"טול קורה" אינו סותר את "אל יתהלל !" - פורסם 2.4.09 חוק "חשיפת הזהות באינטרנט" אינו כולל "מקורבים לפוליטיקאים" כנראה... ועוד נותנים להם פומבי... 25/6/2009

יצא לי הבוקר להאזין לתכנית האקטואליה של רינו צרור בגל"צ ולצערי ובניגוד לאופיי - גם להתעצבן על המנהגים הנלוזים האלה, שפשו בשנים האחרונות בשיח הציבורי בישראל, עד שהפכו לבון-טון השולט - ואין מושיע כנראה.
אני מתכוון קודם כל להרגל המרתיח הזה, במיוחד של "מקורבים ל-", אותם כבר תקפתי בהרחבה בהזדמנויות קודמות (מי אלה האנשים האלה בכלל ? מה הם עשו בשביל מדינה ? צאו רגע מהמחשכים, שנוריד עליכם איזו כאפה הגונה, יא פחדנים !), לתקוף כל דעה באשר-היא, מבלי להשיב עניינית לטיעונים או להתייחס אליהם בכלל; ביטול מוחלט עפ"י העיקרון המוכר - "ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה", כמאמר קלישאת הכדורגל החבוטה, כעת בגרסת "המקורבים" הסמוכה לבתיכם.

שנית -וזה אפילו עוד יותר מעצבן- החידוש המגוחך הזה, להגיב בציטוטים מתוך מסכתות נשכחות מימי בבל העליזים ושאר פרקי חז"ל בעברית ארכאית ובארמית מדוברת, שספק אם מישהו מהמצטטים כה נאמנה, בכלל בדק ברצינות את מקורם ו/או את משמעותם האמיתית והנסתרת. כל הדבילים כותבים ככה באינטרנט -גם בפורטל הזה יש כמה כאלה- אז למה לא, בעצם ?! עוד עשויים לחשוב שיש לי השכלה פורמלית, מי יודע...

אצל רינו צרור מדובר היה בתגובתם של "מקורבי אהוד ברק" (שלום שמחון בתחפושת איש האחזקה מחילוץ סבנה ? פואד בן אליעזר בבגדי השאפה ממבצע "אביב נעורים" ?) לדבריה החורכים של ציפי לבני בראיון נרחב שנערך עמה עוד קודם לכן, שאם אני אחראי המשדר - אני לא נותן להם בכלל פומבי, לזבלים האלה ! מדוע, למשל, קיים כעת 'חוק חשיפת הזהות באינטרנט', בזמן שכל המקורבים דה-לה-שמעטא יכולים להמשיך עם 'משחקי החושך' שלהם ועוד בתפוצה הרבה-הרבה יותר רחבה מזו של דברי-בלע המתפרסמים ברשת הוירטואלית ?

ומילא שהגיבו בפקס ובעילום שם, אבל גם לא השיבו עניינית לאף טיעון וגם לא התביישו להגיש לה ולנו את ה"טול קורה מבין עיניך" הבלתי נמנע והשחוק עד דק (האימרה מופיעה, אגב, פעמיים בלשון חז"ל ופעם נוספת בברית החדשה), שמילא אם אני תנא-גאון אז אני מרשה לעצמי, אבל מלחך-פינכה עם תג של "עוזר פרלמנטרי" ?! לך תלמד משהו, יא טמבל ! כמה שעות תושב"ע לפחות, אנא עארף.

ורק שתדעו : אחרי בדיקה מעמיקה ורצינית עם יודעי דבר, אני יכול לבשר לכם כאן ובביטחון, שהביטוי השחוק ההוא על הקורות והעיניים, אינו סותר בשום אופן את הביטוי "אל יתהלל חוגר כמפתח" (כדור הפוליטיקה הוא עגול, כידוע) ובטח שלא את אימרת-המחץ מהילדות -
"איסטרא בלגינא קיש קיש קריא", שפירושה אינו אלא "משל לאדם שאין בו הרבה חוכמה אך הוא מרעיש הרבה יותר מחכמים ממנו..." ("ומילולית : כד שיש בו מטבע אחד, עושה הרבה רעש").