מימונה

מימונה
פורסם לפני 3554 ימים מאת Astroo סה"כ תגובות: 80 תגובה אחרונה לפני: 3527 ימים

מישהו מכם הוזמן פעם למימונה? אני 21 שנה בארץ ומעולם לא טעמתי אף מאכל של מימונה. בכלי התקשורת מציגים את ה"חג" הזה כחג כלל לאומי, לא ברור למה.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: מימונה מאת: Astroo
התקשורת מציגה את זה כ"חג לאומי" עם דגש על המרכאות, משום שמרוקאים הם קבוצה אתנית גדולה במיוחד ויש להם אירוע חגיגי ייחודי של העדה שלהם, והאטרקציה הגדולה במימונה מבחינת התקשורת הישראלית זה לצלם פוליטיקאים לוחצים ידיים לכל אותם עסקנים פוליטיים ממוצא מרוקאי ולמתפקדי הליכוד המזרחיים המקופחים שכמו כל שנה יצביעו לאשכנזי העשיר שעושק אותם, כדי שאח"כ יהיה להם על מה להתלונן.

BONUM BONO NASCITUR

לא חותמים על כרטיס אדי! חותמים על חלופה מוסרית ומשפטית!
ע"פ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות, המרכז הלאומי להשתלות, י"ד אלול תשע"א, 13 ספט' 2011, מס' 24/11, ניתן לשלוח למרכז ההשתלות את הטופס הנלווה מטה שהוא הנוסח המאושר החוקי לתרומת איברים. מבחינת החוק הוא מחייב כצוואה חוקית ונותן את אותו כיסוי "ביטוחי" של כרטיס אדי. עותק של הטופס ניתן ורצוי לשאת בארנק בכל עת. נוסח הטופס שיש לשלוח:
לכבוד: מרכז ההשתלות רח' נח מוזס 15, תל אביב 67442
שם משפחה: _______________ שם פרטי: _______________ ת.ז. _______________
כתובת: _______________ עיר: _______________ מיקוד: _______________
שנת לידה: _______________ טל: _______________ טל נוסף: _______________
בתקווה כי אוכל להציל חיים, אני מסכים בזה ותורם את איברי לאחר מותי, לצורך השתלה בלבד.
תאריך: _______________ חתימה: _______________

מכיוון שכך, ניתן למלא את הטופס ע"פ ההוראות הנ"ל, וכאקט מחאתי לגזור את כרטיס האדי שלכם ולהודיע לעמותה שתבטל את רישומכם מטעמי אפלייה מגדרית:
http://www.haaretz.co.il/opinions/topic-of-the-day/1.1575595

תורמים דם
http://www.trumatdam.co.il
http://www.mdais.org/dam

AUDACES FORTUNA IUVAT - ממשיכים במאבק נגד חוק הביומטרי!!! http://no2bio.org/home

‫כשיש קשרים, לא צריך פרוטקציה.
העיקר שהאוכל טוב והאנשים חמים.

בתגובה ל: לא הבנתי מה את רוצה מאת: Astroo
הצגת את זה כאילו שאם אתה באופן אישי מעולם לא הוזמנת לחגיגות מימונה ולא טעמת מאכלי מימונה אז זה לא חג לאומי... אז עניתי לך למה זה "חג לאומי", בלי קשר לחוויה האישית שלך.

בתגובה ל: אני בכלל לא מבין על מה המהומה מאת: ataman
בניגוד למה שכתבו כאן (ויסלח לי הכותב שאינני זוכרת מיהו) ובהרחבה למה שכתבת, אין יום חופש שנוצר עבור המימונה אלא המימונה באופן מסורתי מתוכננת להיחגג ב"אסרו חג", שהוא יום חופש משותף לכל העדות.

בתגובה ל: לי זה מפריע בפועל מאת: Astroo
מדינת ישראל היא כור היתוך של עדות שונות. לכל עדה המנהגים שלה שאותם היא מקיימת. אם מפריע לך שבמדינת ישראל מרוקאים חוגגים מימונה, אז אתה יכול לבחור בין להתעלם מהמימונה (אני למשל מתעלמת כי פשוט לא אכפת לי מזה) לבין לעזוב את המדינה כי לא מוצא חן בעיניך שיש מרוקאים ושהם חוגגים את החג הזה שלהם.

בתגובה ל: לא מפריע לי כלל שמרוקאים חוגגים מימונה מאת: Astroo
התלוננת על זה שהמימונה היא "חג לאומי" בתקשורת הישראלית. מה כל-כך מפריע לך בלשמוע על המימונה בתקשורת?... אם מה שמפריע לך בהייפ התקשורתי של המימונה זה ש"הגעת לישראל, לא למרוקו", אז כנראה שיש לך בעיה עם החגיגה הזו, אחרת לא היה לך אכפת מזה בכלל בדיוק כפי שלי ולאחרים כאן בפורום לא אכפת מזה.

בתגובה ל: במיוחד בשבילך, הערך של אסרו חג בויקיפדיה מאת: ataman
"איסרו חג" זה היום האחרון שלאחר החג בכל אחד משלושת הרגלים (פסח, סוכות, שבועות). ביהדות זה יום חופש מסורתי שבו נוהגים לאכול ולשתות מעט יותר. בעדה המרוקאית, איסרו חג נחגג בצורת המימונה, בעוד שבעדות אחרות אין איזה אירוע מיוחד כזה עבור איסרו חג.

במדינת ישראל נקבעו החופשים של מוסדות החינוך ומוסדות הציבור (ואחרי הלכו גם רבים ממקומות העבודה) בהתאם לחגים הלאומיים, שהם בעצם החגים היהודיים - ראש השנה, שלושת הרגלים, פורים, חנוכה וט"ו בשבט. למניין זה ניתן להוסיף את יום הכיפורים, שהוא אמנם לא יום אלא יום אבל, אך הוא יום האבל המשמעותי ביותר בדת היהודית ולכן הוא נבחר כיום אבל לאומי ואילו ימי אבל אחרים לא.

אם המדינה לא הייתה קובעת את החגים האלה כחגים לאומיים שבהם יש חופש, אז ממילא אנשים היו לוקחים חופשים כדי לחגוג אותם. ברגע שזה מוכרז כאירוע לאומי, החופש הזה נעשה בצורה מרוכזת ומסונכרנת עבור כולם, כדי לשמר את הפן החברתי והמשפחתי של החגים האלה.

בתגובה ל: אסרו חג אינו יום חופש מסורתי מאת: Astroo
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Applications/Mankal/EtsMedorim/3/3-5/HodaotVmeyda/H-2010-8a-3-5-12.htm

סוכות: ערב סוכות, כל ימי החג ואסרו חג, מיום רביעי, י"ד בתשרי התשע"א, 22 בספטמבר 2010, עד יום שישי, כ"ג בתשרי התשע"א, 1 באוקטובר 2010. הלימודים יתחדשו ביום ראשון, כ"ה בתשרי התשע"א, 3 באוקטובר 2010, בשעה הראשונה לפי מערכת השעות הקבועה.
פסח: מיום ראשון, ו' בניסן התשע"א, 10 באפריל 2011, עד יום שלישי (אסרו חג), כ"ב בניסן התשע"א, 26 באפריל 2011. הלימודים יתחדשו ביום רביעי, כ"ג בניסן התשע"א, 27 באפריל 2011, בשעה הראשונה לפי מערכת השעות הקבועה.
חג השבועות: ערב החג, החג ואסרו חג, הימים שלישי, רביעי וחמישי, ה'-ז' בסיוון התשע"א, 7–9 ביוני 2011. הלימודים יתחדשו ביום שישי, ח' בסיוון התשע"א, 10 ביוני 2011, בשעה הראשונה לפי מערכת השעות הקבועה.

בתגובה ל: כן, מפריע לי שמציגים את זה כחג לאומי מאת: Astroo
"אסרו חג" הוא היום שלאחר החג בכל אחד משלושת הרגלים (פסח, סוכות ושבועות), וזה יום חופש מסורתי שנחגג על פי הדת היהודית. המרוקאים חוגגים את זה בצורת מימונה, מנהג ייחודי שלהם עם מאכלים מסורתיים משלהם. המימונה היא חג דתי של העדה המרוקאית שבניה הם יהודים ולכן החג העדתי נחגג בהתאם לתאריכים של החגים היהודיים, דהינו שהמימונה היא בעצם השיטה שלהם לחגוג איסרו חג ולכן המימונה נחגגת באיסרו חג ולא ההפך.

מוסדות חינוך אינם נסגרים לרגל המימונה אלא לרגל איסרו חג שכאמור מתקיים לאחר פסח, לאחר סוכות ולאחר שבועות. בכל אחד מהחגים האלה, מוסדות החינוך ורבים ממוסדות העבודה נסגרים - לרגל איסרו חג.

בתגובה ל: אם מימונה היתה נחגגת כמו נוביי גוד מאת: Astroo
הוכחתי לך ש"איסרו חג" זה חופש רשמי במדינה בשלושת הרגלים, ולא רק בפסח, כך שהחופש זה לא לכבוד המימונה אלא זה חלק מהחג עצמו.

מדינת ישראל לא מתייחסת למימונה בשום פנים ואופן כחג רשמי.

בתגובה ל: עדיין קצת קשה להפוך חג לא יהודי מאת: ataman
המועדונים מפוצצים ברוסים ובערסים בני כל העדות וגם בערבים שבאים לחגוג "סילבסטר", "שנה אזרחית חדשה" וכל שם אחר שתתן ללילה שבין ה31 בדצמבר ל1 בינואר.

בניגוד למימונה שנחגגת רק בישראל ואצל המיעוט היהודי הקטן שעוד נותר במרוקו, השנה האזרחית החדשה זה חג שנחגג ברוב מדינות העולם אבל בכל אחת זה בשעה אחרת בגלל איזורי הזמן השונים, אז בתקשורת הישראלית זה לא כמה ימים של מתכוני מופלטות ששיאם בסיקור ביקורי פוליטיקאים מנשקי ישבני תינוקות וליקוקי ישבני עסקני מפלגות אלא כמה ימים של דיווחים על ההכנות לחגיגות במדינות שונות ששיאן ביממה שבה בהדרגה כל מדינה פותחת את החגיגות שלה. בד"כ גם מוסיפים סיקורים על הדיווחים של האירועים בתרגומים לעברית מרשתות זרות.