שלום,

הלו... וָ'אוּ, איזה הד...


גיליתי היום במקרה את הפורום הזה. נאה. טוב לגלות שיש עוד אנשים שנהנים משירה משובחת.

בתגובה לשתי הודעות, העליתי שני תרגומים שלי.

השאלה היא האם מישהו קורא? או שאני קול קורא - במדבר?

שקד

לכבוד החדשים, ובעיקר אתה, איציק, שכבר פרסמת הודעה ראשונה, הנה שיר מקסים לתרגומכם
(שוב שיר קלאסי, שירים מהדור שלנו אתם יותר ממוזמנים להציע, כדרככם):

Ozymandias
By
Percy Bysshe Shelley


I met a traveller from an antique land
Who said: Two vast and trunkless legs of stone
Stand in the desert. Near them, on the sand,
Half sunk, a shattered visage lies, whose frown
And wrinkled lip, and sneer of cold command
Tell that its sculptor well those passions read
Which yet survive, stamped on these lifeless things,
The hand that mocked them and the heart that fed.
And on the pedestal these words appear:
"My name is Ozymandias, king of kings:
Look on my works, ye Mighty, and despair!"
Nothing beside remains. Round the decay
Of that colossal wreck, boundless and bare
The lone and level sands stretch far away.

בתגובה ל: לחברות וחברי הפורום! כל הנחמדים והמוכשרים! מאת: פנתרית2
כרגע אני קצת מסתבך עם חלק מהמלים, אבל יש עוד קריאות רבות
לפניי ואשמח אם נוכל לדבר על השיר כקוראי שירה, לפני שנציע לו
תרגומים :-)

איציק.

בתגובה ל: לחברות וחברי הפורום! כל הנחמדים והמוכשרים! מאת: פנתרית2
ושיפצתי לאחרונה:

אוֹזִימָנְדִיאַס / פרסי ביש שלי

פָּגַשְׁתִּי הֶלֶךְ מֵעִדָּן נִדָּח
שֶׁכֹּה סִפֵּר לֵאמֹר: רַגְלֵי עֲנָק
עוֹמְדוֹת בְּלֵב מִּדְבָּר... וּלְצִדָּן
פְּנֵי אֶבֶן נְתוּצִים, שׁוֹכְנֵי אָבָק,
עוֹקְמֵי שְׂפָתָם וּמַפְלִיטֵי פְּקֻדָּה;
נִכָּר שֶׁמְפַסְלָם יָדַע אוֹתָם,
טָבַע אוֹתָם לְנֶצַח נְצָחִים
בְּיַד אָמָּן, בְּלֵב שֶׁהֵזִינָם:
וְעַל הָאֶבֶן חֲקוּקוֹת מִלִּים:
"שְׁמִי אוֹזִימָנְדִיאַס, מֶלֶךְ הַמְּלָכִים;
רְאוּ אֶת מִפְעֲלִי; הִוֳּאָשׁוּ!"
אַךְ אֵין שָׁם מְאוּמָה. לְיַד שְׂרִידַיו
שֶׁל הַנָּפִיל אֵין זֶכֶר לְיִּשּׁוּב,
חוֹלוֹת שְׁטוּחִים גּוֹדְשִׁים אֶת הַמֶּרְחָב.

בתגובה ל: תרגמתי את זה בזמנו מאת: חמוס במשקפיים
יש מסורבלות מסויימת בשורה השניה: שכה סיפר לאמור, מול הצורה
הפשוטה (באופן חריג:-)) במקור. חשבתי גם שבשורה 6, הפועל ידע
אותם מקבל משמעות "עתיקה" באשר משלב הלשון של השיר מושך מאד
אחורה:-) אבל קשה שלא להתרשם מהשמירה על מבנה הסונט וההקפדה
המוצלחת על הפנטמטר היאמבי (אני ויתרתי לחלוטין על הצורה הזאת,
לדעתי היא עשתה לשיר שירות רע מאד במקור).

נהניתי מאד לקרוא!

איציק.

בתגובה ל: לחברות וחברי הפורום! כל הנחמדים והמוכשרים! מאת: פנתרית2
אוֹזִימַנדיאָס

פֶּרסִי בִּיש שֶלִי

תרגם, יעקב שקד

פגשתי הֶלֶך ממדינה קדוּמָה
שֶסַח: 'גִדמֵי רַגלֵי עֲנָק מִצּוּר
עומדות בַּיְשִימוֹן. בָּאַדָמָה
חֲצִי קָבוּר קלסתֵר שַבוּר, וּבצוּר
פניו, חָקַק פַּסָל את הנימָה,
בָּאֶבֶן, וּבאוֹפֶן נֶאֱמָן,
של זַעַף, בּוּז, אֲדנוּת קרה, פּוֹלחִים,
היד אשר פיסלה, לֵב הָאָמָן.
ועל הַכַּן חֲקוּק הַכּתַב, קבַל עַם --
"שמי אוֹזִימַנדיאָס, מֶלֶך על מלכים:
ראו את פָּעֳלִי, גדוֹלֵי עולם
וּמַך ליבכם!" הכל מזמן נִמחַק.
הכל, סביב עִי הַפֶּסֶל, נֶעֱלָם.
חוֹלוֹת בּדִידוּת שׂרוּעִים עֲדֵי מֶרחָק.'


על 'אוזימנדיאס'
אוזימאנדיאס הוא שמו היווני של רעמסס ה-2, שליטה של מצרים במאה
ה-13 לפני-הספירה. זה היה הפרעה שבעבורו בנו בני ישראל את ערי
המסכנות, פיתום ורעמסס. שלי בחר בדמותו של אוזימנדיאס כדי
להמחיש עד כמה אווילי וחסר-תוחלת הוא חטא היוהרה. הסונטה הזאת
היתה, הינה, ותהיה אקטואלית תמיד. אני חושב שמן הראוי לתלות
אותה לנגד עיניו של כל פוליטיקאי. כמה פתטיים הם גדמי הרגליים
הענקיות וחצי הקלסתר הקבור, השבור, שנותרו.

פרסי ביש שלי (1792-1822), משורר, רומנטיקן ואינטלקטואל, חי רק
שלושים שנים קצרות, אך הותיר אחריו יבול מרשים של יצירות שירה.
את 'אוזימנדיאס' כתב ב-1817, בעקבות גילוי הפסל הענק על ידי
ארכיאולוג ששכחתי את שמו, ואשר הקדיש שנים לא מעטות לתור אחר
הפסל, ששמעו רק עבר מפה לאוזן. לבסוף הצליח למצאו, לחשוף אותו,
ולהוכיח שלא רק אגדה היה.

נוסע מארצות-הקֶדֶם לי סיפּר:/באמצע המדבר עומדות/שתי רגלי-אבן/עצומות ובודדות./ולצִדן,/חֶציו טמון בחול, פרצוף נָתוּץ, שחזותו המקדירה/העֲוויָת שפתיו, ולעג של שליטה קרה/יעידו כי פַּסָל-אָמָן/היטב את אלו הרגשות הבין/וַחֲתוּמים/בַּחפצים הדוממים/ יַנציחו את היד אשר אותם עיצבה/הלב אשר הזין.
ועל הכַּן תופענה השורות:/אני הוא אוזימנדיאס, מלך-המלכים./רְאו את פָּעֳלִי, האדירים, והִוָואשו!
מחוץ לזאת, דבר שם לא נותָר./סְביב הענק המתפורר/צחיחים, שטוחים וַעֲרִירִים/לכל מלוא העין/משתרעים/חולות מדבר.

בתגובה ל: רציתי לחכות עם פרסום התרגום שלי, אך לא מתאפקת. מאת: פנתרית2
ללא תוכן

בתגובה ל: רציתי לחכות עם פרסום התרגום שלי, אך לא מתאפקת. מאת: פנתרית2
קיוויתי שיגיבו לפניי, אבל מסתבר שאם לא עכשיו אז אימתי? (אופס יצא חרוז:-))

לתחושתי עשית עבודת תיווך טובה מאד בכל הקשור לdata של השיר, כלומר הסיפור על כל פרטיו נמצא כאן- אבל משהו מהבושם הקליל והחמקמק הזה של שירה נעדר מהתרגום הזה. אני חושב שהמשורר במקור ראה גם הוא את המכשלה הזאת ולכן יצק את השיר בתבנית סונטה (לא פחות ולא יותר!) כדי שיהיו לסיפור המעניין הזה לכל הפחות קווי מתאר צורניים של שיר. במקרה של התרגום שלך אורך השורות אינו אחיד, גם החריזה לא קל להבחין בה, היא באה והולכת ולא מסתדרת על פי דגם מובחן או מוכר.
אשמח לשמוע (או יותר נכון לקרוא) אילו שיקולים הינחו אותך בבואך לתרגם את השיר ולהעבירו משפת המקור ותקופת היווצרו אל ימינו אנו וקוראינו שלנו:-)

ובלי שום קשר, תודה רבה על קבלת הפנים:-)!

איציק.

נוסע מארצות-הקֶדֶם לי סיפּר:
באמצע המדבר עומדות
שתי רגלי-אבן
עצומות ובודדות.
ולצִדן,
חֶציו טמון בחול, פרצוף נָתוּץ, שחזותו המקדירה
העֲוויָת שפתיו, ולעג של שליטה קרה
יעידו כי פַּסָל-אָמָן
היטב את אלו הרגשות הבין
וַחֲתוּמים
בַּחפצים הדוממים
יַנציחו את היד אשר אותם עיצבה
הלב אשר הזין.
ועל הכַּן תופענה השורות:
אני הוא אוזימנדיאס, מלך-המלכים.
רְאו את פָּעֳלִי, האדירים, והִוָואשו!
מחוץ לזאת, דבר שם לא נותָר.
סְביב הענק המתפורר
צחיחים, שטוחים וַעֲרִירִים
לכל מלוא העין
משתרעים
חולות מדבר.

בתגובה ל: פנתרית, מאת: aiziq
ומייד תקלוט (או כך אני מקווה) כי לא העברת אינפורמציה יש פה אלא שירה, עם קצב ומוסיקה.ובעברית משובחת, אם מותר לי לומר על עצמי.
יצרתי קצב וצליליות משלי, ואיני רואה בכך רע, אם התוצאה פיוטית ומוצלחת.
בחרתי בשורות לא קצוצות מתוך הרגשה פנימית. כשקוראים בקול, אין בכך כדי לחבל ברושם הקצבי ובצליליות.

בקיצור - יצרתי פה שיר שהוא השתקפות של "אוזימדיאס" במראת השפה העברית, ואם רוצים לומר - במראה הפנימית שלי.
מי שלא קולט ולא אוהב - זכותו. אני מקווה שיש הרבה משוררים ומתרגמים שיאהבו ויעריכו את התוצאה.

בתגובה ל: יצחק, עליך רק לקרוא את השיר בקול (כפי שצריך כל שיר מאת: פנתרית2
פנתרית, בכל טקסט יש קצב ומוזיקה, זה מתחייב מהיות המלים נהגות ומתורגמות מהמימד הגראפי למימד הווקאלי. אלא שבמקור ישנו קצב מאד ספציפי (פנטמטר יאמבי)ויש מבנה צורני לשיר (סונט) וזה חלק ממכלול השיקולים כשמעבירים שיר משפה לשפה (אני מקווה שעד כאן איננו חלוקים). גם אני כמו ששמת לב לא שמרתי על צורת הסונט וזה משום שלדעתי השיר הזה לא נושם כמו סונטה ואילוצי החריזה שמכתיב המבנה יוצרים משפטים מסורבלים מבחינה תחבירית, מה שלדעתי כבר לא עובר בשירה של ימינו אנו, בכל שפה. נכון לקחתי לעצמי את החירות המפקפקת להחליט החלטות שהמשורר כבר לקח (וחשב אחרת ממני) אבל אני לא רואה רק את המשורר בבואי לתרגם שיר אלא גם את קהל היעד (כפי שאני מעריך אותו) איני אומר שזו הדרך הרצויה ושזו הגישה שמקובלת אבל בכל זאת כך אני בוחר:-)

בנוסף, אני מקווה שהתגובות והשיח סביב התרגומים לא ישאר ברמה של : נו לא אהבת, מילא, יש אחרים שיאהבו. אלא שנבחן את מערך השיקולים אלה של אלה ונלמד זה מזה. לטעמי לשפוט את קליטתו של המגיב זה ממש לא מקדם לא את הדיון ולא את מי שבוחר להשתתף בו:-)

שבת שלום!

בתגובה ל: אהלן פנתרית:-) מאת: aiziq
(בדיוק לפי החלוקה לשורות שקבעתי כמתרגמת).
אינני מעונינת לדון בעצמי בתרגומי.יעשו זאת אחרים. אני כותבת בהינף של מה שאני מאמינה כהשראה. מי שיש לו נטיה לשפה בה כתבתי, וקולט באופן טבעי את הקצב והמוסיקליות, מתחבר.
מי שלא, מה יעזור לו דיון "פרופסורי" עם עגת המלומדים ורעיונות, לא פעם מופרכים.

לעומת זאת, אולי אפשר לדון פה בשיר מקורי לפני שאנחנו ניגשים לתרגם אותו.

בתגובה ל: רציתי לחכות עם פרסום התרגום שלי, אך לא מתאפקת. מאת: פנתרית2
הנה תרגום מדוייק, התואם את המקור - בחריזה במקצב ובתוכן


אוֹזִימַנדיאָס

פֶּרסִי בִּיש שֶלִי

פגשתי הֶלֶך ממדינה קדוּמָה
שֶסַח: 'גִדמֵי רַגלֵי עֲנָק מִצּוּר
עומדות בַּיְשִימוֹן. בָּאַדָמָה
חֲצִי קָבוּר קלסתֵר שַבוּר, וּבצוּר
פניו, חָקַק פַּסָל את הנימָה,
בָּאֶבֶן, וּבאוֹפֶן נֶאֱמָן,
של זַעַף, בּוּז, אֲדנוּת קרה, פּוֹלחִים,
היד אשר פיסלה, לֵב הָאָמָן.
ועל הַכַּן חֲקוּק הַכּתַב, קבַל עַם --
"שמי אוֹזִימַנדיאָס, מֶלֶך על מלכים:
ראו את פָּעֳלִי, גדוֹלֵי עולם
וּמַך ליבכם!" הכל מזמן נִמחַק.
הכל, סביב עִי הַפֶּסֶל, נֶעֱלָם.
חוֹלוֹת בּדִידוּת שׂרוּעִים עֲדֵי מֶרחָק.'


על 'אוזימנדיאס'
אוזימאנדיאס הוא שמו היווני של רעמסס ה-2, שליטה של מצרים במאה
ה-13 לפני-הספירה. זה היה הפרעה שבעבורו בנו בני ישראל את ערי
המסכנות, פיתום ורעמסס. שלי בחר בדמותו של אוזימנדיאס כדי
להמחיש עד כמה אווילי וחסר-תוחלת הוא חטא היוהרה. הסונטה הזאת
היתה, הינה, ותהיה אקטואלית תמיד. אני חושב שמן הראוי לתלות
אותה לנגד עיניו של כל פוליטיקאי. כמה פתטיים הם גדמי הרגליים
הענקיות וחצי הקלסתר הקבור, השבור, שנותרו.

פרסי ביש שלי (1792-1822), משורר, רומנטיקן ואינטלקטואל, חי רק
שלושים שנים קצרות, אך הותיר אחריו יבול מרשים של יצירות שירה.
את 'אוזימנדיאס' כתב ב-1817, בעקבות גילוי הפסל הענק על ידי
ארכיאולוג ששכחתי את שמו, ואשר הקדיש שנים לא מעטות לתור אחר
הפסל, ששמעו רק עבר מפה לאוזן. לבסוף הצליח למצאו, לחשוף אותו,
ולהוכיח שלא רק אגדה היה.

אֶרֶץ הָחֲלוֹמוֹת

מאת אדגר אלן פו

תרגם, יעקב שקד

בְּדֶרֶך עַרפִילִית נֶחבֵּאת,
בַּהּ רַק שֹרָפִים חוֹלִים כַּעֵת,
ֹשָם אֱלִיל שֶשמוֹ הוּא לֵיל,
עַל כֵּס רַם, שָחוֹר, מוֹשֵל,
אֱלֶי כָּאן אֲך זֶה הִגַּעֲתִי
מֵאִיֵּי הַקֶּטֶב בָּאתִי--
מִפֶּלֶך זָר, הַרחֵק מִכָּאן,
מִחוּץ לַיּקוּם - מִחוּץ לַזּמָן. --

אַשׁדוֹת תְהוֹם, אֵד מַאֲפִיל,
מַעַר, גַיא, עֲצֵי נָפִיל,
צוּרוֹת לָהֶם כּמוֹ לֹא חֲוָה אִיש
מִבּעַד דמָעוֹת כּמוֹ לֹא רַוָה אִיש;
הָרִים שֶמָּטוּ עַד בּלִי סוֹף
אֶל תוֹכֵי יַמִּים בּלִי חוֹף;
יַמִּים אֲשֶר מֵימָם גוֹעֵש,
זוֹנקִים, אֱלֶי ֹשחַקים שֶל אֵש;
אַגָמִים בּלִי קֵץ בּלִי עֵת
מֵימָם בּוֹדֵד, בּוֹדֵד וּמֵת,-
מֵימָם שוֹקֵט, שוֹקֵט וַקָר
עִם צחוֹר הַשּוֹשָנִים בַּכַּר. -

עַל יַד אֲגמֵי לֹא קֵץ לא עֵת
מֵימָם בּוֹדֵד, בּוֹדֵד וּמֵת,-
מֵימָם נוּגֶה, נוּגֶה וַקַר
עִם צחור הַשּוֹשָנִים בַּכַּר,-
עַל יַד הָהַר - נְהַר הַלַּט
זוֹרֵם לְאַט, הוֹמֶה בַּלַּאט,-
בַּיַּעָר, - עַל יַד הַבִּיצָה
ֹשַם קַרפָּד-עַרפָּד נִמצָא-
ֹשַם עַגָם אָגָם הָרִים
וְהָרְפָאִים גָרִים,-
בְּכֹל מָקוֹם רוֹבֵץ חֲטַאת-
מִכֹּל פִּינָה יָגוֹן נִיבַּט,-
נִבעָת, פּוֹגֵש ֹשַם הַנּוֹדֵד
זִכרוֹנוֹת עָבָר אוֹבֵד-
דמוּיוֹת לוּטוֹת, גוֹנחות יַחדָיו
עֵת חוֹלפוֹת הֵן לְצִידָיו-
עוֹטוֹת לָבָן, הֵמָהּ רֵעִים
מִזּמָן שוֹכנֵי עַפָר הֵם, וּרקִיעִים.-

לַלֵּב אֲשֶר טַבָע בִּכאֵב
זֶהוּ מָקום יָאֶה לֵישֵב-
לָאִיֹש אשֶר נַפשוֹ תִרעָב
זֹאת. זֹאת אֶרֶץ הַזַּהָב!
אֲך זֶה אֲשֶר עַבָר בְּכֹה,
לֹא יַרא- יִפחַד הַבֵּט נִכחוֹ!
כִּי מִסתְרֶיהָ חֲסוּיִים
מֵעֵין אֱנוֹש, מֵעֵין רוֹאִים,
זֶה צָו מַלכָּהּ אֲשֶר אָסַר
לַחשוֹף אֶת שֶהִינוֹ מוּסתָר;
וְכַך מִי שֶלְכָאן נִקלָע
יראֶה זֹאת רַק דֶרֶך זכוכִית אֲפֵלָה. -

בְּדֶרֶך עַרפִילִית נֶחבֵּאת,
בַּהּ רַק שֹרָפִים חוֹלִים כַּעֵת,
ֹשָם אֱלִיל שֶשמוֹ הוּא לֵיל,
עַל כֵּס רַם, שָחוֹר, מוֹשֵל,
אֶל בֵּ י תִ י אֲך זֶה הִגַעֲתִי
מֵאִיֵי הַקֶּטֶב בָּאתי. -

אחת הסיבות לתחבורה האטית באתר היא השהיה בתגובה

http://www.poemhunter.com/poem/dreamland


אני תרגמתי אותו, ואשמח מאד לקרוא נסיונות תרגום שלכם. (סקטור! אתגר...)
יש שם משפט מופלא: The snows of the lolling lily שעדיין לא מצאתי לו תרגום מניח את הדעת. מעניין אותי מאד מה תציע כל אחת (ואחד) מכן.
להתראות לכן. ושנה טובה.

בתגובה ל: השיר הקצת קודר אך רב היופי הזה, מאת אדגר אלן פו, מאת: פנתרית2
רובו ככולו מילים חד הברתיות, שכל אחת מהן טעונה במשמעות עצומה. כל ויתור כאן למען המשקל קשה ומקשה.
הנה הנסיון שלי:

משעול קודר, ללא רֵעים,
רדוף במלאכים רעים,
שם שד הלַיִל הדרוך,
יושב על כס מלכות חשוך,
דרכו הגעתי זה עתה
מארץ פרא אין בלתה –
מקצה עולם, מקום חלום,
מחוץ לזמן ולמקום.

תהום אין-קץ ומערות
ושיטפונות ויערות
דמויות חומקות באין רואה
דמעות זולגות בנוף לֵאֶה;
הרים קורסים, הומים, שוצפים
לתוך ימים חסרי חופים
ימים קשים גואים אל על
אל שמי האש אשר ממעל;
אגמים המתפשטים
מי בדידות – מים מתים,
מים שקטים – מים קשים
כזר שלגי שושן כמושים.

לחופי אגם שקטים
מי בדידות, מים מתים,
מים עגומים - מים קשים
כזר שלגי שושן כמושים.
לרגלי הרים – ליד נהר
הממלמל בקול ניחר –
לצד יער אפור וביצות
שם טריטונים וקרפדות –
לצד בריכות ואשדים
שם משכנם של השדים
בכל מקום טמא שיש
בכל פינה ייאוש כובש.

וכל נווד נבעת נשבר
בעת נזכר הוא בעבר-
דמויות זוועה בתכריכים
חולפות בעוד הוא בדרכים-
עוטי לבן, רעי חלום,
שוכני עפר, שוכני מרום.

ללב נמק, עָצֵב, נשבר
מקום זה הוא נווה מדבר
לכל אשר מצל מאפיר
זוהי ארץ האופיר!
אך הנווד בנדודיו,
אף לא יעז לפקוח עיניו!
הוא לא יחשוף את סודותיו
לעין אדם חלש לבב:
על כי ציווה זאת המולך
לחסום סודו לכל הולך:
וכל שרק חולף כצל
יראה מקום חשוך, אפל.

משעול קודר, ללא רֵעים,
רדוף במלאכים רעים,
שם שד הלַיִל הדרוך,
יושב על כס מלכות חשוך,
דרכו הביתה שבתי שם
מארץ שבקצה עולם.

בתגובה ל: קשה מאוד השיר הזה מאת: סקטור 27



ארץ חלום / אדגר אלן פו

בִּנְתיבה שְכוּחה בּוֹדדת,
רַק בְּמלאכים רעים נִפְקֶדֶת,
מִמָּקום שָׁם שֵׁד שְמוֹ לֵיל
מִכֵּס מַלכוּת שָׁחוֹר מוֹשֵל,
מִקְצֵה קַצְוֵי צָפוֹן נִסתָּר –
לְכָאן אך בָּאתי לא מִכְּבָר
מֵארץ פִּראית, מוזרה, לה מִשכָּן
מִחוּץ לַמָּקום – מִחוּץ לַזמן.

עֲמָקים אֵין תַּחְתִּית, ללא גבול נְהרות,
בְּקיעים, מְעָרות, עֲצוּמֵי-יְעָרוֹת,
צוּרוֹת בּנֵי אנוש לא יַחְשׂוֹפוּ
כי דמעות מִכֹּל עֵבֶר יִנְטוֹפוּ;
הָרים שָׁם קורסים לְאינסוף
לְתוכָם של יַמִּים אֵין חוף;
יַמִּים שֶבְּגַל מִתגָּעֵש
שואפים אֶל שָׁמַיִם של אֵש;
אגמים עד אינקץ משתרעים,
מֵימֵיהם שוממים וּמֵתים
מימיהם דוממים וְקרים
עִם שלג שושן מתנודד.

לְצַד אגמים משתרעים
מֵימֵיהם שוממים וּמתים,
מֵימֵיהם עגומים וקרים
עִם שלג שושן מתנודד –
לְצַד הֶהָרים וּלְיַד
הנהר, מְמַלמֵל חרישית, ממלמל לָעַד,
לצד יְערות אֲפוֹרים וּבִיצה
שָׁם מִשכָּן לַטְריטוֹן וְלַקַּרפָּדה,
בְּתוֹך אֲגַמְגָם וּבְרֵכה קודרים –
מושב לְרוחות רעים –
בַּמקומות הֲכִי טמאים,
בַּעֲגוּמֵי הַמַּחֲבוֹאִים –
שָׁם יִפגוש הָהֵלֶך, נִבעָת,
זִכרונות-עָבָר מְהַלְּכִים,
עֲטוּיֵי תכריכים,
מִתחַלחֲלים, נֶאֱנָחים,
עֵת על פני הנודד הם עוברים.
דמויות עוֹטוֹת-לָבָן – חֲבֵרים
שֶמִכְּבָר נִמסרוּ בְּיִסוּרים
לָאדמה – וְלָרקיעים.

לַלֵּב כְּאֵבָיו ריבּוֹא
זה מְחוז נֶחָמה וָרוֹגַע.
לַנשמה בַּצְללים מְהַלֶּכֶת
זוֹהי – זוֹ אֶלְדוֹרָדוֹ!
אך הֵלֶך עובֵר בַּדרך
לא יָעֵז את עיניו לפקוח;
צְפוּנוֹתֶיהָ אינם ניגְלים
לְעַיִן פְּקוּחה חלשה;
כֹּה חָרַץ מַלכָּהּ, שֶאָסַר
כי יוּרַם המָּסַך המְצוּיָץ;
והנשמה שֶכָּאן עוברת אֲבֵלָה
תִּרְאֶה רק דרך הזכוכית האֲפֵלָה.

בִּנְתיבָה שְכוּחה בוֹדֶדֶת
רַק בְּמלאכים רָעים נִפקֶדֶת,
מִמָּקום שָׁם שֵׁד שְמוֹ לֵיל
מִכֵּס מַלכוּת שָׁחוֹר מוֹשֵׁל,
הביתה באתי לא מִכְּבָר
מִקְצֵה קַצְוֵי צָפוֹן נִסתָּר.


טוב, זה תרגום שלי בן שנים רבות. מה דעתך?
אגב, "שלג שושן מתנודד" ממש לא מספק אותי. השורה הזו, מקסימיה ומכושפת אצל פו, היא הקשה ביותר להעברה לעברית. פתרונך ("כמוש") מבריק, עוקף את הבעיה, אך ג"כ לא מספק מבחינה צלילית , לא כן?

בתגובה ל: קשה מאוד השיר הזה מאת: סקטור 27
So wills its King, who hath forbid
The uplifting of the fringed lid;

חשובה (the fringed lid ) כי מובן ממנה שאת הארץ הזו הוא רואה מאחורי עפעפיו העצומים. the fringed lid הוא בעל משמעות כפולה, כשאחת מהמשמעויות היא כמובן העפעף העטור בריסים. תרגומך מחמיץ מובן זה.

כאמור - התרגום שלך גם הפעם טוב, כללית, בעיניי.
אני מאד שמחה שאת וחמוס משתתפים בפורום הקטן אך האיכותי שלנו. מקווה למצוא "בפינצטה" עוד מוכשרים.
גם מוניקה תורמת, בדרכה המיוחדת, בפתיחותה לשירי הלהקות העכשויים. ובניסיונותיה שלה לכתוב שירים.

בתגובה ל: השיר הקצת קודר אך רב היופי הזה, מאת אדגר אלן פו, מאת: פנתרית2
סיימתי בשעה טובה את ספרי: העורב, כל שירי א א פו והוא הועבר
לעיצוב ולהדפסה.
תרגום השורה שביקשת בשיר הוא:


With the snows of the lolling lily,-

צְחוֹר חֲבַצֶלֶת הַמּוּצֶלֶת.

ראובן וימר
אגב, הפורום נושם בקושי, לא?

בתגובה ל: ארץ החלומות מאת: ראובן וימר
לתרגום מספק.
אני מניחה לזמן לעבור, ולהצעות לעלות מתוכי, עלו לי כמה ורסיות, ועדיין לא מצאתי את השורה המספקת באמת.
אדפדף בספרך.
האם היית רוצה לעיין בספר תרגומיה של חנה ניר (הוצאת הקיבוץ המאוחד, המועצה הציבורית לתרבות ולאמנות והמפעל לתרגום ספרי מופת) - אדגר אלן פו, העורב ושירים אחרים. ? כדאי.

אנא פרסם פה את הגירסה שלך לdreamland . בטוחה אני שכולנו נשמח לעיין.

בתגובה ל: ראובן, אין ספק שהשורה הזו קשה עד בלתי אפשרית מאת: פנתרית2
ארץ החלומות
1844
עברית: ראובן וימר ©


בַּאֲפֵלַת נָתִיב בּוֹדֵד,
רַק סַמָּאֵל אוֹתָהּ פּוֹקֵד,
שָׁם שֵׁד אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֵיל
זָקוּף עַל כֵּס שָׁחֹר מוֹשֵׁל,
לְכָאן הִגַּעְתִּי לֹא מִכְּבָר
מֵעֵבֶר לְעוֹלָם מֻכָּר,
אֵזוֹר של פֶּרֶא נֶאֱצָל,
מִחוּץ לַזְּמַן וְלֶחָלָל.

עִמְקֵי עֲנָק וּמַבּוּלִים,
תְּהוֹמוֹת וִיעָרוֹת גְּדוֹלִים
צוּרוֹת לֹא יְגַלֶּה אָדָם
בְּשֶׁל דְּמָעוֹת נוֹטְפוֹת כַּדָּם;
הָרִים קוֹרְסִים עַד לְאֵין-סוֹף
לְתוֹךְ יַמִּים בְּאֵין כָּל חוֹף;
יַמִּים בְּקֶצֶב מִתְרַגֵּשׁ
יִתְנַחְשְׁלוּ אֶל שְׁמֵי הָאֵשׁ;
יַמּוֹת יִפְרֹשׂוּ עַד אֵין עֵת
עִם מַיִם גַּלְמוּדִים כַּמֵּת –
עִם מַיִם הַקְּפוּאִים מִשֶּׁלֶג
צְחוֹר חֲבַצֶלֶת הַמּוּצֶלֶת.

יַמּוֹת יִפְרֹשׂוּ עַד אֵין עֵת
עִם מַיִם גַּלְמוּדִים כַּמֵּת –
עִם מַיִם הַקְּפוּאִים מִשֶּׁלֶג
צְחוֹר חֲבַצֶלֶת הַמּוּצֶלֶת.
לְיַד הָרִים, לְיַד נָהָר
הַמְּמַלְמֵל בִּמְהֻרְהָר,
לְיַד יַעַר, לְיַד בִּצָּה,
שֶׁשָּׁם הַקַּרְפָּדָה קוֹפְצָה,
לְיַד מַעֲיָנוֹת קוֹדְרִים
שֶׁשָּׁם דָּרִים שֵׁדֵי-קְבָרִים,

לְצַד אֲתָר בִּלְתִּי קָדוֹשׁ
בְּכָל נָקִיק מֻכֶּה יֵאוּשׁ –
שָׁם הַתַּיָּר פּוֹגֵשׁ נִסְעָר,
זִכְרוֹנוֹת מִן הֶעָבָר –
דְּמֻיּוֹת תַּכְרִיךְ נֶאֱנָחוֹת
עַל-פְּנֵי הַמְּשׁוֹטֵט חוֹלְפוֹת –
דְּמֻיּוֹת לָבָן שֶׁל חֲבֵרִים
שֶׁהוּגְשׁוּ בְּיִסּוּרִים.

לְלֵב שֶׁרַבּוּ מַכְאוֹבָיו
הִנֵּה מְחוֹז נֶחָמוֹתָיו –
לְנֶפֶשׁ נָעָה בֵּין צְלָלָיו
הוֹ, זוֹהִי אֶרֶץ הַזָּהָב!
אַךְ הַנּוֹסֵעַ, הֶהָזוּי,
יִפְחַד לִצְפּוֹת בָּהּ בְּגָלוּי!
הַמִּסְתּוֹרִין אֵינוֹ נֶחְשָׂף
לְעֵין-אֱנוֹשׁ הַחַלָּשָׁה;
כָּך צַו הַמֶּלֶךְ שֶׁאָסַר
הָסֵר מָסָךְ הַמְּעֻטָּר.
וְכָךְ כָּל נְשָׁמָה חוֹלְפָה
צוֹפָה בּוֹ בִּזְכוּכִית עֻלְפָּה.

בַּאֲפֵלַת נָתִיב בּוֹדֵד,
רַק סַמָּאֵל אוֹתָהּ פּוֹקֵד,
שָׁם שֵׁד אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֵיל
זָקוּף עַל כֵּס שָׁחֹר מוֹשֵׁל,
הַבַּיְתָה שַׁבְתִּי לֹא מִכְּבָר
מֵאֶרֶץ אֹפֶל בַּת נֵכָר.

בתגובה ל: ראובן, אין ספק שהשורה הזו קשה עד בלתי אפשרית מאת: פנתרית2
ארץ החלומות
1844
עברית: ראובן וימר ©


בַּאֲפֵלַת נָתִיב בּוֹדֵד,
רַק סַמָּאֵל אוֹתָהּ פּוֹקֵד,
שָׁם שֵׁד אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֵיל
זָקוּף עַל כֵּס שָׁחֹר מוֹשֵׁל,
לְכָאן הִגַּעְתִּי לֹא מִכְּבָר
מֵעֵבֶר לְעוֹלָם מֻכָּר,
אֵזוֹר של פֶּרֶא נֶאֱצָל,
מִחוּץ לַזְּמַן וְלֶחָלָל.

עִמְקֵי עֲנָק וּמַבּוּלִים,
תְּהוֹמוֹת וִיעָרוֹת גְּדוֹלִים
צוּרוֹת לֹא יְגַלֶּה אָדָם
בְּשֶׁל דְּמָעוֹת נוֹטְפוֹת כַּדָּם;
הָרִים קוֹרְסִים עַד לְאֵין-סוֹף
לְתוֹךְ יַמִּים בְּאֵין כָּל חוֹף;
יַמִּים בְּקֶצֶב מִתְרַגֵּשׁ
יִתְנַחְשְׁלוּ אֶל שְׁמֵי הָאֵשׁ;
יַמּוֹת יִפְרֹשׂוּ עַד אֵין עֵת
עִם מַיִם גַּלְמוּדִים כַּמֵּת –
עִם מַיִם הַקְּפוּאִים מִשֶּׁלֶג
צְחוֹר חֲבַצֶלֶת הַמּוּצֶלֶת.

יַמּוֹת יִפְרֹשׂוּ עַד אֵין עֵת
עִם מַיִם גַּלְמוּדִים כַּמֵּת –
עִם מַיִם הַקְּפוּאִים מִשֶּׁלֶג
צְחוֹר חֲבַצֶלֶת הַמּוּצֶלֶת.
לְיַד הָרִים, לְיַד נָהָר
הַמְּמַלְמֵל בִּמְהֻרְהָר,
לְיַד יַעַר, לְיַד בִּצָּה,
שֶׁשָּׁם הַקַּרְפָּדָה קוֹפְצָה,
לְיַד מַעֲיָנוֹת קוֹדְרִים
שֶׁשָּׁם דָּרִים שֵׁדֵי-קְבָרִים,

לְצַד אֲתָר בִּלְתִּי קָדוֹשׁ
בְּכָל נָקִיק מֻכֶּה יֵאוּשׁ –
שָׁם הַתַּיָּר פּוֹגֵשׁ נִסְעָר,
זִכְרוֹנוֹת מִן הֶעָבָר –
דְּמֻיּוֹת תַּכְרִיךְ נֶאֱנָחוֹת
עַל-פְּנֵי הַמְּשׁוֹטֵט חוֹלְפוֹת –
דְּמֻיּוֹת לָבָן שֶׁל חֲבֵרִים
שֶׁהוּגְשׁוּ בְּיִסּוּרִים.

לְלֵב שֶׁרַבּוּ מַכְאוֹבָיו
הִנֵּה מְחוֹז נֶחָמוֹתָיו –
לְנֶפֶשׁ נָעָה בֵּין צְלָלָיו
הוֹ, זוֹהִי אֶרֶץ הַזָּהָב!
אַךְ הַנּוֹסֵעַ, הֶהָזוּי,
יִפְחַד לִצְפּוֹת בָּהּ בְּגָלוּי!
הַמִּסְתּוֹרִין אֵינוֹ נֶחְשָׂף
לְעֵין-אֱנוֹשׁ הַחַלָּשָׁה;
כָּך צַו הַמֶּלֶךְ שֶׁאָסַר
הָסֵר מָסָךְ הַמְּעֻטָּר.
וְכָךְ כָּל נְשָׁמָה חוֹלְפָה
צוֹפָה בּוֹ בִּזְכוּכִית עֻלְפָּה.

בַּאֲפֵלַת נָתִיב בּוֹדֵד,
רַק סַמָּאֵל אוֹתָהּ פּוֹקֵד,
שָׁם שֵׁד אֶחָד אֲשֶׁר שְׁמוֹ לֵיל
זָקוּף עַל כֵּס שָׁחֹר מוֹשֵׁל,
הַבַּיְתָה שַׁבְתִּי לֹא מִכְּבָר
מֵאֶרֶץ אֹפֶל בַּת נֵכָר.

בתגובה ל: השיר הקצת קודר אך רב היופי הזה, מאת אדגר אלן פו, מאת: פנתרית2
סיימתי בשעה טובה את ספרי: העורב, כל שירי א א פו והוא הועבר
לעיצוב ולהדפסה.
תרגום השורה שביקשת בשיר הוא:


With the snows of the lolling lily,-

צְחוֹר חֲבַצֶלֶת הַמּוּצֶלֶת.

ראובן וימר
אגב, הפורום נושם בקושי, לא?

לטעמי בשיר הזה חשוב יותר להעביר את התמונות ופחות להתמקד בחריזה ובמשקל, כמו כן היכן שאני הסתבכתי עם האנגלית לא רציתי שקורא עברי יסתבך, בעיקר הסתבכתי עם התחביר הבלתי אפשרי הזה במקור שהוא ככל הנראה אילוץ של הכרח לחרוז ולשקול. לא נשארתי נאמן גם למבנה השורות, פסחתי היכן שנראה לי נכון על פי העברית ואורח הנשימה של השיר המתורגם.

ובכן זה יותר עיבוד מאשר תרגום, מקווה שלא חטאתי לשיר יותר מכפי שראוי :-)

איציק.


אוזימנדיאס/ Percy Bysshe Shelley

פגע בי נוסע מארץ עתיקה
וכך אמר:
"זוג רגלי אבן מתנשא במדבר.
על החול לצידן שקוע עד צוואר,
פרצוף מנותץ, לשפתיו קמט מר
עת מסנן הוא פקודה.
והיטב ניכר בפניו,
עד כמה היטיב הפסל
לקרוא תשוקותיו.
מה שהצליח לשרוד
מונצח בצלמים חסרי חיים:
היד שחיקתה את דמותם,
הלב שאת מראם הזין.
ועל המעמד חקוקות מלים:
'שמי הוא אוזימנדיאס, מלך המלכים:
ראו מפעלותיי, אתם רבי העוצמה, והיו מיואשים!'
מסביב לא נותר דבר.
רק רקב וחורבן וישימון שותק
משוחררים מגבולות נפרשים החולות
מישורים עזובים נעים הרחק הרחק".

בתגובה ל: על החיים ועל המוות מאת: aiziq
ללא תוכן

בתגובה ל: מותר לצפות לתגובה? מאת: aiziq
גירסה פרוזאית לשירה. למה?
תוספות או פירושים שלא קיימים בשיר המקורי: "עת מסנן הוא פקודה". "מה שהצליח לשרוד". "רק רקב וחורבן וישימון שותק".
"משוחררים מגבולות" (תרגום לא מוצלח). "מישורים עזובים".
גם "פגע בי" לגבי ההלך תרגום לא טוב, חריף. הלא מה שכותב שלי הוא: "פגשתי".

הגירסה דורשת עוד עבודה רבה, אך מכל מקום תודה לך שנענית והרמת את הכפפה. מוטב לפרסם אפילו נסיונות, מאשר להיות פרפקציוניסטים ולפחד לשחרר בפורום תרגומים בכלל.

בתגובה ל: גירסה ראשונית שעליה צריך לדעתי להלביש תרגום שירי. מאת: פנתרית2
ללא תוכן

אני איציק ואשמח לקחת חלק בקהילת מתרגמי השירה:-)

אז מה מתרגמים היום?

איציק.

בתגובה ל: |ברוכים הנמצאים מאת: aiziq
עוד מעט אעלה הצעת שיר.
בינתיים - עבור נא על השירים שהועלו עד עתה, ואם אתה רוצה, נסה להציע תרגום משלך לאחד (או יותר?) מהם.
ואנחנו, כרגיל, ניתן משוב.
מה דעתך.

בתגובה ל: |ברוכים הנמצאים מאת: aiziq
האמנות נצחית, האימפריות ועריציהן חולפים.
קראתי שב"אוזימנדיאס" הכוונה לאחד הפרעונים.

לשון השיר היא של המאה ה19 , צריך כמובן להשקיע קצת דפדוף במילון.

אם יש לך, איציק, שאלות על מובנם של משפטים אלו או אחרים בשיר, אשמח להציע את הדרך בה הבנתי אותם אני.

בתגובה ל: אוזימנדיאס: נושא השיר, לדעתי: מאת: פנתרית2
יעזור לי מאד להבין את פשוטו של השיר, כלומר אם תוכלי לכתוב
בעברית את הטקסט, לא כשיר אלא כדיבור.
ובכלל לדעתי ככל שנקדים לשוחח הרבה על ואודות השיר כך יהיה לנו
קל יותר לתרגם אותו ועדין נוכל לשמור על סגנוננו האישי בבואנו
לתרגם.

שבת שלום!

איציק.

בתגובה ל: תודה פנתרית:-) מאת: aiziq
או לחילופין להמליץ לך לנסות לכתוב את ה"סיפור" של השיר במילים רגילות, לפני שאתה מנסה לגשת וליצוק הכל בשורות שיר.

אך אם ביקשת, הנה:
טַיָיל, מארץ קדומה, בו נפגשתי, סיפר לי: באמצע המדבר עומדות שתי רגלי אבן ענקיות, ובחול לצידן מוטל פרצוף מפוסל, שעל שפתיו העוָויָת בוז מפקדת, קרה. המראה הזה מנציח את הפָּסָל, שפענח כה היטב את הרגשות הללו; את ידו שעיצבה אותם, את לבו שהזין אותם.
על הכַּן מופיעות המילים: שמי הוא אוזימנדיאס, מלך המלכים. הביטו בפָעֳלִי, הו אנשים אדירים, והיוָואֲשו!
מחוץ לזאת, דבר שָׁם לא נותר. סביב סביב לחורבה הענקית, שומם ואינסופי, משתרע המדבר.


הערה: לנו הקוראים ברורה האירוניה שבמילים: "ראו את פָּעֳלִי, האדירים, והיוואשו!". המלך הגדול מתכוון שהאדירים באנשים ירגישו קטנים וחסרי ערך למול גודל מפעליו. ואילו אנו קוראים את "היוואשו" אחרת: לנוכח הסוף שלי, של כל מפעלי, היוואשו מתקוותכם לגדוּלת-נצח.

אני איציק ואשמח לקחת חלק בקהילת מתרגמי השירה:-)

אז מה מתרגמים היום?

איציק.

שלום לכולם,
ביום רביעי הקרוב, מתקיים באופקים פסטיבל "מדרום" לתרבות עצמאית. אני רוצה להזמין אתכם להשתתף באירוע המיוחד הזה.
אין לאירוע מטרות רווח והכניסה לכל הפעילויות חופשית.
במקום יהיה מתחם ילדים, וידאו ארט, תערוכת צילום, מפגש עם קובי אוז,
הקרנות של סרטי אנימציה, קרקס, הרצאות ורבי שיח ועוד. את התוכניה המלאה ניתן לראות באתר בכתובת maamul.sapir.ac.il או לחפש אותנו בפייסבוק שם יהיו גם עדכונים.