mn70__ns_s8.gif נס8]() חוץ מזה, אני יכולה להבין את המשבר שההורים שלך עוברים. המעבר ל"כולם יודעים" יכול להלחיץ אותם. אבל הם יתרגלו גם לזה, ומן הסתם עם הזמן השכונה תמצא נושא עסיסי אחר לדבר עליו ודברים יוכלו לחזור למסלולם. כל הכבוד לך על הראיון, ותודה על עמידתך בחזית החשובה ביותר כרגע - דעת הקהל! וקבלי תשורה צנועה לאות הערכתי -
|
|
בתגובה ל: קודם כל, למה רכילות? מאת: נוסעת סמויה איך ידעת שאני בדיוק עכשיו מחפשת אייקון כזה, של דגל צבעוני?
ואם ידעת - למה החמודי שכאן לא מופיע לך ברשימת האייקונים ששיתפת עם העולם?
~קימונו חוזרת לעבודה מהר מהר~
|
|
בתגובה ל: תגידי, מאת: קימונו אבל הוא אצלי כבר זמן מה, ובדיוק החלטתי להשתמש בו.
אם יבקשו ממני יפה, אולי אשתף גם את הקטגוריה הזו (כל העסק הזה קצת מביך אותי).
|
|
בתגובה ל: לא ממש ידעתי מאת: נוסעת סמויה ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: מביך? מה מביך? מאת: קימונו![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/2tsr__ns_s10.gif נס10]() (ואם לא הבנת, את יודעת איך להשיג אותי באופן קצת פחות פומבי)
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060
חיממו לי את הלב תוגובותיכן המרגשות. אני שמחה שיש לי כ"כ הרבה נשים לספר להן את הרגעים המכוננים שקורים בחיי.
אני רוצה להוסיף.. למי שלא יודעת.
התהליך שלי עם ההרים לא בא ברגע. וגם לא לבד. אני והמשפחה הגרעינית נפגשים מזה חצי שנה לטיפול משפחתי שבועי על בסיס קבוע.
אני לא מוותרת על המקום שלי כבת אהובה ומקובלת. והם לומדים לשחרר אותי לעולם הגדול עם האהבה שלהם ופחות עם חרדות.
הטיפול שלנו ניתן חינם אין כסף ע"י תוכנית טיפולית שנקראת "תוכנית הורים - מתבגרים" שפועלת במסגרת איגון "גג וגם" אירגון שתחתו נמצא גם בית דרור ודירת המשך.
בטיפול שכזה עולים הרבה דברים מחוץ לנטייה המינית וכל המשתתפים לומדים לחוות ולהבין את רגשות האחר וכאביו.
המטפלת שלנו הפכה לצלע נוספת אפילו בחיי היום יום והטיפול אינו נגמר בסופה של השעה.. הוא נמשך עוד הרבה אחרי.
אולי פה אני אוכל גם להודות לך "בת ה'" יקרה- מטפלת אהובה שגם את לא הנחת לנו, כמשפחה לוותר אחד על השני.
ותודה גם לכן:)
אני:)
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 זה מרגש עד דמעות זה נפלא
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060 ריגש עד דמעות!! הלוואי כשיהיה לי אמץ יגיבו גם לי כך!!
|
|
בתגובה ל: אבא יקר שלי! מאת: RONI2060
לא. את לא מאחורי אבא.. הוא לא השיג אותך.
את שם. איתנה וחזקה! רק רוצה להיות בטוחה שלא אפגע. שלא גידלת אותי, השקת והשקעת. טיפחת, אהבת ועודדת כל השנים האלה. נשאת אותי בביטנך תשעה חודשים ארוכים ודחפת כל השנים להיות מי שאני. מה שאני. בתך. בכורתך.
ופתאום . בבום אחד. הכל יהרס. כ"כ מפחידה אותך אי הידיעה. והכי מפחידה היא הידיעה שאני בוחרת (לדעתך בצורה סדיסטית) לחיות חיים לא רגילים החווים בתוכם לא מעט קושי, קונפליקט ואף לפעמים ממש סבל.
את כל זה ראית בהתחלה, ועדין רואה גם עכשיו.. אבל חכי אמא.. עוד מעט יתבהרו השמיים והסערה תשכך.
ואז תראי קשת ציבעונית של שלום ושלווה מעלי. תראי כמה אני באמת מאושרת איפה שאני. וכמה אני רוצה אותך איתי! כמוני גם את מתפייטת. מתוך הלב אל הדף. את הכישרון הזה אמא, אין ספק- קבלתי ממך:)
לפני כמה חודשים ערכה לי אמא מחברת שירים מכתיבתה האחרונה.. מחברת שמספרת את סודות ליבה. אהבת ודאגתה הכנה.
זהו אחד משריה:
"עוד קצת"
עוד קצת אמא אני גדלה חכי עוד קצת אמא אל תכאבי את כאב הגדילה אל תכאבי את כאב הפרידה
חכי קצת, אני אגדל אתבגר, אלמד להבחין בין הטוב, הרע, המכוער אבחר בדרך, בדרכים הטובות בשבילי, בשבילך
אחבוש את פצעייך, אהבותייך עוד קצת אמא, אני שלך ושל אבא וגם של עצמי
ויש לי חלומות והם מתגשמים מתגשמים אל תוך כאבך, אל תוך חייך חכי עוד קצת אמא אל תכאבי את כאב הגדילה.
היא כותבת לי.. ואני בוכה.
|
|
בתגובה ל: אמא שלי יקרה! מאת: RONI2060איזה זכות ענקית יש לך שזכית למשפחה כזאת אוהבת ודואגת!ולהם יש זכות עצומה שיש להם בת כמוך! ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/bpjh__e3ui_th_bow(1).gif משתחווה]() מאמינה שהטוב שלך עוד יגיע ובגדול!, רק "עוד מעט" כמו שאת מתארת.. וכל אוהביך יראו את הטוב הזה שאת רואה ויכולו לשמוח בשמחתך.. מה שאת משתפת אותנו שמתבטא בכתיבתך המדהימה.. רק מראה שיש תהליך ויש שינוי והוא בהחלט לטובה. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/226y__good.gif good]() מאחלת לך שהדמעות שיזלגו מעיניך יבואו רק משמחה ומנחת!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.." ![/emoticons/hpfh__37.gif 338]()
|
|
|
אני באמת מקווה שאני לא אתחרט על ההודעה הזו. מצד שני - כבר יומיים שאני מתפוצצת מבפנים, נשבעת לא לספר, כי הרי אולי זה לא סופי, ואולי היא תתחרט, ואולי היא תחליט בכל אופן להתגבר על הקושי שלה-שלנו ולהמשיך?ומצד שני, איך אפשר עם הבור העמוק הזה שנפער?
שלשום היא ביקשה להיפרד. היא אמרה שהיא לא יכולה להישאר במקום הזה של חוסר הביטחון, שהיא לא יודעת כמה זמן יש לנו עוד יחד, שהיא יודעת שאני לא יכולה להקים איתה בית אחד, עם 2 ילדים ודירה שהיא שלנו, כי אני מכוונת למקום אחר, לכוון עתיד אחר לילדים שלי, ושהמחיר הוא להיפרד ממנה מתישהו.
בדיוק שנתיים ושבוע לקשר שלנו - והיא החליטה שעד כאן, שהיא לא יכולה לשאת את זה למרות הכאב.
איך נעשה את זה? איך נפרק שותפות? זוגיות? איך, אפילו, מחליטים מי נשארת בדירה, מי עוזבת, לאן?
היא ביקשה כמה ימים לא לישון יחד, לקחת מרחק, לחשוב. ואחרי לילה של כל אחת בפינה אחרת בבית אחד - לילה ראשון לבד, בדירה שנהייתה פתאום ענקית. ריקה. חסרה את דמותה.
אני לא יודעת אם זה סופי. אני לא יודעת מה יהיה בעוד שעה. אני רק נשבעתי לקבל כל החלטה שלה, כי במקרה הנוכחי - אני כבר בחרתי, ואין לי זכות להשאיר אותה שם ולחכות. מצד שני - היא ידעה את כל זה הרבה לפני שהפכנו לזוג, והמצפון שלי נקי.
מצד אחד: איך ממשיכים הלאה? מצד שני: איך לא ממשיכים הלאה?
מצד אחד: אני עם נשים, כל עוד זה לא איתה, גמרתי. מצד שני: ועם גבר? איך אפשר?
מצד אחד: אני לא נותנת לדרמות, לדמעות, לשברים לשבש לי את הנפש, הרוח, הגוף. מצד שני: איך אפשר להישאר שלם כשחלק ממך נפער?
מצד אחד: לעזאזל הדת הזו, לעזאזל המחיר, לעזאזל ההקרבה. אני יכולה לקום ולעשות מה שאני רוצה. מצד שני: הרי אני לא אדם שיכול להתכחש לאמת הפנימית, ואני לא באמת רוצה לזרוק הכל מאחור.
מצד אחד: אני כועסת, ואני לא יכולה להשלים עם המחיר. מצד שני: המחיר מהצד השני כבד לא פחות.
כל מה שחשבתי הבוקר, בדרך לעבודה, בלעדיה, זה שאי אפשר להישאר אופטימית אחרי שבכל פעם, כשהדברים מסתדרים ונראים כל כך טובים ואני בקושי מעיזה להתרגל לשיגרה נוחה, טובה, בטוחה ורגועה - הכל קורס בבת אחת, ללא הקדמה. ללא רחמים. אי אפשר לתת לאושר לעטוף, כי עוד רגע - הכל יתכסה בענן אפור, מעיב.
כמה תוכניות היו לנו לחורף הקרוב, להתכרבל יחד בפינה שלנו כשהגשם מצליף בזעם...
וביום גשום אחד, באמצע חג שמסמל את השמחה, אני שוכבת במיטה, מקשיה לרוח שדופקת על החלון, כל רעש מקפיץ אותי ויש ריח של עשן באוויר.
לזה קוראים, bleeding love. (שאר הדיסק לא משהו. קניתי אותו אתמול בפרץ של "אולי קניית דיסק חדש תחזיר אותך לחיים". זו היתה טעות)
|
|
להודעה זו יש 70 תגובות. לפתיחת השירשור המלא בעמוד נפרד הקישו כאן |
|
אהלן לכולן... האמת,מאז תחילת השנה הנוכחית אני עסוקה במחשבות ועכשיו לראשונה פתחתי הודעה ומטרתה מבחינתי לשתף אתכן ...לשמוע ולהקשיב לקולות חדשים..וכשמדובר בנשים...הרי חכמה רבה תגיע :) אחד הנושאים המהותיים והמעסיקים אותי הוא עניין הזוגיות.( ווואלה- הפתעתי, הא?? :) לשמחתי , זכיתי לאהוב בחיי ואהבתי הראשונה ( והיחידה ) היתה לאישה. בזכות אותה אישה גיליתי את עצמי, וכאחת שמאמינה ש" אין כמו אהבה עצמית בכדי לדעת לאהוב את האחר "-למדתי לאהוב את עצמי.. נחשפתי בזכותה לרמות רגש מדהימות ,יכולות הכלה שלא ידעתי שקיימות בי , והיכולת שלי לאהוב אהבה טוטאלית שיכולת זו היא מדהימה לכשעצמה. המשותף ביני לבין חלקכן, הוא בין השאר , אורח החיים הדתי ולא הכרתי עדיין אישה לסבית המאמינה באלוהים ושומרת מצוות. אני בארון, יודעת שיבוא היום ואצא ממנו ( עדיין לא הצלחתי לפרק כמה ברגים בדלתות..) כשהזמן הנכון יגיע... אני אדם מאוד זורם, ויודעת שהדבר החשוב ביותר בזוגיות הוא תקשורת פתוחה וכנה. כמו לכולנו היתה לי "רשימת מכולת" לעצמי ואיתה "חיפשתי" זוגיות. לעיתים כשהשיחה הראשונית היתה טובה, מצאתי עצמי זורמת עם הקשר על אף שדברים שהיו חשובים מלכתחילה- דחקתי לשוליים. מצאתי עצמי לא פעם במבוכת רגשות, כמו: מה יותר חשוב לי ממה, ואיך אתנהל עם השוני המהותי..וכו'. החלטתי שהפעם לא אוותר לעצמי ...אבל בכל הכנות והאופטימיות שבי אומר לכן שאיני מאמינה שאוכל לקיים קשר אמיתי של אהבה עם אישה בתנאים שאני חייה. אתן מוזמנות לשתף מנסיון חייכן. תאירו את עיניי... ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/wvtq___30_072.gif הבזק]() תודה.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
|
|
בתגובה ל: זורמת.... מאת: נשמהקודם כל, הגעת למקום הנכון, אני מקווה שתרגישי כאן בבית.. כדי להכיר נשים לסביות ודתיות המאמינות באלוקים ומקיימות מצוות, אני מציעה לך ליצור קשר עם בת קול. ככה תוכלי להגיע למפגשים ולהיווכח בעצמך. אני שמחה לשמוע שחווית אהבה כה חזקה לאישה, אם תרצי לשתף ולספר איפה אתן עומדות היום, נשמח כמובן לשמוע. ולכל דבר, את מוזמנת גם למייל naamarobin@gmail.com
|
|
בתגובה ל: זורמת.... מאת: נשמהאמנם להאיר את עינייך - קטונתי. אבל את מוזמנת להגיע למסיבה שתתקיים אי"ה ביום חמישי (הקרוב) באיזור המרכז ולהכיר / לראות כמה מחברות בת קול (וגם כאלה שלא) וליהנות. פרטים ישלחו במייל חוזר אם תאשרי הגעה. eruim@bat-kol.org
|
|
בתגובה ל: זורמת.... מאת: נשמהלא אומר שהכרת כבר את כל הלסביות בארץ :) או בעברית, יש לא מעט נשים שומרות תורה ומצוות, שהן, כמה מפליא, גם לסביות. אל לך לחשוש. אם זה מרכיב קריטי מבחינתך, דאגי לצאת עם נשים שמתאימות לאורח חייך, אם כי, אני חייבת לציין, את עוד עשויה להיות מופתעת ולגלות שאפשר לקיים זוגיות שהצד השני לא בהכרח שומר על תורה ו/או מצוות. אני לא מציעה לך להגיע עם רשימת מכולת. צייני את הבסיס עליו את לא מוכנה להתפשר ותני לדברים לזרום. שוב, את עוד תופתעי ובגדול. אין ספק שכאשה דתית שרוצה להקים בית לסבי - עשוי להיות לך לא קל, אבל יש כאן לא מעט זוגות שחיות יחד למרות ועל אף. את מוזמנת לקרוא קצת, להשתתף ולשמוע. ולדעת שהחיים זה לא שחור או לבן. ברוכה הנמצאת.
|
|
בתגובה ל: זה שהיה לך קשר מדהים עם אשה מאת: פרידם חצי מה"מאהבות" שלי היו דוסיות בעליל.. למרות שבטח לגירסתן הן היו "סטריטייות" טוב, מי אז ידע להגדיר בכלל?!?! XDDDDDDD
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
בתגובה ל: זורמת.... מאת: נשמה![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/nldt__a2zu_th_welcome4(1).gif ברוךהבא]() אנחנו כאן, חיות, נושמות ובועטות. אנחנו באמת קיימות. ועכשיו כשמצאת אותנו, את מוזמנת להשאר ולשתף.
|
|
בתגובה ל: ברוכה הבאה מאת: ירושלמיתאחת![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/zsmp___30_075.gif וואו]() באמת... צחקתי לרגע, האם באמת חשבת שאיני יודעת שקיימות נשים כמוני??? בהודעתי צייני שעד שהיום לא זכיתי להכיר אישה לסבית דתית. אני אדם מאוד רוחני והנשים בחיי היו התחברו אליי בין השאר גם מהצד הרוחני שבי. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/4n8g___30_053.gif מלאכית]() קשר האהבה שהיה לי -היה עם אישה שאינה שומרת מצוות. אמנם היו קשיים שנבעו מאורח החיים השונה אך יחד עם זאת עובדה זו לא הפריעה לקיום הקשר.( הארוך.) תודה על ההזמנה, איני יכולה להגיע... ...כרגע חם ונוח לי בארון...: ) שיהיה יום טוב ורגוע...
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
|
|
בתגובה ל: זורמת.... מאת: נשמה ברוכה הבאה.. ויופי שבאת, כייף לקרוא אותך. זרמי, זרמי אחותי...
|
|
בתגובה ל: איזה כייף שאת פה... מאת: Hפידוסיתתודה..... זורמתתתתתתתתתתת........................... לאט לאט אבל בטוח. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/4ljw___30_050.gif עכביש]() יום טוב ורגוע שיהיה.
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
|
|
בתגובה ל: זורמת.... מאת: נשמה*מצטרפת לכולן* אוייש כמה שאני דוסית (לא במובן ההשקפתי חח) *חוזרת לארון* ב"הצלחה מותק
"רציתי לחלום על מישהי דמיונית..."
|
|
בתגובה ל: ברוכה הברוכה מאת: דמיiנית ללא תוכן
"התנהגותנו היא פועל יוצא של החלטותנו ולא של התנאים בהם אנו נתונים. יש לנו היכולת להכפיף רגשות לערכים, בידנו היוזמה והאחריות לגרום לדברים שיתרחשו."
סטיבן קובי
|
|
|
כמו שאתם לא יודעים, עברתי דירה ויש לי שותפה בחדר. לא היה לי אינטרנט כבר חודש וחצי. בקיצור, אתמול היינו אני וחברתי בערב לימוד ו'טיילנו קצת'. בינתיים התקשרה השותפה ושאלה אם זה בסדר שחברה שלה תישן אצלנו על מזרון. ואז לא יודעת למה, סתם כדי להתגרות במזל אמרתי לה שחשבתי בדיוק לשאול אותה אם זה בסדר שחברה שלי תישן גם איתנו. היא שאלה איפה ואמרתי שאיתי במיטה-נצטופף. היא שתקה קצת ואז אמרה שנראה לה סתם שזה לא נוח, אבל היא מכירה מישהי שגם עושה את זה.
בסוף חזרנו, וחברתי(איך אני אקרא לה?חח..) מסתכלת על החברה של השותפה ואומרת לה: מה את עושה פה? מסתבר שזו מישהי מבת-קול והשותפה יודעת ובסדר עם זה. נתתי כמה רגעים לחברה לוודא שבאמת השותפה באמת מכירה את בת -קול. אז קראתי לה שניה למטבח כדי שהחברה תברר. וכשקיבלתי אישור, אמרתי לשותפה שאני גם מבת-קול וגם שיחקנו משחק נבר מצחיק
זהו
אה וזאת היתה הכותבת-קוראת הפסיבית ורד86 שיש לכם ד"ש ממנה היינו 75 אחוז לא סטרייטיות בחדר אחד -ודתיות אההמ...
אז זהו בינתיים, ותודה לשיעור המאלף אתמול -היה מעניין סופר-פשוש טוב, אני ארוץ לסיפור כיסוי שלי של בנאדם יצרני שחי חיים ראויים לשמם
|
|
בתגובה ל: חדשה פה+סיפור איך ה' מסובב דברים לפעמים מאת: ש י ר י ה' "סידר" לך את היציאה בפני השותפה, כך שתהיה קלה ונעימה יותר :) ובאמת מצחיק שהיו 3/4 לסביות, מי אמר שהסטטיסטיקה תמיד צודקת? !
"כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל, בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום"
|
|
|
אז אתמול ( אחרי שכל השבוע אני חושבת רק על זה-) היתה לי עקירה כרורגית של שן בינה.. טוב האמת היא שהרופאה שבאה במיוחד בשביל טיפול כרורגי הצליחה להפתיע אותי ולומר שעלי לעקור את 3 שיני הבינה. והיא ממליצה לעשות 2 ביחד!! ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/vafc__what.gif ס59]() (כמובן בתוספת תשלום ובלחץ מסויים שעלי להודיע שלא אוכל לעבוד בשבוע הקרוב.. כי התופעות לוואי אינם מרנינות במיוחד..) ועוד הוסיפה להכניס אותי לסרטים, ואמרה: "מה יכול לקרות... אבל אצלה זה עוד לא קרה.. והיה לי מטופל לפניך שאמר :"סטיטיסטית זה יכול לקרות דווקא עכשיו.." ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/dd7r__bla_bla.gif ס18]() ושאני צריכה לחתום על זה .. ואמרתי בקול כתגובה צינית.. "בואי לא ננסה עלי נסיונות ויאללה נלך על זה.. "(האופציה השניה הפחות מלבבת היא להגיע לטיפול של עקירה נוספת עוד כחודש ימים..). והכאב בהרדמה ידוע לכולם.. במיוחד שקבלתי 5 זריקות כי ה3 הראשונות לא הספיקו לי.. אני מאוד "חמדנית" לגבי הרדמות, אז הוסיפו עוד שניים.. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/zjna__hammer_punch.gif ס37]() ולא אשתף יותר מדי מה הרגשתי בטיפול.. כדי לא לעשות לכן פחד מטורף מרופאות שיניים (כאילו אין לכן כבר..). ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/7pyg__23.gif ס11]() לאחר מכן הביאו לי מגילת העצמאות והסברים על מה מותר ומה אסור אחרי הטיפול.. ואני שעדיין מותשת מעצם הטיפול שנפל עלי כפעמים "כי טוב?!" שאלתי את הרופאה שנראת בגיל שלי פלוס מינוס.. אם אני צריכה לזכור בע"פ הכל.. והיא השיבה "אל תדאגי הכל רשום בדף- מגילה, שצרפתי לך ולא יהיה לך בוחן פתע..". ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/dyvm___.gif טיפוס]() ומודה להקב"ה ולמישהי חכמה שהמליצה לי לקחת מישי קרובה לטיפול.. שיהיה בי איזה נחמה שיש מי ששומר עלי מבחוץ מכל הסכינים והמכשירים המפחידים של המרפאה.. ואם תשמע איזה צווחה שלי.. ישר תשבור את הדלת בדמות של פאוור רנג'ר או לפחות "החתולים הסמוראים", ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/r6ac__4z43_sword_duel(1).gif חרבות]() ותציל אותי מכל החוסר ודאות הזה של הטיפול שהכפיל את עצמו בשבריר של שניה.. אז כאמור לקחתי מישי תותחית- אחותי הבכורה. והיא די שמרה על הרוח האופטימית ודאגה לכל עניני המשרד וקניית התרופות שהייתי צריכה בעקבות טיפול מורכב זה.. ובקיצור היא היתה ה-פה המדבר(במקומי) ערב אמש.. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/92cu__that_was_close.gif ס55]() אני רק עשיתי פרצוף של מסכנה שעשו לה שתי עקירות כירורגיות של שיני בינה בצד ימין. (עקשניות במיוחד- 1 כלואה,אחותי בצחוק שאלה את הפקידה "מה אחותי אשמה שהיא כלואה ושצריך לשלם עליה כפליים?!" והפקידה צחקה ואמרה ש"זה הנוהל.."). ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/yih4__bad_idea.gif ס15]() וב"ה שיש לי כמה אנשים שיכולתי לנג'ס להם בהודעות כתובות על מר גורלי.. ועל ההרדמה שהולכת ופגה והכאבים שקורעים את הנשמה והצד הימיני של הפה שלי.. אז זה המקום להודות לאותם נשמות טובות שחלקן כותבות פה.. שעזרו לי להחזיר את הצבע ללחיים.. תודה כאפרות!!. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/6kdc__good.gif ס36]() ב"ה יש היום הקלה מסויימת ויש התנפחות מענינת בלחי.. וכדברי הרופאה: "תצפי לכדור טניס ביום שבת!" והיא הבטיחה שאז זה פחות יכאב ככל שיש נפיחות.. אז פרצוף "שרק" היר אי קאם! ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/5kgp__834.gif ס71]() שתהיה שבת שלום.. מלאה במעדנים ובדברים קרים בלבד.. (מזל שזה לא חורף שעוד יותר מקשה לאכול דברים כאלו..) תודה על תשומת הלב.. ובבקשה בשרו לי בשורות משמחות.. שיגרמו לי לחייך ולהכאיב לעצמי קצת.. (כן, גם החיוך כרגע מהווה כאב..) שלכם אני.
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.." ![/emoticons/hpfh__37.gif 338]()
|
|
בתגובה ל: פינת הקטורים של "שיר ללא" מאת: שיר ללאסיוט הדבר הזה שקוראים לו שיני בינה. את מזכירה לי את העקירה שעברה עלי לפני 7 שנים של 4 שיני בינה יחד. באחת מהן הרופא הסתבך, והתחיל להזיע, ואמר לי שהוא לא יודע מה לעשות, והזמין רופא נוסף. היה מחריד. אני לא מאחלת לאף שונא שלי לעבור דבר כזה, אבל טוב שאת אחרי ותחפטרי מזה כמה שיותר מוקדם (עדיף לעקור 2 שיניים יחד מאשר לעקרור אחת ולהישבע שלא לחזור לרופא יותר לעולם). המלצה חמה: יש כדור שנקרא "איבופן", הוא נמכר ללא מרשם בכמות של עד 500 גרם אם אני לא טועה. הוא הכדור הכי טוב שיש לטיפולי שיניים. (וכייון שירשתי מאמא שלי גנטיקה גרועה ביותר של שיניים - תיהי בטוחה שיש לי נסיון עשיר מידי) קחי אחד כזה (או כדור אחר נגד כאבים) כל כמה שעות במדויק בלי לחכות שיכאב לך. ושתיהיה החלמה מהירה מהירה, ושהבינה לא תברח ממך יחד עם השיניים שנעקרו (בתקוה שהבינה נטמעה בחניכיים ולא נמצאת רק בשן). חודש טוב.
|
|
בתגובה ל: אויש. מאת: פרידםוכן, אני לוקחת משכך כאבים מספיק חזק.. אבל רק בלילה, כדי שאם הכאב יחליט להופיע שלא יפריע לי באמצע הלילה.. ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/15bt__zzz.gif zzz]() שנששמע כולנו בשורות טובות.. אמן!!
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.." ![/emoticons/hpfh__37.gif 338]()
|
|
בתגובה ל: תודה מתוקה! מאת: שיר ללא ומשככים למינים גם כשמאד כואב - אני מוחה נגד השיטה שלך.
כשמדובר בשיניים - אני לא לוקחת שום סיכון. פשוט סופרת שעות ולוקחת כדור לפני שהכאב יתחיל.
יום-יומיים כאלה ואני לא זוכרת שעברתי טיפול קשה (אבל בחשבון הבנק מופיעה שורה שמזכירה לי שמשכורתי אבדה לה בכיסו של הרופא).
|
|
בתגובה ל: כמי שמסרבת לקחת תרופות וכדורים מאת: פרידםב"ה איני סובלת מכאבים.. ואם הייתי תאמיני לי שהייתי ישר רצה לקחת איזה משכך נחמד שירגיע את הסביבה. יש אומנם חוסר נוחות בפה.. וחוסר יכולת לאכול דברים טעימים ורק לנסות לפתוח את הפה ולאכול דברים רכים.. מרגישה כמו תינוקת/זקנה.. אבל יודעת שזה זמני והכל יחלוף עוד מספר ימים.. אגב המנהלת שלי. נשמה טובה.. בטלה לי את כל המשמרות השבוע כדי שאחלים כמו שצריך.. אבל הוסיפה לומר שאם ארגיש מספיק חזקה אז בשלישי הם ישמחו אם אוכל לתת משמרת.. נראה עד מחר כמה נוראי יהיה צורת פרצופי.. ואז אחליט.. נחיה ונראה.. ולגבי חשבון הבנק בעקבות טיפול הפתעתי זה... ממ בואי נעביר נושא?! ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/s5my__can_t_believe.gif ס23]() אבל ממש תודה על הדאגה..
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.." ![/emoticons/hpfh__37.gif 338]()
|
|
בתגובה ל: פינת הקטורים של "שיר ללא" מאת: שיר ללאבחיים שלי לא חשבתי, שהזוגיות שלי תהיה מאויימת בצורה כלשהי מעצם מהותה (כלומר - היותה קשר בין שתי נשים). זה היה כל כך רחוק מהעולם שלי, שזה אפילו לא עלה על קצה מחשבתי. ופתאום עכשיו, מוצאת את עצמי צריכה לקבל הכרעה שנובעת מהמצב הזה בדיוק. ואני בכלל לא רוצה לחשוב על לא להיות איתה, זה לא נשמע לי הגיוני, לא מתאים. לא כשזה כל כך טוב (למרות כל הקשיים). אבל היא אומרת שזה הדבר ההגיוני היחיד שאני צריכה לעשות. פשוט כי היא לא יכולה לחיות ככה, כמו שהיא היתה רוצה, כמו שאני יודעת שאני רוצה (ויכולה). זה פשוט לא הוגן. (אגב, שיר ללא: לי עקרו את כל שיני הבינה. ועדיין - כמה מחברותי הטובות ביותר הן רופאות שיניים ;-))
|
|
בתגובה ל: נצל"ש קיטורים מאת: צומת דרכיםאולי זה השעת בוקר המקשה עלי להבין.. אבל למה יש לך איום על הזוגיות שלך מהעצם היותה זוגיות?! מהי הבעיה בה? אם תרצי לשתף ולפרט אשמח לשמוע.. יכולה להבין שזה מורכב כשצד אחד רוצה משהו ומהצד השני לא יכול לאפשר זאת, שמה זה יפגע/ לא יתאים/ יסבך את החלקים שרוצה לשמר ולהשאיר כמו שהם מכל הסיבות שיש בעולם.. מאחלת הצלחה מרובה בהחלטות יהיו אשר יהיו.. וגשם מטיב ומשמח אני. זאת שפתאום צצו לה אפטות בפה..(ואני משתדלת לצחצח ולשטוף את הפה עם מי הפה שקבלתי מהרופאה) בתוספת לנפיחות ולחוסר נוחות בעקבות העקירות שבוצעו שבוע שעבר.. ואני אומרת "עד מתי?!!"
"לו הייתי עץ או פרח הייתי מרגישה את הזרימה החרישית של האביב.." ![/emoticons/hpfh__37.gif 338]()
|
|
בתגובה ל: נצל"ש קיטורים מאת: צומת דרכים שאין לי מילים (חוץ מכל אלו שאני שופכת כשהנושא עולה. זה פשוט לא מתקבל על הדעת שאנחנו, כל אחת ממקומה היא, צריכה להיאבק על דבר בסיסי כל כך - הבחירה להחליט עם מי לחיות, את מי אלהוב ובאיזו דרך ללכת).
אני לשירותך בכל מה שאפשר.
|
|
|
הגרפיטי בדרך לצפון שואל אותי שוב ושוב לאורך כביש החוף האם "לחשוב או לציית?" ואין לי תשובה. בצבא אתה לא אמור לחשוב [למרות שכל הזמן נובחים עליך "להגדיל ראש"...הפעמים הבודדות בהן באמת הגדלתי ראש היו הפעמים בהן חטפתי על הראש הכי הרבה]. בהמשך הדרך יש ציורים מרהיבים לאורך החומה שמתחת לגשר ואני תוהה אם גם בצד השני של הכביש יש ציורים של גפיטי שאפשר להתמוגג מהם ומחשבה מוזרה עולה לי לראש- איזה יופי זה היה יכול להיות אילו היינו יכולים לנסוע בשני הצדדים של הכביש בו זמנית?
"זו לא הפעם הראשונה שזה קורה", אני אומרת למפקדת שלי. "אז תשני את זה!" קל לה לענות. היא לא מכירה את הרשימה הארוכה של המסגרות שסבלתי ויצאתי מהן במהלך חיי, היא לא יודעת מה זו מסגרת בשבילי. היא גם לא מבינה אילו כוחות נפש צריך כדי להקים את עצמך בכל בוקר מחדש מהמיטה ומה צריך כדי לא לקום, ללכת למרפאה ולחתום על פטור מהשירות הזה [וכמה קל זה יהיה בשבילי לעשות את זה]. אני לרגע מעריצה את עצמי על זה ששרדתי ריתוק אחרי שבועיים שלא הייתי בבית. לרגע אני כמעט מתפתה לצאת מהש.ג ולא לחזור לעולם ושיתפוצץ העולם. זה החג הראשון שאני יוצאת הביתה. והיחיד. וגם הוא מקוצר ואני צריכה לחזור ב-10 מחר לבסיס. אני והפה הגדול שלי. אני וחוש הצדק שלי שתמיד בטוח שרק הוא צודק. איך הבאתי על עצמי את הריתוק הזה, איך?
כשאנחנו נכנסים לתל אביב אני מתעוררת. באוזניים השיר של עברי לידר, "ג'קט", בדיוק נמצא בשיאו, והעיר ללא הפסקה נראית כמי שלוקחת את כל הזמן שבעולם. החזרה לחיים ולעולם מהחור שאני נמצאת בו כרגע מלווה בשורות כמו "וכשאני אגדל אני אהיה כמו כולם ותהיה לי אהבה גדולה שתחכה לי בעולם" [וול, גדלתי קצת. היא עדיין לא מחכה]. היופי של הגלבוע מתכער כשנמצאים בתוך חמ"ל 12 שעות ביום, מעמידים פנים שעושים משהו, לא מתקלחים כי אנחנו בשטח ומתנהגים כאילו כל האבק מסביב לא חונק את הריאות. הנוף מזכיר לי כל כך את הנוף של הבית, רק חסר שהמואזין יקרא לתפילה ב-4 לפנות בוקר והכל מושלם. אבל איפה אני ואיפה הבית.
אז אני חיה. בסדר פחות או יותר, שורדת. שבת שלום.
זה מה שיש ועם זה ננצח.
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות שכרגע, כל הצרות של כל העולם מתגמדים למול הצרות שלי, כולל שלך. (מה זה משנה כמה זמן לא נמצאים בבית? לפחות יש לאן לחזור... ויש מי שמחכה לך...)
אבל אני בכל מקרה שולחת לך חיבוק. גדול.
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות רק תזכרי מותק שזו רק תקופה קצרה וזה עובר... עוד מעט ותהיי אחרי ויהיו לך המון סיפורי מורשת קרב, שהקצוות החדים שלהם יטושטשו על ידי אדוני הזמן ויהפכו אותם לנסבלים...
ויש לך עוד המון (המון...) זמן לגדול ולמצוא את האהבות שמחכות לך בעולם
חיבוק
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות תשמעי, הייתי שם, וזה לא קל, והמפקדות מעצבנות, והכללים מציקים, וקשה, כמה קשה לקום בבוקר... אני לא טיפוס שסובל ממסגרות עד כדי כך, אבל מתארת לעצמי איזו מלחמה יומיומית זו למי שכן, ובצדק את גאה בעצמך. אבל כמו שעינבל אמרה - זה יעבור. תזכרי שבניגוד לבנים, השירות לבנות הוא באמת לא ארוך, הזמן טס. בסה"כ לא הכל שחור, יש במסגרת הצבאית פוטנציאל להרבה חוויות יוצאות דופן, להכרות עם חברה' טובים, ואם את בבסיס סגור כמו שזה נשמע, בטח העברת כמה לילות בצחוקים ובשיחות מעניינות...
שיהיה בהצלחה, לא להתייאש.
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות מאשר כשמזכירים לי את הצבא. ברררררר. איתך בטבלת הייאוש.
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות עם המפקדת שלך. זאת כבר התחלה מצוינת. וגם מצוין בעיני שאת מרותקת, זה אומר שהמערכת עוד לא שברה אותך ושלחה אותך להתחבא בתוך ארון :)
אולי שווה למצוא את המקום בתוך המערכת הזאת שבה תוכלי למצוא משמעות במה שאת עושה, ואז יהיה יותר קל לקום בבוקר ואם לא - תבקשי קל"ב מנסיון - אפשר להפוך את השירות למאוד מצומצם ...
|
|
בתגובה ל: המממ... מדהים שאת מדברת מאת: אור__ שיחות אישיות כל שבוע עם המפקדים...גם יש לנו את הפלאפונים שלהם...זה קורס די ארוך, זה לא טירונות, אי אפשר להתנהג כאילו אתמול התגייסנו [מה גם שזה שהם מפקדים לא עושה אותם למ"כים...בסופו של דבר, בעוד חודשיים וחצי, גם אני מקבלת שרוך בדיוק כמוהם].
אין לי אופציה לקל"ב ויומיות בתפקיד הזה והאמת שאני גם לא רוצה...בינתיים אין הרבה משמעות לרוב הדברים שאנחנו עושים, אבל אני מניחה שככה זה בקורס.
זה מה שיש ועם זה ננצח.
|
|
בתגובה ל: יש לנו מאת: עברתי רק כדי לראותמקדים/מכי"ם/בוסים, הכל אותו זבל... זה התפקיד שלהם להיות מעצבנים ומציקים... אז מה עושים? משחקים אותה מקשיבים עונים "בסדר בסדר, כן המפקד/ת" וזהו, ואז הם יורדים ממך ואת עושה מה שאת רוצה, עד הפעם הבאה... ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e26216c944.gif סמיילי_לשון]() עוד מעט תהיי במעמד שלהם, ומי יודע, אולי תהני לרדות בחיילייך... ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e27e20e67e.gif סמיילי_שטן]() שוב,צבא, זו חוויה שצר לי שפיספסתי אותה (למרות שהש"ל לא פחות חווייתי...). אז הלוואי שתמצאי לעצמך שם את החוויות שיעשו לך רק טוב....
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות מחכה לך בעולם! עכשיו נותר לך רק לברר אם "העולם" זה מחוץ לצבא או בתוכו.
בהצלחה, מותק.
|
|
בתגובה ל: ברור שאהבה גדולה מאת: קימונו כל פעם שאני אומרת בת זוג, בני שיחי שומעים בן זוג....
|
|
בתגובה ל: נצל"ש אני זקוקה ממך לקורס בהגיה וארטיקולציה מאת: אנה ק זה באמת יותר המוני ופחות מסוגנן (ולא תתפסי אותי אומרת את זה), אבל זה יעשה את העבודה.
אם זה נורא קשה לך, לכי על זוגתי שתחייה
|
|
בתגובה ל: תנסי אשתי מאת: פוליטאהמזכיר לי מדי את יאיר לפיד (וזה לא מחמאה). אשתי.....
|
|
בתגובה ל: נצל"ש אני זקוקה ממך לקורס בהגיה וארטיקולציה מאת: אנה ק ששמעתי את הביטוי אמרה האומרת "בת זוגתי" ואני שמעתי בת דודתי....
(להגנתי אומר שזה היה בתקופה בה היינו בארון, היא נשואה, העולם מקום סטרייטי לגמרי, נטול לחלוטין נשים אמיתיות בזוגיות לסבית, וכתוצאה מכך נטול לחלוטין אופציות בעבורינו, כך שלא היתה אופציה שיעשה עיבוד הולם לנאמר)
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה מאת: עינבל מהאנשים שאני מדברת איתם, נמצאים באותו עולם סטרייטי לחלוטין...
|
|
בתגובה ל: בפעם הראשונה מאת: עינבל אין כזה דבר בת זוגתי!!!
או זוגתי, או בת זוגי
~אני, את שלי, אמרתי~
|
|
בתגובה ל: בצדק שמעת את ששמעת מאת: פוליטאה ואם מדובר בילדה של זוגתה? |מתחכם|
|
|
בתגובה ל: בצדק שמעת את ששמעת מאת: פוליטאה אני זוכרת באופן מאוד מדוייק למרות שעברו מעל חמש שנים מאז האירוע
(מצד שני אני כרגע לא חותמת על שום דבר... הצלחתי הבוקר לנסוע פעמיים למקומות שונים מהמקום אליו התכוונתי להגיע...)
|
|
בתגובה ל: נצל"ש אני זקוקה ממך לקורס בהגיה וארטיקולציה מאת: אנה ק "XXX זוגתי" או "XXX בת זוגתי"? פשוט לקרוא לה בשמה (היפה, יש לציין)?
אשמח לעבוד איתך על הגייה ואטריקולציה, אי"ה על איזו סופגניה עסיסית, בעצם עדיף לביבה. בקרוב, בקרוב...
|
|
בתגובה ל: מה דעתך על האופציה מאת: קימונו ב"ה שהשם שלה אינו יוניסקס....
אולי גם יועיל להתחיל לדבר במשפטים מלאים, עם כינויי גוף כמו היא.
|
|
בתגובה ל: השם הוא זה שהבהיר שנהיתה אי הבנה מאת: אנה ק ללא תוכן
|
|
בתגובה ל: נצל"ש אני זקוקה ממך לקורס בהגיה וארטיקולציה מאת: אנה קאהובתי. ושכולם יקפצו ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/vp3o__a_kangaroo.jpg קנגרו]() .
|
|
בתגובה ל: אני מציעה מאת: זוהר דרומי שקרא לאהובתו לעלות לתורה.
:-)
|
|
בתגובה ל: חזרה לחיים מאת: עברתי רק כדי לראות בהצלחה.
יהיה בסדר.
|
|
|
קודם כל שלום ושבוע טוב :) אני יעל, סוג של חדשה, הרבה זמן קוראת כאן, סוף סוף כותבת. עוד מעט בת 20, ובקשר כבר כמעט שנה עם בחורה דתייה (אני עצמי דתל"שית). לפני כמה ימים יצאנו אני והחברה, ובין הנוכחים הייתה גם בחורה שלמדה איתי בתקופת בית ספר. "ילדה טובה" מה שנקרא, תמימה ומתוקה להפליא. שאר הנוכחים ידעו עלי ועל הקשר שלי, אבל דווקא לבחורה הזו לא יצא לי לספר קודם, מחשש להתקף לב מצידה. חשבתי שהיא לא תבין, כי היא מסוג האנשים שממש לא יחשבו לכיוון הזה בכלל, אבל בסך הכל התנהגנו רגיל כי להסתיר אין סיבה. בכל אופן, מסתבר שהיא הבינה עוד ברגע שבו הצגתי את חברה שלי בתור "חברה שלי". אבל מה? מדובר כזכור, בנשמה טובה. היא חטפה הלם, ולא אמרה מילה. כיאה לנשמה טובה, הבחורה גם נזהרת מאוד בלשונה וקשה מאוד לתפוס אותה ברכילות.ובכל זאת, הבנתי אחר כך מחברה אחרת שהיא הייתה כל כך בשוק שהיא גם סיפרה על זה לעוד לפחות מישהי אחת. אני רוצה מאוד לדבר איתה על זה, אבל לא יודעת איך. אני לא יודעת מה בדיוק אני רוצה לומר לה, אבל יודעת שאני חייבת לדבר איתה, ולו רק כדי לבקש שתשים לב ולא תגרום להפצת השמועה. בדרך כלל מאוד קל לי לספר ולדבר על זה עם אנשים, מה אומרים לילדות טובות שכאלו? להכנס בכלל לדיון הלכתי*? עניין חברתי? להסתפק בשיחה עלי ועליה? וכמה בכלל אפשר להיות אמיתיים כששני הצדדים נזהרים כל כך לא לפגוע? בקיצור, לפני שאני מקשקשת עוד פסקה עקב השעה, מה אני עושה? בלי קשר, ראיתי הערב את "כנר על הגג" בהפקה של הקאמרי. חצי מהקהל היה חובשי כיפות (והחצי השני לובשי חצאיות P:). הפקה לא רעה בכלל. זה גרם לי לחשוב, מה הסיכויים שהבת הרביעית של טוביה החולב תבחר להנשא לבחורה? ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e26d7b52b2.gif סמיילי_קורץ]() *"מסורת! מסורת!" והמבין כנראה ראה גם הוא את ההצגה המדוברת...
|
|
בתגובה ל: מה אומרים ל"ילדות טובות"? מאת: פרפרה טרם הספיקותי לראות, אבל קשישות כמוני עוד זוכרות את חיים טופול שר\צועק "טרדישן! טרדישן!" בסרט ההוליוודי הנודע.
הרעיון על הבת הרביעית שיעשע אותי, אבל כמדומני שלום עליכם כתב בספרו על כל חמש הבנות, וכמובן שכולן נישאו לבחורים. אם כי סטטיסטית, הניחוש שלך לא רע, ראיתי באיזה מקום מחקר כזה, כשיש אחים מאותו המין במשפחה, והמספר שלהם יותר מ-3, הסיכוי הסטטיסטי שאחד מהם יהיה הומוסקסואל, מאוד גבוה.
לגבי הבחורה ההיא, אני ממש רוצה לראות מה יענו לך המנוסות. לי אין כל-כך עצות. בינתיים רק לחברה אחת גיליתי, וידעתי מראש שהתגובה שלה תהיה אחלה, ככה שזה לא חכמה. מצד שני אם היא בעצם יודעת, אז מה כבר יכול להיות... אולי פשוט לדבר בכנות ככה, אל הלב? בעדינות כמובן...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: את ההצגה מאת: alla_alla הוא על הומוסקסואליות אצל גברים, לא אצל נשים. כשיש יותר משלושה בנים במשפחה, הסיכוי שהרביעי או הבאים אחריו יהיה הומוסקסואל גבוה יותר מאשר במשפחות אחרות שהשוו אליהם. יש השערות לסיבות לכך (הורמונים שהאם מפרישה ברחם כמעין נוגדנים לעוברים שלה, ועוד כהנה וכהנה) אבל טרם נמצאה תשובה מניחה את הדעת לנתון הסטטיסטי הזה.
|
|
בתגובה ל: המחקר שהזכרת מאת: נוסעת סמויה עכשיו אני נזכרת בפרטים. קראתי את זה ממש מזמן.
בכלל זה מעניין מאוד, מחקרים על אחים הומואים באותה המשפחה וכל מיני מקרים כאלה, כל הפן הביולוגי-הגנטי של העניין...
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: את ההצגה מאת: alla_alla ולא חמש... אז אולי אחת כן התחתנה עם אישה? טרדישן טרדישן?
|
|
בתגובה ל: על פח גרסה אחת לטוביה היו שבע בנות מאת: סברה בעולם הגדול לשלום עליכם יש רק גרסה אחת! ובה יש חמש בנות.
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: מה גרסה, מי גרסה? מאת: alla_alla![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e27adac2ee.gif סמיילי_פטיש]() ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e25d0bba22.gif סמיילי_מוזר]() עכשיו אל תבקשי ממני שאזכור מי כתב את הסיפור... ולמה אני זוכרת את השם כך... אני אחרי יום שלם של חריש עמוק במבחן המסטר שלי... ועניתי רק על שאלה אחת מתוך שתים שאני אמורה לענות עד יום שלישי בבוקר... מחר עוד יום... נראה אותך מוצאת את הסיפור שאני מתכוונת אליו...
|
|
|
The pure and simple truth is rarely pure and never simple
Toto, I have a feeling we're not in Kansas anymore.
|
|
בתגובה ל: לטובת הנוסטלגיות מאת: אנה ק HOLLY MIRIAM SISTER OF MOSES !!!
|
|
בתגובה ל: מה אומרים ל"ילדות טובות"? מאת: פרפרהברכותיי על המעבר לכתיבה ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/3ln6__ns_s1.gif נס1]() אין כללים של "עשי ואל תעשי" עם חברה כזאת או אחרת. השיחה שלך איתה צריכה להתאים לקשר שיש לכן, או שאת רוצה שיהיה לכן, וליכולת שלך להתמודד עם שיחה כזו. לפעמים אנשים סקרנים מאוד ומתעניינים מאוד ושואלים שאלות קשות ואפילו חודרניות, לא תמיד יש כוח נפשי לענות להם. אם החברה הזו חשובה לך, והשיחה איתה משמעותית עבורך, למה שלא תכיני את עצמך קצת לשיחה הזו (תזכירי לעצמך את החלקים העיקריים בדיון ההלכתי, את העובדות היבשות הידועות מהמדע, תנסחי לעצמך שוב את הרגשות שלך וכו'), תפתחי איתה את הנושא בנאום הכולל את הדברים החשובים לך, ומשם תזרמי עם התגובות שלה. על אף היותה ילדה טובה היא גם בן אדם עם לב ושכל, ואין שום סיבה שלא תצליחו לשוחח על הנושא. את יכולה להחליט מראש שאת הולכת לדבר איתה בכנות, ובמקום שתרגישי שאת לא יכולה לענות בכנות תגידי שאת לא עונה. ככה תצליחי לשמור על השיחה אמיתית אבל נסבלת. בהצלחה וברוכה הבאה
|
|
בתגובה ל: מה אומרים ל"ילדות טובות"? מאת: פרפרה בקשי לשוחח איתה. שבי מולה ותעלי את הנושא בפשטות. הרי אין לך במה להתבייש וכולם מסביבך יודעים.
תסבירי שאת לא ידעת איך לספר לה אבל את שמחה שהיא יודעת, עם זאת, את מבקשת שלא תשתף א*נשים נוספים ב"גילוי" ואת סומכת עליה בעניין. תני לה לשאול ולהגיב, לפי זה תמשיכי את השיחה. אולי לא מעניין אותה הפן הדתי? אולי דווקא הצד החברתי לא מטריד אותה?
את לא צריכה לבוא עם רשימת מכולת של "מה השאלות הנפוצות בעניין שעלי להסביר" אלא לזרום עם השיחה.
בהצלחה.
וברוכה הבאה, כמובן.
|
|
בתגובה ל: כדי להסיר לחץ וחששות מצידך מאת: פרידםהבעיה שלי, לפחות הפעם, היא לא לחץ מצידי, אלא להפך. בדרך כלל, אפילו עם חבריי הדתיים, אני מדברת על הנושא בחופשיות ואין לי בעיה לענות, להגיב ולשתף. גם אני חוטאת באהבה קלה ללדבר על עצמי, ואז עוד קצת על עצמי, ואז עוד קצת ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e268a0aa55.gif סמיילי_מגלגל]() . הבעיה היא שאני מפחדת להלחיץ אותה. אני כמעט בטוחה שבמידה ואני אלחיץ אותה, לא יהיה לה נעים לומר, והיא פשוט תמשיך לדבר איתי כשהיא בשוק, ואז כאילו לא עשינו כלום. לכן אני מעדיפה באופן חריג כן לבוא עם "רשימה" של "עשה ואל תעשה". [נניח, תזכורת לעצמי, לא להתבדח יותר מדי. וכשאני קובעת לדבר איתה, לא(!!!) להשתמש במילים "אפשר להזמין אותך לדייט? " ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/smil411e2883788f6.gif סמיילי_עיניים]() ]
|
|
בתגובה ל: מה אומרים ל"ילדות טובות"? מאת: פרפרה קודם כל אצטרף לברכות קודמותיי על שהחלטת לכתוב, כיף שבאת.
חשבתי הרבה על מה שכתבת, ניסיתי להבין יותר לעומק למה התכוונת במונח "ילדה טובה", ואיך זה סותר את יכולת הקבלה שלה אותך, אתכן.
הבנתי, שלפחות מנסיוני, מה שחשוב זה איפה הלב שלה נמצא. אני חושבת שאם תדברי איתה מהלב, הכי בפשטות ואמיתיות, פשוט תשתפי אותה, היא תהיה שם. יכול להיות שיהיה לה קשה, יכול להיות שיהיה מורכב, שאולי תתפוצץ לה איזו בועה.. אבל אם היא אכן "בחורה טובה" זה בדיוק הזמן שלה להיות אחת. גם במקומות הפחות צפויים של החיים, שהם לא פחות חשובים מכל מקום אחר.
|
|
בתגובה ל: מה אומרים ל"ילדות טובות"? מאת: פרפרהנעים מאד. ואת לחלוטין צודקת לגבי הבת הנוספת של טוביה, למרות שצובט לי הלב בכל פעם שאני מקבלת עלי את ההשוואה ששמה לסביות אחרי נישואי תערובת... ![http://d9qlpzbrupiyk.cloudfront.net/hvra__ns_s6.gif נס6]() אין לי הרבה מה להוסיף על דברי קודמותי. כבר יצא לי לצאת מהארון בפני לא מעט ילדות טובות, והיה בסדר. כדאי להגיע מוכנה, אבל לא הייתי נכנסת לדיון ההלכתי וכד' בלי שהיא תשאל. הייתי מספרת באופן חיובי, על הטוב שיש בקשר, ושאם היא רוצה לשאול על הקשיים והתמודדות לענות בהתאם. בהצלחה איתה. מקווה שתישארי (ותזמיני גם את בת הזוג שלך)
|
|
בתגובה ל: מה אומרים ל"ילדות טובות"? מאת: פרפרה אחרי ה"ברוכה הבאה"... רצתי לדלפק הדואר הנכנס,לבדוק אם המנוי הזוגי שרק עשינו להיכל התרבות כולל גם את ההצגה הזו, ו... כן! אז אחרי שאצפה בה, אני אחזור לכאן.. בינתיים אני סתם עוןשה את עצמי מבינה...
ואם כבר באת, תישארי כאן.
|
|