מחמוד דרוויש מת

מחמוד דרוויש מת
פורסם לפני 4543 ימים מאת אהרן תמוז סה"כ תגובות: 29 תגובה אחרונה לפני: 4542 ימים

דרוויש נחשב ל'משורר הלאומי' של הפלסטינים.

שיריו היו מלאים שנאה ליהוד ולסהיונייה.

אומרים שבשנים האחרונות הוא התמתן וגילה כלפי היהוד גישה פייסנית יותר.

אהבת את הפוסט? סמן לייק:

הודעה

מחבר

שעה

תאריך

בתגובה ל: מה עם איזה שיר שייחרט בזכרוננו כמסמל את דרוויש? מאת: Harkonnen
למשל 'תעודת זהות' (1964):

מחמוד דרוויש

תעודת זהות

תִּרְשוֹם!

אֲני עֲרָבִי.

מִסְפָּר תְּעוּדַת הַזְּהוּת שֶלִי הוּא חֲמִישִים אֵלֶף.

יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים

וְהַתְּשִיעִי יָבוֹא אַחֲרֵי הַקַּיִּץ!

הַאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְּךָ?

תִּרְשוֹם!

אֲני עֲרָבִי.

עוֹבֵד עִם חֲבֵרַי פּוֹעֲלֵי הַמַּחֲצֵבָה.

יֵש לִי שְמוֹנָה יְלָדִים

אֲנִי מֵבִיא לַהֵם לֵחֶם

בְּגָדִים וּמַחֲבָּרוֹת

מִתוֹך הָאֲבָנִים..

אֲני לֹא מִתְחַנֵן לִצְדָקָה מִדַלְתֵךָ

אֲנִי לֹא מְכָוֵץ עֲצְמִי עַל מִפְתַנְךָ.

אַז הָאִם זֶה מַכְעִיס אוֹתְךָ?

תִּרְשוֹם!

אֲני עֲרָבִי.

יֵש לִי שֵם לְלֹא תֹאַר.

סַבְלָנִי בְּאֱרֶץ

בָּה הַכָּל חַיִּם בְּרוֹגֶז

שוֹרָשַי

הָיוּ מְחוּפָּרִים עוֹד לִפְנֵי לֵידַת הַזְּמָן

לִפְנֵי תְּחִילַת הָעִידָנִים

לִפְנֵי הָאוֹרָנִים וַעֲצֵי הַזַּיִּת

וּלִפְנֵי שֶצָמַח הַעֶשֶב

אָבִי.. צֵאצָא לְמִשְפַּחַת הַמָּחֲרֵשָה

לֹא מִמָעֲמָד אצִיִלים

וְסָבִי.. הָיָּה פָלַאח

לֹא מְיֻחַס וְלֹא מְקֻשַר

לִימֵד אוֹתִי אֵת גָאֲוָת הַשֶּמֶש

לִפְנֵי שֶלִּימְדָנִי לִקְרֹא

וּבֵיתִי, בִּקְתַת הַשוֹמֵר

עֲשוּי עֲנָפִים וְקָנִים

הָאִם אֲתָּה מְרוּצֵה מִמָּצָבִי?

יֵש לִי שֵם לְלֹא תוֹאַר!

תִּרְשוֹם!

אֲני עֲרָבִי.

צֶבַע שְעֲרִי.. פֶּחָם

צֶבַע עֵינַי.. חוּם

תְּכוּנוֹתַיי:

לְרֹאשִי עָקַאל עֲל כָּפִיָּה

כַּף יָדִי חֲזָקָה כַּסֶלַע

כְּתוֹבְתִי:

אֲנִי מִכְּפָר שָכוּחַ חֲסַר-הָגָנָה

רְחוֹבוֹתָיו נְטוּלֵי-שֵמוֹת

וְכָל גְבָרַיו.. בַּשָּדוֹת וּבַמָּחֲצֵבָה

הָאִם זֶה מָכְעִיס אוֹתְךָ?

תִּרְשוֹם!

אֲני עֲרָבִי.

אֲתָּה גָזַלְתָּ אֵת הַפָּרְדֵסִים שֶל אֲבוֹתַיי

וְאֵת הַאֲדָמָה אֲשֶר עִיבַּדְתִי

אֲנִי וְכָל יְלָדַי

וְלֹא הוֹתַרְתָּ דָבַר לָנוּ וּלְצֵאצַאֵנוּ

מִלְבַד הָאֲבָנִים הָאֵלֶה..

אַז הָאִם הַשִּלְטוֹן יִיקַח אוֹתָּן

כְּפִי שֶשָּמָעֲנוּ אוֹמְרִים?

לַכֵן!

תִּרְשוֹם בְּרֹאש הֶעֳמוּד הָרִאשוֹן:

אֲנִי לֹא שוֹנֵא אֲנָשִים

וְאֵינֵנִי פּוֹלֵש

אֲבָל אִם אֱהֱיֶה לְרָעֵב

בְּשָרוֹ שֶל הַכּוֹבֵש יִהֱיֶה לִי לְמָאֳכָל

הִזָהֵר..

הִזָהֵר..

מְהַרָעָב שֶלִי

מְהַזָעָם שֶלִי!

1964

מערבית: עירין סיגל וסמי שלום שטרית (בּרקלי קליפורניה, דצמבר 2003)

הינה שירו "העוברים בדיבור העובר":

"הוי העוברים בין המילים העוברות,
שאו את שמותיכם והסתלקו...
גינבו מה שתרצו מתכול הים ומחולות הזכרון...
אל תעברו בינינו כחרקים מעופפים...
יש לנו מה לעשות באדמתנו...
קחו מן העבר... אל שוק העתיקות
והחזירו את שלד העצמות אל הדוכיפת....
קיבצו את אשליותיכם בבור נטוש והסתלקו...
תשכנו היכן שתרצו, אך אל תשכנו בינינו....
תמותו במקום שתרצו, אך אל תמותו בינינו...
צאו מאדמתנו, מהיבשה שלנו, מהים שלנו..
מהפצע שלנו, מכל דבר...
אתם העוברים בין המילים העוברות".
(מעריב, 25.3.88, תרגום: סיהאם דאוד)

בתגובה ל: מחמוד דרוויש מת מאת: אהרן תמוז
אני יודע מה הוא נחשב אצל ערביי/פלשתינאי ישראל והפלשתינים בכלל.

מבחינתי מדובר בלאומן פלשתיני פשוט, עם יכולת מילולית גבוהה, רטוריקן בחסד, אדם שלקח את הלאומנות והשנאה שלו ל"ציונים" ועטף אותו בטונות של ערבית סיפרותית גבוהה ועשירה(זה ידוע שערבית היא שפה מאד מאד עשירה), דימויים סופר מלודרמטיים, רגשנות אינסופית עד לרמת אבסורד רק כדי בעצם להעביר מסר שבבסיסו הוא פשוט למדיי, מסר לעמו שלו, ומסר לנו, ה"ציונים", ה"פולשים הקולוניאיליסטים", מסר שבעצם רק מחזק שנאה ונקמנות, מסר שמטרתו בעצם להרגיז אותנו, למשל בשירו שנפתח ב"תרשום תרשום.." (או משהו כזה).

על מדינת ישראל לחתור להפרדות אמיתית(קווי 67 אינם מהווים הפרדות אמיתית בין העמים), חד צדדית אם אין ברירה מן הפלשתינים לפי עקרון 2 מדינות לאום ל2 עמים, הפרדות על פי מפתח של רציפות טריטוריאלית ודמוגרפית תוך פינוי חלק גדול מן ההתנחלויות וחילופי שטחים מאוכלסים ביחס של 1:1 - גושי ההתנחלויות הגדולים לישראל - וואדי ערה המשולש והשכונות הפלשתיניות במזרח ירושלים לפלשתינים, במקביל כמובן לא להזניח את ייהוד הגליל והנגב.
זה אינו מהווה פתרון של שלום/פתרון הסיכסוך מאחר ואין שום פתרון לסיכסוך הישראלי-פלשתיני(אלא אם הפלשתינים ידחפו למציאות של הכרעה צבאית הדומה למה שהיה ב1948 ואז הם פשוט לא יהיו כאן יותר).
הערבים/פלשתינים מתנגדים לקיומה של מדינת לאום יהודית כאן בארץ ישראל ואין זה משנה על איזה חלק ממנה או גודל השטח, כך זה היה לפני 100 שנה ויותר וכך זה גם היום - דבר לא השתנה ואין שום עדות או הוכחה לשינוי.
פתרון זה רק מביא לניהול אופיטימלי של הסיכסוך שכאמור ימשיך כל עוד ישראל קיימת וכל עוד הערבים/פלשתינים ימשיכו ללכת עם הראש בקיר, למציאות של כמעט שקט מלא תוך השקעת מינימום משאבים ומאמצים ובמקביל פותח דלת/אפשרות לפלשתינים להחכים יום אחד, להכיר במציאות ולסיים מצידם את הסיכסוך.
מציאות זאת רק תחזק ותבטיח את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי לא רק לעתיד הקרוב אלא גם הרחוק.
סיום הכיבוש במובן של שליטה על עם אחר זה קודם כל אינטרס עליון של מדינת ישראל, זה יחזק את הרוב היהודי במדינת ישראל ויחלק את משאבי המדינה באופן יעיל יותר, מה שגם יקל על הלחימה בטרור שצריכה להיות אגרסיבית ונחושה ובכלל על תחזוק ביטחון המדינה.

בתגובה ל: זה שיר ישן מאוד יובל מאת: הקוסמת
מדובר בדיוק באותו האדם כמו פעם, אם באמת היה מתמתן הוא היה מעורר כעס במחנהו שלו, הוא עורר בעיקר הערצה והתרגשות, בין היתר למשל מאנשי בל"ד...

בכל מקרה, זה ברור לי מדוע היה אהוד על ידי עמו, מדוע זה יום מצער עבורם, זה אומר לי בדיוק היכן עוד צד עומד וסיבה, מבין עשרות רבות אחרות מדוע הסיכסוך הישראלי-ערבי עוד ימשך לו עוד עשרות אם לא מאות שנים.

בתגובה ל: אני זוכרת את הכנס מאת: הקוסמת
בניסוחים עדינים ורכים יותר ואז זה רק נראה פייסני יותר למראית עין.

הוא לא הפך למשורר הלאומי של הפלשתינים עקב שירים פייסניים על שלום, הוא הפך בגלל שיריו הלאומניים והמתריסים כלפי ה"ציונים".

בתגובה ל: הוא היה לאומן אבל גם היה בנאדם מאת: jo_ro
אבל ברגע שהוא עירב את ה"ציונים", כמוני לתוך השירים במה שנראה לגמרי כמו איומים, התרסה והסתה זה כבר משהו אחר לגמרי...

זה כבר לא שירים של "בנאדם שרק מתגעגע למולדתו".