כאן ישורשרו מדריכים ומידעונים ועדכונים אקטואליים לגבי:
מחלות מין - מחלות שעוברות בעיקר ביחסי מין, אך לא רק ביחסי מין
מחלות של מערכת המין - מחלות שאינן עוברת בהכרח ביחסי מין אך פוגעות בה, ולעיתים קרובות פוגעות גם במערכת השתן
אמצעי מניעה - אמצעים שונים למניעת הריון, למניעת מחלות מין ולמניעת מחלות של מערכת המין

כולכם מוזמנים להגיב ולשאול שאלות! אם לא תשאלו, איך תדעו? :)

אתם מוזמנים גם להוסיף ידיעות וכתבות שמצאתם.

לינק לארכיון ידיעות אקטואליות ישנות.

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
מהן מחלות מין? "מחלות מין" זה שם כולל למחלות המועברות באמצעות מגע בין נוזלי גוף ודרך הריריות, שבדרך כלל מועברות באמצעות מגע מיני אך לא תמיד. יש להדגיש שמדובר במחלות שבדרך כלל נדבקים בהן דרך מגע מיני משום שזו הצורה הנפוצה ביותר להחלפת נוזלי גוף בכמות ומשך זמן המאפשרים הדבקה, אך זו אינה הצורה היחידה.

מהם אותם נוזלי גוף ורקמות רכות שדרכן נדבקים במחלות מין? היות וההדבקה האופיינית למחלות מין היא לרוב דרך מגע מיני, היא נעשית בעיקר באמצעות רוק ודם וכן דרך הריריות המצפות את חלל הפה, פי הטבעת ואיבר המין (אם כי קיימים נוזלים נוספים וכן ריריות נוספות שדרכם נדבקים במחלות, אך אנו עוסקים כעת באופן ספציפי במחלות מין). חשוב לציין שלא כל מחלות המין בהכרח מועברות בכל הדרכים הללו, וכן לעיתים רמת ההדבקה של מחלה יכולה להשתנות בהתאם לנוזלים ולריריות הבאים במגע.

מה נחשב "מגע מיני"? ככלל, מדובר על כל מגע שכולל החלפת נוזלי גוף, החל מנשיקה וכלה במין אוראלי ("ירידה", "מציצה"), מין ואגינלי (חדירה לאיבר המין הנשי) ומין אנאלי (חדירה דרך פי הטבעת - "חור התחת"). חשוב לציין שנית שמידת ההדבקה משתנה ממחלה למחלה ומסוג מין אחד למשנהו, המשותף לכולם הוא שמגע מיני בלתי מוגן מעלה בכולם את הסיכוי להידבק באופן משמעותי לעומת מגע מיני מוגן.

איך ניתן לזהות מחלת מין? האם ניתן לראות את זה על אדם?
1. ברוב המקרים לא ניתן לראות שאדם נושא מחלת מין. מחלות מין הן דבר כואב ולעיתים אף קטלני עבור האדם החולה בהן, אך פעמים רבות אינן נראות לעין ביומיום. לעיתים ניתן לראות סימנים להן באיבר המין ולעיתים לא - זה תלוי באופי המחלה ובשלב שבו היא נמצאת.
2. לעיתים אדם יכול לשאת את החיידק או הנגיף הגורמים למחלה, אך לא לחלות בעצמו, ואז הוא נקרא 'נשא'. אדם שחולה במחלת מין, סובל ממנה ופונה לרופא והמחלה מתגלה בבדיקה, אך כאשר אדם הוא רק נשא ולא חולה, לעיתים כלל אינו יודע שהוא נשא מכיוון שהוא לא חולה בשום מחלה ולכן גם לא פונה לרופא לבדיקה. נשא יכול לחיות שנים עם החיידק או הנגיף מחוללי המחלה מקננים בגופו מבלי לדעת על כך. נשאים מסוכנים לסביבה מכיוון שאינם יודעים שהם נושאים בגופים את מחולל המחלה ועל כן מעבירים אותה ביתר קלות לסביבתם. ישנם נשאים שחיים חיים ארוכים ללא התפתחות של המחלה, אך לעיתים המחלה מתפרצת בשלב מסויים בחייהם. נכון לתקופה זו, למדע עדין אין כלים לחזות אם המחלה תתפרץ אצל הנשא ואם בכלל היא תתפרץ אצלו ובאיזו דרגת חומרה.
=> כל חולה הוא נשא, אך לא כל נשא הוא חולה.
3. גם אם אין סימני מחלה וגם אם המחלה בנסיגה - זכרו שהאדם החולה הוא עדין נשא של מחוללה מחלה בגופו ובעל פוטנציאל הדבקה!

מהן מחלות המין הנפוצות ביותר?

1. הרפס (Herpes, בעברית: שלבקת) - קבוצה של מחלות מין נגיפיות (נגרמות ע"י נגיפים = וירוסים), נפוצות מאוד, שחלקן קטלניות (גורמות לסוגים שונים של סרטן) וחלקן לא (בעיקר גורמות לאי נוחות). נגיפי ההרפס מתקיפים בעיקר את השפתיים ואיברי המין, הצורה הנפוצה ביותר גורמת לשלפוחיות ואף פצעים באותם איברים. צורות ההדבקה הנפוצות ביותר הן הרוק ומגע עור בעור (למשל העברה של שפתון, שתייה מאותו בקבוק, העברת שכטות בעישון נרגילות/סיגריות/ג'וינטים, נשיקה וכו'), הנגיף עובר דרך פצעים וסדקים שקיימים בעור (בין אם הם נראים לעין ובין אם לא). מרגע שחלה הדבקה, נגיף ההרפס נודד ממקום ההדבקה אל תאי העצב העצבבים את אותו איזור ומעתיק את החומר התורשתי (הDNA) שלו אליהם ומיד פעם בפעם מתפרץ בצורת אותן שלפוחיות שהזכרתי קודם. ההתפרצות של המחלה יכולה להתרחש בדרגות חומרה שונות ובתנאים שונים (למשל לחץ נפשי, היחלשות זמנית של המערכת החיסונית, שינויים הורמונליים וכו').

מה חשוב לזכור?
א. הנגיף מדבק גם כאשר אינו מתפרץ ואינו נותן סימנים נראים לעין!!
ב. אחוז גבוה מאוד של האוכלוסייה הוא נשא של הנגיף גם אם אינו מראה סימני התפרצות ולכן חשוב מאוד להמנע מהעברת רוק בדרכים שציינתי קודם לכן (תלמדו מאלה ש"לא מעבירים מפה לפה"!!).

טריוויה על ההרפס: נגיף אפשטיין בארר ממשפחת ההרפס גורם ל'מחלת הנשיקה' ולמספר סוגי סרטן. נגיף וריצלה זוסטר ממשפחת ההרפס גורם לאבעבועות רוח ולשלבקת חוגרת (התפרצות חוזרת של האבעבועות). נגיף הרוזאולווירוס מאותה משפחה גורם לאדמת.

2. צהבת נגיפית (Hepatitis-הפטיטיס) - צהבת היא דלקת כבד היכולה להיגרם ממגוון סיבות, למשל שתיית אלכוהול מרובה, אך כאשר היא נגרמת כתוצאה מהידבקות בנגיף היא נקראת צהבת נגיפית. השם הלועזי, הפטיטיס, מורכז מ'הפטו' שזה כבד והסיומת 'Xיטיס' שמשמעותה דלקת. בעברית המחלה נקראת 'צהבת' משום שהסימן הבולט ביותר שלה לעין, זו הצהבה של העור והעיניים. מדובר במחלה קשה שלעיתים קרובות היא קטלנית מאוד.
צהבת נגיפית היא תוצאה של הדבקה ב5 משפחות נגיפים שונות המסומנות A, B, C, D ו- E (סביר להניח ששמעתם למשל על 'הפטיטיס B' - זה אומר 'צהבת נגיפית מסוג B', כלומר, צהבת נגיפית שהגורם לה הוא נגיף ממשפחה B).
אופן ההדבקה הוא דרך צואה, מים מזוהמים ונוזלי גוף, בייחוד דרך הדם. צורת ההדבקה הנפוצה ביותר היא דרך הדם, לעיתים גם באופן בלתי ישיר - למשל דרך פצעים מיקרוסקופיים ודימומים קטנים במערכת המין שלא בהכרח נראים לעין.

צהבת A: כל ילוד במדינת ישראל וכן כל חייל בעת גיוסו בשרשרת החיול בצה"ל מקבל זריקת חיסון נגד צהבת נגיפית מסוג A. המחלה אינה נחשבת כיום לקטלנית, ואחוזי התמותה בה נמוכים מאוד. אם בכל זאת נדבקתם - לאחר החלמתכם אתם מחוסנים באופן טבעי לצהבת נגיפית מסוג A בלבד.
צהבת B: מחלה קשה מאוד שההידבקות בה היא לרוב דרך יחסי מין או דרך עשיית פירסינג/קעקועים במקומות שלא משתמשים בציוד מתאים (ציוד וכלים רב פעמיים שאינם מחוטאים כיאות או שאינם מחוטאים כלל, אי שימוש בציוד חד פעמי מחוטא ו/או שימוש רב פעמי בציוד שמיועד להיות חד פעמי וכו') וכן העברת מחטים אצל נרקומנים. ילדי ישראל מקבלים חיסון זה שמספיק למספר מוגבל של שנים והוא מומלץ גם לסטודנטים לרפואה ולרופאים, לתרמילאים ולמעשה לכל אחד שמגיע במגע ישיר עם אוכלוסייה בעלת פוטנציאל הדבקה גבוה. רוב החולים יחלימו מהמחלה וגופם יתחסן נגדה באופן טבעי ואילו החלק האחר יישארו חולים כרוניים במחלה שלעיתים עלולה להתפתח לצורה חריפה מאוד וקטלנית. לעיתים המחלה מלווה גם בגידולים סרטניים.
צהבת C: עוברת מאם לעובר וכן במגע של דם עם דם כמו שאר סוגי הצהבת. אין חיסון נגדה. הטיפול במחלה כולל נטילת כדורים וזריקות קבועות במשך חודשים רבים וסיכויי הצלחתו עומדים על 75% בלבד.
צהבת D: ההדבקה נעשית כמו בשאר סוגי הצהבות, אך המחלה מתפתחת רק בנוכחות נגיפי צהבת מסוג B, ולכן אופייני בעיקר לנרקומנים שהם האוכלוסייה החשופה ביותר להעברת נגיפי הצהבת. המחלה לעיתים מלווה גם בגידולים סרטניים.
צהבת E: דומה לצהבת A אך נפוץ בעיקר אצל נשים בהריון.

מה חשוב לזכור?
א. הנגיף מדבק גם כאשר אינו מתפרץ ואינו נותן סימנים נראים לעין!!
ב. קיימים נשאים שהנגיפים הללו אינם מתפרצים בגופם בצורת מחלה אך עדין מדבקים עבור הפרטנרים שלהם - יש להשתמש בקונדום!!!

3. נגיף HIV (גורם למחלת הAIDS) - אופן ההדבקה בנגיף HIV הוא כמו של הצהבת הנגיפית. ראשי התיבות AIDS מייצגים Acquired Immune Deficiency Syndrome או בעברית: תסמונת הכשל החיסוני הנרכש. לא כל אדם שנדבק בנגיף הופך מיידית לחולה - קיימת תקופת דגירה של 15-24 חודשים במהלכם לא נראות ולא מורגשות עדויות למחלה, ולאחריה מתחילה התפרצות שבה הנגיף תוקף את מערכת החיסון עצמה. ישנם נשאים שאצלם הנגיף אינו מתפרץ אלא נשאר רדום בגופם, אך הם אינם רבים. בדרך כלל חולי איידס מקבלים טיפול תומך שנועד להוריד את כמות הוירוסים בדמם ולתמוך במערכת החיסונית שלהם, אך רובם מתים ממחלות רגילות שאנשים בריאים מעבירים בקלות (כמו למשל צינונים שגרתיים), משום שהוירוס תוקף את מערכת החיסון של חולה האיידס ולא מאפשר לה לפעול נגד אותן מחלות.
בתחילת ההפרצות מופיעים תסמינים דומים לאלה של שפעת, כגון חום, פריחה קלה, ליחה, בחילות וכו' ולעיתים גם דלקת קרום המוח. לא ניתן לרפא את המחלה אלא רק לשפר ולייצב את מצבם החולים באמצעות קוקטיילים של תרופות רבות מאוד, לעיתים גם יקרות, לעיתים בעלות תופעות לוואי קשות. פעמים רבות החולים אינם מאריכים חיים ונפטרים תוך 5 שנים בערך מרגע אבחנתם (אם כי לעיתים קיימים נשאים שמסוגלים לחיות אף יותר מ20 שנים עם הנגיף בגופם).

מה חשוב לזכור?
א. הנגיף מדבק גם כאשר אינו מתפרץ ואינו נותן סימנים נראים לעין!!
ב. קיימים נשאים שהנגיפים הללו אינם מתפרצים בגופם בצורת מחלה אך עדין מדבקים עבור הפרטנרים שלהם - יש להשתמש בקונדום!!!

4. זיבה (Gonorrhoea-גונוריאה) - מחלת מין שההדבקה העיקרית שלה היא באמצעות קיום יחסי מין לא מוגנים (בייחוד מין ואגינלי לא מוגן) ובאמצעות מין אוראלי. הגורם למחלה הוא חיידק בשם ניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoea). ע"פ סטטיסטיקה שנאספה במשרד הבריאות הישראלי - שליש מהמקרים בישראל הם ממין אוראלי, כאשר ברוב המקרים מדובר במקרים של מין מזדמן.
תסמיני המחלה הם מרובים ומופיעים תוך מספר ימים עד מספר חודשים מרגע ההדבקה, וכוללים לכאבים עזים בהשתנה, הפרשות דלקתיות וזיהומיות באיברי המין (נראות רע, מריחות רע) שלעיתים מלוות בגרד ולעיתים גם הפרשות דומות בגרון, דימומים מפי הטבעת ואצל נשים גם יתכנו דלקות צוואר הרחם. ללא טיפול המחלה היא קשה מאוד וכוללת בין היתר עקרות אצל נשים כתוצאה מדלקות וכן להריון חוץ רחמי (מסוכן מאוד עבור האישה ועבור העובר), ואצל שני המינים כוללת לעיתים פגיעה בעיניים וכן פגיעות קשות בשסתומי הלב. אצל נשים בהריון, המחלה פוגעת בעובר וגורמת לו לעיוורון ולבעיות נוספות.
הטיפול הוא באמצעות אנטיביוטיקה ממשפחת הצפאלוספורינים (פעם היו מטפלים בפניצילין אבל החיידק הזה פיתח עמידות לפניצילין), וחשוב לטפל במחלה כמה שיותר מוקדם כדי למנוע את הסיבוכים שמניתי.

מה חשוב לזכור?
א. הנגיף מדבק גם כאשר אינו מתפרץ ואינו נותן סימנים נראים לעין!!
ב. קיימים נשאים שהנגיפים הללו אינם מתפרצים בגופם בצורת מחלה אך עדין מדבקים עבור הפרטנרים שלהם - יש להשתמש בקונדום!!!

5. עגבת (Syphilis-סיפיליס) - מחלת מין הנגרמת כתוצאה מחיידק שנקרא Treponema pallidum (טרפונמה פאלידום). מדובר במחלה קטלנית שלעיתים קשה לזהות אותה משום שבשלבי ההתפתחות השונים שלה היא מחקה מחלות אחרות. המחלה מועברת מהאם לעובר ודרך יחסי מין!

שלב ראשון: לעיתים לא יופיע דבר באיזור הנגוע (או שפשוט לא שמים לב שהופיע משהו) ולעיתים יופיע מכתש קטן שאינו כואב ובסביבתו תהיה התנפחות קלה של בלוטות לימפה. לעיתים בכיב הזה יהיו חיידקים ונגיפים נוספים מלבד חיידק הטרפונמה פאלידום והוא יופיע במקומות קשים לאיתור. המחלה מדבקת כבר מהשלב הזה.
שלב שני: האיזור הנגוע מתחילה להפגע ומופיעים שטפי דם קטנים ו/או תפרחות חיוורות, ובנוסף יופיעו גם תסמינים כללים המשותפים למחלות רבות אחרות (למשל חום וכאבי ראש וסימני כלליים של הצטננות, כמו בשפעת ובאיידס), לעיתים החולה יפתח גם דלקות משניות למחלה כמו למשל דלקות פרקים, דלקת כבד (צהבת חיידקית), דלקת קרום המוח וכו'. לעיתים קיים שיהוי במחלה בשלב זה, סוג של נסיגה במשך מספר שנים לפני שהיא מתקדמת לשלב השלישי, ולעיתים היא מתקדמת ישירות אליו.
שלב שלישי: המחלה מתפשטת לאבי העורקים (כלי הדם הגדול ביותר בגוף, שדרכו הדם נדחף מהלב לשאר הגוף) וללב וכן למערכת העצבים המרכזית (המוח ועמוד השדרה) ומערכת העצבית ההיקפית ובנוסף גם לעור ולריריות. בשלב זה המחלה קטלנית ולא נמצא לה ריפוי

את המחלה ניתן לעצור עד השלב השני באמצעות מתן אנטיביוטיקה פניצילין שחיידקים אלו רגישים אליה ולא פיתחו נגדה עמידות (בניגוד לניסריה גונוריאה שגורם לזיבה). אצל חוילים האלרגים לפניצילין, משתמשים באנטיביוטיקות טטראציקלין ואריתרומיצין.

מה חשוב לזכור?
א. הנגיף מדבק גם כאשר אינו מתפרץ ואינו נותן סימנים נראים לעין!!
ב. קיימים נשאים שהנגיפים הללו אינם מתפרצים בגופם בצורת מחלה אך עדין מדבקים עבור הפרטנרים שלהם - יש להשתמש בקונדום!!!

6. כלמידיה (Chlamydia) - אחת ממחלות המין המדבקות ביותר שקיימות כיום, פוגעת בעיניים ובאברי המין, ומועברת ע"י חיידק שנקרא Chlamydia trachomatis (כלמידיה טראכומאטיס). ההדבקה היא כמו בהרפס - באמצעות קיום מגע מיני לא מוגן מכל סוג. סימני המחלה הם בד"כ דלקות במערכת המין בשני המינים הכוללות הפרשות בעלות מראה וריח רעים וכן דימומים, הדלקות מלוות בחום ובכאבים בהטלת שתן. אצל גברים תתכן גם נפיחות באשכים. בשני המינים, אי טיפול במחלה מוביל לא רק לסבל וכאבים ולסיבוכים שונים כתוצאה מהדלקות אלא גם לעקרות.

הטיפול במחלה נעשה באמצעות אנטיביוטיקות ממשפחת הטטראציקלינים.

מה חשוב לזכור?
א. הנגיף מדבק גם כאשר אינו מתפרץ ואינו נותן סימנים נראים לעין!!
ב. קיימים נשאים שהנגיפים הללו אינם מתפרצים בגופם בצורת מחלה אך עדין מדבקים עבור הפרטנרים שלהם - יש להשתמש בקונדום!!!
ג. למעלה מחצי מהגברים והנשים שנדבקים בכלמידיה לא מודעים לכך משום שאינם מפתחים סימנים עד שזה מאוחר מידי ולרוב לאחר שהדביקו אנשים נוספים!!

כיצד אני יכול/ה להקטין את הסיכויים שלי להידבק במחלות מין?

קודם כל, לפני הכל - חשוב לשים לב להערות שכתבתי במהלך התיאורים של המחלות. כפי שכבר הזכרתי, כל מחלה עוברת בדרכים משותפות לאחרות אבל גם ייחודיות לה, כאלה שבהן היא עוברת יותר בקלות ממחלות אחרות (כדי להמנע מהרפס למשל, מומלץ לא להתנשק עם כל פרטנר מזדמן ולא להעביר שפתונים ומים ושכטות וכו'. לעומת זאת, איידס כמעט שאינו מדבק ברוק, אבל גם איידס וגם הרפס מדבקים בחדירה למשל).

דבר שני, באופן כללי ניתן לומר שרמת הסיכון עולה ככל שמתקדמים במגע המיני הבלתי מוגן;

נשיקה היא הכי פחות מסוכנת פשוט משום שבד"כ מחלות מין אינן עוברות בה מכיוון שבד"כ הרוק מדלל מאוד את כמות הנגיף/החיידק (צריך כמות מינימלית מסויימת כדי להידבק) ומכיוון שלעיתים הרוק בהרכבו הכימי פוגע ביכולת ההדבקה של הנגיף/החיידק. יוצאי הדופן הם נגיפי ההרפס והכלמידיה שמדבקים בקלות רבה דרך רוק.

מערכת המין הנשית היא מערכת פנימית שאינה מוגנת ע"י עור שלם ו"קשוח" כמו במערכת המין הגברית שהיא חיצונית, ולכן היא מועדת יותר להידבקות במחלות מאשר מערכת המין הגברית, כאשר הסיכון עולה בימי הווסת ("המחזור") משום שרמת החומציות של הנרתיק יורדת וכך גם ההגנה שלו.

מין אנאלי הוא המסוכן ביותר וקיים סיכון זהה בשני המינים מכיוון שהאיבר הנחדר הוא למעשה החלק האחרון של המעיים. המעיים משתתפים בספיגת חומרי מזון ומים ולכן מכילים כמות גדולה מאוד של כלי דם קטנים ועדינים שתפקידם להגדיל את שטח הפנים של הדם שבא במגע עם חומרי המזון לצורך ספיגה. מכיוון שקיימים שם כלי דם רבים מאוד ומרובים מאוד והמעיים עצמם הם איבר עדין, הסיכון בקריעה של כלי דם (גם אם קטן ובלתי מורגש ובלתי נראה לעין) הוא גבוה יותר מאשר בחדירה לנרתיק הנשי שמיועד לחדירה כזו ומותאם אליה. בהקשר זה יש להדגיש שלמרות שהנרתיק מותאם טוב יותר לחדירה מאשר פי הטבעת, נשים סטרייטיות נדבקות באיידס ובמחלות מין נוספות יותר מהומואים מכיוון שלהומואים יש מודעות גבוהה יותר לקונדומים! בהקשר זה חשוב לציין שגם גברים סטרייטים נדבקים במחלות מין יותר מהומואים מאותה סיבה בדיוק!

באופן סכמטי ניתן לדרג את הסיכוי להידבק באופן הבא:
1 - הכי פחות מסוכן - נשיקה - שני הצדדים באותה רמת סיכון
2 - מין אוראלי - גבר ואישה שמקבלים ירידה (הצד הפאסיבי)
3 - מין אוראלי - גבר או אישה שיורדים (הצד האקטיבי)
4 - מין ואגינלי ומין אנאלי - הגבר החודר (הצד האקטיבי)
5 - מין ואגינלי - האישה הנחדרת (הצד הפאסיבי)
6 - המסוכן ביותר - מין אנאלי - הגבר או האישה הנחדרים (הצד הפאסיבי)

אני מפחד/ת שנדבקתי או שבן/בת הזוג שלי נדבקו - זה מביך נורא ואני לא רוצה שאחרים ידעו, מה עושים?

הבדיקות מתבצעות בדרך כלל בדגימת דם ודגימות שתן אם כי קיימות בדיקות גם בדגימות עור/ריריות ("משטחים") ולקיחת דגימות מכיבים (במידה וקיימים).

את הבדיקה ניתן לבצע באמצעות קופת החולים ע"י פנייה לרופא המשפחה הקבוע או רופא עור ומין, או על ידי פנייה לאחת משתי מרפאות מין חינמיות ואנונימיות שהוקמו ע"י משרד הבריאות בחיפה ובת"א (פרטים בהמשך) שבהן ניתן להיבדק וגם לקבל ייעוץ לגבי הרגלי מין ואופן ההדבקה במחלות השונות.

חשוב לציין שאמנם הבדיקה בקופת החולים אינה אנונימית לחלוטין כמו במרפאות הללו (שכן במרפאות הללו אינכם נדרשים להזדהות בפני אף אחד ואילו בקופת החולים אתם כן נדרשים להזדהות בפני הרופא), אך עדין נשמר לכם החיסיון הרפואי.

איך זה עובד במרפאות החינמיות האנונימיות?
אתם נותנים שם כלשהו שאתם בוחרים ולא חייב להיות שמכם האמיתי ומקבלים מספר. עם המספר הזה אתם מגיעים לרופא או לעובדת סוציאלית, שם מתחקרים אתכם על הרגלי המין שלכם ולפי זה נקבע אופי הבדיקות. הבדיקות מבוצעות אצל האחות באמצעות מתן דגימת דם ו/או מתן דגימת שתן (תלוי כמובן באופי הבדיקות שנקבע). תשובות מתקבלות תוך מספר ימים עד שלושה שבועות (בהתאם לסוג הבדיקה).
למרפאות אלו ניתן להגיע בכל גיל, אך בעניין הגיל עדיף לא לשקר מכיוון שזה פרט חשוב (קשור לרמת סיכון, אפידמיולוגיה וכו'), בעוד ששמכם לא חשוב.
במרפאות אלו ניתן גם לקבל טיפול, בעניין זה יש להתעניין במרפאה שבה נבדקתם בהתאם לתוצאות הבדיקות שלכם.

פרטי המרפאות:

המרפאה בת"א: מרכז רפואי לוינסקי 108: נמצאת במבנה התחנה המרכזית החדשה תל אביב (רחוב לוינסקי 108), קומה 5, חנות מס' 5721. יש לקבוע תור מראש, אך במקרים דחופים יקבלו אתכם גם ללא תור.
טלפון: 03-5373738
פקס: 03-6875157

ימי ושעות פעילות ניתן לראות בעמוד הזה שמתעדכן מידי פעם:
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=50&catId=267&PageId=1980

המרפאה בחיפה: מרפאת הפרסים 15: ממוקמת ברחוב הפרסים 15 בחיפה. טלפון: 04-8619719
ימי ושעות פעילות ניתן לראות בעמוד הזה שמתעדכן מידי פעם:
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=50&catId=268&PageId=1983

כמה מילים לסיום, לגבי הטיפול במחלות מין:
1. הטיפול נעשה דרך המרפאות החינמיות של משרד הבריאות או דרך קופות החולים, הוא מחייב עקביות מצד המטופל ללא חריגה מהוראות וללא הפסקת התרופות טרם מועד סיום הטיפול שנקבע בידי הרופא המטפל!
2. יש לציין שטיפול אנטיביוטי הוא טוב רק נגד חיידקים ולא נגד נגיפים, לכן אין מה לבקש מהרופא אנטיביוטיקה אם נדבקתם בנגיף, משום שאנטיביוטיקה לא תועיל לכם והיא אף עלולה להזיק לכם אם תטלו אותה ללא צורך. בהקשר זה חשוב להדגיש שלכל חיידק יש אנטיביוטיקה או קבוצה של תרופות אנטיביוטיות שמתאימות לטיפול בו, ואין להחליף אנטיביוטיקה בשום אופן ללא התייעצות וללא אישור מהרופא המטפל, גם אם השכנה אמרה שמה שהיא לקחה עזר לה מאוד!!
3. כשאתם מקבלים מרשמים ותרופות - שאלו את הרופא המטפל שאבחן ורשם לכם את התרופות וגם את הרוקח לגבי מה שיש לצפות מהתרופות, משום שבסוגי טיפול שונים במחלות שונות "התנהגות" התרופות ותגובת הגוף אליהן משתנה מתרופה לתרופה, ממחלה למחלה, ומחולה לחולה, וחשוב שתהיו מודעים מתי תופעות שונות הן סימן לסיבוך במחלה או לטעות בטיפול ומתי הן תופעת לוואי נורמלית. חשוב מאוד לשאול שאלות ולבקש הבהרות לגבי כ-ל דבר שלא הבנתם בקשר לטיפול/תרופה שאתם לוקחים! אל תתביישו לשאול שאלות גם אם נראה לכם שהן טיפשיות ואל תשאירו מקום לאי הבנות ולספקות!

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
חברתו של הפונה "חוטפת" כל פעם מחדש דלקת חיידקית בדרכי השתן. היא הלכה לבית חולים וקיבלה אנטיביוטיקה, אבל זה לא עוזר, היא כל פעם חוטפת את הדלקת. הוא שמע שקוראים לזה קולי, אבל הוא לא בטוח. ביחד הם הגיעו למסקנה שאולי זה הוא שמדביק אותה כל פעם. הוא גם מתעניין עבורה בסרטן צוואר הרחם שנגרם מוירוס.

לקריאת הפנייה.
לקריאת התשובות: "מיני מדריך" על דלקת חיידקית בדרכי השתן ועל סרטן צוואר הרחם

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
מדריך קצר על הידבקות בהרפס ומניעתה, וההשפעה שלו על קשר זוגי

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
ההגדרה הבסיסית והפשטנית ביותר למין אנאלי היא החדרה של איבר המין הזכרי (פין, זין) אל תוך פי הטבעת של בן או בת הזוג ("חור התחת"). זו ההגדרה הרזה ביותר למין אנאלי, ויש כאלה שמחשיבים גם החדרה של אביזרי מין לפי הטבעת במסגרת יחסי המין, כמין אנאלי. יש כאלה שמחשיבים גם החדרה של אצבעות לפי הטבעת, כמין אנאלי.

מכיוון שרוב האנשים מתייחסים למין אנאלי כאל חדירה של איבר מין זכרי אל פי הטבעת, ההתייחסות במדריך תהיה להחדרה של איבר מין או של אביזר מין דמוי איבר מין מבחינת מאפייניו הטכניים (בין אם איבר מין המחקה איבר מין במלואו ובין אם אביזרים כגון תקע אנאלי, הלוא הוא ה"באט פלאג").

לתשומת ליבכם: המדריך מתייחס אך ורק למעשים שנעשים בהסכמה של שני הצדדים תוך התחשבות ומתן כבוד הדדי.

אז נתחיל...

פי הטבעת הוא איבר שמבחינה פיזיולוגית לא מותאם להחדרה של דבר. התנועה הפריסטלטית של המעיים בכיוון כלפי פי הטבעת ביחד עם ההידוק החזק של שרירי פי הטבעת וביחד עם העובדה שהמעיים לא מפרישים חומר סיכה (שכן אינם מיועדים להחדרה של דבר), הם אלה שלא מאפשרים חדירה קלה "על יבש". כמו-כן, חשוב לזכור שהמעיים הם איבר עשיר מאוד בכלי דם על כל פני השטח שלהם (כדי לייעל ספיגת מים וחומרים שונים מהמזון שעובר בהם במהלך העיכול) והם מאוד מאוד עדינים (נקרעים בקלות יחסית).

מכיוון שכך, עוד לפני כל ניסיון להחדרה של משהו לפי הטבעת (גם אם זה עצם דק כגון זרת) חשוב מאוד להשתמש בחומר סיכה. חומר הסיכה צריך להיות על בסיס מים וחשוב מאוד שתשתמשו בקונדום כהגנה מפני מחלות. בפעמים הראשונות הקונדום עוזר בגלל החלקלקות של הלייטקס שממנו הקונדום עשוי, אבל זה לא מספיק, עדין חייבים שימוש בחומר סיכה. חומר הסיכה חייב להיות על בסיס מים גם כדי לשמור על הרירית בפי הטבעת וגם כדי לשמור על החומר שממנו עשוי הקונדום (חומר סיכה על בסיס שמן הורס את הלייטקס). אם מישהו מכם אלרגי ללייטקס (בין אם הצד החודר ובין אם הצד הנחדר), תקנו קונדומים שעשויים מחומר חלופי (מצויין על גבי האריזה. אם אתם לא מצליחים למצוא - שאלו את הרוקח). חומר הסיכה המומלץ ברוב המקרים הוא KY GEL וניתן לקנות אותו בכל בית מרקחת (פשוט תקנו אותו ביחד עם הקונדומים).

המעיים לכל אורכם מכילים שכבה של סיבי שריר שמתכווצים באופן סדרתי כדי להביא את המעיים לתנועה שנקראת תנועה פריסטלטית. התנועה היא חד כיוונית לכיוון היציאה בלבד, ושרירי פי הטבעת ("חור התחת") מונעים מהצואה לצאת באופן ספונטני. שרירים פי הטבעת הם שרירים חזקים יחסית שמטרתם למנוע כניסה של עצמים בכיוון ההפוך וכן למנוע יציאה ספונטנית, בלתי רצונית, של צואה. מסיבה זו, חומר סיכה לבדו לא מספיק. חומר סיכה הוא דבר שעוזר מאוד ורצוי להשתמש בו כדי להקטין את החיכוך, כדי להגן על הרירית העדינה, אבל צריך גם להרגיל את שרירי הפי הטבעת להרפייה שתאפשר חדירה ולכן בנוסף לשימוש נדיב בחומר סיכה, חשוב לתרגל את החדירה באופן הדרגתי כדי להרגיל את פי הטבעת לזה. בד"כ מתחילים מאצבע משומנת (עם אותו חומר סיכה, כאמור כדי להגן על הרירית של פי הטבעת), כשמתרגלים מוסיפים עוד אצבע וכך הלאה עד שמגיעים למצב שמרגישים שאפשר להחדיר את איבר המין. חשוב להזכיר שחייבים לגזור את הציפורניים טרם החדרת האצבעות משום שהרירית בפי הטבעת נפצעת בקלות רבה. חשוב גם לציין שהתהליך צריך להיות באיטיות ובעדינות מכיוון שהרירית עדינה מאוד.

בפעמים הראשונות, תנסו החדרה של אצבע בלבד (כפי שכבר ציינתי - לגזוז ציפורניים ולהשתמש גם בחומר סיכה). כשזה יהפוך ליותר קל, תוכלו לנסות החדרה של אצבע אחת ואחריה עוד אחת, וכך הלאה, עד שתגיעו לעובי של איבר מין. אם הצד הנחדר חש כאב כלשהו או אי נוחות כלשהי שבגינם ברצונו להפסיק, יש להפסיק מייד. יש אנשים שזה בא להם יותר בקלות ואחרי פעם-פעמיים זה מצליח להם בקלות יחסית, יש כאלה שזה לוקח להם הרבה יותר נסיונות. כל אחד עם הקצב שלו, אז אין מה למהר.

בזמן שאתם מנסים, קחו את הזמן שלכם ותהיו רגועים. חשוב שתהיו רגועים ולא לחוצים "לעשות את זה כבר" מכיוון שלחץ גורם לפעילות פריסטלטית גבוהה יותר של המעיים ושרירי פי הטבעת מתכווצים חזק יותר וזה מקשה על החדירה.

בעניין הגיינה ומניעת מחלות:
מעבר לשימוש בקונדום, חשוב לזכור שכל מה שנוגע בפי הטבעת - בין אם זה איבר מין, קונדום, אצבע או כל עצם אחר - לאחר מכן אל תגעו בו בשום פנים ואופן עם הלשון, כדי למנוע העברת מחלות שונות (בייחוד של חיידקים צואתיים) בין פי הטבעת לחלל הפה.
אם אתם מבצעים גם רימינג (ליקוק של פי הטבעת), חשוב שתוודאו קודם לכן ששניכם אנשים בריאים עם מערכת חיסונית תקינה ושומרים על הגיינת פי הטבעת ועל הגיינת פה מקסימליות.
בנוסף לכך, כדי להמנע ממגע ישיר עם צואה, מומלץ לא לקיים את יחסי המין האנאליים ישירות אחרי הטלת צואה אלא לחכות כמה שעות (וכמובן שאחרי הטלת צואה לוודא ניקוי טוב של פי הטבעת). יש כאלה שממליצים אפילו לעשות חוקן טרם קיום יחסי מין אנאלים, לי אישית זה נראה קצת מוגזם.

אזהרה בטיחותית חשובה מאוד: מומלץ להתנסות דווקא עם אצבעות ולא עם עצמים זרים. מומלץ בחום להמנע מהתנסות עם עצמים זרים ובמיוחד לא עצמים קשיחים או חדים או כאלה שאינם מיועדים מלכתחילה לשמש כצעצועי מין להחדרה אנאלית ושאינכם מכירים אותם מספיק. היו לא מעט מקרים שאנשים באו לבתי חולים עם עצמים זרים תקועים בישבנם, לעיתים עד עומק מעיהם. קל מאוד להגיע למצב הזה, זה החלקה של רגע מבלי ששמים לב, ואילו הוצאה של עצמם תקוע כזה לעיתים קרובות מצריכה ניתוח מורכב ולעיתים אף כריתה של חלק מהמעי. גם לניתוח מוצלח יכולים להיות סיבוכים עד כדי נכות נכה ואף מוות.

כללי האצבע:
1. שימוש בקונדום כדי להגן על שני הצדדים מפני מחלות מין ומחלות נוספות.
2. שימוש בחומר סיכה על בסיס מים כדי להגן על הקונדום ועל רירית פי הטבעת העדינה.
3. מין אנאלי זה כמו נגינה על פסנתר - צריך תרגול וסבלנות. יש לנסות בהדרגה, באיטיות ובעדינות.
4. שמירת הגיינה: אין לגעת עם הלשון בשום דבר שנגע קודם לכן בפי הטבעת, ואין לגעת עם הלשון באצבעות שבאו במגע עם עצמים שנגעו בפי הטבעת.
5. שמירה על בטיחות: אין להשתמש בעצמים שלא תוכננו מראש כאביזרי מין אנאלים במיוחד למטרה זו.

בהצלחה.

בתגובה ל: מדריך: מין אנאלי - מה זה ואיך עושים את זה? מאת: MAGOZ
אין ספק שצריך להשתמש בחומר סיכה, אבל לא הייתי אומר שפי הטבעת
לא מיועד להחדרה.. הרי למה אנו נהנים מההחדרה עצמה?...
אההה...

בתגובה ל: לגבי פי הטבעת מאת: alber36
יש אנשים שנהנים מזה שמחדירים להם מחטים לאשכים ומועכים להם את האשכים בכוח עד כדי הכחלה. זה אומר שהאשכים שלנו מיועדים לזה? לא, זה רק אומר שמצאנו עוד שימוש עבורם.

אבולוציונית פי הטבעת הוא יתרון ששרד, אנחנו אלה שהמצאנו לו שימושים נוספים, בדיוק כמו שאנחנו המצאנו שימושים נוספים לאזניים שלנו - למשל אנחנו מחוררים אותן לצרכי קישוט, זה לא אומר שהן מיועדות לזה.

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
ה"גלולה ליום המחרת" מספקת פתרון לזוגות רבים שקיימו יחסי מין לא מוגנים, אך סביבה נרקמו לא מעט מיתוסים שקשורים בפריון ובתופעות לוואי. פרופ' דניאל זיידמן, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית ואחראי יחידת המחקר, אגף נשים ויולדות, מרכז הרפואי שיבא, תל השומר, מסביר את העובדות שמאחורי האמונות, ומרגיע את החששות.

כתבה מתאריך 22.05.2011, לינק לכתבה המקורית:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4071975,00.html

חשוב להדגיש שגלולת היום שאחרי אינה מיועדת בשום פנים ואופן לשימוש קבוע למניעת הריון אלא אך ורק כאמצעי חירום.

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
סוגי בדיקות כולל כל הפרטים (איך ואיפה משיגים, איך משתמשים):

1. מקלון שתן:

א. פרטיים טכניים, יתרונות וחסרונות: את המקלון את יכולה לקנות בבית מרקחת או ברשת פארם כלשהי. מחיר המקלון נע בין 30 ל130 ש"ח, זה תלוי ביצרן, בכל מקרה כל היצרנים הם פחות או יותר באותה איכות ורמת אמינות.
את המקלון את שמה מתחת לזרם השתן בהתאם להוראות היצרן שכתובות באריזה וממתינה לקבלת תשובה. אצל כל יצרן זמן ההמתנה הוא שונה, ולרוב נע בין דקה אחת ל10 דקות, תבדקי בהוראות שבאריזה לפני השימוש.

היתרון של המקלון הוא הזמינות שלו ומהירות קבלת התוצאה - אין צורך לחכות להגיע לרופא משום שהוא ללא מרשם וזמן ההמתנה הוא קצר מאוד. יתרון נוסף זו אנונימיות מוחלטת.
החיסרון הוא רמת אמינות נמוכה - סיכוי של בערך 30% לטעות. מפאת חיסרון זה, מומלץ לקנות שתי בדיקות. זה מביא לחיסרון נוסף - עלות גבוהה יחסית של הבדיקה.

דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם ולברר אותם בעלון הוראות היצרן טרם הבדיקה:
אופן וזמן הספיגה משתנה מערכה לערכה - יש ערכות שבהן צריך להחזיק את המקל הרבה זמן מתחת לשתן כדי שיספוג הרבה, יש ערכות שצריך להחזיק את המקל רק כמה שניות. יש ערכות שבהן בכלל את לא אמורה להחזיק את המקל בזרם השתן אלא לטבול אותו בדגימת שתן שלך. תקראי את הוראות היצרן של הבדיקה טרם השימוש.
התזמון של הבדיקה משתנה - בד"כ הבדיקה טובה החל משבוע מהתאריך המשוער שבו היה אמור להופיע דימום הוסת במקרה של איחור, אבל זה משתנה מבדיקה לבדיקה, וגם אל תשכחי שזה בעייתי להתייחס לתאריך וסת משוער בגיל ההתבגרות שבו הוסת לעיתים אינה סדירה.
זמן ההמתנה ואופן הסימון משתנים - יש בדיקות שבהן צריך לחכות דקה, שלוש דקות, יש כאלה של 10 דקות, יש כאלה של חצי דקה וכו'. יש בדיקות שבהן חיובי ושלילי מסומנים לפי מספר פסים, יש כאלה שמסומנים לפי צבע, יש כאלה שמסומנים לפי מינוס ופלוס וכו'. תקראי את ההוראות לפני השימוש כדי לדעת כמה זמן לחכות וכדי לדעת לקרוא את ההוראות.

ב. מועד הבדיקה: אמינות הבדיקה גבוהה ביותר ותקפה אך ורק אם יש לך מחזור סדיר לפחות שנה ואת קרובה לסיום גיל ההתבגרות והשתמשת במקלון הראשון לפחות שבוע עד 10 ימים (משתנה מיצרן ליצרן ומצוין בהוראות שבאריזה) מהיום שבו הווסת הייתה אמורה להופיע ומאחרת. לחילופין, אם המחזור שלך אינו סדיר ו/או את לא קרובה לסיום גיל ההתבגרות, והמתנת לפחות חודש מקיום יחסי המין החשודים שלגביהם מתבצעת הבדיקה. בכל מקרה, לפחות שבוע אחרי הבדיקה הראשונה, יש לבצע בדיקה נוספת באמצעות המקלון השני (שימי לב שכל מקלון הוא חד פעמי).

המלצות כלליות שכדאי מאוד ליישם לגבי בדיקת הריון באמצעות מקלון לשתן:
* לעשות את הבדיקה עם השתן הראשון של הבוקר.
* בשל האמינות הנמוכה של הבדיקות האלה, כדאי לבצע בדיקה שנייה שבוע לאחר הראשונה.

2. בדיקת דם:

א. מועד הבדיקה, פרטים טכניים: את בדיקת הדם יש לבצע לפחות שבוע לאחר קיום יחסי המין החשודים, לא פחות מכך, אחרת התוצאה אינה אמינה. כדי לעשות את הבדיקה, את צריכה הפנייה מרופא משפחה ולהגיע לתת דגימת דם בימים ובשעות שקופת החולים שלך מבצעת את לקיחת הדגימות. לתוצאה לוקח בין חצי יום ליום וחצי להגיע. כדי לקבל אותה, בדרך כלל עלייך להתייצב בעצמך בקופת החולים. לפעמים הם עוברים על החוק ומוסרים תוצאה בטלפון. בכל מקרה, חל על הבדיקה חיסיון רפואי (המסירה הטלפונית עוברת על החיסיון הזה, בגלל זה עדיף להדגיש את הנושא בפני צוות המרפאה שבה את עושה את הבדיקה). העלות לגילאי 18 ומטה היא בד"כ חינם.

ב. יתרונות וחסרונות: היתרונות של הבדיקה הזו הן אמינות גבוהה (98-99%), עלות אפסית עבור הנבדקת והאפשרות לבדוק את קיומו של ההריון הפוטנציאלי כבר שבוע לאחר קיום יחסי המין (בניגוד למקלון שצריך לחכות איתו שבוע עד 10 ימים מיום איחור הווסת או ארבעה שבועות מיום קיום יחסי המין). יתרון נוסף הוא שרמת האמינות מספיק גבוהה כדי שלא תצטרכי לחזור על הבדיקה פעמיים. החיסרון הוא פחות אנונימיות מאשר בדיקת מקלון והמתנה ארוכה לתוצאה שאינה מיידית (כפי שכתבתי- בין חצי יום ליום וחצי).

3. לתשומת ליבך בנוגע לבדיקות הריון במקביל לנטילת גלולות למניעת הריון ו/או נטילת פוסטינור (גלולת "היום שאחרי"):

א. במידה ואת משתמשת בגלולות: אם את משתמשת בגלולות למניעת הריון ובכל זאת חוששת שנכנסת להריון, דעי לך שהגלולות עלולות להטעות את בדיקת השתן לגילוי הריון. חלקן מערכות בדיקת השתן אינן רגישות דיין כדי להבדיל בין נגזרת הורמון ההריון שיש בגלולה לבין הורמון ההריון האמיתי. לשם כך עדיף לבצע בדיקת דם לגילוי הריון.

ב. במידה והשתמשת בפוסטינור: גם הפוסטינור מכילה נגזרת של הורמון ההריון ואף בכמות גדולה בהרבה מזו שבגלולות למניעת הריון ועל כן הסיכוי שלה להטעות את בדיקות השתן גבוה יותר.
במידה והשתמשת בפוסטינור, בדיקות הריון מומלצות לביצוע לפחות שבוע לאחר נטילת גלולת הפוסטינור כדי לוודא שהפוסטינור אכן פעלה ומנעה הריון ובכל מקרה עדיף לבצע בדיקת דם לגילוי הריון.

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
האמצעי הנפוץ ביותר למניעת הריון, לצד הקונדום, הוא הגלולה למניעת הריון הגלולה כמו כל שאר אמצעי המניעה, מונעת הריון בלבד (בשימוש נכון 99.8-99.99%) ובניגוד לקונדום, אינה מונעת מחלות. קיימות גלולות שונות של יצרנים שונים ועם הרכבים שונים ומינונים שונים ולכן גם תזמוני נטילה שונים ותופעות לוואי מעט שונות.

את הגלולות ניתן לקנות במרשם רופא בלבד. עליך לקבוע תור לגינקולוג (בקופת חולים יותר זול וטוב כמו פרטי). הגינקולוג מבצע בדיקה כללית כדי לוודא את תקינות מערכת המין שלך (לחלק מהבנות זה קצת מביך, אבל זה חשוב וחיוני מאוד), מתשאל אותך קצת לגבי הסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ולגבי הרגלי חיים (למשל עישון ושתיית אלכוהול, כי הם משפיעים על פעולת הגלולה) ועל מצבים רפואיים שלך (אם למשל את סובלת מבעיות עור מסויימות שלעיתים עלולות להיות מושפעות מסוג הגלולה שלך, לטובה או לרעה) ולפי זה מתאים לך גלולה.
מחירים הגלולות משתנים בהתאם לסוג הגלולה ולכיסוי הביטוחי שלך בקופת החולים.

ברמת העיקרון, הגלולות למניעת הריון מיועדות לנטילה יומית, אבל זה משתנה מאריזה לאריזה.
יש אריזות של 21 גלולות, ואז את לוקחת גלולה אחת כל יום, ובתום האריזה את מחכה שבוע עד תחילת האריזה הבאה (בשבוע הזה של ההמתנה את מוגנת מפני הריון ויופיע לך דימום דמוי ווסת). באריזות של 21 גלולות ברוב המקרים סדר הנטילה לא משנה, והסימון של הימים על האריזה רק מקל על המעקב אחרי הגלולות שלקחת.

יש אריזות של 28 גלולות, כאשר 21 מתוכן הן פעילות ומקבילות לגלולות מהאריזות של ה21 גלולות, ומה שמשלים ל28 זה עוד 7 גלולות "מזוייפות" שלא מכילות חומר פעיל. אריזות כאלה בד"כ מיועדות לבנות שנוטות או שמפחדות לשכוח להתחיל אריזה חדשה אחרי שבוע, אז נטילת 7 גלולות "ריקות" כאלה מונעת את זה מהן, כי הן יודעות שאיך שנגמרת האריזה הן מתחילות ישר אריזה חדשה בלי לספור ימים. באריזות של 28 חשוב סדר הנטילה כדי להמנע ממצב שבו את לוקחת בטעות גלולת דמה במקום גלולה אמיתית.
ישנן אריזות נוספות, אבל אלה של 21 ושל 28 הן הנפוצות ביותר.

את הגלולות מומלץ לקחת כל יום באותה שעה גם כדי לשמור על רמה כמה שיותר יציבה של חומר פעיל בדם וגם כדי שהנטילה תכנס להרגל קבוע שיימנע ממך לשכוח אותה (הרבה בנות מכוונות לעצמן תזכורת בסלולרי או משתמשות בשירותי תזכורות בסמס).
אם פספסת גלולה ועברו פחות מ12 שעות מהשעה שבה היית אמורה לקחת אותה, אז קחי אותה ברגע שנזכרת, ואת הגלולה הבאה של אותו יום קחי בשעה הרגילה.
אם פספסת גדולה ועברו יותר מ12 מהשעה שבה היית אמורה לקחת אותה, ותרי על הגלולה ששכחת, את שאר הגלולות המשיכי ליטול כרגיל, ובמשך שבוע מהיום שבו שכחת גלולה תשתמשי גם בקונדום.

אם את משתמשת באריזת 21 גלולות ושכחת להתחיל בזמן את החבילה הבאה אחרי שבוע ההפסקה- אם זה איחור של יום-יומיים אז תתחילי אותה ישר מתי שנזכרת ותשתמשי שבוע גם בקונדום. אם זה איחור גדול יותר, חכי עד לווסת שלך כדי להתחיל מחדש נטילת גלולות. בזמן הזה שאת לא על גלולות - תשתמשי בקונדום!

אמצעי מניעה נוסף הוא מדבקה למניעת הריון וגם היא במרשם רופא באותו אופן שבו את מקבלת את המרשם לגלולות. מדבקת למניעת הריון מודבקת על הבטן התחתונה, החלק העליון של הזרוע, על הישבן או החלק העליון של הגו (לא על השדיים) והיא משחררת את החומר הפעיל דרך העור ישירות לזרם הדם (בניגוד לגלולות, שבהן החומר הפעיל עובר דרך מערכת העיכול). יעילות המדבקה היא 99%.

למידע נוסף על קונדומים, מדבקות למניעת הריון ואמצעי מניעה נוספים, עייני במדריך לאמצעי מניעת הריון ומחלות מין.

בתגובה ל: מדריכים, מידע ועדכונים אקטואליים מאת: MAGOZ
האמצעי הפשוט והאמין ביותר הוא הקונדום. קונדום בשימוש נכון בהתאם להוראות שבאריזה ושלא פג תוקפו (גם תאריך התפוגה מצוין על האריזה) מספק הגנה של 97-99% מפני הריון ומחלות משום שהוא מהווה מחסום מכאני שמונע מהזרע ומנוזל הזרע מלהגיע אליך. כדי לקנות קונדום אין צורך במרשם רופא, והוא נפוץ במכולות, סופרמרקטים, רשתות הפארם ואפילו בחלק מהפיצוציות. החיסרון של הקונדום זה שהוא חד פעמי ולכן מדובר בעלות מצטברת גבוהה יחסית לאמצעים אחרים, אך היתרון הברור שלו על פני כ-ל אמצעי המניעה האחרים זו מניעת המחלות שלא קיימת באמצעי מניעה אחרים ולכן הוא האמצעי המומלץ ביותר (ואם המחיר מרתיע אותך ו/או שקניית קונדום מביכה אותך, אז תחשבי לגבי כמה שזה יקר, מרתיע ומביך לחטוף מחלת מין, וכמה שזה יקר לגדל ילד שלא התכוונת להרות אותו כלל).

האמצעי הנפוץ ביותר למניעת הריון, לצד הקונדום, הוא הגלולה למניעת הריון הגלולה כמו כל שאר אמצעי המניעה, מונעת הריון בלבד (בשימוש נכון 99.8-99.99%) ובניגוד לקונדום, אינה מונעת מחלות. קיימות גלולות שונות של יצרנים שונים ועם הרכבים שונים ומינונים שונים ולכן גם תזמוני נטילה שונים ותופעות לוואי מעט שונות. למידע מלא עייני במדריך גלולות למניעת הריון.

אמצעי מניעה נוסף הוא מדבקה למניעת הריון וגם היא במרשם רופא באותו אופן שבו את מקבלת את המרשם לגלולות. מדבקת למניעת הריון מודבקת על הבטן התחתונה, החלק העליון של הזרוע, על הישבן או החלק העליון של הגו (לא על השדיים) והיא משחררת את החומר הפעיל דרך העור ישירות לזרם הדם (בניגוד לגלולות, שבהן החומר הפעיל עובר דרך מערכת העיכול). יעילות המדבקה היא 99%.

זו מדבקה שאת מדביקה אחת לשבוע, שלושה שבועות (שלוש מדבקות) ברצף, ובשבוע הרביעי את ללא מדבקה (המדבקה הבאה לאחר שבוע ההפסקה ומתחיל רצף חדש של שלושה שבועות-שלוש מדבקות). שבוע ההפסקה הוא כמו בגלולות - את מוגנת בו, וחשוב לא לשכוח להתחיל את שלישיית המדבקות הבאה בזמן.

אם היית אמורה להחליף מדבקה ושכחת להחליף אותה למדבקה הבאה, החליפי את המדבקה ברגע שנזכרת והשתמשי גם בקונדום למשך שבוע. אם שכחת לשים מדבקה אחרי שבוע ההפסקה, שימי אותה ברגע שנזכרת, והשתמשי גם בקונדומים למשך שבוע.

אמצעי מניעה נוספים, פחות יעילים ופחות נפוצים:

קונדום נשי: חד פעמי, עשוי מלייטקס (אותו חומר של הקונדום הרגיל, הגברי), רחב יותר כדי שיתאים למידות הנרתיק, יש לו קצה אחד סגור וקצה אחד פתוח, וטבעת גמישה בכל קצה. הקונדום מוחדר לנרתיק הנשי טרם קיום יחסי המין, והתפקיד של הטבעות הגמישות הוא לייצב את הקונדום במקומו.
הקונדום הנשי מגן מפני הריון ומפני מחלות מין.
אחוזי המניעה שלו הם 80-95%, תלוי במידת הניסיון של המשתמשת. זה נמוך בהשוואה לקונדום גברי שאחוזי המניעה שלו הם 97-99%.
עם הקונדום הנשי, כמו עם הגברי, ניתן להשתמש בחומרי סיכה מבוססי מים וסיליקון, בשום פנים ואופן לא מבוססי שמן.

זריקות פרוגסטין (שם מסחרי: "דפו פרוברה"): פרוגסטין הוא פרוגסטרון (הורמון ההריון) סינתטי, הזריקה היא תוך שרירית (גרסה ישנה) או תת-עורית (גרסה חדשה, יתרון: לא כואבת), הזריקה מונעת הריון למשך כשלושה חודשים, לאחריהם צריך לחזור עליה כדי להמשיך עם המניעה לעוד שלושה חודשים.
הזריקה מהווה אמצעי מניעת הריון בלבד, ללא מניעת מחלות, על כן מומלץ להשתמש גם בקונדום נשי או גברי בנוסף לזריקה.
ישנם מחקרים שמצביעים על קשר אפשרי בין הזריקה לאוסטאופורוזיס ולמספר תופעות אחרות, ולכן לא מומלצת לנשים מתחת לגיל 25.

ספוגית למניעת הריון: ספוגית ספוגה בחומר קוטל זרע מוחדרת לנרתיק טרם קיום יחסי המין. הספוגית מהווה מחסום חלקי בפני תאי הזרע, אחוזי מניעת הריון הם 74-99%, כתלות בסוג הספוגית ובמידת הניסיון של המשתמשת.
הספוגית אינה מונעת מחלות כלל ואחוזי מניעת ההריון שלה נמוכים ביחס לאמצעים אחרים, על כן מומלץ להשתמש ביחד איתה בקונדום נשי או גברי.

דיאפרגמה: מחיצה כדורית למחצה, עשויה מסיליקון או גומי (לייטקס, החומר שממנו עשויים קונדומים), מוחדרת לנרתיק האישה לפני קיום יחסי מין, מכסה את צוואר הרחם והדופן העליון של נרתיק האישה ומונעת את הכניסה של הזרע לרחם ובכך גם הגעה לביצית והפרייתה. קיימות מידות שונות ויש לגשת לגינקולוג כדי להתאים אותה.
הדיאפרגמה מונעת הריון בלבד, אינה מונעת מחלות, אחוזי מניעת ההריון הם 60-99% (תלוי במידת הניסיון של המשתמשת), על כן מומלץ להשתמש גם בקונדום.

כובעון צווארי: דומה לדיאפרגמה אבל קטן יותר, מכסה את צוואר הרחם וכך מונע את כניסת תאי הזרע לרחם, יש להשתמש בו עם חומר קוטל זרע.
הכובעון אינו מונע מחלות כלל, ואין נתונים אמינים מוסכמים לגבי אחוזי מניעת ההריון שלו, והוא כמעט ואינו משווק בישראל.

התקן תוך רחמי: מיועד בעיקר לנשים מבוגרים שכבר ילדו לפחות פעם אחת.

אמצעי המניעה המומלץ ביותר מכל אלה, הוא כמובן הקונדום, משום שהוא מספק הגנה גם מפני מחלות.

חוץ מאמצעי המניעה, חשוב שאת ובן זוגך תשתדלו ככל האפשר לעשות בדיקות תקופתיות לגילוי מחלות מין. מדובר בבדיקות דם שאפשר לעשות בקופת חולים או באופן אנונימי לחלוטין במרפאות המין החינמיות של משרד הבריאות (אנונימיות מלאה).