עמנואל רוזן לא קורא פה בפורום, כמב חבל - פורסם 31.1.09 לפעמים, כל מה שצריך זה קצת עזרה מחברים... ומזל שלארי שמאי יש את עמנואל רוזן, שייתן לו במה לחסל חשבונות בפריים-טיים. 2/2/2009

אחרת אולי היה מעט יותר נזהר בשליחויות אותן הוא מסכים לבצע עבור יאיר לפיד, כל-מיני 'תשקיפים-יחצניים' ליומן-שישי, שמדיפים ריח-רע למרחוק ושפוגעים לו באינטיגריטי כעיתונאי, שדווקא אוהב מאוד את הפוזה הפטרנליסטית בנוסח - "אמרתי לכם" (כותרת ההודעה היא, כמובן, חלום באספמיה ולעולם לא אוכל להתיימר ולטעון, שעיתונאי גדול כמו הבן של שמוליק רוזן - אכן מעלעל פה מדיי פעם...).

אז אחרי 'שזכינו' כבר לכמה 'מנות ספיישל' כמו 'כתבה' על ג.יפית, עוד אחת על בני הזוג ליכטנשטיין ועוד אחת על 'האח הגדול' ("סקרנות עיתונאית" שמסתדרת מצוין עם מושא הכתבה שמהווה -הפתעה-הפתעה- את תכנית הדגל של המעביד המשותף), אתמול בערב קיבלו הצופים המשתהים את הנוק-אאוט האולטימטיבי : עמנואל רוזן נשלח לסקר את "השבועיים הקשים בחייו" של מר ארי שמאי, להזכירכם - אדם החשוד בהדחת קטין לשימוש בסמים וברכישה ואחזקה של כמות 'מכובדת' של סמים אסורים על גופו ובביתו וששמו גם שורבב לפרשיית הפיכתו של אותו קטין ע"י מספר לא מבוטל של בוגרים -חלקם סלבריטאים- לשפכת-מין של ממש; דבר זה קרה עקב הימצאותו של מר שמאי בדירתו של אחד האשמים ובחברתו של הקטין המדובר, בשעה שהגיעה המשטרה לבצע עבודתה, בשעה 04:00 לפנות בוקר... מר שמאי עלול לאבד את רשיונו לעסוק בעריכת-דין עקב כך ואת הפגיעה במוניטין שלו, אני כלל לא מנסה להתחיל ולתאר.

 אז מה הבעיה עם 'הכתבה' של עמנואל רוזן, תשאלו ?! ובכן, נתחיל בזה ונאמר בעדינות, שרוזן ושמאי מכירים האחד את השני שנים רבות. מלבד אהדתם לקבוצת הפועל תל אביב הכוללת -חוץ מישיבה משותפת ביציע- גם הירתמות למענה בתקשורת באינטנסיביות אובססיבית, ככל שהם נידרשים לכך (דווקא כעת חווה הקבוצה עדנה, אז הם שותקים קצת בעניין הזה) - דרכיהם נפגשו לא אחת, באירועים חברתיים, בכנסים פוליטיים ואפילו בתכניותיו של רוזן, עיין-ערך "קופסה שחורה", אליהן מופיע שמאי כאורח מן המניין (כמעט כתבתי "עד מומחה").

 אבל אפילו אם נפתור את חברותם רבת השנים באיזה תירוץ בנוסח "זה בלתי נמנע, במדינה קטנה כמו ישראל", הרי שעל אופיה וגונה של 'הכתבה' אתמול, פשוט אי-אפשר לעבור בשתיקה : מה שעשה שם עמנואל רוזן זה פשוט (וקל) - העניק לחברו במה חופשית ומיקרופון פתוח לכסח בפריים-טיים של ערב שישי את כל מקטרגיו (הרבה משפטי "שותים את דמי" בלתי-נמנעים, כנראה), לסגור חשבונות עם נתן זהבי ואברי גלעד שביקרו אותו בתקשורת והכי חמור - שניהם ביחד, רוזן ושמאי, פשוט הגחיכו את ההאשמות החמורות שבגינן יעמוד שמאי למשפט בקרוב. רגע-השיא מבחינה זו 'בכתבה' היה לקראת סופה, כששמאי צולם מתהלך ברחוב בזמן שכמה מכוניות עוצרות לידו ומהן בוקעות קריאות מסתחבקות של צעירים, כולל - "שמאי ! אל תשכח אותי פעם הבאה שאתה משיג חומר טוב !"... יענו : מה אתם רוצים ? 'כולה' צחוקים של צעירים, הסמים האלה... על מה הרעש ?!

קטונתי מלהבין את שיקוליו של רוזן. 'הכתבות' האלה זה כבר מעבר ל'מתה הבושה' שנהגנו לומר פעם. היום זה כבר החוצפה ועזות המצח שעברו כל גבול של הגיון, אפילו הגיון-חולני.