עוד שלושה ימים למניאק (ומי ינקה אח"כ ?)... - פורסם 7.2.09 תכניות האקטואליה, החדשות והאירוח, שוברות את כל השיאים בהעלאת גירה; מדובר בסימביוזה, שלאו-דווקא מעניינת את הציבור הרחב. 14/2/2009

כנראה שאחת ההוכחות לכך שבאמת הזדקנתי היא - שלקראת כל מערכת בחירות אני מוצא את עצמי הרבה יותר מוטרד מערימות הטינופת שנמצא ודאי למחרת מתגוללות ברחובות (שלטי חוצות של המועמדים, פתקי-בחירה, שרידי פרגודים וכיוצא באלה), מאשר מזהות הזוכה המאושר/ת. זה כל כך לא איכפת לי שלא נעים לי מעצמי. וא-פרו-פו אני רק מזכיר לכם ולעצמי, שעפ"י שיטת הבחירות הנוכחית, גם אם "קדימה" -למשל- תקדים את כל האחרות (סיכוי נמוך, הבנו), עדיין יכולתה לעשות עם זה משהו לא קיימת למעשה; אז מה יש לדבר על "זוכה" ?! "זוכה" במערכת בחירות בישראל דהיום זה מי שהצליחה להכניס 3/4 כנסת לקואליציה ועדיין אשרה ששמרה על קמצוץ ממצעה המקורי. יש לכם דוגמה מעודכנת ?! אשמח לשמוע !

בכל מקרה, הדיונים הטרחניים בתקשורת נמצאים כעת בנקודת רתיחה וממש בוער לי לברר, סתם להשכלה כללית, מיהם אותם האנשים -או קבוצות האוכלוסיה- שיש להם עדיין את הסבלנות לטחינה המטורפת הזו ?! כאילו מה : תכנית אקטואליה בלי אלי ישי שבא לספר פעם מאה על הבטחותיו כביכול של ביבי אליו ולציבור אותו הוא מייצג - זו לא תכנית אקטואליה ? 'פאנל מומחים' בערב שישי בלי דיון שכותרתו "ליברמן - המטאור של בחירות 2009" - זה לא 'פאנל מומחים' ?...

לי זה מזכיר סוגיה שהעליתי לפני כמה שנים, בדיון שעסק במדורי הרכילות בעיתונות : טענתי אז -ואני טוען גם היום- שהמדורים האלה מעניינים לרובנו את התחת, אלא שהם נוצרים למעשה ע"י הסלבריטאים עצמם ! הם אלה שמזינים אותם, מספקים להם מידע עלק "רגיש", מגיבים עליו עלק "בכעס" וכל המעגל הזה עוזר להם להישאר בתודעה... אל תשכחו שגם מרבית הרכילאים הם סלבריטאים בעצמם (מישהו אמר "גיל ריבה" ?), כך שהכל מסתדר בקומבינה ובא לציון גואל...

והאנאלוגיה : הדיון הפוליטי בישראל אולי מעניין את הציבור קצת יותר מאשר החבר החדש של דנה אינטרנשיונל - אבל לא הרבה יותר; אך, לעומת זאת, אם רזי ברקאי/עודד בן עמי/דנה וייס/רפי רשף/אילנה דיין/וכו' לא ינהלו פעם אלף את הדיון העקר והמיותר הזה לגבי "מה היה מוכן ביבי לעשות בזמנו למען שלום עם סוריה" (כולל שליפה מהנפטלין של שר הביטחון דאז איציק "תסתכל לי בעיניים" מרדכי) - לא תימצא תכלית לחייהם, כנראה.

ביום שישי בערב זיפזפתי להנאתי בין מהדורות החדשות השונות בתקווה למצוא מעט מפלט מהברברת האינסופית, אבל לא היה לכך סיכוי ממשי : בערוץ 10 שוב הביאו את קאמיל בלו (סליחה - פוקס) לטרטר על "סטיות תקן" (הלך להם קלף סבבה עם ה"סטיות", במיוחד שמיד אח"כ הגיעה הכתבה על חבורת הפדופילים מתל אביב) וגם ניהלו 'ראיון' רברבני ועז-מצח במיוחד עם ציפי לבני (דרוקר דיקלם לה את כל הרפש שאמר עליה ארי שביט, כאילו מדובר היה בדברי אלוהים חיים ועוד שאל אותה בסוף - "מה דעתך ?"... דעתי - שתיקח את החבר שלך ושניכם תלכו לשטוף את הפה בכיור האמבט עם הרבה סבון !); אתם חייבים לראות פעם איך מראיינים אישיות פוליטית בצרפת ! איזה נימוס, איזה פאסון... לא נמאס לכם פה מהסחבקייה המיוזעת ?!

בערוץ 2 עסק הפאנל בעיקר בלהרים להנחתות וכל החבורה העליזה ביצעה כיסוח לא ממוקד של כל מי שאיתרע מזלו ושורבב שמו לבחירות בישראל 2009... היה צחוקים ! אברמוביץ' נכנס בליברמן (קצת יותר מנומק מארי שביט, אבל גם לו "לא חסר"), אודי סגל נכנס בעצם ההליכה לבחירות (שבוע שני ברציפות אח שלי ! תמשיך ככה, אולי מישהו ישמע ויבטל בסוף !) ושאר המשתתפים שוב הציגו סקרים, ניתחו סיכויים וחישבו קואליציות. בוא נגיד שיהיה תור ארוך מול לשכת אבטלה ברביעי בבוקר...

ואם כבר "לשכת אבטלה", צפיתם ביאיר לפיד על תקן מלאך המוות ?! הציג כתבה מדכאת במיוחד על הזמר ג'ו עמר והתעקש להכריז -פעמיים לפני ופעם אחת אחרי- ש"לא נותר לו (לג'ו עמר) הרבה זמן לחיות"... מה שנקרא - "גו', אם אתה צופה בנו - תבין את הרמז !"...