כדי לרשום גרפיטי אצל משתמשים אחרים עליך להתחבר למערכת.
לחץ כאן להתחברות

אלימלך זורקין כתב לפני 3839 ימים: אבישי, כזכור לך בטיול לגיבתון היה אמואים לבקר גם בשובך בגבעת ברנר, הנושא ענין אותי המשכתי לחפש חומר באינטרנט, והנה מה שמצאתי מתוך עלון קיבוץ רביבים משנת 2006, מקווה שיענין אותך. שבת שלום ניסן והנה הכתבה:- רחל ויוני הדואר אורנה חולתי רחל סבוראי – חברת רביבים שנים רבות. בכל תחום יש לה אמירה עיקשת וחד-משמעית, היא אינה מוותרת, מסמנת לעצמה מטרה וחותרת אליה ללא לאות עד שמגיעה. רחל אינה מההולכים בתלם. היא חוצבת לעצמה, בעיקשותה, תלם אחר לצעוד בו. עקשנית ומעייפת עד כי לעיתים קשה להבחין בעשייתה הרבה והברוכה. כאן ברביבים מעטים המעריכים, התעייפו החברים, אך למי שיזכה להתלוות אליה לאחד מהאירועים הציבוריים אליהם היא מוזמנת כאורחת או כדוברת, נכונה הפתעה – רחל סבוראי נערצת ע"י מכריה ורבים אחרים שרק שמעו על "מעלליה" ומעריצים את הדמות הלוחמת מן הסיפורים. בתוך רביבים רחל הולכת ומזדקנת, עשייתה הולכת ומצטמצמת בהתאם ליכולתה לתת, בהתאם ליכולת של החברה לקבל. אך מחוץ לרביבים היא פעילה בתחומים רבים, עד כי לעיתים נדמה שריצתה עוד לא תמה, כי יש עוד להספיק והרבה לעשות, ועוולות לתקן וקברים לשפץ, ואמיתות להילחם עליהן, ולספר על הפלמ"ח ולשוב ולבקר בפטרה עם הרכב אנושי כזה ואחר, ולשוב ולתאר ולספר את אותם זמנים של היווצרות המדינה, ולהנציח את אלו שראויים ששמם וסיפור גבורתם לא יישכח, ועוד ועוד... לאחרונה הוזמנה רחל לאירוע יוצא דופן, שהתקיים בבית הפלמ"ח. שאלתי אותה על המפגש וזהו סיפורה: "הוזמנתי לאירוע שהתקיים בבית הפלמ"ח לכבוד שני דברים. אחד – פרסום ספרו של מאיר שלו "יונה ונער", והשני – פרסום עבודת מחקר על יוני דואר בתקופת הפלמ"ח, שכתב יגאל טפר מקיבוץ יגור. יגאל טפר פנה אלי כאשר אסף חומר על "יונאים" בפלמ"ח. אחותי, איה סבוראי-גוזס, הקימה בהיותה בפלמ"ח, את שובך היונים בקיבוץ אשדות יעקב ובקיבוץ יגור. ביגור היה השובך המפורסם ביותר ובעל ערך רב. יגאל טפר, שגדל ביגור, עבד כילד בשובך שהתפרסם בזכות יונת דואר שחזרה ליגור אחרי "ליל הגשרים" (16.6.1946) ושולחה כנראה ע"י האנגלים שמצאו אותה בתוך הכלוב בגשר הזיו לפני שהספיקו לשלח אותה. יונה זו הביאה כנראה את האנגלים, בעקבותיה, לקיבוץ יגור ולמציאת מחסן הנשק הגדול. מפקדי הפלמ"ח במקום נבהלו ורצו להרוג את כל היונים, משום שגידול ואחזקת יוני דואר נחשבו לריגול. היונאית אסתרק'ה, המחליפה של איה, שהייתה מאוד קשורה ליונים, פרצה בבכי וביקשה על נפשן, והיונים הועברו בחשאי לקיבוץ גבת. אני, בהיותי בפלמ"ח ברמת רחל, עברתי קורס אימון יוני דואר בקיבוץ גבעת ברנר וברמת רחל הוקם שובך בו הייתי אחראית על טיפול ואימון יוני הדואר. הספקתי לאלף אותן. משם עברתי למחלקת הפלמ"ח בקיבוץ שריד. לקחתי איתי שתי יונים ושילחתי אותן משריד. הן חזרו לביתן ברמת רחל, לאחר שעפו 100 ק"מ ובכך השלימו את האימון בהצלחה רבה. מחליפי ברמת רחל לא שמר, לצערי, על כללי האילוף וכאשר שולחו היונים שלי מחוף ים המלח, ע"י חיים בר-לב, עם דיווח על הצלחת הפיצוץ של גשר אלנבי, היונים לא שבו לשובך ברמת רחל, כי אילופן הוזנח במשך חודשים. כל זאת אירע בשנת 1945. נעבור לימינו – יגאל טפר פנה אלי לפני כשנתיים, וסיפרתי לו את כל הידוע לי מתקופת הפלמ"ח. שוחחתי גם עם יואל דה מלאך אודות השובך שהיה במצפה רביבים ויואל שלח לו תרשים של השובך שהיה מוצב בנקודה הישנה ובמחנה ראשון לציון. העברתי את כל המידע שהיה ברשותי ליגאל טפר. כיון שנושא המפגש היה סביב ספרו של מאיר שלו "יונה ונער", בקשתי לקרוא אותו בדחיפות, והשתדלתי לסיימו עד מועד האירוע. הספר הפך לרב מכר בארץ והאירוע היה מרגש מאוד. יוני דואר – תפקידן הסתיים באמצע מלחמת השחרור, כשמכשירי הקשר החליפו אותם ביעילות רבה. יחידת היונאים פורקה על ידי משה דיין, והיום ישנם מגדלים שתחביבם לטפח יוני דואר והם מקיימים תחרויות שונות. מאיר שלו, בספרו "יונה ונער", משלב תיאורים נרחבים ומדויקים על דרך גידולן ואימונן של יוני הדואר בתקופת הפלמ"ח. למפגש נאספו אנשים מאותה תקופה, שהתרגשו לשמוע את יגאל טפר מציג את עבודתו ואת מאיר שלו מדבר על ספרו.

עוד לא נרשמתי לאף קהילה

	סאקרה חבר שלי מאז 20/3/2011 פרופיל | שלח הודעה